(נתוני רקע לדיון במשבר מעמיק)
אחרי תקופה ממושכת של הכחשה מודים היום רוב הפרשנים שהמשק האמריקאי ועמו המשק העולמי נקלעו למשבר כלכלי שלא היה כדוגמתו מאז 1945. יחד עם זאת מבקשים אותם הפרשנים להרגיע את הציבור שמדובר במשבר קצר-מועד כך שעוד השנה או לכל המאחר שנתיים יתאושש המשק ויחזור לשגשג.
אינני מתיימר לנבא את היקפו של המשבר או משך קיומו. אך ישנם סימנים חשובים המצביעים על כך שאין זה משבר מחזורי רגיל כדוגמת אלה שהתרחשו בשנים האחרונות.
הגמוניה שווה זהב
מקור המשבר הנוכחי הוא בניצול ארה"ב את המעמד המיוחד שלה על מנת לצבור חובות אדירים כלפי פנים, כלומר החוב הפנימי, וכלפי חוץ – גרעונות במאזן התשלומים. האדם הממוצע עשוי להניח שקיומו של עומס חובות נובע ממצוקה ומעוני. אך כאן מדובר בחובות של המדינה העשירה ביותר בעולם. כך המצב בארה"ב: היא עשירה כקורח והיא הפושטת הרגל הגדולה בהיסטוריה.
שליטי ארה"ב, במשך עשרות בשנים, לא היססו לנצל את ההגמוניה הפוליטית והצבאית ועוצמתה הכלכלית לכפות על העולם את "משטר הדולר". המשקים הלאומיים ברוב ארצות תבל נאלצו להחזיק את הרזרבות שלהן במטבע זה ששימש גם אמצעיי התשלום העיקריים במסחר הבינלאומי (בתעשיית הנפט, למשל).
וכשביקשו לקוחותיה של וואשינגטון לפרוע את האג"חים של האוצר האמריקאי, שוכנעו ש"כדאי" להם לקבל את התמורה באג"חים חדשים.
למשל, הרוב המכריע של הרזרבות של סין מוחזקות באגרות ממשלתיות ונ"ע אחרים אמריקאים. הרזרבות הסיניות עולות בצורה מדהימה. הן היו כ-200 מיליארד דולר ב-2001 והגיעו ל-1,500 מיליארד לערך ב-2007. כדי להבין את ההיקף של הרזרבות האלה – מדובר בסכום שהוא כמעט מחצית התוצר הלאומי הסיני לאותה שנה (2007). ארה"ב האדירה מימנה את גרעונותיה באמצעות הלוואות מצד העם הסיני.
ארה"ב פנימה
בוש והחוגים השמרנים הטיפו במשך דורות למדיניות פיסקאלית מרוסנת ללא גרעונות. היום החוב הלאומי הפנימי של הממשל האמריקאי הוא קרוב ל-10 טריוליון דולר (טריליון = 1,000 מיליארד), כמעט כפול מסכום החוב כשבוש עלה לשלטון ב-2001. נשאלת השאלה איך ממנים מלחמות תוך כדי הורדת מיסים על בעלי הון? התשובה היא שמרחיבים את הגרעון. מדיניות זו היתה בנויה על ההנחה שעומדים לרשות הממשל בארה"ב משאבים אינסופיים. אך אין משאבים בלתי מוגבלים. האם הקוראים זוכרים את השיעורים באוניברסיטה על האיסור המוחלט על כל גרעון ממשלתי? המומחים בוואשינגטון מסבירים: אל תעשו מה שאנו עושים, עשו מה שאנו אומרים לכם לעשות.
במישור הבינלאומי
החוב החיצוני של ארה"ב הוערך ב-3 טריליון דולר. החוב מעמיק בשעה שנחלשה היכולת של שליטי ארה"ב לכפות על המלווים לממן מחדש את החוב. כדי להבין את החולשה הזאת עלינו לחזור אל מקור הכוח בשנים קודמות – ההגמוניה הרב-צדדית של ארה"ב – מאחר שההגמוניה זו הולכת ונסדקת מיום ליום.
העולם התלת-קוטבי
ב-1950 היתה ארה"ב אחראית ל-50% של התפוקה העולמית, אך חלקה ב-2002 ירד ל-21%. חלקה של ארה"ב בתפוקה התעשייתית ירד באותה תקופה מ-60% ל-25%.
בטווח הבינוני בא האיום הכלכלי על ארה"ב מהקהילה האירופית. אירופה, שהיא השוק הגדול ביותר בעולם, עלתה על ארה"ב כבר בהיקף הייצור ובפריון העבודה. היורו מאיים על הדולר כמטבע הבטוח ביותר. ואולם, אירופה חלשה באופן צבאי ומתקשה לעצב מדיניות עצמאית ברורה. באסיה, התוצר הלאומי של סין מתקרב ל-75% מזה של ארה"ב. גישושים בין סין ויפן לעצב גוש אסיאני אמורים לדחוק את האמריקאים לפינה ביבשת האסיאני האדירה.
באופן טבעי הולך ומתארגן מערך כוחות חדש בנוי על הסכמים וגושים שאינם נתונים להשפעה של ארה"ב. התגובה של ארה"ב וממשלת בוש לאיום על השפעתה הגלובלית היא הגיונית. בתחום אחד ויחיד שומרת ארה"ב על עליונות מוחלטת. מדבור כמובן בתחום של כוח צבאי. על כן נעשה כל מאמץ לשמר מערך בינלאומי רגיש לצורכי ארה"ב על ידי העתקת החזית לזו של עימותים צבאיים.
ההוצאות הצבאיות של המעצמות הרלבנטיות
ארה"ב (2008) – 623 מיליארד דולר; סין (2004) 65 מיליארד דולר; רוסיה – 50 מיליארד דולר. הקבוצה בעלת הוצאות מתונות יותר: צרפת, יפן, גרמניה, כ-40 מיליארד דולר לשנה כל אחת. יוצא שארה"ב מוציאה לביטחון כמעט פי 10 מסין, המתחרה הקרובה ביותר. אין צורך להוסיף שהצטבר יתרון אמריקאי עצום משנים קודמות.
בינתיים קברניטי המשק בארה"ב "שכחו" את כל עקרונות השוק החופשי והיוזמה הפרטית ונוקטים בקו של התערבות נמרצת במשבר – בניגוד לתורות הקלאסיות של הוויסות העצמי של השווקים. ברור שהתערבות זאת כרוכה בהוצאות אדירות להציל בנקים, מוסדות פיננסיים ופירמות שונות מפשיטת רגל. אך קשה להצדיק תוכניות הצלה להון הגדול בזמן שמפקירים בעלי משכנתאות מהשכבות העממיות. קשה להתעלם מצמצום השירותים הציבוריים על רקע המיתון המתרחב דווקא בשעה שהציבור נזקק להם. ובהעדר תקציב – מפעילים את מכבש הדפוס. כך שאין איש המופתע מהדולר השוקע ומהאינפלציה בשער.
מסתבר שיש יסוד להערכה הקובעת שלא מדובר בעוד משבר מחזורי מן המניין אלא בראשית משבר עמוק מאוד בשיטה הקפיטליסטית עצמה.
מקורות:
Chalmers Johnson 2008 – Moderator Site – January 24, 2008
Global Insight, Country Intelligence, China, October 2007
Karl Beitel, US, Iraq and Future of Empire, Historical Materialism 13:3 2005
הנה המהפכה באה, רק מתחבאת מעבר לפינה. חד"ש מיד מכפילים ב-20 את מספר המנדטים שלהם. המפלגה הקומוניסטית האמריקאית מנצחת גם את אובמה וגם את מקיין. סרקוזי נותן את מפתחות האליזה למזכ"ל הועד המרכזי. פוטין מקים חוות שיתופיות. הנה המהפכה. הרגע הגיע חברות וחברים. המשבר שיגמור את השיטה. תיכף. שניה.
בלי להעליב ראובן, בבית של הקפיטליזם דולפת התקרה ואין חשמל כשבבית של הקומוניזם אין מים זורמים, המנעול פרוץ ויש אלימות משפחתית.
לראובן שלום:
מתנצל מראש על כך שתגובותי באתר הן קצרות ולא נרחבות כפי שמתחייב מנושאים כל כך מורכבים וחשובים,אבל פשוט בגלל עסוקי הרבים אין לי אפשרות ,אלא להוסיף הערות קצרות בלבד,עם כל הכרוך בכך:
1)החובות של ארה"ב כלפי חוץ היא בעייה של המלווים ולא של ארה"ב.זו דרך מתוכמת לשדוד את העולם באמצעות פיסות נייר($US)שכל הזמן שווים פחות.זה מזכיר את הסיפור של אדם שלא היה יכול לשון בלילה ואישתו שאלה אותו למה הוא לא יושן.אז הוא ענה לה שיש לו חוב לאדם אחר והוא לא יוכל להחזיר לו,ולכן הוא לא יושן. אשתו אמרה לו"תצלצל עכשיו לבעל החוב,ומהרגע הזה אתה תישן טוב והוא לא".
2)החוב הפנימי בארה"ב הוא למעשה שוד של רוב האוכלוסייה לטובת מיעוט בעלי הון.הדבר מתבצע באמצעות אינפלציה זוחלת (בממוצע של כ3% לשנה במשך 50 השנים האחרונות,ובהלוואות שמרבית האוכלוסיה נותנת לממשלה באמצעות קרנות פנסיה,אג"חים ממשלתיים וקופות חסכון.
אלה "תשלומי העברה"(בשפת הכלכלנים)שליליים,דהיינו מהעניים יותר לעשירים יותר ולא להיפך.
3)בעולם של כלכלה גלובאלית,ריכוזי הון הם חוצי גבולות ולא ממוסגרים בגבולות לאומיים.זה מוסבר על כך שאפילו בנק הפועלים ובנק לאומי,בין היתר,הפסידו סכומי עתק ממשבר המשכנתאות בארה"ב,ובמיוחד המערכות הפיננסיות הנן תלויות זו בזו כמו מגדל קלפים.אם תוציא קלף אחד,כל המגדל יתמוטט.
4)אף פעם לא היה בשום מקום "שוק חופשי".זו אשלייה שרצו למכור לנו ובהצלחה רבה.
תמיד הייתה התערבות חזקב ביותר של הממשלות בכל חברה קפיטליסטית,במדיניות הפיסקלית והמוניטרית,במערכת החוקים,בהשתתפות במלחמות כאלה ואחרות,בחינוך,ולמעשה,בכל תחומי החיים ולא רק בכלכלה.
שוב אני מתנצל על אי-הרחבת מספקת,מצידי, של הנושאים שבדיון.
תלעג, תלעג, למה לא – כפי שלעגו לסהרוריים שחלמו, נניח, לאסור עבודת ילדים, או להגביל את שעות העבודה במפעלים, או לתת זכות הצבעה לנשים הטפשות האלה, או לבטל את העבדות, או לזרוק את הצרפתים מאלז’יר, או לבטל את האפרהייד.
זה רק הגג דולף, הם אמרו, שום דבר רציני. ואז בא המבול. בדליפה
תמסור דש לעבדיך, ולכושוני הבית והשדה שלך, כשהם ידלפו עליך ועל שכמותך. יהיה צחוקים
עוד אחד/אחת שמתקשה להבין הכללה? בחלק מההישגים שמניתי היו בהחלט מעורבים קומוניסטים (מקיצור שעות העבודה ועד אלז’יר). אבל מה שחשוב הוא שגם כשלא היו "קומוניסטים" בצד הנאבק, היו טיפוסים כמוך בצד השני – לגלגנים, חסרי אמונה, קוראים למבול דליפה, כלומר מגינים על הקיים כמו אחרון הרשעים שהרוויחו ממנו
רוב רובם של ההישגים שמנית לא הגיעו לעולם בעזרת הקומוניסטים. למעשה רובם נעשו לפני שלנין בא לעולם. מה שבטוח זה שאף אחד לא קרה בעזרת הועד המרכזי של המפלגה הקומוניסטית…
מצטער, אני יודע שאתה מרקסיסט, ולכן לא טורח לבקר את עצמך או אפילו לגבות את אמירותך בעובדות. אבל ההגיון הכלכלי מחייב:
1) מדוע אגרות החוב הדולריות המוחזקות בסין ובאירופה הן בעיה של המלווים? הרי הן מעניקות למדינות הללו כוח מינוף אדיר על ממשלת ארצות הברית. מספיק רק שהסינים יחליטו להעלות את הריבית ומיד החוב האמריקאי יוכפל וישולש. ולמרות היהירות הבסיסית של ממשל בוש הנוכחי שחושב שהוא יכול להוציא כסף עד מחר, הדורות הבאים יתקעו עם החשבון.
2) מדוע החוב הפנימי הוא "שוד של רוב האוכלוסיה באמצעות אינפלציה"? אם כבר, אז האינפלציה רק מרככת במעט את החובות מאחר והיא מורידה מערכם של אותם שטרות חוב. אנשים שקונים אג"חים של ממשלת ארצות הברית עושים זאת מרצונם החופשי ולא במסגרת שום שוד. הם אפילו מרוויחים ריבית נאה בשביל לחסוך לפנסיה או לשלוח את הילדים לקולג’.
3) המגדל לא "יתמוטט" אם תוציא קלף אחד. המערכת מקסימום תעבור כמה שינויים. אם המשבר של שנות ה-30 שלווה ב-25% אבטלה לא העביר את ארה"ב לקומוניזם, גם נפילה של בנק (שמתוקנת על ידי כספים פדרלים) לא תגמור אותו. אולי כמה פצצות באמפייר סטייטס יעשו את העבודה…
4) לשם שינוי אתה צודק. אבל איך העניין הזה מצדיק את המעבר לקומוניזם? אם כבר, זה אומר שהקפיטליזם היא שיטה גמישה ורחבה יותר מהקומוניזם, שבו ברגע שנופפו לאנשים ג’ינס וקולה מול העיניים הם הפילו את הפסלים של לנין ואצו-רצו לקרוא מילטון פרידמן. הקפיטליזם הליברלי יכול להכיל ניגודים וחתרנות פוליטית – כך נוצרה מדינת הרווחה, חופש הביטוי, תיאוריה ביקורתית ועוד ועוד. בכל המדינות הקומוניסטיות, ואני מתכוון כולן, כולל קובה הקדושה, כל ציוץ חתרני יזכה אותך בכרטיס חד-כיווני למתקן כליאה, במקרה הטוב.
השואתי את המצב של קנדה לארה"ב
בקנדה 32 מליון תושבים(300 בארה"ב)
התמ"ג בקנדה טריליון דולר(14 בארה"ב)
החוב הפנימי והחיצוני בקנדה 700 מליארד דולר
(ארה"ב 9 טרליון)
צפי לצמיחה קנדה 3% (ארה"ב 5% אירופה 3%)
כל הנתונים של קנדה הם בערך 10% מארה"ב
קנדה על פי כל קנה מידה
אחת המדינות המשגשגות והעשירות בעולם
ולא נראה שקנדה עומדת בפני פשיטת רגל
או שאולי דווקא סוציאל דמוקרטים, סוציאליסטים, ראדיקלים, אנרכיסטים ו"סתם" פעילי איגודים? הרי אפילו לנין הודה בכך שמספרם נטו של הקומוניסטים נמוך בכל ארגון (רק שהוא הוסיף "ומכאן כוחם". שיהיה).
שמענו על המעורבות של הקומוניסטים באלז’יר. שנים הם רקעו ברגליים ומחו והתירו לאלז’ירים להרוג חיילים צרפתיים, שהגיבו מצדם בדיכוי גובר. העיקר שהספיק פאמפלט אחד שכתב אינטלקטואל שמרן בשם רמון אורון בשביל לפנות את הצרפתים.
ל- ראובן קמינר:
הקפיטליזם לא יקרוס. הקפיטליזם הוא שאיפת האנשים וכל עוד זה כך הוא לא יקרוס. הוא כבר עבר משברים חמורים בהרבה. מייחדת אותו כעת הגמישות הניאו-ליברלית שבה הוא דואג לאליטות. גמישות זו תדאג שגם אם תהיה הצטמצמות האליטות לא יפגעו – בניגוד לתקופות בהיסטוריה שמשברים כלכליים גררו מהפכות.
זו היתה תחזית מוטעית של מרקס בנוגע לאפקטים של משברים על השיטה עצמה.
למגיב "האמנם קומוניסטים?" אתה טוען ש"? הרי אפילו לנין הודה בכך שמספרם נטו של הקומוניסטים נמוך בכל ארגון", האם יש לך מראי מקום מדויקים לטענה זו?
למגיב "נתונים מעניינים", צפי הצמיחה של ארה"ב הוא לא 5%, נגיד ארה"ב בן ברננקי חוזה שכלכלת ארה"ב תתכווץ השנה
— קישור —
וה-OECD חוזה צמיחה של 1.4% לארה"ב בשנת 2008
— קישור —
וגם כותרות המאמרים דומות להפליא: "הפעם המשבר חמור מקודמיו" "השיטה הקפיטליסטית פשטה את הרגל" המשבר הנוכחי הוא החמור ביותר מאז 19XX" (מלא את החסר).
למה החמור מאז 1945 ולא, נניח מאז 1958.5?
מדוע מהווה שנת 1945 איזה ציון דרך בדומה להולדת הנוצרי או חורבן בית המקדש?
אם מתייחסים למשברים כלכליים קודמים הרי שהמשבר של שנות ה70 אמור להיות ציון דרך ולא תום מלחמת העולם השנייה.
במשבר ההוא השילוב שבין מחירי אנרגיה מאמירים, אינפלציה דוהרת וקיפאון בתוצר גרם למה שנקרא "סטגפלציה": שיעור אינפלציה גבוה שאינו מלווה בצמיחה כלכלית.
אגב, המשבר ההוא היווה קרקע פוריה לנבואות זעם ולמקור לא אכזב של של ספרים וסרטים שתיארו מציאות אפוקליפטית איומה.
"מקס הזועם בדרכים" הוא אחד מן התוצרים של אוירת המשבר ההיא: בסרט מתוארת מציאות שבה בהעדר מקורות אנרגיה הופכת האנושות לכנופיות אלימות הלוחמות אלו באלו באלות ובאבנים.
והנה חלפו להן השנים ההן, משבר האנרגיה נשכח, כלכלת ארצות הברית התאוששה, כל נבואות הזעם התבדו, והקפיטליזם עדיין חי ובועט.
אפילו אירועי מלחמת העולם השנייה לא מוטטו את הכלכלה האמריקנית, ולראיה זמן קצר לאחר כניסת ארה"ב למלחמה זינק מדד הדאו ג’ונס וטיפס כלפי מעלה בהתמדה במשך כל שנות המלחמה ואף לאחר שזו הסתיימה, כך שלא מובן מדוע מחבר המאמר נוקב בשנת 1945 כציון דרך "משברי".
לא ברור מה בדיוק אתה רוצה להביע. אתה כותב כאילו שבניגוד לארה"ב,בקנדה שורר גן עדן סוציאליסיטי ולא כך הוא.
בקנדה, לידיעתך, יש משטר שוק קפיטליסטי מהחופשיים בעולם והוא כמעט זהה ברוב מרכיביו לכלכלת השוק בארה"ב, ובוודאי פחות "סוציאליסטי" מרוב מדינות אירופה. נכון, יש מערכת בריאות ממלכתית – שד"א סובלת מבעיות קשות ביותר כמו בריחת רופאים מעבר לגבול וכן תורים ארוכים. יש מיסים מעט יותר גבוהים מארה"ב (אבל נמוכים מאירופה) ויש תמיכה גדולה יותר בשכבות החלשות אבל בסופו של יום – זו מדינה קפיטליסטית פר-אקסלנס.
כן, ודאי. זה רק הקפיטליסטים החזירים שאוהבים להשקיע בנשק.
האם המשטרים המרקסיסטיים שהתקיימו ברחבי העולם התיכו את כל הטנקים שלהם לטרקטורים ?
האם בריה"מ לא שלחה נשק בחינם (על חשבון רווחתם של תושביה שלה) לכל מיני רודנים ?
תשתדל לא להעליב את האינטיליגנציה של מבקרי אתר זה.
דווקא הקפיטליזם, זקוק לשקט ולשלום בין מדינות כדי לקיים סחר חליפין ולפרוח.
והברבריזם כמדומני שרר בצד המזרחי של מסך הברזל.
לשי:
יתכן שהקפיטליזם לא יקרוס אבל במקרה זה כדור הארץ והציוויליזציה האנושית יקרסו.
מרקס לא הבטיח שהסוציאליזם יבוא בכל מקרה,הוא רק אמר שהאופציה היא סוציאליזם או ברבריזם.והיום,אנו עדים להתגברות הברבריות בכל העולם,מעירק,דרך המזרח התיכון,עובר באפריקה,מזרח אסיה וחלקים נרחבים של העולם.
אם השקעות של מליארדים רבים בנשק "קונבנציונלי" או "בלתי קונבנציונלי",במקום השקעות בבריאות,
בחינוך,באומנות זה לא ברבריזם,אז מהו??
ל"לאשר"=
תראו איזה משפט פתיחה,ממש מבריק!
אצלך כל מרקסיסט לא מבקר את עצמו.תזכורת קצרה=מרקס אמר לביתו מספר פעמים,לא להאמין בכלום,ולהעלות כל דבר למבחן.
אבל אתה זה שכותב דברים שאפילו לא בדקתה וכלכלנים ניאוליברלים לא אומרים ומציע לבדוק את עצמך טוב טוב= (מתנצל על התשובות הקצרות אבל מנוסחות במיטב המסורת הכלכלית ה"רשמית")
1)מי שקונה אג"ח לא מבצע מינוף.זה המוכר אג"חים הוא שמבצע מינוף.אנא תבדוק ב"מבוא לכלכלה".
2)בארה"ב אין הצמדה למדד הצרכן או לכל מדד אחר.חוסכים לפנסיה או לכל דבר אחר נפגעים מאינפלציה ומחסכון בלתי צמוד,במונחים ריאליים.כוון שהנכס הריאלי המרכזי של רוב האוכלוסיה הוא ביתו,האינפלציה הזוחלת פוגעת בנכסים הריאלים של רוב האוכלוסיה.בעלי ההון לא נפגעים מאינפלציה כוון שמרבית נכסיהם הם נכסים פיננסיים.
כוון שהשכר גם הוא לא מוצמד לאינפלציה,ההכנסה השוטפת של השכירים נפגעת לאורך שנים.משבר הSUB-PRIME האחרון נובע מאותה סיבה (מצטברת),כוון שהשכר הלך וקטן ביחס לחובות של משכנתאות הגדלות בשיעור גיאומטרי.
3)לא אני אומר שקלף אחד במגדל הקלפים של המערכת הפיננסית עלול להפיל את כל המערכת.הדבר מוסבר גם ב"מבוא לכלכלה"=
האם שמעתה על מושג "מכפיל הבנקים"?.
זה היה נגיד בנק ישראל שאמר לפני מספר ימים=
"אני עדיין לא מבין את השינוי בהתנהגות השוק-אני בהחלט מוטרד מכך" (צוטט במוסף "עסקים" של מעריב ביום 25/3/2008)
ובאותו מוסף,דני צידון,ראש חטיבת שוקי הון בבנק לאומי אומר שהמשבר הנוכחי יותר חזק ממשבר ההיי-טק,ושהמשבר היום הוא משבר האמון.
אני ממש מקנה בך,שאתה לא מוטרד ונגיד הבנק כן(פישר היה בין מנהלי הבנק העולמי והוא בכלל לא מרקסיסט !)
אל תקח את זה קשה,אבל אני מציע לך ללמוד קצת יותר כלכלה,אפילו לא מרקסיסטית,ואם יהיה לך רצון אמיתי להבין,גם כלכלה מרקסיסטית.
מציע לך ספר מצויין שנכתב על ידי DAVID HOROWITZ=
MARX AND MODERN ECONOMICS
PUBLISHED BY MONTHLY REVIEW PRESS 1968
זאת כמובן,טיפה בים,אבל הדרך הארוכה ביותר מתחילה גם בצעד אחד קטן.
לקוראים הרציניים,מציע להכנס לאתר=
http://BNARCHIVES.YORKU.CA
JONATHAN AND NITZAN ARCHIVES,HARVARD LAW
SCHOOL
"ACCUMULATION THROUGH CRISES
GLOBAL STAGFLATION AND THE NEW WARS
MARCH 2008
סידרה של הרצאות הכוללת וידאו וגם גרפים ונתונים סטטיסטיים רבים.
מומלץ !!
זה בגלל שמרקס הוא אלוהים, לנין הוא ישו, רוזה לוקסמבורג וטרוצקי הם קדושים מעונים וטרוצקי הוא לותר.
עכשיו בוא אתן לך מבוא קצר לכלכלה אשר:
1) למעשה, אף אחד לא מבצע "מינוף" פר סה במובן של רכישת חברות באשראי. ממשלת ארצות הברית זקוקה לאגרות החוב הללו בשביל לממן את ההוצאות הבטחוניות והחברתיות שלה. ממשלות סין ויפן מחזיקות באגרות החוב, מה שחושף את ארצות הברית לכל גחמה שלהן, אם יחליטו למכור אותן או להפסיק לקנות אותן זה עלול לפגוע קשה ביכולת של ממשלת ארה"ב לממן את עצמה. האחרונה שמרוויחה מהסיפור הזה היא ארה"ב.
2) אני לא מבין לאן אתה חותר. ואני גם חושב שאתה לא. אם האינפלציה מורידה מערכם של שטרות החוב אזי היא דווקא פוגמת בהכנסות המגזר הפיננסי (זה שמבוסס על אג"ח ולא על מניות) ונותן קצת מרחב מחיה לסקטור התעשייתי ולצרכנים. בנוסף לזאת יש מכשירים פיננסים רבים שמוגנים מאינפלציה, כגון אג"ח של ממשלת ארצות הברית (כמו של רוב הממשלות).
משבר המשכנתאות לא קשור באופן ישיר לירידה או הסטגנציה בשכר. הוא כן קשור באופן ישיר לירידה בערך הבתים שכבר שייכים לאנשים (רוב המשכנתאות שנלקחות הן משכנתאות חוזרות בהן אנשים ממשכנים את בתיהם), מה שגם להם להתקע עם חובות שגדולים מהנכסים ברשותם. אבל כמובן שמרקסיסטים תקועים במאה ה-19, שבה הנכס היחידי שיש לעובד הוא כפות ידיו ומה שנשאר לך לעשות זה ללכת לכרות פחם.
3) טוב, התמוטטות כוללת ומהפכה לא תהיה כאן, סוף סיפור. אם אתה חושב שכן, אתה כנראה אופטימי מאוד או פסימי מאוד או דוגמאטי מאוד. מרקסיסטים מחכים לקריסת הקפיטליזם כבר 150 שנה, וכל פעם שיש ערעור קטן בשיטה הם צועקים "הנה, הגיע המשיח! כולם לעלות על הבירה עם בקבוקי מולוטוב וגליונות "קול העם"!". בפועל כמו שציינתי לקפיטליזם יש דרכים להכיל את המשברים האלה, לא כל שכן לקומוניזם הבולשביקי זצ"ל שבאמת נכנס למסלול התרסקות בגלל כל עליה במחירים.
הלינקים ששלחת אינם מעניינים ואינם קשורים לנושאנו. דוד הורביץ לא היה נגיד בנק ישראל?