קודם דיברו האנליסטים, כך קוראים לפרשנים בוול סטריט, על האפשרות שיהיה מיתון. הפרשנים "שיחקו" עם אחוזים. מומחה אחד דיבר על 30% סכנה של מיתון. מומחה שני דיבר על 60% סכנה של מיתון. והדולר יורד. לא עבר זמן רב וכולם החלו להסביר שהמשק של ארה"ב כבר נמצא במיתון. והדולר יורד. אך כל המומחים הרגיעו את הציבור שהתקופה הקשה תסתיים בחלק השני של 2008. אך ישנם כבר מומחים המסבירים שככל הנראה שנת 2009 (!) גם היא אבודה. כל שבוע מודיע הנשיא ושר האוצר שהם בעד "דולר חזק".
פרוטות לצרכנים ומיליארדים לבנקים
הבנק הפדראלי המרכזי מזרים סכומים קטנים לצרכנים כדי לעורר את הקניות. אך עיקר הצרות הן בבנקים הגדולים בכלל ובבנקים להשקעות בפרט. הבנק המרכזי הפדראלי פתח לבנקים הגדולים קווי אשראי של 200 מיליארד דולר. והדולר יורד. והבורסה יורדת. בנק ההשקעות הרביעי בגודלו בארה"ב, "בר-סטרנס", מתנדנד על סף פשיטת רגל. הבנק הפדראלי מגייס 30 מיליארד דולר להצלתו. הבנק הזה הילווה סכומים שהם פי 30 מהונו העצמי. ההלוואות ניתנו אומנם נגד ביטחונות יפים אך ערכם של אלה הולך ומצטמצם. קרנות גידור (קבוצות של בעלי הון הפועלים כאילו באופן פרטי) מתפרקות תוך הודעות שלא יוכלו לשלם את חובותיהן.
מספר האזרחים שאינם יכולים לעמוד בתשלומי המשכנתא, והמסתכנים בשל כך בנישול מבתיהם, עולה בעקומה חדה. משפחות רבות נושאות בנטל המשכנתאות שמחיר סילוקן עולה בהרבה על ערך הבתים בשוק. האם יש צורך להבהיר שחשבון ההפסדים הממאירים ישולם על ידי מעמד הפועלים וכלל השכירים לאחר שהספקולנטים צברו רווחי ענק במשך שנים רבות?
הבורסה יורדת הדולר יורד וכל חסידי השוק החופשי פונים לממשל ודורשים התערבות מסיבית של האוצר כדי להציל את המשק. הכלכלן הליברלי, פאול קרוגמן, מדבר על משבר בעל ממדים היסטוריים.
מתברר שהקפיטליזם אינו עובד כל כך טוב – ללא הבטחה של הגמוניה צבאית, כלכלית ופוליטית של האימפריה. אך מסתבר שישנם סדקים במבנה ההגמוניה. אנו בראשית הסיפור הזה. המשך יבוא.
כנראה שבכל פעם שהשוק יהפוך דובי, בגדה יכתבו מאמרים על קץ הקפיטליזם…. בנתיים הקפיטליזם שרד והכותבים, הם עד כותבים. אולי כדאי שמר קמינר יצפה פחות בטלויזיה ובטח יקרא פחות קרוגמן שלא קלע בשום תחזית כלכלית בעשור האחרון.
בנוגע לאמירות בקצרמר,
א. הבנק הפדרלי לא עושה מאום על מנת לחזק את הדולר וכנראה גם לא יעשה, יש יתרונות לא מעטים לדולר חלש לעומת הין והאירו. הנשיא אמר שהוא "בעד" דולר חזק, רק לא נתן שום אינדיקציה שהוא יפעל לחיזוקו. נקודה למחשבה, סין מחזיקה את שער המטבע שלה כבר שנים נמוך באופן מלאכותי מול הדולר לקול מחאות העולם, מדוע?
ב. הממשל לא עושה מאום לכבוד בר-סטרנס, הבנק הפדרלי ממלא את תפקידו ומגבה בנק עם בעיות נזילות. בעיקר מגבה הבנק הפדרלי את אגרות החוב של לקוחות בר-סטרנס על מנת שאלו לא יפסידו את כספם. לפי מיטב מסורת שוק המניות, בעלי חוב לפני בעלים. מי שקונה את בר-סטרנס זו ג.פ מורגן, חברה מסחרית.
ג. אחרי חמש שנים של של שוק שעולה ומחירי נדל"ן שבעבעו לסטרטוספירה, תיקון מגיע, כך היה תמיד, כך יהיה תמיד. המחול התקשורתי סביב התיקון משעשע במקרה הטוב, עצוב במקרה הפחות טוב, מי שזוכר את 97 ואת 2000 ואפילו את 2002 כבר לא מתרגש. חבל שקמינר ברוקדים.
ד. המשבר הזה אינו משבר של ספקולנטים, די ההיפך. עשרות מיליארדים ניתנו במשכנתאות נוחות ללווים עניים עם הסטוריית אשראי בעייתית ועד עשרות מיליארדים נתנו למשפחות מהמעמד הבינוני שנצלו את עליית ערך הנדל"ן בשנים האחרונות למשכנתה שנייה(refinance). זה עיקרו של משבר הסאב-פריים ואין בו גרם ספקולנטיות, רק הרבה אנשים שלא משלמים חובות…
מעניין שלכל שטות ניתן להוסיף את הקידומת "כל בר דעת מבין" ואז באורח פלא היא הופכת לחכמה.
למעשה, גם בקונסטרוקציה הנוכחית היתה התערבות מסוימת של הממשל. מנגנוני ההלוואות החוזרות המרכזיים הם ציבוריים וחצי-ציבוריים (Fannie Mae ודומיו), והריבית הנמוכה שלכדה את הלווים בתחילת הבועה היא תוצר של מדיניות הבנק הפדרלי, שנועדה לשחזר את הנזילות שאבדה במשבר הדוט-קום.
כתבתי מאמר שנוגע בנושא הזה שאני מקווה שיעלה בימים הקרובים לגדה.
הקפיטליזם לא עובד טוב ובכלל לא עם הגמוניה צבאית או כלכלית של האימפריה או בלעדיה.
הקפיטליזם,כמו כל דבר אחר,קיים בתוך סתירה פנימית שמביאה אותו לחידלון בכל מקרה,וזה רק עניין של זמן.
כל אלה שדברו על "סוף ההסטוריה" וקפיטליזם כשיטה האולטימטיבית הנצחית והיחידה,מחפסים היום תירוצים להגן על טעותם.
הקפיטליזם מלאה תפקיד מתקדם כיציאה ממגבלות התקופה הפיאודלית אבל היום הוא מהווה סכנה ממשית לאנושות כולה.
הסכנה היא לא רק במשור החברתי/כלכלי,ובמצב שיכול לגרור עשרות מליוני אנשים לעוני ולאבטלה,הסכנה גם בקיום הפיזי הבסיסי של האנושות והטבע בכדור הארץ.
נגמרו האשליות,נגמרו החלומות וכל הסיפורים על "הרע במיעוטו".אנחנו עוד לפני ה"רע בעיצומו".
אנא תקראו את מאמרי בגדה מלפני כחצי שנה בו הכרזתי על בואה של ה"סטגפלציה".
ברוך הבא סופו של הקפיטליזם !
קפיטליזם הוא שיטה רעה. הבעיה היא שאין שיטה טובה יותר. אפשר וצריך לשפר הרבה בשיטה הקימת אבל כל בר דעת מבין שעם כל הצער השיטה האלטרנטיבית פשטה את הרגל מזמן.
בתי הקברות מלאים בחוזים למינהם של "קץ הקפיטליזם" מסוגך. החל ממרקס, חרושצ’וב ("נקבור אותכם") ועד מאיר ווילנר ("הוטעינו, טעינו, והטעינו") ומרקסיסטים שבורי לב נוספים.
בינתיים הקפטליזם התגבר על משברים גדולים יותר וגם המשבר הזה יחלוף.
לעומת זאת, השיטה בה אתה דוגל – הקומוניזם הדוגמטי – התרסקה בקול נפץ עצום ברוב חלקי העולם, לא לפני שיצרה רודנים מפלצתיים כגון סטלין, פול פוט, אריך הונקר וכו’.
מציע לך להמתין מעט לפני שתעלוז. קודמיך כבר אכלו הרבה כובעים.
תשובה קצרה ל"לא קפיטליסט"=
עוד לא הייתה כל שיטה חלופית לקפיטליזם בעבר. במאה ה20 ואחריה הכלכלה וה"שוק" הם עולמים וחוצי גבולות ולכן הנסיון של "סוציאליזם במדינה אחת"(URSS)לא הצליח,כמו שלא הצליח הנסיון של הקיבוצים.בחברה האנושית כמו בטבע קיימת תופעה של התאמה לסביבה,(אדפטציה/הסתגלות),SIMBIOSIS או במילים אחרות,התאמה לחוקים כלליים.מרקס הסביר שכל הנסיונות החלקיים להקים חברה אחרת נידונים לכשלון ורק שנוי ומהפכה עולמית יכולה להצליח.
הדוגמה של הקיבוץ מסבירה זאת היטב=חברה סגורה בתוך ים של קפיטליזם גורלה להפוך ולהתאים את עצמה לסביבתה.
כך קרה בברה"מ ואותה סכנה מרחפת על קובה.
חייבים להבין שמעבר מהשיטה הקפיטליסטית לחברה אחרת הוא לא רק עניין של "רצונות",אלא יש לכך סיבות ממשיות וקונקרטיות,אבל הסבר לכך דורש דיון רחב ומעמיק ביותר.
מתוך ‘הארץ’ היום:
"קיצוץ חריף במזון בצפון קוריאה – גם לפקידי ממשל
מאת שירות "הארץ"
פקידים בדרג הנמוך והבינוני בעיר הבירה פיונגיאנג לא קיבלו החודש את קצובת האורז שלהם, חודשיים לאחר קיצוץ המנות ב-60%
תגיות: צפון קוריאה, פיונגיאנג, קים ג’ונג איל
המחסור הכרוני במוצרים חיוניים בצפון קוריאה מחמיר ומגיע גם לאליטה החברתית. עמותה בשם "חברים טובים" שעוקבת אחרי הנעשה במדינה הקומוניסטית המסוגרת מדווחת, כי פקידים בדרג הנמוך והבינוני בעיר הבירה פיונגיאנג לא קיבלו החודש את קצובת האורז שלהם, חודשיים לאחר קיצוץ המנות ב-60%.
מצבם של תושבי פיונגיאנג נחשב לטוב יחסית מזה של תושבי הפריפריה במדינה הענייה, שהנהגתה שולטת ברוב אמצעי הייצור, ומקיימת שיטה של קצבות מזון. רק אלה שנחשבים לבני בריתו של השליט קים ג’ונג איל גרים בעיר הבירה.
המחסור במזון חריף יותר באזורים כפריים. במחוזות רבים בדרום אנשים לא קיבלו את קצבת המזון שלהם מאז חודש נובמבר. בכמה קולקטיבים חקלאיים בדרום פועלים רעבים לא מגיעים לעבודה, ובכך יוצרים פיגור בהכנות לעונת הזריעה באביב, ומחמירים את המחסור.
בדו"ח עמותת "חברים טובים" לא נמסר מה מקור הנתונים החדשים על המחסור. אבל כמה דו"חות קודמים של הארגון על הנעשה בצפון קוריאה התבררו מאוחר יותר כנכונים."
בלי משלוחי המזון מארצות הקפיטליזם היו בצפ’ קוריאה המארקסיסטית מתים עכשיו מיליוני בני אדם ברעב כמו זבובים, כמו בבריה"מ הקומוניסטית בשנות ה-30.
למגיב ללא שם:
הקפיטליזם התגבר על משברים על חשבון מלחמות,רעב וסבל של מאות מליוני אדם.כך היה במלחמות העולם של המאה ה20,וכך היום באפריקה בה מתים מליוני ילדים בשנה מרעב,או בסבל של מליוני אדם בכל העולם.
כפי שכתבתי,הקפיטליזם מלאה תפקיד חיובי עם ביטול הפאיודליזם,אבל היום הוא ממלא תפקיד שלישי ומסוכן עד כדי חיסול כדור הארץ וקיום האנושות.
מי שנשמע דוגמאטי זה דווקה אתה המגן על תופעות אלה או לפחות על המקור שלהן.
ההתפתחות האנושית לא נמדדת בעשרות או מאות שנים והקפיטליזם יחלוף או האנושות תחלוף יחד אתו.טענותיך רדודות ושטחיות ואני מציע לך להבין קודם יותר על מה שאתה מדבר,כולל "בקורתך" העלובה על המרקסיזם.
קריאת ביניים
כשאני קורא חלק מהתגובות למאמרי, יש לי חשש שהחסידים השוטים הגדולים ביותר של "נצח הקפיטליזם לא ישקר" הם דווקא חברים טובים שלנו שהתאכזבו קשות בעבר מהתקווה שתלו בסוציאליזם. אין זה מקרה שחברים כאלה מבקשים להרגיע אותנו שמדובר רק ב"שוק דובי" וכי הכול יסתדר חיש מהר.
מה אפשר לעשות אבל אלן גרינספאן, הנגיד לשעבר של הבנק הפדראלי המרכזי מדבר על המשבר החמור ביותר מאז 1945 ופרופסור פאול קרוגמן מדבר על משבר בעל ממימדים היסטוריים.
מחיקות הרווח בבורסות אינן עניין שבהנהלת חשבונות ובעלי ההון לא יהיו הנפגעים העיקריים מהן. ההפסדים הענקיים כרוכים כבר בפגיעה חמורה במיליוני בני אדם, בפגיעה בביטחון הסוציאלי ובקיצוץ בשרותי רווחה חיוניים. וראובן קמינר שואל את עצמנו למה אסור להטיל ספק בחוסן וביעילות של שיטה זו הבנויה על שקר, תרמית וחמסנות?
הבעיות החמורות במשק הבינלאומי לא ייפתרו על ידי ההזדקקות לסיסמאות אנטי קומוניסטיות נדושות. ההישגים והכישלונות של הסוציאליזם בברה"מ ובסין ראויים, כמובן, לניתוח נפרד. אך תהיה זו טעות חמורה ביותר להסיק מהניסיון הקשה והחמור ההוא שהקפיטליזם הוא חסין ויישאר איתנו לעולם ועד.
סוציאליזם/קומוניזם במדינה אחת לא יכול להצליח? ואני חשבתי שרסיה סין וכל גרורותיהם היו לפחות שליש עולם מבחינת שטח והרבה יותר מזה מבחינת משאבים ועדין השיטה ניכשלה. גם הקיבוצים לא ניכשלו כי אי אפשר להיות אי בודד בתוך הקפיטליזם אלא מסבות אחרות לגמרי. אי ההצלחה של הקומוניזם טבועה בהנחות היסוד שלו – בנגוד להנחותיו אדם לאדם זאב וכנראה גם עצלן לא קטן
אני לא חושב שמישהו מהמגיבים מטיל ספק בזכותו של ראובן קמינר להטיל ספק, זו לא מדינה קומוניסטית כאן 🙂 אלא שחלק מהמגיבים אף הם ספקנים, ביחוד כאשר ההסטוריה נראית כפי היא כפי שהיא נראית.
זה גם לא נכון לאמר שעקרונות סוציאליסטיים לא מחלחלים אל מערכות קפיטליסטיות, הם מחלחלים ועד איך, ישנה אפילו מועמדת מובילה לנשיאות ארה"ב שמציעה משהו שדומה באופן חשוד לבטוח בריאות ממלכתי, לא משום שהיא התאהבה פתאום במרקס אלא משום שזה נראה לה רעיון טוב וצודק. היא מסוגלת לקדם רעיון כזה במדינה קפיטליסטית משום שעקרון מרכזי בשוק החופשי הוא שוק הרעיונות החופשי, אף אחד לא קורא לקלינטון ראקציונרית או בוגדת או מציע לזרוק אותה מהמפלגה בשל כך. זהו בדיוק סוד כוחה של הגישה הליברלית, החמסנות הרעיונית שלה. אם תרצה אפשר לאמר שזו התרמית שבליברליות, הללו לא נאמנים אפילו אפילו לעקרונות שיטתם, השוק נתקל בבעיה, המדינה מושיטה יד, המדינה מגבילה את השוק, מצמצמים את השפעתה. שקרנים כולם….
כמו תקליט שרוט על נבואות הזעם שלו על חורבן הקפיטליזם וייתכן שיש כמה ‘חברים טובים שלנו’ שכבר הפסיקו להתרגש מנבואותיו ומחפשים הסברים רציונליים יותר למציאות ופחות אגדות מכתבי הקודש המארקסיסטיים שפשטו את הרגל.
אם יש משהו שלא היה יותר מדי ממנו בקומוניזם זה עצלות. ההתרחבות התעשייתית בגוש המזרחי הצליחה בכלל לא רע, למעשה אנשים שאלו לא האם הצמיחה בברית המועצות תעבור את ארצות הברית, אלא מתי. ואכן ברה"מ הדביקה את ארה"ב בהישגים טכנולוגיים רבים – שלחה לויין ב-57′, שלחה חללית מאויישת ב-63′ ועוד.
הפער התחיל בשנות ה-70 וה-80, עם עליית טכנולוגיית המיקרו-מעבד ותעשיית התוכנה. במצב כזה לא היה למהנדסים הסובייטים הרבה מה לעשות, מאחר ורוב הטכנולוגיות האלה היו נעולות בפטנטים אצל תאגידים אמריקאים ושימשו מנוע צמיחה עצום. בגלל החרם המסחרי על הגוש המזרחי ברית המועצות גם לא יכלה לקנות את הפטנטים האלו ולהדביק פערים, מה שהביא לכך שבברית המועצות בשנות ה-80 עדיין מדדו פיתוח במושגים של עוד טרקטור ועוד מפעל חרושת, בזמן שבמערב כבר עברו לסיבים אופטיים וצ’יפים.
הדיבור אודות ביטוח בריאות ממלכתית לא היה קיים באג’נדה של המפלגה הדמוקרטית עד היום, ומסיבות טובות. הדמוקרטים תלויים באופן חזק בתרומות של חברות ביטוח ותרופות, ולכן מסוגלים "להשתתף בשוק הרעיונות" באופן מוגבל למדי. אף אחד במפלגה הדמוקרטית לא מציע למשל להעלות מיסים או ליצור\להחזיר רשת בטחון חברתית בסגנון אירופאי, מאחר והאינטרסים של מממני המפלגה (וגם חלקים מחבריה) לא עולים בקנה אחד עם רעיונות מסוג זה.
בקיצור, השיח החברתי-כלכלי בארצות הברית מושחת למדי.
"עקרון מרכזי בשוק החופשי הוא שוק הרעיונות החופשי"
ומי ששולט "בשוק החפשי" שולט גם "ברעיונות החופשיים"
לכן בעלי ההון השולטים בשניהם יכולים פעם להשמיע את "דעת הקהל" "ברעיון החופשי" שהתערבות ממשלתית בכלכלה (ובחברה!) היא אם כל חטאת וכשהעסק שלהם נדפק בגלל השיטה הדפוקה הם מיד קוראים "באופן חופשי" כמובן להתערבות ממשלתית.
ובכן, הילארי קלינטון היתה כבר ממונה בקדנציה הראשונה של קלינטון על "משהו שדומה באופן חשוד לבטוח בריאות ממלכתי" אמנם לא קראו לה ריאקציונית או בוגדת אך "בולשביקית" לתכניתה קראו גם קראו והעיקר לא "הרעיון הטוב והצודק" ניצח אלא בעלי "הרעיונות החופשיים".
עכשיו, על מנת לזכות בקולות הבוחרים מותר לה כמובן "באופן חופשי" לתמוך ברעיון הטוב והצודק אבל הדולרים ילכו כנראה להציל את כספם של בעלי ההון בבורסה ובבנקים המתמוטטים
ובכן, הילארי קלינטון היתה ממונה בקדנציה הרשונה של קלינטון על ביצוע "משהו שדומה באופן חשוד לבטוח בריאות ממלכתי". אמנם לא קראו לה "ריאקציונית" או "בוגדת" אך "בולשביקית" קראו גם קראו אם לא לה לפחות לתכנית. והעיקר, לא "הרעיון הטוב והצודק" ניצח אלא בעלי "הרעיונות החופשיים".
עכשיו, מותר לה כמובן להציע "באופן חופשי" ברעיון טוב וצודק וגם מועיל לבחירות, אך הדולרים ילכו כנראה למקום אחר, להציל את בעלי ההון מהתמוטטות הבורסה והבנקים והחולים יכולים לחכות עוד קצת לרעיון הטוב והצודק (אולי עד לבחירות הבאות ועד בכלל).
"המשבר החמור ביותר מאז 1945″?
קמינר, תרגיע המשבר הנוכחי הוא עוד אחד מן המשברים התקופתיים שחווה שוק ההון מדי פעם.
זה למעלה מ70 שנה מצפים מרקסיסטים אדוקים לקריסת הקפיטליזם וזה, מה לעשות, מבושש לבוא.
המשבר החמור ביותר מאז מלחמת העולם השנייה התרחש בשנות ה 70 של המאה הקודמת כשמחירי האנרגיה שילשו את עצמם בפרק זמן של שבועות דבר שגרם להתפרצות אינפלציה שהגיעה לשיעור חסר תקדים של 10%.
המשבר הנוכחי אינו מתקרב אפילו למשבר ההוא, איך שלא מנתחים את המציאות הכלכלית הנוכחית.
אז בסדר, מדדי המניות ירדו בשיעור של 25% בממוצע. מכאן ועד להגדרת המצב כ"משבר בקנה מידה היסטורי" המרחק רב, רב מאד.
לו היה המאמר נכתב לאחר ירידה של 50%, ניחא.
אז אפשר היה להגדיר את המצב כחמור מאד, שכן ירידה בשיעור כזה נרשמה במשבר של שנות ה70 ואכן היא ביטאה נאמנה את נמצב הכלכלי הגרוע.
כל עוד הדבר הזה לא קורה – ולדעתי גם לא יקרה – ה"משבר" הנוכחי הוא עוד מימוש שגרתי למדי בשוק הון הנתון למחזורי גאות ושפל.
ואולי אף אחד במפלגה הדמוקרטית לא מציע רשת בטחון חברתית מהסוג האירופאי משום שאף אחד לא חושב שזה רעיון מוצלח במיוחד, לאור הדוגמה הצרפתית למשל אפשר להבין מדוע, גם אם לא להסכים. צריך להבין שהמנטליות האמריקאית מאד שונה מזו האירופאית, לטוב ולרע. האמריקאי הממוצע לא מעוניין בהתערבות ממשלתית, מעדיף לשלם פחות מסים והרבה פחות "חברתי" מעמיתו בשוודיה או אפילו ספרד. העקרון של "שא את משקלך" חקוק בתודעה האמריקאית יחד עם סנטימט חזק של עצמאות אישית שאינה נתונה למשא ומתן.
ראוי גם להבחין בין בטוח בריאות לזקנים וילדים שהינו ממלכתי והינו מקיף ביותר (מקיף יותר מהמקבילה הישראלית למשל) ועלותו אגב עצומה, לבין בטוח בריאות ממלכתי לבוגרים בגיל העבודה.
ישנו טיעון חזק למדי הנוגע לאיכות הטיפול נגד בטוח ממלכתי, אני קורא לו טיעון הMRI. איני יודע כמה מהקוראים הזדקקו אי פעם לבדיקת MRI, אלו שכן הזדקקו יודעים כמה קשה הדרך אל הבדיקה הזו. בארה"ב זו בדיקה כמעט שגרתית. מדוע? משום שרופא האמריקאי בניגוד לעמיתו הישראלי לא צריך לחסוך, הוא לא מפחד מעלויות אבחון, למעשה אם הוא כבר מפחד ממשהו אז זה מהעלויות הכרוכות בתביעות עקב אבחון שגוי. למעשה מערכת הבריאות הממלכתית מעמידה את הרופא במצב לא נעים בו הוא יודע שמערכת לא מכסה בדיקות יקרות שלא לדבר על טיפולים חדשניים, הבירוקרטיה והתקציב המצטמצם תדיר מחסלות כל סיכוי למערכת רפואית בסטנדרטים שאמריקאי ממוצע(מבוטח) רואה כמובנים מאליהם. ישנם כמובן יוצאים מהכלל, ידידינו מייקל מור הפיק וביים סרט תעודה חדש המתמקד ביוצאים מהכלל, סרט לא רע אגב. מגיבים שחשים צורך להביא טיעונים שכנגד מהסרט הנ"ל ומוראותיו מתבקשים להשקיע יום של טיול בבית החולים ע"ש קפלן, להשוות בדמיון לER (הריאליסטית דיה) ואז להגיב.
ל-לאשר פרוליך
הפטנט על מיקרו מעבד הפיל את בריה"מ?
מה בדיוק מנע מהם להעתיק את הטכנולוגיה או לפתח אותה בעצמם? (נדמה לי שגם סודות פצצת האטום וטכנולוגיית הטילים היו מוגנים בהרבה יותר מפטנט ובכל זאת הועתקו או פותחו…)
בעניין הקפיטליזם,
למה הציבור הרחב והעני צריך לממן את השקרים והחמדנות של בעלי ההון דרך מדיניות ממשלתית שאפילו לא שואלים אותו לגביה?
מה אכפת לעניים והבינוניים שתתפוצץ הבועה, השקרים יחשפו והמחירים ייתיצבו בערכם הריאלי?
שמירה על הבועתיות משרתת רק שכבה אריסטוקרטיה פיננסית בטלנית מצומצמת.
אם אתה ממש רוצה לדעת, פצצת האטום פותחה במוסדות מחקר ציבוריים (כגון הצבא והפנטגון) ולכן אין עליה פטנט. אם היה, היה אפשר פשוט לטבוע את צפון קוריאה בבית דין מסחרי ולגמור את הסיפור. בקשר לטכנולוגיית טילים – זה עסק די פשוט באופן יחסי, מה שאפשר אפילו לעיראק של סדאם חוסיין, שהיתה מדינה ענייה ולא מאוד מפותחת טכנולוגית, לשגר טילים באליסטיים כמה אלפי קילומטרים הרחק ממנה.
היו לנפילת ברה"מ עוד גורמים חוץ מהפטנטים כאמור.
המצחיק אצל קמינר וחבריו הוא שהם מדברים על ‘משבר הקפיטליזם’ גם בתקופות של גאות וצמיחה כמו שהיה רוב הזמן עד עתה.
בדיקה סטטיסטית של התקופה מאז מלה"ע ה-2 מעלה שיש מגמה של התארכות תקופות הצמיחה הכלכלית והתקצרות תקופות המיתון. תקופות המיתון האחרונות 1990-92 ו-2001-2002 היו קצרות למדי, כשנה-שנה וחצי בסה"כ. לעומתן היו 7 שנות גאות גדולה בשנות ה-90 (1993-2000) ו-6 שנות גאות בשנות האלפיים (2002-2007).
גם מה שקורה היום בשוק המניות הוא לא יותר מאשר תיקון: הדאו ג’ונס והנאסדק נמצאים כ-15 עד 16% בסה"כ מתחת לרמת השיא שלהם ב-2007. כדאי להזכיר שבנפילה בוול סטריט ב-1987 הדאו נפל ביום אחד בכ-20%.
90% מהאמריקאים דורשים שינוי כלשהו במערכת הבריאות, כאשר 84% תומכים בתכניות ממשלתיות ושני שליש תומכים בביטוח אוניברסלי:
— קישור —
שני שליש מהאמריקאים תומכים במיסוי יתר על עשירים למען איזון הביטוח הלאומי:
— קישור —
רוב של 47% לא רואה ב-NAFTA הסכם "טוב":
— קישור —
(שווה לבדוק גם את המספרים בקנדה ומקסיקו!)
4\3 מתושבי ארה"ב היו מעדיפים תכניות יצירת מקומות עבודה על הורדת מיסים:
— קישור —
בכל מקרה מי צריך לשאול את הציבור לדעותיו כשאפשר להמציא שקרים ואתוסים מופרכים על "המנטליות הלאומית". אני מקווה שזה מוטט את מגדל הקלפים שלך.
אגב בשביל עוד חומרים בנושא ביטוח בריאות תוכל לראות את הסרט החדש של מייקל מור, שבאופן מפתיע מביא הרבה מידע רלוונטי בנושא ומעט מאוד רטוריקה מניפולטיבית טיפוסית.
לכל המגיבים שעדיין לא מבינים לאיזה צרות
מוביל אותנו הקפיטליזם,מציע לקרוא בעתונים לא מרקסיסטים בכלל,מעריב וידיעות האחרונות במוספי הכלכלה של סוף שבוע זה,ויקבלו תשובות די ברורות.
למי מאלה יותר רציניים,מציע לפתוח כמה ספרים ולקרוא על הבקורת המרקסיסטית לקפיטליזם ולא להסתפק מסחורה מיד שלישית או רביעית.אם יהי לכם כוונות אמיתיות להבין את המציאות,תהיו מופתעים לטובה !
לשיקולכם !
(אגב,צפון קוריאה היא לא מדינה מרקסיסטית ולא קומוניסטית,היא מדינה פסאודו מרקסיסטית מעוותת.שוב אם תקראו ספרים על מרקסיזם ,במקום לקשקש,תגלו למה)
מה באמת? רק עניין של זמן עד שהצמיחה בברה"מ היתה עוברת את זו של ארה"ב?
הרשה לי לספר לך סיפור. יש לי חברה שעלתה לארץ ב-1991. היא בת גילי, כלומר בת 30.
בברה"מ היא חיה בטומסק, עיר גדולה ובה מליון (!) תושבים, ואין לה ולו תמונה אחת מילדותה לפני שעלתה לארץ. האם הוריה לא צילמו אותה? צילמו בריבוע. אלא שבטומסק, עיר של מיליון תושבים, לא היתה מעבדת פיתוח תמונות אחת. את התמונות היו שולחים עד מוסקבה לפיתוח, ולא היו עושים את זה בשביל תמונות משפחתיות.
המוני העם היו מצלמים ומפתחים על שקופיות, שאת זה משום מה כן היה בטומסק.
תקראו מארקס ותבינו. מי צריך עובדות, נתונים, ניתוחים אמפיריים, כשאפשר לקרוא טקסט מהמאה ה-19 שהיה (אולי) רלוונטי לזמנו (במקומות מסוימים) ולקבל משם כל מה שאנחנו צריכים. הרי העולם והכלכלה לא השתנו בכלל מאז 1867, שנת פרסום הקפיטל חלק א’, ומי שאומר אחרת הוא זעיר-בורגנית שתודעתו כוזבת ומוחו שטוף על ידי הקפיטליזם.
אשר בחייך, גם אני מרקסיסט, אבל אפשר להתווכח בצורה יעילה ולחשוב בצורה יעילה.
ע"פ הסקרים האמיתיים יותר מ-95% מהבוחרים בארה"ב תומכים במפלגות ובמועמדים ‘קפיטליסטיים’ כאלה או אחרים.
המצב דומה אגב גם באירופה וגם אצלנו, ביישות הציונית (אבל זה לא חוכמה כי אצלנו יש כמעט לכל היהודים ‘תודעה מזוייפת’).
במילים אחרות: רוב עצום חושב שקפיטליזם הוא טוב וסוציאליזם ו/או קומוניזם רע.
המקסימום שעליו מתווכחים הוא איזה תיקונים להכניס לקפיטליזם כדי שהוא יהיה עוד יותר טוב.
אלה חדשות רעות למי שמאמין עדיין ברלוונטיות ובאטרקטיביות של הרעיונות המארקסיסטיים.
את המשפט אם הצמיחה אמר כלכלן אמריקאי לא-מרקסיסט בעליל בשנות ה-60. חשוב לזכור שהסטגנציה התעשייתית בברה"מ הגיעה כבר לשיאה בשנות ה-80, ככה שסביר להניח שידידתך לא מדברת על שליחת הלוויינים והמחקר המדעי הבאמת מאוד מרשים של לפני תקופתה.
צריך יותר מארבעה סקרים מהעיתון בשביל למוטט את "מגדל הקלפים" שלי. סלח לי אם אני לא רואה בסקר פשטני של 1007 אנשים כמדד כלשהו לדעותיה של אומה בת 300 מיליון איש ואשה, אני בקי בסטטיסטיקה מעט יותר מדי בשביל זה.
אבל פטור בלא כלום אי אפשי, אז נבחן את נושא בטוח הבריאות בסקר שהבאת.
ובכן, כמעט כל הנשאלים מדווחים כי הם מרוצים מ*איכות השירות* הרפואי אותו הם מקבלים, ארבעה מתוך עשרה מהנשאלים מרוצים *מאד* מאיכות השירות הרפואי הם מקבלים, אלו הם מספרים פנומנליים. אנא השווה אותם למדדים מקבילים בישראל. כיצד מספרים אלו מתיישבים עם כך שרב הנשאלים מעוניין בשינוי *מהותי ועמוק* במערכת הבריאות?
כמעט כל הנשאלים רוצים לראות תוכניות ממשלתיות המרחיבות את הכיסוי ללא מבוטחים, אלא שישנה הסכמה כללית שהממשלה תעשה עבודה פחות טובה מחברות הביטוח. הממ…
מרבית הנשאלים לא מרוצים מהעליות הכרוכות בביטוח הרפואי שלהם, חלק גדול מאד לא מרוצים מהעלויות הכרוכות בבטוח הרפואי שלהם. עם זאת כמעט כל הנשאלים מעדיפים כסוי ללא מבוטחים מאשר הורדת העלויות לעצמם. מוזר לא?
מה המסקנה?
שהרצון האמריקאי ב*שינוי העמוק* נוגע ללא מבוטחים והוא במהותו "חברתי".
שהאמריקאים מעוניינים שמדיקייר תכסה את כל מי שלא מבוטח. אבל(וזה אבל גדול מאד) הם אינם רוצים את הביטוח הזה ל*עצמם* משום שהם חושבים שהוא יהיה נחות יחסית לשירות אותו הם קונים גם אם ביוקר. זהו פחות או יותר טיעון הMRI שלי מהתגובה הקודמת, תודה על הגיבוי. לדעתי מסתתרת בין התשובות ציפיה סמויה שכיסוי ללא מבוטחים לכל הפחות יוריד את עלויות הבטוח הפרטי בשל התחרות עם שרות חינמי גם אם נחות יחסית.
כל זה משתלב היטב עם תפיסת גמילות החסדים האמריקאית, ארה"ב היא כנראה המדינה היחידה בעולם בה העשירים הגדולים ביותר תורמים חלקים משמעותיים מהונם לקרנות צדקה, אני לא יודע אם יש הרבה תקדימים לגייטס או באפט שתורמים את *כל* הונם למטרות צדקה, איך זה משתלב עם התפיסה הפרימיטיבית של "עשירים" בשיח השמאלי? במחשבה שניה, האופן בו סורוס הטורף הקפיטליסטי הפך לאדם כלכך פופולרי בקרב חברים טובים מלמדת שסתם עשיר אולי חזיר אבל ה"גביר"…
ל"בקיצור":
אני מבקש שלפחות תהיה ישר ואל תקרא לעצמך מרקסיסט.זכותך לחשוב אחרת,אבל אל תבלבל את הקוראים ואת עצמך.
באוניברסיטאות היוקרתיות ביותר באירופה ובארה"ב לא צוחקים על המרקסיזם.נכון שבתקופת מרקס הכלכלה ה"ורטואלית"(הפיננסית ספקולטיבית)לא הייתה מפותחת כמו היום,אבל חוק ירידת שיעור הרווח שפותח על ידי מרקס,פועל גם היום ומסביר את התופעות שאנו חיים עכשיו.בראשיתו הקפיטליזם היה צעד חיובי בהתפתחות האנושית והביא לפתוח עצום של התעשיה,העיור והטכנולוגיה.בגלל שיעור רווח פוחת(אגב,לכך יש הוכחה גם מחוץ לחשיבה המרקסיסטית בכך שכל תשומה כפופה לחוק "תפוקה שולית פוחתת" ומרקס הסביר את זאת בדרך אחרת על ידי היחס המשתנה של המבנה האורגני של ההון),בעלי ההון מחפסים אפיקי השקעה מחוץ לענפי ייצור תעשייתי ועוברים לאפיקי ספקולציה בטווח הקצר(השקעות פיננסיות ולא ריאליות).
חפוס כזה לרווחים מהירים וקלים הם הם שהביאו לבועה האחרונה ויביאו לבועות חדשות חמורות יותר.
מוכן להסביר כל זה גם מנקודת ראות מרקסיסטית וגם מנקודת ראות הכלכלה הקלאסית והניאוקלסית,וכדי שאני אהיה מסוגל לעשות כך,השקעתי אלפי שעות לימוד של גם זאת וגם זאת,ולכן,מצטער על הקשקושים הרדודים והשטחיים של מרבית המגיבים כאן.
ממש,תת רמה !
הרי לך בעקבות המורה שלך מארקס לא יהיה קשה לחשב או לנחש או לקרוא בקפה מתי לקפיטליסטים לא יהיה כדאי עוד לייצר או להסביר למה למרות ‘חוק התפוקה השולית הפוחתת" ו’חוק ירידת שיעור הרווח’ היצור הקפיטליסטי לא רק שלא פחת, אלא גדל בקנה מידה עצום בדור האחרון?
עכשיו בוא תסביר לקוראים על רמה למה בוגרי ‘באוניברסיטאות היוקרתיות ביותר באירופה ובארה"ב’ ש’לא צוחקים על המרקסיזם’ מיישמים בחיים הממשיים לא את ‘חוקי המארקסיזם’ אלא את חוקי הקפיטליזם? אולי בגלל שהם לא מאמינים ב’חוקים’ שאתה מדבר עליהם?
האמת היא שבאוניברסיטאות היוקרתיות לא צוחקים על המארקסיזם ול’חוקיו’ כי הם עסוקים בדברים אחרים, רציניים יותר.
לאשר- לא צחקתי על המרקסיזם, צחקתי (או יותר נכון התלוננתי) על התגובה שלך.
הגיעה לשיא בשנות ה-80, כלומר מכאן אפשר רק לרדת, אה?
למי אכפת משליחת לוויינים כשהעם לא יכול לפתח תמונות בעיר בת מליון תושבים, ויש מחסור בנייר טואלט?
בזה נמדדת כלכלה יעילה. לא בשליחת לוויינים לחלל. האם היית משבח כלכלה קפיטליסטית חזירית, שעושקת עובדים, רק משום שהם שלחו לוויינים לחלל?
מספיק עם הדמגוגיה. שליחת הלוויינים באה יחד עם עליה ברמת החיים של רוב בני האדם שחיו בברית המועצות. מספיק להצמד להמחשה אחת כאילו היתה עולם ומלואו. אתה לא יודע לקרוא או שאתה עושה את עצמך?
— קישור —
וואו, גרפי
מה מספיק עם הדמגוגיה? מה עניין לוויינים לרמת חיים? אפשר לשלוח לוויינים לחלל, ולהשאיר את כלל האוכלוסיה ברמת חיים זיפת. ואגב, אני בחורה.
רמת החיים בברית המועצות עלתה בהתמדה עד בערך שנות השמונים, עם או בלי לוויינים.
שתי מדינות שעשו את כל המהלכים הניאו-ליברלים בשנים האחרונות כולל הורדת מיסים, הפרטה ודהרגולציה ומציגות תוצאות כלכליות וגם חברתיות מצוינות.
נתונים הבריאות בארה"ב כל כך נמוכים כי מחשיבים גם אנשים שהם לגמרי מחוץ למערכת, כמו מהגרים לא חוקיים ממקסיקו, שמספרם נמדד במאות אלפים כל שנה ויכולים להשפיע על הסטטיסטיקה. באופן כללי שירותי הבריאות בארה"ב טובים הרבה יותר מכל מקום אחר בעולם. ודאי שיש בעיות, אבל הפניה למודלים הבירוקרטים והבזבזניים של מערב אירופה לא יפתרו כלום.
אני מציע לתושבי ארה"ב להתנער מהפיתוי הסוציאליסטי.
חיים, הנתונים הבריאותיים של ארה"ב הם בשפל המדרגה בהשוואה למדינות מערביות אחרות, אז כיצד אפשר לטעון שהאמריקנים מרוצים?
תוחלת החיים של האמריקני הממוצע לדוגמה, נמוכה משל האדם הממוצע באיסלנד, נורבגיה, שבדיה, פינלנד, אוסטרליה, קנדה, אירלנד, שוויץ, יפן, הולנד, צרפת, ספרד, אוסטריה, בריטניה, בלגיה, לוכסמבורג, ניו זילנד, איטליה, גרמניה, יוון, קפריסין, מלטה וגם ישראל
— קישור —
הסיכוי להגיע עד גיל 60 (נתון זה נבדק כדי למנוע את ההטיה שתוחלת החיים של העשירונים העליונים גורמת בתוחלת החיים הממוצעת) בארה"ב נמוך מבאיסלנד, שבדיה, נורבגיה, פינלנד, דנמרק, אוסטרליה, קנדה, אירלנד, שוויץ, יפן, הולנד, צרפת, ספרד, אוסטריה, בריטניה, בלגיה, לוכסמבורג, ניו זילנד, איטליה, גרמניה, יוון, סלובניה, קפריסין, בורוניי, פורטוגל, ברבדוס, כוויית, מלטה, איחוד האמיריות, צ’ילה, בחריין, קוסטה ריקה, אלבניה וכן ישראל וקובה
— קישור —
שיעור תמותת התינוקות בארה"ב גבוה מבאיסלנד, נורבגיה, שבדיה, פינלנד, דנמרק, אוסטרליה, אוסטריה, ניו זילנד, יפן, ספרד, קנדה, אירלנד, שוויץ, הולנד, צרפת, בריטניה, לוכסמבורג, איטליה, גרמניה, יוון, סלובניה, קפריסין, פורטוגל, צ’כיה, מלטה וישראל
— קישור —
שיעור תמותת הנשים היולדות בארה"ב גבוה מבאיסלנד, נורבגיה, שבדיה, פינלנד, דנמרק, אוסטרליה, אוסטריה, ניו זילנד, איטליה, ספרד, גרמניה, צרפת, הולנד, בלגיה, קנדה, שוויץ, יפן, אירלנד, בריטניה, יוון, סלובניה, קפריסין, צ’כיה, כוויית, מלטה, הונגריה, פולין, סלובקיה, לטביה, קרואטיה, בוסניה וישראל.
— קישור —
אם יש משהן שהאמריקנים ממש גרועים בו זה נתוני הבריאות שלהם (ולא פלא שעיתונים כלכליים כמו "האקונומיסט", "וול סטריט ג’ורנל" ו"דה מרקר" מתעלמים מנתונים אלו).
הנתונים של ארה"ב לא לוקחים בחשבון את המהגרים, אלא רק את האזרחים.
בבריטניה ובאירלנד יש השקעה מסיבית בבריאות ומערכת בריאות ממלכתית. רק ראו את הקטע הזה מתוך הסרט "סיקו" של מייקל מור על מערכת הבריאות בבריטניה.
— קישור —
כדאי מאוד לראות את הקטע הזה של מור על נורבגיה
— קישור —
לכל מאמיני הכנסייה של השוק החופשי, הייתי מציע לקרוא את כתביו של קארל פולאני (Polanyi), כלכלן והיסטוריון בחסד שהסביר כיצד השוק החופשי והלא-מוסדר הוא לא יותר מאשר אוטופיה אידיאליסטית. במציאות הקפיטליזם התפתח כמעט תמיד תוך אכיפת של רגולציה נוקשה ומעורבות ממשלתית ענפה, כאשר הנסיונות הבודדים לבסס את אותה אוטופיה של Laissez-Faire הובילו תמיד למשבר, מלחמה וחורבן. אם נשחרר את ה"אינסטינקט החייתי" של הספקולנטים בלי להגביל בצורה חמורה את יחסי החליפין של המטבע, העובד והאדמה, אנחנו צועדים לקראת קטסטרופה.
מה שיפה בחיבורו של פולאני הוא ההסבר כיצד הנסיון ליישם מדיניות שוק חופשי מגיעה תמיד במחזוריות – אנשים לומדים רק מהטעויות בטווח הקצר. ללא ספק היום אנחנו נמצאים בעיצומה של אופנת השוק החופשי הנוכחית, שעתידה להתחלף בגרסה שפויה יותר של קפיטליזם, אבל לא לפני שתגבה מחיר של מפולת, התרוששות המונית, החרבת הסביבה ואולי גם מלחמה כוללת.
לאבי, הויכוח שלך הוא לא איתי, אלא עם הסקר שצוטט כאן.
עם זאת, חשובי תוחלת חיים ותמותת תינוקות אינם מספרים את כל הסיפור, אפילו לא את חלקו. תמותת התינוקות בקובה(לאלף לידות) נמוכה יותר מבארה"ב, איפה היית בוחר לעבור השתלת כבד? להשוות נתונים סטטיסטיים יבשים של מערכת בריאות המתמודדת עם מאות מיליונים על שטח של יבשת לזו של שוודיה ולוקסמבורג זו קצת חוצפה והרבה דמגוגיה.
מנסיון אישי מערכת הבריאות בארה"ב עדיפה על הישראלית בכל פרמטר שרק תרצה, אם זה זמן המתנה בקבלה, איכות המתקנים, רמת האבחון, איכות הטיפול, שמירה על פרטיות, מספר הזקנות במסדרון, נקיון, סדר, יעילות וכו. כל אשה שילדה בארה"ב ובישראל תספר לך על ההבדלים הרבה יותר טוב ממני.
בנוגע לסרט של מור, אם זה כל מה שמייקל מור הצליח להוציא ממערכת הבריאות האמריקאית, עשרה אנשים עם בעיות בירוקרטיות, זו תעודת כבוד, ראיתי את הסרט פעמיים רק לוודא שלא פיספסתי משהו. אני מבטיח לך שתחקירן/ית חרוצ/ה מוצאת מקרים יותר מרגיזים בשבוע בבית חולים אחד בישראל ולפחות שני מקרים שיזעזעו לך את אמות הסיפין.
לא חיים, מערכת הבריאות הישראלית טובה על האמריקנית בכמעט כל פרמטר. מערכת הבריאות האמריקנית הגיע לשפל המדרגה אם הסיכוי להגיע לגיל 60 בקובה, אלבניה וברבדוס גבוה יותר, היא הגיע לשפל המדרגה אם שיעור תמותת הנשים היולדות בהונגריה, בוסניה וסלובקיה נמוך יותר. הניסיון להתעלם מהנתונים המחפירים, לעצום עיניים ולהגיד "הכל בסדר, מערכת הבריאות האמריקנית היא הטובה בעולם" מלמד על הערצה עיוורת, שמונעת דיון ראוי. הרי כל נתון שלא אתן, אתה תבחר להתעלם ממנו ולהכחיש אותו, הדעה היחידה שיכולה להתקבל על-ידך היא רק הטענה שהשיטה האמריקנית היא הטובה ביותר האפשרית בכל תחום שהוא.
הסרט לא מור לא הביא "אנשים עם בעיות בירוקרטיות", אלא אנשים שרומו – פשוטו כמשמעו – על ידי חברות הביטוח שלהם ונמנע מהם כיסוי שעליו שילמו במשך שנים. ולא מדובר כמובן בעשרה מקרים בודדים שמתרחשים בארה"ב, באחד הקטעים בסרט מור מספר שקיבל אלפי פניות מאנשים שנתקלו במקרים דומים בחברת הביטוח שלהם.
אני רואה שאתה חובב סנסציונליזם. הנה סנסציה קטנה מהחלק המופרט של מערכת הבריאות הישראלית שאני מקווה שיזעזע לך את אמות הסיפים:
— קישור —
למעשה, אחוז ההצבעה בבחירות לארה"ב הולך ויורד עם השנים. בבחירות האחרונות טרחו רק 60% מהאמריקאים ללכת לקלפי ולבחור באחד מהמועמדים, כך שבג’ורג’ בוש תמכו בפועל רק פחות משליש מבעלי זכות ההצבעה. האחוז הזה אגב עקבי עם סקרי גאלופ האחרונים, שמעניקים לבוש אי שם מתחת ל-30% תמיכה ציבורית.
בקיצור, הדבר האחרון שאפשר לומר על האמריקאים זה שהם מרוצים מהמערכת הפוליטית שלהם. וכמו שהסקרים שצוטטו קודם, מסיבות טובות: עמדותיהם האמיתיות פשוט לא באות לידי ביטוי אצל אף אחד מהפוליטיקאים המובילים.
מי אתה? אתה מפרסם מאמרים איפשהו?
א. שיעור ההצבעה בבחירות בארה"ב לא יורד אלא די יציב, ובבחירות האחרונות לנשיאות דווקא היתה עלייה.
ב. האמריקאים בוחרים לא רק בבחירות לנשיאות, אלא גם לקונגרס, לקונגרס של המדינה, למשרת המושל, לרשויות המקומיות, לשופטים וכו’ וכו’. בסה"כ הם בוחרים די הרבה.
ג. בכל הבחירות מגיעים המועמדים ה’סוציאליסטים’ לשברי אחוזים בלבד ואילו תומכי הקפיטליזם לקרוב ל-100%.
ד. לא יכול להיות שום ספק בכך שתומכי כלכלת השוק והדמוקרטיה הפרלמנטרית זוכים בארה"ב, כמו גם באירופה, לתמיכה מקיר אל קיר, להוציא קבוצות שוליים שמאלניות קיצוניות.
אבי, אתה משתין על העץ הלא נכון, אני מאד בעד בטוח רפואי ממלכתי, מאותן סיבות בערך שהאמריקאים בסקר בעדו, זה בלתי נסבל חברתית שאדם לא יכול לקבל טיפול רפואי בגלל שהוא עני.
אבל, בוא לא נרמה את עצמנו. מסיבות מקצועיות אני מבלה לא מעט זמן בארה"ב לעיתים לתקופות ארוכות יחסית, בני הבכור נולד בארה"ב. אני מכיר את המערכת הרפואית בארה"ב ממקור ראשון ולמבוטחים(שזו נקודה קריטית) היא טובה יותר מהישראלית.
בכל ניתוח של המערכת הרפואית האמריקאית יש להביא בחשבון שזו מערכת שמטפלת ב300 מיליון בני אדם על שטח הגדול מאירופה. מי שמפספס את סדרי הגודל האמריקאים לעולם לא יבין את האומה הזו וכנראה תמיד יהיה שבוי בסטראוטיפים וסטטיסטיקות חסרות פשר, לשם השוואה בישראל יש כעשרה בתי חולים בסדר גודל משמעותי, אני מעריך שבשוודיה יש כמה עשרות, בארה"ב יש אלפים.
על מנת לסבר את האוזן, ישנם מעל 4 מליון לידות בשנה בארה"ב, זו כמעט כל אוכלוסיית ישראל, המגוון האתני של הנולדים הוא הרחב ביותר בעולם כולו, כך שהמגוון הגנטי ואתו הליקויים הגנטיים הם הרחבים ביותר,אירועים זניחים סטטיסטית המתבטאים באולי עשר לידות בשנה בישראל הם אירועים יום יומייים בארה"ב, לא בכל בית חולים יש את הכלים להתמודד אתם. בקיצור, כפי שהאמריקאים היו אומרים, אתה משווה תפוזים ותפוחים. המערכת הרפואית בישראל יותר "צודקת" מבארה"ב, אני מסכים, אבל להשוות את הדסה למאונט סיני או ג’ון הופקינס זו בדיחה לא מצחיקה.
בקצרה לסנסציונליסט, רומו/לא קראו את הפוליסה/הוטעו על ידי חברות הביטוח זו בעיה בירוקרטית, יש בתי משפט לפתור בעיות מהסוג הזה. זו בעיה עם חברות הביטוח ולא בעיה של המערכת הרפואית האמריקאית. אם אתה סובל מכאבים עזים בברך ואינך נפגש עם מכונת MRI בהקדם האפשרי יש סיכוי שהאבחון יהיה שגוי, הטיפול יהיה שגוי והתוצאות יהיו איך נאמר זאת בעדינות, לא משביעות רצון, גש למחלקה האורטופדית הקרובה למקום מגוריך ושאל כמה שאלות, אתה תופתע.
כן, תזהרו מחיים, הוא ירד לעומק הווייתו המיסטית של העם האמריקאי, על מהותו הטראנסצנדנטית הבלתי-משתנה אותה לא ניתן לתפוס בכלים מדעיים. תחי רוח-העם הנעלה. אמן סלה.