לפני מספר ימים קיבלתי מכתב מעורכת הדין בשמת פרי שמחיוף המייצגת את המתנחל משה זר ("מלך השומרון"), שדורשת ממני להתנצל ולשלם "לצורכי פשרה" 300 אלף שקל בגין טורי באתר הגדה השמאלית מיום 16.1.2008 שבו כתבתי כי משה זר הוא "מגדולי שודדי הקרקעות בשטחים הכבושים" (סמרטוט אדום – ביקור יקר). אם לא אעשה כן תוגש נגדי תביעה על פי חוק לשון הרע (צילום המכתב מצורף).
זהו ניסיון נואל לחסום את חירות הביטוי והדיון החופשי. משה זר מגובה ומקושר עם אילי הון מישראל וארה"ב, והוא מקווה כי איומים כאלה יפחידו וישתקו את המתנגדים לכיבוש ולהתנחלויות הנמנים עם המיעוט השמאלי במדינה. הוא מניח כי מערכת המשפט, על שופטיה המתנחלים, תומכת בו ובסיועה יטיל על החולקים עליו סכומי עתק שיגרמו להעלמת הכותבים מהשיח הציבורי.
ברור לכל אדם סביר שקרא את טורי, כי השימוש בתיבה שודד קרקעות הוא מטאפורי והוא חלק מהשיח הפוליטי הרואה בכל הפעולות הקרקעיות של המתנחלים והמדינה בשטחים הכבושים, בין פעולות המתחזות לרכישה ובין הפקעת אדמות מדינה, שוד קרקעות של הכובש.
מבלי להיכנס עתה לדיון האם משה זר אכן רכש קרקעות או שמא מדובר בקומבינות, זיופים ותרמיות כפי שטוענים הפלסטינים, אין לדבר לדידי על עסקות מכירה של קרקעות בשטחים הכבושים בין מתנחלים לבין פלסטינים כעסקות שנעשות בין בני אדם חופשיים הנהנים מזכויות שוות. ברור לכל בר דעת כי הנכבש הנאנק תחת חוקי ממשל צבאי נוקשה אינו מוכר את נכסיו לצד הכובש כתוצאה משיקול עסקי של בן חורין.
אשר על כן כל מתנחל שותף לשוד הקרקעות והוא בבחינת שודד קרקעות של העם הנכבש.
המחלוקת הפוליטית בישראל היא חריפה והתאזרחו בה ביטויים בהתאם, מבלי שכל אחד יפנה כל יום שני וחמישי לבית המשפט בתביעה ללשון הרע.
אינני מכיר איש שמאל שיתבע איש ימין לדין על שימוש במונחים כמו "עוכר ישראל", שהרי ברור שאין איש שמאל שהוא "עוכר ישראל" במובן המילולי. כל אחד מבין כי זהו שימוש מטאפורי שהימין עושה בו שימוש להביע את עמדתו כי השמאל לא ממלא אחר הצו הפטריוטי של תמיכה בישראל בעימות עם הפלסטינים.
אותו הדבר אמור גם במונח "שודד קרקעות", רוצה לומר, כי מדובר במי ששותף לשוד קרקעות אדיר שמתרחש בשטחים הכבושים על ידי ממשלות ישראל ושלוחיה מזה 40 שנים.
אם משה זר סבור כי בעזרת איומים בתביעות משפטיות ייסתם הגולל על העימות הציבורי, הוא טועה. גם אם נצא מהנחה שיצליח להוציא אותי מהוויכוח הציבורי, המחלוקת והשסע בין מתנגדי הכיבוש לתומכיו לא ייפסקו. במקומי יבואו חדשים, והם ימשיכו את המחאה כל עוד העוולות והפרות זכויות האדם בשטחים הכבושים ובישראל גופה יימשכו.
| בשמת פרי – שמחיוף עורכת – דין פתח – תקוה 49260 רח’ הראשונים 8 |
BASMAT PERRY – SIMHAYOFF |
טל.: 03-9307888 .:TEL |
| בס"ד לכבוד | תאריך: כ"ג שבט תשס"ח |
א.נ., הנדון: לשון הרע – כתבה מיום 16/1/08
בכבוד רב ובב"ח, |
קל להגיד מן הצד שאל לך להיבהל מאיומים, קשה יותר להיות זה שמאיימים עליו.
ובכל זאת…
הנה עוד חלק:-
קולוניאליסט
איפריאליסט
גזלן
פשיסט
לאומן
גזען
קלגס
בריון
רוצח
נאצי
ציוני
גטו
מחנה ריכוז
כלא
כיבוש
דיכוי
ניצול
אפרטהייד
טיהור אתני
טבח
ג’נוסייד
נכבה
פליטים
זכות השיבה
חפים מפשע
פשע מלחמה
ענישה-קולקטיבית
חוק בינלאומי
החלטות האו"ם
מוסר אוניברסלי
האג
דו-לאומית חילונית ודמוקרטית
אם לא הכנסת את כל המונחים, יורד לך מהציון! ראה הוזהרת…
שאר הכיתה מתבקשים לכתוב חיבור שיכלול את הביטויים:-
בוגד
משתמט
מלשן
קוויזלינג
טוקיו-רוז
גייס חמישי
אנטישמים
מתחנף לאנטישמים
אוטו-אנטישמי
סמולן חסר מוח
עלוב נפש חסר עמוד שדרה
אוסלואיד הזוי
פיסניק פאתטי
"מזרח-תיכון חדש"
עיוור מרצון
לא מבחין בין רצוי לאפשרי
טרור
מאורעות תרפ"ט, מאורעות תרצ"ו-תרצ"ח-תרצ"ט
תכנית השלבים
האמנה הפלסטינית
חמאס
האחים המוסלמים
ג’יהאד
אין אמונה בערבים
רוב האנשים הסבירים יבינו מדבריך שמדובר בגזילת קרקעות בכח או במירמה. באותה מידה, אם אכנה אותך "גדול האנסים", רוב האנשים לא יחשבו שאני מתכוון לכך שאתה אונס את דיעותיך על באי האינטרנט…
אתה יכול להאשים את האיש בהרבה מאוד דברים קשים שעליהם אין ויכוח. נגררת להוצאת לשון הרע שלא לצורך (ולא בפעם הראשונה כמדומני) ומוטב שתנהג בחוכמה והגינות ותחזור בך רק מהכינוי הזה.
הגזמות ואי אמיתות רק מזיקות לקמפיין שאתה חלק מימנו.
עמי כ.
לגדעון שלום,
אני קורא את טוריך באופן קבוע ומסכים עם הרוב המכריע של טיעוניך. מאבק כנגד איומים משפטיים היא בדרך כלל קשה ומחייב עצבים חזקים. מכל מקום, אני מבקש לחזק את ידיך במאבקך הצודק והאמיץ.
משה זר הורשע בהסעת המתנקשים וישב קצת. כל המחתרת הזו סייענים של המדינה לדבר עבירה, והם לא הכתובת ממילא.
לגופו של עניין – זה איום מטופש מצד משה זר, שייגמר כפי שציינו פה אולי בחיובו של ספירו ופגיעה נוספת בחופש הביטוי בישראל.
כל ההתכתשות הזו היא הסחה מהעיקר, שני הצדדים מרוויחים בכנופיות שלהם. משה זר יוצא "גבר גבר" וגם ספירו…מה זה גבר ? וואו. בקיצור, הצגה משמימה המפריחה אש ברמצים כבויים.
As far as I remember Zar was actually in jail in the 1980′s for illegal land dealings.
Perhaps he was not convicted specifically for "land robbery", but if indeed he was in jail on related counts, he really does not have much to stand on when he threatens to sue.
Does anyone remember his case?
בב"ח ?
בס"ד ?
מ.ל.ב. ?
עו"ד ?
אסף, משה זר מעולם לא הורשע בסחר קרקעות לא חוקי. הוא הורשע בחברות במחתרת היהודית ובמעורבות בניסיון ההתנקשות בבסאם שקעה ועל כך ישב בכלא. מלבד זה ניתן לומר ששילם מחיר לא קטן על אורח החיים שבחר. האיש נפצע קשה (כולל איבוד עין ) בעת שירותו הצבאי הסדיר, בעודו סוחר קרקעות הותקף קשות בגרזן בידי פלסטיני ונפצע שוב קשה מאוד. לקינוח, בנו נרצח בפיגוע, וייתכן שמדובר היה בהתנקשות מכוונת ספציפית אליו על רקע העיסוק המשפחתי.
על כל פנים, למראה האירוניה, אילו גדעון היה מכנה את מר זר "רוצח" אכן לא היה לזר הרבה מה לומר על כך בשל ההרשעה שכנגדו. אולם, ייתכן בהחלט שפעילות סחר הקרקעות שלו כשרה לחלוטין מבחינה חוקית (אין בעצם סיבה מיוחדת לחשוב שאינה כזו) ולכן גדעון הסתבך (שוב) בלשון הרע. כאמור, ללא צורך.
יש לציין כי ספירו כבר הפסיד בעבר בתביעה דומה לבני קצובר ואם מעיינים בנימוקי השופטים להרשעה לא נראה שסיכוייו טובים במיוחד גם במקרה שלפנינו. מוטב גם לו וגם מבחינת ההגינות שיחזור בו מדבריו באופן ברור (הוא עשה זאת בחלקית בטור הנוכחי). עם זאת, במקרה הגרוע של חזרה על מקרה קצובר גדעון ייכנס להליך משפטי של שנים ארוכות שבסופו יגזר עליו לשלם סכום נמוך בהרבה מגובה התביעה וימצא כבר מי שיסייע לו בכך.
למרות חילוקי הדעות שלי עם גדעון ספירו, אפשר לצרף גם אותי לתביעה:
משה זר הוא מגדולי שודדי הקרקעות בשטחים הכבושים.
מי שישן עם כלבים בל יתפלא אם יתעור עם פרעושים. זמן רב מהלך ספירו על הגבול הדק של הסתה (קורא לחטיפות יהודים שבטרמינולוגה הספירומנית: מעצר אזרחים. קורא בראש חוצות ומהלל השתמטות, שופך רפש על כל סממן ציוני) ולכן הייתי מצפה מצנחן אמיץ ושמאלן גאה לעמוד לדין כאשר דנים אותו על השתנה מהמקפצה ולהראות לכוווולם שהוא צודק. קדימה ספירו, אני אהיה הראשון להריע לך בדרך לבנק לשלם את הקנס
ב.נ.
כעו"ד אני בהחלט מוכן לייצג בבית משפט את ספירו (ומכיוון שאני קצת מכיר את המגיבים פה, אציין כי עוד לא החלטתי ביני לבין עצמי האם בתשלום או לא).הדברים נאמרו בעת דיון פוליטי, ולא רק זאת אלא שמשה זר הוא דמות ציבורית, ולכן כל נסיון להגיש תביעה על לשון הרע נגד ספירו נראה כנדון לכישלון מראש.
אגב, שמתי לב שספירו וזר שירתו באותו גדוד בצנחנים ואפילו באותה תקופה.
מיד לאחר ששלחתי את התגובה, נזכרתי שרציתי לומר שלהגיד על משה זר שהוא "שודד קרקעות" זה כמו לומר על אולמרט שהוא "ראש מדינת שוד הפלסטינים" או על אבו מאזן שהוא "מנהיג עם של רוצחים", כלומר כאמור מדובר בביטוי פוליטי כלפי דמויות ציבוריות, שבמסגרתו כל אחד יכול לומר מה שהוא רוצה.
גדעון – כולנו איתך!!
שיתבעו אותי – אני קובעת בזאת, שכל המתנחבלים האידיאולוגיים, הם יודאו=נאצים, שאינם שונים במאום, מפלוגות האס-אס, בגרמניה של שנות השלושים. אני קובעת בזאת, שכל פלשתיני, הפוגע במתנחבלים כלשהם – הוא גיבור. יאללה, שיתבעוני!! בכיף!! לכבוד יהיה לי להיתבע – ואף להיאסר, אם יגיעו הדברים לידי-כך – ובלבד שאדע, שאני בצד המצפוני והצודק: הצד הפלשתיני.
והמוני חיזוקים ל"לנין", שציין – סוף-כל-סוף – את שמו האמיתי. כל הכבוד, חבר!!
על החתום:
דניאלה קלטי, סופרת, משוררת, הוגת-דעות, עורכת, נביאה וטראנסית מתחילה – שם רשמי: דניאל-עודד קדם – העיר רחובות הקדושה, יום ו’ ה-8 לחדש פברואר, שנת 2008.
אכן מר זר הוא שודד קרקעות, וזה לא ביטוי מטאפורי, שהרי בעזרת חודי הכידונים של הכובש הוא מנשל איכרים מאדמתם.
פושע מלחמה לכל דבר ועניין, וכמו רבים מסוגו מאיים לנקוט בצעד הבזוי והפחדני של תביעת דיבה.
אדרבא, שיתבע את כל המגיבים כאן, יש כאן מספיק מגיבים בשביל להפוך את כבודו למליונר…
לא תמיד אני מסכים עם גדעון, אבל כאן צריך לעמוד מאחוריו בתקיפות מול ניסיון הבריונות הנלוז הזה.
איזו השתוללות…
ובכן, כמה הערות ותיקונים:
1. משה זר איננו שודד משום שהוא קונה את האדמות. אף אחד לא מכריח את המוכרים למכור וכל ההתלהמות כאן בעניין אין לה על מה להתבסס.
2. משה זר איננו "דמות ציבורית" (מושג שהוא ממילא בעייתי להגדרה) והייתי מצפה מעו"ד כמו עופר יהלום לבדוק מעט ולגלות שגדעון כבר הפסיד בתביעה מאוד דומה לבני קצובר, שהוא בוודאי יכול להחשב לדמות ציבורית יותר ממשה זר.
3. דניאל/ה קלטי קצת מגזימ/ה עם הקריאה לפלסטינים לטבוח ב"מתנחבלים" באשר הם. יש בכך למעשה קריאה לרצח נשים וילדים. עניין מצער למדי ובוודאי בהתחשב בכך שמדובר במי שרואה עצמו (לאו דווקא בצדק) איש שמאל.
4. אין שום דבר פחדני בהגשת תביעת דיבה. להיפך, מי שמגיש תביעת דיבה מביא על עצמו משפט ציבורי שבו יוכלו להביא לציבור כל עניין שלילי שבו אי פעם היה מעורב. מבחינה זו, התביעה הזו היא דווקא הזדמנות עבור ספירו. זה יכול להיות משפטה של תנועת ההתנחלות כולה.
לבסוף, אוסיף ואומר שדברי אינם באים מתוך סימפטיה למשה זר שהוא בעיני אדם גזען ומסוכן.
אפשר לומר על מר זר שהוא "שודד בחסות החוק". כמו העוף שנפל לסיר לילה, פעולותיו אולי כשרות, אבל לא מריחות טוב, בלשון המעטה.
בעניין "אף אחד לא הכריח" –
ישנן דרכים שונות ומגוונות לגרום לאדם למכור רכוש או להגר למרות רצונו. למשל –
ליצור אוירה של איום או פחד, בעזרת "צד שלישי", כאשר למאויים יש סיבות טובות והוכחות בשטח להבין שלמאיים יש גיבוי מצד השלטון והוא לא יקבל סעד והגנה אמיתיים מרשויות החוק.
ליצור מצב שהמוכר הפוטנציאלי לא יוכל להשתמש ברכוש בכדי להתפרנס – זאת אומרת ערך הרכוש יהיה למעשה אפסי, כך שכל תמורה שתוצע בעדו תהיה גבוהה יותר.
במקביל – למנוע מהמוכר הפוטנציאלי אפשרויות פרנסה אחרות.
זאת אומרת – להביא באופן פעיל את המוכר הפוטנציאלי למצב של אין ברירה.
יהודים בגולה עמדו במצב הזה הרבה מאוד פעמים. כולל היהודים ש"אף אחד לא הכריח" במאה העשרים לעזוב את ארצות האיסלאם ולהשאיר את כל רכושם או "למכור" אותו בשווה פרוטה.
כשמדינה מתנהגת כמו ארגון פשע, ומתקנת תקנות בהתאם, יש גם לאזרחים סיבה לדאוג.
אני לא הולך לנהל איתך עכשיו דיון שלם על העניין הספציפי של ספירו, כאילו שהיינו בבית משפט. אציין רק שהתביעה של קצובר היתה בעניין שונה לגמרי, מכיוון שלפי מה שקבע בית המשפט המחוזי הוא השווה את קצובר "לראש העיר של מיסיסיפי בארצות-הברית בתחילת שנות השישים ששיתף פעולה עם בריונים ניאו-נאצים של הקו-קלוקס-קלן, אשר היכו, גרשו ולעיתים אף רצחו אנשים שנאבקו למען זכויות השחורים…"
חשוב מכך, האירועים בפרשת קצובר התרחשו בשנת 96 ופסק הדין ניתן בשנת 2002. מאז השתנו כמה דברים מבחינה משפטית, והורחב מאוד השימוש במושג "דמות ציבוריץ".
בין השאר התקבל ערעור רשת שוקן נגד לוני הרציקוביץ, שלא היה נבחר ציבור אלא איש עסקים ובעל קבוצת כדורגל, למרות שכתבו עליו "…הפך למין עכבר ענק שעיר וחום… ניגש אל התושבים, ובמיוחד אל הנערים הצעירים ולוחש על אזנם דברים אודות בעלי מקצוע בעירם. דברי רעל היו אלה…"
כמו כן נקבע שעל אמנון דנקנר לשלם לאיתמר בן גביר פיצוי סמלי של שקל אחר למרות שכינה אותו בשידור טלוויזיה "נאצי מלוכלך".
דברי ספירו מדיפים ריח של פחד. פחד מפני תוצאותיה של תביעת הדיבה. לכן הוא טוען כאן שבמסגרת הוויכוח הפוליטי החריף אין מקום לתביעות בגין לשון הרע. האמנם? הבה נבחן את הטענה הזאת. ניקח, לדוגמה, מקרה שבו התנפל הביריון המילולי גס-הרוח טומי לפיד – בטלוויזיה, כמובן – על אחד, גדעון ספירו שמו, והטיח כלפיו שהוא מתמיד היה שונא ישראל. ומה עשה אותו גדעון ספירו שמטיף עכשיו להימנע מתביעות דיבה? תבע את לפיד על דיבה! הבסיס העיקרי של תביעתו היה, אגב, שלא "תמיד" הוא נמנה עם שונאי ישראל. וספירו ההוא אפילו זכה: לפיד הסכים לפשרה שבמסגרתה התנצל ופיצה את ספירו ההוא בסכום כספי.
אז מה קרה, ספירו, ששינית את דעתך? מה שרואים משם לא רואים מכאן? ההוויה קובעת את התודעה? או שמא אתה סתם שפן, שחושש להתעמת עם "שודד הקרקעות"?!
אם היית קורא לו טרוריסט, היתה לך עילה סבירה, משום שהוא הורשע ע"י בית משפט ישראלי בעבירת טרור.
"שודד קרקעות" אפעס – כדאי שתיזהר עם החירות הפואטית. (מזל שלא קראת לו "בן זונה". עוד היו דורשים ממך להוכיח – או לשלם טבין ותקילין)
העניין הוא שמותר לך לקרוא לגנב "גנב" ולרוצח "רוצח", אבל אם תקרא לגנב "רוצח" ולרוצח "גנב" אתה מסתבך בהוצאת דיבה.
כמו בסיוטי לילה, כמו איגור הערפד הצולע משרתו של דראקולה מטרנסילווניה, איש נקם נורא ורשע. וכך מתפשט וגולש הלאה הרשע, אד שחור המתפשט כענן יום השטן מבעד למחולות העיוועים של חורקי השנאה והנקם בעלי הזקנים הפרועים. כמו בסיוטי לילה.
לאלימלך זורקין,
יפה שאתה זוכר את מה שכמעט שכחתי. הייתי חייב לחזור למסמכים ישנים בכדי להיזכר מה בדיוק קרה שם. הסיפור מעט שונה מהתאור שלך, אבל לא נלאה את הקוראים בכל הפרטים.
אינני טוען שבמסגרת ויכוח פוליטי אין מקום לתביעות לשון הרע, יש גם יש, ועשיתי בכך שימוש.
מה שטענתי הוא שבמקרה הנדון אין עילה כזו, אבל בכדי להסיר דאגה מליבך, (שהרי ברור שאתה חרד לי), רשום לפניך שאינני פוחד מעימות עם משה זר בבית המשפט (או מחוצה לו), זה יכול להיות משפט מעניין ומרתק על כל נושא "מכירת" קרקעות למתנחלים.
דומני שנהגתי במתינות עם זר שהרי כמי שנמנה עם מורשעי מחתרת טרור הרצח היהודית אפשר גם לכנותו הטרוריסט "סוחר" הקרקעות.
מי שמדבר בסגנון נאצי ומכנה את הערבים במשדר הטלוויזיה עובדה "מושתנים ומסוממים" אינו עושה עסקאות כשרות בשטחים הכבושים כפי שמקובל במדינות דמוקרטיות.
הנה הקטע ששודר בעובדה על משה זר בשני חלקים כפי שמופיע ביוטיוב.
— קישור —
— קישור —
מעניין שספירו, המזדרז להגיב על טוקבקים ולהתווכח איתם, שותק ואינו אומר דבר על הטוקבק המאלף של אלימלך זורקין החושף את צביעותו ואת טיעוניו החלולים.
גם מצטרף בכיף,
משה זר הוא מגדולי שודדי הקרקעות בשטחים הכבושים.
חזק ואמץ גדעון ספירו.
הכי אהבתי בסרטון את הקטע שבו זר מצטט מהגמרא התייחסות למוסלמים. העובדה שהגמרא נחתמה כמאה שנה לפני הולדת מוחמד אינה פוגעת, כנראה, במהימנותו של הציטוט. אכן, משה זר ודומיו הם יהודים למדנים ומלאים כרימון. הם הם היהדות האמיתית. אני בושה בחילונותי הבורה והריקנית, המאפשרת לי לבגוד כך בערך היהודי (???) של החזקה אלימה בשטחי השומרון (שדרך אגב היה אחד האזורים הפחות יהודיים באזור כולו בתקופות שוליות בתולדות עם ישראל, כימי בית שני, למשל).
ובקיצור: כל קשר בין זר ושבטו לבין היהדות, לפחות במובן של זיקה מבוססת למסורת ולהיסטוריה, הוא מקרי בהחלט.
כל מי שיכול/ה, חובה להתגייס למסע כנגד החוק הגזעני המתרקם בכנסת, שיסיר את האחריות הפלילית למי שתוקף פורצים שנכנסו לביתו/שטחו, המכונה גם "חוק דרומי" בגין החוואי דרומי שירה בפלסטינים שבאו לחפש בחוותו ארנבות שברחו להם קודם לכן. מכיוון שרוב הפורצים פלשתינים, אין כל ספק שזהו חוק אנטי-פלשתיני. אם רוב הפורצים היה יהודי, אין ספק כי לא היה מוצע חוק כזה. לתקוף פורץ שהגיע לביתך, ועוד להיות פטור מאחריות למעשה תקיפה– לאן יכול להגיע האבסורד הגזעני?
במסע מוצלח קודם, הצלחנו להכשיל חקיקה כנגד גנבי מכוניות (שם גם הרוב המכריע פלשתינים קשי-יום), אין סיבה שלא נצליח גם הפעם.
אני מודה שלא הבנתי את העניין של "עוכר ישראל" ותביעת דיבה בקשר לכינוי הזה. חלק משמעותי של השמאל הרדיקאלי רואה את עצמו כ"עוכר ישראל" / "שונה ישראל" וכו’, ולא מתבייש או מכחיש את זה, אז מה עניין תביעת ה"דיבה"? איפה כאן הדיבה?
דומני שהגזענות היחידה היא זו שנובעת מדבריך ולפיהם רוב הפורצים הם פלסטינים. ראשית, זה ממש לא נכון, ובוודאי לא לגבי מרכז הארץ (או שמא לדעתך החוק יוחל רק בדרום הארץ?).
שנית, במקרה דרומי הוא ירה בחבורת פורצים אלימה ומוכרת (מאיפה הבאת את הבדיחה בדבר איסוף הארנבות?) שאילו נמלטה מרגע שהאיכר בא להגן על רכושו מקום לנסות לתקוף אותו הייתה יוצאת ללא פגע. זכאי אדם לשמור על רכושו ובודאי שהוא זכאי לשמור על שלמות גופו וחייו.
אגב, למרבה האירוניה מי שיצא נשכר ראשון מאווירת חוק דרומי הוא דווקא ערבי תושב צפון הארץ שהרג שודד שנכנס לחנותו, ויצא זכאי אף שעשה זאת אחרי שהשודד כבר לא היווה סיכון. בית המשפט הכיר בכך שהתנהלות בעל החנות הייתה סבירה לאור תחושת האיום.
לגבי גנבי מכוניות: לאור העובדה שגם כאן הפשיעה הפכה אלימה מאוד (ישנו שוטר צעיר ששוכב צמח כבר זמן ממושך אחרי שגנב מכוניות שאחריו רדף החדיר מברג למוחו) אם אומנם הצלחת למנוע חקיקה בנידון הרי שזוהי תעודת עניות עבורך.
שוב, אני מקווה שהיית צינית בדבריך אך תגובתי באה במקרה שלא.
לרמי,
הימין נוסח המתנחלים לא עושה כלל אבחנה בין שמאל רדיקלי ולא רדיקלי, עבורם כולם הם עוכרי ישראל.
חלק משמעותי של השמאל, להערכתי חלקו המכריע, לא רואה עצמו כעוכר ישראל. אני למשל לא רואה עצמי ככזה. במובנו המילולי זהו כינוי מעליב ופוגע. מעולם לא עכרתי את ישראל, מדינה המוכרת על ידי משהו כמו 160 מדינות בעולם.
אני מתנגד לממשלת ישראל ובהחלט עוכר את מדיניותה, אבל ישראל היא הרבה יותר מממשלה, ואינני עוכר מאות אלפי ישראלים שוחרי שלום ושיוויון שהם אחיי ואחיותיי לדעה ולמאבק, וגם הם חלק מישראל. מחר יתכן ותהיה כאן ממשלה סוציאליסטית דמוקרטית שאתמך בה בכך ליבי.
יחד עם זאת התקבע בשיח הפוליטי המונח עוכר ישראל שהפך בפי הימין שם קוד, מין מטאפורה, לכל מי שלא תומך ב"יהודה ושומרון", כמו שבפי אנשי שמאל אין מכירת קרקעות של פלסטינים למתנחלים או לקק"ל וכל מי שעוסק בזה מטעם ארגוני הכיבוש הם שודדי קרקעות, גם אם במובן משפטי פורמלי של החוק הישראלי הכיבושי הם מבצעים עסקאות כשרות. זוהי מחלוקת פוליטית ולדעתי לא נושא למשפטי דיבה.
אצטט אותך: "אינני עוכר מאות אלפי ישראלים שוחרי שלום ושיוויון שהם אחיי ואחיותיי לדעה ולמאבק, וגם הם חלק מישראל". בחרת במונח מאות אלפים בעוד יש מליוני ישראלים. האם ברצונך לומר שאתה עוכר את רוב הישראלים, כולל רוב הילדים? מעניין הומאני מצידך.
ועוד משה: הביטוי "שודד" יש לו משמעות פשוטה מאוד מבחינה החוק הפלילי בכל מקום בעולם. אם לא כפית על אדם למכור לך משהו, אתה לא שודד. נקודה.
אין כאן שום דבר "פוליטי" ואין בית משפט שיקבל טענה שכזו.
למגיב "כתבת משהו מעניין",
אם בית המשפט יקבל את גרסתך אזי יש בידי חומר שיוכיח כי זר הוא שודד קרקעות לשיטתך. הסר דאגה מליבך.
אשר לילדים, אתה יכול להירגע, הם לא נכללים במסגרת הישראלים אותם אני עוכר. אני עוכר רק את אלה המזדהים עם הכיבוש, האפרטהייד, הגזענות, והקפיטליזם הפראי והנצלני. אתה תעשה חשבון כמה הם מונים.
האם החומר המרשיע שיש לך על זר הוא חדש?
אם לא, מדוע לא פנית למשטרת ישראל ומדוע לא ציינת זאת עד כה?
ויותר מעניין? באיזה חומר מדבר? מה זר עשה לפיו?
אם יש ברשותך חומר אמין כזה, הייתי רוצה לראות את האיש מאחורי סורג ובריח ויפה שעה אחד קודם.
לגבי הישראלים שאתה עוכר: אתה כולל את מי שמזדהה עם כל מה שציינת או מי שמזדהה עם לפחות כמה מהם?
האם אתה עוכר כל מי שמגדיר עצמו "ציוני" בהגדרה המקובלת?
ההאשמות נגד זר אינן עניין לערכאה ישראלית, אלא לערכאה בינלאומית.
החומר שבידי דיו להוכיח שלא היה לשון הרע. לעניין בית הסוהר תצטרך לפנות לשלטונות.
גם רכישת קרקע בכסף היא לעתים שוד. באוטוביוגרפיה של נשיא בית המשפט העליון דאז יצחק אולשן הוא מספר כיצד בהיותו עורך דין פעל לעקיפת האיסור להעביר קרקעות באזורים מסויימים מערבים ליהודים:בחוק היתה פרצה ולפיה בהליכי הוצאה לפועל ניתן להעביר קרקע מחייב לנושה אם פסק הדין ניתן בתקופה שלפני ההגבלות. בעמ’ 183: "אנשי הקרן הקיימת התחילו לקנות פסקי דין "עתיקים". אולם בפסק הדין לא היתה תועלת אם לחייב לא היו קרקעות. פסקי דין כאלו אפשר היה לקנות בזול, משום שלבעליהם, הנושים, לא היו סיכויים לממשם. אז בא יוסף וייץ ואמר: אם אין לחייבים קרקע עלינו לדאוג שתהיה להם קרקע. לא עבר זמן רב ונמצאה התחבולה. סוכן קק"ל התקשר עם ערבי שרצה למכור לו קרקע אבל הערבי לא יכול להעביר לו את הקרקע במישרין לרגל ההגבלות. הערבי האחר, שלפי פסק הדין שעבר לידי הקק"ל היה חייב כסף, הסכים שהקרקע של הערבי הראשון תועבר בטאבו על שמו. באופן כזה ניתנה לקרן הקיימת אפשרות , על סמך פסק הדין, להטיל עיקול על הקרקע שנרשמה על שם החייב. לערבי החייב היתה ניתנת איזו הנאה כספית…. הדרך הזו הוכיחה את תועלתה ונתקבלה כדרך שיגרתית", וזה רק אחד מהפטנטים לרכוש אדמות מערבים בכסף אירופאי במסגרת פרוייקט לאומי.
ב"שוד" הכוונה היא לגזילה בכח הזרוע או באיומים. אין בין הדוגמא שנתת ובין שוד דבר וחצי דבר.