באחרונה החליט נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, להגדיל את יתרות המט"ח בכ-10 מיליארד דולר על פני כשנתיים על ידי רכישות מט"ח של כ-25 מיליון דולר ביום. אם כי על פי החישוב של הכתבים הכלכליים של "מעריב" מדובר על סכום גבוה יותר: 12 מיליארד דולר. בבנק ישראל מסבירים, כי "לאחר בחינה מעמיקה שנערכה בחודשים האחרונים, החליט הבנק להגדיל את יתרות המט"ח לרמה שבין 35 ל-40 מיליארד דולר, לעומת כ-28 מיליארד כיום. זאת, לנוכח צורכי המשק, על רקע הצמיחה המהירה בתוצר בשנים האחרונות, והשתלבותו ההולכת וגדלה בכלכלה העולמית ובמערכת הפיננסית הגלובאלית". עד כאן ההודעה לעיתונות שמסר דובר הבנק. על פי "מעריב", הרכישות נעשו בעקבות לחצים שהופעלו על ידי קרן המטבע הבינלאומית וחברות דירוג האשראי. מדוע קרן המטבע לוחצת על בנק ישראל לרכוש דולרים? ההסבר הוא פשוט. אמנם סכום הרכישה הוא אפסי במונחים אמריקאיים (בין 10 ל-12 מיליארד דולר), אך בנקים מרכזיים בשורה של מדינות העולם השלישי החלו לרכוש דולרים בשבועות האחרונים. כך מצטרף האזרח האמריקאי סטנלי פישר, שהיה במשך שנים רבות אחד מבכירי הקרן, לנגידים נוספים החוששים מפגיעה קשה בקפיטליזם האמריקאי.
אך מדוע לפתע חברות דירוג האשראי לוחצות לרכוש דולרים? אגב, אלה אותן חברות האוסרות בתכלית האיסור "התערבות הממשלה במשק" והפכו את עורן בעקבות המיתון האמריקאי. החקיקה האמריקאית הפכה בעשורים האחרונים את חברות דירוג האשראי לשומרות הסף של הזרם האדיר של כספי השקעות התאגידים האמריקאים. כך שדירוג אשראי משמש כיום כחותמת כשרות של המערכת הפיננסית. חברת אשראי אמורה לפסוק באיזו מדינה יש להשקיע ומהם הסיכונים שבהשקעה במדינה המסוימת. כאשר חברות דירוג אשראי מדרגות מדינות הן בוחנות לא רק את היכולת של כל מדינה להחזיר את החוב, אלא גם את הרצון של ראשי המדינה לעשות זאת. במלים אחרות, דירוג האשראי הוא במידה רבה לא רק דירוג כלכלי אלא גם דירוג פוליטי, שהוא פועל יוצא מהשקפת העולם הקפיטליסטית הניאו-ליברלית. התערבותן של חברות דירוג האשראי בישראל היא גדולה למדי. הן אף מרשות לעצמן ליטול חלק פעיל בתהליך עיצוב תקציב המדינה. משקלן הוא אף גדול מזה של מרבית שרי הממשלה. ערב הדיון המכריע בממשלה על תקציב 2008 שנערך בחודש יולי אשתקד פירסמה חברת דירוג האשראי "סטנדארד אנד פורס" אזהרה לפיה דירוג האשראי של ישראל אמור להיפגע "אם הממשלה לא תשמור על משמעת תקציבית". קרי: אם הממשלה לא תוסיף לדבוק במדיניותו הכלכלית והחברתית של בנימין נתניהו הגורסת פגיעות קשות ברווחה ובחברה – "ישראל תיענש". על פי "דה מרקר" (27 ביולי 2007) עוד הביעה החברה חשש כי "בדיוני תקציב 2008 יופעלו לחצים להקלת המשמעת הפיסקאלית לאחר שלוש שנים של משמעת קפדנית". החששות היו לשווא. הממשלה מוסיפה לדבוק במדיניות הניאו-ליברלית הקיצונית.
חברות דירוג האשראי מעוניינות לשמור על חוסנו של המשק האמריקאי. הן מעוניינות שבעת משבר ומיתון יהיו בידי מדינת ישראל מספיק רזרבות כדי לתמוך דווקא בדוד סאם ותאגידי הענק האמריקאים. השאלה הנשאלת היא מי ישלם את מחיר היציבות של המטבע האמריקאי? או במלים אחרות: כמה זה יעלה לנו. על כך, איש בבנק ישראל לא מוכן להשיב. כפי שאף אחד מראשי חברות דירוג האשראי לא היה מוכן להשיב ולהתראיין בעקבות נפילת חברת הענק אנרון בארצות הברית. אנרון קיבלה במשך שנים את רמת דירוג האשראי הגבוהה ביותר ונפלה ברעש אדיר לפני שבע שנים. עם נפילת אנרון, 25 אלף עובדיה מצאו את עצמם ללא עבודה וללא חסכונות. מתברר שראשי החברה עשו שימוש בכספים שאמורים היו להיות מופקדים בקרנות הפנסיה.
קניית הדולרים היא קודם כל מהלך שנועד לייצב את שער הדולר ביחס לישראל. כלומר להפחית את הפגיעה ביצואנים ןלהקטין אפשרות של ספקולציות על השקל. זה דווקא לא מהלך מטומטם מצדו של פישר, הבעיה היא שכמו רוב האמצעים הממשלתיים לחילוץ הכלכלה מהמשבר הנוכחי הוא בא מעט מדי ומאוחר מדי.
קניית 10 (או 12 מיליארד דולר) זה לא מהלך מטומטם – זהו מהלך מחושב. והשאלה הנשאלת היא "מה ניתן לעשות עם 10 מיליארד דולר?" במילים אחרות מהם השימושים האלרטנטיביים של הסכום הזה המהווה יותר מעשרה אחוז מתקציב המדינה לשנה זו (!!!) האם לא ניתן להשקיע את הכסף ביצירת מקומות עבודה, או הקמת קואופרטיבים, או בחיזוק מערך ההשכלה הגבוהה? מעניין שהשלטון יכול לגייס 10 מיליארד דולר כדי לתמוך בכלכלה האמריקאית, אבל הוא לא מסוגל לגייס 10 מיליארד שקל כדי לתמוך בחברה הישראלית.
מדינת ישראל קונה דולרים בכדי להקטין את הנזק של העשירים ולהעביר את הפסדי נפילת הדולר אלינו אזרחי המדינה, זה הכל.
יקירי (יקירתי?), לבנק ישראל יש גישה בלתי נידלת לכסף, פשוט בגלל היותו הגוף היחידי בישראל שמחזיק בסמכות להדפיס שטרות ולהטביע מטבעות. מכאן, בנק ישראל יכול פשוט להורות על הדפסת 12 מיליארד כפול שער הדולר בשקלים ולקנות בעזרתם דולרים. הכסף הזה לא נגזל מחינוך, רווחה או תשתיות – בשביל זה יש לנו התנחלויות.
וכאמור, הצעד לא נועד לתמוך בממשלה האמריקאית (מה זה אומר בעצם? שהוא הולך לגייס מצביעים למקיין?), אלא ביצואנים ישראלים כחול-לבן דווקא.
כמו תמיד, התערבות הבנק המרכזי במערכת הפיננסית היא "טובה" לחלק מהציבור ו"רעה" לחלק אחר. הורדת הריבית של בנק ישראל משלימה את פעילות הרכישה של כמות גדולה של דולרים על ידי הזרמת שקלים בכך שהיא מביאה, כפי שכבר רואים, לירידת ערך השקל לעומת הדולר וכן, במשך הזמן, להגדלת האינפלציה. המרוויחים העיקריים הם בעיקר היצואנים לארה"ב והחתולים השמנים האחרים. המפסידים הם החלשים בחברה וכן העובדים שכח הקניה שלהם יורד, החוסכים הקטנים בבנקים ובקופות הגמל שמקבלים פחות הכנסה וכספם נשחק ואלה החיים על הכנסות קבועות, גמלאים וכו’. מעבר לגישה המרגיזה של "לעזור לעשירים, לדפוק את החלשים" נראה לי שהשקעה במטבע שוקע כמו הדולר היא כשלעצמה מתכון בדוק להפסדי ענק למדינת ישראל. אין לי ספק שהנגיד לא קונה דולרים לשנתיים במסגרת משק הבית הפרטי שלו אבל כסף של אחרים זאת כבר בעיה אחרת.
לחבר "תגובה משהו", בנק ישראל לא יכול להדפיס כסף כדי לשלם רכישת דולרים. ר’ דו"ח בנק ישראל.
הכסף לא מתקציב המדינה השותף אלא מרזרבות שיועדו לכך.
אמת. בנק ישראל מנפיק מלווי קצר מועד (מק"מ) בשביל לממן את קניית הדולרים.
ל- "אבל שי":
"מחירי חלק מהמוצרים דווקא ירדו מכאן החישוב הנמוך של האינפלציה בישראל."
תעשה מחקר לגבי מחיר המוצרים, כוח קנייה וכדומה, וכל זאת במהלך ה-10-20 שנים האחרונות. אתה תגלה נתון מפתיע (כנראה) כמדומני.
"אם פישר באמת היה כזה "סוס טרויאני", הוא היה נותן לייצוא לגווע למען מאזן התשלומים האמריקאי."
האם אתה יצואן? ומה עם היבואן?
אני לא כלכלן, אבל יש הבדל בין תנודות במחיר רשמי של מוצר ובין כוח הקנייה של הצרכן. מוצר יכול לעלות יותר בזול גם אם המחיר הרשמי שלו לא התעדכן אבל הכסף שאתה מרוויח שווה יותר. קרי, השקל במגמת התחזקות אבל הדוד סטנלי לא רוצה שהוא יתחזק, שחס וחלילה המשכורת שמקבלים תהיה שווה יותר. אני בכלל לא מדבר על זה שהמחירים לא מתעדכנים כלפי מטה למרות שהם צריכים להתעדכן.
לכל האנשים שלא הבינו את משמעות המאמר, להלן תקציר קצר:
ניקח לדוגמא בתור מיקרוקוסמוס את מדינת ישראל.
בתוך ישראל וממשלת ישראל קיים סוס טרויאני בשם "פקידי האוצר". אלו אנשים שעל קיר חדרם תלויה תמונה של מרגרט תאצ’ר והם אידיאולגיים פונדמנטליסטיים של הניאו-ליברליזם.
כעת, ניקח את העולם כדוגמא ואת ישראל כמשרד אחד בעולם (שנשלט יד רמה ע"י ארה"ב):
לישראל נכנס סוס טרויאני בדמותו של סטנלי פישר המייצג את האינטרס האליטיסטי האמריקני ממש כמו שפקידי האוצר מייצגים את אותו האינטרס של עשירי ישראל.
מה שסטנלי פישר עשה זה פשוט מאוד את תפקידו – לעזור לכלכלת ארה"ב תוך הנמקה עצמית וסביבתית שמדובר באינטרס ישראלי ובין היתר של מעמד הביניים הישראלי והמעמד הנמוך הישראלי – דבר שהינו שקר מוחלט.
זהו ביטוי של מונח שטבע מרקס הקרוי "קמרה אובסקורה": אנשים רואים הכל הפוך ממה שהם צריכים לראות. הצליחו לשכנע ציבור שלם שזה שהדולר נחלש זה רע להם ודולר חזק זה טוב להם, למרות שגם זה שקר מוחלט. המחירים כל הזמן עולים באופן בלתי פוסק וכח הקנייה הולך ונשחק ומשום מה הדבר נסתר מעיני הכל.
פישר דווקא הציל את היצוא הישראלי לארה"ב בצעד האחרון שלו. אם פישר באמת היה כזה "סוס טרויאני", הוא היה נותן לייצוא לגווע למען מאזן התשלומים האמריקאי.
אגב, מחירי חלק מהמוצרים דווקא ירדו מכאן החישוב הנמוך של האינפלציה בישראל. שלא לדבר על כך שירידת שער הדולר ממתנת את עליית מחיר הנפט..
המשק בתעסוקה מלאה בשיעור אבטלה של 6.8%?? וזאת כאשר ברבעון האחרון שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ירד משיעור נמוך מאוד של 56.6% ל-56.3%?
— קישור —
אולי עדיף לחכות ולהגיע לאבטלה של 2% כמו בדנמרק או 1.3% כמו בנורבגיה (בשתיהן בשנים האחרונות שיעור האבטלה יורד בעקביות).
— קישור —
— קישור —
בכלל אני משער שאתה כמו התיאוריה הכלכלית הניאו-ליברלית חושב שהפרטות וקיצוצים רק משחררים את כוח העבודה מהכבלים הביורוקרטיים של המדינה הדכאנית ושבעקבותיה האבטלה עוד תרד והאינפלציה תעלה.
המחירים לא ירדו ולא עלו, הם טסו למעלה כמו טיל של נאסא!
עלות מוצרי המחיה הקיומיים נסקו פלאים הרבה מעבר לכל סיבה הגיונית כרגיל, כשהסיבה האמיתית היא המשך הצגת רווחיות הגדילה ברף קבוע עבור בעלי המניות של החברות הנ"ל.
סחיטה עד שחיטה של הציבור שיאלץ לעבוד יותר קשה כדי לממן חמדנות בעלי ההון בשיתוף הממשל שאמור להגן עליו מפניהם…
מה יותר חשוב, להגן על תעשיות ישראליות, שהיו פושטות רגל וזורקות אנשים לרחוב בגלל חוסר רווחיות, או להגן על חבורה קטנה יחסית של יבואנים שבמקרה הכי רע יעלו קצת מחירים? אני חושב שהתשובה ברורה.
חוץ מזה שהיבוא מארה"ב לא גדול כל כך. הכל ממילא MADE IN CHINA היום.
ושוב, תבדוק את מחירי הטיסות, הדיור, הדלק, האלקטרוניקה ועוד ועוד.
כמו כן השכר הממוצע במשק עלה בשנים האחרונות בערך בצמוד למדד המחירים, בנוסף לשכר המינימום שעלה פעמים אחדות. אין בכלל מה להשוות בין האינפלציה המתונה של העשור האחרון לבין ההיפר-אינפלציה בזמן המדיניות ה"סוציאליסטית" שבאמת ריסקה את כוח הקניה של השכירים, את חסכונותיהם ואת הבטחון הכלכלי שלהם.
אגב, להתחזקות השקל אין קשר ולו עקיף לכוח הקניה של הציבור הישראלי. דווקא שקל חלש ויציב מיטיב עם היצוא. התגובה שלך היתה צריכה להפתח ב"אני לא כלכלן" ולהסתיים שם.
אבל אם מחירי המוצרים עולים, אנשים יצרכו מהם פחות והרווחית דווקא ירדו, לא? או שאולי המכשפים הקפיטליסטים פותרים גם את זה…
המעניין בכל הסיפור הוא שהמדינה הקפיטליסטית מסוגלת לגייס 10 מיליארד דולר (כ-עשירית מתקציב המדינה השנה) כדי לתמוך בקפיטליזם האמריקאי, אבל אינה מסוגלת לגייס סכום נמוך הרבה יותר כדי לבטל את הקיצוץ בקצבאות, להגדיל את תקציב החינוך, להחזיר את הכסף שנלקח מהאונבירסיטאות. יש כסף בשביל בעלי ההון בארה"ב, אבל אין בנמצא כסף עבור עמך ישראל. תודה מיסטור פישר!
כל עוד לא תהיה לך תשובה עבור העובדים בחברות שמייצאות לארה"ב, שחוששים מפיטוריהם עקב הירידה ברווחי היצוא, לא תצליח לשכנע מלבד את המשוכנעים מראש.
סליחה אבל עוד משהו.
כולם באתר הזה מנתחים את המציאות מכל כיוון אפשרי(ולפעמים אפילו בצורה מבריקה) אבל מה אפשר לעשות אין לאף אחד תשובה.
כמו כן נראה כאילו כל אחד חי את תחומי העניין שלו ותו לא,זה עולם אחד ואין חיים אחרים, נסו לרגע לשלב במחשבתכם את המצב האקולוגי, הכלכלי, החברתי, הלאומני, הביטחוני ואת שטיפת המוח התקשורתית בארץ ובעולם ותראו לפתע שמהפכה לא תבוא בשום תחום אנו חיים על זמן שאול, החול בשעון כבר אוזל ורק החזקים ישרדו.
ישנו מיעוט זעיר שמצליח לראות מעבר לשטיפת המוח שנועדה להרדים את התודעה שלנו אבל מיעוט כל כך זעיר שאין לו יכולת השפעה ממשית.
עברנו את שפת התהום ואנו בנפילה אל ההתרסקות אבל מרגישים חופשיים וחסרי משקל.
יש מי שמבין?
ירידת מחירי מוצרי היוקרה מאזנת את עלית מחירי הצריכה ומאפשרת מראית עין של אנפלציה נמוכה, זה הכול.
שכר דירה? בנזין? בכל בית ישראלי יש היום טלוויזיה וכבר שנים, לפחות מאז עידן הליברליזציה הארור ימח שמו וזכרו, לא מדובר על מוצרי "יוקרה". גם טיסות לחו"ל הן מזמן נחלתו של המעמד הבינוני, הודות לשבירת המונופולים הממשלתיים.
בנק ישראל אינו המדינה. בנק ישראל מוגדר בחוק כרשות נפרדת מהממשלה.
ל- "אבל שי":
אני מניח שהפלזמה והמחשב שלך core 2 duo עם כרטיס מסך gx 9800 עולה היום יותר בזול. אני בטוח.
דרך אגב, היה פעם איזה אחד שטען שמעולם לא קרא ספר בכלכלה ולמרות זאת זכה בפרס נובל לכלכלה. קוראים לו דניאל כהנמן.
מי שמזלזל בצורך לעזור ליצוא לא מבין שאין מדובר בעזרה למספר מצומצם של בעלי הון לשמור על רווחיהם.
ה"יצוא" הוא תעשיה וחקלאות שמעסיקים קאדר ענק של עובדים, שבתורם מחזיקים את משפחותיהם, ומספקים תעסוקה לנותני שירותים.
ישראל איננה משק אוטרקי שמסוגל לצרוך את כל מה שהוא מייצר ולהתקיים בשפע.
תמיכה ביצוא היא אינטרס ראשון במעלה כי אם היצוא יפול הכלכלה המקומית תקרוס באפקט דומינו.
גם יבואנים סובלים מהמצב – במיוחד מי שמיבא מאירופה ומיפן, ואם תצאו קצת ממשבצת ההדיוט תיזכרו אולי שיבוא זה לא רק מוצרי צריכה ומותרות, זה גם חומרי גלם ורכיבים לתעשיה, שבתורה מנסה ליצא…
תנודתיות גדולה בשערי המטבעות מזיקה לכולם, חוץ מאשר לסוחרי בורסת הכסף כמו ג’ורג’ סורוס, אבל זו כבר אופרה אחרת.
אל תשמחו לאיד הכלכלה האמריקאית. בעולם של כלים שלובים, בכלכלה גלובאלית, אם הענק הזה יקרוס, גל ההלם שהוא יחולל יגרום חורבן בשאר העולם בתגובת שרשרת – וראשית לכל בשווקים שמיצאים לארה"ב (מישהו אמר סין?)
שפרס נובל בכלכלה מוענק גם בנושאים כמו סטטיסטיקה ותורת המשחקים. בוקר טוב אליהו.
וכן, מחירי המחשבים והטלוויזיות יורדים בהתמדה. בהחלט.
בנק ישראל איננו חלק מן המדינה הקפיטליסטית? טענה זו היא דומה לטענה שצה"ל הוא צבא ההגנה לישראל. מתחילת דרכו בנק ישראל היה חלק ממוסדות המדינה הקפיטליסטית שכל תפקידו לשמור על איתנות המערכת הפיננסית הקפיטליסטית. העובדה שבחוק כתוב שהוא "עצמאי" מן הממשלה, לא אומר שהוא עצמאי מהמעמד החברתי השולט במדינה – קרי הבורגנות. הרי את מדיניות בנק ישראל קובעים אזרח אמריקאי, ועדה מייעצת המורכבת כולה מנציגי הבורגנות וכלכלנים חדורי מוטיבציה קפיטליסטית וניאו-ליברלית.
אני עם אבי. אם יש אינפלציה בישראל אזי יש עודף ביקוש של סחורות. אם יש עודף ביקוש של סחורות אז המשק בתעסוקה מלאה או קרוב לכך, או לפחות ממצה את כושר ההעסקה שלו. מה שהגיוני בהתחשב בכך שהאבטלה בישראל לא עלתה בשלוש השנים האחרונות. מסקנה: צריך להמשיך להפריט ולקצץ, כי המשק בתעסוקה מלאה ולכן יש להרגיע את הביקוש האינפלציוני. מ.ש.ל.
יש פה אנשים שבאמת טוענים שיש כיום דפלציה בישראל? מי שטוען כך לא יודע נתונים בסיסיים. האינפלציה עלתה מאוד בחודשים האחרונים בישראל, זו עובדה קיימת.
במיוחד גדלו מחירי המזון, החשמל והמים. לעומת זאת, מחירי הנסיעות לחו"ל הוזלו. אתם יכולים לנחש מה יותר משמעותי לעשירונים השונים.
— קישור —
בכל העולם, כולל במדינות בהן אין גרעון והחוב הלאומי הוא נמוך, הורדת ריבית משחררת יותר כסף למשק ולכן האינפלציה עולה ולכן מדינה בעלת עודף תקציבי ענק (הגדול בעולם) כמו נורבגיה מעלה את הריבית כדי להילחם באינפלציה.
בנוסף, חלקים גדולים מהמגזר החרדי והערבי לא נכללים בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולכן לא נכללים בנתוני האבטלה. שיעור המובטלים, לכן, לא כולל אותם.
כמו בכל דבר בכלכלה, מה שמשנה הוא הוקטור, יחידת השינוי. שיעור האבטלה בישראל נמצא יציב, מה שמסביר את עודף הביקוש שמוביל לאינפלציה. לכן כדי לבטל את האפקט הזה יש לנקוט בצעדים מעודדי-היצע מצד אחד כגון הורדת הריבית והורדת מיסים, ומצד שני לדכא את הביקוש העודף על ידי רפורמות בשוק העבודה.
האינפלציה אמנם קטנה אבל יכולה באם תתפתח להוות סכנה לחסכונות השכירים וליציבות המאקרו.
הבעיה של המדינה אלה ה"כלכלנים הגאונים"…
הם לומדים דוקטרינות ומשננים תיאוריות כלכליות בהתאם לאינטרס התורמים לפקולטות לכלכה, בעלי ההון בכבודם ובעצם…
"אם יש אינפלציה בישראל אזי יש עודף ביקוש של סחורות. אם יש עודף ביקוש של סחורות אז המשק בתעסוקה מלאה או קרוב לכך, או לפחות ממצה את כושר ההעסקה שלו"
איזה אבחנה "דקה ומבריקה" של "גאון פיננסי",
"יש עודף ביקוש לסחורות" – דיקלומי כלכלה בלי שום הבנה אמיתית הופכים אותך לטיפש כלכלי ולא לגאון..
אם היית מבין על מה אתה מדבר אז היית מגיע למסקנה שאין לאנשים הכנסה מספיקה שתאפשר להם לקנות מספיק מזון אז הם נשארים רעבים או סובלים םתזונה ירודה.
ומה הפתרון הקפיטליסטי? כמובן, לעבוד הרבה יותר קשה רק בכדי לשמור על איכות חיים מינימלית שבעבר היתה לכל עובד במשרה רגילה…
את מי זה משרת? את בעלי החברות שהופרטו, שזוכים לעבדים שנאלצים לעבוד יותר קשה עבור אותה רמת שכר..
הורדת ריבית מגבירה את האינפלציה מכיוון שהיא משחררת עוד כסף למשק. באוסטרליה לדוגמה, בה האינפלציה גדלה מאוד בזמן האחרון, לאחר סידרה של רפורמות קפיטליסטית מטעמה של מפלגת הליברלים, החליטה מפלגת העבודה שזכתה לאחרונה בבחירות להעלות את הריבית כדי להילחם באינפלציה (ובאותו זמן להגביר את כוחם של האיגודים וזכויות העובדים, כדי שהעובדים לא יפגעו יותר מדי מפעולה זו).
זה סוג של בדיחה?
מה הקשר בין יציבות האבטלה (הגבוהה) לבין מה שאתה מגדיר כעודפי ביקוש? ואתה עוד מציע במילים מכובסות להגדיל את האבטלה ("רפורמות בשוק העבודה"), כאילו שאנחנו במצב של תעסוקה מלאה ועודפי ביקוש אמיתיים… אלהים אדירים. הרפורמות האלה שאתה קורא לביצוען, שמגדילות את חלקם של בעלי ההון בעוגה הלאומית, הן אלה שמאפשרות להם להגדיל את הוצאותיהם עוד ועוד, הרבה מעבר לצרכיהם האמיתיים שכבר מזמן סופקו- ובכך לגרום ללחץ מחירים למעלה- ראה מחירי הדיור בתל אביב ובירושלים.
מחירי הדיור אכן עולים בגלל שיותר צעירים, סטודנטים וזוגות קונים דירות, מה שדוחף את הביקוש למעלה וההיצע לא מסוגל לעמוד בכך.
לאבי – הורדת הריבית מביאה להגברת האינפלציה רק בגלל תנאים של גרעון ממשלתי עודף והדפסת כסף בלי עין הרע. בישראל התקציב הממשלתי נמצא בריסון כבר שנים והחוב הלאומי יורד, לכן אפשר להסביר את האינפלציה רק על ידי עודף ביקוש מצד השכירים. כידוע, רוב האבטלה בישראל נובעת מהתרבות של המגזר החרדי והערבי ולא מחוסר מקומות עבודה. יש להמשיך וליישם רפורמות על מנת להוציא לעבודה כל גבר ואשה בישראל.
בשוודיה הגרעון היה גדול מאוד עד להיבחרות הממשלה השמרנית שעושה צעדים כדי להפחית את הגרעון והחוב הלאומי כמו הפרטה של חברות. הורדת הריבית משמשת כהסרת חסמי צמיחה מאחר והיא מורידה את העלויות השוטפות של התעשיינים ומאפשרת להם לקבל אשראי זול.
לא כל החרדים והערבים נכללים בשיעור האי-השתתפות בכוח העבודה. חלקם כן החזיקו במשרות בעבר אבל פנו לכויללים או לחמולה לאחר שראו ששם העסק רווחי יותר. כמו שציינתי – הדרך היחידה להוציא מגזרים אלו לעבודה הוא בעזרת תכניות עידוד עבודה, חיסול תרבות הקצבאות ועידוד הצמיחה.
אני בעד הכלכלן. המגזר הערבי צריך להשתחרר מהתלות בקצבאות מדינה ולפתור בעצמו את בעיותיו. המדינה מפלה אותנו ולכן אנחנו צריכים להפסיק לחפש בה את הצלתנו. כמו שרייגן אמר המדינה היא הבעיה לא הפתרון.
בשבדיה לא היה בכלל גרעון, אלא עודף תקציבי והחוב הלאומי היה מאוד נמוך. ההפרטות המאוד קטנות של הממשלה הימנית (אבסולוט ועוד מספר מוסדות בהן לממשלה היה אחוז שולי וקטן של מניות כגון הבורסה השבדית) הן בין הגורמים לכך שהסקרים נותנים יתרון ענק למפלגות השמאל על פני הקואליציה הימנית הקיימת (כשאחת המפלגות בקואליציית המרכז-ימין, הנוצרים-דמוקרטים לא עוברת בסקרים את אחוז החסימה).
— קישור —
כדי לא להרגיז את השבדים יותר מדי, הממשלה הימנית מתייצבת מאחורי האיגודים בכל פעולותיהם, כולל בחרם על פירמות זרות ונאבקת עבורם בבית הדין האירופאי נגד הפירמות הזרות.
הסיבה ששיעור ההשתתפות בכוח העבודה בישראל הוא כל כך נמוך הוא בגלל שחלקים גדולים במגזרים אלו לא נכללים בשיעורי ההשתתפות בכוח העבודה ולכן לא נכללים בנתוני האבטלה.
מעורבות ממשלתית במשק אינה מוסרית!
לכל ה"גאונים":
היום,9/4/08 פורסם בעתון THE MARKER שהחשב הכללי סיכם את הדו"ח הכספי של ממשלת ישראל לשנת 2007=
התחיבויות לזמן ארוך של ישראל הגיעו ל1.28 טריליון ש"ח בזמן שנכסיה מסתכמים ב319 מיליארד בלבד.
עקר התחיבויות של המדינה הוא באגרות חוב שמחזיק הציבור .התחיבויות המדינה לקרנות פנסיה וזכויות עובדים מגיעות ל483 מיליארד ש"ח.
במילים אחרות,הציבור הרחב ובמקום מכובד ביותר העובדים והפנסיונרים הם שממנים את בזבוזי המדינה וגם "פרויקטים" של המגזר הפרטי (בסך 8 מיליארד ש"ח).
לא צריך להיות כלכלן גאון כדי להבין במי פוגע האינפלציה.
חשבתי שמרקסיסטים דווקא שמחים על כל הוצאה של המדינה שהולכת לרווחה, חינוך וכדומה. דווקא תומכי ה"ממשלה הקטנה" נמצאים בימין באופן מסורתי.
אם יש אינפלציה זה בטח לא בגללנו. אנחנו פועלים נגד פעולותיה של הממשלה הציונית ומגדילים את ההיצע והיעילות בשווקים הערביים. תודה לבנקים שמשתפים פעולה ומספקים לנו אשראי זול בשביל שנרחיב פעולותנו נגד הממשלה הציונית.
כמו בסיפור על העוורים והפיל התגובות באתר הזה.
ואת מי מעניין המצב בשוודיה? בטח את השוודים.
אני לפעמים מקבל את התחושה שכותבים כאן לא אנשים שחיים כאן או אנשים שלא מתפרנסים מעבודה. מה זה כל הניתוחים האקדמים האלה ואת מי הם מענינים?
אני פועל עובד כפיים ואני יודע מנסיוני ששכרי ירד ראלית באופן משמעותי בשנים האחרונות שהסיכוי שלי לרכוש דירה הוא נמוך מלפני 10 שנים שרמת החיים שלי יורדת בקביעות שהביטחון התעסוקתי שלי נפגע קשות.
אני גם שמעתי על סטטיסטיקאית אחת שטבעה בבריכה שהעומק הממוצע שלה הוא 30 סנטימטר.
או למי שלא הבין אם אדם אחד מרוויח מליון שקל ותשעה אחרים רק שקל כל אחד השכר הממוצע הוא מעל מאה אלף שקל.
שכר של 8000 שקל במדינה שלנו זה בערך העשירון השמיני.
איפה בדיוק אתם חיים ואיך אפשר לעבור למדינת החלומות הסטטיסטית הזאת?
הכלכלה לא מעניינת אותי אותי מענין מצבי האישי.
כסף לא זקוק לשום הגנה הוא מסתדר יופי בלי עזרה מאף אחד.
לאיל:
יופי על כנותך שמה שמעניין אותך זה מצבך האישי ולא הכלכלה. אבל אתה לא חי באי -בודד או בתוכנית "הסרדות".
אתה כפרט בודד חלש אבל אתה כחלק מ90% מאוכלוסיית המדינה,אתה חזק עד כדי שתוכל(יחד עם ה89.999 % הנוספים במצב דומה לשלך,לשנות את המצב.
רוצים לשכנע אותנו שאין מה לעשות וכל אחד וגורלו הוא.גם מוכרים לנו את ה"חלום האמריקאי",שאם תהיה חכם (וגם קצת מזל),תוכל להיות מליונר. כל אמצעי התקשורת עובדים בכוון זה כדי לשכנע את ה90% שאתה חלק ממנו,שאין בכם כל סכוי ביחד,אבל כל אחד לחוד,יש לו סכוי 100%.למוד כלכלה כשלעצמו אין כל ערך,וכפי שמרקס הדגיש,לא די בהבנת המציאות אם לא משנים אותה !
למה אתם לא עונים לערבי הפרטה. יש לו טיעונים טובים.