הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-26 במרץ, 2008 2 תגובות

הסרט "וול סטריט" של אוליבר סטון משנת 1987 כבר חזה את העומד לבוא בעקבות האידיאולוגיה הניאו ליברלית ועליית הכוח שבידי בעלי ההון אשר מפרקים חברות מופרטות, על מנת לשאוב מהם את ההון ולבסוף להתנער מעתידן.

לפני כשבועים (9.3.2008) נודע ל-300 עובדי פולגת טקסטיל בקרית גת כי חברת בגיר עומדת לפטר אותם. רוב העובדים מעוסקים במפעל במשך שנים רבות וחלקם יתקשו מאוד למצוא תעסוקה בעתיד. אלו הם אותם העובדים אשר גדלו בעיירות הפיתוח והתחנכו בבתי ספר מקצועיים (במסלול ללא בגרות) במיוחד לסוג כזה של עבודת ייצור. חברת בגיר דיווחה לעיתונות כי היא ניסתה ללא הצלחה שורת צעדים לאפשר את המשך הפעלת פולגת טקסטיל, אך בשל גורמים שלא תלויים בה היא הגיעה להחלטה הכואבת. מנכ"ל המפעל יוסי דנצינגר הסביר כי הפיטורים נובעים מהירידה בשער הדולר, התחרות מהמזרח, מחירי הצמר והאנרגיה, אשר לא מאפשרים המשך ייצור בדי צמר בישראל. חברת בגיר היתה במחצית 2007 בשליטת קרן פימי (50%) המנוהלת על ידי ישי דוידי, צביקה ברנבוים (45%) והמנכ"ל עופר גלבוע (5%). זוהי הסגירה השנייה של מפעל טקסטיל השנה. לפני כחודש נסגר מפעל פולגת ג’ינס שנמצא בבעלות אייזיק דבאח השוכן באותו מתחם. וזוהי מכה קשה לעיר קרית-גת שאיבדה תוך כחודש וחצי יותר מ-400 מקומות עבודה.


העובדה המוסתרת בסיפור היא שצביקה ברינבוים משך 34 מיליון דולר דיבידנדים בחברת האם, כחלק מהצעד הכולל שלו לאחר רכישת החברה בסוף שנת 2004 מידי קבוצת אי.די.בי. ברינבוים עשה זאת על אף ההתנגדות של העובדים, תוך שהוא מרוקן לגמרי את הקופה של החברה ומותיר אותה כמעט עם הון עצמי מינימלי. את הסיבוב הפיננסי על החברה השלים בתחילת 2005, כשהנפיק את החברה-הבת בגיר בבורסה, ונותר יחד עם שותפו גלבוע מורווח בכ-25 מיליון דולר על המהלך האגרסיבי שביצע תוך 4 חודשים בלבד.


כבר בתחילת 2005 כתב עמירם גיל מ"האגודה לזכויות האזרח" לברינבוים יו"ר דירקטריון "פולגת" ולגלבוע מנכ"ל פולגת וטען כי חוסנה הפיננסי של פולגת אינו איתן די הצורך לאפשר לה לחלק הטבה כה מרחיקת לכת לבעלי המניות. אך צעדו לא השפיע על מצפון המנהלים.


אל חמדנות בעלי ההון הצטרף עופר עיני יו"ר ההסתדרות. עיני לא הזכיר בהודעה לעיתונות של ההסתדרות את הקשר בין ריקון הקופה לפיטורים. במקום זאת הסביר את זה בירידת שער הדולר. בניגוד לתפקיד המוטל עליו, עיני ביקש להשתיק את מחאת העובדים המתנגדים להסדר שבו יזכו לפיצויי פיטוריהם מהביטוח הלאומי, תוך שהוא דואג לנסות לחסוך לבעלי המפעל אפילו את תשלום דמי הפיטורים.


בתחילה העובדים הסתגרו ושבתו במפעל בקריית גת. כרגע עיני טוען כי ישנו הסכם שמתארגן ובו ישולמו הפיצויים מקופת המפעל ולא מכספי ביטוח לאומי. ובעוד חודש תסגור ההנהלה את המפעל. וכך אל מול ממסד אטום, חמדן ושבע עומדים 300 העובדים ללא זכות לחיים לכבוד ועתידם חסר הביטחון התעסוקתי – הוא גם עתידנו.

תגובות
נושאים: עדכונים

2 תגובות

  1. נעמי הגיב:

    איו קשר בין המשיחה מחברת האם לבין מצבו של המפעל, יכול להיות שגם היום יש לחברת האם מספיק הון כדי להמשיך את פעילות המפעל, אבל אם המפעל לא רווחי, בעלי חברת האם לא חייבים לממן מכיסם את קיומו של המפעל רק במטרה לספק מקומות עבודה. אני זוכרת שכתבו שהמפעל לא היה רווחי עוד לפני 2004 וסגירתו היתה צריכה לקרות במוקדם ובמאוחר.

  2. אז הכל בגלל וול סטריט?? הגיב:

    ארור תהיה, מייקל דאגלס!!

הגיבו כאן

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים