בצער רב קיבלתי את הידיעה כי ד"ר חיידר עבד שאפי הלך לעולמו בגיל 88 בעיר הולדתו בעזה. כמי שהכיר מקרוב את עבד שאפי, אני מבקש להעביר את תנחומי ואת השתתפותי באבלה הכבד של המשפחה על לכתו של אבי המשפחה. מותו הוא גם אבידה קשה לעם הפלסטיני.
ד"ר חיידר היה רופא במקצועו. שנים רבות היה יו"ר ועדת הרופאים הפלסטינים בעזה. נוסף להתמסרותו לעבודתו בתחום הרפואה הוא הקדיש את מרב מרצו ליוזמות שלום.
כבר בימי כהונתו של יצחק שמיר, כראש ממשלה שסיכל כל ניסיון להגיע להסדר שלום, עמד עבד שאפי בראש המשלחת הפלסטינית בלונדון במפגש עם שוחרי שלום ישראלים.
ד"ר שאפי דחף ליוזמות של הדברות עם שוחרי שלום ישראליים. לאחר הכינוס בלונדון הוא התמיד בפגישות עם שורה ארוכה של מנהיגים ממחנה השלום הישראלי כדוגמת שולמית אלוני ועוד רבים אחרים.
הדיאלוג עם הישראלים בער כאש בעצמותיו. לפני שמונה שנים, בהיותו בן 80, הוא הגיע מעזה לכינוס הארצי של חד"ש בחיפה כמיצגו של אש"ף וברך את הכנס. בברכתו הוא הבליט את הצורך בהידוק קשרים ומפגשים בין פלסטינים ובין שוחרי שלום ישראלים, וזאת תוך דרישה בלתי מתפשרת בצורך המיידי בסיום הכיבוש והקמת מדינה פלסטינית עצמאית לצידה של מדינת ישראל בגבולות של טרם מלחמת 67′.
אני מבקש להביע את כאבי על מות ידיד אמת, פלסטיני גאה. הסתלקותו מאיתנו זו אבידה גדולה למשפחתו, לעם הפלסטיני ולמחנה שוחרי השלום בפלשתין ובישראל.
יהי זכרו ברוך.
תודות לעוזי על העכביות בכתיבה. אנו זקוקים לעוזי ולאנשים כמוהו שישתפו אותנו בדכרונות שלהם כדי לנסות ולהבין באמת מה קרה בארץ שלנו. את האמת, אין לנו מושג ואף ספר הסטוריה יסביר לנו את האווירה ששררה בפלסטין לפני 1948 ויחסי פלסטינים יהודים ומאבקם, הן המשותף והן הנפרד.
יש יותר מדיי פלצנים תמימים היום שבמאבק שלהם גם משכתבים את ההיסטוריה בתמימות.
יהי זכר המנהיג עבד אלשאפי ברוך וחיים ארוכים לעוזי.
מצטרפת לתודות של אלגסאני לעוזי. אני קוראת בשקיקה כל רשימה שלו. טוב לעתים לצלןל לנבכי העבר ולקבל מטענים ערכיים למאבקים שלנו כיום. ואת זה עוזי אני מקבלת מהרשימות של עוזי.