הרבה גורמים חברו כדי לחולל בימים אלה את המשבר הפוקד את הבורסה בניו יורק. מקור המפולת, בשלב הראשון, הוא בענף הבנייה למגורים. הנגיד הקודם של הבנק המרכזי בארה"ב, אלן גרינספאן, הסביר את הרקע ל"בועה" בשוק הדיור. גרינספאן הצדיק את מדיניות האשראי לשוק המשכנתאות המשני, ה"סב פריים", מטעמים אידיאולוגיים, למרות שמדיניות זו התבססה על שיקולים בלתי-כלכליים. גרינספאן הסביר שהיה זה נכון לטפח את החלום האמריקאי בו לכל משפחה יש בית. טוב ורצוי שהאזרח הקטן יראה את עצמו כבעל רכוש. וראו זה פלא, אבירי השוק החופשי נוטשים את עקרונותיהם לטובת שיקולים אידיאולוגיים ומצדיקים התנהגות "לא כלכלית" כדי לרכוש את ליבו של האזרח הקטן. הספסרים יצרו שוק משכנתאות מפלצתי ואנשי הכלכלה הבכירים עודדו את התופעה מטעמים אידיאולוגיים.
אין ספק שישנה הרבה מאוד הונאה, פשוטו כמשמעו, במשבר זה. סוכנויות הדירוג למיניהן העניקו לניירות ערך מפוקפקים דירוג של AAA – הדומה לאגרות חוב ממשלתיות. אגרות זבל ארוזות בעטיפה של זהב נרכשו על סמך ההערכה הכוזבת על ידי מוסדות ציבור, קופות גמל וקרנות פנסיה. סוכנויות הדירוג טוענות שכל דירוג אינו אלא חוות דעת שהיא ביטוי לחופש הדיבור המוגן על ידי החוקה של ארה"ב. בכל מקרה, אפילו אם יצליחו הנפגעים לתבוע את סוכנויות הדירוג האלה – אין להן מקורות גדולים די הצורך לפצות את המרומים.
אלי ההון ובעלי הבנקים בארה"ב אינם קוטלי קנים. מסתבר שהם ביטחו את עצמם נגד הפסדים באמצעות חברות ביטוח מיוחדות למיניהן. אך איש לא ציפה לרעידת אדמה כזו המתרחשת בוול סרייט. מסתבר שחברות הביטוח אינן יכולות לכסות הפסדים בממדים כאלה – ומחיר המניות שלהן מצטרף למפולת.
התעמולה הממסדית מבקשת להאשים את הצרכן, כלומר את האזרח הפשוט בהתרחשות המשבר. פשוטי העם אשמים כביכול שהתחייבו לשלם תשלומיי ריבית גבוהים שלא יכלו לעמוד בהם. אך בתנאים אלה מתאימה האמרה: אם בארזים נפלה שלהבת, מה יגידו אזובי הקיר. הבנקים הגדולים בעולם בלעו את ניירות הערך המבוססים על אותן משכנתאות. האם האזרח הקטן היה צריך להבחין במלכודת שהצליחה להפיל בפח שועי עולם וכרישי בורסות באשר הם שם?
במשך כל דצמבר חששו הפרשנים בבורסות להגדיר את ירידת המניות כמיתון. בתחילה, מילת ה-R, כלומר Recession (מיתון) היתה אסורה בתכלית. אך במשך החודש עלה אחוז הפרשנים שניבאו מיתון. איש לא העיז להשתמש במילה המפחידה באמת – Depression – שפל (כלכלי). היום מדגישים כולם את הדמיון הברור בין התנהגות הבורסות השבוע ובין האירועים בימים הראשונים של המשבר האדיר שהיה ב-1929.
התחזית האידיוטית ביותר של השבוע: המשבר בניו-יורק לא ישפיע על המשק הישראלי.
עוד עוד עוד עוד חומרים בנושא כלכלה בינלאומית, גלובליזציה, ניאו-ליברליזם ומשבריהם.
זה שהאזרח הקטן בארה"ב לא היה מסוגל פתאום לשלם את המשכנתא שלו, נבע מהעלייה הפתאומית בריבית, ובעיקר מירידת כוח הקניה של השכירים במשק האמריקאית (מלחמת מעמדות, מישהו?).
מה שמלמד שכל התנהגות "לא כלכלית" מטעמים אידיאולוגיים היא משגה שמחירו המלא יגבה בזמן קצוב. אביר שוק חופשי(כפי שצריך להיות) לעולם לא היה מעניק משכנתה מתוך סנטימנט לחלוחי.
אגב האזרח הקטן, האזרח הקטן שמאשימים הוא זה שלוקח משכנתה ולא משלם אותה, אין שום קשר בינו לבין הפסדיהן של חברות שקנו אגרות חוב מפוקפקות, האחרונים מפסידים את כספם שלהם, האזרח הקטן מפסיד את כספי המלווים.