ב-1 לנובמבר מת בארה"ב פול טיבטס, מפקד המטוס שהטיל את הפצצה האטומית על הירושימה. בניגוד לשמועות שהופצו עליו במהלך חייו, לא גרמה לו הטלת הפצצה הפרעות נפשיות, ייסורי מצפון, או נדודי שינה. הוא ישן טוב בלילה והמשיך – עד יום מותו בגיל 92 – להצדיק את הטלת הפצצה. הוא לא התעלם ולא זילזל בסבל ובמוות שגרם ליותר ממאה אלף אזרחים יפנים אך טען שאילו לא הוטלה הפצצה היתה יפן ממשיכה להילחם ולא היה מנוס מפלישת צבא ארה"ב ליפן כדי להכניעה. קרבות נגד הפלישה היו גורמים הרבה יותר קורבנות לשני הצדדים. בנימוק זה הוא הצדיק את הטלת הפצצה. הוא טען שהרג הרבה אנשים כדי להציל מספר גדול יותר של אנשים.
רוב ההיסטוריונים והאקדמאים המערביים מצדיקים את הטלת שתי הפצצות האטומיות על יפן באותו טיעון שהעלה טיבטס, לכן כדאי לבדוק אותו מקרוב.
שלושה טיעונים נגדיים הועלו כנגד הטיעון של טיבטס: 1) יפן הודיעה למערב על נכונותה להיכנע שבועות אחדים לפני הטלת הפצצה אך ארה"ב התעלמה מכך. כלומר – אפשר היה לסיים את המלחמה בלי לפלוש ליפן. 2) אפשר היה להכניע את יפן באמצעות מצור ימי ללא פלישה כלשהי. 3) הטלת הפצצה נועדה למעשה לא נגד יפן אלא כדי להרתיע את ברה"מ מהשתלטות על אירופה לאחר ניצחונה במלחמת העולם השנייה.
אסמכתאות לטיעונים אלה אפשר למצוא במסמכים רבים המופיעים באינטרנט. אצטט כאן רק קומץ קטנטן. "דו"ח על המלחמה באוקיאנוס השקט" שהוגש לנשיא בוואשינגטון ב-1 ליולי 1946 (בסעיף "סקר 4 על הפצצות אסטרטגיות") קבע: "על סמך חקר מדוקדק של כל העובדות, שנתמך על ידי עדויות מנהיגים יפנים ששרדו, הגיעו עורכי הדו"ח למסקנה כי לפני 31.12.45 ובוודאי לפני 1.11.45 יפן היתה נכנעת גם בלי שיוטלו עליה פצצות אטום, וגם אם ברה"מ לא היתה מצטרפת למלחמה נגדה וללא כל פלישה ליפן".
תומס פיינלטר, יו"ר המועצה למדיניות חיל-האוויר של ארה"ב אמר בראיון ל"סאטרדיי רביו אוף ליטרטשור" שנדפס ב-15.6.46: "בין ה-15 ליולי, כשראינו במדבר בניו-מקסיקו שפצצת האטום אכן עובדת, לבין ה-8 לאוגוסט שבו התחייבה ברה"מ להצטרף למלחמה נגד יפן, לא היה לנו די זמן להקים את המערכת המורכבת ולהכשיר שטח לשם הדגמת כוחה של הפצצה. כל הדגמה מוקדמת היתה בלתי אפשרית אם מטרתנו היא להכניע את יפן בלי השתתפות ברה"מ ולפני שברה"מ תבצע פעולה סמלית נגד יפן".
בוועידת יאלטה, בפברואר 1945, התחייב סטאלין שברה"מ תצטרף למלחמה נגד יפן שלושה חודשים לאחר תום המלחמה באירופה, כי זה היה הזמן הדרוש להעברת צבא ממערב אירופה ליפן. גרמניה נכנעה ב-8 למאי 1945, ושלושה חודשים לאחר מכן התאריך היה 8 לאוגוסט 1945. ב-8 לאוגוסט הכריזה ברה"מ על מלחמה נגד יפן. אילו השתתפה ברה"מ במלחמה נגד יפן היתה זו נכנעת גם לברה"מ שהיתה זכאית להתערב בנעשה ביפן. ארה"ב רצתה למנוע זאת ולגרום ליפן להיכנע לארה"ב בלבד. לכן הוטלה הפצצה הראשונה ב-6 לאוגוסט והשנייה ב-9 לאוגוסט ויפן נכנעה לארה"ב בלבד.
יוסף רוטבלאט (לימים יו"ר הוועד לשחרור ואנונו) פיזיקאי פולני ממוצא יהודי, שעבד על הכנת הפצצה בארה"ב, סיפר לעיתון הבריטי "טיימס": "במרץ 1944 היתה לי חוויה לא נעימה. בשיחה אגבית העיר הגנרל האמריקאי לזלי גרובס, שהיה אחראי מטעם צבא ארה"ב על "פרויקט מנהטן" (הכינוי לבניית פצצות האטום בלוס-אלאמוס) כי "ברור כמובן שהסיבה האמיתית לבניית הפצצה היא הצורך לרסן את האויב האמיתי שלנו – את ברה"מ, לאחר המלחמה. עד אז חשבתי שהסיבה האמיתית לבניית הפצצה היתה הצורך למנוע ניצחון נאצי במלחמה" ("טיימס" 17.7.85).
גנרל גרובס, כמו הנשיא טרומן – שהחליט על הטלת הפצצה – ידע שברה"מ תצא מהמלחמה עם חיל רגלים של 2 מיליון חיילים למודי קרבות ומצוידים ב-20,000 טנקים ו-10,000 מטוסים, כוח זה עלה בהרבה על הצבא המשותף של ארה"ב ובריטניה. טרומן חשש שסטאלין ירצה לכבוש את כל אירופה. לכן החליט לאיים על ברה"מ באמצעות שימוש בפצצה נגד יפן למרות שזו היתה מוכנה להיכנע ממילא.
ספק אם טיבטס – או כל מצדיקי הטלת פצצות האטום על יפן – יודו בכך, אך כל העדויות מצביעות על כך שהטלת פצצות האטום לא היתה הצעד האחרון במלחמת העולם השנייה אלא הצעד הראשון ב"מלחמה הקרה" שניהלה ארה"ב נגד ברה"מ מ-1945 ועד לקריסת ברה"מ ב-1991.
הניתוח של עקיבא אור בהחלט מעניין. יחד עם זאת, גם אם הניתוח שמוצג בידי אנשי הממסד האמריקאי הוא אמת, הדבר אינו מצדיק את הטלת פצצת האטום. הוויכוח אינו רק עובדתי, אלא בראש ובראשונה נורמטיבי. הומניסט יתנגד להטלת פצצת האטום, כיוון ש"אין דוחים נפש מפני נפש", או בלשון קאנטינית -אין להפוך בני אדם לאמצעים. אין להרוג בן אדם כדי להציל בני אדם אחרים.
יש איזה יסוד לא מובן במאמר שלך ואודה לך אם תבהיר אותו:
אתה טוען כי הטלת הפצצה נועדה למנוע מיפן להכנע לברית המועצות, שכן זו הייתה פולשת ליפן סמוך מאד למועד הטלת הפצצה.
בבד בבד עם הטענה הזו אתה מביא עדויות "משכנעות" כי יפן הודיעה כי הייתה מוכנה להיכנע חודשים מספר לפני הטלת הפצצה אף ללא פלישה.
אם כך הרי שגם ברית המועצות לא הייתה צריכה לפלוש לאי היפני, שהרי לא היה שום הכרח בפעולה כזו לאור נכונותם של שליטי יפן להכנע.
מכאן שהטענה כי הפצצה הוטלה כדי "חמנוע מבריה"מ לפלוש ליפן" תמוהה מאד.
עקיבא אור שלום,
האם הטלת הפצצה גונתה על ידי בריה"מ בשנים 1945 1946?
אם לא, מה הסיבה לכך?
שאלה לעקיבא:
בהנחה שלבנות הברית הייתה יכולת גרעינית בשנת 1940
האם הטלת פצצה אטומית על ברלין בשנת 1941 הייתה מוצדקת לדעתך?
מה הייתה ההשלכה של הדבר הזה על השמדת יהדות אירופה?
הטלת פצצות האטום על הירושמה ונגסקי נבעו מהצורך לנקום וגם לגרום ליפן לכניעה מוחלטת
דבר דומה נעשה ב-13 בפברואר 1945 כנגד דרזדן
שם במשך 3 ימים החריבו את העיר והרגו 30 אלף
גם פה גרמניה עמדה להכנע ובדרזדן היו רק אזרחים ושום מתקני צבא
אם אתה חושב שהחרבת דרזדן מוצדקת והטלת הפצצות על יפן אינה מוצדקת יש כאן בעיה !
אני חושב שנקמה בגרמנים היתה מוצדקת ולגבי היפנים מכיוון שהצדקתי את המעשה כלפי דרזדן אני חסר אונים כלפי האמריקאים שזכותם לנקמה דומה לזכותי כיהודי לנקמה
ועוד
לארה"ב היו רק 2 פצצות ואם הטילו אותן על יפן זה סימן שלא חששו מברית המועצות
אתה שוכח את העייפות ממלחמה ואת 20 מליוני הקורבנות שברית המועצות שילמה
אני סקרן לדעת, האם יצא לך לדבר על נושא זה עם שכנך, הלורד קארדימון.
אולי מר וייס יסביר לי את הטענה שלו.
מה פירוש אין דוחים נפש מפני נפש?
האם מותר להרוג אדם העומד לשסף גרונו של ילד?
יתכן שאני טועה ואורי היה מעדיף שבנו (ובנים אחרים לאבות אמריקניים ובריטיים) היו נהרגים בפלישה לאיי יפן.
זה כמובן עניין של השקפת עולם.
באשר לי – לו בני שלי היה מוצב שם בעת ההיא לבטח הייתי מעדיף שתוטל פצצה אטומית.
נתעלם מהעובדה שלפיה משום מה אתה תמיד מצדד בכוחות החושך והטרור, ונתמקד במשפט המעניין הבא שלך- "אני חושב שנקמה בגרמנים היתה מוצדקת ולגבי היפנים מכיוון שהצדקתי את המעשה כלפי דרזדן אני חסר אונים כלפי האמריקאים שזכותם לנקמה דומה לזכותי כיהודי לנקמה".
משפט מוזר ותלוש מהמציאות.
כמובן שמאוד מפוקפקת הזכות שלך לטבוח באזרחים כחלק מהנקמה של העם היהודי, אבל נעזוב גם את זה.
מה שמוזר ומקומם במיוחד היא האנלוגיה גרמנים:יהודים=יפנים=אמריקאים,
כאילו היפנים רצו להשמיד את האמריקאים כמו שהגרמנים רצו להשמיד את היהודים, ולכן האמריקאים הם "הטובים" בסיפור הזה.
המציאות, מה לעשות, קצת שונה.
יפן, בתור מעצמה תעשייתית מתפתחת חדשה, היתה זקוקה לשווקים חדשים וכו’, ובעןלם הקפיטליסטי של תחילת המאה שעברה הדרך לזה הצריכה תוקפנות צבאית.
דרום מזרח אסיה והאיים היו תחת שליטה אירופאית-אמריקאית, כלומר "תפוסים" ומכאן הניגוד בין האינטרסים היפנים לאלו האמריקאים.
זו לא היתה מלחמה של בני אור בבני חושך (למרות הצורות הפוליטיות השונות), אלא מלחמה של שני שודדים שנלחמים על הזכות לשדוד את עמי דרום מזרח אסיה.
מכאן שאין שום דבר "מוסרי" במלחמה האמריקאית, זו היתה מלחמה שמטרתה לשמור על היתרונות האימפריאליסטיים שלה באזור.
עוד נקודה למחשבה בנושא זה :
מה היה קורה במשבר הרציני הראשון
בין ארה"ב לבריה"מ, החמושות שתיהן בנשק גרעיני רב.
בלי הזעזוע העמוק והחזק של הירושימה ונגסקי.
דוגמה א. השימוש בגז במלחמת הראשונה
דוגמה ב. התגובה העולמית מול פרנקו, היטלר ומוסוליני לעומת התגובה העולמית מול מילושביץ
בשם עשרות מיליוני קורבנות המיליטריזם הפאשיסטי היפני, וביניהם כ-15 מיליון סינים (רק בנאנקינג כ-300 אלף), מיליוני הקורבנות באטינדונזיה, בפיליפינים, בהודו סיו, בקוריאה ועוד.
פול טיבטס הציל מיליוני בני אדם ממוות אכזרי בידי הפאשיסטים היפאניים.
חבל שלא התאפשר להטיל את הפצצה על ברלין ב-1944 ולהציל כמה מיליוני יהודים שיכלו להשתתף בתחיית העם היהודי בציון.
איזו דמגוגיה עלובה.
מה הקשר לבנו של עקיבא?
מדובר במקרה ספציפי.
כמובן שאף אחד לא רוצה שבנו ימות.
ואם בנך היה חי בהירושימה?
נו, אתה רואה, זו סתם דמגוגיה.
כתבת לעלי שהוא "משום מה אתה תמיד מצדד בכוחות החושך והטרור".
ובכן, אם כוחות החושך בהם תומך המגיב עלי הם בכלל ארה"ב, אז מי הם כוחות האור?
גרמניה? בריה"מ בראשות המרצח סטאלין?
ובמעבר חד לכאן ועכשיו: האם כוחות האור הם איראן וסוריה?
נראה לי, ידידי, שלזה קוראים "ליקוי מאורות"…
הוצאת לי את המילים מהפה, או יותר נכון, את הטיעון שבו אני משתמש בדרך כלל כשהנושא הזה עולה בשיחה. ואם נרחיב ברוח הזו, ארצה להוסיף שקל מאד לשפוט את ההיסטוריה ולנסות להכניס אותה למונחים של שחור ולבן, תוך התעלמות מהעובדה שהאישים שעיצבו אותה נאלצו להתמודד מול מצבים מסובכים בהרבה מכפי שאנו מסוגלים להבין כיום. כך הניסיון לשפוט את ראשי הציונות, כך הניסיון לשפוט את כריסטופר קולומבוס ואת ג’ורג’ וושינגטון, וכך גם הניסיון לשפוט את מנהיגי בעלות הברית במהלך מלחמת העולם השנייה.
דבר קטן מן הצד: קאנט כתב את הקונטרס המפורסם שלו "עבור שלום נצחי" (הבסיס לצ’רטה של האו"ם) שאחד מסעיפיו היה איסור להתערב בעניינים של מדינה אחרת, אבל לא מיחה כאשר פרוסיה מולדתו בלעה (חלק מ)פולניה (בשותפות עם רוסיה ואוסטריה). קאנט היה אנטישמי, אנטי-שחורים אנטי כווולם "רק אנחנו הצפוניים מיושבים", אתה ממש מבחין הזילזול ואת היוהרה האשכנזים כלפי הדרומיים (המזרחיים).
ובחזרה ליפן: גם גרמניה היתה קרובה להתמוטטות כבר בסתיו 1944 (הנאום של הימלר, הוגש בטלויזיה הגרמנית לפני 4 שנים גם בארץ) זה לא מנע ממנה לרצוח אנשים, יהודים צוענים ואחרים ממש עד לרגע האחרון. וגם ליפן היתה תוכנית של טיהורים אתניים, וגם אצל היפנים השקר היה מצוי על לשונם.
מאמרו של אורי וייס יותר ממה שהוא בא לחשוף עובדות נכונות (מי הם מקורותיו?) בא בעיקר לנגח את ארה"ב באשר היא ארה"ב. יש לארה"ב מלאן מגרעות, והיא לא זקוקה לרוויזיוניסם היסטורי להכפיש אותה. וכל פעם שאני רואה/קורה דברים כאלה, אני דווקא מתאהב בה. לו היה לה/לנו בוש כזה בשנות ה-30!
תשובות למגיבים
לאחר כניעת גרמניה התקיימה בפרבר פוטסדאם בברלין הכבושה "וועידת פוטסדאם" בה השתתפו סטאלין, הנשיא טרומן, ורה"מ בריטניה החדש קלמנט אטלי. הוועידה דנה במצב שנוצר לאחר כניעת גרמניה כולל היחס להצעת הכניעה היפנית
תיעוד דיוני הוועידה מתאריך 28 ליולי קובע
" סטאלין: ברצוני להודיעכם כי אנחנו, המשלחת הרוסית, קיבלנו הצעה חדשה מיפאן בה היא מציעה לשתף פעולה אתנו. בדעתנו לתת להם תשובה להם ברוח תשובתנו הקודמת,
טרומן: אינני מתנגד
אטלי: אני מסכים, "
[ דו"ח וועידת פוטסדאם 29,7,1945 ]
אטלי כתב על כך:
"הצעת הכניעה של יפן מ- 22 ביולי לא נתקבלה עד 10 לאוגוסט"
[ ראיון ב"ניוז כרוניקל" 5,12,1946]
כלומר – סטאלין, אטלי וטרומן ידעו כבר ב-28 ביולי שיפן רוצה להיכנע, ודחו – כל אחד מסיבות שלו – את הצעת הכניעה היפאנית.
סטאלין גם קיבל מידע מהימן ממרגלים פרו-סובייטיים בלוס-אלאמוס על קיום הפצצה.
המסקנות שקוראים שונים יסיקו ממידע זה הן עינינם האישי.
אני אישית רואה בהטלת הפצצה על יפאן פשע.
כי אפשר היה להכניע את יפאן במצור ימי שלא היה מצריך פלישה.
כל צי המלחמה וחה"א היפאני הושמדו בהפצצות רגילות של חה"א האמריקאי וכך גם התעשייה הצבאית שלה. כך שיפאן לא יכלה לפגוע במצור הימי. ביפאן אין פחם או נפט כך שכל המכונות היו משותקות תוך זמן קצר.
במצב כזה לא הייתה ברירה ליפאן אלא להיכנע.
סטאלין טרומן ואטלי ידעו זאת,
מה היה צריך לעשות אילו הייתה לארה"ב פצצה אטומית ב- 1940 ?
אני שותף לדעת רוב המדענים שעבדו על הכנת הפצצה. לדעתם היה צריך לבצע הדגמה של הפצצה
במקום שומם, בנוכחות מדענים גרמנים ויפאנים. לראות כיצד יגיב היטלר.
אם היה מסרב להיכנע לא היה מנוס מהטלת הפצצה על ריכוז גדול של צבא נאצי – לא על עיר.
לדעתי זה היה גורם לפאניקה בגרמניה ומאלץ את היטלר – או את המטכ"ל שלו – להיכנע בהקדם.
עקיבא אור
נדמה לי, ותקנו אותי אם אני טועה, שגינוי הטלת הפצצה האטומית על ידי תועמלני בריה"מ והמחנה הקומוניסטי העולמי החל רק עם התחלת המלחמה הקרה.
לי לא ידוע על מאמרים או נאומים או גילויי דעת המגנים את המעשה קודם לכן מצד אותו מחנה.
אם לכותב המאמר ידועים מקורות כאלה אודה לו אם יעלה אותם בתגובתו.
תודה מראש.
נרצחו מיליונים בבוסניה ורואנדה לפני שהמדינות המפותחות התערבו. זה היה מאוחר יותר אפילו מאשר מול הפאשיזם.
מומלץ לקרוא את המאמר של אמיר הלל באותו נושא. המאמר פורסם באתר זה לפני מספר שנים.
כוחות האור לאו דווקא חייבים להתקיים.
בניגוד למיסטיקה הבורגנית העולם לא מחולק לטובים ורעים, ובהחלט יכול להיות מצב שכולם לא טובים.
אז הבובה המעמד-ביימינית בדר"כ משיבה כאן-"נו כולם רעים, אז עדיף האימפריאליזם היותר הומאני, זה האמריקאי".
אז לא, עדיף לא אימפריאליזם בכלל (אופציה שלא עולה על דעתו של המעמד-ביינימי), וזה שהאימפריאליזם המערבי לבש צורות פחות ברבריות מהפאשיזם זו לא נקודת זכות כזאת גדולה לזכות השודדים המערביים.
מה לעשות שבעולם של הסוציאליסטיים אימפריאליזם הוא רע, גם אם הוא יותר הומאני מסוגים אחרים של אימפריאליזם.
אם כבר מדברים על ליקוי מאורות…
אתה לוקח את אחת החידות המרתקות ביותר בהיסטוריה והופך אותה לדבר בנאלי וגם רחוק מהאמת.
המתקפה היפנית על פרל הרבור בדצמבר 41 היא אחד המעשים הטפשיים שנעשו בהיסטוריה האנושית
ולא כפי שאתה טוען באמצעות המנטרה הנצחית
"זה היה מאבק קולוניאלי על שליטה".
אנחנו יודעים שהאליתה היפנית התנגדה לכל מלחמה כנגד מדינה מערבית !!
השליטים ביפן נגררו לצעדים שלא רצו בהם
קבוצות קטנות של קצינים בדרג נמוך ומאמרים מתלהמים גררו את ההנהגה למלחמה בסין ב-1937
ומכאן חלה התדרדרות מהירה ביחסי יפן והמערב.
אנחנו יודעים שרוב אנשי המטכ"ל היפני
התנגדו לתקיפת פרל הרבור אותם אנשים רצו להפסיק את המלחמה כבר ב-1943 אבל לא היה להם אומץ להודות שנעשו טעויות
ב-ה-ח-ל-ט לא הצנונית העלובה שאתה מעלה כהסבר כלומר "המלחמה היתה על שליטה קולוניאלית"
אפילו לנין ביצע טעויות ואחת הגדולות היתה
תמיכה בסטלין להנהגת המפלגה הבולשביקית .
הנחותיך מופרכות. אפילו בציטוט שהבאת אפשר לראות שאחרי מה שאמר סטלין לא בא לכך אשור מממשלת יפן. יותר מכך, גם אחרי הטלת הפצצות היה נסיון של הצבא למרד כדי לא להכנע. לכן טענותיך על כניעה אפשרית הן כנראה יותר משאלת לב מאשר ארוע ממשי. בענין המצור – האם אתה תומך גם במצור על עזה כדי להפסיק את הקסאמים על שדרות או מעדיף חיסולים ממוקדים שהם שווה הערך לפצצות האטומיות (נניח) או כמו שהמגיב לנין אוהב לכתוב כל דבר הוא מקרה ספציפי (שזה במילים אחרות – ישראל וארה"ב תמיד רעות והפלשתינים סאדם חוסיין ואחמדיניגד תמיד צדיקים). ואחרון חביב, לאור מה שאנחנו יודעים היום על אהבת האדם של סטלין האם 100 אלף יפנים הרוגים זה לא קורבן קטן כדי להציל מיליוני אירופים ממות בטוח מידיו של סטלין שלא חס גם על חיי מיליונים מבני עמו? (כדי שלא יהיה ספק גם ההיפך היה ראוי בעיני – מאה אלף אירופים כדי להציל מליוני יפנים). אשמח לתשובתך אם "ההשמצה" על סטלין תעבור את שומרי המוסר של האתר
סארטר לעומת זאת חשב שתורת המוסר של קאנט אינה מציאותית
סרטר כידוע היה שותף במחתרת הצרפתית כנגד הכיבוש הגרמני וכנגד ממשלת וישי במסגרת הזו נאלצו אנשי המחתרת לבצע מעשי רצח וחבלה בלי שהכירו את האנשים שרצחו
אם היתה הזדמנות לרצוח חייל גרמני שיכור הם היו רוצחים אותו ללא נקיפות מצפון
סארטר גם הראה שהכל תלוי בנסיבות
אם ישליכו אותך לכלא אתה תאלץ לבצע מעשים בלתי מוסריים כדי לשרוד
צריך להודות שיש חילוקי דעות חריפים בין ההיסטוריונים שחקרו את ההחלטה של טרומן להטיל את הפצצות על יפן
אותו טרומן בתנאים הרבה יותר קשים כאשר הצבא האמריקאי ניגף בפני המתקפה הסינית בצפון קוריאה החליט לא להטיל פצצות אטום על הצבא הסיני למרות שמקארתור דרש מלחמה אטומית נגד סין
אם נוציא את ההילה (תרתי משמע)שיוצרת הטלת הפצצה האטומית הרי שאנחנו נותרים עם 150 אלף הרוגים יפנים
אם זוכרים שהפצצת טוקיו בלבד גרמה ל-600 אלף הרוגים ולהחרבת העיר נשאלת השאלה מדוע הירושמה ומדוע לא טוקיו ?
צריך לזכור שליפן היו 2 מליון חילים בהודו סין וקוריאה בשטחים האלה נוצר רעב מחריד
מאחר שהיפנים החרימו את כל המזון לטובת הצבא שלהם כן צריך לזכור שהיפנים החזיקו כמליון אזרחים אירופאים במחנות ריכוז בפיליפינים בבורמה וכן הוחזקו שרידי החילים השבויים בצואנג אשר רובם מתו בגלל התנאים הבלתי אנושים של מחנות השבויים וצעדות המוות שערכו היפנים
סביר להניח שמאות אלפים היו מתים אם היו הולכים על התוכנית שלך של מצור ממושך !!
תשאל בודאי למה היצחקתיהוך?
ועל כך אשיב כדלקמן: הרי 3.5 מיליון הרוגים מקרב האוכלוסיה האזרחית הגרמנית כתוצאה מן ההפצצות המסיביות של הבריטים והאמריקנים לא "הזיזו" כהוא זה לחבר היטלר, אז כמה עשרות אלפי הרוגים על איזה דיוויזיה היא משכנעים אותו להפסיק את המלחמה ?
לא משכנע.
תשובה לשאלה בקשר לתגובת ברה"מ לפצצות האטום.
למיטב ידיעתי לא הייתה שום תגובה סובייטית מיידית להטלת פצצות האטום על יפאן.
בוודאי לא היה גינוי או מחאה על המעשה.
התגובה הפומבית הראשונה לפצצות האטום [ לא להטלתן ] הייתה נאום בחירות של סטלין בתיאטרון הבולשוי במוסקבה ב – 9 לפברואר 1946.
נוסח הנאום נמצא באתר
— קישור —
מהנאום אפשר להסיק כי סטלין ראה את הטלת הפצצות כצעד מאיים על ברה"מ וקרא לעמו להתכונן למלחמה חדשה שהמערב מכין נגד ברה"מ..
עקיבא אור
נו באמת…ואם היו עושים מצור על יפן היית אומר שזאת ענישה קולקטיית שפוגעת באזרחים. לשיטתך כל עוד לא מפסידים את לא ממש ניצחנו. אם השיטה היא להדק מצור כדי להכריע מלחמה במקום להפציץ אינני מבין מה דעתך על הפסקות החשמל וסגירת המעברים מול עזה שנחשבת ישות עויינת לכל הדעות…
לנודניק שמציק לעקיבא בעניין עזה, הרי שגטו עזה שמצוי תחת כיבוש אלים כבר 40 שנה בודאי אינו בר השוואה ליפן.
אם אתה חושב שזה בגלל הקסאמים או הבחירות ב- 2006, חפש את הראיון עם ג’יימס וולפנזון במגזין הכיבוש.
סליחה אבל מדבריך נובע שלפני 40 שנה עזה לא היתה תחת מצור ואני תמהה מה ההבדל בין עזה היום לבין עזה שלפני 40 שנה.
מצרים יכולה בקלות לפתור את כל בעיות עזה.
אם מסתכלים על המפה אז בצפון סיני טמון עתידה של עזה לשם צריכים כל אלה שדואגים (במרכאות כפולות ומכופלות )לפלסטינים
להפנות את מאמציהם
אבל הפלא ופלא
כנראה שישראל הקטנה היא הפתרון להתפוצצות האוכלוסיה בעזה…….
ממש מדהים.
ממש מדהים. מותר לך כבר לסגור את הפה שפתחת בתדהמה. מצרים היתה יכולה בקלות לפתור את הבעיות של עזה. גם ארה"ב, אנגליה, צרפת ומיקרונזיה. יש רק בעיה אחת. העזתים דרים בעזה. לא במיסיסיפי. הם לא מבקשים שישראל או ארה"ב תפתור להם את הבעיות. הם רוצים לפתור אותן בעצמם. בעזה. למה את טוענת שישראל הקטנה היא הפתרון להתפוצצות האוכלוסיה בעזה? עזה היא הפתרון. ישראל היא הבעיה, כי ישראל מונעת את פיתוחה של עזה (ןשל שאר המדינה הפלסטינית)
יש לך טעות קטנה אחת במקום מדינה פלסטינית כתוב להבא מדינת חמסטן
למרות שהתיאוריות הכלכליות על האימפריאליזם שובות הן פשוט לא נכונות. ישנו שפע של מחקר אקדמי שמוכיח שהאימפריאליזם לא היה משתלם כלכלית (koebner , John Gallagher, Ronald Robinson ). מנסחי התיאוריות הכלכליות האלה הסתכלו על העולם דרך משקפיים מרקסיסטיות. הבעיה בכל זה היא שגם אם ברמה הסמלית אכן קיים מאבק בין המעמדות, היחידים שפועלים לאורו הם לא הקפיטליסטים אלא המרקסיסטים (ההמשגה של "מאבק בין מעמדות" היא הבניה מרקסיסטית שמשליכה מהמציאות הפיאודלית בזמן כתיבתה, לעומת זאת, הון והשאלה הערכית כיצד הוא יחולק זה כבר עניין אחר. מוטב שאשאל אותך: מה עשית היום למען המעמד שלך? ואולי אתה בכלל בוגד בורגני?).
הבשלת תהליכי הון-תעשייה פעלו כזרז להתגבשות הלאומיות ומדינות הלאום ככוח שפעל בכיוון התפשטות אבל לא היו הגורם הישיר לאימפריאליזם החדש (1870 והלאה).
תשובות למגיבים
ברשימה הראשונה על הנושא כתבתי :
" דו"ח על המלחמה באוקיאנוס השקט" שהוגש לנשיא בוואשינגטון ב-1 ליולי 1946 ("סקר 4 על הפצצות אסטרטגיות") קבע:"על סמך חקר מדוקדק של כל העובדות, שנתמך על ידי עדויות מנהיגים יפנים ששרדו, הגיעו עורכי הדו"ח למסקנה כי לפני 31.12.45 ובוודאי לפני 1.11.45 יפן היתה נכנעת גם בלי שיוטלו עליה פצצות אטום, וגם אם ברה"מ לא היתה מצטרפת למלחמה נגדה וללא כל פלישה ליפן".
שכחתי להזכיר שדו"ח זה נכתב על ידי מחלקת המחקר של צבא ארה"ב.
במקום אחר הבהיר צבא ארה"ב כי
הירושימה נבחרה על ידי צבא ארה"ב כמטרה כי לא הופצצה קודם במהלך המלחמה [זה אומר שלא היו בה מטרות צבאיות ע.א] זה איפשר למדוד במדויק את הנזק שגורמת פצצת אטום.
אילו הוטלה פצצת האטום על עיר שהופצצה בעבר על ידי פצצות רגילות קשה היה להבחין בין נזק שגרמה פצצת האטום לבין נזק שגרמו פצצות רגילות.
הפצצה האטום השנייה הוטלה על נגסקי ב- 9 לאוגוסט משתי סיבות:
1) ליצור את הרושם שיש לארה"ב הרבה פצצות אטום (למעשה היו לה רק השתיים שהוטלו)
2) היא הייתה פצצת פלוטוניום בעוד שהפצצה על הירושימה הייתה פצצת אוראניום.
צבא ארה"ב רצה לראות את הנזק הנגרם על ידי כל אחד משני היסודות הללו.
עקיבא אור
לא נכון. הפלשתינים של עזה רוצים לפתור את בעיותיהם לא בעזה אלא במקום שבו נמצאת כעת ישראל. כדאי שתקשיבי יותר בתשומת לב למה שהם אומרים ולא תצטרכי להמציא משאלות לב.
ואני לתומי דווקא חשבתי שהירידה בשער הרווח הובילה לחיפוש נתיבי השקעה רווחיים יותר ומכאן לאימפריאליזם של אחרי 1870, אבל מזל שהסבת את תשומת ליבי לטעות שלי…
תביא לי בבקשה נתונים או דוגמאות אמיתיות שמראות שהאימפריאליזם לא השתלם כלכלית.
מה גם שאם הוא לא השתלם כלכלית זה עדיין לא מוכיח שסיבות כלכליות לא היו הסיבות לו. הרי שתי המלחמות האימפריאליסטיות הגדולות הביאו חורבן כלכלי עצום שאולי גרם לחוסר השתלמות שכזה (אולי, זה לאו דווקא נכון), אבל המלחמות עצמן היו תוצאה של המדיניות והפוליטיקה האימפריאלית, כלומר של האימטרסים הבורגניים.
אני לא קראתי את המחקרים שאתה מציין, אבל גם אי אפשר לעשות חשבון של מכולת ולומר שזה עלה יותר ולכן לא השתלם, כי אם כספי מיסים מימנו את הצבא והנשק והתשתיות האימפריאליות זה לא הוצאות שאפשר לרשום בטור ה"הפסדים".
נכון שבימינו, לפחות בעולם המערבי, כמעט שלא קיימת תודעה מעמדית, וזו תוצאה של תנאים כאלו וכאלו (לא זה המקום להכנס לזה), אבל זה עדיין לא אומר שלא קיימים ניגודים חריפים בין המעמדות (ניגודים שלובשים יותר ויותר אופי בינלאומי מאשר פנים לאומי), ניגודים שהם הם אלו שגורמים למציאות להשתנות ללא הרף.
מלחמת המעמדות היא השלכה של המציאות הפיאודלית?
מחלמת המעמדות עתיקה הרבה יותר מהמציאות הפיאודלית (כל תולדות יוון ורומא הן תוצאה של השינוים ביחסים בין האריסקוטרטיה-סוחרים-עבדים) וגם המשיכה לאחר הפאודליזם (התקופה שבה מארקס כתב את כתביו היא תקופה של מלחמות מתרסים בין הפועלים לבורגנות).
אז מה בעצם אתה רוצה לומר?
שלא קיימים מעמדות שונים בימינו?
הרי אפילו אתה תסכים איתי שזו אמירה מגוחכת.
אתה מתכוון אולי לכך שאין מלחמה גלויה ביניהם, ולכן אין משמעות למלחמת מעמדות.
אז נכון, בגלל תנאים היסטוריים מאוד מסויימים, אין מלחמת מעמדות גלויה וכוללת בעולם המערבי (למרות שבעולם השלישי יש מאבקים יותר גלויים, שבמערב מכנים אותם לפעמים בשם טרור), אבל זה לא אומר שאין ניגודים בין המעמדות (הרי תסכים שהיה ניגוד מעמדי בין העבד לאדוניו, בין האציל הפיאודלי לצמיתו, אבל לא תמיד התחולל מאבק גלוי ביניהם, לא תמיד היתה לעבד או לצמית תודעה מעמדית ברורה. הרי זה חלק בלתי נפרד מהיחסים המעמדיים, שהמעמד המדוכא לא יודע את סיבת דיכויו, שהרי הסדר הקיים לא יכול להתקיים לאורך זמן אם למעמד המדוכא כולו יש ידיעה ברורה של סיבת דיכויו ואם זה מלווה בתחושת תסכול).
שוב, כל המציאות של ימינו, הגלובליזציה, הפרולטריזציה של האיכרים וכו’ לא ניתנים להבנה אלא במשקפיים המרסיסטיות.