מדד הריכוזיות של ביזנס דאטה ישראל (בי.די.איי) שפורסם בשבוע שעבר מגלה כי חלה עלייה בריכוזיות במשק ו-19 משפחות שלטו אשתקד ב-39% מההכנסות של החברות הישראליות; משפחת עופר עלתה למקום הראשון בעקבות הפרטת בתי הזיקוק ואילו נוחי דנקנר ירד למקום השני. המשפחות המובילות המדורגות אחריה, על פי סדר, הן תשובה, ויסמן, סבן, אריסון, בינו ופדרמן. על פי דירוג נוסף, של המגזין "פורבס", שפורסם אף הוא בשבוע שעבר סמי עופר מדורג במקום ה-140 בין עשירי העולם והוא "שוקל" 6.7 מיליארד דולר.
עוד עולה ממדד הריכוזיות שהיקף ההכנסות של 500 החברות המובילות בישראל מוערכות ב-770 מיליארדי שקלים, ו-19 המשפחות המובילות הגדילו את חלקן בהכנסות ל-39% לעומת 33% ב-2006, וחלקן בהכנסות המשק מגיע ל-298 מיליארד שקל. שמהווים כשליש מההכנסות של 500 החברות המובילות במשק (722 מיליארד שקל), כ-88% מתקציב המדינה או כ-54% מהתמ"ג של המגזר העסקי. לשם השוואה, ב-2005 הסתכמו הכנסות 18 המשפחות המשפיעות במשק ב-198מיליארד שקל, שהיוו אז "רק" 77% מתקציב המדינה.
כאמור, קבוצת האחים עופר עמדה ב-2007 במקום הראשון. נוחי דנקנר, עם הכנסות של כ-48 מיליארד שקל, ירד מהמקום הראשון למקום השני. בין החברות הבולטות שבשליטתו – קבוצת אי.די.בי, סלקום, כלל החזקות ביטוח, כור ומכתשים-אגן. משפחת תשובה, בעלת השליטה בדלק, עלתה מהמקום הרביעי ב-2006 למקום השלישי, והיקף הכנסותיה עמד על כ-36 מיליארד שקל. במקום הרביעי קבוצת ויסמן, השולטת בין היתר בחברת אלון, עם הכנסות של כ-30 מיליארד שקל. חיים סבן דורג במקום החמישי, הבעלים של החברה הממשלתית לשעבר לתקשורת "בזק", והכנסותיו הסתכמו בכ-20 מיליארד שקל. במקום השישי משפחת אריסון מבעלי בנק הפועלים ושיכון ובינוי (הבנק היה בידי הממשלה, חברת הבנייה בישראל היתה פעם הסתדרותית) עם הכנסות של כ-19 מיליארד שקל; ובמקום השביעי משפחת בינו עם הכנסות של כ-17.5 מיליארד שקל.
מהבדיקה עולה, כי המשפחות המשפיעות ביותר במשק הישראלי בשנה החולפת היו – לפי סדר הא"ב אלוביץ, אריסון, בורוביץ, בינו, דנקנר, המבורגר, ויסמן, ורטהיים, זיסאפל, לבייב, פדרמן, סבן, עופר, עזריאלי, פישמן, שחר-קז, שטראוס, שמלצר ותשובה. גם בתוך 19 המשפחות המובילות ניכרת מגמה של ריכוזיות גוברת. דנקנר מחזיק לבדו ב-18.7% מהכנסותיה של קבוצה זו, לעומת 15.1% בשנה הקודמת. הכנסות החברות שבשליטת של חמש המשפחות המובילות – דנקנר, האחים סמי ויולי עופר, יצחק תשובה, דודי ויסמן וחיים סבן – עלו מכ-107 מיליארד שקל לכ-151 מיליארד שקל. חלקן של חמש המשפחות בהכנסות קבוצת ה-19 זינק אשתקד מ-54% ב-2005 ל-61%.
עורכי הסקר מציינים עוד, כי כ-56% מבין 500 החברות המובילות בישראל הן חברות בבעלות פרטית, ירידה של כ-1% ביחס לשנת 2006, בה עמד היקף החברות הפרטיות על כ-57%. כמו-כן, כ-41% מהחברות המובילות בישראל הן חברות ציבוריות – הן נסחרות בבורסה, לעומת כ-40% ב-2006. שיעורן של החברות הממשלתיות נאמד בכ-3% בלבד, והוא לא השתנה משמעותית ב-2007. וכאן טמון סוד הריכוזיות במשק הישראלי: המדינה באמצעות ההפרטה מגדילה את הונן של משפחות האוליגרכיה המקומית. בסקר שפורסם צויין כי הכנסות קבוצת עופר עמדו ב-2007 על כ-56 מיליארד שקל – בעיקר בזכות הפרטת בתי זיקוק והגידול בהכנסות החברות שבשליטת המשפחה – צים וכימיקלים לישראל; חברות שאף הן היו בעבר בבעלות המדינה והופרטו. בזכות הגידול בהכנסותיה שמקורן בחברות שהופרטו עברה המשפחה מהמקום השני בדירוג ב-2006 למקום הראשון. אבל זהו גם סיפורן של רוב המשפחות האחרות. רובן הגדילו את הונן תודות לחברות, מפעלים ותאגידים שפעם היו בבעלות הממשלה וההסתדרות – כולל הבנקים הגדולים. תרומת המדינה לריכוז ההון במשק הקפיטליסטי הישראלי היא מרכזית. יש הסבורים שבעידן הגלובליזציה, המדינה הולכת ונחלשת. זה נכון בכל הנוגע לרווחת האזרחים. וזה בהחלט לא נכון כאשר מדובר על הגנת האינטרסים של העשירים ביותר. מעתה אין לומר "הקשר בין הון לשלטון". נכון יותר להגדיר את המצב הקיים בישראל כך: ההון בשלטון.
עוד כתבות חברתיות-כלכליות
בזה האתר הזה מצטיין
עוד עוד עוד
תנו לי עוד
החב’ דוידי, תודה על הסקירה המעניינת. אני תוהה האם יש סקירות דומות לגבי הקפיטליזם הממלכתי המתפתח בצעדי ענק בסין הקומוניסטית, והאם יש מחקרים לגבי קשרי הון-שלטון שם.
מה שברור זה שצריך להרוג, לאבד ולהשמיד.
ובאמת, איך לא חשבו על זה קודם.
ועכשו כולם יחד: לרצוח לרצוח,
גם אם אין מה על הלחם למרוח,
כשהממשלה מזיינת את כולם,
אז טוב שיש עזה בעולם.
כשדופקים אותי, אוציא הדיבוק,
על איזה ערבי, אחול מניוק,
כשזה ננעץ בי מאחור,
אז את הערבי אהפוך שחור
כשעל צווארי ניזרק הדורבן
אז את הערבי אהפוך לקורבן.
פורים שמח, אני אחשורוש.
מיכאל שרון
פרק 6 ב-A Brief History of Neoliberalism של David Harvey עוסק בדיוק בנושאים אלו.
גברת חפציבה כנראה שאת חדשה באתר זה. חפשי באתר הגדה השמאלית ותמצאי מאמרים בנושא זה ועוד נושאים חשובים נוספים!
עוד מאמר מצויין שלא תהיה לנו הזדמנות לקרוא בעמודי "דה מרקר" ודומיו.
שלי
יישר כוח על המאמר.
בכל מה שקשור לקשרי הון ושלטון, הסמן הימני הם האחים עופר. בקרו באתר "חייבים לעצור את האחים עופר":
— קישור —
— קישור —
אתה כותב על בעלות ההסתדרות בעבר.
החברות בבעלותה נוהלו ברישול ובחוסר יעילות.
כמה מס הרוויחה המדינה מחברות בבעלות ההסתדרות ומחברות בבעלות פרטית?
לדוידי היתה פעם קבוצה מאואיסטית שהוצאה עיתון בשם "מסע ארוך". הנה. מצחיק? מצחיק. יאללה הלאה.
לחפציבה ולחזירי הקפיטליזם החזירי-
קישרי הון שלטון והאג’נדה הגזענית האשכנזית הולידות מפלצת של העמקת פערים תוך חפיפה עדתית/מעמדית ולזה קוראים גזענות ומשטר אפאטהייד.
כדי לשנות מצב זה ולתת תנאי חיים הולמים לכל בני האדם בחברה נתונה זו יהיה צורך בילתי נמנע לשנות את כל מערכות היחסים החברתיים כלכליים , ולהשתיתם על חוקה אזרחית שיוויונית לכל נפש תו ביצוע מסע של החזרה לקופת הציבור את כל מה שנשדד מהציבור ע’י הקשר הזדוני שבין הון לשלטון. זה ייעשה כנראה תוך ביצוע שורת הלאמות רכוש והון בקרב שני העשירונים העליונים החזיריים. כמו גם שיבוצעו רפורמות בכל תחומי החיים הנוגעים לרווחותו הצודקת של כל פרט ופרט בחברה הנתונה. כל המדובר הוא בחברה של מדינה שתהפוך בכורח המציאות למדינת כל אזרחיה ללא הבדל דת גזע או לאום , תוך שמירה על זכויות פולחניות במסגרת החוקים האוניברסליים.
כל אופציה אחרת תביא לאנרכיה שלטונית ויד כל בו, כי לא לעד אפשר יהיה לסנוור את עיני שלושת העשירונים התחתונים בזיקוקי די נור לאומניים ושנאת ערבים…בחורבן הציונות ננוחם.
ממש לא משנה כמה היה הרווח ממיסוי אותן חברות. עצם זה שרווחיהן עמדו לשירות הכלל ולא לשירות קומץ בעלי מניות כבר מציב אותן בעמדה טובה יותר א-פריורי.
(אני לא דוידי)
גם אני לא מבין את העיסוק הבלשי בעברו של כותב זה או אחר. אני לא מבין מדוע אתר "הגדה השמאלית", נותן במה לשטויות אלה ומה יוצא לאתר שאמור להיות רציני מפרסום "בדחיות פרטיות" או עיסוק בעברם של חברים אלה או אחרים. בושה לאתר. לגבי המאמר: הוא מצויין ואינשאללה, רבבות יקראו אותו
תודה על הקישורים.הוספתי מידע לערך "סמי עופר" בויקיפדיה על סמך האתרים.אודה לך אם תשלח לי עוד חומר שכדאי שאנשים ידעו על מר עופר ועסקי משפחתו (מי שמחפש בגוגל מידע לא מופנה לאתר הגדה השמאלית אלא קודם לויקיפדיה)
ysorek@gmail.com
לא בטוח. כי במצב הקודם לא הרווחים הלכו לציבור אלא ההפסדים.
במצב הנוכחי המושחת הרווחים הולכים לעשירים שלא משלמים כמעט מסים.
שני דברים שונים שצריך לטפל בהם.
אבל להאדיר את הניהול הכושל של ההסתדרות ?
בגלל ניהול כזה ובגלל הערצה לסובייט, אנשים לא מוכנים להצביע לשמאל ולסוציאל.
אידאולוגיה ופרקיטקה שונות המה. חבל שהגישה של השמאל העקבי היא רק אידאלוגית.
ראה ההתנהלות הפיננסית המרהיבה של חד"ש
כמו בקריסה של חברת ההשקעות "דנות"? כמו ההפסדים של בנק הפועלים? כמו בפולגת? אה אופס, מדובר בהצלחות מהוללות של בעלים פרטיים דווקא.
מסתבר עם זאת שדווקא הבנק הרווחי ביותר בישראל, שנחשף פחות מכולם למשבר בשווקים הפיננסיים, הוא בנק לאומי, שהוא גם הציבורי ביותר. מסקנה – להפריט ומיד!
— קישור —
עיתוני ישראל יצאו הבוקר בכותרות זועקות: מזימת נסראללה -להציף הארץ בסמים. אלא שכתבת תחקיר ראשונה מסוגה בישראל מלפני 3 שנים חשפה לראשונה לציבור הישראלי את מימדי התופעה, באופן שגם הכתבות הבוקר עדיין פיגרו בנושא הרחק מאחור, ולא בגלל זהירות ואחריות עיתונאית, אלא פשוט משום שהנושא כבר הוצג במלוא היקפו על ידי עיתונאי אחר:
כלכלת הסמים האיזורית ודיווח ה-CIA
— קישור —
ואקטואליה תל אביבית בדיוק בנושא זה: קטע מתוך מכתב לגורמים בכירים בעירית תל אביב (כשעותק ממנו הופנה ליאחב"ל, משטרת ישראל), בנושא הטרדות פקחי אגף החנייה, בנושא שוחד והעלמויות כספים שם, ובנושא הסמים, במסגרת מכלול אחד של פשיעה כלכלית לכאורא:
במאמר מוסגר, קיימות אינדיקציות להעלמות כספים באגף חנייה, אך יש מגמה להתעלם מכך, עקב יעילותם היחסית בגביית כספים לקופת העירייה מהציבור, תוך ניצול מיומן של מצוקת החנייה, ובמסגרת בניית מנגנון של הרתעה, שחיקה והתשת פונים שפורעים בהם שלא בדין, עקב מאבקם על זכויות אלמנטריות. השחיתות המערכתית הזאת, בונה גם חומה דמויית לגיטימצייה. אי התקינות וההקפדה על ה"לא" הזה כלפי, תוך אטימות מדהימה חרף ניראות של צדקת ענייני, עשוייה להצביע על שחיתות המסווה עצמה ככזאת באמצעות עקשנות למטרת מצג של "אנחנו צודקים".
הנידון: דוחות חנייה בנסיבות בעייתיות לחולה לב ונכה בגב
בסביבת ביתי אין כמעט אפשרות לחנות, שכן המקום מוצף ברכבים מאיזורים אחרים ומהפריפרייה, של הבאים לבילוי ועסקים בתל אביב, וכמובן לקניות. הקניות כוללות מטבע הדברים והאיזור גם קניית סמים, ויש תנועה ערה של קניית סמים נרקוטיים וממקור קנאביס במיוחד בסביבת מגורי, בו יש וניתפסו סופרמרקטים של סמים בדירות פרטיות. בחצרי ובחצרות סמוכות מפוזרים מזרקי סמים ובקבוקי פלסטיק עם מים להרטבת הפה היבש מסטימולנטים מסוג אקסטזי וחשיש, וחומרים נרקוטיים מסוג הרואין וקוקאין יקר עבור בעלי אמצעים מאיזורים צפוניים; וניצפים בחצרי ובחצרות הסמוכות מראות של הזרקות סמים, ויש אלמנטים של זיהום סביבתי הכרוכים בכך, כולל עשיית צרכים.
קיימת גם מידה של הטרדה ניטפלת, לעיתים בעלת פוטנציאל לגניבה ואלימות – כשאדם שאין ברשותו מספיק אמצעים, נימצא ב"קריז" ואין מושיע פרט לעוצם ידו. לאחרונה למשל, נרקומן ניסה להתפרץ לדירת שכנתי; פריצת חלון חדר השינה שלי תוך שבירת הזכוכית והתריס, ודואר שהוצת והישחיר את תיבת הדואר שלי. זאת בצד צילצולים תכופים בדלת דירתי מצד צרכני סמים שמטרתם השגת מים, לעיתים מתת-כסף ולעיתים פריצה במטרה להשיג כסף באמצעים אחרים.
אלא שאלה אנשים דלי אמצעים, ובעיית החנייה כאן מתעצמת דווקא עקב צרכני סמים יקרים בעלי רכבים גדולים ויקרים מסוג 4X4 והגעת סוחרים וספקים עשירים לעמיתיהם כאן.
כשסבי מר חנוך שכטל, ציוני חם ומסור, בנה את הדירה בה אני גר בסביבות 1926, הוא מן הסתם לא שיער שנכדו, כאשר יהיה בן 58, בהיותו חולה לב (לאחר שני התקפי לב, האחרון קשה, שהעצים בעיות איסכמיות ובעיות מטבוליות), סובל מתשישות קשה שעות רבות ביממה, ונכה בגבו לאחר תאונה בשנת 1988, ומתקשה בהליכה ונשימה) יאלץ להסתובב לעיתים שעות, תוך הצקה ופריעה מצד בעלי רכבים, רבים מהם אנשים קצרי רוח הנוהגים בגסות רוח ואגרסיביות גדולה במיוחד, כשהם מחפשים בכל אמצעי דרך לחנות כאן; וזאת תוך תעוקה גופנית הולכת וגוברת, מכיוון שלא יוכל למצוא חנייה סמוך לבית שסבו בנה לפני שנים רבות כקבלן במו ידיו.
ונשאלת כמעט מאליה השאלה, באם האכיפה באיזורי אינה אפקטיבית ורק מפליאה מכותיה בתושבי הסביבה הוותיקים, חלקם זקנים וחולים, ובי, חולה לב קשה, מה התועלת באכיפה?
מיכאל שרון