אדם אחד ויחיד אחראי לטבח הנוכחי בגטו עזה – אהוד ברק. כל ירי טילים מעזה הוא תגובת לוחמי הגטו להרג קודם של צה"ל בתושבי הגטו.
פרופסור זאב צחור, יו"ר מכללת "ספיר", אמר לכתב "ידיעות אחרונות": "יום אחד פנינו לפיקוד דרום. אמרנו, יש לנו השבוע אירוע במכללה. אל תעשו לנו השבוע סיכולים. הם הסכימו… אנחנו יודעים בבוקר אם יגיעו קסאמים אחרי הצהריים". (המוסף לשבת, 29.2.2008 ע’ 2). יום האירוע עבר ללא טילים.
היריב של ברק הוא לא החמאס אלא אהוד אולמרט.
לאולמרט אין ניסיון צבאי וברק מסובב אותו על האצבע בכל הנוגע לביטחון. עתידו הפוליטי של אולמרט תלוי בהשגת הסכם עם אבו-מאזן. האמריקאים רוצים זאת כי הסעודים רוצים זאת. שניהם חוששים מעליית היוקרה של איראן-חיזבאללה-חמאס בגלל כל התלקחות עם ישראל. מפלגת "קדימה" היא גוף קיקיוני שהוקם כדי לסדר לשרון רוב בכנסת. בלי שרון אין לה קיום. אלא אם תגיע להסדר עם הפלסטינים ותשחרר את שליט. בלי זה היא תיעלם מהמפה הפוליטית בבחירות הבאות. אולמרט וציפי לבני יודעים זאת. קיומם הפוליטי תלוי בהשגת הסכם. לכן ברק פועל להכשלת ההסכם. הוא החל במירוץ לקראת הבחירות הבאות ופועל ליצירת דעת קהל נגד אולמרט. הוא מקווה להיבחר לראש ממשלה בזכות ניסיונו הצבאי. ההרג בגטו עזה הוא כלי לקידום מטרתו. הוא מרקיד את החמאס כמו הודי שמרקיד נחש. הוא יוזם – החמאס מגיב ואז הוא מסלים. ברור ששום מנהיג פלסטיני אינו יכול להמשיך בדיונים עם אולמרט ולבני כשעשרות אזרחים נהרגים בעזה. לכן הודיעו על ביטול פגישותיהם עם לבני. עוד נקודה לטובת ברק. הוא רוצה להיות זה שישיג "הסדר" עם הפלסטינים. הוא – לא אולמרט. כך בדיוק נהג מילושביץ מול יריביו הפוליטיים ביוגוסלביה – וההמשך ידוע.
ומה בקשר לשליט? אותו סיפור כמו עם רון ארד. כשהדיונים עם עבאס מוסאווי מהחיזבאללה על שחרור ארד הגיעו לשלב מכריע נודע שמוסאווי נוסע לפגישה בעיירה ג’יבשית. ברק – שהיה אז רמטכ"ל הורה להרוג אותו. היו אלופים במטכ"ל שהתנגדו והעירו שזה יסתום את הגולל על שחרור רון ארד. ברק התעלם מהם והורה: "תדפקו אותו". כך דפק את שחרור רון ארד, כעת הוא דופק את שחרור שליט, את תושבי גטו עזה – ואת תושבי שדרות.
מי שרוצה רגיעה בדרום חייב לפעול להדחת מילושביץ הישראלי בכל ההקדם.
וואו, עקיבא אור בגדה השמאלית! עוד, עוד, אני רוצה עוד. מה עם DD?
תשובות על קצה המזלג
1. הפרטים על רצח מוסאווי הובאו ב"ידיעות אחרונות" לפני שבועיים במאמר שראיין את טייסי ההליקופטרים שביצעו את ההרג.
2. מי יחליף את ברק ? עמי איילון.
זו לא בחירה שלי אך שהוא המועמד להחליף את ברק ב"עבודה" ובממשלה
3.מילושביץ ליבה סכסוכים אתניים ביוגוסלביה
כדי להופיע כ"מושיע הסרבים".
ברק מלבה סכסוכים אתניים בישראל כדי להבחר לרה"מ ולהופיע כ"מושיע היהודים"
ב"סיכולים ממוקדים" שלו ברק מאלץ את החמאס להגיב בירי טילים. לפי דברי פרופסור זאב צחור.מנהל מכללת "ספיר", שציטטתי במאמרי אם אין "סיכול ממוקד" בבוקר – אין ירי טילים אחה"צ.
אותם תכסיסים. אותפ מניעים. אותה מטרה.
לכן נכון לומר: ברק = מילושביץ
עקיבא אור
מאמר משעשע למדי.
ומי לדעת מר אור יחליף את ברק ? ואני מדבר כרגע על ריאל-פוליטיק ולא פנטזיות.
אולי אולמרט ימנה את חנין מחד"ש ? לא נראה לי. זה שיבוא אחרי ברק יהיה כנראה רק גרוע יותר.
לא שאני גרופי של ברק, אבל אני חושב שזו הגזמה לייחס לו את כל מה שקורה בעזה.
אהוד ברק נעלם – לשמחת כולנו – מהנוף הפוליטי למשך כמה שנים, ועדיין תושבי עזה היו רחוקים מללקק דבש.
רצוי שהכותב יפרט ויאסמך את טענתו על אחריותו של ברק לאובדן הנווט רון ארד. אם יש סימוכין לטענה, עלינו להכירם. זה אכן נשמע כמו ברק, ואני מסכים לתיאור של האיש הרע הזה (שראוי לכינוי מילושביץ וגם לכינוי נבודראדן), אבל עובדות טעונות איסמוך והפניה למקורות.
יש משהו מאד אתנו-צנטרי בהתייחסות אל החמא"ס רק כאל "המגיב לעוולות הפריץ". אין קשר סיבתי ישיר בין ירי הרקטות לבין הפעילות של ישראל (למרות האותות והמופתים שהובאו), ה"התנגדות" היא מטרה בפני עצמה וכל עוד הכיבוש ימשך (והכוונה לכיבושה של כל פלסטין ההיסטורית ולא ל-22% מהשטח שהפנטזיות הישראליות מייעדות לה) גם פעולות ההתנגדות ימשכו.
הניסיון לכפות את ההגיון המערבי שלאחר מלחמת העולם השנייה (מלחמה = מחיר גבוהה מדי) על הפלסטינים הוא פרוייקט קולוניאליסטי לא פחות ממפעל ההתנחלויות (דיכוי פיזי מזה ודיכוי רוחני מזה).
כוחו של החמא"ס הוא ב"התנגדות" לנטע הזר שממשיך להיות תקוע כטריז במרחב הערבי ולכן אין לו שום סיבה להפסיק את המאבק.
אז למה אתה עושה יד אחת עם ליברמן ואיתם ושולל מהחמא"ס את קול ההתנגדות? הוא לא הרוויח אותו במאות הרוגים?
דבר נוסף שמטריד ומאד אופייני לעמדה הקולוניאליסטית הוא תפישה מונוליטית של הפלסטינים. אין דין עזה כדין הגדה, ועל כן אין משמעות להגעה להסכם עם עבאס מכיוון שהוא מייצג בערך את עצמו ואת החברים המושחתים שלו מהפת"ח וממש לא מייצג "עם".
נ.ב – אין בי חיבה במיוחד לברק אבל השימוש בדמותו של מילושביץ’ כבר השוואה חושף יותר בורות מאשר משרת את המטרה.
איזו נחמה.
עכשיו כולנו יכולים לישון בשקט.
עמי "הרגתי ערבים יותר מכל אחד אחר" איילון יהיה שר הבטחון. לא אלמן ישראל.
אליבא דעקיבא אור, זה הישג גדול לשמאל העקבי …
תודה תודה תודה יונאס. מסכים עם כל מילה.
לעקיבא אור:
תודה על סעיף 1 לתשובתך.
כזכור הרצח של מוסאווי לא רק שגרם לאובדנו קצה החוט לנווט השבוי און ארד אלא גם לשני אסונות מרובי חללים בארגנטינה. אז אם מי שהדם השפוך אינו מעיק על מצפונו והוא ממשיך לחייך ולשאוף למשרות ממלכתיות, הוא זכאי בהחלט לכינוי מילושביץ או נבוזראדן הישראלי. רק חבל שלא ידעתי כל זאת כאשר תמכתי בו ב-2001.
לעקיבא – ניתוחך מדוע ברק מכשיל הסדר, ופוקח עיניים. גם המובאות מדברי צחור, ו"ברק המרקיד את החמאס כמו פקיר הודי המרקיד נחש בחליל".
השאלה היא למה אזרחי ישראל לא רואים זאת, והיסטריית הלינץ’ המפחידה כלפי עזה גוברת – בעיני אנשים ברחוב רואים אש זרה של תובעי קורבנות אדם, זה מפחיד, אף פעם לא היה כך:
כזה טימטום של האספסוף המשכיל (איני מדבר על ההמון הניבער שטוף היצרים הפרימאליים) וכזאת אווירת לינץ’ קולקטיבי.
איך הם לא רואים את הברור כל כך, רואים שעובדים עליהם באופן שמעולם לא נעשה בישראל? כתבים חולשים ובעלי הון שהעלו את ברק לאחר ששיכנע אותם בשיחות אישיות בחוגים סגורים שהוא מושיע האומה המיועד, ושהוא יעשה סדר וכולם יתחילו לראות אור. מערכת הביטחון שרואה בו מושיע וממשיך העדיפות הצבאית מזרימת כספי העתק, בצד "פעולה משחררת" שתעשה שימוש בשפעת הנשק שנקנה במליארדים, אך בלי סיכון רב מדי (עזה זה לא אירן, לא סוריה ואפילו לא החיזבאללה).
קראו אודות אווירת הלינץ’ ועניין יוקר המחייה
צווחת הכרוכייה ומדד יוקר המחייה
— קישור —
היכולת לאמפטייה, הזדהות עם סבל האחר, Compassion, Mitleid היא היכולת לייצג החלפת מקומות במערכת הייצוג האנושית, בהכרה או בדימיון .
[להלן דיון בנושא בשולי מאמר של אורי אבנרי, — קישור — אמן ופילוסוף ישראלי החי כרגע מחוץ לטריטוריה הישראלית (תחת הפסידונים "יוסל'ה"), בהשתתפותי, ובהשתתפות כותב בשם אריה עירן, המציג עמדות סלקניות כלפי האוכלוסיה הפלשתינאית, ומטיף ל"התרבות מהירה של הגזע היהודי"…]
מדובר למעשה בהחלת האימפרטיב הקטגורי של קאנט: על תעשה מה שלא היית רוצה שיהפוך לחוק כללי – דהיינו, מעבר מכימות פרטיקולרי
Ex) Rem.ax) לכימות כולל xy) Rem.yx) כלומר: המעבר מ "יש לפחות X אחד עבורו אדם A (אני או עירן) מסלק (למשל הורג או מטרנספר) את X " ל "עבור כל X כל Y מסלק את X" כש Y ו X הם קבוצת האנשים כולם בעולמנו, כשברגע מסויים מתקיים ביניהם היחס xRem.y .
בשימוש בלוגיקה מודלית הראה לוגיקן מתימטי ישראלי (שישם את הלוגיקה המתימטית מודלית של Jaako Hintika בעבודת דוקטורט משנת 1973 ( Kroy M. The Conscience – A structural Theory. New York: John Wiley & Sons, 1975 )
כי ניסוח זה של האימפרטיב שקול לניסוח השני של האימפרטיב של קאנט "אל תעשה לאחר מה שלא היית רוצה שיעשו לך" שהוא למעשה דריבאט של הכלל המקראי "ואהבת לרעך כמוך" אותו היציב הלל הזקן כעקר התורה. הנקודה החשובה היא כי המעבר ביצוג בהכרה לכימות כולל מחייבת החלפת מקומות, היכולת לעבור מיצוג של פרט מסויים והטרנספורמציות החלות עליו, ליצוג של כל הפרטים במרחב הרלוונטי (בני האנוש) כולל אני עצמי. בספר נידונות תופעות פסיכולוגיות מרתקות וגם מפחידות, הכרוכות באי היכולת להחליף מקומות במרחב הייצוג כגון האישיות הפסיכופטית.
אייכמן במשפטו בירושלים טען, כי חונך לא לראות ביהודים חלק מבני האנוש, ולכן לא הכיל לגביהם את האימפרטיב. הנקודה היא שהנאצים יישמו אי הכלה כזאת באמצעות הליכים של דהומניזצייה: הלבשת הנידונים במחנות המוות בפיג’מות עלובות, גילוח שער ראשם, הטלת טרור שרירותי עליהם עד שניראו לעיני כל כיצורים בעלי אינסטינקטים מפוחדים משונים – בקיצור, יושמו כאן הליכים שהיקנו למושאי הג’נוסייד מראית של "לא בני אדם", לא בני אדם כמונו" "יצורים מסוג שונה".
עירן מפעיל הליך אחר, שיושם בטרם החלה ההשמדה בפועל: ראיית הערבי כ"הפרעה", ביצוע רדוקצייה של בן אנוש מלא, לדרגת "הפרעה" ותו לא.
הנה, כעדותו הוא:
"הערבים **מפריעים** לי לממש את מדינת ישראל על כל ארץ ישראל המנדטורית . זו השקפה מדינית ואין בה שינאה . אני גם לא הולך למגרשי הכדורגל לצעוק "מוות לערבים" . אם זה יקרה פעם זה יהיה מתוך חישובי תועלת פוליטיים" .
בשנת 1974 טענתי כי הליך כזה לא יכול להיות "ממודר" לערבים בלבד, והוא עשוי לגלוש בישראל לכל בני האדם החיים במרחב זה. כלומר תהפוך שכיחה בישראל גישה הרואה בזולת אובייקט גרידה. הדבר אמנם ארע במידה לא מבוטלת, ומובע באופנים רבים בקיום כאן.
הלוגיקה של הסלקנות והג’נוסייד (כרגע, "שואת" עזה?)
— קישור —
בתחתית הדיון כרגע, צצו עוד שאלות יסוד מוסריות חשובות הנוגעות לנישול ועמדות סלקניות ביחס הפלשתינאים
הדיון שהקישור אליו נמצא בהודעה שמעלי שמעלי, כולל בין היתר את הדברים הבאים בנושא דין שווה לכולם:
שדדת אדמה ערבית? שלם פיצויים. כל מי ששודד יפצה את קורבנו. זה דין שודד. אין דין יוזם שוד, כדין המנסה להשיב את הגזילה. אין זה כלל משנה שהשודד היה בעל אמצעים, והערבים הנישדדים עניים חסרי אמצעים. שהרי ברור שהשודד רעהו הוא בעל יותר אמצעים מהנישדד. ממשיכים בשוד משום שלנו אוירונים עם מיני טילין, ולנשדד יש רק קפצונים.
— קישור —
בתחתית ההודעה אליה מוביל הקישור, למטה בצד ימין, הקש על "חזור למאמר" ולפניך הדיון המעניין כולו. בדיון זה, צצו שאלות יסוד מוסריות חשובות הנוגעות לנישול ועמדות סלקניות ביחס הפלשתינאים.
להלן המאמר המציג את הנושא שלמעלה באופן מפורט ובהיר יותר:
הלוגיקה של הסלקנות והג’נוסייד (כרגע, "שואת" עזה?)
— קישור —
להזכירך לפניו היה אדם בשם עמיר פרץ, אולם "השמאל"(?) במקום לתמוך בו הכשיל אותו והגדילו לעשות כל אותם חברי מפלגת העבודה שערקו ל"קדימה" והראו את נאמנותם לאדיאלים של חופש ושיויון (בדיוק כמו ילדי החוץ בקיבוצים-כולם שווים, אבל יש אוכלוסיות שראויות רק כמשרתים)בסה"כ קיבלתם את שרצונכם-החלפתו של עמיר פרץ.
מעניין כמה מזרחיים נמצאים פה?
חיזוק לדברי יונאס:
"רמי", לעיל, מדבר על ה"אסונות" בארגנטינה כאילו היו תופעת טבע כמו האל-ניניו – תוצאה בלתי נמנעת של "רצח" מוסאווי – ולא, חלילה, רצח של יהודים חפים מפשע שבוצא בידי בני-אדם (לבנונים ואיראנים) בעלי שיקול דעת ואחריות מוסרית…
ואילו מיכאל שרון, לעיל, רואה בחמאס, היורה רקטות על אזרחי שדרות ואשקלון, רק "נחש קוברה ארסי" הרוקד לחלילו של ברק…
אז מי (באמת) אמר שהערבים הם לא בני-אדם?!…
גטו ??
אתם רציניים ?? גטו ?!