ההתקוממות העממית בבורמה נגד דיקטטורת הגנרלים נבלמה לפי שעה. הנזירים הבודהיסטים והאזרחים האחרים שיצאו לרחובות בהפגנות לא אלימות נגד הגנרלים ובעד דמוקרטיה, ביודעם כי חייהם בסכנה לנוכח ירי פושע לעברם, הם הביטוי הנעלה והמזוקק של אומץ לב אזרחי. אין לי ספק כי בסופו של דבר רוח החופש תנצח, אולם איש אינו יודע כמה דם עוד יישפך על ידי כת הגנרלים המושחתת והעריצה עד להבסתה.
כאשר ראיתי את תמונות ההרוגים והפצועים שנפגעו מירי החיילים והשוטרים הבורמזים, חזרתי ושאלתי את עצמי, מדוע הם עושים זאת? מדוע הם מוכנים לירות על בני עמם שבעצם מפגינים גם למענם? מדוע החיילים והשוטרים לא מסרבים פקודה, נוצרים את נשקם ומצטרפים למפגינים? לכאורה דרך כה פשוטה להפיל את הדיקטטורה. ובכל זאת זה לא קורה. זו אינה רק בעיה בורמזית, היא חוצה גבולות גיאוגרפיים ולאומיים.
מדוע מוכנים מאות אלפי חיילים אמריקאים להרחיק מאות אלפי קילומטרים מביתם ולטבוח במאות אלפי עיראקים, ולפני כן במיליוני וייטנאמים? מדוע מוכנים חיילים ושוטרים סינים לפתוח באש על מפגינים בני עמם? מדוע מוכנים חיילים ישראלים, דור אחר דור כבר 40 שנים, ללחום במלחמות שולל, להיות חיל כיבוש אכזרי, לירות על אוכלוסייה אזרחית, ולהרוג יותר מאלף ילדים? מדוע מוכנים שוטרים וחיילים במצרים ובישראל להכות מפגינים נגד השלטון? מדוע מוכנים שוטרים ישראלים להרוג אזרחים ישראלים שחוסמים צירי תנועה? מדוע מוכנים חיילים רוסים לטבוח בצ’צ’נים ולהרוס את המדינה הקטנה עד שכמעט לא נותר בית שלם בבירה? מדוע מוכנים חיילים בצבאות מדינות אפריקה לבצע מעשי טבח באזרחים שמגיעים לסדרי גודל של מיליוני קורבנות? מדוע הסכימו חיילים עיראקים ללחום נגד איראן במשך 8 שנים גם לאחר שכבר ידעו שמאות אלפים מחבריהם נהרגו לשווא? מדוע מוכנים חיילים סודנים לבצע רצח-עם באזרחי דארפור שהם אזרחי מדינתם? ואלו רק דוגמאות נבחרות. מדוע מספר הסרבנים הוא כה קטן? מהו המנגנון במוח האנושי הגורם לרוב המכריע של בני אדם לציות עיוור ולנכונות לבצע מעשי אכזריות נוראים?
מי שקיוו כי מלחמת העולם השנייה והשואה האנושית שחוללה תביא לעולם שהוא תבוני והומאני יותר, נחלו עד כה אכזבה עמוקה. הסיסמה Never Again שמאוד חביבה על הפוליטיקאים היהודים בישראל, כשלה עד כה. ה-Again שוב פה, גם בישראל.
שאלות מתחום הפילוסופיה, הפסיכולוגיה והפוליטיקה.
צמח בר לתפארת היופי האנושי
בר רפאלי היא היום הדוגמנית הישראלית המצליחה בעולם. דמותה מעטרת את מיטב שבועוני האופנה, והיא נמנית עם אלה הקרויים "סלבס", אותם שמות שחוזרים ומככבים במדורי הרכילות למיניהם.
הדימוי הציבורי של דוגמניות הוא לא של נשים מהצמרת האינטלקטואלית. "תהיי יפה ותשתקי" הוא אחד הביטויים המקובלים על השוביניזם הגברי שאומץ לצערי גם על ידי אי אלו פובליציסטיות בעיתונות הפטריוטית הישראלית.
(במאמר מוסגר: תעשיית הדוגמנות והשימוש בגוף הנשי כמקדם מכירות ורווחי עתק של מעצבי אופנה וחברות רב לאומיות לא רק בתחום הלבוש, הינם סוגיות בפני עצמן ולא בהן אני דן כרגע).
והנה באה הדוגמנית בר רפאלי ושוברת סטיגמה. בראיון לעיתון "ידיעות אחרונות" היא התגלתה כאשה נבונה שאומרת דברי טעם: היא לא מצטערת שלא שירתה בצבא (בראוו גדול); היא לא מבינה למה אנשים צריכים להיהרג על פיסות קרקע; היא חושבת שהסיסמה "טוב למות בעד ארצנו" היא אידיוטית; היא לא חושבת שחובה לגור בישראל, יש מקומות יותר מוצלחים; היא סולדת ממלחמות דת (קטע מהראיון פורסם ב-ynet "הרווחתי בגדול שלא התגייסתי", 2/10/2007).
כולה בת 22 אבל אומרת דברים הרבה יותר חכמים מהנשיא שמעון פרס בן ה-84.
אותה בר רפאלי, שעד לראיון הייתה הדארלינג של ישראל, נתפשה כנציגת ישראל בעולם, הפכה לפתע לאויבת האומה. בעקבות הראיון החל מבול של גינויים וגידופים מאלפי טוקבקים, עיתונאים ועיתונאיות מכובדים וידועים כתבו מאמרי תוכחה נגד בר רפאלי, מרביתם גדושים במיליטריזם ושוביניזם ושפע של לגלגוג בנוסח "תני לגוף לדבר אבל תסתמי את הפה".
אינני מכיר את בר רפאלי, ואינני יודע מה יכולת הספיגה שלה. לישראל ושלוחותיה בחו"ל יכולת להזיק לבר במקצועה, ולכן לא אתפלא אם ברבות הימים היא תיסוג בנוסח המוכר של "דברים הוצאו מהקשרם" ו"לא הבינו אותי נכון". הייתכן שגם עולם הדוגמנות נשלט על ידי הלובי הישראלי?
אני מקווה שתחזיק מעמד, תיתן לגל העכור והפראי לחלוף ותמשיך בדרכה על פי מצפונה.
כוחה של שטיפת מוח
יש אימרה האומרת שאי אפשר לרמות את כל האנשים כל הזמן. זה נכון. אבל כן אפשר לרמות הרבה אנשים זמן רב, עד כדי כך שיאמינו ברמאות כאילו היתה אמת. זו כוחה של שטיפת מוח, שהיא לוקחת בדל אמת, מנפחת אותו לממדים אדירים, ואם חוזרים עליו שוב ושוב השקר מקבל רגליים.
בשנות ה-20 וה-30 של המאה ה-20 התבססה התעמולה האנטישמית בגרמניה על הסיסמה "היהודים משתלטים על גרמניה והעולם". הכיצד יכולים יהודים להשתלט על גרמניה? כל בר דעת מבין שזה לא ייתכן. מתברר שלא. השתמשו בנתונים נכונים, כמו אחוז גבוה של יהודים ביחס לחלקם באוכלוסייה בתחומים רבים כמו תרבות, עיתונות, פוליטיקה, מסחר, רפואה, ומכאן ניפחו תעמולה אדירה לפיה היהודים מתכוונים להשתלט על גרמניה. התעמולה נקלטה, בעיקר על רקע של אבטלה ומשבר כלכלי ורבים אכן האמינו בה.
משהו דומה קורה בישראל עם הסיסמה "הבדואים משתלטים על אדמות המדינה בנגב". תעשו משאל בין יהודים בישראל ותראו כי משהו כמו 80% מאמינים כי הבדואים משתלטים על אדמות מדינה בבנייה פראית ובלתי מבוקרת.
כל אימת שמישהו מוכיח את המתנחלים על בנייה בלתי חוקית בהתנחלויות, הם מיד מורים אצבע מאשימה ושואלים "ואת ההשתלטות של הבדואים על אדמות המדינה פתרתם?".
ואכן המדינה מבצעת לאחרונה שוב ושוב פעולות הריסה ביישובי הבדואים, באותם "יישובים בלתי מוכרים" כפי שהם מכונים, וגורמת למשפחות ענפות לחיות ללא קורת גג. והכל תחת הסיסמה: "לעקור את הבנייה הבלתי חוקית על אדמות מדינה בנגב".
מצד שני מקצה המדינה נחלות קרקע גדולות ליהודים בודדים בנגב, ושוב תחת הסיסמה "לשמור על אדמות מדינה מפני השתלטות הבדואים".
שטיפת מוח זו מבוססת על עובדה או שתיים נכונות: יש בנייה בלתי חוקית של בדואים בנגב, והיא אכן מתרחבת. אלא מאי? התשתית העובדתית לא נכונה. הבדואים לא משתלטים על אדמות מדינה, המצב הוא בדיוק הפוך: המדינה השתלטה על אדמות הבדואים. אותם כפרים בלתי מוכרים, הם כאלה מכוח החלטה שרירותית של המדינה שניכסה לעצמה את קרקעותיהם. הבדואים, שנושלו מקרקעותיהם ולא נותנים להם אישורי בנייה, אנוסים לבצע בנייה בלתי חוקית, על פי החוק השרירותי עליו החליטו השודדים מהשלטון.
אימרו מעתה, היהודים לא ניסו להשתלט על גרמניה והבדואים לא משתלטים על אדמות מדינה, אלא נאחזים בקרקע שהיא שלהם.
השלטון שם כמו כאן רימה ושיקר.
תקדים שיבלי
ביום כיפור האחרון אירעה תאונת דרכים בכפר תבור. הילדה טל זינו נדרסה למוות על ידי טרקטורון נהוג בידי אסעד שיבלי, צעיר בדואי בן 20 מכבר שיבלי השכן.
אין ספק, צריך להעמיד את הנהג לדין. הוא דרס ילדה למוות ובנוסף גם נהג ללא רישיון.
גזעני המשטרה והפרקליטות החליטו לחרוש על גבו של שיבלי הערבי ולהאשים אותו ברצח. לראשונה שוקלים בישראל להעמיד לדין נהג דורס באשמת רצח.
שיבלי ומשפחתו טוענים כי הניסיון להעמידו לדין על רצח (הרשעה פירושה עונש חובה של מאסר עולם) נעשה משום שמדובר בנהג ערבי שדרס למוות ילדה יהודיה ביום כיפור.
גרסתו של הנהג לא בלתי הגיונית. הוא טוען כי נכנס לכפר במטרה להוציא כסף מכספומט וכי כלל לא היה מודע ליום כיפור. אולם משנכנס לכפר תבור בכביש הראשי, ועבר ליד בית הכנסת, המוני ילדים החלו לזרוק עליו אבנים. הוא נבהל, ניסה להימלט ובמהלך ניסיון ההיחלצות נדרסה הילדה.
מי שמכיר מה קורה בימי כיפור בישראל, יודע כי המנהג של זריקת אבנים על כלי רכב נוסעים הפך כמעט לספורט של ילדים. הם זורקים אבנים אף על אמבולנסים. הגרסה של שיבלי כי ילדים זרקו עליו אבנים נשמעת מאוד הגיונית.
מאחר ששיבלי אינו עורך דין יהודי מכובד כמו דורי קלגסברד שדרס למוות אם וילדה, והוא גם ערבי, ואבי הילדה הנדרסת הוא שוטר יהודי, תפשו עליו טרמפ וכך יוצרים תקדים שיירצה את היהודים ויעמיק את תחושת האפליה והניכור אצל הערבים.
אינני מתיימר להחליט האם להעמיד את שיבלי לדין על מוות ברשלנות, כמו עו"ד קלגסברד, או הריגה. ברור לי כי שיבלי לא התכוון לרצוח ילדה יהודייה, ולכן הרעיון להעמידו לדין על רצח הוא רעיון נפל שיש להורידו מסדר היום.
פעם מישהו(!) אמר לי:
אישה אומרת את מה שהגבר חושב.
הסיבה שכל הטוקבקיסטים זועמים היא כי רפאלי אמרה את מה שהם חושבים אבל לא מעיזים לומר. זה כאילו פתאום התת-מודע שלך פונה נגדך.
מה אני אגיד, מעניין למי יש באמת הואבוס…
איכס.
בר רפאלי, חוץ מלהיות עוד אייקון אופנה חלול וריקני כפי שמציין גדעון, גם כיכבה ב"קמפיין" של חברת אופנה כלשהי בו נעשה שימוש בדימויים גזעניים של עבדות שחורה.
— קישור —
מעבר לזאת שבתור משתמשטת עשירה ומצליחה, בת למשפחה מסודרת ומקושרת, היו לה חיים קלים עשרות מונים יותר מאשר לרוב הבנים והבנות שלא שירתו בצבא. ההשתמטות שלה מזכירה יותר בנים לבתים מכפר שמריהו שאבא מסדר להם ג’וב קל בצבא, בשביל שלא יצטרכו להתלכלך בעזה עם כל הערבים האלה.
עידן חלילי או עמרי עברון הם דוגמאות להתנגדות למיליטריזם. בר רפאלי היא דוגמא לצפונבוניות מפונקת.
בקטע הראשון שאלת הרבה שאלות על חלקן יש תשובות טובות מאד אבל אני חושש שבאתר הסטליניסטי הזה לא יפרסמו אותן כי הן לא מתאימות לקו של הפוליטבירו.
אז מה היה לנו בדרשה הדו שבועית:
1. קבלו את האליבי!! זיכרו את שם המאמר ותאריכו, הוא יופיע לעיינכם בכל פעם שנאשים את הספירו באנטי-ישראליות לעומת שתיקתו על עוולות המגמדות את "פשענו". ובמצפון נקי, ספירו קדימה להכפשה הבאה.
יישר כח לגדעון ספירו. כל מילה בסלע!
1. בנוגע לשאלת הציות. היא אינה רלוונטית משום שבמקרים בהם בוחן המציאות תקין אתה יכול להבין שאין גזירה שווה בין ישראל לבורמה. המלחמה וההגנה מבחינתי היא על חיי והאופי של מדינתי. ברור שהתשובה הבאה שלך תהייה – זה מה שהתעמולה הישראלית רוצה שתראה. אז זהו שלא. לאחר 8 שנות לימודים בחו"ל עם סטודנטים ערבים ועד כהנה וכהנה מפגשים + צפייה בטלויזיה (בין לאומית לא הישראלית המשוקצת) שיכנעו אותי שנכון להיום הסיכון שטמון בהנחת הנשק גבוה מידי.ברגע ששכנינו הערבים יתנו כמה קפיצות מדרגה לכיוון המאה ה-21 מבחינה חשיבתית אהיה הראשון להחזיר את תעודת הקצין שלי.אסרב למלחמה עם תורקיה כי אין לי משהו נגד איסלאם אבל כאשר שכנותי הן סוריה, חיזבאללה, האחים המוסלמים במצרים, משה"מ בלבנון ואיראן ועוד כל מיני ארגוני "זכויות אדם" מעין אלו – אני מעדיף שמיעוט סהרורי יצעק לעברי פושע ולא לקחת את הסיכון שרוב ערבי יצעק לעברי "אדבח אל יאהוד".
לעניין בר רפאלי – מבחינתך נראה כאילו גם אם מישהו יגיד שהוא אינו משרת בצבא כי זה יפריע לו להגדיל את אוסף פורנוגרפיית הילדים שברשותו, הוא מבורך ולכן דעתך לוקה בצרות אופקים ובחשיבה דיכוטומית שמאפיינת את השמאל מסוגך ואינה מאפשרת לו לפרוץ את גבולות כמה אלפי האנשים במדינה.
עניין הבדואים – טרם קראתי כותרת שטוענת שהבדואים משתלטים על אדמות המדינה אך אין ספק שהבנייה הבלתי חוקית חייבת להיפסק ויתרה מזאת, הניסיון לשייך אדמות לפלג שבבסיסו נודד ועל כך גאוותו מעורר גיחוך.
תקדים שיבלי – בנושא זה גירסתך היא ספקולציה אחת גדולה ומתיימרת לחדור לתוך מוחותיהם של היושבים בחקירה, בתביעה ובדין. אין ספק שלאורך הכתיבה היומרה להיות היחיד שיודע היא הבולטת ביותר למרות שפעם אחר פעם המציאות מוכיחה אחרת, ובירור הסוגיה אשמח להפנות אותך חזרה לטור שלך כדי לנסות להבין יחד מאין זה נובע – "יש אימרה האומרת שאי אפשר לרמות את כל האנשים כל הזמן. זה נכון. אבל כן אפשר לרמות הרבה אנשים זמן רב, עד כדי כך שיאמינו ברמאות כאילו היתה אמת. זו כוחה של שטיפת מוח, שהיא לוקחת בדל אמת, מנפחת אותו לממדים אדירים, ואם חוזרים עליו שוב ושוב השקר מקבל רגליים".
כל הכבוד לבר רפאלי שסבלה בשקט את כל הנידבקים המיוזעים והגלמיים האלה, את כל הסחבקיזם של התחנה המרכזית והקרחות עם הפרצוף העקום, והיצליחה בסוף לפרוס כנפיים בשקט בשקט ולהתחפף מכאן. אז עכשו היא אומרת, די באיפוק ציינתי לעצמי, מה דעתה על הדרעק הזה. אילו הייתי רפאלי, הייתי אומרת לעצמי שישראל היא קודם כל, ארץ חמה ולחה מאד. מה כן, חשבתי, פה היא לפחות יכולה לדבר עם היצורים הציונים המנהיגותיים קובעי הגורלות דרך העיתונות. אבל בחו"ל הם כבר יפעלו לה מאחורי הגב, ואי אפשר אפילו לנסות לשכנע, חוטפים זין ענק פתאום.
זקני הלובי היהודי (ראו דברי מוני יקים) בגולה הם רק אימה מאחורי הקלעים.
גם ארה"ב שבה מצאה בר רפאלי מקלט ,לא היתה קיימת אם לא היו כמה אנשים שסיכנו את חייהם על מנת שהיא תקום ותשרוד.
למעשה כל הישג רוחני\פיזי שאנשים נהנים ממנו ,נובע ממאבק ,לעיתים עקוב מדם, של אנשים אחרים.
כמובן שזה לא מחייב את בר רפאלי,אבל אני לא רואה פה איזה "חוכמה" גדולה בדברייה ,כפי שספירו מציין בהתלהבות.
ציטוט נוסף מתוך הראיון:
"אם הייתי יכולה לעשות קסם, שלא תהיה מדינת ישראל ושכל האנשים יתפזרו בעולם ויהיו להם בית וכסף, ברור שכן. אבל אני זה לא דוגמה. אני לא רואה את ירושלים כמרכז העולם ואין לי רגש לדת. דת היא הסיבה הראשונה למלחמות".
ואם היא היתה אומרת "עזבתי את ישראל לארצות הברית כי לא רציתי לשלם יותר מיסים", מה שסביר להניח שנכון, היא היתה הופכת ליקירת השמאל?
יש ראיון עם בר רפאלי באתר הדוגמנות הישראלי, כתובת:
zrakor.co.il/bar.html
בקשר לרשימה הארוכה של מקרים שאתה שואל לגביהם "איך יכולים החיילים להרוג את בני עמם…" וכו’, שוב אתה מתגלה כליברל בסגנון "שלום עולמי", שלא מבין את המציאות (מלחמת המעמדות).
אז התשובה לשאלת התם שלך מחולקת לשתיים.
עמים הם לא קבוצות בעלות אינטרס אחיד ומשותף, בניגוד לספרי מדעי החברה הבורגניים, אלא כל מדינה מורכבת ממעמדות שבדר"כ האינטרסים שלהם שונים, וזו הסיבה הראשית למקרים כאלו.
בקשר לעניין כמו איך החיילים האמריקאים יכולים לטבוח בעיראקים, שהרי כאן אין את העניין של מלחמת מעמדות בין החייל בדר"כ מהשכבות העניות באמריקה לבין העיראקי.
בדר"כ ובגדול אפשר להגיד שמדובר בתעמולה.
החייל מאמין שהוא נלחם בהתפשטות הקומוניזם או מפיץ את הדמוקרטיה, כשבפועל הוא מגן על רווחים אימפריאליסטים.
לפני מאה וחמישים שנה מארקס ואנגלס בנו את היסודות של הסוציאליזם המדעי, ואין שום סיבה שבעולם שסוציאליסט בימינו (ואתה, לפי עדויות שלך, סוציאליסט) ישחק בנידמה לי, בלי שום התייחסות לתנאים חברתיים, למרות שקיימים כלים שיכולים לעזור לו להגיע להבנה קצת פחות שטחית של המציאות.
לגדעון ספירו,
בהמשך לשאלתך " מדוע מוכנים חיילים ישראלים, דור אחר דור כבר 40 שנים וכו’" , התשובה היא שמאחר ו- 2 מיליון אנשים רוצים להרוג אותך באמצעות פעילות טרור אכזרית וחסרת אבחנה או סתם מעוניין לגרש אותך מביתך לארץ מוצא הוריך בניגוד לרצונך רק בגלל שאתה יהודי ומתישב באדמתם (על פי תפיסתם), אך למזלך היום יש צבא שמוכן לסכל את המזימה הזו יום יום שעה שעה מבלי להתעייף או להתייאש.
אז במקום להגיד תודה לאלה שעוסקים במלאכת השמירה על ביטחונך , כדי שתוכל לשבת בנחת
מול המחשב ולהפיץ דברי הבל אתה שואל למה לעזאזל הם עושים זאת ומצייתים באופן עיוור?
לא מובנת לי הקלות הבלתי נסבלת שבה אתה משווה את הפעילות של חיילינו נגד הטרור המופנה כנגד אזרחי למלחמות ויאטנם , צ’צ’ניה , בורמה , אירן עיראק ועוד. כל ילד מבין שאין מקום להשוואה.
ולגבי הסיסמא Never Again היא נכונה היום יותר מתמיד , כי ליהודים יש היום מדינה וצבא חזק שיכול להגן עליהם , למרות שחיים בינהם קומץ של אנשים כמוך שלא מרוצה מכך.
תגובתך הפבלובית אינה מפתיעה כלל ועיקר שהרי כל מי שמנאץ את מדינת ישראל יתהלל בפיך וכל המרבה הרי זה משובח,הסיבות בגללן בחרה רפאלי לפרוש כנפיים ולהתגורר בניכר תוך ויתור על שירות צבאי רחוקות ת"ק פרסה על ת"ק פרסה מהאידיאלים להם אתה מטיף חדשות לבקרים בטוריך שעם מיעוטם,חובה עלי לציין,אני מסכים בלב שלם.בכל שלבי הראיון לא נאמרה מילה וחצי מילה מפיה מפיק המרגליות של הדוגמנית המהוללת על הפערים החברתיים הבלתי נסבלים שנוצרו כאן לא הובעה מחאה ולו הקלושה ביותר על הפלוטוקרטיה שפשתה כנגע במחוזותנו שלא לדבר על המצב הבטחוני או הפוליטי במרחק יריקה מאיתנו,איפכא מיסתברא,רפאלי לא מסתירה את רצונה להתעשר מהר ככל האפשר ולהתברג בקסטה העליונה והדבר שמדאיג אןתה יותר מכל הוא רדיפת צלמי הפפראצ’י אחריה ,ללא ספק בחורה מעמיקה ואינטילגנטית,תמהני מר ספירו מה היתה עמדתך כלפיה לו היתה מדברת בשבח צה"ל והמתנחלים, או יוצאת נגד אנשי שמאל באשר הם,האם עדיין הייתה צמח בר לתפארת או שמא סתם קוץ ודרדר,אגב,צר לי לבשר לך שבר רפאלי הגישה תביעת דיבה נגד ידיעות אחרונות בטענה שדבריה באותו ראיון אומלל הוצאו מהקשרם.מה חבל שהשנאה לכל דבר שישראליות נודפת ממנו העבירה אותך על דעתך.
ספירו שואל: "מדוע מוכנים שוטרים ישראלים להרוג אזרחים ישראלים שחוסמים צירי תנועה?"
ג"ס יכול באותה המידה לשאול גם מדוע מקבצי נדבות ורוכבי אופניים אונסים את חתולי הרחוב. אנחנו חיים בדמוקרטחה ולכל אחד יש את זכות השאלה. התשובה לשאלה הקונקרטית שלו היא שהוא מסלף את המציאות: השוטרים לא יורים באזרחים שלווים שחוסמים צירי תנועה, אלא בפורעים שחוסמים את הצירים, רוצחים נהגים תמימים ע"י השלכת אבנים על מכוניותיהם הנוסעות, מנסים להוציא נהגים ממכוניותיהם ולבצע בהם לינץ’ותוקפים בפראות את השוטרים במטר אבנים ומנסים לסקול אותם. הכל מתואר בפרוטרוט בדו"ח ועדת אור.
"והנה באה הדוגמנית בר רפאלי ושוברת סטיגמה. בראיון לעיתון "ידיעות אחרונות" היא התגלתה כאשה נבונה שאומרת דברי טעם: היא לא מצטערת שלא שירתה בצבא (בראוו גדול); היא לא מבינה למה אנשים צריכים להיהרג על פיסות קרקע; היא חושבת שהסיסמה "טוב למות בעד ארצנו" היא אידיוטית; היא לא חושבת שחובה לגור בישראל, יש מקומות יותר מוצלחים; היא סולדת ממלחמות דת (קטע מהראיון פורסם ב-ynet "הרווחתי בגדול שלא התגייסתי", 2/10/2007).
כולה בת 22 אבל אומרת דברים הרבה יותר חכמים מהנשיא שמעון פרס בן ה-84."
והינה שוב היכו הציונים באמצעות עוה"ד של בר, יותר מהר ממה שג"ס חשב, ותובעים את ידיעות. התברר שאכן הדברים הוצאו מהקשרם, העיתון רימה, עיוות וסילף. ג"ס בדרך כלל לא אוהב כשעיתונים עושים דברים כאלה, אבל כשזה טוב לאג’נדה הפוליטית שלו אז הוא מכשיר כל שרץ של עיתונאי הפועל כידוע בשרות ההון הגדול, האג’נדה הפוליטית והעיקר ה’רייטינג’.
— קישור —
אכן "שאלות מתחום הפילוסופיה, הפסיכולוגיה והפוליטיקה", והייתי מוסיף גם את המוסר, היושרה והאתיקה שחסרים אצל ג"ס לחלוטין.
תגובה לנתן:
ציטוט:
"גם ארה"ב שבה מצאה בר רפאלי מקלט ,לא היתה קיימת אם לא היו כמה אנשים "שסיכנו" [הדגשה שלי נ.א.] את חייהם על מנת שהיא תקום ותשרוד"
ההתעלמות שלך [ו/או הבורות] מהעובדות ההיסטוריות של ארה"ב אינה מפליאה, כל עוד היא מאששת את התיאוריה המופרכת שלך וההשוואה הבלתי נמנעת,לדידי, לקולוניאליזם-הציוני-הישראלי והכיבוש הנמשך זה 40 שנה.
נוח, כמובן, להתעלם כליל מהכיבוש הנורא, מהדיכוי,העושק, הרצח, הנישול, הניצול וגזילת האדמות של הפלסטינים והקמת התנחלויות על שטחיהם וכמובן ל"השוואה": להתעלם מהכיבוש של אמריקה ע"י המהגרים הלבנים מאנגליה לארה"ב, פשעיהם, הידועים לשימצה, כלפי "האינדיאנים" הילידים המקומיים המקוריים, השתלטות על אדמותיהם והעברת השרידים שנותרו למעין "בנטוסטנים" – מכלאות מוגדרות, בדיוק כפי שמנסה השלטון הישראלי להפעיל בשטחים הכבושים!
לגדעון ספירו ,
בשאלת מיליון הדולר שלך לגבי הציות של חיילים במלחמות כוזבות ואוויליות כדברך
מדוע אינך שואל , הכיצד זה מאות צעירים מוכנים לציית באופן עיוור ולהתאבד ולקחת עימם השמיימה אזרחים תמימים וחפים מפשע , בשם אידיאולוגיה או דת מטורפת , והבטחה ל – 70 בתולות בגן עדן?
תודה שהשאלה הזו קצת יותר מעניינת.
תחומי השאלות הנוספים שהבאת "מוסר ואתיקה" אינם רלוונטיים לעניין. השאלה הרלוונטית היא מדוע בחרת להביא את זה לפתחו של גדעון. לאורך כל כתיבת הטורים שלו תוכל לגלות את המשותף – הוא אינו נותן למציאות לבלבל לו את התיאוריה. אני יכול לכתוב לך את התשובה שלו הרבה לפני שנכתבה…"רפאלי נוכחה לדעת איך מכונת הכיבוש בגולה עוצרת את קידומה ומיהרה לזעוק שאכן דבריה הוצאו מהקשרם". כאשר תנוח עליו הרוח ייתווסף גם סיפור קורע לב על חטיפה ועינוי במרתפי השב"כ. הצעה קטנה -מאחר וגדעון וחבריו הם זן נדיר, אין סיבה לויכוח כי דעותיהםלא תשפענה, אלא שתעלמנה ככל דיעה קיצונית אחרת…לכן, הישען לאחור, נשום נשימה עמוקה ודמיין שאתה קורא את המדור הסאטירי הטוב ביותר שיש בישראל.
דניאל: האם פוקו? פרויד? או פאולוס?
קח את עניין הצימחונות. כששמים לב, זה נראה מאד אכזרי. רק מה?
"אמנם לרצות אני יכול, אך לעשות את הטוב אינני יכול. כי איני עושה את הטוב שאני חפץ בו, אלא את הרע שאיני חפץ בו – אותו אני עושה. לפיכך אני מוצא את החוק הזה: רצוני לעשות את הטוב, אך באברי אני רואה חוק אחר והוא נילחם נגד החוק שבשכלי ומשעבד אותי לחוק החטא השוכן באיברי. אוי לי אדם אומלל שכמותי, מי יצילנו מגוף זה שהמוות בו?
עכשו דניאל שמע ותדהם, מי שאומר זאת אינו מישל פוקו:
לא הייתי יודע מהו חטא אילולי התורה. הרי לא הייתי מכיר את התאווה אלולא אמרה התורה "לא תחמוד". החטא ניצל את האיסור שבדיבר כדי לעורר בקרבי כל מיני תאוות, שכן בלי התורה החטא מת. בעבר אני הייתי חי בלי תורה, אך כשהופיע הדיבר נעור החטא לחיים. ואני מתתי, ומצאתי כי הדיבר, שהיה אורח לחיים גורם מוות. שכן החטא, בנצלו את הדיבר, התעה אותי ובאמצעותו המית אותי.
החטא לא ישלוט בכם [עוד] כי אינכם [עוד] תחת יד התורה, אלא תחת יד החסד.
דניאל, מתי הימציאו את ההיגיון הקולע, המכונה במקומותינו "חשיבה הפוך על הפוך"? מתי הימציאו את האבסורד והפרדוקס? אלבר קאמי? מבקרי האוליגרכייה בישראל? לא, מישהו אחר שחי כאן לפני 2000 שנה, השליח פול.
פאולוס, מתוך "איגרת אל הרומים". ספר חובה לצימחונים ואנרכיסטים.
ניתוח חכם, הנישמע גם ההסבר הנכון, למה קיימת שנאת דומים וקטל דומים (ראה למשל מאמר של אבשלום אליצור, שכחתי את שם המאמר, מלפני שנתיים (מופיעה שם נידמה לי המלה קנאה או קנאת אחים), המזהה את העובדה שתאור העמלקים במקרא, השבט שבוצע בו רצח עם עד תום, הוא כמעט זהה לתאור בני ישראל.
תודה
מיכאל
מניין לך כי זה "א כ ן" היה רצח? יש לך מידע שאין לנו? וממתי מעמידים לדין נהג דורס באשמת רצח?
בנגע לשאלה "מדוע מוכנים, חיילים ושוטרים"… – ובכן, התשובה היא פשוטה. ומאד, מאד בלתי-נעימה.
האדם הוא יצור רצחני ואלים מטבע-בריאתו. זה טיבו, של זן ה"הומו הומו סאפיינס", כפי שהוא מכונה: הקוף הרוצח. הזן האלים ביותר, על-פני כל כדור-הארץ כולו.
כעת – מרבית הזמן, איננו יכולים להסתובב ברחובות ולרצוח כאוות-נפשנו. אנו מנועים מכך, מכח צוויה החברתיים של קהילתנו – שאם לא כן, קיום קהילה אנושית, קיום איזושהי קבוצה, בת יותר מפריט אחד(!!), לא היתה בגדר האפשר. לכן, הפך הרצח לפשע מספר אחת, החמור מכל, בהגדרתו ובענישה עליו כאחת. זהו הפשע הראשון, המופיע בתנ"ך – והפשע היחיד, עליו קיים, בארצות כה רבות, עונש מאסר-עולם – ולפעמים, אף עונש-מוות – כחובה וכהכרח. עצם חומרת-ההתייחסות וחריפותו של האיסור, מצביעים ומעידים, גם על נפיצותו הטבעית, של פשע זה – וגם על נחישות החברה, למנעו בכל מחיר.
כעת – איזשהו שסתום-בטחון, פשוט חייבים ומוכרחים!! הדבר ברור לגמרי. אז מה עושים? פשוט מאד!! מאתרים קבוצת-אנשים אחרת – על-פי-רוב קרובה ודומה, במידת-האפשר, לזו "שלנו" (סרבים, בוסנים וקרואטים… יהודים ופלשתינים… גרמנים נוצרים וגרמנים יהודים… נראים אותו דבר, חיים אותו דבר… אידיאלי!! רוצחים אותם – ומרגישים, כמו בדבר האמיתי, בתשוקה האמיתית: רצח הקרוב) – ומכריזים על "יום-ציד שבטי"…
כך היה מאז ומעולם. האם כך גם יהיה לעולם? מי יודע…
משום-כך, למעשה, האכזריות ביותר במלחמות, היו והינן מלחמות-אזרחים. זוהי הסיבה העגומה.
גדעון – זה אכן ה י ה רצח.
אי-אפשר להתחמק מכך. שני החלאות האלה רצחו ועליהם להינמק בכלא עד ליומם האחרון, ללא כל אפשרות לחנינה. לו היה הדבר בידי, הייתי גוזר עליהם עונש-מוות. וחושבני, שברור לך, שאצלי אין זה משום סיבות גזעניות.
אותו דבר עצמו, אמרתי ואני עדיין אומר, על כל נהג דרסן – גם על עוכר-הדין המקושר ההוא גלקסבלד, גם על נהגו השב"כניק של אולמרט – ייתכן מאד ואף סביר, שאכן, הבדלי הענישה בפועל, הם פועל יוצא, של שיקולים גזעניים – אולי. אולם אל לנו להתנגד, בשל-כך, להחמרת העונש לשני החלאות הרצחניים האלה – אין הם ראויים לשום הגנה שהיא כלל וכלל!!! – אלא להיפך: לדרוש ולתבוע, את החמרת הענישה, עד לרמת מאסר-עולם (או, לדעתי האישית: עונש-מוות), גם לכל נהג דרסן אחר.
ואני מסכים איתך לחלוטין, כמובן, בנגע לבר רפאלי ולבדואי-הנגב.
בנוגע לשתי תגובותיך האחרונות:
אדוני בוודאי יודע שקיים הבדל בין הריגה לרצח, זהו הבדל מהותי שמפריד בין זה שהורג בכוונה תחילה לבין זה שעושה טעות, לפעמים בסך הכל חוסר תשומת לב לתמרור או רמזור – והורג מישהו בשוגג.
כל אדם, כולל אותך ואותי, עשה בחייו לפחות טעות אחת כזו שיכלה לעלות בחיי אדם
אם הגורל היה מזמן לשם הולך רגל באותו זמן.
ככה זה, מי שנוהג בכלי רכב נדון לעשות טעויות מפעם לפעם, זו המציאות.
עד היום אני וכנראה גם אתה יצאנו מזה בשלום כי היה לנו מזל, אבל לעו"ד קלקסברג ולבחור משיבלי היה קצת פחות מזל
אז יסלח לי כבודו, בגלל מזל רע לא צריך להכניס מישהו לכלא למאסר עולם, ודי עם הצדקנות וההתלהמות.
בעניין שיבלי ספירו צודק.
למיטב זכרוני היה מקרה דומה עם בחור יהודי דווקא (לתשומת לבך, ספירו) שלא עצר לשוטר תנועה שאותת לו, השוטר קפץ ונתלה על רכבו של הבחור, ואז נפל ונדרס למוות.
אני זוכר שאלמנתו של אותו שוטר כמו גם המשטרה עצמה טענו שהאשמה צריכה להיות רצח
כאילו כל הסיפור היה בכוונה תחילה (שטות מוחלטת!). אין ספק שזו התנהגות בזויה של המשטרה שעוסקת בנקמנות וסגירת חשבונות במקום לרדת לחקר האמת ולהאשים את האשמים אך ורק בפשעים שביצעו.
התאוריה בדבר "שנאת הדומים" היא אמנם נסיון מעניין אך לצערי מופרך מיסודו, הבלים של ממש.
קודם כל מבחינה לוגית – אם כל אחד שונא קודם כל את הדומים לו אזי מספר הרציחות הגדול ביותר היה רציחות של אח את אחיו, בן את אביו וכו’. אח"כ היו הרוצחים מחסלים את משפחתם הרחוקה יותר, שכניהם, וכן הלאה.
מלחמות אזרחים, דניאל, לא היו האכזריות ביותר, פצצת אטום לא הוטלה במלחמת אזרחים וגם לא גז.
האכזריות בין שתי קבוצות שהן בכל זאת "קרובות" מתקיימת בגלל אחת משתי הסיבות הבאות:
או על בסיס השוני בין אותן קבוצות: פרולטריון לעומת אריסטוקרטיה, נוצרים לעומת מוסלמים, נאצים "ארים" לעומת יהודים וכו’.
או על בסיס הרצון להיטיב, שהוא הדבר המסוכן ביותר עלי אדמות. בגלל הרצון להיטיב עם עמם נכנסו סאדם חוסיין, פול פוט, קים ז’ונג איל
, רפאל טרוחיו ודומיהם לספר המרצחים האכזריים הגדולים בהסטוריה.
למיכאל – נכון, אכן אבשלום אליצור מטיב לזהות מניעים לדברים רבים. אני מעריכו מאד מזה שנים רבות.
יחד עם זאת, חוששני שלא עלה בידי, לזהות את כוונתך בתגובתך השנייה. מה ברצונך לומר, בתכל’ס?
למגיב שלא הזדהה: כשמישהו דוהר, עם כלי רכב ממונע, לעבר קהל – זה רצח. ובנגע ל"ממתי מעמידים וגו’" – קרא שוב את תגובתי דנן.
כעת לעמיחי.
מקריאת תגובתך עולה בי רושם עז, שהערך שאתה מייחס לחיי-אדם – חיי הולכי-רגל חפים על-כל-פנים – הוא אפס. האמפאטיה שלך, לקרבנות הפוטנציאליים, לבני-זוגם ולילדיהם ולהוריהם, היא אפס וכל מה שאכפת לך, הוא מרווחת הרוצח. ורק לידיעתך: היות ואינני כמוך ואינני מסוגך, אינני נוהג ברכב ומעודי לא נהגתי. לפיכך, *אני*, מעולם לא סיכנתי כך אדם אחר. בנגע אליך, לעומת-זאת, המצב ברור לי לחלוטין.
בנוסף לכך, חוששני, אתה לוקה, גם באי-ידיעת ההסטוריה וגם בבעיה כלשהי בהבנת-הנקרא. בין גרמנים "אריים" לגרמנים "יהודיים" לא היה כבר שום הבדל שהוא, למעשה, מבחינת המנטאליות, אורח-החיים ואפילו(!!) המראה (וואללה!!). שתי האוכלוסיות, היו למעשה אוכלוסיה אחת על-פי כל קנה-מידה – עד שנרעשו אי-אלו "מטהרי-גזע" וקמו לשנות את המצב דנן – והשמידו את כל מי שיכלו וגם את כל מי שניסה לעמוד בדרכם, בהתקף טירוף כלל-לאומי, המזכיר השתוללות מלחמות-הדת, באותו איזור ממש, שלוש-מאות וארבע-מאות שנה לפני-כן (עת בני-אירופה ה"""תרבותיים""" דאז, היו בעלי-מנטאליות, כשל הטאליבאן… וזה לנושא "התנגשות הציביליזציות" האידיוטי, שנידון כבר במקומות אחרים באתר). פשוט – האמצעים משתכללים!! פתאום יש גז!! ורכבות גם!! אפשר לעשות זאת בצורה שיטתית יותר, לא סתם להשתולל עם משטות, משל "כושים" רואנדיים היו… לא פרימיטיביים… אלא בני-תרבות!! אירופה!! השמדה שיטתית, בגז!!
דבר דומה, ראינו רק בעשור שבעבר.
התקף הטירוף והטמטום הקיצוני, שסחף את עמי סרבו-קרואטיה (כרגיל מדי דור או שניים, במרוצת אלף ומשהו השנים האחרונות…), פרץ לאחר, שבמשך למעלה מארבעים שנה, חיו כל אלה בשיתוף ובאחווה ובאחדות – שכבר היו נישואי-תערובת לאין-מספר, ובפעמים רבות, אף לא יכולת לדעת כלל, מי הוא מי!! בנאדם חצי-קרואטי, רבע-סלובני ורבע-סרבי, החי בבניה-לוקה. בנאדם רבע-אלבני, חצי-מקדוני ורבע-מונטנגרי, העובד ומתגורר בספליט. בסרביה, בקרואטיה, בבוסניה-הרצגובינה ובמונטה-נגרו, מדוברת אותה השפה עצמה בדיוק נמרץ (אליבא דכל הבלשנים האובייקטיביים עלי-אדמות) – כשהיא נכתבת בכתיב ה"לטיני" היא מכונה "קרואטית" וכשהיא נכתבת בכתיב הקירילי, היא מכונה "סרבית". במראה – ודאי וודאי, שאין שום דרך להבדיל, בין סרבי לבוסני לקרואטי… עם אחד, לכל דבר ועניין. ארבעים ומשהו שנות-אחווה.
והנה, לפתע-פתאום – רבע-מיליון נרצחים!!! רבע-מיליון!!! ומאות-אלפי פצועים ונשים וילדות שנאנסו, מיליוני פליטים… מנין?!? מה זה?!? מה לכל הרוחות קרה?!?
המזל הגדול ביותר הוא, שביוגוסלביה היה לטיטו די-שכל (כנראה ידע מדוע), שלא לפתח שום פצצות-אטום. אחרת – היה מספר הנרצחים, נאמד בעשרות מיליונים, בוודאי. מה שבטוח – הסרבים עשו כל שלאל-ידם, על-מנת לטבוח בכל המתקוממים נגדם (כי הפעם, היו הסרבים התוקפנים והמדכאים; בהזדמנויות אחרות בהסטוריה, היו אלה בני קבוצות אחרות – בעיקר הקרואטים).
ו – בין יהודים ממוצא "מזרחי", לבין פלשתינים, ירדנים, מצרים או סורים, אין אפשרות לאתר, ולו אלפית הבדל, למעט השפה. מנין, אם-כן, באו הקריאות "מוות לערבים" ו"אטבח אל-יהוד"? הנושא הלאומי, הלא, הוא התוצאה, הסימפטום, לא הסיבה!!
קרא הנוסחה: האדם נוטה לשנוא, את הקרובים לו ביותר – אם רק יוכל להבדילם, במשהו – לא חשוב במה!! – ממנו עצמו.
בשנות התשעים, פתאום צצה לה שפה "בוסנית" יש מאין. וכעת, נוצרה לה, כך לפתע, שפה "מונטנגרית".
אני מעדיף דולפינים על-פני לווייתנים
(הובס, למי שלא הבין).
באשר לדורס – בכל זאת אני חושב כי ראוי שלהמתת אדם אחר תהיינה דרגות שונות שרצח מהווה את העליונה שבהן, וכולל רק את המקרים בהם הייתה כוונה להמית (כלומר, באופן נדיר אני מסכים עם גדעון).
לשם השעשוע שבדבר, אתחרה עם המגיב להלפרין בניבוי תגובותיו של גדעון – הוא יכתוב לך כי בהיותו חבר אמנסטי הוא מתנגד לעונש מוות באופן מוחלט (ושוב, גם כאן אני די קרוב לדעתו).
דניאל האנרכיסט קורא לענישה מחמירה לנהגים? מה עוד, כסא חשמלי לשודדי בנקים? תאי גזים למי שנותן צ’קים בלי כיסוי?
לכל המעירים בעניינה של בר רפאלי,
יש לי ביקורת נוקבת על מקצוע הדוגמנות כפי שהוא מוגש לנו בחברה הקפיטליסטית. אלא שלא בכך עסקתי. אינני חןשב שבר רפאלי התגלתה כאינטלקטואלית שממשיכה את דרכן של סימון דה בובואר או דורית לסינג (הזוכה החדשה של פרס נובל לספרות). הראיון עמה בידיעות אחרונות גם לא הפך אותה לפעילת שמאל שנראה אותה בימים הקרובים בהפגנות בילעין או למען הקמת משטר סוציאליטי בישראל. לשאלה של אחד המגיבים מה הייתי אומר אילו הגנה על הכיבוש והמתנחלים, התשובה פשוטה ומובנת מאליה: תוקף את עמדותיה.
כל שעשיתי הוא לאזן מעט את מבול הגידופים והביקורת שנחתו עליה בעקבות הראיון בידיעות אחרונות, ולומר, כ הדברים שהיו העילה לאותה ביקורת ימנית שוצפת, היו דווקא נבונים.
נוכח ידה הארוכה והנוקמת של ישראל ושלוחותיה בחו"ל, צפיתי את האפשרות של "דברים הוצאו מהקשרם", ויתכן כי עוד נשמע ממנה כל מיני הצהרות פטריוטיות שנועדו לתקן את הנזק שהיא חוששת ממנו. נחכה למשפט לשון הרע שעורך דינה אמר שיגיש ונראה ממה היא חוזרת ומה הוצא מהקשרו.
אני מסכים עם הפמניסטית כי סירוב לשרת בצבא מסיבות אידיאולוגיות שמקורו בהתנגדות לכיבוש הרבה יותר מכובד, אולם לא כולם קורצו מחומרים קשיחים שיכולים לעמוד במעצרים וחרמות של הממסד. במצב הנוכחי, אני מעדיף צעירות וצעירים שמשתחררים מהצבא מכל סיבה שהיא, מאשר אלה שמתנדבים ליחידות קרביות ומוכנים לבצע כל פשע ועוולה במסגרת צבא הכיבוש.
לא. הלפרין,
דומה כי אתה מסלף בנושא הרג מפגינים שביצעה משטרת ישראל בהפגנות אוקטובר אלפיים.
אני מציע לך לקרוא את מסקנות ועדת החקירה בראשות שופט בית המשפט העליון לשעבר תיאודור אור, ושם נקבע כי שוטרים ירו על מנת להרוג גם במקרים שלא נשקפה כל סכנה. פשוט רצח בדם קר.
לדניאל,
אני שותף לזעם שלך בנושא תאונות דרכים. יש בהחלט מקרים בהם ניתן לדבר על רצח בכביש. למשל מי שנוהג בשכרות או תחת השפעת סמים ומעורב בתאונת דרכים שהביאה למותם של בני אדם, הוא הדבר הכי קרוב לרצח בתחום תאונות הדרכים.
כדי להאשים ברצח אתה צריך להוכיח כי הייתה כוונה כזו, וכפי שהדברים ידועים לי בכפר תבור זה לא המקרה.הסיבה שאני נוטה להאמין לגרסתו של שיבלי, היא כי בעצמי הייתי במצב דומה. לפני מספר שנים נסעתי ביום כיפור, עברתי ליד קבוצת ילדים שהתגודדו סמוך לכביש, לא רחוק מבית כנסת, והחלו לזרוק עליי אבנים. במאמצי ההיחלצות שלי ממטר האבנים לא הייתי רחוק מדריסת אחד הילדים. (ואם זה היה קורה חס ושלום, אני מתאר לעצמי שלא מעט מצרחני הימין היו דורשים להעמיד אותי לדין על רצח, כי "כידוע בעיני השמאלנים אין ערך לחיי יהודים" ומרגליות דומות).
ללנין,
אני יודע שלשיטתך על כל סוגיה יש לך תשובה המתבססת על כתבי מרקס ולנין, אלא שזו גישה דתית, שבדומה לחסידי חב"ד יש להם תשובה על כל סוגיה בכתבי הרבי מלובביץ, ולא גישה מדעית, שהעקרון הראשון שלה, הוא הטלת הספק. לך אין כל ספק באשר למרקס ולנין, וזה לכשעצמו הופך אותך לחסיד שוטה ולא לאיש מדע.
לגדעון: "אלא שזו גישה דתית, שבדומה לחסידי חב"ד יש להם תשובה על כל סוגיה בכתבי הרבי מלובביץ, ולא גישה מדעית, שהעקרון הראשון שלה, הוא הטלת הספק".
גדעון, לא כל דת היא כזאת. חלקים בדת היהודית שואפים אמנם לשעבד את כל עשייתו של האדם עלי אדמות לעבודת האלוהים, כולל את העיסוק בתופעות האמפיריות והעיסוק המדעי. לכן דתיים היסבירו לי פעם שה’ הוא "מלך רם שיש לעבדו". מדובר בעבודת שמים. לכן גם ניכתבים טקסטים המראים כיצד תגליות מדעיות ניגזרות מהתורה ומהקבלה.
בנצרות, בפרט בנצרות הקתולית, אין כל יומרה להכפיף את התופעות האמפיריות להבנה והסבר באמצעות הדת. האפיפיור הקודם, בניגוד לפונדמנטליסטים לותרנים, אמר שלקתוליות אין כל בעייה עם הדרויניזם. וגם יפי העולם אינו לשווא, ולא הבל היופי. האל עצמו (או בנו – ישות מיסתורית, הדבר שהוא אור העולם, ושהיה תמיד בלשונו של יוחנן) התגלה בדמות אנושית בשר ודם, ומכאן שיש ממשות אונטולוגית חשובה לתופעות האמפיריות והממשיות, אין זה צל חולף או "מאיה" כמו בבודהיזם. ישוע גם אמר "עולי קל" בניגוד לעול המושתת ביהדות, הכולל גם הכפפת המדע.
מדובר בהיבטים של אהבת האלוהים, והכרה בחסד, שרק יכולים, מבחינה פסיכולוגית, לתרום להשראה יוצרת, אך אין כאן כל הכוונה מה עליך לומר מראש, שכן יש טענה לפיה רוח הקודש אולי תשרה עליך, אך בזמן אמיתי תכוון אותך לתגליות והישגים, ואין כל הכוונה דוקטרינארית מראש.
אבי אבות הספק והמחשבה הפרדוקסלית היו אנשים כמו השליח פאולוס, וזו הסיבה שהמדע כל כך התפתח במערב.
אני ממש לא חושב שלכל שאלה יש תשובה בכתבי מארקס ואנגלס (אתמול היה לי פאנצ’ר בדרך לחיפה, ולשווא חיפשתי חזור וחפש בכל כתביהם בכדי למצוא מוצא מהצרה, אבל דווקא אצל טרוצקי מצאתי תשובה), ואם היית מכיר אותי יותר היית יודע שאין מטיל ספק מדופלם ממני.
אבל מארקס ואנגלס כן התחילו (אבל ממש לא סיימו) ובנו את הבסיס להבנה אמיתית ומדעית של חיי החברה ואין סיבה שלא להשתמש בשיטה המטריאליסטית שלהם (כמובן להרחיבה,להתאימה לימינו ולנפות דברים לא נכונים, אבל המרקסיזם זה עדיין הכלי היחידי לניתוח חברתי. לא מושלם, שהרי אין במדע מושלם, אלא מתפתח).
לא צריך להיות חסיד שוטה ודוגמאטי של מארקס כדי להבין שיש סיבות חברתיות עמוקות מאחורי "מדוע הם רוצחים מבני עמם", ושסיבות אלו קשורות ליריבויות מעמדיות.
איך זה מקדם אותך בפרומיל להצביע על זה ולהגיד נונונו מבלי להבין את הסיבות שגורמות לזה, ומעבר לזה מעניין להבין מה שורש ההתנגדות העזה שיש לך להבנה קצת יותר עמוקה של החברה.
בקשר לנהגים הורגים, אפשר בהחלט להסתפק בשלילת רשיון לכל החיים וכמה אלפי שעות עבודות שירות במוסד לנפגעי תאונות דרכים.
בעניין עונש מוות, כמובן שיש להימנע ממנו (במיוחד שמי שאצבעו על ההדק היא הבורגנות) ומותר להשתמש בו רק במהפכות, וגם שם רק במצבים שהצלחת המהפכה תלוייה ממש בישום של עונש המוות.
כותב גדעון ספירו:
"אני מציע לך לקרוא את מסקנות ועדת החקירה בראשות שופט בית המשפט העליון לשעבר תיאודור אור, ושם נקבע כי שוטרים ירו על מנת להרוג גם במקרים שלא נשקפה כל סכנה. פשוט רצח בדם קר."
מילת המפתח בהודאתו של ספירו תוך הסתנכות על דו"ח ועדת אור היא המילונת "גם" שבאה לרבות. כלומר לטענתו השוטרים ירו על מנת להרוג במיקרים שנשקפה סכנה לחיי אדם, אבל לא רק אז, אלא גם במקרים אחרים. למקרים האלה הוא קורא "רצח בדם קר".
אבל למה "רצח בדם קר"? אולי משיקולים אחרים? אולי ראה השוטר את המון הפורעים המנסה לבצע לינץ’ בנהגים וירה לעבר פורעים שנראו לו עושים או מתכוונים לעשות מעשים דומים? אולי הוא ראה את השוטרים לידו שותתים דם מפגיעת אבנים ורצה להקדים רפואה למכה?
עכשיו כשהסכמנו שהיו מקרים שבהם השוטרים ירו כי נשקפה סכנה לחיי אדם אנחנו נמצאים עם גדעון כמו בסיפור על ג’.ב.שאו והמדאם: מי הגברת אנחנו כבר יודעים, עכשיו אנחנו מנהלים מו"מ על המחיר.
האנרכיסט הזה קובע ש"האדם הוא יצור רצחני ואלים מטבע-בריאתו".
זה אנרכיסט זה? זה פאשיסט זה!
דניאל, הודעה זו היא בהמשך להודעה שהיצבתי לפני שעה ואקווה שתפורסם.
ראיתי כרגע בערוץ National Geographic סרט על הבנייה, הארכיטקטורה, הפתרונות החדשניים שהיציבו הרומים בתחומי הרפואה למשל, כשכל אביזרי הניתוח, הבטון המזויין, הזכוכית הכפולה בחלונות, כל מה שיש כיום, ראשיתו בהמצאות רומיות.
ומה ביהודה אז? שום דבר פרט לקנאות הדמים של הסיקריקים, צמאון הדם של עקרון השררה והשחיתות של כאיפה הכהן הגדול ותאוות הבצע והבוגדנות של יהודה איש קריות, ועיקרון הקרבת הבנים של המקבים בשאיפתם להשתלט על ארצות שכנות, ולהשליט עריצות הכתובים הישנים בהיכל.
פולוס אומר כאן שלא עוד נציית לאות המאובנת הכתובה בספרים ישנים, אלא נפעל באופן חי על פי האהבה והשכל , בכוח החסד.
וכך האנושות מתקדמת, שכן הנצרות מוציאה למערב רוח חדשה, רוח החופש, שהינה התשובה האולטימטיבית לעריצות הקדומה ולהכנעות לצווים והוראות שרירותיות, כפי שהיגיע הדבר לשיאו ביהודה.
ולכן מיהודה, עקב העמקת עקרונות העריצות עד כלות, ביהודה נימצאה גם התשובה המוחצת לעריצות, וזו הבשורה המשחררת את העולם, היוצאת מיהודה. גדולי היוצרים היהודים, פעלו לא מתוך היהדות, אלא מתוך פתוח כוחות גדולים כנגד רוחה החונקת, כאנטיטזה ליהדות. היכן שקיים הסאוב הגדול ביותר, קיים גם החסד הגדול ביותר – שוב משפט של השליח פול.
וכיום בישראל – האם דבר וחצי דבר ממה שאתה משתמש כאן – מצלמה דיגיטאלית, מכונית, ושאר אביזרים – האם משהוא מזה הומצא בישראל? לא. ומה כן? רוח התגודדות השררה, הסוגסטייה וההשאה משעבדות הרוח המשתלטים על רוחו היוצרת של האדם, דיכוי הפלשתינים, המזרחים, הפצת הפשיעה הישראלית בעולם, רוח צדקתנית ורעה וכבדה, גודמת נשמה של אירגונים ציוניים בעולם, זו רוח הרשע הצמודה לאותיות מתות וממתית רוח ומשביקות אדם, שיוצאות מכאן.
לכן, לא מספיק כאנרכיסט רק לאמר, כפי שכתבתי פעם בקליפורנייה, 1979
abolition of all sources of coercive power
יש לזהות גם את מקורות הסאוב ולהוקיר את רוח ההמצאתיות והיצירה האנושית, שהיא התנופה המתגברת גם על המחשך, והמלחמה נימשכת. ועקרון הפעולה הישירה חשוב, אך אל תשים עצמך בשר תותחים וקורבן אישי כנגד הזוועה הזאת, פעל בתבונה, כפי שאומרת הנצרות.
מיכאל – נו, עכשיו הבנתי. גילית את הנצרות, התאהבת ואתה "נוצרי שנולד מחדש". נו, על הכיפאק. גם אני עצמי מאמין בישו, אך אני מתנגד לנצרות, בדיוק כשם שאני מתנגד ליהדות ולאסלאם (אחרת, הייתי גם אני מתנצר, כמובן…). אני מתנגד לכל דת ממוסדת. לכל דת, בה יש רבי/כומר/כהן-דת כ??ל?ש??הו?, שיאמר לי, את מי לאהוב ואת מי לא (האם גם בהומופוביה אתה תומך? על אינצסטופוביה אפילו לא אשאל, אני יודע היטב, באיזו חברה פרימיטיבית אני מצוי…), שיאמר לי, מהי "דעת הכנסיה" הקטכיסטית, על צורת-העולם ("הנצרות מוציאה למערב רוח חדשה, רוח החופש"… על האינקוויזיציה וגליליאו שמעת?), או על כל נושא אפשרי אחר.
יהדות, נצרות, אסלאם, דרוזיות, מרקסיזם, קפיטליזם, פשיזם, בודהיזם, הינדואיזם, קונפוציאניזם, נאציזם – מנקודת-מבטו של החכם, כולן אחת ושומה עלינו להתרחק מכולן!!
לו ישו ההסטורי, האמיתי, היה רואה, מה עוללה הדת שיסד, בשמו(!!) – היה, בלי שום צל של ספק, שב לנסר עצים.
כבר הרבה זמן לא ראיתי בליל כזה מדהים של הבלים אידיאליסטים שמנסים לפרש את התפתחות ההיסטוריה כהתפתחות של אידאות במקום לעסוק בחיים האמיתיים.
"וכך האנושות מתקדמת, שכן הנצרות מוציאה למערב רוח חדשה, רוח החופש, שהינה התשובה האולטימטיבית לעריצות הקדומה ולהכנעות לצווים והוראות שרירותיות, כפי שהיגיע הדבר לשיאו ביהודה".
כידוע היה זה המסחר שהוביל להתפתחות הבורגנות, הרס היחסים הפיאודלים הישנים, המנופקטורה ואחרי זה המהפכה התעשייתית והפרולטריזציה.
לא שום רוח נוצרית ושום נעליים (מפורסמת אמירתו של מקס וובר שטען שהרוח הפרוטסטנטית גרמה להתפתחות הקפיטליזם, אבל הרי הפרוטסטנטיות לא נפלה מהשמיים, אלא נוצרה לאחר התפתחות המסחר והבורגנות ולמען הבורגנות).
לא "גיליתי" ונולדתי כרגע מחדש. אני בעניין הזה הרבה הרבה מאד שנים, ובכל תחום, כולל הנצרות ותאולוגיה, אני חושב (ואף הוגה) באופן עצמאי, קיים בנצרות אגב נושא האוטונומייה האינדיוידואלית.
דברים גם מתגבשים ומבשילים אצלי, אין כאן התפסות היסטרית למשהו אצלי ומעולם לא היה. כשאני מזהה אצל עצמי שמץ היסטריה, אני מספיק ביקורתי כלפי עצמי, הן לזהות זאת והן לחשוב על השלכות, ולקזז כנגד דברים נוספים. וגם במתודה של בקרה עצמית זאת ומתודות אחרות של בקרה עצמית אני נוקט זה שנים רבות.
עוד בגיל 18 לא הייתי "חסיד שוטה" של שום עניין, לא כל שכן בגילי המאוחר.
סליחה על מה שנישמע כיוהרה, אך זו האמת.
חברות!! חברים!! הבנתי זאת!! הבנתי מהי בעיית-האנושות ומהו פתרונה!!
עלינו להפסיק "לשמור מרחק" זה מזה, עלינו לחדול מן הדיסטאנס.
בעת-הגוף הזאת, הפחד הזה מן המגע, הוא המרעיל את חברתנו, הוא הגורם להפיכתה, לאוסף של אטומים בודדים ועצבניים, המגיבים בהסטריה ובפראנויה, כאשר נוגעים בהם אטומים אחרים. די לזרות!! די למרחק!! די לפחד הזה, מן הזר והשונה!! מדיטציות המוניות, של חיבוקים ואהבה, הן הפתרון!! הן הפתרון, גבירותיי ורבותיי!! הן הפתרון!! כמה שיותר מגע, עם כל בני-האדם עלי-אדמות, כמה שיותר חיבה גופנית וכמה שיותר אהבה!!
Let`s come together, right now, oh yeah: in Sweet Harmony…
אז יעלם הרשע ולא ישתלם הפשע, לא רק בנפאל הרחוקה – אלא גם כאן, בירושלים החצויה.
אנא מכם, הפיצו הבשורה!! תרגמוה והפיצוה עוד ועוד ועוד, על פני כל הרשת כולה!!
לא. הלפרין,
הפרשנות של הלפרין אופיינית לרוצחים או למי שששים להרוג בני אדם ומחפשים הצדקות. אני ציטטתי את דו"ח ועדת אור, אל מול טענות המשטרה שניסתה לתרץ את ההרג "בסכנה שנשקפה לשוטרים", על כך עונה הוועדה, כי גם במקרים שבהם ברור על פניו שלא נשקפה כל סכנה בוצע ירי על מנת להרוג. למיטב זכרוני אין הוועדה נותנת אישור למעשי הריגה אחרים ואינה קובעת כי הרג כלשהו היה מוצדק. מכל מקום אני קובע כי שוטר אינו רשאי להרוג אזרחים גם כאשר לדעתו נשקפת לו סכנה, כי יש דרכים מגוונות לנטרל סכנה בלי להרוג. אבל הלפרין לא מרגיש טוב אם אין לו ביד כמה ערבים הרוגים, ואם הוא לא יכול, אז יש לו לשמחתו משטרה שמבצעת עבורו את הרצח.
אנשים עם הגישה של הלפרין הם מבצעי הרצח וההריגה בשטחים הכבושים כבר 40 שנים, ועכשיו הם גם שובעים נחת שההרג עבר לתחומי הקו הירוק.
הנקודה החשובה כאן היא שאנו רואים, לניתוחי, מבחינת יחסי היצור בתקופה הקיסרית והחל מהמאה השנייה כמה תהליכים:
1) ראשית, אחרי תקופה היוליאנית התמעט יבוא העבדים לרומא.
2) אירגון של מערכת אימפריאליסטית כה מורכבת, חייב הענקת זכויות לתושבי האימפריה, רובם, בספרד, גרמנייה, גלייה, בריטניה ואף במזרח התיכון הפכו לאזרחים רומים. המקומיים נטלו חלק בניהול האימפרייה, נוצרו זיקות סחר ויצור מורכבים, שהתנערו מהדיכוטומייה "אדונים מול עבדים + פרולטריון נטול זכויות" (האחרונים – הם הפלבאים בתקופה הרפובליקנית, כשכבר סמוך לסופה הישיג מעמד זה זכויות חשובות במאבק מתמשך כנגד הפטריקיים).
יחסי יצור אלו חייבו כישורים אנושיים מורכבים יותר מאשר שרירים וצייתנות גרידה,
וכך, נודע בשלב זה חשיבות לרעיונות בדבר חופש האדם הבסיסי, "הנמוכים הנעשים לגבוהים וההפך" (מודגש בנצרות), חשיבות לתום ולב פתוח ולא למניפולציות דורסניות כלכליות, והאוטונומיה האישית שבלב, והחופש משעבוד, שוב – מצרות.
זו הנצרות. אני מניח כאן סימולטניות של האידאות (בניין העל) ויחסי היצור, תוך היזון חוזר ביניניהם במסגרת השתכללות ודיפרנציאציה של שני אלה. זו בשונה מעט מהחד כיווניות שהיניח מרקס. במובן מסויים, יש כמובן קדימה ליחסי היצור והעולם הממשי, המטריאלי, שכן אחרת, אידאות "בלתי הולמות" מוחנקות באיבן.
בנוסף, בתקופת דיוקלטיינוס קיסר מנגנון האדמיניסטרצייה היה מסואב, מושחת ומסורבל, ניהול האימפרייה ניתקל איפוא בסתירות מובנות, ונוצר צורך לגישה מארגנת יותר, תבונית יותר, היוצאת כנגד עריצות ושרירות הלב, ומדגישה את "האדם הממלא את שליחותו ותפקידו עלי אדמות" למטרת הפיכת המערכת האימפריאלית הרומית לניתנת לניהול והכלה, ומיזעור הגישה הכוחנית, שחתרה תחת הבסיס המטריאלי הכלכלי הרומי כולו.
מיכאל שרון
נ.ב., להבנתי מקס וובר טועה בנקודות רבות בניתוח האתיקה הפרוטסטנטית, הרציונליות הבירוקרטית ועליית והקפיטליזם.
"יהדות, נצרות, אסלאם, דרוזיות, מרקסיזם, קפיטליזם, פשיזם, בודהיזם, הינדואיזם, קונפוציאניזם, נאציזם – מנקודת-מבטו של החכם, כולן אחת ושומה עלינו להתרחק מכולן!!"
הקפיטליזם,בניגוד לשאר הרשימה, הוא לא אידיאולוגיה אלא מציאות חיים, ואי אפשר להתרחק ממנו.
אם אתה חושב שהמציאות היא רעה וצריך לשנות אותה, אז כמובן שהכלי היחידי הוא המרקסיזם, הכלי היחידי שבעזרתו אפשר להבין את המציאות ולהסיק מסקנות לדרכי פעולה.
"40. יפו. תחילתם של האירועים בעיר היתה בהפגנה, שקיימו כ-15 מאנשי המועדון הערבי הלאומי, בראשותו של עו"ד אמיר ב?דראן. ההפגנה התקיימה באזור גן התמר ברחוב יפת, הוא הרחוב הראשי בעיר, והחלה בסביבות השעה 16:00[160]. המשטרה היתה מודעת לקיומה[161]. כשהתפנו המפגינים החלה התגודדות של מאות אנשים במקום בו עמדו[162]. מרישומי מוקד המשטרה עולה, כי בסביבות השעה 17:45 התקבל דיווח על כך שברחוב יפת מתקהלים צעירים האוחזים באבנים וצועקים "אללה אכב?ר". זמן קצר לאחר מכן דווח, כי "מספר נערים בני מיעוטים אוחזים אבנים ליד גלידת אנדרי". מנקודת זמן זו ואילך התרבו הדיווחים על זריקות אבנים לעבר כלי רכב של אזרחים. דווח גם על השלכת אבנים לעבר ניידת. בין השאר, נמסרה בוועדה עדות על רכב דיפלומטי שעבר במקום, נרגם במטר של אבנים ואל שמשתו הקדמית הוטחה לבנת בניין ממרחק של מטר ספורים[163].
41. על רקע מצב זה, חסמה המשטרה לתנועה שני צמתים ברחוב יפת, באופן שמנע הגעת כלי רכב לאזור גן התמר. בשלב זה של האירועים, החל בסביבות השעה 19:00, הושלכו אבנים ובקבוקי תבערה לעבר כוח המשטרה שבמקום[164]. אחד השוטרים נפצע בראשו. שוטר אחר נפצע במרפקו. לטענת מפקד הכוח, הוא חש סכנה לחיי האנשים שבפיקודו, בשל המרחק הקטן והולך בין מיידי האבנים לבין הכוח[165] ולנוכח השימוש בבקבוקי תבערה[166]. במצב זה כרז למתפרעים באמצעות המגפון שברשותו, וביקש מהם לעזוב את המקום. עוד הורה מפקד הכוח על שימוש בירי של גלילוני גומי לעבר המתפרעים. בשעה 21:30 בקירוב הגיעו מפקדי המשטרה במקום להסכם עם אישי ציבור מן המקום, לפיו המשטרה תסיג את כוחותיה מרחוב יפת ואישי הציבור ירגיעו את הצעירים שברחוב[167]. המשטרה כיבדה את חלקה בהסכם ונסוגה מן המקום[168]. חרף זאת, כאשר הבחינו הצעירים בצוות של ערוץ 1 של הטלוויזיה אשר ביקש לצלם את הזירה, פנו לעבר אנשי הצוות והיכו אותם קשות[169].
בהמשך לכך ביצע המון של צעירים מעשי ונדליזם שונים, ובכלל זה שבירת שמשות של חנויות באזור גן התמר, הצתת חנויות, הצתת דוכן מפעל הפיס, הצתת סניף דואר, עקירת תחנת אוטובוס, פריצה לדירות של יהודים וזריקות אבנים לעבר שמשות "הבית הירוק" (מבנה ברחוב יפת המשמש, בין היתר, את הפרקליטות הצבאית)[170]. בשלב זה נוצר עימות נוסף עם המשטרה, לאחר שכוח יס"מ יצא מאזור הבית הירוק כדי להפסיק את המעשים[171]. האירוע הסתיים לאחר שבוצעו במקום מעצרים של 16 תושבי המקום, בהם 12 בגירים וארבעה קטינים."
אפשר לצטט עוד ועוד מדו"ח ועדת אור ואעפ"כ אתה תמשיך לשקר, לסלף וללכלך, בייחוד כשאין לך נימוקים ענייניים ("הפרשנות של הלפרין אופיינית לרוצחים או למי שששים להרוג בני אדם). כולנו ראינו את ‘פרשנותך’ בנושא אחמדינג’אד ואת תרוציך העלובים (‘לא שמעתי, לא ראיתי’), ודי בכך כדי לחשוף את פרצופך.
לא. הלפרין,
שיטות הרמייה שלך לקוחות מבית מדרשו של אחמדינג’אד, אבל זה לא הופך אותך להיטלר כפי שזה לא הופך אותו לכזה. שניכם, כמו גם השוטרים ההורגים, חושבים בקטגוריות דומות בכל הקשור לכיבוד חיי אדם.
הציטוטים שאתה מביא מדו"ח ועדת אור רק מחזקים את אשר טענתי, שהיא אינה מצדיקה הריגת מפגינים. היו כבר לא מעט מקרים של הפגנות של יהודים שהיו כרוכות במעשי ונדליזם ופגיעה בשוטרים (שבדרך כלל נפגעים לאחר שהחלו במעשי אלימות נגד מפגינים) ואף אדם לא נהרג.
לאחר שמיכאל שרון שר שירי תהילה לאחמדינג’אד
ומצייר אותו כחסיד אוצות העולם, הגיעה עתה תורה של הנצרות לככב במצעד ההצדעה של הנ"ל.
הזיגזגים של האיש הופכים אותו ללוליין פוחז.
פעם הוא מעריץ את ברעם, פעם את יקים האנטי ציוני, אחר כך את אחמדינג’אד, אחר כך את האיסלאם, ועתה נחתנו בשדהו של השליח פאולוס מהברית החדשה. רק היהדות זוכה אצלו לקיתונות של רותחין.
תמהתני מה מצאה הגדה השמאלית לתת במה לכמות התשפוכת של האיש שלא שוכח בכל הזדמנות להוסיף איזה קישור למה שפירסם במקומות אחרים גם אם אין לכך קשר לנושא.
עצתי לגדה כי תמיין מעט את מבול התגובות של שרון למען ההגיינה הציבורית.
עם כל הכבוד למיכאל שרון, בתור אדם, המיטיב לכתוב ולהתנסח (לא בצורה מובנת, אמנם, אך נניח לזה), הרי שהבנאדם כבר מזמן עבר, את כל גבולות הטעם הטוב – בפרסום קישורי-עצמו במיוחד.
יש כאן עוד כמה וכמה אנשים, המרבים לכתוב ולפרסם ברשת.
אתה מבזבז תחמושת לריק מהסיבה הפשוטה שגדעון מכיר בבית המשפט העליון כל עוד הוא פוסק בהתאם לדעותיו שאם לא כן הוא הופך להיות סייען לכיבוש כהגדרתו.אני יכול כבר מראש להגיד שטענותיו יכללו האשמה בסילופים בביהמ"ש ועוד כל מיני שטויות מבית היוצר של השמאל הדמגוגי. אינך צריך להרחיק לכת בכדי לראות זאת אלא לקרוא את הנבואה שנפלה בחלקו לגבי תביעת הדיבה של בר רפאלי. דווקא מעיתונאי(לפחות בעיני עצמו) הייתי מצפה יותר להבין את כללי המשחק העיתונאיים וללכת מראש על סילוף שהוא יותר הגיוני במקרה של רפאלי (מה הסיכוי שיחצניה היו מאפשרים לה לפלוט דברים שיגרמו לה נזק, הרי סביר להניח שתודרכה שעות לפני הראיון). אנא הלפרין – הכר בעובדה שיש אנשים שרואים את ה"מציאות" בצבעי שחור ולבן. והכר בעובדה שחלק ממאפיניו של אדם כזה הוא מתן תירוצים חוזרים ונשנים דחוקים ככל שיהיו למישנתו…
המגיב "לא. הלפרין" צודק: ספירו מסכים (לא "מכיר"-בטוי שגוי בפי המגיב) עם בית המשפט העליון רק כשזה פוסק בהתאם לדעותיו. כך טבעי וכך עושה כל אדם בהתייחסותו לפסקיו של בית המשפט.
לענין בר רפאלי,שיקול הדעת מביא למסקנות בדיוק הפוכו מאלו של המגיב. הנחת המוצא היא כי בר רפאלי אינה מוכרת בציבור וגם לא לכתבי ידיעות אחרונות כדמות פוליטית מעוררת מחלקות, מין טלי פחימה שכזו, שהנטייה לסלף את דבריה טבועה בקוד הגנטי של מרבית העיתונאים בישראל.
לכן הדעת נותנת שלעיתון לא הייתה כוונה מרושעת להתנכל לבר רפאלי, ומכאן הנטייה לקבל את דבריה כפשוטם.
לזכותו של ספירו יאמר שהוא צפה את האפשרות שבר רפאלי או מי מטעמה ינסו למזער נזקים מבחינתה. נראה איך זה יתפתח.
עוד הערה כללית שמתייחסת לא רק לא. הלפרין האיש אלא לתופעה שהוא מייצג: יש לא.הלפרינים רגישות מופלאה לזכויות אדם בארצות הים, הרחק מישראל. זכויות אדם באיראן ממש מטרידה אותם, אבל הפרות שיטתיות ואכזריות של זכויות אדם שמתרחשות במדינתם ממש מתחת לאפם, לא זו בלבד שלא מעניינת אותם אלא מוצאים להן הצדקות בק"ן טעמים. מבחינה זו אין הבדל בין נשיא איראן שמודיע "כי אין הומוסקסואלים" במדינתו (לא פלא, הם הוצאו להורג) לבין ההלפרינים שטוענים כי הרג אזרחים, ילדים ונשים לאלפיהם בידי שוטרים וחיילים ישראלים הוא מוצדק בעיקר כשמדובר בערבים. ההלפרינים והאחמדינג’אדים מצדיקים את הפרות זכויות האדם במדינתם, ומוחים על ההפרות במדינות אחרות, ורק אנשים מסוגו של ספירו נוקטים בעמדה אוניברסלית שלא מפלה לטובה את מדינתם.
באשר לשאלה עתיקת היומין למה אנשים עושים מעשים נתעבים בשם מטרה, התשובה נעוצה באותה קלות בלתי נסבלת שבה ניתן לשטוף לאנשים את המוח. במאמץ לא מבוטל, ניתן להביא אנשים לנקודה שבה הם מחליפים את ה קוד המוסרי המקובל באותה מטרה. כלומר המטרה נהפכת לקוד המוסרי של אותו אדם ולפיכך כל מעשה שנעשה בשם המטרה הוא מוסרי והכרחי.
זה הוכח בניסויים חברתיים שנעשו, ובמס’ אינסופי של תקריות קטנות לכל אורך ההיסטוריה כשהמסוקרת שבניהן היא השואה.
באשר לבר רפאלי, לא הייתי ממהרת לשבח אותה והסיבה שלי לכך היא מעט משונה – לפני כמה שנים כשהתרמתי לתנו לחיות לחיות בקניון ארנה, היא חלפה על פנינו במבט מזלזל ומתנשא בלי לתרום שקל. מכאן הסקתי שמדובר בבחורה אנוכית שממש לא מעניין אותה הומאניות.
מכאן ניתן גם להסיק לגבי דבריה האחרונים – לא מדובר פה במישהי שלא שירתה בגלל מניעים אידיאולוגים אלא בבחורה שדואגת לתחת שלה. היא לא שירתה כי היא לא היתה מוכנה להקריב שנתיים מחייה. ובעוד שכולנו נוכל להסכים שזה לגיטימי, לא ניתן לומר שמדובר בבחורה אמיצה -פשוט בעוד אחת ששמה את עצמה במקום הראשון. ובעוד שצה"ל זה אולי המטרה הכי פחות נעלה להקריב בשבילה את החיים אין זה הופך את סוגן של בר רפאלי לזן נדיר ומיוחד – להפך, יש הרבה כמוה ותמיד יהיו.
אם ארצה לדייק, מדובר בבחורה שיש לה מספיק אף מורם והתנשאות שיספיקו למדינה שלמה.
1. שמחתי שתיקנת את מה שכתבתי אבל להבא אשמח אם תשתדל להתמודד עם השאלה במקום להתאים אותה לצרכיך (בכלל המלצה לתת לפעמים למציאות לשבש לך את התיאוריה – מביא לחשיבה ביקורתית שקצת חסרה בתשובתך), למרות זאת, אני עדיין בדיעה שכל עוד גדעון אינו מקבל את העובדה שבג"צ יכול להיות גוף בלתי תלוי שיכול להכשיר דברים מסויימים, אין לו זכות להחמיא לו על החלטות שתואמות את דעתו.
2. הנחת היסוד שלך מעידה על הבנה מועטה בעיתונות. המטרה הראשונית היא לחשוף את הכוכב במערומיו (תרתי משמע לפעמים) ובמקום להוציא עוד כתבה פלסטית ודביקה על בר רפאלי למצוא נקודות שיעוררו מחלוקת ויציגו אותה באור שלילי, במסגרת האהבה של האנשים לכוכבים נופלים.
3. באשר להערתך על כושרו הנבואי של ספירו רק אומר שזוהי חכמה קטנה מאוד משום שאם היא אמרה את הדברים ממילא תרצה להראות שהיא אינה עומדת מאחוריהם ואם לא אמרה אז קל וחומר. השאלה הרלוונטית היא מדוע בחר ספירו לקפוץ כמוצא שלל רב על הצהרה עוד לפני שאומתה ובמיוחד אם ידע שהוא הולך לצאת לא כל כך חכם כאשר תביעת הדיבה תגיע …
4. באשר לפיסקה הסוגרת את תגובתך – המטרה אינה השוואה או הכשרת המעשים של ישראל אלא פשוט מאוד ניסיון להביא גם את המציאות. לא נולד עם שזרק ספרי חוקים וכתבות משמימות על אנשים שירו עליו וניצח. מה שכן נולד הוא עם שמכיר במציאות ומבין שעם אויב חסר ערכים בסיסיים של מוסר אנושי אין מה לעשות אלא להילחם בשיטות שלו אם רוצים לשרוד. הרי לך דוגמה קטנה – השווה את מספר ביקורי נציגי הצלב האדום אצל החטופים לעומת המידע והביקורים שהשבויים אצל ישראל מקבלים ותגיע למסקנות גם בהתאם למוסריות אנושית וגם בהתאם לעמידה בחוקים בינ"ל. לאחר מכן חשוב מי מוביל בקרב על השבויים ותבין שלפעמים היצמדות אידיוטית לחוקים אינה מיטיבה עמך.
בנוסף, ההכרה במה שאתה מסרב להכיר מובילה כיום מהלך שיאפשר חקיקה בין לאומית שונה ביחס ללחימה בטרור…