"… במובנו הכללי ביותר, טיהור אתני הינו גירוש אוכולוסייה ‘לא רצויה’ מטריטוריה מסוימת בשל אפליה דתית או אתנית, או בשל שיקולים אידיאולוגים, אסטרטגים או פוליטים, או שילוב של כמה מאלו", (אנדרו בל פיאלקוף, "היסטוריה קצרה של טיהור אתני", קיץ 1993).
הוכנה הקרקע לטיהור אתני של הפלסטינים בשטחים הכבושים, וטיהור אתני נמצא בעיצומו. זהו הפרויקט העיקרי של מדינת ישראל כיום. לאדם חסר פניות ובעל בינה ממוצעת, יספיק קרוב לוודאי, סיור בודד בשטחים הכבושים על מנת לגבש דעה דומה. מאז ומתמיד, המכשיר העיקרי של הטיהור האתני הוא סיפוח אדמות פלסטיניות ביחד עם הרחבת ההתנחלויות. ניתן להבחין במספר שלבים של תהליך סיפוח השטח הכפרי בגדה המערבית, המהווה כ-60% משטחי הגדה. נכון להיום 9% מכלל האדמה בגדה המערבית הועברה לשליטה ישירה של ההתנחלויות [1]. לא מזמן, גילה תחקיר של שלום עכשיו, שרק 12% מן האדמה הזו נמצא בשימוש. "מצד אחד, מוכרזים שטחי שיפוט חסרי פרופורציה ליישובים ישראליים כדי למנוע בנייה פלסטינית בתוכם. ומצד שני, מרגע שתחום השיפוט חסום לפלסטינים, מפנים המתנחלים את מאמציהם לכיוונים אחרים – ותופסים קרקעות סמוכות שאינן בתחום השיפוט ולעתים קרובות הן בבעלות פרטית פלסטינית", [1,2]. על פי בצלם, כבר ב-2002, 41.9% מהגדה המערבית הוקצה למועצות אזוריות ישראליות [3]. ובמשך שנים כל "שטח C" הכפרי של הגדה היה תחת שליטה אדמיניסטרטיבית של הגוף המתקרא "המינהל האזרחי", אשר בשיתוף הדוק עם זרועות אחרות של הצבא וביחד עם המתנחלים עומל על הפיכת חייהם של התושבים הפלסטינים לאומללים ככל האפשר; כשהמטרה הברורה היא לגרום להם לעזוב [4,5].
בחלקיה הנותרים של הגדה המערבית, הפכו הפלסטינים לאסירים לכל דבר בעריהם ובכפריהם שלהם. כל היבט חייהם – ביטחון הפרט, הכלכלה, הבריאות והחינוך – נמחץ על ידי מכונה צבאית-ביורוקרטית משומנת ומאורגנת היטב, בתחפושת של מערכת הביטחון [5]. אחת לכמה זמן מהודקת בנחרצות עניבת החנק סביב קיום הפלסטינים, מותירה עוד פחות אוויר לנשימה. טיהור אתני, באמצעות הריסת בתים ושדות מבוצע בהתמדה על ידי מדינת ישראל גם כלפי אזרחיה הבדואים המתגוררים במדבר הנגב [6].
המבצע הנ"ל של מדינת ישראל אינו מותיר את רישומו על בני ארצי. על כך אין להתפלא כיוון שמסכת תעמולה ויחסי ציבור שלמה משמשת כיסוי על עובדות הטיהור האתני, והרוב מאמינים בה [7]. העיתונים מדווחים על הפגישות בין אולמרט ועבאס, על ההכנות לוועידת השלום האזורית, ועל מחוות רצון טוב כלפי הפלסטינים (אשר בפועל לעולם אינן מיושמות, או מיושמות באופן חלקי ביותר ולתקופות קצרות). כמה מן הפוליטיקאים הפלסטינים ובהם הנשיא עבאס, בוחרים להשתתף בפארסה זו וסיבותיהם שמורות עימם.
ישראלי-יהודי ממוּצע, אינו יודע – או אינו רוצה לדעת – על תוכנית הטיהור האתני אשר מבוצעת בשמו על ידי ממשלתו וצבאו – הוא או היא מעדיפים להתייחס לנושא כאל "מלחמה נגד הטרור". ישראלים-יהודים חיים במציאות מדומה, המסופקת להם על-ידי מערכת החינוך, התקשורת והמנהיגים. במציאות הזו הישראלים מופיעים בתפקיד "הטובים", כאנשים הנלחמים על עצם קיומם, ולא ככובשים גוזלי קרקעות. בעולם המדומה הזה מאמינים כי ממשלותינו התאמצו מאוד להגיע להסכם שלום עם הפלסטינים, ואם קרה שהמטרה לא הושגה, היה זה בשל העקשנות הפלסטינית. יש בין אזרחנו המודים כי המתנחלים מהווים מכשול מסוים בדרך להסכם שלום, אולם (וזאת למרות דו"ח ששון [8]) המתנחלים נתפסים בעיקר כקיצונים טרחנים, ולא כשליחיה של מדיניות סיפוח מכוונת ועקבית של ממשלות ישראל [9].
אולם הפוליטיקאים הישראלים המובילים בוודאי יודעים – פרויקט הטיהור האתני לא יכול היה להימשך בשום אופן ללא ידיעתם. אני תוהה אם כל שר או שרה מקבלים עם כניסתם לממשלה חוברת הוראות המסבירה את עובדות החיים, פרי עטה של גולדה מאיר או אריק שרון או מישהו אחר. אחרת, כיצד ניתן להסביר את הרצף במדיניות ישראל בשטחים הכבושים לאורך שנותיו הארוכות של הכיבוש? כיצד יתכן שהמפות הנוכחיות של ההתנחלויות והמובלעות הפלסטיניות תואמות את התוכניות להתיישבות בגדה המערבית שהוכנו לפני עשרות שנים על-ידי שרון ודרובלס [10]? ובכל זאת, אני מאמינה שאין בנמצא חוברת הוראות כזו, והציפייה היא מכל שר או שרה שיבינו את העניין בעצמם. יצחק רבין שילם בחייו על מה שנדמה היה כמאמץ כנה להתנתק מתוכנית הטיהור האתני (למרות שרבין מעולם לא ניסה לפרק התנחלויות, ואף הגה את הרעיון הידוע לשמצה של כבישים עוקפים למתנחלים; ובסופו של דבר התגלו שנות אוסלו כהזדמנות פז להרחבת ההתנחלויות תחת המסווה של תהליך השלום המדומה; ולראיה עיינו באתר של שלום-עכשיו על ההתנחלויות [5]). ברק, שבזמן כהונתו כראש הממשלה ממשלתו השקיעה כסף רב בבנייה בשטחים, עשה את הנסיון הכושל האחרון לכונן מערכת דו-קיום (מוגבלת למדי) עם הפלסטינים. אולם נראה שהחליט בסופו של דבר לצרף כוחו אל החזקים – כזאת ניכרת בפעולותיו האחרונות כשר הביטחון [11].
היה זה אריאל שרון (המבריק מבין הפוליטיקאים הישראלים של תקופת הכיבוש) אשר תחת המסווה של תוכנית ההתנתקות מעזה הפך את תוכנית הטיהור האתני לאופציה היחידה בפוליטיקה הישראלית. כיום מגויס למטרה זו הממסד הציוני כולו – ממתנחלי חברון ועד לבוגרי השומר הצעיר – אשר כחיילי צה"ל מספקים כיסוי ביטחוני לאותם המתנחלים [12]. המדיניות הנוכחית של ישראל נקבעת בנקודת המפגש בין התיאבון האין-סופי של המתנחלים לאדמות פלסטיניות, לתאבון האין-סופי של הגנרלים ל"אקשן". מנהיגינו הנבחרים מוציאים את הקו הזה לפועל בדרגות שונות של התלהבות – חלקם בהזדהות מלאה, וחלקם מתוך דאגה להמשך הקריירה. כיום, אין מן המנהיגים ולו אחד המתנגד באופן פעיל לתוכנית הטיהור האתני. וברקע נשמעת מקהלה מתגברת של תעמולה, המתארת את כל הפלסטינים – אזרחים ולא אזרחים כאחד, כאיום דמוגרפי.
ניתן לסכם את המדיניות הישראלית כלפי הפלסטינים בקצרה: "הסב את כל הנזק שאפשר מבלי לגרום לשערורייה בינלאומית". אולם כיצד משווים בדמיונם המנהיגים הישראלים את סוף המשחק הזה? הגרעין הקשה הלאומני מתנסח ללא קושי – "טרנספר", כלומר גירוש פלסטינים. אולם מה חושבים המנהיגים מן ה"זרם המרכזי" – אלו שמבצעים את הגירוש הלכה למעשה (ובימים אלו – גירוש הפנים, לתוך הגטאות והמובלעות הפלסטיניים)? המבצע כולו מחושב ומתוכנן מכדי שנאמין שאיש לא העלה במחשבותיו את המטרה הסופית.
אני מאמינה שהמטרה הסופית של השליטים שלנו היא להכין את הקרקע לנכבה שנייה. אחרת מה הטעם בדירבון המתמשך של הפלסטינים לעבר אלימות? כל אדם בר דעת יכול להבין שהמדיניות הישראלית בשטחים תוביל לבסוף לפרץ של אלימות. אל תאמרו לי שמנהיגנו מעולם לא חשבו על כך. אין ספק, ישנם ביניהם אופורטוניסטים גמורים שאין דבר נוגע להם מלבד הישארותם על הכסא. בכל זאת ישנו מישהו הדוחף והמקדם את תוכנית הטיהור האתני – שרון היה מן הבולטים, אולם אם לשפוט על פי התוצאות בשטח, היו לו שותפים נאמנים הממשיכים כעת את מפעלו. לדעתי אותם אנשים ממתינים בציפייה לאלימות הקרבה. עיניהם נשואות אל עבר הפרס הנדל"ני הגדול – הגדה המערבית. התפרצות אלימה תאפשר למדינת ישראל לספח את הגדה המערבית – את כל הגדה המערבית – בעודה נפטרת מרוב התושבים הפלסטינים. בדיוק כמו ב-1948. זוהי, על פי דעתי, המטרה הסופית הרצויה להם. לאן הם מתכוונים לגרש את הפלסטינים? לירדן? רצועת עזה? סוריה? אינני יודעת.
האם יצליח הטיהור האתני? אין ספק שההוגים של המדיניות הזו בטוחים בכך. חלון ההזדמנויות קיים כיוון שהממשל האמריקאי הנוכחי תומך בישראל בכל אשר תעשה, ומדינות ערב והאיחוד האירופי אינם רוצים או אינם מסוגלים להתייצב אל מול ארה"ב. סביר להניח שבסבב האלימות הקרוב יפתחו פלסטינים המיואשים ואז, בפעם המאה, תוכל מכונת התעמולה הישראלית להציג אותנו לעולם כקורבנות ואת הפלסטינים כפושעים. תגובותיה של ישראל יוצגו אז כתגובות הגנתיות לגיטימיות. ייתכן וההיסטוריה תשפוט אחרת, אולם בינתיים (אם הקונסטלציה הפוליטית הנוכחית תימשך זמן מה) למי אכפת מהפלסטינים.
אולם בטווח הרחוק, אסון משחר לפתחה של ישראל. זאת כיוון שאנו אומה קטנה, ומספר הפלסטינים הכבושים מתקרב למספרנו. וכן – הפלסטינים הם חלק מן העולם המוסלמי הנרחב. עצם היות כיפת הסלע – המקום השלישי בקדושתו לאיסלאם – תחת שליטת ישראל – הינו חבית חומר נפץ מסוכנת ביותר; ולא חסרים מנהיגים ישראלים המוכנים לשחק בחבית זו למען רווח פוליטי קצר טווח. הניסיון בדרום אפריקה מוכיח שהמשטר דמוי האפרטהייד המיושם על הפלסטינים, אינו בר-קיימא לטווח הרחוק, אפילו אם הוא נדמה בתחילה כבלתי מנוצח. כפי שנוכחנו לדעת בפלישה הצבאית ללבנון בשנה שעברה, כושר תפקודו של הצבא הישראלי מתדרדר, בשל השחתה ארוכת שנים כמיליציה קולוניאלית. ובו בזמן הופכים הגנרלים לפזיזים ומשולחי רסן יותר [13]. הכלכלה הישראלית מסתמכת על תמיכתו של הממסד הניאו-קונסרבטיבי של ארה"ב שהוא משולח רסן ולוחמני באותה מידה, אולם אין להניח שהתמיכה הזו של ארה"ב תימשך לעד. סביר גם שיכולתה של ארה"ב להכתיב לעולם תחלש עם התחזקות סין ורוסיה.
לדעתי החלה ישראל, ארצי, במסע מדיניות התאבדותי. דבר דומה קרה כבר בהיסטוריה היהודית, לפני כ-1940 שנה – ראו "מלחמות היהודים" מאת יוספוס פלאביוס. ובדיוק כמו באותם ימים, רוב הציבור הישראלי אינו קולט, שהוא נסחף לאסון על ידי מנהיגיהם שלהם.
[1] "ופרצת" – בנייה ופיתוח של התנחלויות מחוץ לתחומי השיפוט הרשמיים – יולי 2007. דו"ח מיוחד של צוות מעקב התנחלויות – "שלום עכשיו", דרור אטקס וחגית עופרן.
[2] עמוס הראל , "הארץ" 6.7.07, "דו"ח חדש: התנחלויות בגדה קיבלו תחומי שיפוט הגדולים פי עשרה מהשטח הבנוי".
[3] "גזל הקרקעות – מדיניות ההתנחלות בגדה המערבית"- בצלם (מסמך וורד).
[4] "ששון מתחה בכנס ביקורת שלא נכללה בדו"ח המקורי שלה על המינהל האזרחי, וציינה שהמינהל שנועד לדאוג לאזרחים הפלסטינים, והוקם על-פי החוק הבינלאומי, הפך לגוף המרכזי המטפל בכל ענייני ההתיישבות הישראלית באזור: ‘המינהל מקצה קרקעות, מכריז עליהן כאדמת מדינה, מאשר חיבורי מים וחשמל. המינהל הוא המאפשר הלכה למעשה את מעשי ההתיישבות בשטחים’, אמרה". ynet, אחיה ראב"ד, 26.12.2005.
[5] מידע מקיף בעברית על מנגנוני הדיכוי, השתלטות על אדמה פלסטינית, וחיים תחת הכיבוש, ניתן למצוא למשל באתרי האינטרנט הבאים:
א) מגזין הכיבוש – אוסף של מאמרים, חדשות ודעות ממקורות שונים – תקשורת, ארגוני זכויות אדם, וארגונים נגד הכיבוש: מתעדכן יומית.
ב) אתר שלום עכשיו, מומלץ במיוחד סעיף ההתנחלויות, ובייחוד "התנחלויות בפוקוס", "דו"חות", ו"דו"חות מיוחדים".
ג) בצלם, מרכז אינפורמציה לזכויות אדם בשטחים הכבושים
ד) מחסנמילים – דו"חות מהגדה המערבית
ה)" יומן הכיבוש" של אתר "מחסום"
ו) דו"חות של מחסום ווטש, ארגון של נשים לזכויות אדם
ז) מדור העברית של סוכנות הידיעות הפלסטינית "מען"
ח) דו"חות זכויות אדם של האו"ם (חלקם מתורגמים לעברית)
[6] "לא מוכרים" – סרט הסברה של עדאלה – המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל
ראו גם "בעזה טוב יותר" מאת: אביבה לורי, מוסף "הארץ", 10.8.07
[7] "ההונאה בתהליך השלום במזרח התיכון" מאת הנרי זיגמן, 16 באוגוסט 2006, London Review Bookshop
www.lrb.co.uk/v29/n16/sieg01_.html
תירגום לעברית:
www.kibush.co.il/show_file.asp?num=21796
הנרי זיגמן הוא המנכ"ל של פרוייקט ארה"ב / המזה"ת, היה חבר בכיר במועצה ליחסי חוץ מ- 1994 עד 2006, וראש הקונגרס היהודי אמריקאי מ- 1978 עד 1994.
[8] תקציר דו"ח ששון
מאמרים נוספים על הדו"ח ניתן למצוא במגזין הכיבוש
[9] בנוסף לתעמולה, משחקת תפקיד פסיכולוגיה – רוב האנשים עיוורים לעוול המבוצע על-ידי חברתם בשל רצונם החזק להאמין בצדק הקולקטיבי שלהם. בבי"ס התיכון, מורה האזרחות של בתי נהג להטיף לתלמידים: "מה שלא יהיה, תזכרו ילדים, שאנחנו צודקים!".
[10] "1967″ מאת גדי אלגזי, מצד שני, גיליון קיץ 2007
www.kibush.co.il/show_file.asp?num=21672
[11] דוגמא מן העת האחרונה ניתן למצוא במאמר "חמאסטן כאתגר", מאת שלמה גזית
www.nrg.co.il/online/1/ART1/599/882.html
"יחד עם ההשתלטות המוחלטת על הרצועה, אימצה מנהיגות החמאס הפסקת אש חד-צדדית מול ישראל. במשך שבוע לא נורה אף טיל קסאם לעבר שדרות ויישובי עוטף עזה, אלא שאז, לאחר יום בלבד בלשכת שר הביטחון, אישר השר החדש מבצע חיפוש מבוקשים באזור חאן-יונס. חמישה פלסטינים נהרגו ואחרים נפצעו, וראו זה פלא, מיד למחרת התחדש ירי הקסאמים לעבר שדרות".
כיום, נראה שאלימות "על אש קטנה" הינה חיונית למדיניות הישראלית, להצגת הפלסטינים כמפגעים, ולהצגת פרויקט ההתנחלות ופעולות צבאיות דורסניות בגדה המערבית וברצועת עזה כמלחמה נגד הטרור.
[12] דוגמא קטנה אך רבת משמעות מלפני הבחירות האחרונות היא ארוחת הבוקר המתוקשרת של מנהיג מרצ יוסי ביילין עם ליברמן הימני – מקדם רעיון "הטרנספר". ביילין אותת – "הייתי רוצה להצטרף למועדון השליטים, אני גמיש, ומצטלם היטב". אולם משבצת קישוט ליברלי לכיבוש התמלאה כבר על ידי שמעון פרס הבלתי נלאה, זוכה פרס נובל לשלום. וכך הושאר ביילין מאחור, מתבוסס באופוזיציה בלתי רצויה.
[13] קיימת אפשרות של שימוש בנשק גרעיני על ידי מדינת ישראל, אולם ספק אם הדבר יביא לעתיד גאו פוליטי יציב למדינה.
מאמר מבריק, מנוסח בצורה מדוייקת ללא מכבסת המילים האופיינית כל כך לתקשורת הישראלית.
נראה לי שהכותבת הישמיטה עוד טיהור אתני שמתרחש לו בשקט בשטחי פלסטין- הטיהור האתני שעושים פלסטינים מוסלמים בפלסטינים נוצריים . במהלך השנים האחרונות סולקו עשרות אלפי נוצרים ע"י מירור חייהם באופן שיטתי.אף אחד לא כותב על זה כי זה לא עולה בקנה אחד עם האגנדה הפוליטית .
גם עזמי בשארה , נוצרי באמונתו, בחר להתעלם מכך ולהציג חזות פאן-ערבית.
תודה לויקטוריה בוך.
לבן צבי:
לפלסטינים נוצרים קל יותר להיקלט במערב הנוצרי. זאת הסיבה המרכזית להגירת מספר רב שלהם. כך גם בלבנון, ועוד לפני שנוסד ארגון החיזבאללה.
בן-צבי, יש לך ראיות לטיעון הגורף הזה?
בהנהגה הפלסטינית יש לא מעט נוצרים. רב הנוצרים שעזבו עשו זאת, כי הכיבוש מירר את חייהם, ובניגוד לרוב תושבי השטחים, להם היה לאן ללכת והיה להם הכסף לקום וללכת.
הצקות של כמה שוטרים פלסטינים לבחורות נוצריות בבית לחם אינן טיהור אתני.
מאמר יפה של ויקטוריה, בעיקר ההבחנה החשובה שמפעל ההתנחלות לא קרה בטעות, בגלל שהמתנחלים התחמנים רימו את כל ממשלות ישראל שנרדמו בשמירה, אלא הוא מדיניות מכוונת.
אבל בדבר אחד וחשוב לדעתי טועה ויקטוריה.
לא נראה לי שיש כוונה לגרש את הפלשתינים בכדי לספח את הגדה.
צריך להבין שאחד האלמנטים הכי חשובים בכיבוש הישראלי הוא ניצול הפועלים הפלשתינים ששכרם נמוך בהרבה משל פועל ישראלי ומכירת סחורות ישראליות לשטחים, ומדיניות נישול האיכרים וההתנחלויות מסייעת לכך (היא הופכת את האיכר שמכלכל את עצמו בעזרת אדמתו לפועל שמוכר את כוח עבודתו, וגם לצורך של סחורות ישראליות).
בכך ישראל לא ממציאה את הגלגל אלא פועלת לפי המודל האימפריאליסטי הקלאסי.
האוצרות האימפריאליסטים הכי יקרים וטובים נשדדו ע"י ישראל דווקא בגלל קיום של אוכלוסיה פלשתינית בגדה ולכן לא נראה שהכוונה היא לגרשם.
המתנחלים הם רק כלי במשחק האימפריאליסטי.
החשיבות של הפועל הפלשתיני למשק הישראלי התבררה לאחר ההתקוממות העממית של 87′, כשבעקבותיה ישראל התחילה ליבא פועלים זרים.
גם בכל "הסכמי השלום" שישראל רצתה לכרות עם הפלשתינים, היא התכוונה לשמור על היתרונות האימפריאליסטים שלה (אזורי סחר חופשי=המשך המונופול של הסחורות הישראליות, אזורי תעשיה משותפים=המשך ניצול הפועל הפלשתיני).
כמובן שהפלשתינים לא עשויים מקשה אחת, והבורגנות הפלשתינית מנסה להגיע לשלום עם ישראל שבו היא תוכל להנות משאריות הגזל האימפריאליסטי.
לעיניים לראות-
כמה יפה איך שאתה מדכך את הטרנספר של הנוצרים – "קל להם להשתלב במערב" ובאותה הזדמנות אתה משקיט את המצפון שלך .
גם המוסלמים יכולים להשתלב בקלות במרחב האגן של הים התיכון והמזרח התיכון למה אתה לא מציע להם את זה ועוזר להם לשפר את חייהם?
עופר נ.- מה אתה מתחקר אותי אם יש לי ראיות?
אני קורא עיתונות ומקורות מידע שאינם מטעם.
יש לי קשר לנוצרים ישראלים והם מודים שהמוסלמים ממררים את חייהם . שמעת על הפרעות שערכו המוסלמים בנצרת כשהנוצרים בקשו להקים כנסיה ? שמעת על חדירת מבוקשים פלסטינים לכנסיה כדי להמנע ממעצר ובמשך חודש טנפו אותה – חרבנו והשתינו בה במקומות הקדושים.
שמעת על זה שהפלסטינים בחרו לירות מבית ג’לה לירושלים כי היא היתה מאוכלסת בנוצרים?
לא שמענו גינוי ממך ולא מאף אחד אחר.
כל מידע שעלול להאיר את הפלסטינים באור שלילי נגנז כמיטב המסורת .
את ויקטוריה בוך אתה גם מתחקר או שהיא והמקורות המוטים שלה אינם צריכים בדיקה?
זה שיש נוצרים בהנהגה הפלשתינית לא אומר כלום, גם בכנסת ישראל ובממשלה יש מוסלמים אז הם לא טוענים שהם מופלים לרעה? אלא שברשות הם נזהרים לא לפתוח את הפה יותר מדי.
אם כפעיל לזכויות אדם אתה לא מודע לרדיפות הנוצרים ע"י המוסלמים אתה מועל בתפקידך.
( אבל אתה מתאים בול להיות פעיל באמנסטי אינטרנשנל )
אני מקוה שהמערכת לא תצנזר את התגובה שלי .
הכותבת ויקטוריה בוך מציגה כותרת ופתיח למאמרה בסגנון הפרסום המודרני:
נסח סלוגן בוטה, הכה את עוברי האורח במצג שוא של דם אש ותמרות עשן, ומהרגע שתפשת את תשומת ליבם זל הקוראים זה כבר לא משנה מה תאמר לאחר מכן, כבר הצלחת במשימתך.
המאמר אמנם מפרט היטב חלק מעוולות הכיבוש ואף נוגע בנושא הנדל"ני (איפה מיכאל שרון כשצריך אותו?) אך אין שום קישור שהוא בין המצב אותו מתארת ויקטוריה בוך לבין טיהור אתני, על אחת כמה וכמה לא מצליחה הכותבת להוכיח את קיומה של אותה "תוכנית על" לטיהור אתני.
המשפט "המכשיר העיקרי של הטיהור האתני הוא סיפוח אדמות פלסטיניות ביחד עם הרחבת ההתנחלויות" פשוט לא עושה את העבודה, שהרי לפני הסכמי אוסלו לא היו כלל שטחי A, B, C והכל היה באמת "שלנו", לא "היו להם רובים" והציבור הישראלי היה הרבה יותר סומא מאשר היום ("אין עם פלסטיני".. – זוכרים?).
אז מדוע חיכו מנהיגינו המתוחכמים עד היום לביצוע תוכניתם? – לויקטוריה פתרונים…
השיא הוא במשפט: "היה זה אריאל שרון… אשר תחת המסווה של תוכנית ההתנתקות מעזה הפך את תוכנית הטיהור האתני לאופציה היחידה בפוליטיקה הישראלית".
אני הופך והופך המשפט הזה ולא מצליח לרדת לעומק גאוניותו של שרון (גאוניות עליה מצביעה הכותבת). הרי עכשיו אין מתנחלים בעזה, אין שם סיפוח של "השטח הכפרי" או "שטחי שיפוט חסרי פרופורציה ליישובים ישראליים כדי למנוע בנייה פלסטינית",
אז איפה בדיוק מתבצעת בעזה אותה תוכנית גאונית? אותו טיהור אתני? איך מתנהלת התוכנית ללא מתנחלים?
בקיצור, נראה שמישהי כאן עלתה על עץ ולא הצליחה לרדת ממנו לאורך כל המאמר. זו לא חוכמה לזעוק בגרון ניחר "טיהור אתני" מבלי להוכיח דבר וחצי דבר, ועוד להאשים את מנהיגינו במשהו שהלוואי והיה להם: היכולת להגות תוכנית.
הרשו לי לחדש לכם: אין תוכנית, לא היתה תוכנית וגם לא תהיה. לא תוכנית לטיהור אתני ולא אף תוכנית אחרת. לצערי אנו עסוקים רק בכיבוי שריפות. כך היה מ-48 ובגלל זה הגענו למצב העגום בו אנחנו נמצאים היום – כאשר לצידנו מליוני בני-אדם מיואשים.
הפגנו כלפיהם בראש ובראשונה אדישות והתעלמות, כך אנו עושים עד היום וזו היתה תמיד התוכנית – התוכנית האכזרית שעיקרה הוא בעצם ה"אין-תוכנית".
ולכן, גברת בוך, ראית צל הרים כהרים.
הכיבוש הוא רע , הכיבוש הוא משחית, הכיבוש משחית גם את החברה הישראלית פנימה , בסדר אני מסכים, אבל יש ברירה אחרת?! הרי מה קרה שברחנו מעזה, חזרנו לשם אחרי שבועות ספורים(אם כי כרגע אין כוחות קבועים אלא חוזרים ושבים)אין מה לעשות למען ביטחונה של ישראל אין להשאיר את השטחים בידי הפלשתינים. אמנם צריך לנסות להפוך את הכיבוש לנאור יותר, אבל לא! לוותר עליו.
ויקטוריה, מאמרייך פשוט מהטובים ביותר הניכתבים בישראל וניגוד לכתיבה הרווחת כאן במדיה, בהירות, מינוריות, אינטרוספקציה, אבל חכמה ומעוטת מילים ובאמת מלמדת (ולא הגבב המאגי-השאתי-מבולבל המקובל במקומותינו תחת הכותרת הנ"ל, מאז המהפך שביצע נתן זך נגד אלתרמן ב-1959 ), אינטרוספקצייה מלמדת ולא אינטרוספקציה מקדמת אובסקורנטיזם.
חוכמה אמיתית ומינוריות, חסכונות סגנונית, ובגרות. לפתע חשתי מה הדבר: את כה נורמלית, וזה הדבר הנכון, פנייה לקהל בוגר. רק שהבגרות פשוט נישמטת מכאן, קהלך הפוטנציאלי נישמט, הוא מצוי במקומות אחרים, אולי באנגליה, אולי בשוודיה. והעברית שלך היא פשוט קלאסיקה צחה וצלולה, אבל למי לתת את השפה שגדלנו ויצרנו בתוכה?
חשבתי לשבריר שנייה דבר נוסף, אולי היה עדיף אילו אנשי מדעי הטבע היו מאיישים את העיתונות, במקום בוגרי הקורסים הללו לתקשורת ובניהם של העיתונאים הוותיקים בגל"צ, שאף הם דור שני בגל"צ… אבל זה סתם הרהור של רגע..
ומייד יגידו שאנשי ימין פנאטיים ביותר, הביטחוניסטים הצפידים ביותר, אף הם ממדעי הטבע. זה נכון אבל זה לא מה שהתכוונתי להגיד. למעט פרופ’ אומן, הם פשוט, להשערתי, אמנם במדעי הטבע, אבל חוקרים גרועים עד בינוניים ומטה.
בהסכמה – חלקית – לדבריו של המגיב המתקרא לנין, הייתי אומר שכותבת המאמר מתעלמת מן האינטרסים הכלכליים הקשורים בכיבוש ומדברת רק על מעשיהן של האליטות השליטות, להן היא מייחסת קונספירציות מתוחכמות ללא קשר למה שעומד מאחורי מעשי האליטו.
מלחמת ששל הימים והכיבוש תוכננו זמן רב מראש, לא כדי להשתלט על שטחים שמהווים 25 אחוז ממדינת שיראל שבקו הירוןק, אלא כדי להשיג כוח עבודה זול שיתחרה בעובדים הישראלים שיצאו מן המעברות והפכו ליקרים יותר.
כיום השלטון נוכח שהכיבוש כבר לא כדאי עקב התעוררות לאומית בשטחים, ולכן הוא מנסה כל מיני פטנטים אחרים של המשך הכיבוש דרך קבלני משנה כמו הרשות הפלסטינית, אבל בהרבה מקרים זה לא עובד ומוביל לאלימות נוספת, מה שימשיך לקרות עד לסופו של הכיבוש.
כותבת ויקטוריה ":לדעתי החלה ישראל, ארצי, במסע מדיניות התאבדותי".
הציונות מראשיתה, וכבר למעלה ממאה שנה מלווה ב"נשמות טובות" שחוזות את קיצה הקרב ובא, ולמרבה הפלא המפעל הזה חרף כל הקשיים מחזיק מעמד, והולך ומתחזק.
הדבר המפתיע הוא שאותן תחזיות קודרות ואת אותן הטפות מוסר בסגנון "אם לא תחזרו מדרככם הרעה ,אתם צפויים לאסון" ,אינן מופנות לפלשתינאים למרות שבאופן עקבי הם לא מפסיקים לטעות פעם אחר פעם ולהמיט אסון על עצמם ועל סביבתם.
ולכן נראה לי, שלא דאגה כנה לגורל מדינת ישראל "המתאבדת" מטריד את ויקטוריה ,אלה להיפך – רצון שישראל תתאבד על מנת להציל את המפעל הלאומי הפלשתינאי הקורס.
לבן צבי: אה, גם הפלסטינים הם בני אדם וגם אצלם יש הפליות, התנכלויות, גזענות, שוחד ושנאה. וואלה! זה בוודאי מטהר את כל הטיהור האתני של ישראל.
לאליהו: אתה מבקש הוכחה? צא מחדר המחשב וצפה במציאות. ישראל כבר גירשה מיליונים וממשיכה לעשות את זה כל יום. בפאראפראזה על הברווז המגעגע – אם יש משהו אפור-לבן, מקומט, נמצא בגולגולת שלך וחושב מחשבות ציוניות – זה המוח הציוני שלך, לא עשרת הדיברות. אם לא הבנת אני אסביר
אבל זה לא מסתדר לוגית.
1) אם הישראלים נותנים מנדט לדיכוי בגדה בגלל שהם רואים בזה את השיטה היחידה שמצליחה להרחיק טרור בהיקפים עצומים, הרי שהם לא פועלים כמו הלבנים בדרא"פ, מכח תפיסת עולם גזענית שמשעבדת 90% מהאוכלוסיה. כלומר, אנחנו לא בדיוק הלבנים בדרא"פ.
2) על מנת לסגור את הפער, הפוסט מציע את תיאוריית פסיכוזת ההמונים העברית. בפשטות, נטען כאן שהפלסטינים הם רודפי שלום באופן אובססיבי, ואילו הישראלים חסרי קשר למציאות. מטורפים.
3) כדי שיהיה מעניין, הטענה בדבר רדיפת השלום הפלסטינית, נסתרת מניה ובי, כאשר הכותבת חוששת ממרחץ דמים במידה והפלסטינים ינצחו. החשש ממרחץ הדמים הזה מטריד, כי הוא דומה מאד לאותה דמוניזציה הזויה וחסרת בסיס, שהעם היושב בציון אוחז בה. על כן, הפוסט גם טוען שהישראלים הם פאראנואידים, וגם מאמין שבסיס הפאראנויה סביר ומוצדק.
לכל אלו שאמרו מילה טובה על המאמר, תודה רבה.
לבן צבי: מוסלמים פלסטינים אינם מנשלים נוצרים פלסטינים מאדמה ומים. מוסלמים פלסטינים אינם בונים התנחלויות על אדמות נוצרים פלסטינים. מוסלמים פלסטינים אינם מנהלים את מדיניות הסגר על אף אחד ואינם הורסים בשיטתיות את הכלכלה של הנוצרים. כל אלו עושה מדינת ישראל לפלסטינים מוסלמים ונוצרים כאחד. ובאופן כללי אני שומעת לא פעם בקרב הציבור שלנו פלסטינים הם מדכאי נשים, צמאי דם מלידה, רק רוצים לזרוק אותנו לים וכו" וכו" אז מה אכפת לך. הראיון התעמולתי הוא אלו לא בני אדם אלא אויבים אז מותר לנשל, להרוס ולהרוג.
ללנין ועופר יהלום: ידידיי, אינכם מעודכנים. אתם מדברים על הכיבוש מלפני עשר שנים או יותר. מתחילת האינתיפאדה השנייה חל גירוש שיטתי של הפלסטינים משוק העבודה הישראלי. כעת קשה מאד לפלסטיני להשיג אישור עבודה בתוך הקו הירוק אם אינו משתף פעולה או מקושר מאד. גם ברי מזל בעלי אישורים מדיניות הסגר מקשה עליהם מאד להגיע לעבודה. עוד מספר ברי מזל נידבו להם אישורים לעבוד בהתנחלויות אך גם לאלה מייבאים פועלים זרים. המטרה היא לנתק את הפלסטינים לגמרי מהכלכלה הישראלית היה כתוב על כך בעיתונים. גם העבודה בקבלנות בשטחים מצטמצמת ראו מאמרים של עמירה הס על מניעת עבודה קבלנית בעזה הגורמת נזק גם לקבלנים הישראלים (סליחה מצאתי קישור באנגלית)
— קישור —
לאליהו "אין חרש מאדם שאינו רוצה לשמוע" . אנסה לענות, למרות שאין לי חשק רב לנסות מאחר וזה כתוב במאמר ובקישורים למאמר ומי שרוצה לדעת – יודע:
כאמור טיהור אתני משמעותו גירוש אוכלוסיה והשתלטות על אדמותיה, על ידי אוכלוסיה אחרת. במשך שנים בשטח הכפרי של הגדה ישראל בנתה במרץ רב את התנחלויות וממשיכה להרחיב אותן. נערי הגבעות עושים שפטים בערבים ומונעים מהם לעבוד את האדמות שעדין לא הופקעו. הצבא מאבטח את נערי הגבעות ואת שאר המתנחלים הפועלים בכיוון זה, ואינו מגן על הערבים. לפלסטינים הגרים ממזרח לחומה הגישה לאדמותיהם ממערב לחומה כה מוגבלת עד שאי אפשר להתפרנס. בעמק הירדן ובדרום הר חברון הלחץ על הפלסטינים מתבצע בנוסף באמצאות הכרזות על "שטח צבאי סגור" ומניעת הגישה למים. בעיר העתיקה של חברון רוב הפלסטינים עזבו אי אפשר לעמוד במתקפה המתמשכת של המתנחלים והצבא. במחסומים עוצרים סחורות פלסטיניות ומעבירים סחורות ישראליות. הרס נזרע בערים הפלסטיניות בפלישות צבאיות הולכות ונשנות. ועוד ועוד.
לציבור שלנו מציגים את האגדה שכל אלו הן תגובה לטרור הפלסטיני ומי שרוצה להאמין מאמין. ומי שאינו מתנדב לקנות את הלוקשים של התעמולה בואו לראות. אפשר להצטרף לסיורים של מחסום-ווטש, שלום-עכשיו, בני אברהם ועוד. תראו שהפעילות של מדינת ישראל בשטחים מאורגת היטב ומכוונת.מכוונת לטיהור אתני.
באשר לעזה ולשרון: שרון הציג את עצמו לעולם כרודף שלום על ידי הורדת התנחלויות בעזה. הנדל"ן שעניין אותו ואת חבר עמיתיו הוא בגדה לא בעזה. במקביל ל"התנתקות" הוגבר הסגר בגדה, ומבצע נעילת פלסטינים בגטאות ומובלעות עבר בלי מגובה. ובאשר לרצועה מתחילת האינתיפאדה החלה מדינת ישראל בהרס שיטתי ומתמשך של הגדה. זה התחיל כשנה וחצי לפני הטילים על שדרות. ההרס הזה הביא את ההקצנה ואת הטילים. ממשלת ישראל נראית כמעוניינת בטילים (ראה קישור [11] למאמר) הטילים הם אילה מצויינת להמשך ההרס.
לנתן: גם הגזענים הלבנים בדרום אפריקה ראו את עצמם כשליחי גורל, אידיאליסטים, בלתי מנוצחים ועוד. השלב בו נמצאת מדינתנו דומה עד מאד לשנות השישים בדרום אפריקה אותו שיכרון-כוח של המנצחים, אותו ריבוי חוקים גזעניים מטורפים, אותו הסגר, אותו גירוש מנדל"ן משובח והעברתו למנצחים, אותם בנטוסטנים. לקח שלושים שנה עד שמפלצת האפרטהיד כרסה תחת כבדה. למזלם של דרום אפריקאים שחורים ולבנים כאחד צצו ברגע המתאים מנהיגים בעלי שיעור קומה משני הצדדים ופירוק האפרטהיד בוצע בלי שפיחות דמים יתרה. הלוואי עלינו. ובאשר אלי עלי לאכזב אותך כתבתי מאמר זה מתוך אהבה ודאגה לארצנו. היא גם ארץ הפלסטינים ולמען עתיד שני העמים עלינו ללמוד לחיות בצורה זו או אחרת יחד ולהתחלק בטוב הארץ.
תודה על המאמר מאיר העיניים. במקרה קראתי לאחרונה סיפור שכתב זאב ז’בוטיסקי בשנת 1010 ושמו: "בעל בית כזית" (הוצאת תרמיל, 5 ש"ח בחנויות לספרים יד שניה). המספר הוא תייר ציוני מאירופה הנלווה לנער ארץ ישראל בסיור ב"מושבות". הם מעפילים להר התבור ומשם נשקף העמק בכל הדרו. השנה כאמור 10910 והנער מתאר את המראה ומציין שכל הכפרים והבתים הם ערביים והציונות טרם זכתה בנתח כלשהו מהעמק.
"…ופתאום משתנים פניו… ובקולו נשמע שוב אותו צליל פתע עומם. אהה אדוני, העמק נהדר, אך לנו אין בו אף דונם אחד של אדמה גאולה… כעת הבינותי את הבעת עיניו המוזרה של בן לוויתי הקטן. זה הצמא, הצמא הקדוש, מיוחד במינו, שנכקר זה כבר מלב השבט הנע ונד, היודע עדיין צמאון לחירות ואולי אף צמאון לשלטון, אך שכח את הצמא הטהור והנפלא לקרקע. את איתמר מענה הצמא לקרקע ואני חש שהוא קשה מנשוא, כי חיכו יבש מרוב חמידה ואצבעותיו מתכווצות לצבת מגירוי הכיבוש למראה יפיו הלא גאול של עמק זה. וגם אני …. מרגיש בעצמי כיצד אצבעותי מתכווצות לצבת ואני חש יבושת בפםי ובלבי בוקע ועולה משהו חדש, שלא ידעתיו עד הנה…"
ז’בו שהיה ציוני שפיו ולבו שווים (בשונה מן ה"סוציאליסטים" למיניהם) מדבר ברורות על חמידה, בניגוד לדיבר לא תחמוד, ועל כיבוש
תחילה דברי שבח לויקטוריה בוך, על מאמרך ודבריך האמיצים, החשובים, הכנים והנכוחים עד מאד.
ולנתן: למקרא תגובתך דומה לי שנשתבשה דעתך עליך לגמרי.
הטיעונים שאתה משתמש בהם והמילים שבחרת לההתבטא בהן כאילו יצאו תחת ידם של ליברמן, יו"ר "ישראל ביתנו", – חובב הפלסטינים המושבע וחבר מרעיו.
תגובתך דומה שמדגישה את בטחונך הפסול והמופרך, בצידקת "המפעל הציוני-הקולוניאליסטי", כביכול, והצורך בהמשך הכיבוש הנורא והנפשע, שבעזרתו יונצח השלטון האימפריאליסטי-’הקפיטליסטי חזירי’ הישראלי, בעזרת סייעיו ומדרבניו – המתנחבלים האכזריים המסייעים בהמשך הכיבוש הנורא, הנמשך זה 40 שנה, שסופו אינו נראה באופק, בהמשך הפעולות הצבאיות והאזרחיות המבוצעות ביד ברזל, של הדכוי, הנישול, העושק, גזילת אדמות הפלסטינים, הריסת בתיהם, שריפת כרמיהם והצרת תנועתם וצעדיהם שתביא בסופו של דבר, אם לא יעמוד בהם הכח, לעזיבתם ולפינויים מהשטחים, בלית ברירה ומתוך ייאוש גמור.
"פלסטינים ריין" [על משקל יודן ריין" – זהו החזון לו אתה מפלל?
לשחר:
"ישראל כבר גירשה מיליונים וממשיכה לעשות את זה כל יום" האומנם? מליונים? כל יום?
למה סתם להפריח טיעונים חסרי שחר?
אנא ספר לי מתי גירשה ישראל מליונים, או ואפילו אלפים אחרי 1948 (בכל מקרה זה גם לא קרה ב-48) מלבד עובדים זרים.
כולי אוזן לשמוע על אותם מיליונים –
מהיכן ולאיפה הם גורשו.
אם כבר אז הגירוש היחיד היה פינוי המתנחלים מעזה…
לויקטוריה:
שוב, לצערי, את מפרטת את עוולות הכיבוש ולא מסבירה כלל איך כל זה קשור לטיהור אתני.
ההתנתקות שיזם שרון טפחה על פני התיאוריה שלך ואת פותרת זאת בטיעון די שטחי: " הנדל"ן שעניין אותו ואת חבר עמיתיו הוא בגדה לא בעזה".
האם חשבת כך גם לפני ההתנתקות? אני לא בטוח. אבל נוצר הרושם שאת לא נותנת לעובדות בשטח לבלבל אותך: "ישראל נסוגה מעזה? אין בעיה, הרי תמיד רצינו טיהור אתני אך רק ביו"ש".
זה פשוט לא נשמע רציני, וכולי אוזן לשמוע מה תאמרי אחרי שישראל תיסוג גם מרוב יו"ש…
דבר שני:
איך אותה קונספירציה לטיהור אתני היא שרירה וקיימת כאשר התחלפו בישראל שבע ממשלות בעשרים שנה?
האם כל ראשי הממשלה: שמיר, רבין, פרס, ביבי, ברק, שרון ואולמרט, האם כולם עיינו באותו מסמך דמיוני והסכימו לאותה תוכנית טיהור?
האם שרי הממשלה (ביניהם שולמית אלוני ויוסי ביילין) גם באו בסוד התוכנית והיא עדיין עומדת בעינה? איך את מסבירה זאת?
כל העניין נשמע פשוט מופרך מיסודו.
אגב, אין שום קשר בין "ההרס השיטתי ומתמשך של הגדה" לבין הטילים על שדרות. לדעתי את עושה כאן מעשה שלא יעשה ותולה דבר בדבר כדי להקטין מחומרת הפשע של יורי הטילים נגד האוכלוסיה האזרחית בשדרות.
כל איש שמאל אמור להוקיע דבר שכזה.
נראה שויקטוריה אכן מתארת נכוחה, ללא כחל וסרק, את הנעשה בשטחים ומן הסתם אני מסכים עם רוב הדברים שנאמרו במאמרה. אף על פי כן אינני שותף לא להנחת היסוד, לא למסקנה ובעיקר לא לנימה האפוקליפטית בה נאמרו הדברים. נאמר בקיצור רק שלעניות דעתי מי שמבצע את הכיבוש ואחראי היחיד לו איננו "ארצי", אלא האליטה השלטת הישראלית. אותה אליטה השולטת והמנצלת בד בבד גם את רובו של הציבור הישראלי, תושבי השכונות וערי הפריפריה. כיוון שכך, המאבק איננו בין "ארצי" ל"ארצם", אלא מאבק פוליטי-חברתי-תרבותי על מה שגרמשי קורא "ההגמוניה". בניגוד לתפיסה המקובלת בקרב השמאל הישראלי, אין זה בשום אופן מאבק בין שני עמים אלא מאבק בין שתי השקפות עולם, או שתי תפיסות של "טוב". מאבק בין קידמה ונאורות לפשיזם, לאומנות וקנאות דתית, כאשר אנחנו, האזרחים ישראלים ניצבים משני צידי המתרס. כך למשל, הארץ שלי היא כבר, מזה ארבעים שנה גם ארצם של הפלסטינים וכל יתר בני האנוש החיים ופועלים כאן בשביל ולמען עצמם ללא ניצול ודיכוי של זולתם. במקום הכרזות אפוקליפטיות אני מציע, אפוא, לדבר ולעשות יותר, כל אחד בתחומו, למען ניצחונו של ה"טוב" על "הרע".
"—יורי הטילים נגד האוכלוסיה האזרחית בשדרות.
כל איש שמאל אמור להוקיע דבר שכזה".
והנה אני מוקיע: למה לעזאזל הקסאמים הללו כל כך לא מדוייקים וכל כך קלים? למה מקסימום בשנה יש אצלנו פצוע, חלילה הרוג בשנתיים. וכמה שעצביהם בגדו בהם מסיבות תמוהות שכן הקסאם – וזה חוק טבע, אף פעם, למעט מקרה נדיר פעם בשנה, אף פעם לא פוגע?
ושוב מבהילים לבי"ח ברזילי כמה "ניפגעי חרדה" – חלקם עובדי רשויות ומוסדות שמעדיפים 3 ימי חופש והילת "נפגע טרור".
אז הנה אני מוקיע:
ישוכללו הקסאמים, למען יהיה לאזרחי עזה – שמטוסי חה"א החולפים בלילה בגובה נמוך, הופכים את שנתם לנדודים ובעותי לילה -למען יהיה בידי העזתים, לראשונה בתולדות הטבח בהם, גם נשק הרתעה, אפילו קצת מרתיע. רק קצת.
מ.
לאליהו: שתי הערות קצרות.
אתה כותב לויקטוריה:כולי אוזן לשמוע מה תאמרי אחרי שישראל תיסוג גם מרוב יו"ש?"…
האם ידך המקלידה באמת ובתמים מלווה את דעותיך הציוניות-לאומניות ונותנת להם ביטוי נאמן או שאתה הוזה בחלומות באספמיה – לאור מדיניותה הקשוחה, הבלתי מתפשרת, של הממשלה הנוכחית, הנוקטת ביד ברזל כלפי התושבים הפלסטינים בשטחים הכבושים ובעצם ישיבתו בה, של הדוברמן המאיים לעניינים איסטרטגיים – האם אתה רואה באמת את התגשמות הנסיגה מיו"ש בעתיד הנראה לעין או אי פעם בעתיד, בימינו?
ומהיכן היומרה לקבוע "לכל איש שמאל" איך וכיצד לחשוב ולהגיב?
לדידי, להוקיע יש רק את המשכו של הכיבוש הנורא המתמשך זה למעלה מ-40 שנה ויש האומרים 60 שנה! כל היתר הוא תגובתו של עם נדכא, עשוק, מנושל ומנוצל המתקומם והלוחם לחירותו!
כן…מתוך 2 מיליון אנשים שיש בעזה גירשנו מיליונים…ועל זה אמר הברון מנכאוזן – גם להגזים צריך לדעת.
שוב, לאנשים שהביעו תמיכה בדברי, תודה.
לסמולן המומחה ללוגיקה:
גם לבנים בדרום אפריקה חשבו שהם מתגוננים מטרור, חשבו שהם היו נחמדים ונאורים מאד לשחורים אבל הברברים האלה לא העריכו את טוב ליבם. גם הלבנים הדרום אפריקאים טענו שהם, ברוב נדיבותם, נתנו לשחורים עצמאות בבנטוסטנים. כל זה כבר היה, והדמיון רב ביותר. אמנם היחס המספרי בין הלבנים והשחורים היה שונה, אז מה.
הפלסטינים אמנם הביעו עניין למשא ומתן לשלום על בסיס גבולות 67. קודם ערפאת ואבו-מאזן, אח"כ חמס. התשובה של מדינת ישראל היתה פרובוקציות מכוונות לאלימות. שום מפלגה ציונית, כולל מרצ, לא הביע עניין במשא ומתן על בסיס גבולות 67, שהם הבסיס היחידי האפשרי להסכם שלום. פעילות המדינה בשטחים מצביע בברור בעניין השלטונות בסיפוח ובהרס הקיום הפלסטיני בשטחים, לא בשלום.
"העם היושב בציון" אמנם אינו צמא דם במיוחד הוא עם רגיל. גם אינו שולט כאן. כפי שהוסבר על-ידי פרופסור שפר בידיעות אחרונות, שולטות כאן "ארבע אוליגרכיות שמעולם לא-נבחרו צבאית-ביטחונית (כולל תעשיית הביטחון), דתית-רבנית, ביורוקראטית-ממשלתית ורשת משפחות ההון. .. האוכלוסייה הישראלית לא רק לא שולטת בגורלה, אלא היא גם ברובה לא מודעת למצבה".
— קישור —
אמרו ליהודים ישראלים שזו מלחמה בטרור אז הם מאמינים ומשתפים פעולה עם הטהור האתני.
אחד הדרכים להשיג ציות היא אמנם הצגת פלסטינים כאלימים מטבעם שרק מחכים להזדמנות למרחץ הדמים. שוב זה כבר היה הכובש המדמיין את עצמו כקורבן. הלבנים בדרום אפריקה הופתעו מאד שאף אחד לא יצא לשחוט אותם אחרי שמנדלה הגיע לשלטון. וזאת אחרי ששנים שטפו להם את השכל עם ה"סכנה הדמוגרפית", מלחמת קיום וכדומה כמו אצלנו.
לאליהו: במלחמת העצמאות גורשו כ750 אלף פלסטינים מהשטח שנכלל אח"כ בגבול הפסקת האש. מספרים לנו אגדות שזה קרה במקרה בזמן המלחמה אך זו הייתה מדיניות מכוונת של ההנהגה הציונית. נוסיף לכך אנשים שגורשו לעזה אחרי הקמת המדינה ופליטים של 1967 ופלסטינים שיצאו לחו"ל ולא הורשו לחזור. את המספרים הנוספים אשמח לברר לך. באשר למתנחלים מעזה הם לא גורשו, רק הורחקו מנדל"ן לא להם. יש לציין שאת הגזל המקורי ביצעה מדינת ישראל, אך הם קפצו על העגלה.
אמנם שרון היה האיש שקידם במרץ את מפעל ההתנחלות בעזה במשך השנים רבות. אך הוא החליט להקריב התנחלות זו על מזבח המטרה הראשית שהיא אמנם הגדה. אשמח מאד להיות "לא צודקת" אם אמנם באחרית הימים יורידו את ההתנחלויות ביו"ש.
ממשלות ישראל: שוחחתי לא מזמן עם דיפלומט זר מהזמנים של גולדה אמר שכבר אז היה ברור שממשלה זו אין בכוונתה להחזיר את הגדה. "אין עם פלסטיני" זוכרים את דברי גולדה? ואכן כמעט כל הממסד הציוני שיתף פעולה בצורה זו או אחרת עם מפעל ההתנחלות והטהור האתני, מאז תחילת הכיבוש. היו מספר מתנגדים כגון שולמית אלוני, אך לא יכלו לאנשים החזקים באמת. יצחק רבין ניסה לעצור את התהליך ושילם על כך בחייו. פרס החליט באיזשהו שלב
if you cannot fight them, join them
ומאז משמש קישוט ליברלי לכיבוש. פעם ברק ניסה להגיע להסדר אך כעת הוא משתתף בהתלהבות בפעילות האוליגרכיה הצבאית צמאת הדם. כפי שציינתי במאמר בזמן כהונתו כראש ממשלה שרון הפך את הטיהור האתני למשחק היחיד בפוליטיקה הישראלית.
טילים על שדרות: כמובן בעיני ישראלים רק סבלם נחשב הזוועה שעשתה מדינת ישראל בעזה אינה הסיבה לטילים, הטילים באו בעקבות הרשע המולד של הערבים. ומליון וחצי אנשי עזה שהרסו להם את החיים אינם "אזרחים" אלא "מחבלים". רק אנשי שדרות הם "אזרחים". ושיהיה ברור חבל לי מאד על אנשי שדרות, והם בעיני עוד קורבן לתיאבון הגנרלים שלנו למשחקי מלחמה. קל למדי לעצור את הטילים לצורך כך צריך לנהל מו"ם עם החמס. אבל הגנרלים אינם מעוניינים ראו לדוגמה מראה מקום [11] של המאמר.
לאודי נכון, המנוולים העיקריים הם השליטים, ונכון צריך לעשות את כל מה שביכולתנו לעצור את הקו הנוכחי. אך אנו צריכים להיות מודעים למטרתם הסופית. אחד הסיבות שרשעים גדולים מסוגלים לבצע את זממם היא שאנשים טובים אינם רוצים להכיר ברשע הגדול הפועל בקרבם זה מדכא מדי. אני מכריחה את עצמי לנסוע להסתכל על השטחים לעיתים מספיק קרובות כדי לא לאבד את ההבנה של התרחש. אחרת התודעה בורחת מחומרת המציאות.
"רבין ניסה לעצור את התהליך ושילם על כך בחייו"? –
זהו טיעון לא רלוונטי כלל שכן רבין נרצח ע"י אדם פרטי ואילו את טוענת שתוכנית הטיהור האתני היא ממסדית.
לעניין גולדה מאיר: לא היית צריכה לדבר עם "דיפלומט זר" כדי לדעת את הברור מאליו: היא באמת הודיעה קבל עם ועדה ש"אין עם פלסטיני", וכל עניין החזרת השטחים היה דמיוני לחלוטין עד האינתיפאדה הראשונה.
אגב, גם אני האמנתי בכך (שאין עם פלסטיני, לא נחזיר שטחים ושאר הבלים) עד שגוייסתי לצבא וראיתי מה הולך שם בעזה וביו"ש.
התהליך שאני עברתי הוא בזעיר אנפין התהליך שעוברת המדינה (הלוואי והוא היה יותר מואץ).
להבדיל, מה שאת לא מבינה הוא שעצם העובדה שהמושגים "עם פלסטיני" ו"מדינה פלסטינית" הם היום מושגים מקובלים וברי-דיון – די רק בזה להוכיח שהתאוריה שלך על תוכנית הטיהור האתני היא הבל הבלים.
לגבי גירוש לכאורה של 750 אלף פלסטינים במלחמת העצמאות:
אני חושב שהדרך החד-צדדית בה את מנסחת זאת אומרת הכל. אפילו בני מוריס בסיפרו "לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים" לא מציג זאת כך, והנה את באה וקובעת במחי-יד שמספר כזה גבוה של פלסטינים גורשו.
ברור לכל בר דעת שהמציאות הייתה שונה ומורכבת בהרבה, גם אם לא התמונה המדוייקת אינה ברורה כלל.
למשל – מנהיגי מדינות ערב בחיזוק של שידורי רדיו בערבית קראו לערבים להימלט (כמה קל לעיתים להתעלם מעובדות …) או בן-גוריון עצמו שדיבר על כך שערבי א"י צריכים להישאר ולא להימלט. בעניין הזה אגב, דווקא סילף בני מוריס את דבריו של בן-גוריון והציג אותו שלא בצדק כמי שעודד בריחה וגירוש.
את כל זה ניתן לקרוא בלינק הבא:
— קישור —
לעניין "הצגת פלסטינים כאלימים מטבעם":
אדרבא, בואי נדבר על תקשורת והסתה:
את כנראה לא ממש מתעניינת בתקשורת במדינות ערב ובצורה בה יהודים וישראלים מוצגים בה, החל מקריקטורות בסגנון גרמניה הנאצית וכלה בתאוריות קונספירציה על כך שהמוסד הישראלי עומד מאחורי הפיגוע במגדלי התאומים. להזכירך, ברוב מדינות ערב זה בכלל עניין המוכתב מהשלטון, זאת אומרת שמובארכ, אסד ואחמדיניג’אד מפקחים באופן אישי על ההסתה והדמוניזציה נגד היהודים ונגד ישראל.
זה כמובן לא ממש מטריד אותך, הרבה יותר חשוב שאוויל כמו ליברמן עושה מעצמו צחוק שוב ושוב בערוץ 1 ומדבר על איום דמוגרפי.
ויקטוריה:
לא ברור לי דבר אחד- האם את טוענת הטיהור האתני הוא טיהור דה פקטו, כלומר, שהוא פשוט התוצאה של פעולות הממשל לאורך השונים, או שמא הטיהור הוא אטרטגיה קונספירטיבית שעוברת בתורשה זה שישים שנים?
שימי לב שיש הבדל בין השניים – אחד מהותו בכוונה תחילה והשני מהותו בתוצאה מכוונת ו/או בלתי-מכוונת של תהליכים הסטוריים.
1. לעניין מלחמת העצמאות. לא משנה כמה גירוש היה, לאור ההצהרות של השליטים הערבים על רצונם בהשמדת מדינת ישראל, ולאור החששות מטיהור אתני שיבוצע ע"י הערבים, אין להלין על ממשלת ישראל שהגיבה בכוח ובתקיפות. כגול האיום, כך עוצמת התגובה.
2. ישנם רגעים שבהם האמפטיה לאויב היא בגדר מותרות. אנו חיים בזמנים כאלו. אותי לא מעניין מה היו הגורמים לטילים על שדרות אלא בהסתכלות גלובאלית שמראה מיהם האנשים שמקיפים אותי, מהי האידאולוגיה שלהם, ובעיקר שהאמפטיה שלי היא חד צדדית. מעבר לעובדה שאינני מבין מה רמת החולניות שמביאה לאמפטיה כלפי אנשים שמשתמשים בתינוקות כמחסות ,מובילים נשק באמבולנסים ורואים בפיגוע המוני, פיגוע איכותי, אני בעיקר מבין מה שאת מבינה. כאשר אתה נלחם אתה נלחם בכל הכוח כדי להבטיח שלא תפסיד. עצתי לך, אם ברצונך לקדם את השלום, עברי לצד הפלסטיני ודאגי להצעיד אותם לכיוון נאורות וציוויליזאציה שיגרמו להם להבין שאף אחד לא אידיוט מספיק בשביל להאמין שעם שבוחר בחמאס לא רוצה בהשמדת ישראל ובאמת מעוניין בנורמאליזציה.
לויקטוריה:
מחזק שוב את ידייך. דברים כדורבנות. כל מילה בסלע!
הציונות מבוססת על שני עקרונות: א. הגירת יהודים לפלסטין ב.סילוק תושביה הערבים.
בלי סעיף ב’ אין אדמה להתנחלות יהודית ואין רוב יהודי כלומר אין מדינה יהודית.
ההתנגדות לטרנספר של 48 גרר מלחמות, כיבושים נוספים ושוב צורך לטהר את השטח שנכבש להתנחלות חדשה. זאת הדינמיקה של התהליך שעד היום לא נעצר.אז אין כאן שום קונספירציה הטיהור האתני נמצא בלב השיטה והוא אימננטי לשיטה.
מסיבות ברורות לציונים ולמדינת ישראל היה צורך לטשטש את הענין ככל האפשר. לכן אין בד"כ תכניות מסודרות לטרנספר והספרות הציונית מלאה בהסברים מכובסים וציטטות של מנהיגים מתחסדים בנסיון להתחמק מהכוונה.
אבל האמת נמצאת במציאות של השטח: ב-48 גורשו כ-750,000 פלסטינים גם באופן ישיר תוך כדי מעשי טבח, הפגזות של אוכלוסיה אזרחית וגם בריחה של תושבים מאימת המלחמה.
ההוכחה הברורה שכאן בוצע טרנספר מכוון היא בעובדה שלבורחים לא ניתן לחזור: חמשת אלפים "מסתננים" פליטים שניסו חזור לכפריהם נרצחו, כולל נשים וילדים, אלפים גורשו לאחר שנתפסו ואלפים גורשו בטרנספר שבוצע בכלל אחרי המלחמה.
אחרי מלחמת 67 גורשו מיד כשלוש מאות אלף פלסטינים מהגדה (וכמאה אלף סורים מרמת בגולן)אך התנגדות המעצמות הפסיקה גירוש ישיר זה ומאז הוא מתנהל בשיטות של דיכוי הצקות והרעבה של התושבים. רק קורבן של שטיפת מוח מתמשכת יכול להאטם ולהאמין שאין קשר בין הדברים.
לבסוף ציטוט מדברי דיין המובאת מספרו של בני מוריס קורבנות: "ב-14 ביולי 1968 אמר בהתכנסות במשרדו (דיין):המדיניות המוצעת [של העלאת השירותים הציבוריים בשטחי הכיבוש] עלולה להתנגש עם כוונתנו לעודד הגירה הן מהרצועה והן מיהודה ושומרון, אדרבה, כל מי שיש לו רעיון והצעה מעשיים איך להביא לעידוד הגירה – יבוא ויציע, אין רעיון והצעה [בעניין זה] שהם פסולים מראש".
ודיין ידע דבר אחד או שניים על הנושא
עובדות של מציאותhttp://stage.co.il/media/largefiles/doribenisraelkario299562.wmv
ואתם מבלבלים את המוח עם שטויות הזויות
לאליהו: אולי לא שמת לב, אך לפני רצח רבין היה מבצע הסתה פרוע נגדו על-ידי הימין כולל פוסטרים במדי ס.ס. והיו רבני הציונות הדתית שהודיעו כי חל עליו "דין מוסר". יש סרט דוקומנטרי מצוין על הנושא.
באשר להכרה בקיום העם הפלסטיני כישות גם אני חשבתי שזו התקדמות אך אח"כ הסתבר שהממסד שלנו מתכוון לישות "עוינת" ו"איום דמוגרפי" ועל כן מותר לנתק חשמל למיליון וחצי בני אדם, לירות בילדים זורקי אבנים, לחסל חשודים בלי משפט (כולל עוברים ושבים), להרוס בתים לבני אדם שפשעם לבנות במקומות הנחשקים להתנחלויות ועוד ועוד.
באשר למלחמת השחרור בשטח שנועד למדינת היהודים על-ידי האו"ם היה מספר דומה של יהודים וערבים והממסד הציוני פעל להתפטר מהם. וגם אם התעמולה של מדינות ערב עודדה אותם לברוח הם מעולם לא הורשו לחזור. נהפוך הוא, אני מודעת על לפחות למבצע גרוש אחד של ערבים לעזה אחרי הקמת מדינת ישראל. (ראו סיכום יותר נרחב של דוב – דובת תודה). אבל זה לא הנושא של מאמרי.
בואו נניח שאמנם מה שקרה ב47-48 היה אמנם במסגרת מלחמת קיום. מה שקרה בשטחים אחרי 67 ודאי לא היה במסגרת מלחמת קיום (ולהלן גם תשובתי לשי). תכניות התנחלות בגדה הוכנו על-ידי שרון ודרובלס לפני שלושים שנה, ומבוצעות בצורה מאורגנת מאז ועד היום. ראו מאמר מצוין של גדי אלגזי על הנושא – מראה מקום 10. במשך השנים היו כמובן אנשים שדחפו מבצע זה יותר במרץ מאחרים וכעת הם הכוח המכריע במדינה. כפי שתואר לא מזמן ב"הארץ" – אנשים מהזן הזה נותנים כעת את הטון בצה"ל. ובעלי ההון הבינו שיש רווח גדול בתעשיות הקשורות בכיבוש.
ובאשר לסוף דבריו של אליהו וכן הקטע שנכתב על-ידי מר "לויקטוריה":
"ישנם רגעים שבהם האמפטיה לאויב היא בגדר מותרות" וכו" (אנא קראו את זה מעניין לאיזו מסקנה הגיע צאצא של דורות קורבנות לאומנות):
במשך שנים אחרונות היו פניות הולכות ונשנות מסעודיה למשא ומתן על שלום כולל במזרח התיכון. היו פניות למשא ומתן על בסיס של גבולות 67 מאת פת"ח וכן החמס וכן סוריה. מדינת ישראל לא הביע שום עניין. ואמנם מדיניות הדיכוי בשטחים וכן הפרובוקציות ישראליות מסביב לכיפת הסלע נותנת כוח לקיצוניים בקרב האיסלם. ועדת בייקר האמריקאית כתבה על כך. ארבע ראשי השב"כ לכשעבר אמרו כבר בתחילת האינתיפאדה השנייה שדרך הנוכחית של המדינה בשטחים מסכנת את קיום המדינה. אך מה לעשות עם ישאל קנה את הלוקש ש"כולם רוצים להשמידנו", "מה שלא הולך בכוח הולך בעוד יותר כוח" ואינו מסגל לחשוב בקטגוריות אחרות.
בשנות אוסלו לימדתי במרכז קהילתי במחנה פליטים פלסטיני יחד עם קבוצת פעילי שלום ישראלים. מכרנו הישראלים שאלו אותנו אינכם פוחדים איך אתם מעיזים להיכנס לשם בלי נשק? וקשה היה להם להאמין שאנשי המחנה שמדינת ישראל הרסה להם את החיים התייחסו אלינו יפה. וכן לא היו מסוגלים להבין שביטחוננו במחנה היה מבוסס על כך שלא באנו עם נשק.
ולבסוף השתרש בעמנו גועל נפש תחת כותרת "זאת מלחמת קיום הערבים הם אויבים הרוצים להשמידנו אז כללי המוסר הרגילים כלפי בני אדם אינם חלים עליהם". אז אני רוצה להביא לכם נאום דמיוני של אנטישמי פולני על יהודים המורכב מסוג הדברים שהם אומרים:
"יהודים הם אויב טבעי של הקתולים בפולניה. הזמנו אותם לגור בקרבנו לפני מאות שנים ואלה רק הביאו נזק, ניצלו ורימו את עמנו. הדת שלהם פוטרת אותם מהגינות כלפי הלא-יהודים. לפני מלחמת העולם השניה הם היו הגורם החתרני הקומוניסטי השונא את ארצנו והרוצה להביא את הרוסים הקומוניסטים על ראשנו. במלחמה היטלר לא סיים את העבודה אז היהודים חזרו עם צבא סטלין ועזרו להקים דיקטטורה קומוניסטית פרו-סובייטית."
לאנטישמי זה ודאי נשמה מאד הגיוני. אמנם לפני המלחמה יהודים רבים לא הרגישו שום אהבה למדינת פולניה (למה שירגישו התייחסו אליהם כאל זבל.) אמנם המפלגה הקומוניסטית הפולנית היתה מלאה ביהודים שהעריצו את ברית המועצות ויחלו למהפכה עולמית בהנהגתה גם בשנות הטרור של סטלין (אנשים הנדכאים והמושפלים החיים בזבל נתפסים לאידיולוגיות ולמנהיגים לא ראויים). ואמנם אחרי המלחמה מספר היהודים שעזרו לסטלין להקים דיקטטורה פרו-סובייטית בפולניה עלה בהרבה על אחוזם באוכלוסיה.
בגלל "הגיון" בסוג זה סבתא שלי גמרה את חייה בתא הגזים, ושום פולני שאני יודעת עליו לא ניסה להצילה.
בגלל הגיון מאותו הסוג ובאותה רמה סבתות פלסטינות מבכות את נכדיהן שנורו על-ידי צה"ל, וחיילי ישראל משתתפים באבטחת הרס בתים ושדות פלסטינים, עומדים במחסומים, ומספקים שרותי בטחון למתנחלים.
לדב תודה על לקט העובדות.
לויקטוריה, ובאיחור:
הנה מה שאת אומרת:
1) בדרום אפריקה, בניגוד לייצוג הציבורי הידוע, לא היתה כלל גזענות, אלא חשש מטרור. הדרא"פים המציאו את הגזענות ותורת העליונות במטרה להתמודד עם טרור, או להצדיק את ההתמודדות הזו.
2) לעומת זאת, בישראל, אין כלל טרור. הישראלים (או אותן אוליגרכיות ערמומיות), המציאו את המאבק בטרור על מנת לבצע טיהור אתני גזעני.
האנטי סימטריה די מפליאה. את בטוחה שבדרום אפריקה לא היתה קצת גזענות פסאודו מדעית, ושבישראל לא היה, ולוא כזית, סוג כלשהו של טרור ? צר לי, אבל זה לא ממש עקבי.
במסגרת ההשוואה הדמגוגית שלך לנאומים אנטישמיים בפולין שכחת להביא מס’ עובדות רקע..
יהודים לא עסקו בטרור פונדמנטליסטי בכל העולם ובמרץ שלא היה מבייש מתעמלים אולימפיים.
יהודי אירופה תרמו לכלכלת מדינתם ונשאו בעמדות מפתח וככלל, היו הרבהה פרודוקטיבים מכל מדינות ערב היום.
היהודים דאז לא נקטו בשום פעולה או הצהרה שהגדירה את השמדת המדינה בה הם חיים כחובה דתית ולאומית.
גם לו רצו, לא יכלו להוות איום קיומי על אף אחת ממדינות אירופה.
כולי תקווה שתמצאי טיעונים טובים יותר ומבוססים יותר לדעותיך. במיוחד לאור העובדה שהמציאות עובדת לרעתך.
תרומתם הכלכלית של היהודים לכלכלות אירופה לעיתים קרובות התפרשה כניצול, והיתה בסיס להאשמתם ב"טרור כלכלי" לא עליכם. מן הסתם בגין נטייתם הוותיקה של יהודים להעדיף את בני העדה הדתית שלהם בכל מה שנוגע למשרות צווארון לבן ובוודאי לקשרים משפחתיים. התוצאה – בצדק או שלא בצדק – היא שיהודים נחשדו כמי שבכוח שליטתם במסחר ובבנקאות מנשלים את המקומיים. כל בעל חנות קטנה שהפסיד כסף בגלל בתי הכלבו וכל פקיד שלא קיבל קידום בבנק הצטרף לתחושת הקיפוח ומכאן ועד להאשמת היהודים בטרור כלכלי הדרך היתה מאוד מאוד קצרה.
כלומר: גם שנאת היהודים, ממש כמו השנאה לערבים בישראל כיום, "הוצדקה" בפחד קיומי: אימה מפני רעב וירידה במעמד הכלכלי. זה שרוב היהודים כלל לא היו חלק מאליטת הכוח הכלכלי לא סייע להם ביום פקודה.
כיום הגזענים הישראלים (וחלק מהאירופים) מימין ומשמאל מתרצים את ההתעללות והאפליה הגורפת כלפי ערבים ב"פחד מפני טרור". התשוקה לטיהור אתני אינה מבחינה בין פעיל באירגון מיליטריסטי-צבאי לבין אח בבית חולים או מרצה באוניברסיטה. ולמרבה הצער היא אינה נגמרת אצל ליברמן ודומיו אלא מחלחלת גם ל"שמאל" נוסח אהוד ברק.