הגדה השמאלית מבקשת בשעה זאת של פרישת פידל קסטרו מכל תפקידיו מפאת מחלה, לאחל למנהיג המהפכה הקובנית הבראה מלאה והמשך תרומותיו הרוחניות לעניין השלום והקדמה.
בתקשורת המקומית והבינלאומית אנו עדים לשטפון של עלבונות נגד פידל והעלבת האינטליגנציה של כל מי שהצליח לגבש עמדה עצמאית לגבי ההישגים של המהפכה הקובנית. הגדיל לעשות נשיא ארה"ב שמקיים מצור אכזרי נגד קובה ופוגע ברווחתו ובבריאות של העם באי הנצור. איזה חוצפה יש להם, למנהיגים של העולם הישן!
לדאבון הלב, לא מעטים מזדנבים אחרי בוש תוך הפגנת בורות איומה לגבי תולדות המהפכה הקובנית. קובה הולכת בדרכו הנבונה והאמיצה של פידל, רוכשת בעלות ברית חדשות ומשמשת מגדל אור לתהליכים מהפכניים ביבשת של אמריקה הלטינית.
תהיה בריא, חבר יקר. חזק ואמץ.
תגובות
אני בולע את רוקי ונאלץ לכתוב: לכתו של פידל הוא מאורע רע ועגום, לקובה ולעולם כולו.
באשר לקובה – אני חושש מאוד לגורלה לאחר שנותרה טרף קל לאמריקאים
ובאשר לעולם, אם המודל של פידל ימות איתו – מודל שלמרות כל הקשיים והלחצים החיצוניים הצליח להניב פירות רבים חיוביים – ניוותר כמעט רק עם הקפיטליזם האמריקאי כחלופה טוטליטארית יחידה
אף אדם חושב אינו יכול לשמוח למחשבה כזו
ולכן – עם כל מגרעותיו – הידד החבר פידל. גם אני חולק לך כבוד. מי יתן והמהפכה שייסדת תאריך ימים אחריך.
קובה היתה מדינה של צניעות, טוהר משוחרר, מין טיבעי, חינוך טוב, תרבות ניפלאה ואמיתית חסרת יומרות ופוזה ובעיקר – מדינה של קסם מאופק והיופי שבצניעות וחופש הגוף (למשל המחול הקובני) והנשמה (למשל היופי של האמנות הקובנית). האתוס המהפכני לא עבר גלגול צורה מנוון למנגנוני חושך נוסח רומנייה של צאושסקו, לא לבירוקרטייה דכאנית, וגם לא לחיי פאר של אליטה בירוקרטית כפי שהיה בבריה"מ.
מדינה של צניעות וקסם. האתוס המהפכני התבטא – ביכולת שימור האוטונומיה – העובדה שהעם הקובני הנפלא והטוב היצליח להתגבר בנקל על פיתויי העושר וחיי הזנות הרוחנית של הצטרפות לכלכלה הגלובאלית וקבלת האתנן של האימפריאליזם. אוטונומיה שסללה את הדרך לפני ההמונים בארצות אחרות של דרום אמריקה לדעת שהאלטרנטיבה של חופש הגוף והרוח, הטוהר המהפכני של הגוף והרוח – יכולים להמשיך ולהתקיים, ולהתגבר על ניסיונות ההכחדה. דבר המאפשר את קימום החירות והצדק והרוח באופן איתן כיום בוונצואלה של צ’אבז – אף הוא משאת נפש להמונים רעבים לצדק וחופש. העם הקובני זכר היטב את ניסיונות האימפריאליזם בתחילת שנות ה-60 לחזור ולכבול את גופו ונישמתו לשילטון ברוני המאפייה של פלורידה שהיו אלילי החמס האמיתיים בימיו של העריץ הניתעב פולחנסיו בטיסטה, כאשר תחת הדקלים ובחדרי הילטון הבאנה ובקובה כולה פרחו זנות עבדותית וניוון הנשמה. פידל קאסטרו, חבר יקר ואמיץ ואיש אמת ותרבות אמת ואתוס של אומץ ויופי, השכיל לעבור את השנים הקשות, והראה כי הדבר אפשרי בניגוד לכל הסיכויים לכאורה, לכל ההזנייה הרוחנית והפיתויים שמעתיר קפיטליזם רומסני ומשעבד.
ש מקום לעמוד מול האמברגו האמריקני. יש מקום גם להצביע על ההישגים הסוציאליסטיים המרשימים של קובה, כמו תמותת תינוקות נמוכה מזו של ארה"ב. לא נכון, וגם רע מבחינה פרגמטית, להתעלם מהפרות זכויות אדם חמורות בקובה, כמו כליאה של מבקרי המשטר.
אני מניח שיש לא מעט אזרחים טובים, מיואשים וחסרי בית פוליטי, שקוראים באתר זה ואוהדים את עקרונות חד"ש בישראל אבל מגבשים את דפוסי ההצבעה והפעילות שלהם גם על סמך משקעים היסטוריים עכורים, הקשורים לכמה משטרים קומוניסטיים בעולם.
אם רוצים לקרב קוראות וקוראים כאלה, צריך לדון גם בפגמים. הנה הפנייה לדוח אמנסטי:
— קישור —
לא כל קובני שמוחה על דיכוי חופש הביטוי במדינתו הוא שליחם של הסרסורים הקובניים במיאמי.
עופר
וכמובן, העברת השלטון לאחיו-שלו – היא בהתאם לכל כללי הרפובליקאיות והקומוניזם.
לא מונארכיסטית כלל!!
LOL
ראול הוא סגנו של פידל, ונבחר לתפקיד זה על ידי המועצה המחוקקת של קובה.
והעברת השלטון לבן? והעברת השלטון לאישה? כי כיום אשתו של נשיא לשעבר מתמודדת בארצות-הברית כדי להחליף את בנו של נשיא לשעבר. אם היא תנצח סדר הנשיאים האחרונים בארצות-הברית יהיה בוש, קלינטון, בוש, קלינטון. יש בכך טעם לפגם, וגם בקובה, אבל לטעון שזה מעיד על "מונרכיזם" זו דמגוגיה. יש הרבה בעיות לקובה אבל אתה לא מתעניין בהן, אתה פשוט רוצה להכפיש אותה כדי להצדיק את ההרעבה והאמברגו.
דמוקרטיה אמיתית היא משטר שבו התוצר המשותף מחולק באופן הצודק ביותר, שאין ניצול אדם בידי אדם ושזכויות האדם הבסיסיות: חינוך, בריאות, רווחה וכד’, מובטחות בחוקה ואינן סחורות הנקנות בכסף.
בזאת קובה דמוקרטית יותר מארצות הברית, וההיסטוריה הוכיחה שכדי להשיג זאת יש לעתים צורך לפזר את מצג השווא הרב מפלגתי, שכמוהו כ"תחרות החופשית" על המוצרים בעולם הקפיטליסטי.
ה"דמוקרטיה" הקפיטליסטית היא, במקרה הטוב, הבחירה בין קוקה קולה לפפסי קולה.
בעולם השלישי דמוקרטיה היא גם עצמאות לאומית, כלומר הנהגה החופשית מתכתיבים ישירים ועקיפים מצד המעצמות הקפיטליסטיות ומוסדות ההון הבינלאומיים.
אני מקווה שקובה תהיה נאמנה לדרכה ולא תלך בדרך הגורבצ’וביזם, ושמנהיגים מתקדמים אחרים לא ילכו שולל אחרי חלק מתומכיהם הסוגדים בלא תנאי למערכת הפרלמנטרית.
לדוגמה, כיום מחירי הנפט גבוהים, כך שהמשטר בוונצואלה יציב. אם מחר מחירי הנפט י?רדו, אני מקווה שצ’אבס י?דע לנהוג כמהפכן ולא לתת להלכות רוח חולפים, ולתעמולה מבחוץ המשקיעה סכומי עתק להסתת ההמונים (במיוחד במצבי משבר) לחסל את המהפכה הצעירה והמבטיחה שלו.
מה שצריך עכשיו זה לעבור למודל סוציאל-דמוקרטי בקובה, כמו שהתכוונו תנועת סולידריות בפולין וחלק מהרפורמטורים ברוסיה.
דמוקרטיה אמיתית משמעה לתת לתושבים להחליט על גורלם.
קומוניזם אמיתי – כפי שציין בצדק יובל הלפרין – הוא אליטה שמחליטה בשביל התושבים מה טוב להם ולא נותנת ל-"הלכי רוח חולפים" להשפיע.
יש הבדל בין קובה שבה הדיקטטור העביר לאחיו את השלטון (אין זה משנה אם היה מעביר למישהו אחר אלא שזה ממחיש את הסיאוב של השיטה ואת חוסר האמונה בה אפילו מצד העומדים בראשה) לבין ארה"ב שבה בן או אשתו של נשיא מתמודים בבחירות דמוקרטיות ונבחרים על ידי האזרחים.
כמובן אם נניח כמו יובל שההון הוא עדר נבער שנון להלכי רוח מזיקים ושאסור לתת לו להחליט לבד על גורלו אזי אולי השיטה הקובנית עדיפה.
ראול קסטרו נבחר על-ידי חברי האסיפה הלאומית הקובנית שנבחרים בבחירות איזוריות מדי חמש שנים. אבל זאת לא הנקודה בעיני. השלטון בקובה הוא לא אידאלי, יש לו בעיות רבות. הבעיה החריפה ביותר שלו היא נטיה לסמכותנות, המקבלת חיזוק מהבידוד של קובה על-ידי ארצות-הברית. אבל זה מצחיק לחשוב שזה מה שמטריד את ארה"ב, שהייתה בעלת-בריתו של בטיסטה, הדיקטטור ששלט לפני המהפכה, ושהיא בעלת-בריתה של ערב-הסעודית כיום. הבעיה של ארה"ב היא האופי הדמוקרטי של קובה, שהמדינה יכולה להחליט על מדיניותה באופן עצמאי ושהיא לא כפופה לה, ולא האופי הלא-דמוקרטי של קובה.
דמוקרטיה אמיתית משמעה לתת לתושבים להחליט על גורלם, אני מסכים. אין לי ספק שכאשר תושבים יכולים להחליט על גורלם, הם לא בוחרים להעניק את כל המשאבים והתוצר שלהם לקבוצה מצומצמת של בעלי-הון. לרוע מזלם, גם במדינות הקפיטליזם המכונות דמוקרטיות, הם לא מחליטים על גורלם.
חברה קפיטליסטית לא יכולה להיות דמוקרטית משום שכוח כלכלי הוא כוח פוליטי. לדוגמה התקשורת היא בבעלות בעלי-ההון ותלויה בכספם של מפרסמים בעלי-הון, ולכן השיח שהיא יכולה לקיים מוגבל בהתאם לאינטרסים של מעמד ההון. לדוגמה בעל-הון יכול להרים מבצע פילנתרופי ולגזור קופון פוליטי, למרות שהמציאות היא שחלוקת המשאבים הקפיטליסטית היא זו שנתנה לו את הכוח לקבוע את סדר העדיפויות החברתי ולהחליט במה חשוב להשקיע. בעל-הון יכול לממן פוליטיקאים ובכך להפוך להיות האדם הראשון כלפיו אותם פוליטיקאים מחויבים. בעל-הון יכול לאיים בהעברת ההון שלו מהמדינה. כוח כלכלי הוא כוח פוליטי וזאת הסיבה לכך שבעלי-הון ממשיכים לצבור הון גם לאחר שהם יכולים להרשות לעצמם לרכוש כל מוצר צריכה שהם יכולים לחשוב עליו – הם רוצים עוד כוח. כוח כלכלי הוא כוח פוליטי וזאת הסיבה לכך שחלקים גדולים מהציבור מרגישים מנוכרים מהפוליטיקה, חסרי השפעה וחסרי קול.
"על התמיכה והעידוד"? מה אתה, מתמודד ב’כוכב נולד’?
במדינת ישראל ה"קפיטליסטית" – ומכאן הלא דמוקרטית – יכול להתקיים אתר כמו "הגדה השמאלית".
האם בקובה יכול להתקיים אתר נניח "הגדה הימנית"?
רציתי להודות לקוראי וכתבי הגדה השמאלית מפלסטינה על התמיכה והעידוד!
החבר פידל וקובה במצבה הנוכחי מזכירים לי את עצמי ואת ברית המועצות בסוף ימי. ראול קסטרו מזכיר לי את אנדרופוב וצ’רננקו, יורשיי בהנהגה הסובייטית שניסו עוד להציל מהקומוניזם את מה שניתן לפני שבא הבוגד גורבצ’וב והרס את מפעלו של החבר לנין. מאחורי גבו של החבר ראול אני רואה כבר את גורבי הקובני שיחסל את הקומוניזם בקובה. זו רק שאלה של זמן.
מה, רק מתמודדים באסטרלה נסידה צריכים לקבל תמיכה ועידוד? תמיכה ועידוד זקוקים קודם כל הנאבקים בריאקציה האימפריאליסטית הינקית!
גרסיאס אוטרה וס|
הזוי… קובה היא מדינה שנתקעה בקפסולת זמן לאחר שגלגליה טחנו את הטובים בבניה כמטחנת בשר. ואתם שפטורים מחיים כאלו יכולים להעלות הגיגים רומנטיים מנותקים מהמציאות.ההזיות הפוליטיות הללו, אם הייתם אזרחים קובניים, היו מביאות אותכם להיכרות קרובה עם הסורג והחבל.
תהיה בריא גדול המהפכנים והמנהיגים במאה העשרים. צדקת לאורך כל הדרך. הלוואי ופה יישמו חלק קטן מתורתך העמוקה.
אני לא מאמינה שאתר כמו "הגדה השמאלית" תומך בדיקטטורה. בכנות, איכזבתם אותי.
אתם רוכשים לו כבוד, יש לומר, ולא רוחשים!
(אני לא טועה!!!). מה שאתם עושים הוא ניסיון נלוז (כרגיל) להקנות לגיטימציה ללא-לגיטימי בעליל, במיוחד אם הוא נגד זכויות האדם שאתם כל כך מרוממים.
ועל כן אתם רוכשים לו כבוד.
אני לא אתפלא אם אתם גם תומכים במשטר של קים ז’ונג איל בצפון קוריאה.