הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-5 בינואר, 2008 18 תגובות

בבחירות שנערכו ביום שני השבוע למועצת אגודת הסטודנטים באוניברסיטת תל אביב הצליח תא "הדור החדש" של מפלגת העבודה לשמור על רוב המקומות, אך גם כוחות האופוזיציה מימין ומשמאל זכו בהישגים משמעותיים ביותר. אחוז ההצבעה הגבוה יחסית, שנע בין 14% ל-20%, יחד עם כניסתם של כוחות חדשים למועצת האגודה, מראה שמאבקיהם המתמשכים של הסטונדטים והמרצים מדרבנים את הסטודנטים לנקוט עמדה – גם אם זו אינה תמיד העמדה המועדפת עלינו בשמאל.

מתוך 75 מקומות במועצה, תא "הדור החדש" זכה ב-51 מקומות; תא מרצ, שרץ בתיאום מלא עם "הדור החדש", זכה בשלושה מקומות; תא השמאל החדש "סולידריות" זכה בשישה מקומות; תא חד"ש בשלושה; ותא "א-פוליטי" בשם "סטודנטים נטו", המייצג למעשה את הימין הכלכלי-חברתי, זכה ב-11 מקומות. באזור הבחירה הכולל את החוגים לבלשנות, ספרות, תולדות ארץ ישראל ומגדר, נרשם תיק"ו בין מועמדת הדור החדש למועמדת חד"ש, מייסלון דלאשה, שקיבלו 37 קולות כל אחת. באזור זה יתקיימו בחירות חוזרות ביום רביעי הבא.


המאבק מניב שינויים


אין ספק שמאבק הסטודנטים בשנה שעברה ושביתת המרצים הנמשכת בשנה זו תרמו לפוליטיזציה של הסטודנטים. אחוז הצבעה הנע בין חמישית לרבע מבעלי זכות הבחירה אינו נשמע גבוה, אך יש להביא בחשבון שבאזורי בחירה רבים – כולל שלושת אלה שבהם זכתה חד"ש – לא התקיימו בחירות כלל בשל היעדר מועמדים נוספים על אלה שנבחרו; משמעותית עוד יותר היא העובדה שהאוניברסיטה מושבתת ורוב השיעורים לא מתקיימים. בנסיבות כאלה, ולאור אחוזי ההצבעה הנמוכים הרבה יותר בשנים קודמות, ניתן לדבר בבירור על התעוררות פוליטית בקמפוס.


המפסיד העיקרי מכך הוא תא "הדור החדש", שההגמוניה שלו קוצצה ומעתה ייאלץ להסתמך יותר על תמיכתן של שותפות קואליציוניות. אנשי מפלגת העבודה אמנם שמרו על רוב, אך זה הצטמק; במצב שבו רבים מחברי המועצה אינם מגיעים באופן קבוע לישיבות, גם רוב גדול שכזה הוא שברירי למדי. משמאל ומימין נתפסים אנשי "הדור החדש" כמי שניהלו את המאבק בצורה שלומיאלית, בחצי פה וללא מדיניות עקרונית ועקבית. גם מרצ, שלא התבלטה במאבק ואין בה אחדות דעים בנוגע לסוגיות ההפרטה, איבדה רבים מתומכיה.


שלא כמו אנשי מרצ ו"הדור החדש", פעילי חד"ש התבלטו וממשיכים להתבלט בתמיכה עקרונית, ברורה ובלתי-מתפשרת במאבק בהפרטת האוניברסיטה והפיכתה לבית חרושת לתעודות לעשירים בלבד. חד"ש צידדה בנקיטת צעדים חריפים ולעתים שנויים במחלוקת כמו ההשבתה הממושכת, וזכתה להערכה בקרב סטודנטים רבים, ביניהם פעילים ב"דור החדש". כתוצאה מכך, בחוג לפילוסופיה אף מועמד לא התמודד מול נציגת החזית נועה לוי, שבלטה במיוחד כפעילה במאבק. גם בחוג לסיעוד לא היתה כל התמודדות, ונציגי חד"ש נבחרו. התחרות הצמודה, שעוד לא הוכרעה, בין נציגת חד"ש לנציגת "הדור החדש" באזור הבחירה שהוזכר לעיל, גם היא ראייה לעלייה בנראוּתה של חד"ש בקמפוס ובהערכה שרוחשים לה.


עם זאת, העלייה החדה בכוחו של השמאל היא בעיקרה תוצאה של הופעת תא השמאל הנוסף – "סולידריות". תא זה התגבש סביב מאבק הסטודנטים ומאבק המלצריות בבית הקפה "קופי טו גו" בקמפוס; חלק מאנשיו חברים בקואליציית הסטודנטים, גוף א-מפלגתי חשוב של השמאל בקמפוס, וכמה מהם אף היו חברים בתא חד"ש. בניגוד לחד"ש, שמבקשת לשלב בין נושאים חוץ-קמפוסיאליים לאוניברסיטאיים, "סולידריות" שואפת להתרכז בעבודה שמאלית-רדיקלית בתוך הקמפוס ודרך אגודת הסטודנטים.


עליית הימין המוסווה


אך לא כדאי להיתפס לראייה ורודה מדי של המפנה הפוליטי בקמפוס. לצד העלייה המרשימה בכוח השמאל נרשמה עלייה אף גדולה יותר בכוחו של הימין. תא "סטודנטים נטו" הוא יצור חמקמק, המשחק את משחק הפוליטיקה הא-פוליטית בהתגלמותו המסוכנת ביותר. רשמית אין לתא עמדה בנוגע לסלע המחלוקת העמוק ביותר, הוא דו"ח שוחט הדוגל בהפרטת ההשכלה הציבורית והתגובה הנאותה של ציבור הסטודנטים כלפיו. "נטו" מבקשים רק לערוך משאל בקרב ציבור הסטודנטים לפני נקיטת כל צעד משמעותי של מחאה או השבתה.


על פניה, דרישה זאת נראית מתקבלת על הדעת למרבית הסטודנטים. אלא שבפועל היא מרוקנת מתוכן את הדמוקרטיה הייצוגית באגודה ויוצרת רושם (מוטעה) שרוב הסטודנטים מתנגדים למאבק, בכך שהיא מאשימה את הנהגת האגודה בהתנהגות "דיקטטורית", שלא להזכיר האשמות מוגזמות בשחיתות. כל זאת מבלי להתחייב מפורשות לעמדה (הלא-פופולרית!) של תמיכה בוועדת שוחט ובהעלאת שכר הלימוד. זהו ניסיון לאחוז את המקל משני קצותיו שהצליח לאנשי "נטו" כמהלך ראשוני. נראה אם יצליחו בתרגילים הבאים.


"נטו" הם מאחזי עיניים, אך לא כדאי לזלזל גם בעומק המרמור האמיתי בקרב הסטודנטים המזין אותם. השביתה המתישה של השנה שעברה, שנגמרה בלא כל הישגים לאחר התקפלות מבזה מצד ראשי האגודות, שכנעה רבים שעדיף לא להיאבק כלל. הסכנה בפוליטיזציה של הא-פוליטיות היא שהיא הופכת את הוויתור והייאוש לעמדות לגיטימיות. לאוזניים רבות מאוד הדיבורים על "מאבק" וההבטחות "להילחם" נשמעות נבובות ומעייפות. לשמאל, כ"סיעת התקווה", אסור להתעלם מתחושות אלה, שטבעי שיתעוררו בעקבות מאבק שגובה מחיר אישי גבוה מאוד מכל הסטודנטים, ללא כל תמורה נראית לעין.


האתגרים שלפנינו


השמאל הרדיקלי בקמפוס נמצא עתה במצב מורכב מאוד: מצד אחד ציבור הסטודנטים הביע אמון במאבק ובצעדים חריפים, בכך שהביע תמיכה גורפת בתאים המזוהים עם המאבק הזה (הדור החדש, סולידריות, חד"ש ובמידה פחותה מרצ). מצד שני אמון זה מפוצל בין תאים שונים, בעלי היסטוריה מורכבת של שיתוף פעולה לצד חשדנות הדדית. הסוגיות שבמחלוקת אינן מוגבלות בשום פנים לנושאים "קמפוסיאליים": שיתוף פעולה יהודי-ערבי ומאבק בגזענות, כמו גם חזון סוציאליסטי ומאבק בהפרטה, אינם נושאים שניתן להתייחס אליהם רק בגילויים האוניברסיטאיים.


מנגד, להתרחשויות הפוליטיות באוניברסיטאות נודעת השפעה מכרעת על הפוליטיקה של השמאל, אם כי לעתים זו באה לידי ביטוי באיחור של כמה שנים. כך לדוגמא, רבים מבין מנהיגי חד"ש ובל"ד כיום התחנכו פוליטית בתנועת "קמפוס" בשנות ה-70. לכן עלינו, פעילי השמאל הרדיקלי בקמפוס, תהא אשר תהא המסגרת שבחרנו לעצמנו, מוטלת אחריות כבדה. מ"תיאום" פסיבי עלינו לעבור לשיתוף פעולה אקטיבי, עקרוני ומתמשך; רק כך נוכל להתמודד בחוכמה ובחוזקה מול המרכז הקמפוסיאלי, שאותו מייצג "הדור החדש", כמו גם מול הימין, בהתגלמותו התמימה-למראה כ"נטו".

תגובות
נושאים: מאמרים

18 תגובות

  1. דניאל הגיב:

    אם פחות מ-20% נחשבים להישג, אז המצב באמת גרוע…

    מאחר שאני מתכוון – בתקווה שהאקדמיה תינצל ותשרוד – ללמוד בשנה הבאה בחוג לפילוסופיה, אני בהחלט שמח, על שנציגת חד"ש מצייגתו – אולם יחד עם זאת, אם – חלילה – לא יתעוררו עוד אנשים שם, להציג מועמדותם בפעם הבאה, יהיה זה רק ניצחון פירוס… כי אין זה הישג כה גדול, לגבור על אפס יריבים. לפיכך שומה על כולנו, לעודד מעורבות סטודנטיאלית מוגברת.

    מתן, בשבוע הקרוב אהיה בתל-אביב במשך רוב השבוע, על-מנת למצוא דירה, כך שאוכל לעזור לכםן לקראת יום ד’. אנא הודע לי. חשוב מאד לחזק את השמאל, במיוחד באוניברסיטה. אם תקבל חד"ש ארבעה ותעבור את מר"צ, יהיה זה הישג רב-ערך ביותר.

    בנגע לתא "נטו": בבקרי באוניברסיטה לפני שבוע וחצי, צדה את עיני מודעה מעניינת: אנשי תא זה, מחפשים מישהו, שיכתוב להם אידיאולוגיה…

    ה?ז??ה?רו?: הסימנים – לרבות הראיון עם נציג תא זה ב"תזה" דצמבר – נראו לי, כפליט מגיהנום הר הצופים, יותר מדי מוכרים. התא הזה – המשלב אלמנטים אידיאולוגיים משני פלגי-הליכוד, אך מציג עצמו כא-פוליטי וכ"ידיד הסטודנטים" (ידידותי להם בערך כמו, שמוכר המכוניות המשומשות ב"מגרש-השדים", הוא ידידו של הקונה… "יו’ב גאט א פרנד אין דה מגרש") – זהה עד להבהיל, לתא "רוח חדשה" וליו"רו הקודם, הלא-הוא יקיר שגב. אותו הדבר בדיוק.

    אוי ואבוי יהיה, אם הדברים *האלה*, יתחזקו בתל-אביב יותר מדי. במאבק האחרון ובשביתה הנוכחית, אוניברסיטת תל-אביב, היתה והינה נקודת-האור היחידה, בתוך אוקיאנוס האגואיזם, השחיתות, הצביעות והראש הקטן, המאפיין את כל יתר האוניברסיטאות בישראל. רק בתל-אביב, היתה פעילות סטודנטיאלית משמעותית בתקופת-המאבק, והיא שהובילתו וקידמתו. רק בתל-אביב, נוצרה חזית מאוחדת (פחות או יותר), של מרצים בכירים-מרצים זוטרים-עובדי-קבלן-סטודנטים, זאת בניגוד לירושלים, בה האווירה השלטת – גם בקרב מרצי מדעי-הרוח!! – היא של "כל איש לנפשו". אוי ואבוי יהיה, אם אור בודד זה יחלש – או, חלילה, יאבד.

    ורק שאלה: מתן, מה הם לדעתך יחסי-הכוחות, בנגע לאפשרות השבתה כוללת וחידוש המאבק לקראת האביב? כוונתי, השנה הזאת אבודה, למעשה, כך או אחרת; האם יש תמיכה בגיבוש חזית גדולה – שמתל-אביב תצא הבשורה – למען שינוי כלל סדרי-העדיפויות במדינה?

  2. אסף הגיב:

    התנועה לשחרור פולסטין, הפת"ח הוקם בשנת 65, עוד לפני כיבוש הגדה והרצועה ע"י ישראל ב-1967. לפיכך ברור שפלסטין שיש לשחרר היא ישראל???

  3. לאסף הגיב:

    תגובתך רלוונטית ביותר לתוכן המאמר.

  4. יובל דרייר שילה הגיב:

    קודם כל, כל הכבוד לסטודנטים של חד"ש ו"סולידריות"@ את ההצלחה הזאת יש לזקוף לא רק לעבודה הרבה שהשקיעו, אלא גם לאחריות שגילו כשנמנעו מעימותים מיותרים זה עם זה.

    עם זאת, תמוה בעיני שדווקא התנועה ששמה התחברות, התפרקה למעשה בין שני התאים. כמובן שאין פסול בהגדלת הכח הכולל של השמאל בקמפוס, ויתכן שרשימה אחת לא היתה משיגה את אותו ההישג, אבל נדמה שיש סתירה מסוימת בין ערכי התחברות-תראבוט, כפי שהם מובנים לי, ובין מוערבותם של חלק מחברי התנועה בתא סולידריות.

    ראשית, התחברות-תראבוט הודיעה כבר שברצונה לפעול במסגרת חד"ש. מדוע בחרו חלק מפעילי התנועה להקים באותו הזמן תא סטודנטים מתחרה?
    שנית, התחברות-תראבוט מעמידה במרכז סדר היום שלה דווקא את השאלה ה"לאומית", ההתנגדות לציונות, ולא את השאלה המעמדית. התנועה, כך אני מבין, שואפת גם לבטל את הנתק שבין התחומים השונים של שינוי חברתי-פוליטי.מדוע אם כן שותפים חברי תראבוט בהקמת גוף המתנער מכל פוליטיקה לאומית, ומתמקד אך ורק בפוליטיקה "חברתית" סטרילית, בתחומי הקמפוס בלבד?

    מתן, זהו לא קנטור. אלה שאלות שאני שואל אותך כידיד וכשותף לדרך הפוליטית, ומעוניין לקבל עליהן תשובות.

  5. נמרוד ברנע הגיב:

    תמוהה בעיני כי המחבר, אשר מגיעות לו ברכות על פרסום תרגומו ל"היסטוריה העממית של אמריקה" זה מכבר, הציג את חבירתה של מרצ ל"דור החדש" המשוייך למפלגת העבודה בניגוד לחד"ש אשר הציגה עמדה עצמאית לכאורה. למיטב הידוע לי, חד"ש היה תא הסטודנטים *הראשון* אשר חתם על הסכם קואליציוני עם "הדור החדש" טרם הבחירות ואילו מרצ עשתה זאת לאחר מכן.

  6. אורי וולטמן הגיב:

    ניתוח מוצלח ומעניין.

    בהצלחה למייסלון בבחירות ביום ד’!

  7. ד.ר הגיב:

    הגיעו לאוזני שמועות על פרסומים של תא נטו בתל אביב המבטאים תמיכה ב"שוק חופשי", "הפרטה\התייעלות" וכיוצא בזה, כמו גם על קשר עקיף שלהם עם "מכון שלם" ושאר גופים ביביסטים. האם יש דברים בגו?
    בנוסף לזאת ראוי לציין, כי תא נטו בחיפה דווקא עדיף על זה התל אביבי, מאחר והוא לפחות נוקט עמדה מתקדמת בכל הקשור לשביתת המרצים וועדת שוחט. מה שכן, הוא ממעט מאוד להשמיע את אותן דעות ועסוק רוב הזמן בארגון טורנירי כדורגל ומסיבות.

  8. רמי הוד הגיב:

    אכן ניתוח מוצלח. ברצוני להוסיף כמה נקודות:
    א. התופעה הנקראת "סטודנטים נטו" מסוכנת מאוד לשיח הסטודנטיאלי בקמפוסים ולנסיון להעלות על סדר יומנו כסטדונטים סוגיות פוליטיות רבות משקל.
    גם לנו בחיפה יש חיה כזו- שבמסווה הא-פוליטיות הניטרלית מייצגת את שיא הקונפורמיזם. קל להם מאוד לשכנע סטודנטים-עזבו אתכם מהאיזמים,מהאידיאולוגיות הגדולות, הם אומרים, בואו נדאג לתחת של עצמנו. אצלנו הם כבר מובילים את האגודה מספר שנים והמאבק מולם הוא יום יומי, סיזיפי ולא פשוט. כולי תקווה שבת"א תאי השמאל בחזית משותפת יצליחו לבלום את השפעת האג’נדה חסרת האג’נדה שהם מקדמים. אני מקווה גם שתמשיכו לנצל את חופש הביטוי הרחב יחסית הניתן לכם( והדגש הוא על יחסית כמובן) בגבולות הקמפוס כדי להציף את השטח במאבקים ודיונים כדי לבודד את הימין ולהרחיב את מעגלי השמאל לכלל הסטודנטים.
    ב. איני מבין כיצד יובל דרייר מציע לקדם את "ההתנגדות לציונות" בגבולות הקמפוסים השונים ובעת ובעונה אחת לדבר עם הקונצנזוס הלא משוכנע שאליו הרי אנו חותרים להגיע ( אלא כן המטרה היא לשמר את המעגל המצומצם ולהרגיש צודק ומעל כולם מרבית הזמן).ביקורת זו קיימת אצל סטודנטים שמאליים רבים המעדיפים היצמדות למצע סדור מאשר להתחכחות מתמדת עם סטודנטים לא משוכנעים ופשרות טקטיות מסוימות.
    תא סולידריות, כפי שאני רואה זאת, משתמש בפוליטיקה סטודנטיאלית נכונה וחכמה ומנסה לעורר את תודעת ההמון ע"י נושאים שיושבים לרוב הסטודנטים בתת מודע- זכויות עובדים וסטודנטים עובדים בפרט הוא נושא פנטסטי להתחיל בו שיח חברתי רחב יותר ופרקטיקה פוליטית נכונה אשר מטרתה להרחיב מעגלים.
    יש להבחין בין פוליטיקה ארצית- בה אני באופן אישי מתנגד לביקורת שיש להתחברות-תרבוט על חד"ש ולפלג הפוסט-קולניאלי בכלל שקורא את המציאות בצורה שגויה בעיני, לבין הפוליטיקה הסטודנטיאלית.
    יש לבחור את הקרבות מבלי להזניח את עקרונתיך הבסיסים ויש להיזהר בעיני מהסתגרות של תאי השמאל לשיח אזוטרי שאינו פורץ את גבולות עצמו.

  9. דניאל הגיב:

    לרמי: מסכים איתך וכפי שכתבתי: "סטודנטים נטו" = "רוח חדשה" (ויקיר שגב). אותה הזוועה בדיוק. חייבים לחסום אותם – הם רעל לאקדמיה (ותומכים בשוחט!!!, לא פחות!!).

    יש לי הרבה מאד ביקורת על אנשי תא "סולידריות" ברמה הפרסונאלית, אבל הם עושים. מצד שני, דורון, איך לעזאזל אתה מעז להציג זאת, כאילו "רק" אנשי תא "סולידאריות" עושים ונאבקים – האם פעילי חד"ש, כמו נועה למשל, לא ניצבו בלב כל המאבקים בשנה האחרונה?

    המאמץ שלך, להאדיר רק את התא שלך ולמזער ולפסול את כל השאר, ממש אינו מוסיף לכם נקודות. נהפוך הוא. אנשי תא "סולידאריות" הם בני-ברית, מן-הסתם, נגד "סטודנטים נטו" ואולי גם נגד "דור חדש", אולם פעילי חד"ש עדיפים עליהם בבירור.

  10. דורון הגיב:

    חבל שהכותב לא הדגיש את העובדה שרק לתא סולידאריות היה האומץ להתמודד ולזכות באמצעות בחירות ב ששת מושביו בעוד תאי חד"ש ומרץ זכו במושבים רק הודות לכך שאיש לא התמודד מולם במסגרת עסקה עם הדור החדש.
    סולידאריות מיצגת את השמאל האמיתי. השמאל שפועל! חדש בעיקר את העיסוק בניתוח המציאות ולא בשינויה. או בקיצור קצת כנות וביקורת עצמית לא תזיק לכם אפילו אם זה לא קיבל אישור מהמוסדות המתאימים במק"י

  11. אבי הגיב:

    מה התוצאות של הבחירות החוזרות?

  12. לרמי הוד הגיב:

    בלי משים כתבת את המהות של השמאל הרדיקאלי – להרגיש רוב הזמן מנותק וצודק ומעל כולם. לו לפחות ההרגשה הזאת הייתה מבוססת בתוצאות בשטח אולי הייתה לזה סיבה אבל מאחר והשמאל הרדיקאלי באמת ואינו מצליח להגיע למקומות יותר רחוקים מאתר הגדה השמאלית ההנחה שאתה מעל כולם אינה אלא יותר מליקוי בבוחן המציאות. כרגע נתת לי סיבה להצביע גם בשנה הבאה עבור נטו – הם לפחות מארגנים ימי סטודנט שמחים יותר…

  13. דניאל – תוצאות הבחירות החוזרות הגיב:

    קודם-כל, שיעור-ההצבעה היה הרבה יותר טוב כבר: מתוך כ-300 בעלי זכות-בחירה, הצביעו 161, כלומר – כ-54%. כשזוכרים, שבבחירות המקוריות הצביעו בערך שליש מאלה, הרי שזהו הישג גדול כשלעצמו.

    כעת – אף-על-פי, שלצערנו לא זכתה מייסלון – עדיין!!! – להיבחר ולהיכנס למועצה, הרי שבעוד שעדי כץ – מועמדת תא "הדור החדש" הדומיננטי וחברה מכהנת – זכתה לתשעים ואחד קולות, זכתה מייסלון שלנו בשבעים – הישג נאה בהחלט. בגדול, בהחלט נתנו שם "פייט" רציני ולדעתי עצם העובדה, שהחבר’ה מהדור החדש היו צריכים להתרוצץ ולהתאמץ במשך יום שלם, על-מנת לשמר את כסאה של חברה מכהנת – וגם זאת, יחסית בדוחק – מהווה אות לכך, שנפל דבר בקמפוס ואינשאללה, בבחירות הבאות, תגדיל חד"ש את כוחה באופן ניכר.

  14. יובל הלפרין הגיב:

    מתן, תודה על המאמר.
    רציתי לשאול: מה בנוגע למגעים להקמת קואליציה? אם חד"ש וסולידריות ינהלו משא ומתן כגוש אחד, הם יוכלו לדרוש (פרט לענייני מדיניות) תפקיד של "ראש מחלקה", כלומר בעל תיק ב"רשות המבצעת" של האגודה – תפקיד שנושא בחובו יכולת השפעה לא מבוטלת על דרכה של האגודה (יש לכך גם חסרונות, וכדאי לשקול את העניין עלות מול תועלת).

    כמי שעבר כמה מערכות בחירות כאלה, 9 נציגים לשמאל העקבי זה הישג חסר תקדים, ויש לקחת בחשבון שהבחירות ה"אזוריות" מחזקות את החזקים, ואצלנו יש רק "חזק" אחד – "הדור החדש".
    השיטה ה"אזורית" מקנה לו רוב מוחלט במועצה, ומובן שהרוב המוחלט הזה נמנע מלשנות את השיטה המולידה אותו.
    לא פעם שברתי את הראש איך אפשר לפרוץ את המעגל הזה. כנראה אי אפשר. האפשרות היחידה העולה בדעתי היא לעיין טוב-טוב בחוק העמותות (אגודת הסטודנטים היא עמותה), ולמצוא בו סתירה לשיטה הזאת:
    אם הבחירות מקבילות ל"אספה כללית" של עמותה, אפשר לטעון שאספות כלליות הן "אזור בחירה אחד", כי בדרך כלל מדובר בכינוס פיזי של כלל חברי העמותה באולם.
    אבל אני לא מאמין שרשם העמותות ישתכנע…

  15. קורין המונה הגיב:

    האם ייתכן כי נפלה טעות במניית הקולות? האם יש טעם לדרוש מנייה חוזרת?

  16. 9 מנדטים לשמאל העיקבי? הגיב:

    9 מנדטים לשמאל העיקבי?

    ואני לתומי חשבתי ששמאל עיקבי פירושו שמאל יהודי-ערבי שגם נאבק נגד הכיבוש, ולא רק נגד ההפרטה…

  17. יובל הלפרין הגיב:

    נו, באמת.
    זו התגובה לשאלות שהעליתי?
    אני שאלתי על הישגים פוליטיים, לא על הגדרות.
    גם אני מעדיף את חד"ש על סולידריות מהסיבה שציין המגיב האנונימי, אבל בבחירות התאים שיתפו פעולה. במקומות שלא היה מועמד מחד"ש המליצו אנשי חד"ש להצביע לנציג סולידריות, ואם אינני טועה לא התמודדו מועמדים משני התאים זה כנגד זה.
    מכאן שאם חד"ש היא שמאל עקבי, גם סולידריות היא שמאל עקבי, והשאלה הנותרה היא איך פועלים מכאן ואילך כדי לקצור את התפוקה הפוליטית הגדולה ביותר, ולא להתחכם בסגנון קפטריית גילמן ("ואני לתומי חשבתי…").

    אודה להתייחסות עניינית לגבי שאלותיי האינפורמטיביות.

  18. J 2010 K הגיב:

    האסיפה הכללית של אגודת הסטודנטים היא מועצת אגודת הסטודנטים ולא הבחירות הכלליות.

הגיבו כאן

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים