יש לשבח את הציון הפומבי של 90 שנה למהפכת אוקטובר ואת פרסום החומר הפוליטי והעיוני שנדון במסגרת האירוע (ביטאון "זו הדרך", 7.11.07). לדעתי, טוב היתה עושה המערכת אילו כללה הערה מצדה שהיא רואה את החומר כפתיחת דיון ולא כמלה אחרונה בנושא. אף כי המאמרים הם חשובים כשלעצמם, הקורא הקפדן ירגיש שהנאמר מעורר שאלות קשות ומורכבות, שאין בטקסטים תשובות מניחות את הדעת. הרי מדובר במאמץ לסכם ולהעריך את ההתפתחויות המרכזיות של מאה שנה על משבריהם ועל תהפוכותיהם. זאת אינה מלאכה קלה.
ארצה להגיב ולו בקצרה על הבעיות העיקריות. תשובה מלאה יותר כרוכה במלאכה רבה וממושכת וחבל להפסיד את "המומנטום" שנוצר עם פרסום החומר.
דב חנין משבח בצדק את לנין על ההכנה התיאורטית של המהפכה ועל תפקידו כמנהיגה. הניתוח התיאורטי הזה של לנין (התפתחות הקפיטליזם ברוסיה) התבסס על נתונים אמפיריים ושימש יסוד לגיבוש עמדה של לנין והבולשביקים שסוציאליזם אפשרי ברוסיה. בהקשר זה טועה דב חנין טעות חמורה כשהוא טוען שלנין הסתמך על מרקס ולנין לגבי הסיכוי למהפכה קרובה באירופה. "בהמשיכו את התיאוריה שפיתחו מרקס ואנגלס בדבר המעבר לסוציאליזם, העריך לנין כי רוסיה המהפכנית לא תישאר לבד, שכן המהפכה כן תתרחש בארצות אחרות".
לנין ניתח את החברה הרוסית על סמך נתונים אמפריים כדי לחשוף את האפשרות של מהפכה סוציאליסטית למרות אופיה האגרארי של רוסיה. על סמך איזה נתונים יכלו מרקס ואנגלס לבנות פרספקטיבה פוליטית המבוססת על הסבירות של מהפכה באירופה? בוודאי שלנין קיווה שתפרוץ מהפכה באירופה. אך לנין הבחין היטב בין תקווה ובין פרספקטיבה פוליטית. לדאבון הלב לא יכול היה לנין לבסס תקווה כזאת על ניתוח קונקרטי! בוודאי שאין מבססים קביעה של פרספקטיבה פוליטית אקטואלית ב-1920 על "המשכה של התיאוריה של מרקס ואנגלס".
מרקס ואנגלס לא עסקו בנבואות ולא ערכו תחזית כזאת: אם רוסיה תעשה כך וכך, אז באירופה תתחולל גם מהפכה. חמור יותר הוא הרמז של דב חנין שלנין צעד למהפכה על סמך הביטחון שפועלי אירופה ינצחו את הקפיטליזם בסמוך למהפכה. הרי אם פעל על סמך הנחה בלתי ריאלית, אולי לא היו תנאים לסוציאליזם ברוסיה (כפי שטענו המנשביקים) ועצם המהפכה היתה מיותרת ומזיקה. איך אפשר לשבח ולהלל את לנין ובעת ובעונה אחת לרמוז רמז עבה שטעה בשאלה כל כך מרכזית לגבי האסטרטגיה של המהפכה?
נראה לי שדב חנין מרומם את לנין כדי לטהר אותו מכל אחריות להמשך ההתפתחות של ברה"מ. הוא כותב: "סטלין שהנהיג את ברה"מ לא המשיך בדרך שהתווה לנין. בין לנין ובין הסטליניזם אין המשכיות טבעית; ישנו קרע עמוק". אך אם סטלין התנכר לחלוטין ("קרע עמוק") לדרכו של לנין כיצד יש להסביר את הפרק בגילוי הדעת של מק"י שהתפרסם באותו גיליון של "זו הדרך" ואשר קובע:
"תוך כדי מאבק אדירים להבטיח את הישרדות המשטר החדש הצליחו הקומוניסטים במהלך השנים לשקם את ארצם לאחר החורבן שהמיטה מלחמת העולם הראשונה; הם הצליחו להצעיד את כלכלת רוסיה המפגרת לעידן של תיעוש ומדע מתקדמים; והצליחו לאחות את הקרעים שיצר שלטון הצאר בין העמים השונים. ברה"מ, למרות התנאים הקשים, הגיעה להישגים חברתיים גדולים בתחומי החינוך וההשכלה הגבוהה, הבריאות, הרווחה, מעמד האשה, העבודה, הדיור והמדע. לברית המועצות היתה תרומה מכרעת בניצחון על הנאציזם והפאשיזם במלחמת העולם השנייה, ותרומה גם בהצלתם של היהודים וקורבנות הנאצים האחרים, ברה"מ תמכה לאורך השנים במאבקי החרות הלאומי של עמים רבים בעולם, ובין היתר תמכה בביטול המנדט הבריטי בארץ ובהקמתן של שתי מדינות עצמאיות".
כאן אני מבקש להצטרף לדעה די נפוצה בקרב השמאל המרקסיסטי שאין לנו עדיין פתרון לבעיה של מקומו ההיסטורי של סטלין. נראה שגם דב חנין וגם תמר גוז’נסקי מבקשים להתגבר על העדר ניחוח מלא ומניח את הדעת על ידי השימוש במטבע הלשון "סטליניזם" (ו"השיטה הסטליניסטית"). הבעיה היא שמונח ה"סטליניזם" הוא לגמרי לא ברור. האם הסטליניזם כולל את המדיניות של בניית סוציאליזם בארץ אחת? האם שלילת הסטליניזם כוללת שלילת הניסיון לבנות סוציאליזם בארץ אחת – שלילה שמובילה לחיוב עמדות טרוצקי מצד אחד או בוכרין מצד שני?
למרות הכיעור והניכור – אלטרנטיבה של ממש
יתכן שמרקס לא היה מתלהב מהמציאות הסובייטית בימי הנהגת סטלין. יחד עם זאת חשוב לציין שמרקס גרס ב"אידיולוגיה גרמנית" ש"הקומוניזם אינו אידיאל שהמציאות תצטרך להתאים את עצמה אליה. אנו קוראים לקומוניזם התנועה הממשית שמבטלת את מצב העניינים הקיים. המציאות של התנועה הזאת מורכבת מהתנאים כפי שהם".
מרקס לפי משה צוקרמן לוקה בדטרמיניזם כלכלי מכני למדי. דווקא במקרה של רוסיה גילה מרקס תעוזה חדשנית. מדובר במכתבו המפורסם לוורה זאסוליך במרץ 1881. במכתב מעלה מרקס את האפשרות שרוסיה תוכל לוותר על השלב הקפיטליסטי בהתפתחותה תוך התבססות של הקומונה בכפר הרוסי שעל פיו היתה בעלות קולקטיבית לגבי רוב האדמות.
אך אם אני סבור שמשה צוקרמן טעה, לעניות דעתי. אנו צריכים להודות לו על הראייה הגלובלית המעמיקה שלו. הוא אינו מרשה להסתייגות המובנת שלו מהמציאות הקשה של ימי סטלין לערפל את הניתוח המזהיר שלו את המציאות הבינלאומית כפי שהיא התפתחה. דבריו בדיון הם של אינטלקטואל אמיץ בעל הבנה פוליטית ומעמדית יוצאת מגדר הרגיל:
"ובכל זאת, הפונקציה הגלובלית של הקומוניזם התגלמה בסימון המיתווה הנגדי להגמוניית הקפיטליזם בעולם. אפשר לומר, כי הקומוניזם הסובייטי, לאורך עשרות שנות קיומו, סימן באופן אובייקטיבי את האלטרנטיבה הפוטנציאלית למצב הקיים בקפיטליזם ואל מול הקפיטליזם.
"ברה"מ סימנה אלטרנטיבה לא בניצחון במלחמת עולם השנייה, שאותה הכריע בראש ובראשונה הצבא האדום. הקומוניזם סימן חלופה אפשרית. הוא עדיין לא מימש את האלטרנטיבה אך סימן את הדרך האפשרית".
במספר משפטים תמציתיים וברורים מתאר משה צוקרמן את ציר ההתפתחות של המאה קודמת. הלקחים שיש ללמוד אותם מהניתוח הזה חיוניים גם בימים אלה.
המשך הדיון, יש לקוות, יבוא.
האם שיטה של"הצלחתה" נדרשו 20,000,000 (עשרים מיליון!) קרבנות ודיכוי זכויות האדם במשך למעלה מ70 שנה יכולה להיחשב להצלחה?
הקומוניזם הסובייטי…סימן את האלטרנטיבה הפוטנציאלית למצב הקיים בקפיטליזם? איזו חלופה – גולאגים? רצח בלי אבחנה? עוני עד גוויעה ברעב של העניים מול רמת חיים מנקרת עינים של ההנהגה כולל הקמה בלי בושה של חנויות שבהן רק "האצולה המפלגתית" יכולה לקנות? מדיניות דיכוי בכח נשק של ארצות ועמים אחרים? אולי יסביר הכותב הנכבד מדוע הקומוניזם הסוביטי המהולל נזרק לפח האשפה ע"י כל מי שהתנסה בו אבל הקפיטליזם הבורגני המסואב חי בועט וקיים? יש הבדל בין שאיפה למשטר המושלם שיביא את הצדק המוחלט לעולם (וצריך להיות רשע גמור כדי לא לשאוף למשטר כזה) לבין להיות חסיד שוטה של אחד המשטרים האכזריים והקלוקלים ביותר שהיו מעולם ולהתנהג כאילו לא נחשפו פשעי "שמש העמים" שרק היטלר עלה עליהם ברצחנותו וגם זה בספק. אם אני מבין נכון דב חנין לפחות מבין את הפער בין מה שהוצג כלפי חוץ למה שהיה באמת המשטר של סטלין ובאמצעות אבחנה ביניהם מנסה להגן לפחות על לנין ולטעון למעשה שמה שהיה ברוסיה בזמן סטלין לא היה קומוניזם כלל ולכן החלום הקומוניסטי לא נפגע מפשעי סטלין והוא עדיין תקף ויש צורך לנסות ולהוציאו אל הפועל.
בפרספקטיבה היסטורית, כל המשטרים המרקסיסטים שהוקמו ב – 90 השנים האחרונות, במקומות שונים בעולם ובתנאים אובייקטיבים שונים, הביאו לאותה תוצאה: מדיכוי כבד של חופש אישי במקרה הטוב (קובה), דרך מאסרים המוניים, עידוד הלשנות על "מתנגדי משטר", ועינויים (השטאזי וכל דומיהם במזרח אירופה) ועד רצח עם ממש (קמבודיה של פול פוט, בריה"מ של סטלין), כלכלה מאובנת והרוסה, ומיאוס מוחלט של האזרחים מהמשטר.
האם זה אומר שהקפטיליזם הנוכחי השורר כיום ברוב העולם הוא הפתרון ?
בהחלט לא, אם כי יש לשיטה הקפיטליסטית יש מאפיין מנצח (שפשוט אינו קיים במרקסיזם הדוגמטי) שהביאה עד הלום: יכולת הסתגלות לשינויים. ואת זה מרקס ולנין לא הצליחו לחזות.
הפתרון לדעתי הוא לא כפיית השיטה המרקסיסטית על מדינות שלמות כמו שכמה חברים באתר הזה מטיפים אלא התחלה בקטן – כמו הקיבוצים של פעם. כל התאגדות אידאליסטית ומתוך בחירה תמיד תצליח ותתפתח טוב יותר לאורך זמן מאשר כפיית משטר מסויים על מי שאינו רוצה בכך.
עובדה היא שיש עדיין הרבה קיבוצים שיתופיים ולא מופרטים שמתקיימים יפה מאוד ופורחים גם כאשר הסביבה היא קפיטליסטית.
לכל המבקרים עם הקצף על השפתיים תרגעו. תהליך ההצבר שבלעדו קפיטליזם לא היה אפשרי לווה באכזריות לא פחותה מאשר הסטליניזם, באמריקה באוסטרליה באפריקה ואפילו בנישול האיכרים בבריטניה עצמה אלא שהיום מי מעלה נשכחות…
אכן הבולשביקים שביצעו את המהפיכה ברוסיה התכוונו שאחרי ניתוק השלשלת בחוליה החלשה ביותר, יפלו המשטרים הקפיטליסטים ע"י מהפכות באירופה ובפרט בגרמניה ועליהם סוציאליזם ברוסיה יוכל להתבסס. מרגע שתוחלתם נכזבה התחילה הרמאות הגדולה של "סוציאליזם בארץ אחת" בלתי מפותחת (שלא היתה עשויה לכך עם כל הכבוד למרכס). הפרוייקט של סטלין היה תיעוש ברה"מ שיש לו קשר לסוציאליזם כמו תיעוש בריטניה מאה שנה קודם לכן. לצורך התהליך הזה היה צריך להעביר מילוני איכרים לעיר (או לגולגים עפ"י הפרקטיקה של סטלין) כדי לאחד את החלקות לתיעוש חקלאי ולהפוך איכרים לפועלים תעשייתיים (או לעבדים תעשייתיים). מבחינה היסטורית אם התהליך היה מוצדק (בעיקר נוכח מלחמת העולם השנייה) תשפוט ההיטוריה כשם ששפטה את תהליך הצבר ההון הקפיטליסטי. לקשור את זה לקומוניזם זאת סטלין ומפלגתו עשו כדי להצדיק את הזוועות כשם שהקולוניאלים האירופים השתמשו בדת הקתולית. אבל רק אוהדים שטמנו ואולי טומנים את ראשם בחול יכולים לראות את המשטר בברה"מ כסימן לאלטרנטיבה קפיטליסטית
הקומוניזם הסובייטי אכן סימל את האלטרנטיבה לקפיטליזם: במקום דמוקרטיה – דיקטטורה, במקום מדינת חוק – טרור של המדינה, משטרה חשאית, שלטון מוחלט של המנהיגים של מפלגה אחת, במקום חופש פוליטי – גולאגים וכיתות יורים, במקום רווחה חברתית – רעב המוני ומצוקה, במקום מוביליות חברתית וחופש ההתפתחות של היחיד – חברת עבדים כמו בימי הפרעונים, במקום נאורות – פולחן אלילי של המנהיגים ודיכוי כל דעה אחרת, במקום חיים – מוות.
לאחר שלושה דורות של סבל בל יתואר ומאות מיליוני גוויות שלחה האנושות את הקומוניזם למקום המתאים לו: לקרמטוריום של ההיסטוריה.
ממש אבן שושן.
לראובן:
במארך קיים ערבוב של נושאים שכל אחד מחייב דיון נפרד ומכובד,אבל כרגע אתייחס רק לטענה אחת שלך שהינה מופרת מן היסוד,ונובעת אולי,מידע שטחי או חוסר ידע מעמיק במורכבות הדיון והוויכוח הכלכלי.
כתבתה שמרקס,על פי צוקרמן,"לוקה בדטרמיניזם כלכלי מכני למידי".טענה זו אין לה
כל יסוד וכל ההגות הכלכלית של מרקס מתבססת על המטודולוגיה הדיאלקטית,ההופכת כל "דטרמיניזם מכני" על ראשו.מן הראוי היה שמישטוען טענה כזו או אחרת יציג מספר דוגמאות להוכחת הטענה.
אבל,כפי שקורה בנושאים רבים אחרים הנוגעים במרקסיזם בכלל,קודם קובעים עמדה כזו או אחרת ואחר כך מחפסים "דוגמאות" לביסוסה,ואם דוגמאות אלה לא כל כך משרתות את המטרה,אז "משפצים" אותם לפי הצורך.
במקרה של המאמר הנוכחי,הכותב אפילו לא טרך להביא אפילו דוגמה אחת והסתפק בטענה מופרכת של מר צוקרמן הנכבד.
דוב
אני מבין שהקפיטליזם בגרמניה נזקק לאימפריאליזם במאה ה19 כדי לצמוח. בלי אותה אימפריה אדירה ברחבי אמריקה ואוסטרליה היה הקפיטליזם הגרמני נכשל ותהליך הצבר ההון נפסק. הזוועה של הצבר ההון הגרמני אימפריאליסטי נצברה על גבות המדוכאים המנוצלים בהודו ובסין.
מצטער לפחות אהיה רבזיוניסט כמו ברנשטיין ולא אאמין בכל ההזיות המטורפות שלכם המרקסיסטים. הצבר הון לא נבע מניצול אלא מהמצאות טכנולוגיות, והקפיטליזם כשיטה שיודעת לתת עידוד להמצאות טכנולוגיות, אפשר הרחבה כלכלית, שהמרקסיזם עם כל התהדרותו מעולם לא הצליח לעשות. כושלים הייתם וכושלים תמשיכו להיות עד שתבינו את טבע האדם.
לא זה לא מה שברנשטיין אמר ועשה, העובדים קיבלו תנאים והעלאות שכר בעזרת איגודים, חקיקה סוציאלית בעסרת מפלגות שמאל ובעיקר שביתות. ברנשטיין התכוון שאפשר להיאבק בדרכים חוקיות אלו ולהשיג הישגים, זו הרביזיה של ברנשטיין. לפי מה שאתה טוען, הוא אפילו לא היה סוציאל דמוקרט, אלא סתם "שוק חופשיסט", זה לא רביזיוניזם אלא סתם קפיטליזם ליברלי כמו שהיה לפניו.
מוזר הדבר שחיי הפועלים השתפרו בסוף המאה ה19 באירופה. ביקשו עובדים והשכר עלה. לפי התיאוריה של מרקס זה לא יתכן, ולכן ברנשטיין עשה רביזיה למרקס והכחיש את סיפור הניצול. איפה הבעיה בדבריי?
לדב
ובכן, למשל ההמצאות שהביאו לשליטה הימית המערבית בעד מרבית העולם השיט קאנו. בינהן, הספינה הטראנס-אטלנטית, השעון, המצפן, המשקפת, האסטרונומיה ושימושיה בניווט, גאומטריה אוקלידית, המפה, התותח, הרובה, פיסיקה ניוטונית…
לראובן, מרקס בהכרח דטרמיניסטי ולו משום ה"בלתי נמנעות" שיש בתורתו, עצם ההנחה המרקסיסטית לפי הכלכלה האינושית היא מערכת שמאמצעות אמפריזם מדעי ותאוריה ניתן להפיק חיזויים אודותיה, כלומר בחינה דיאלקטית של המצב היום תתן חיזויים למצב בעתיד היא דטרמיניסטית בהגדרה, מכניזם(קרי סיבתיות לוגית) זה פחות או יותר כל מה שהיה למרקס בעולם המדעי של תקופתו ואין לשער שהוא העלה על דעתו מודל אחר.
אלא מאז התגלו דבר או שניים במדע, ממערכות דינמיות כאוטיות שהינן חסינות לניתוח דטרמיניסטי מכל סוג ידוע. למשל מזג האויר, שוק המניות, כלכלת שוק וכלכלה אינושית בכלל. דרך מערכות קוונטיות ששמות ללעג כל תפיסה דטרמיניסטית, מי שחושב שחברה אינושית פחות מורכבת ממזג האויר או שהנפש האינושית מתמסרת לחיזוי יותר ממסלוליהם של אלקטרונים, גם מעריך יתר על המידה וגם לא מעריך דיה את הנפש האינושית באותו הזמן, סופרפוזיציה מאד לא נעימה, בלשון המעטה.
לדוד מזמור
איפה היה "ההמצאות" לפני גילוי אמריקה והשוד של העולם ע"י הקולוניאליזם האירופי.
הקפיטליזם הגיע לגרמניה באיחור והתפתחותו נבלמה מהעדר מרחב פעולה אימפריאליסטי התוצאה שתי מלחמות עולם.
ההמצאות הטכנולוגיות בברה"מ לא נפלו בתקופות מסויימות מההמצאות בארצות הקפיטליסטיות והצמיחה הכלכלית אפילו עלתה בתקופת שלטון האימים של סטלין על כל מה שידוע בעולם הקפיטליסטי בלי השיטה הקפיטליסטית שמתאימה "לטבע האדם". אז מהו טבע האדם תחת משטר סטליניסטי?
טבע האדם הבורגני הוא לצבור רווחים וטבע האדם המוסלמי הוא להתפוצץ בתוך אוטובוסים אז מהו "טבע האדם"
דוד, ברנשטיין היה סוציאליסט (סוציאל-דמוקרט) וחבר באינטרנציונל הסוציאליסטי. הוא כן סבר שהקפיטליזם הוא נצלני ונבנה על ניצול, אחרת הוא לא היה רביזיוניסט, אלא סתם קפיטליסט ליברלי, אלא שהוא סבר שסוציאל דמוקרטיה ולא קומוניזם הוא הפתרון.
אשר, היקר,
אני מקווה שאמצא הזדמנות להגיב למגיבים על מאמרי. אבל ראוי שאזדרז למנוע ויכוח שכולו מבוסס על אי הבנה. אני לא טענתי שמרקס הוא אשר דוגל בדטרמיניזם כלכלי. להפך. טענתי כנגד עמדתו של משה צוקרמן בעניין "בשלות" התנאים לסוציאליזם, שהוא לוקה בדטרמיניזם בניגוד לעמדת מרקס.
לכן, לא היה שום צורך להביא ראיות לקיום עמדה שלא היתה ולא נבראה.
חיים, כלכלת שוק היא אינה דטרמיניסטית? לא ככה למדתי בכלכלה באוניברסיטת ת"א. שם מלמדים מה יקרה אם יעלו שכר, אם לא תהיה גמישות בשוק העבודה, אם יעלו מיסים וכו’. הכל שם דטרמיניסטי ומתימטי
לדעתי כדי שהדיון יהיה פתוח ואמיתי באמת, הוא צריך להיערך בדלתיים פתוחות, ושהמשתתפים בו יהיו קומוניסטים אותנטיים, ולא ערב-רב של …. מן המפורסמות הוא שכביסה מלוכלכת אין מכבסים בפרהסיא.
חיים, בלימודי כלכלה לא לומדים על "היד הנעלמה", אלא רק חוקים מתמטיים דטרמיניסטיים מה קורה כתוצאה מכל פעולה אפשרית (לדוגמה, החלוקה של העובד את זמנו לזמן עבודה וזמן פנאי והתחלופה ההכרחית ביניהם ברגע שהשכר יעלה, הרי לפי הקפיטליזם כולנו ראציונלים). הם אפילו לא בודקים את הנחותיהם ורוב הלימודים הם סביב מודלים מתמטיים. זה שהם לא מצליחים לחזות כלום, זה כבר דבר אחר. אבל כלכלת שוק קפיטליסטית היא כשלעצמה מאוד דטרמיניסטית ולא שונה בנושא זה מכלכלה מרקסיסטית .
לראובן,
ראשית, אתה כותב: "א) הקומוניזם נולד, התבסס והתרחב והפך לכוח אדיר בגלל משברים בקפיטליזם ובאימפריאליזם. הטיעון שכל זה התרחש בגלל תיאוריה זו או אחרת של הוגה דעות זה או אחר הוא שטחי ומגוחך."
אפשר להגיד את זה על כל נושא כמעט, למשל, *תורת האבולוציה נולדה, התבססה והתרחבה לכח אדיר בגלל משברים בביולוגיה וזואולוגיה, הטיעון שכל זה התרחש בגלל תאוריה זו או אחרת של הוגה דעות זה או אחר הוא שטחי ומגוחך*
מה זה אומר על דרווין?
לאבי, כן. ה"מדע" כלכלה כולו דטרמינסטי במובן ברור.
בכלכלת השוק החופשי תמיד היה אלמנט "היד הנעלמה", אותו אספקט כמעט מסטי שמנע ניתוח מלא של הכלכלה והותיר מרחב ל"לפעולת השוק" לעשות את שלה. מזג האויר הוא דוגמה טובה לכך, ידוע למשל בקירוב לא רע מהם התנאים המביאים ליצירת סופות טרופיות, ידוע שבשנה מספר סופות טרופיות יהפכו להוריקאנים, ידוע שחלק מההוריקאנים יפגע ביבשה. מתי יווצרו סופות, מי מהן תהפוך להוריקאן ואיזה מאילו יפגע בפלורידה, אין יודעים ולא סביר שידעו ללא פריצת דרך משמעותית מאד(מאד) במתמטיקה.
כלכלה אינושית סביר להניח שיותר סבוכה מסופה טרופית, ישנם כמובן כללים(רובם ככולם מבוססי תצפית ומתוארים לאחור) כלכליים, אלא שאיש לא מסוגל לחזות את שער הדולר בעד שבוע, מיתון קרב, רמת האבטלה במשק או כל מדד כלכלי אחר שתבחר.
מרקס הוא תוצר של תקופתו, התודעה קובעת את ההוויה, דטרמניזם מכני היה הכלי הניתוחי המתוחכם ביותר שפותח במערב ואין ספק שמרקס הושפע ממנו והלך שבי אחר ההבטחה הגלומה בו.
תשובה להיסטריה האנטי-קומוניסטית שפקדה חלק של המגיבים למאמרי חלק א’
היה זה כמדומני בשנות ה-50. דויד הכהן, מעמודי התווך של מפא"י נשלח לסין במסגרת ההכנות להכרה הדדית בין שתי המדינות. כשחזר מסין נתן הכהן הצהרה מאד מעניינת. "הקומוניסטית בסין לקחו מהסינים את החופש ונתנו להם לחם ועבודה."
בימים אלה לא היה צורך להסביר את ההצהרה. יריביו הקשים ביותר של הקומוניזם הבינו את האירוניה. חלק מהמגיבים למאמרי נזעמים על הרס החופש ושלילת זכויות האדם בסין וברוסיה בעקבות המהפכה. אבל האמת ההיסטורית היא שלא התקיימו חופש וזכויות האדם לא ברוסיה הצארית ולא בסין של הקומינטנג. הזעם וההתרגשות על חיסול החופש שלא היה ושלילת הזכויות שלא היו חושפים עובדה מצערת. חלק של המגיבים אינם מתעניינים בהיסטוריה.
אינני מבקש לנסות לשכנע כרגע את אלה הדוגלים באנטי-קומוניזם ההיסטרי ("רצח, דיכוי, הרעבה, גולאג") שהם טועים. אני מבקש רק להבהיר להם את התזה של יריביהם. אני רק מבקש להציג להם את התזות הנגדיות. אולי יתפסו שהעניינים אינם כל כך פשוטים.
א) הקומוניזם נולד, התבסס והתרחב והפך לכוח אדיר בגלל משברים בקפיטליזם ובאימפריאליזם. הטיעון שכל זה התרחש בגלל תיאוריה זו או אחרת של הוגה דעות זה או אחר הוא שטחי ומגוחך.
ב) השאלה האם הייתה אלטרנטיבה לקפיטליזם אינה מוכרעת בתחרות יופי. הקומוניזם בשלטון סיכן את הקפיטליזם כיוון שמיליונים רבים ראו בו אלטרנטיבה.
ג) הקפיטליזם ראה בקומוניזם מתחרה (אלטרנטיבה). עולם ההון התגייס כלכלית, צבאית, דיפלומטית, ואידיולוגית נגדו ואף הקים, הזין וטיפח את פשיזם נגדו.
ד) תיאורי הזוועה והסילוף של תולדות הקומוניזם מבוססים על אינטרסים. מדובר באינטרסים של מעמד שעבורו הקניין הפרטי הוא קדוש וכל ערעור עליו מדיר את שינתו.
ה) אין בכול האמור לעיל להכחיש את העובדה שהמשטרים הקומוניסטים ביקשו לשווק תמונה אידיאלית של המציאות שלהם.
ו) בשלב אחר, נחזור לדיון הכואב על ההישגים והכישלונות של משטרים אלה. זה,חברים, אינו נושא לטוקבק.
ז) נצטרך בשלב מסוים לחזור לקשר ההדוק שבין התפתחות הדמוקרטיה במערב ובין השוד הקולוניאלי והצבר משאבים הנחוצים לטפח את הרפורמיזם במעמד הפועלים.
ח) חלק קטן של השוללים את הקומוניזם חשים שלא בנוח. זוועות הקפיטליזם מצטברות לנגד העיניים שלנו. ונחוץ להם אלטרנטיבה. יש ברנשטיין ו\או הקיבוץ. אם זה מה שיש לחברים האלה להציע – מצבם עצוב.
"תיאורי הזוועה והסילוף של תולדות הקומוניזם מבוססים על אינטרסים. מדובר באינטרסים של מעמד שעבורו הקניין הפרטי הוא קדוש וכל ערעור עליו מדיר את שינתו. "
אמרה כזאת בעצם לא שונה שפשיזם הנאצי, אין הבדל בין הכחשת שואה שהגרמנים ביצעו להכחשת השואה שהבולשיבזם ביצע באוקראיניים ,תושבי רוסיה, עמי הקווקז ועוד….
השמאל החום במיטבו
הקומוניסטים ברוסיה לא הפילו את משטר הצאר, אלא את הממשלה הדמוקרטית שהוקמה בעקבות מהפכת פברואר הדמוקרטית שבוצעה ע"י המוני העם הרוסי בהנהגת המפלגות הבורגניות-דמוקרטיות והסוציאליסטיות-דמוקרטיות.
הם רצחו את החופש שהיה ברוסיה בסה"כ 8 חודשים והשליטו את משטר הטרור שלהם – משטר של הגליות, הוצאות להורג המוניות והרעבה למוות של מיליונים.
ניסיונות קמינר להכחיש את הפשעים הנוראיים של הקומוניזם ולגמד אותם בטענה המצחיקה והחצופה של ‘היסטריה אנטי-קומוניסטית’ דומים לניסיונות להכחיש את השואה. רק להזכיר את הג’נוסייד שהשלטון הסובייטי ביצע באוקראינים בשנות ה-30, ה’הולודומור’, שבו הורעבו למוות בין 5 ל-10 מיליון אוקראינים. די בפשע הנורא הזה כדי לחשוף את כל מהותו האנטי-אנושית של המשטר הקומוניסטי.
אבי, לא תתפוס אותי מגן על תאוריות כלכליות 🙂
תאוריות ללא יכולת חיזוי אינן תאוריות, הן סיפורים, גם כשהן נכתבות בשפה פסודו-מתמטית.
מספר תקונים והערות:
1)לא בברה"מ ולא בשום מקום אחר היו משטרים
"קומוניסטים".לכל היותר היו משטרים סוציאליסטים או "קפיטליזם מדינתי",אבל לא קומוניזם.מרקס הסביר היטב שהקומוניזם הוא שלב מתקדם שיכול לבוא אחרי שלבים אחרים כגון הסוציאליזם,ורצוי שתקראו ההסבר המפורט שלו על כך.
2)הכלכלה הקלאסית(קפיטליסטית)היא דטרמיניסטית כפי שמודלים מטמטיים ואבסטרקטים יכולים להיות ואין לה כל קשר עם המציאות או ההסטוריה האנושית.הכלכלה המרקסיסטית מתבססת על חקר המציאות ובתוך זה חקר ההתפתחות של האנושות.האנושות התפתחה בשלבים שונים לצורות ארגון שונות ועל פי חוקי התפתחות אלה יתכן מצב אפשרי(לא הכרחי)של מצב אחר.כן הסביר מרקס שיש להבדיל בין תנאים הכרחים,לתנאים מספיקים,כפי שצריך בכל חקר המציאות=על פי כך,תנאים כלכליים מסוימים(כגון ירידת שיעור הרווח,הצבר ורכוז הון,הגברת הניצול של העובדים)הנם תנאים הכרחיים אך לא מספיקים.
תנאים נוספים הם התודעה המעמדית של העובדים,וקיום מפלגה וכח פוליטי מוביל,מכוון ולוחם.
מכאן שהכלכלה המרקסיסטית איננה דטרמיניסטית כלל,וכולל את הגורם האנושי ולא "כוחות השוק" או "היד הנעלמת" שהם מושגים תלושים ומעורפלים.
מאותה סיבה,מרקס אמר שלאנושות יש אלטרנטיבות (ובמקרה שלנו,סוציאליזם או ברבריות)
3)לגבי סטלין,(וכל אלה שסגרו עיניים מול המציאות שיצא לאור בין הסדקים של החומות),אין להקל על אחריות במצב העגום של השמאל בעולם והספקות והאכזבות שיצרו לגבי האפשרות של עולם חדש.כל נסיון להצדיק את הפשעים והעוותים שנעשו בשם הקומוניזם,והנזק העצום שנגרם לתנועות המהפכניות במאה ה20 ונמשך גם במאה ה21,יוסיף לנזק שכבר נגרם.
נכון שחשבון הנפש קשה,אבל הוא הכרחי.
המשך תשובה
לאבי:
קושר החיזוי של הכלכלה הקלאסית והנאוקלסית גרוע בגלל שכלכלה זו מבוססת על הנחות יסוד,ומסגרת של מערכת יחסים מטמטיים שמחייבים להוציא "גורמים זרים" החוצה,כאילו עושים נסוי בתנאי מעבדה סטריליים.
לכל ה"גורמים הזרים" האלה קוראים "חצונים"
EXTERNALITIES.למשל,התחממות כדור הארץ וזהום
האוויר,או פקקים בנתיבי תחבורה,או אפילו מלחמות,הם EXTERNALITIES/
הכלכלה המרקסיסטית היא לא רק "כלכלית",וכוללת (או יותר נכון,נכללת )כחלק מחקירת הטבע וחוקיה,מחקירת החברות האנושיות והתפתחותן,
כחלק מהביולוגיה,הפיזיקה,האנטרופולוגיה
,הגאולוגיה,הכימיה,האסטרונומיה,הפסיכולוגיה,הסוציאולוגיה,ההסטוריה,חקר התרבויות והעמים,ואפילו האומנות,
רב מימדיות זו של הכלכלה המרקסיסטית,נותנת,בין היתר,כח חיזוי עצום,כוון שלוקחת בחשבוןאת כל הEXTERNALITIES שהכלכלה הקפיטליסטית מעדיפה להוציא אל "מחוץ לתחום".
מרקס לעולם קבע מועד "לבואו" של הקומוניזם והוא השאיר את המועד הזה בידיים ובאחריות הכוחות המתקדמים של האנושות,ונתן בהן את זכות וחופש הבחירה,שוב,בין ברבריות,כפי ראינו במהלך המאה ה20 ועלולים עוד לראות במאה ה21,לבין סוציאליזם וקומוניזם.