הבזק 1: חברנו דב חנין היה אמש אורחו של שדרן הרדיו יצחק לבני ברשת ב’ ("בין שישי לשבת"). דב היה, כרגיל, רהוט והתנסח בבהירות ובקלילות. השיחה בינו ובין המראיין הוותיק היתה קולחת. אני, המתקשה להוריק עד הסוף, מוטרד ממהלכיו הפוליטיים של הח"כ המוכשר בהחלט של חד"ש. על כן שמעתי היטב ורשמתי רשימה של הדברים שדב לא דיבר עליהם.
לא דיבר על ניצול, על עוני, לא על האימפריאליזם, על הגזענות, לא דיבר על המצב בעזה, לא דיבר על איומי צה"ל לפלוש לרצועה. לא דיבר על המלחמה בעיראק, לא דיבר על איומיו של בוש להצית מלחמת עולם שלישית בהגנה על מדינת ישראל והעם היהודי.
על כן, לא היינו מופתעים כשיצחק לבני הזדרז, לאור תוכן הדיאלוג ביניהם, להכריז על דב כ"אחד משלנו". דב התנגד אך לא נשמע נעלב…
הבזק 2: מהתקשורת למדנו שראש ממשלת אנגליה, גורדון בראון, ונשיא צרפת, סרקוזי, מציעים מועמד רציני למשרה החדשה של נשיא הקהילה האירופית. ניחשתם. מדובר בטוני בלייר. ברור כי ההצלחה שלו לא לעשות דבר במשרה שהוא מכהן בה מטעם הרביעיה מצדיקה את מועמדותו. השגריר הנודד ינדוד הלאה.
הבזק 3: ישראל מבצעת עונשים קולקטיביים בממדים ללא תקדים באופיים ובהיקפם נגד מיליון ורבע פלסטינים בעזה. העדר תגובה ראויה בדעת הקהל בארץ ובעולם מוסבר בחלקו במסע האיסלאמופוביה של בוש ועושי דברו נגד "הטרור האיסלמי".
נכון שאולמרט הבטיח לבוש ורייס ולאבו מאזן שישראל תמנע משבר הומאנטרי ברצועה. נשאלת השאלה: מהי דרגת הסבל, המצוקה, התסכול והייאוש שניתן לכפות ללא הגבלת זמן על אוכלוסייה של מיליון ורבע פלסטינים – מבוגרים, זקנים וטף מבלי שייחשב למשבר הומאנטרי? בלי ערימות גופות של מתים ברחובות אין משבר הומאנטרי?
באותו ענין – וזה שאין הרבה הרוגים מהקסאמים אומר שהם לא מתכוונים לרצוח? אבל כנראה שתושבי שדרות והישובים סביבה לא ראויים לרחמיו של ההומניסט הדגול. רק מי שתומך ברצח שלהם, גם אם בחסר כשרון בולט, ראוי לרחמים ולדמעות תנין.
ראובן ידידי,
יש עוד המון נושאים עליהם לא דיברתי.
להזכירך, זה היה ראיון. מוקד הראיון היה סביבה.
לכן דיברתי הרבה על קפיטליזם וגם על ציונות, אבל על הרבה נושאים אחרים לא דיברתי.
על עזה ועל בוש דיברתי לאחרונה בהרחבה בראיון רדיו אחר, בויכוח חריף עם פלאטו-שרון בתוכנית הרדיו שלו ביום שישי בבקר.
משום מה אין לי כל ספק, שאם היית מאזין לראיון הזה – היית בוודאי תוקף אותי בחריפות על כך שלא הזכרתי סביבה…
"שמאל" שאינו ירוק, ממש כ"שמאל" שאינו אדום – אינו שמאל.
עליך להוריק.
הזדרז, לאור תוכן הדיאלוג ביניהם, להכריז על דב כ"אחד משלנו". דב התנגד אך לא נשמע נעלב…
כשרונו של דוב, עוד מאז שהיה עורך דין מתחיל אצל אמנון זכרוני, לפלס נתיבים לעצמו במסדרונות הבורגנות, וגם לשמור על פסאדה של קומוניסט מיוסר. אין מה לאמר, מוריקה מקינאה
דווקא תגובה זו היה מן הראוי שלא תתפרסם. טוב היה אם אנשי האתר היו חוסמים התקפות אישיות מסוג זה, שהארי לא הצגת כאן עמדה נגדית או התווכחת ברמה העקרונית אלא תקפת, ללא כל ביסוס, את אחד מעמודי התווך של השמאל הישראלי.
החבר דב חנין לא "מפלס לעצמו נתיבים במסדרונות הבורגנות" אלא פועל רבות למען שינוי חברתי ולמען השלום. מאחר ואיננו חיים במדינה סוציאליסטית אלא בורגנית, הוא נאלץ לעשות זאת במסדרונות הבורגנות.
גם אני הקשבתי לראיון הארוך עם ח"כ דב חנין שנערך ברשת ב’ ביום ששי האחרון ולדעתי הביקורת הנמתחת כאן היא לא הוגנת. האם ח"כ חנין אמור בכל ראיון, בכל זמן ובכל מצב, לדקלם את כל התורה הפוליטית של חד"ש? חבל שהכותב לא קורא ערבית. כי בשבת פורסמה כתבה על ח"כ חנין באתר "פאנט", שהוא האתר המוביל בשפה הערבית. הכתבה נערכה בעקבות ביקורו של ח"כ חנין בעיר טייבה, בראשות קבוצה של כמה עשרות חברים מתל-אביב. בראיון הארוך ח"כ חנין התייחס ארוכות למצבה של האוכלוסיה הערבית ואין כמעט מילה על קפיטליזם וניצול ומעט מאוד על מצב הסביבה. האם מהכתבה בפאנט אפשר להתרשם שח"כ חנין עוסק רק בשאלות האוכלוסייה הערבית?
ראובן ואירית, נראה לי שאתם יורים בילסטראות לכתובת לא נכונה. הקשבתי להופעה של דב אצל ליבני ואצל פלאטו שרון.
דב התנסח בבהירות רבה נגד ניצול ונגד הנגע הסרטני שחובקת בחובה האימה האימפריאליסטית.
בראיון אצל ליבני ההתמקדות היתה בנושאי סביבה. אבל לזכותו של דב ייאמר , שהוא הרחיב את היריעה ולא חסך את שבט לשונו בשלל נושאים נוספים. ברור שאי אפשר במיטת סדום של תוכנית רדיו להתיחס אל הכול..
חבל מאד שאנחנו מפנים אנרגיות מיותרות לעבר כתובת לא נכונה.
יצא לי לשמוע מחמאות על עבודתה הפרלמנטרית של תמר גוזנסקי בהרצאה בבית ספר בחולון מפי צבי הנדל ,שאמר במפורש"חסרה לי בכנסת תמר גוזנסקי" . האם יעלה על הדעת לקשר את תמר עם משנתו המדינית של צבי הנדל.
אני רואה בדב כמי שמיצג באופן הראוי ביותר את השמאל הרדיקלי בישראל.
הרדיקלים החופשיים דוגמת אירית וכותב המאמר( וכן לצערי שמעתי ביקורות דומות) ממחישים היטב את המציאות העגומה בה חלק ניכר מאנשי השמאל יושבים, מבקרים,מגדירים,שמים איקס גדול על כל מה שלא מתיישב אחד לאחד עם אותה מטא-אידיאולוגיה ובעיקר-מאשימים את הבודדים שעושים ומצליחים לגרום לשינוי. אין זו ביקורת פוליטית ראויה והכרחית אלא התרעמות על עצם ההצלחה הכבירה של ח"כ חנין לחבר בין אידיאולוגיה ומעשים ובעיקר תסכול( ושוב,לצערי שמעתי במקומות רבים ביקורת רדודה שכזו). הצלחתו של ח"כ חנין לקרוא תיגר על הקונצנזוס כשזה מקשיב לעצותיו ולא מקטלגן כ"שמאלן הזוי" כמו את רוב בעלי אותן דעות, מכריחה את היושבים על הגדר, שלא לוקחים חלק בנסיון הפוליטי לעצב את המציאות,ליצור קואליציות, לנסות באמת ובתמים להפיץ את המשנה המדינית-חברתית-סביבתית וזו משימה קשה שדורשת עבודת דיאלוג,שכנוע ובריתות פוליטיות. זה באמת פחות זוהר מלהיות המבקר היומי שמצביע ללא הרף על מה שלא בסדר ומה לא משקף במאה אחוז את הטקסט המהפכני, אך כך מגיעים להישגים פוליטים ויוצרים כח פוליטי.
יש לי הרגשה שרבים מהשמאל העקבי מאוהבים עד עמקי נשמתם בלהיות האאוטסיידר הנצחי שהוא תמיד בלתי רלוונטי למציאות הפוליטית.
ח"כ חנין לא משחק את משחק האאוטסיידר ואיש השוליים ההזוי,וזאת מבלי לוותר במאומה על משנתו הרחבה, ובכך,לפי הבנתי, אומר למעשה לכולנו-פעילים פוליטיים וחברתיים- ניתן להיות איש שמאל עקבי וביקורתי ובאותה העת לאתגר באמת, לא רק ע"י פרובוקציות וקטלוג כל אחד כ" פשיסט", את הקונצנזוס, לנהל דיאלוג כמט עם כל אחד המעוניין להקשיב,לשאוף ולפעול יום יום להשפעה ממשית על המציאות.
ישנם ,לצערי , אנשי שמאל, שהיו רואים בדב נציג ראוי, אם בכנסת ובציבור היו קוראים לו שמאלן הזוי. אבל אם הוא מצליח במה שהצליחה תמר, שמקשיבים לו, מתיחסים בכובד ראש לעומק האינטלקטואלי שבדבריו, הרי הוא כבר מסומן כפסול.
גם אני כמו איתן הייתי נוכחת בהרצאה בפני תלמידים בחולון ,בה ציין צבי הנדל את תמר גוזנסקי כחברת כנסת למופת או כלשונו "זו חברת הכנסת המוערכת ביותר…" . זה יהיה אוילי לקשור את תמר עם האידיאולוגיה שמייצג צבי הנדל.
חבל מאד , שיש בתוכנו לא מעטים שממש ששים לעלות את המחנה,שלצערי, לא גדול על שרטון, במקום לעשות הכל כדי להרחיבו .
במקום לחזק את דב חינין על העבודה שהוא עושה,לצערי, יצר ההכפשה עובד אצל כמה אנשים שעות נוספות.
היום שמעתי את חבר הכנסת זחלאקה מתראיין ברשת ב’, ומתעמת עם פרופסור מאוניברסיטת בר אילן בנוגע לנושא הגיוס הלאומי לערביי ישראל. הפרופסור דיבר ברהיטות וציין כי לדעתו הסיבה העיקרית שבגללה ההנהגה של ערביי ישראל מתנגדת לגיוס הלאומי נעוצה בעובדה שערבים ישראלים רבים ייחשפו לצדדים בחברה הישראלית שהם לא מכירים וייצרו קשר עם יהודים, וזאת בניגוד למה שקורה כיום כאשר רק השכבה העשירה בקרב ערביי ישראל יכולה להרשות לעצמה לימודים באוניברסיטה, שם עיקר האינטגרציה מתרחשת כיום. בתגובה אמר לו זחלאקה, ואני מצטט: "אני איש העולם הגדול פי 100 ממך. אתה מזרחן סוג ז’ ולא מעניין אותי לשמוע את הדברים שלך בכלל".
ולמה ציינתי את השיחה הזו? כי כנראה שחלק מהאנשים כאן כולל הכותב רוצים חכ"ים כאלו שייצגו אותם, ומוכנים לוותר על דב חנין.
ולאירית שכתבה לפניי – את לא חושבת שאם דר’ חנין היה בורגני שמפלס דרכו, הוא היה כבר נמצא כיום בהנהגה של מפלגת העבודה?
כמיטב המסורת בשמאל, ביקורת פנימית זוכה למתקפות היסטריות. מ.ש.ל
תמר גוזנסקי זה ליגה אחרת, גבוהה יותר מחנין, מכל הבחינות. אפשר לכנות את חנין שמאל מצליח, ואת כל מבקרי חד"ש בשם שמאל הזוי ולוזר. זה מה שעולה כתגובה ("אני מצליח משמע אני קיים")
את יכולת הדיאלוג המופלאה של חנין, אפשר שינסה ליישם גם עם לא בורגנים, וגם אם זה לא ממש משתלם לו בצד האישי תועלתי.
השמאל ימשיך וידלדל לאפס מנדטים והגרופיז של דב חנין ימשיכו להאשים את ה"שמאל ההזוי המטומטם" כמאמר גולדה.
התייחסתי לראשית הקריירה כאחריתה.אני צופה למר חנין הצלחה אישית כבירה, אם לא פה בישראל אז בחו"ל, עם השמאל הישראלי או בלעדיו.אשרי הקומוניסטים שגרים בצפון תל אביב, מתפרנסים מאמנון זכרוני ואוניברסיטת תל אביב, נהנים ממוסד הכנסת המסואב ויש להם גם גרופיז נאמנים כל כך. מה לאמר, אני ירוקה לפחות במובן אחד, מקינאה.
תמר גוזנסקי "לכלכה את ידיה" בזכויות נשים, וילדים, חנין הלך על הקלף הבטוח – איכות הסביבה, סעיף המילוט של השמאל האמריקאי, שגם הוא "מנהל דיאלוג" עם המרכז הלאומני, כדי להמשיך ולקבל משכורות נאות, והרי התוצאות.
ראובן כותב -"רשמתי את הדברים שדב לא דיבר עליהם…".
אם דב היה דוחס למסגרת של ראיון אחד את כל הדברים שראובן לא מצא. גם יורה צרורות של מלים כדי שלא ייחסר אף לא נושא אחד, הרי ראובן היה מגיע לסיפוקו.
לשמחתי, דב לא דחס הכל. ברהיטות רבה ובמידה לא מבוטלת של עומק אינטלקטואלי והתנסחות ראויה הוא התיחס למספר מצומצם של נושאים וכבש גם את המראיין.
נו זה כבר בסיס לרדת על דב ואירית מוסיפה עוד פיקנטריה משלה.
אני מעידה, שאינני מכירה אישית את דב . לצערי, גם לא הצבעתי חד"ש. הופעותיו של דב בתקשורת האלקטרונית , בעיתונות ובמספר הרצאות הביאו אותי לכלל תמיכה בחד"ש. רק מסיבות של גיל אינני יכילה למנף את ההזדהות שלי לפעלות ממשית.
באופן לא מפתיע, עונה חנין מראש במאמר זה על האשמות מסוג אלה שאת מטיחה בו:
— קישור —
במאמר ניתן לקרוא על תפיסת הצדק הסביבתי שלו ושל המפלגה ושל הרלוונטיות החברתית הבוערת של מאבקים ירוקים.
אלה חמשת החוקים שדב חנין כבר העביר בכנסת בקריאה שניה ושלישית:
1. הארכת חופשת לידה (זכויות נשים).
2. איסור גביית דמי כניסה בפארקים עירוניים (זכויות ערבים. זכויות עניים).
3. איסור מכירת כרטיסי הגרלה לקטינים (זכויות ילדים).
4. חוק ההודעה לעובד (זכויות עובדי קבלן).
5. חוק הגנת מפרץ אילת (חוק סביבתי הפוגע בנדל"ניסטים).
ובנוסף שורה של חוקים חברתיים שכבר עברו קריאה ראשונה וטרומית.
וגם 2 חוקים שלא עברו טרומית אבל עוררו ויכוח ציבורי (ביטול הפרטת בתי הסוהר ואיסור התקשרות עם חברות מפלות).
לידיעת אלה שבכל זאת גם עובדות מעניינות אותן.
איכות הסביבה זהו סעיף המילוט של השמאל האמריקני? את באמת סבורה שיש נושא חשוב יותר שהאנושות בכללה צריכה להתמודד אתו מאשר איכות הסביבה? לא מדובר כאן רק על ריאות ירוקות במרכזי ערים, מדובר כאן על דילול משאבי כדור הארץ, הכחדות של אלפי זנים של בעלי חיים, התחממות גלובאלית ועוד סעיפים שאולי לא חשובים לך כרגע, אבל בעוד כמה שנים קיים סיכוי סביר בהחלט שיעשו סוף לכל מה שמעניין אותך כיום, פשוט משום שלא יישאר פה אף אחד.
[אנא, הציבו זאת ולא הקודם]
מילים נוטות לסנוור, להשתלט על התודעה, להשכיח את התחושות הבסיסיות ביותר. כאן, מילות איריס, משעשעות ומהנות אמנם, יוצרות מציאות סינטטית, אורבנית, אינטלקטואליזצייה הדוחקת את האמיתי והבסיסי ביותר, משביקה את הלב והנשמה, ואת הראייה מהסוג הטיבעי ביותר להוויתנו האנושית.
איכות הסביבה היא דבר מרכזי להיותנו אנושיים. למשל, הפאונה בסביבתנו במציאות העירונית (כגון החתולים, הציפורים למיניהם) חשובה ביותר לאסטטיקה הנפשית של קיומנו האנושי בבחינת יצורים חיים, אורגניים.
הקשב לנוכחות ומהות בעלי החיים מגמד כל היסטרייה, שם בפרופורציות כל התנפחות תודעה במלל המעתיר מעין עוצמה אינטלקטואלית מדומה, ומחזירנו ליצירתיות הבסיסית שלנו בתורת יצור בן מינו.
אין חשוב מהמרחב החי, מתודעת החיים ושמירתם במלוא צורותיהם. ובפיתוח דרכי הבנה כלפיהם (קראו אתולוגיה, אנשים, למשל קונרד לורנץ)באי גדימת החיים, בשרות נימהרות לרווחים ושאר דברים נטולי פרופורציה הגורפים טובין בחיפזון (המהירות מן השטן, אומרת ובדין החוכמה העממית) עקב יצירת עוורון למהויות הבסיסיות ביותר בחיינו.
אכיפת נכות עצמית כזאת עשוייה להשתלם לכאורה לחלק מהאנשים לטווח קצר, במחיר איבוד נישמתם (כאן אני רק מבין יותר ויותר עם השנים עד כמה הפראזה הזאת קולעת) אך על חשבון גרימת נזק לחיים על האדמה, שהם כל מה שיש לנו, ליופי על האדמה, לממשות המטריאלית על האדמה, שהיא כל מה שיש לנו, היא בשיפעת צורותיה ויופיה.
לעיתים היהדות אכן רואה באדם "רודה בטבע" (הגם שהיא מקדשת גם "צער בע"ח"), אך אין לאמץ גישה אינסטרומנטליסטית זאת המוציאה לזנות וניכור את כל האמיתי, לטובת ישויות מדומות ובשרות אופרציות של דריסה. ובשרות , בשורה התחתונה, בשרות עליונותם המדומה של המילה והזמן הנימהר, על המרחב, על החלל הממשי ועל הטבע הממשי.
לאירית שלום
היום לשמאל הרדיקאלי חשוב יותר מאי פעם להתלכד. ביקורת היא הכרחית ונחוצה לנו. אך אסור לנו להפוך את הביקורת לכלי מפורר.
חשוב שיתקיים דיאלוג בין מה שאת חשה ובין דב חיניןוהנהגת חד"ש.
העובדה שאני רואה בו נציג ראוי של השמאל הרדיקאלי , אינה יכולה להפחית במאומה ממה שאת חשה או ליתר דיוק לבין מה שהיית רוצה לראות בנציג של השמאל הרדיקאלי.
חייב להתקיים דיאלוג בונה וזאת כדי שלקראת הבחירות הבאות אפשר יהיה לראות מחנה של שמאל חברתי ומדיני גדול יותר הן בציבור היהודי והן בציבור הערבי.
סחטיין על החקיקה.
בסניף הפעילות הירוקה יש גם ענפים של אקופשיזם למיניהם לא אכנס לזה הדברים ידועים.
צדק אקולוגי ? כן. אך אם עסקינן בצדק בוא נתחיל עם הבוערים. ריאות ירוקות בצפון תל אביב ? לא בדיוק חדש, או חד"ש. (דוגמא קיצונית הממחישה את הטיעון). אקופמיניזם ננסה. קודם כל בחירה של אשה לחד"ש ישפר את המצב האקולוגי שלי.
כלפי איריס: רפרוף במילים ללא תוכן מאחורי המילים. השגת אפקט של ברק שיכלי-סרבראלי, כשיש כאן אפקט ופעלול בלבד, לא מהות.
אין זה שמאל, אלא תאוותנות-כוח ושיכרון-אגו, אגו במבושיו הזועקים, המציג עצמו ככזה, מאחורי הברק המילולי. זו סוגסטייה ואלה זיקוקי אפקטים. הדבר טוב אולי לגריפת טובין במהירות, יוקרה, יחצנו"ת, והכותבת משליכה כלפי דב חנין בדיוק, אבל בדיוק את תחושת האני הקדחתנית שלה. יש כאן ציטוט של סגנון דגי הברקודה האמביציוזיות בעיתונות הזעירה בשנת 76 ואילך, כלפיהן זעק בזמנו אורי אבנרי במאמר הנושא שם זה.
לא, צערי, אין השמאל יכול לבנות על מלל מרפרף. לא איריס, פרשי למה כוונתך, נמקי למה ולמי כאן את מדביקה על דרך הרימוז מקופד האגו "אקופשיזם", תני קצת סמנטיקה (משמעות, פרוט) מאחורי הבזקי הכותרות והדימויים (אקופאשיזם, אקופמיניזם חדש-חד"ש).
עלי והצליחי, אך מצטער, זה לא שמאל, בוודאי לא רדיקלי. זה צב האופנה, תרועת הפרע של הקופירייטר השיטחי המתרברב ב"גאוניותו" ו"יצירתיותו". עלינו לחזור למשמעות המילים, לבצע רסטורצייה של משמעויות מושגים, לא לנפנף ולהתיז ז’רגון ריק כמו עולל או קוף בבון הזורק ומתיז גושישי צואה מאדמומית עכושו המבאיש בקהל הנרעש. הצחנה זה דבר אחר לגמרי, לא, זה לא שמאל.
נגה, סחתיין על הצטרפותך לחד"ש בשנה האחרונה ובכלל. איחוד שורות זה מילה יפה. חד"ש לא צהליחה להכניס אשה לנציגות שלה בכנסת, וזה מדבר יותר מאלף גרופיז. ייצוג סרבנים אשכנזים שיש להם זמן כסף ודרכונים חלופים להביע את דעתם המלומדת נגד "ה-א-כיבוש", זה התייפייפות, אם כי נחמדה (טוב יותר מאשר לייצג את הנשיא קצב נגד מזכירותיו), וגם טוב יותר מאשר להתנדב לסיירת חרוב. התהליך שעבר על מר"צ מתחיל להיראות כמו וירוס השמאל…
מעבר לכך דב לא התנדב לשום דבר, הוא מתוגמל יפה מאד, והעידן של "הקריב למעננו" נגמר אפילו ברוסיה.
בדרך כלל את דגל ההתנדבות מעיפים מולנשים, שצריכות לעבוד בשביל מישהו אחר, לקידומו ולמען הקרדיט שלו, ועל חשבון הבעל (עדיף איש היי טק מצפון תל אביב).
דב הלך על הטיקט ההשרדותי של "חיית מחמד" של הבורגנים. אמרתי, זו טקטיקה אישית לא רעה, ברוח אמריקאית קצת לטעמי, אך במה זה יועיל לי? בשורה התחתונה מאד עדיף להצביע לדב מאשר לאולמרט. הנה, תרמתי משהו, בהתנדבות.
חשבתי שזה אתר לבירורים פנימיים, כניראה שוב טעיתי. אחזור להתפלא בשקט
לאירית שלום.
אינני מכירה את דב ואינני מכירה אותך, אני מכירה רק בהכרח שהשמאל הרדיקאלי יהיה מאוחד במיוחד בימים אלו.
העובדה שאני רואה בדב חינין נציג ראוי בעל שיעור קומה לעמדות השמאל ולך יש השגות , ראוי שהן תשמענה .
לי כאישה,שתמיכתה בחד"ש התבשלה רק בשנה האחרונה (במידה רבה בזכותו של דב), יהיה מצער להפסיד אישה כמוך.
לי מאד חשוב שלקראת הבחירות הבאות חד"ש תתחזק הן ברחוב היהודי והן ברחוב הערבי.לכן לא הייתי רוצה שהביקורת תעלה על פסים של הדבקת תויות ובודאי שלא לעברך כאשה שמצאה לנכון לבקר.
אירית שלום,
לא צריך לקנא.אפשר גם לעשות:
למשל, לייצג בהתנדבות את סרבני ההמצפון כפי שעו"ד חנין עשה לאורך שנים או ללוות במסירות מאבקים של תושבי כפרים לא מוכרים בנגב, כפי שהוא עשה במשרד זכרוני…
חבל, עם זאת, שאת מכנה את מי שלא מסכים לדעתך "גרופיס". בדיון כאן הוצגו טענות עובדתיות. ולעובדות צריך לפחות לשים לב.
אירית,טוב יעשה הח"כ דב חנין אם יקשיב לדבריך ולא לאלה של הגרופיז המזדמנים.
נגה, אירית – בנקודות מסויימות, אני מסכים עם שתיכן. איחוד כוחות, הוא חיוני בעליל – גם כך אנו מעטים ואם נוסיף ונתפצל… שלא נדע. מפלגת שמאל אמיתית, *חייבת* לעסוק, בכל הנושאים הרלוונטיים כולם – שלום, איכות-סביבה, חופש-מיני, אחווה סוציאליסטית, זכויות-עובדים, זכויות-הפרט, זכויות הלהט"ב, זכויות-אדם בכלל, זכויות בעלי-חיים אחרים, שינוי מהות הגלובליזציה, לגליזציית גראס, שוויון מ?ח?ל?ט בין גברים, נשים ובלתי-מזדהים (ככותב/ת שורות אלה), בריאות והשכלה לכל, הפרדה מלאה, בין דת למדינה, דמוקרטיזציה כללית ועוד ועוד!! וכל הנושאים, חשובים הם בה במידה ואוי ואבוי, אם נתחיל לדרגם…
וכמובן: לשם-כך, צריך מפלגה משמעותית וחזקה. כי יש גבול, כמובן, כמה שלושה בני-אדם בכנסת, מסוגלים להשיג…
יחד עם זאת: חד"ש איננה שמאל!! ובוודאי ובוודאי, שאין היא שמאל מהפכני. חד"ש היא מפלגה זעיר-בורגנית ריאקציונרית, התומכת בהשלכת כמה עצמות יבשות לפרולטריון, על-מנת להשתיקו ולגרום לו להשלים עם מעמדו הנוכחי ולהוסיף לשרת, בצייתנות מוחלטת ומלאה, את אדוניו המיליארדריים – גג, עם כמה "הוצאות-עשן" מבויימות-מראש, סטייל שירה צ?בו?ע?ה של ה"אינטרנציונאל" הנהדר, תוך נשיאת הנאמר בו לשווא ("עולם ישן עד היסוד נחריבה"??? נו באמת. היש, כיום, ולו פעיל מרכזי אחד!!!, במק"י או בחד"ש, המעוניין, באמת ובתמים, להחריב את עולם-הבורגנות התאגידי, אליו כבר התברג כה טוב???), או איזושהי "משמרונת-לצד-שביתונת" של המנוצל התורן – כמובן, מבלי להציע, אפילו, את שינוי המהות, אלא רק "להקים ועד-עובדים ולצרפו לעופר עיני!!". נו, באמת. איזה מין שמאל זה?!? אף מלה, כמעט, על "העברת הבעלות לידי-העובדים" (תפיסה ריאקציונרית כשלעצמה – שכן היא מניחה קיום-רכוש – אבל, ניחא) – שלא לדבר, חס-וחליל-שלום, על ב??ט?ו?ל-הרכוש מכללא!! חס ושלום!! חס ושלום!! מה, אחרי שהתברגנו כבר, למושבים כה נוחים ונעימים, בכנסת (בקרוב גם בממשלה?), בהסתדרות, במשרדי עורכי-הדין ועוכריו, בעיתונות הבורגנית וכיו"ב?!? חלילה!!! אז יאללה, נמכור לעבדים, במקום זאת, שאנו כ??א?ל?ו? לצדם, נהיה "השוטר הטוב" במשחק הזה, המוסכם מראש, עלינו ועל בעלי ההון המגנאטים, נ?ש??ח?ק אותה "סוציאליסטים", עאלק – וכך נוודא, של??עו?ל?ם לא תקום, שום מחאה שמאלית א?מ?ת??ית – כי את כל המוחאים הפוטנציאליים, ריסנו – כבר – תחת-כנפינו המרדימות… האופיומאטיות…
זוהי חד"ש וזוהי מק"י, בקצרה: זיוף אחד גדול. כל עוד הן בשטח – שמאל אמיתי, לא יהיה. ומשום-כך, נגה, אין דבר רע יותר לשמאל, מאשר להצביע "ו". הצבעת חד"ש – המת?ת המחאה. כזה פשוט.
אז – איחוד שמאל? כן!! שמאל אמיתי, רדיקאלי ומהפכני. תמיכה בחד"ש? לעולם לא!!
חבל שאתר הגדה השמאלית לא מספר על המאבק הקשה שמתנהל בכפר שלם, של התושבים המזרחיים הנאבקים נגד נישולם לטובת יוזמה נדל"נית.
ח"כ חנין הוא היחיד המלווה לאורך כל הדרך את המאבק הזה,משתתף בהפגנות ותומך בתושבים בדרכים שונות.
זו בוודאי איננה הסתחבקות עם הבוגנים.
אינני גרופי של מנהיגים כאלו או אחרים.
אני גרופי של אחדות מחנה השמאל.
אני מצטרף לדעה של נגה שדב הוא בהחלט מנהיג ראוי המיצג את כל מה שאני רוצה לראות בנציגות של השמאל הרדיקאלי. אבל אינני מקבל את ההתנפלות על אירית. יש להקשיב לרחשי לב של כל חבר וכל חברה.
אירית ביטאה את רחשי לבה והגיונה הפוליטי.
דיון חייב להיות עם פתיחות מירבית ולא לזרוק תויות של סהרורי לעברו של מבקר או מבקרת.
אני רואה בחד"ש וגםבמק"י -כאחד מהמרכיבים המרכזיים בתוך חד"ש -ככתובת לשמאל הרדיקאלי. כולנו מחויבים לעשות הכל להגדיל את הנציגות של חד"ש כדי שהיא תוכל להשפיע על סדר היום הציבורי.
במקום להתפורר מבפנים ראוי שנבחון הקמת חזית גדולה בה ימצאו בתוך חד"ש את ביתם ציבורים גדולים העשויים לתמוך בירוקים. ציבור לא מבוטל של מיואשי מרץ. וכמובן גם אנשי שמאל רדיקאלי ,שיש להם ביקורת משמאל כמו אירית ואחרים.
תביא הוכחות וסימוכין בדבר הפיכתה של חד"ש למפלגה "זעיר בורגנית ריאקציונרית".
אני מחכה.
תגובתי למעלה די-מפורטת – כמוה כתגובות קודמות בדיונים קודמים לאירועים קונקרטיים.
אם יש לך בעיות בהבנת-הנקרא (וזה, כפי-הנראה, המצב לאשורו) – צר לי.
באמת כדאי לפרסם יותר על המאבק בכפר שלם. אגב, ככל הידוע לי הוא עוד לא ניגמר.
אבל זו אולי הזדמנות לקרוא לאירית (שמדבריה עולה שאיננה מכירה את המאבק הזה) להצטרף למאבק התושבים (וח"כ חנין) ולהפנות את כעסה לכתובת נכונה יותר
לא הבאת שום תגובה לארוע קונקרטי על משהו שחד"ש עשתה או לא עשתה.
אני עדיין מחכה.
באמת כדאי שאתר הגדה יפרסם יותר על מאבקים חברתיים.
בירושלים התקיים במשך חודשים מאהל מחאה של אמהות חד-הוריות במאבק לדיור.
ח"כ דב חנין ליווה את המאבק הזה באופן רצוף. חוץ מביקורים במאהל הוא יזם דיונים במליאת הכנסת ובוועדת הכלכלה.
האם אירית הייתה שם? לפי הדברים שכתבה כנראה שלא. חבל.
ובכל זאת לא מאוחר להצטרף למאבק חסרות הדיור בירושלים, בתל אביב ובמקומות אחרים. במקביל למאבק הזה מקודמת בכנסת חקיקה להרחבת הדיור הציבורי (ע"י דב חנין ואחרים) אך זו נתקלת בהתנגדות הממשלה.