רעידת האדמה כבר הורגשה כמה זמן קודם: בעיתונות הופיעו ידיעות על תכונות לארגון מסע מחאה נרחב של הגולים הטיבטיים בהודו. אבל זה היה עדיין בירכתי העיתון, והנה ביום בהיר אחד – ב-14 למרס זה פרץ בבת אחת לכותרות העיתונים ומילא דפים רבים. התקוממות! קרבות רחוב בלהסה הבירה! זעקו העיתונים. נמסר על הפגנות, מחאות המוניות. על משטרה הלוחמת במתקוממים, ועל הרוגים רבים. ומתחת לכותרות הזועקות הופיעו גם תמונות זוועה של קרבות רחוב.
היה ברור לחלוטין כי כאן מתרחש מעשה דיכוי אכזרי במיוחד של סין כלפי האזרחים הטיבטיים. לא היה אפשר כלל לחשוב אחרת, כל מי שרק צייץ היה מן הסתם מוקע כמזדהה עם מדכאים חסרי רחמים, אטום לזכויות אדם ולדמוקרטיה. אך הנה עברו כמה ימים והסתננו ידיעות אחרות משדה המערכה: לא היה מסע דמים – מספר ההרוגים אינו מאות או אלפים אלא משהו (עד עכשיו לא ידוע המספר המדויק) בין עשרים לשמונים. אך נתגלה גם – למי שרק רצה לדעת – כי רוב הקורבנות הם בכלל אזרחים סיניים או הויי (סינים מוסלמים). וגם נודע שהמהומות הפכו למעשה לפוגרום נגד האוכלוסייה הסינית תוך קריאות גזעניות. הגיעו דברים לכדי כך שאף הדלאי לאמה הוקיע את "המחאה האלימה". וגם התברר שהמהומות אורגנו שהכול אורגן מחוץ לסין ע"י הגולים הטיבטים. אבל בינתיים התדמיות כבר נקבעו והתודעה המערבית כבר נכבשה ע"י אלפי מאמרים וראיונות טלביזיה על מסע הדמים נגד העם הטיבטי. בדעת הקהל של העולם המערבי הוכשרה הקרקע להחרמות המשחקים האולימפיים. הקנצלרית הגרמנית הכריזה שלא תשתתף בטכס הפתיחה בבייג’ינג ובכך הצליחה להקדים ולאגור נקודות על סרקוזי בתחרות ביניהם כפי שנמסר ברכלנות הבינלאומית. הגב’ ננסי פלוסי יו"ר בית הנבחרים האמריקאי טסה להודו והבטיחה לגולים הטיבטים שם שהקונגרס האמריקאי יעמוד לצידם "כצוק איתן". בזה היא לא חידשה דבר. הקונגרס האמריקאי מאשר זה שנים מיליוני דולרים לגולים הטיבטיים להמשך פעולתם. זה אותו קונגרס שלא פחות נדיב כלפי ישראל ומאפשר בכך את המשך הכיבוש וגזילת אדמותיהם, וכמובן שהקונגרס מאשר את המלחמה בעירק, באפגניסטן ואת החזקת 154 בסיסים אמריקאים צבאיים בכל העולם – והכול כידוע למען החופש והדמוקרטיה.
עם התפזר הערפל של כלי התקשורת הממוסדים התברר גם כי אירועי טיבט אלה אורגנו ע"י האמריקאים ולדידם אלה לא יותר מחלק ממסע תעמולתי איליו נלווים גם בעלי בריתם האירופיים הצייתנים. המטרה היא הכפשה והפחדת הציבור בפני סין, בעיני דעת הקהל בעולם. הנה מסופר ב"הרלד טריביון" ב"הארץ" (10.4.08). בכתבה של פטריק פרנץ’, מומחה לענייני טיבט ולא חשוד באהדה יתירה לסין, ש"כיום המאבק הבינלאומי למען טיבט, היוצא מוואשינגטון משפיע על דעת הקהל העולמית בעוצמה וביעילות"…
אין זה אומר שלא היו גם סיבות טובות ומוצדקות לכמה תביעות טיבטיות, הרי בכל מסע מסוג זה חייב להיות גרעין של אמת. יתר על כן יש לדעתי לתמוך בתביעות כגון מימוש והעמקה של האוטונומיה הטיבטית במסגרת המדינה הסינית, להקשיב לתביעות העם הטיבטי ולבוא לקראתו. על רגשות עזים של קיפוח הפליה אפשר להתגבר רק ע"י הקשבה לציבור ולא באמצעים כוחניים. אם השלטון הסיני מעוניין באזרחים טיבטיים נאמנים למדינה הסינית זו הדרך היחידה. הפגנות ומחאות הן אמצעי לגיטימי בהחלט להשגת התביעות כל עוד הן אינן מנוהלות ע"י וושינגטון ומנוצלות על ידה כחלק ממסע אנטי סיני. לצערי אפשר לציין בשלב זה שמסע ההכפשה האמריקאי הצליח בחלקים רבים של הציבור בעולם. מטרת מסע זה היא חלק במסע ההגמוניה הגלובאלי האמריקאי הבלתי מרוסן בו היא נתקלת בסין המתעצמת כמכשול מרכזי לשאיפותיה.
נבדוק עכשיו כמה מן הטענות וההאשמות שהופנו נגד סין.
אחת הטענות היא שטיבט עד היכנס הסינים לטיבט (1951) הייתה ארץ שאמנם לא היה בא אורח חיים מודרני אבל היו בה חיי רוח שלווים, אחדות בין אדם לטבע והרמוניה בין בני אדם. אחרים מודים שאמנם היה בה משטר פיאודאלי אבל למעשה היה זה רק משטר פטרנליסטי לטובת כל התושבים.
טענות אלה הן חסרות בסיס. לא אשתמש כאן בשפע העובדות המתועדות שמביא מיכאל פארנטי, אחד העיתונאים הפרוגרסיביים הידועים בארה"ב, תחת הכותרת "פיאודליזם ידידותי: המיתוס הטיבטי" באתר של "סוואנס" (7.7.2003). העובדות המובאות שם מעוררות חלחלה.
במקום זה אביא להלן דווקא עדות "ספרותית" של סופר בשם אלאי שכתב רומן שתורגם גם לעברית וקטעים ממנו מובאים מ"ספרים" "הארץ" מה-7.12.07. בכתבה של לידיה ארן על ספרו "פרגים אדומים" היא כותבת:
"טיבט נהנית זה שנים מפופולאריות רבה במערב, ומדי שנה מתפרסמים מאות ספרים ומאמרים על הדת והאמנות שלה: "פרגים אדומים", הרומן הראשון של סופר טיבטי הפורץ לזירה העולמית של הספרות היפה, מציג טיבט אחרת לגמרי". היא מספרת שבתחילה התקשה המחבר למצוא מו"ל, "מן הסתם משום שאינו מציג את הסינים בצורה מחמיאה". אך מיד עם צאתו לאור מספרת לנו המבקרת זכה הרומן לפרס הספרותי היוקרתי ביותר בסין. "פרגים אדומים" כותבת המבקרת" משלימה את הדימוי הרווח במערב "מתמונת השנגרי-לה ספוגת הרוחניות שפותחה במערב וטופחה בכוחותיהם המשותפים של חוגי הדלאי לאמה וציבור מעריציו הגדול". ובהמשך היא כותבת שבניגוד לרוב הספרים המציגים את טיבט שלפני הכיבוש הסיני כארץ סטטית ושלווה, הבוטחת במסורת הבודהיסטית שלה, ארץ של מדיטציה, חוכמה וחיוניות, המציאות בספרו של אלאי רוויה מתחים, חרדות וחשדות, מין סתמי ורדיפה בלתי-נלאית אחר התמודדויות-דמים. אלאי חושף את האי-שוויון הקיצוני, האלימות, היחס האכזרי לעבדים ולמשרתים, הענשתם השרירותית. גם במקרים הנדירים של קשרי חיבה בין האדון לעבד גוברים שיקולי התועלת על שיקולים אחרים. שלא כרוב הספרות הסטנדרטית על טיבט, אלאי מבליט את המקומי, הייחודי והשונה, כמו למשל היעדר הכבוד לבודהיזם מצד אנשי המקום. הסופר לועג לנזירים המקומיים הבורים והמושחתים. עם זאת מדגישה המבקרת אין לחשוד באלאי שהוא מושפע מהזלזול בטיבטים שמאפיין את התעמולה הסינית. כרבים מעמיתיו מקרב הטיבטים המשכילים הוא מותח ביקורת על הדבקות העיקשת בסדר הישן, וחותר תחת אמונות מושרשות מבלי שהדבר יפגום ביחסו החם לארצו האהובה.
ועוד מוסיפה המחברת: אף כי הדעה המקובלת קושרת את התפרקות הסדר הישן בטיבט לפלישה הסינית ב-1950, אלאי מראה שיריבויות פנימיות, תככים, ניהול כושל וסיאוב גבו את מחירם עוד לפני שהסדר הזה ניגף סופית מפני הצבא הסיני האדום.
עלילת הספר עוקבת אחרי משפחת מושל מקומי. דרכם לכוח ועושר רצופה מלחמות, מזימות, זיונים ובגידות, עד לתבוסה שהנחיל להם הצבא האדום הסיני ב-1950.
הבאתי קטע ארוך זה על מנת ל המחיש מה היו פניה של טיבט "לפני הכיבוש הסיני".
אתקשה להאמין שבני אדם שחיו במשטר כזה כפי שמתואר ע"י אלאי הצטערו כל כך להתפטר משלטון זה. לפי סיפור של הוושינגטון פוסט (23.7.99) אמנם רבים מאנשי טיבט ממשיכים לכבד ולהעריץ את הדלאי לאמה "אך מעט טיבטים היו מקדמים בברכה שיבה של המשפחות האריסטוקרטיות שברחו איתו ב-1959. חקלאים טיבטים רבים אין להם עניין להחזיר את האדמה שקיבלו בזמן הרפורמה האגרארית הסינית. גם עבדים לשעבר אינם רוצים את אדוניהם לשעבר לחזור לשלטון".
התעמולה האנטי סינית רוצה שנאמין שהסינים "כבשו" את טיבט ב-1950. זה ממש לא מדויק. נכון שיש דעות מנוגדות המסתמכות על מקורות שונים בשאלה האם לטיבט היה מעמד עצמאי או לא. אך בכל זאת אין למצוא אטלס מן הימים ההם ולפני זה בהם מופיעה טיבט כארץ עצמאית. רוב המקורות מכירים בכך שטיבט משך הדורות היתה תחת עליונות סין עם מידה גדולה או קטנה יותר של אוטונומיה. אריק מרגוליס סופר מוערך בענייני טיבט מספר כי ב-1913 כאשר סין היתה באנדרלמוסיה שלטונית הכריזה טיבט בעזרת האימפריה הבריטית על עצמאות (בריטניה גבלה אז עם טיבט – היא שלטה בהודו, ש"א).
סין קרועת המלחמה, מספר לנו מרגוליס, לא יכלה לעמוד על תביעתה לעליונות על טיבט עד לסוף מלחמת האזרחים בסין (1950) כאשר הצבא הסיני נכנס שוב לטיבט.
בואם של הצבא האדום לא היה יכול להיחשב כיבוש אפילו לפי קריטריונים אמריקאים. להלן אני מצטט מתוך ספרו הידוע של מלוין גולדסטיין "לביא השלג והדרקון" שיצא בהוצאת קליפורניה פרס ב-1997. על עטיפת הספר מופיעה המלצתו החמה של ריצ’רד הולברוק שהיה סגן שר החוץ האמריקאי למזרח אסיה. הוא ממליץ על הספר "לכל המעוניין כסיכום המדויק האחרון של המשבר בטיבט שנכתב ע"י מי שהקדיש את חייו לחקירת טיבט".
"כפיפותה הפוליטית של טיבט לסין" נאמר בספר, אושרה הלוך וחזור ע"י המערב משך המאה הראשונה של המאה העשרים ובמיוחד בשנים הקריטיות במשך ובמיוחד לאחר מלחמת העולם השנייה, למרות רטוריקה נשגבה אודות חופש והגדרה עצמית, הדמוקרטיות קיימו מדיניות עקבית להיכנע לרגישויות סיניות, לקבל לאשר את העמדה הסינית הרשמית שטיבט היא אחת מן הטריטוריות של האומה הסינית".
מכל מקום עד היום לא שמעתי שמישהו מערער באופן רציני על מעמד סין בטיבט, ארצות העולם והאו"ם אינם מכירים בטיבט עצמאית, אפילו הדלאי לאמה אינו דורש זאת.
למהפכה הסינית היו שתי פנים: הפן המהפכני, האנטי פיאודלי-בורגני, ופן שני לאומי.
כצבא מהפכני הגיע הצבא האדום הסיני לטיבט כדי לחולל בה מהפכה חברתית כמו בשאר חלקי סין.
צריך להזכיר אולי כי בסין ישנם עד היום כ-54 עמים אחרים ומדברים בה כ-300 שפות וניבים. סין גם הגדירה עצמה כמדינה רב לאומית. הצבא האדום הגיע לטיבט כפי שהגיע לחבלים הלא סיניים האחרים. בסין יש כ-90% חאן-סינים והשאר עמים ועממים אחרים. חשבון פשוט יראה שהאוכלוסייה הלא סינית מונה כיום בערך 100 מיליון בני אדם שאינם סינים, בזמן המהפכה הסינית היו המספרים נמוכים יותר אבל ודאי ברור שהמהפכה הקיפה לא רק מיעוט טיבטי אלא גם עמים רבים אחרים והכוונה של ה"כיבוש" הייתה מהפכה חברתית בלי להתחשב בהרכב האתני.
"שר ל"אנושיות" למשל (אותה אתה מייחס לעצמך כיד הפוזה), האם זה אנושי במיוחד, לא להוציא להורג רוצח פסיכופט סידרתי, שרצח והתעלל בילדים רכים, ואימלל משפחות שלמות, וגרם סבל כבד לעוללים קודם להפסקת חייהם? נראה לך מטעמים אנושיים לפסול את הוצאתו להורג של רודולף הס, מפקד אושוויץ, או אייכמן?"
המממ, טיעון חזק, הרבה רגש וצדקנות, אייכמן לא פחות. לא רע, לא רע. תנסה עכשיו את אותו דבר עם זה, בסין מוציאים להורג סוחרי סמים, עברייני מיסים, פקידים מושחתים וכמובן רוצחי פנדות…
אין לאף אחד זכות להרוג אף אחד בדם קר. נקודה.
אתה רוצה הנמקות? תתחיל בהנמקות מדוע בכלל לעשות שימוש בעונש מוות או בענישה בכלל.
המטרה של הענישה היא (או צריכה להיות) קודם כל הפסקת סכנה לחברה, אח"כ הרתעת פושעים פוטנציאליים ולבסוף סיפוק רגשי נקמה פרימיטיביים. עונש המוות איננו יעיל יותר ממאסר עולם בהרחקת עבריינים כבדים. עונש המוות איננו מרתיע יותר מעונש מאסר ועדות חלקית לכך היא העובדה שבמקומות רבים שבהם הוחל עונש מוות שיעור הפשיעה האלימה לא ירד ואף גבר (עדות חלקית בלבד משום שתמיד ניתן לטעון שהעלייה בפשע נבעה מגורמים אחרים ואלמלא עונש המוות הייתה העלייה גבוהה בהרבה).
איזה נימוק נותר? נימוק סיפוק רגשי הנקמה הפרימיטיביים נוסח "עין תחת עין". על פי סגנון כתיבתו של מר שרון (הכותב על עצמו בגוף שלישי ומעיד על איכות הכתיבה של עצמו-כמה פתטי יכול אדם להיות?) נראה כי אותו סוג רגשות הוא הפקטור המרכזי בגישתו.
לגבי דוגמאת הפושעים הנאציים המובילים-נו, לכל כלל יש יוצאים מן הכלל. אילו בסין היו מוציאים להורג אנשים שביצעו עבירות בסדר גודל דומה אולי היה אפשר לקבל זאת. מה חבל שמוציאים שם להורג על עבירות "קצת" יותר קלות.
חשבת פעם, מר שרון, שאולי יש לשקם עבריינים במקום לדפוק להם כדור בראש? אתה אולי (וזה אולי גדול) קראת את לנין וטרוצקי, אבל אני התפרנסתי בין השאר גם בעבודה בשיקום עבריינים. אתה תמשיך ללהג ואחרים יוסיפו לעשות.
הצווים השרירותיים תוך דיקלומים מכניסטים, במסגרת הסתת שקרים, מעידים לא רק על שנאת אנוש לשמה, אלא על סאוב קשה של הרוח.
להלן רשימה שלי, שאינה דיקלום מכניסטי ובנאלי, כנגד עונש מוות ברוב ההקשרים
— קישור —
הרשימה מתחילה בהשגות:
כל אקט של הוצאה ממוסדת להורג כ"עונש" נושא עימו כאוס, יצריות פרועה ואטאויסטית. אין כאן, אלא ה"חוק" האטאויסטי של עין תחת עין, ונקם פרוע. הדבר טעון יצריות וכאוס, שכן אין הוא רציונאלי, ומביא להסלמה של הרוע. להשיב על רע ברע אחר, מחזק את עקרון הרשע והשנאה. זאת, במקום לנסוק הצידה וקדימה והלאה. כך אתה מביא בהכרח גם לפעולת נגד של הרג נוסף, או שנאה נוספת. הרשע הינו צידו האחר של הכאוס והאנטרופייה. בעוד תהליכים מוחיים גבוהים, הכרוכים בתפעול האונה המצחית – המבנה המוחי המאוחר ביותר באבולוציה המפותח אצל האדם ופרימאטים -כרוכים דווקא בעקרונות החמלה והאהבה ולא בהעצמת רגשות שליליים.
וברשימה שאחריה אני מציג השגות, מתי עונש מוות מונע רעות קשות מאד. ראו כמה כתיבה זאת שונה מהדיקלום המכניסטי, של המצח הנמוך, הפוזות חסרות ההנמקה, וכל מה שמזכיר כאן פורנו קשה ומכניסטי.
למה לא תשתנו? מדוע אתם הופכים את מוחכם האנושי, המבנה המורכב ביקום, למכונת דיקלומים, המלווה בריגושי שנאה ושיטנה לחיים ויופיים, ולכל הגיוון היוצר שבהם?
מיכאל שרון
החטא ועונשו…
כל הכבוד,
אין לי מילים…
מאמר שלא גולש על הגל, שלא הולך אם העדר.
עוצר ואומר,: בוא נבדוק את העובדות.
קראתי הרבה מאמרים באתר… הם נתנו לי את ההשראה למושג חדש, המתאר רעיון ישן.
האדם הליברלי שמרני.
מי הוא זה?
אדם בעל דעות ליברליות,’נאורות’ הדוגל בשלום וחותר לצדק. אך באותה הנשימה, מסרב להכיר במציאות ומשקיע את מירב מאמציו בהגנה על השקפותיו, בשימורן, אף במחיר ההגיון וההגינות.
למשל: אלו (בארץ ובחו"ל) שלא מבדילים בין תוך ובין חוץ, בין עבר ובין הווה, שבעיניהם מצור הוא כיבוש וכל הדינים תקפים. כאילו לא היתה התנתקות, כאילו ישראל היא הריבון בעזה.
אלו הקוראים "ניקוי אתני, נציזם ואפרטהייט" כאילו אין חברי כנסת ערבים ואין בג"ץ ופלסטינים מתים בעשרות אלפיהם…
הם אינם שואלים את עצמן האם המושגים שלנו שגועים, האם הפלסטינים צדיקים תמימים,
והישראלים רשעים גמורים?
האם יכול להיות שאין צד שתמיד צודק,
ואין צד שתמיד טועה.
פעילי השלום נתנו נקודת מבט חדשה, לפני… שלושים שנה.
עכשיו, נשאר מהם רק מעלי באוב, הפותחים את אותם הקברים שוב ושוב. אם ריקבון עמוק יותר, שנאה חזקה יותר וראיה צרה יותר בכל פעם.
הם נותנים לתהליך השלום שם רע ופנים אליטיסטיות ומתנשאות.
הם נלחמים להגשמה של אידיאולוגיה במישור הערכי ולא לפיתרון בעיה קונקרטית בשטח.
אני מכווה שהגישה של המאמר תיושם בקשר לסיכסוך כאן.
אני מאמין כי היא הכרחית כדי לאפשר תהליך שלום אמיתי אם תמיכה ואמון של העם.
סרטון ביוטויב המוכיח עד כמה עמוק השקר והמניפולציות במסע התעמולה נגד סין וכביכול בעד טיבט:
— קישור —
סטודנט סיני הקים אתר נגד הפרופוגנדה האנטי-סינית של ממשל בוש ותקשורת ובעיקר נגד ה- CNN
הבחור החליט להלחם בסילופים והתעמולה השקרית שארה"ב מנהלת כנגד סין באמצעות התקשורת במיוחד בסילוף העובדות הבוטה והשיטתי בקשר לטיבט, אז הוא לקח יוזמה והקים אתר בו הוא מאגד סילופים שונים ודיווחים שקריים, חלקיים ומטעים.
שם האתר – אנטי CNN.
— קישור —
ראו ראשית דוגמא מהאתר המוכיחה כי CNN משקרת ומטעה את קוראיה באמצעות זיוף תמונות על ידי השמטת פרטים מהותים מתוכם.
בסין היו סוגרים אתר כמו הגדה השמאלית ממזמןןןןןןןןן
צביעות . אני נתקלתי בהמוני כתבות שקריות , מסולפות וחד צדדיות בנוגע לסכסוך הישראלי הפלסטיני בהמוני ערוצי חדשות וכאן רק מהללים את אותם דברים .
אבל כשזה נוגע לסינים (רק כי הם אנטי ארצות הברית) פתאום יש כזה דבר סילוף אמת בתקשורת מצד ה"חלש" והנכבש .
כתבי CNN (ושאר ערוצי חדשות) אכן הוציאו דברים מפרופורציה וסילפו דברים . חבל שהם ירדו לרמה כזאת במאבק שלהם .
אבל זה לא משנה אתת העובדה שבכל זאת בנושא הזה בכללי – הטיבטים צודקים וסין מתנהגתת שלא כהוגן .
Dear Guy, Your basic positions are fine. What is less clear is what your operative position now is. Are you for independence of Tibet now? If so, do you support the Tibetans in their struggle with China even if they are supported by the US? Also, in the conflict between China and the US right now, what side are you on?
סין לפני המהפכה היתה מדינה לא מתועשת, מהנחשלות בעולם. היתה בה אריסטוקרטיה אגאררית בעלת יחוס עתיק. היתה בה אדמיניסטרציה, אף היא בעלת מסורת אריסטוקרטית עתיקה, רובה מנוונת עקב זכויות היתר. לא היה בה פרולטריון, אלא צמיתים חקלאיים, שרצונם להתנגדות, לכוח ולמוביליות דוכא על ידי שימוש נירחב באופיום.
המהפכה היא שיצרה את סין המתועשת. האדמיניסטרציה, בעקבות המהפכה התרבותית, שונה לחלוטין מהאדמיניסטרייה העתיקה. הבורגנות הגבוהה שנוצרה בסין, חלקה באה משורות האדמיניסטרצייה, היא צמחה מן העם, היא בורגנות צעירה השונה מכל בורגנות אירופית שצמחה בעקבות הזרמת אשראי למקורבים לאליטות. בסין אין מה שניתן לכנות "זכויות יתר פיננסיות".
אולי, באופן הרחוק מדיוק, ניתן להשוותה מעט לבורגנות החסכנית והחרוצה בארצות לותרניות שצצה במאה ה-17 באירופה. אין כאן מנגנון פיננסי ענק, חלקו ספקולנטי.
זו שכבה תעשייתית שצמחה מן העם, ללא כל פריבילגיות וזכויות יתר. מתקיימת בסין מוביליות רבה.
לכן, אין עלינו לראות זאת בהכרח במונחים שהתעצבו באירופה. אין כאן בהכרח ניצול. אין הצטפדות של שכבת בורגנות בעלת זכויות יתר פיננסיות. הדרך להצבר הון ובעלות על אמצעי יצור פתוחה לכל אחד במובן שלא התקיים עד כה במדינות קפיטליסטיות.
Regarding China:
There is no doubt that the 49 revolution was a massive triumph of the proletariat and the peasentry. But keep in mind that since 1978, China has started to change. It started with allowed limited personal control over the means of production (up to 8 employees), and has changed through the years. These days, most of the workers in China are employed by private employers, and vast parts of the Chinese economy is being controlled by individuals. As a result there is a new layer of Capitalists in China, as the old one was extinct after the revolution.
The unfortunate conclusion out of this is that China has abandoned Socialism. There is an ongoing class struggle in China, in which millions of workers are taking an active part – as you can see from various strikes around the country. In the same time, the new Capitalist class is now welcome to join the communist party and the is using the state as an oppressive tool, designed to protect private property.
There is an inner-opposition within the communist party of veteran members who, before the recent congress, wrote an open letter with all their concerns regarding the restoration of Capitalism in China.
I truly hope that we will see a new revolution in China.
I agree with Yuval to a certain extent, which is that there is no one formula to the national question, as Lenin so adequately wrote in the past. I also agree that most of the protesters for Tibet carry huge hypocricy and that the would not protest like this against a first-world country. And let us not forget the awful feudal regime of the Dalai Llama.
BUT:
All of this doesn’t meant that the people of Tibet don’t have a right to self determination, and that we as Marxists and internationalists should not support them.
And Yuval, on a different matter, I disagree with you regarding the 1 vs 2 state issue, but I do agree to the basic Leninist anti-dogmatic logic that you pursue. I would be interested in talking more about the implications of this on Palestine.
"שכבה תעשייתי שצמחה מן העם". איזה קשקוש. אני מפנה אותך לניתוחים היסטוריים על איך הפקידים במפלגה הקומוניסטית הסינית היו קונים חברות ציבוריות בחצי-חינם, סוחטים מהן כל גרוש ומרסקים אותן. אם סין היתה צריכה לסמוך על "השכבה התעשייתית" שתקדם אותה, העם הסיני היה עדיין חי בבקתות קש וצד עם חיצי אבן. לשמחתם של הסינים, התאגידים הבינלאומיים הקפיטליסטים מציעים השקעה בטכנולוגיה גבוהה שהיא זו שמזניקה את סין קדימה, ולא מאו והחבר’ה.
סין נולדה מבחינתי רק בשנות ה-90, עם הגלובליזציה והתפתחות ההיי-טק, ולא בשום מהפכה שדרדרה את העם הסיני לימי הביניים.
התפתחות תעשייתית של מדינה תלוייה בשני אלמנטים. הצבר הון וכוח אדם מפותח שיכול לקלוט את ההון ולהפוך אותו לתעשייה מפותחת. הצבר ההון אכן הגיע מהתאגידים הבינלואומיים הקפיטליסטים (מה שלא קרה בברה"מ) אבל השכבה המדעית טכנולוגית קבלה את הכשרתה בתקופת השלטון הסוציאליסטי. אחרת לא היה להון עובדים ומהנדסים מיומנים שמסוגלים לקלוט אותו.
ומה מהנדס יעשה עם התואר שלו תחת מאו או איזה מטורף אחר? ילך לשתול אורז? ימות במכרה פחם? בלי הקפיטליזם סין היתה נשארת בתקופת האבן. אין בסין שום זכר לסוציאליזם או לכל דבר אדום אחר, וטוב שכך.
איני מבין מה אתה מנסה לטעון כאן: האם לדעתך כל בעלי ההון הסינים רק מתחזים לסינים, בעוד הם למעשה ברוני תאגידים זרים? רוב ההון אכן היגיע מבחוץ, אך מי היא השכבה המנהלת ובעלת ההון בסין? לא סינים ברובם?
על מה אתה מדבר מיכאל.
איפה נטען דבר כזה?
מה שהחבר היקר אמר זה שהפקידים פשוט הפכו מאוליגרכיה מפלגתית לאוליגרכיה קפיטליסטית, מה שאכן נכון אם תבדוק מי יושב בדירקטוריונים של רוב התאגידים הסינים. קצת מזכיר את השיטה הישראלי, לפיה פקידים בכירים ויוצאי צבא מקבלים ג’ובים בכל מיני חברות מופרטות…
Having read most of the posts here, I’m afraid some of the GOLSHIM wouldn’t have supported the Soviet Union in WWII because it was massively assisted by American imperialism. The anti-American hatred sparkling out of some of the posts here is MASHEHU MASHEHU.
אני באמת לא מבין אותך.
כל תאורי הזיופים והסילופים לגבי סין בתקשורת מזכירים לי קבוצות ימניות שמראות איך התקשורת העולמית עושה את אותו הדבר בסיקור המאבק הפלסטני לעצמאות.
האם זה מוריד כהוא-זה מהלגיטימיות של הדרישה הפלסטינית לסיום הכיבוש?
אם התשובה שלך היא "לא" אז מדוע סילופי התקשורת העולמית ביחס לטיבט הם ארגומנט כנגד הדרישה הטיבטית לעצמאות?
לעניין האפשרות היום "לקנות מוצרים סבירים הרבה יותר בזול מאשר בחברות לא סיניות" – טיעון דומה ניתן לשמוע מפי תאגידי המזון האמריקאים הגדולים כמו מקדונלדס או מונסנטו: "אנחנו מאכילים את הרעבים"!
אבל באיזה מחיר? מה אתה באמת יודע על מצב הפועלים בסין באותם מפעלים? ויותר גרוע: מדוע אתה מצרף לינק לאתר סיני רשמי (בעניין המשכורות בסין)?
האם אינך מודע לתעמולה שסין נוקטת בפירסומיה כלפי חוץ, אולי אתה טוען שאין תעמולה כזו?
הלינק שהבאת לסרטון של אותו סטודנט עושה לעניין הסיני יותר נזק מתועלת.
מספר הפעמים בו מופיע המילה "פאק" (או מלה הנגזרת ממנה) מרמז שמדובר באדם לא רציני
מה גם שהסרט הוא פשוט תעמולה זולה: תמונות של פרצופים מחייכים ורכבות מהירות כשמדובר על דברים "טובים" שסין עשתה
לעומת פרצופים עצובים ומכשירי עינויים כשמדובר במצב לפני הכיבוש הסיני. אותי זה לא משכנע, זו סתם תעמולה חסרת חשיבות.
אז נכון, סין מדינה רב לאומית, אז מה? האם זה נותן לה זכות לספח אליה עוד ועוד לאומים?
ונניח שבטיבט אכן היה פעם משטר אימים – גם בקוריאה הצפונית ובסוריה יש משטרי אימים, מה דעתך לפלוש אליהם ולכבוש אותם?
הדברים המיוחסים לדלאי למה (קשרים עם CIA) אינם רלוונטים בעליל,
קודם כל מפני שהדלאי למה עצמו מביע דרישה חלשה יותר מעצמאות טיבטית
וגם אם יש אינטרס אמריקאי לעצמאות טיבטית זה עדיין לא מחליש את הלגיטימיות של אותה עצמאות.
על התגובה שלך "מיכאל שרון: לא היתה בורגנות גבוהה בסין" קשה שלא להרחיב את הדיבור:
"צמיתים חקלאיים שרצונם להתנגדות, לכוח ולמוביליות דוכא על ידי שימוש נירחב באופיום"… – אלו פשוט הבלים לשמם
ואם כבר מדובר על שימוש באופיום כדי לדכא משהו הרי זה הקומוניזם של מאו שהיה הוא עצמו "אופיום להמונים".
כתבת גם "הדרך להצבר הון ובעלות על אמצעי יצור פתוחה לכל אחד במובן שלא התקיים עד כה במדינות קפיטליסטיות", ואין לי מושג מדוע אתה חושב שבסין קל יותר לצבור הון מאשר בארה"ב. אתה מוזמן לנסות להסביר אבל יש לי תחושה שגם אתה לא תמצא הסבר הגיוני למשפט תמוה כל-כך.
יהודים, העיירה בויערה,
ואתם – מקשקשים בקדירה
למה: איני מבין מדוע זה מזכיר לך את "הישראלים יוצאי הצבא וכד’ המקבלים ג’ובים בחברות מופרטות". החברות הסיניות יעילות, הכלכלה הסינית מצליחה בענק. לא כך בחברות ישראליות רבות, והצמיחה הכלכלית הישראלית היא בשל גורמים אקסוגניים, כמו מענקי מטבע חוץ ומלוות חוץ הגיבוי ערבויות של הממשל האמריקני. בקיצור, בסין הניהול מקצועי ויעיל, בישראל הניהול ג’ובניקי ומגעיל.
למושון: לא דיברתי על קלות צבירת הון אלא על המוביליות החברתית הגבוהה בנגישות לצבירת הון והצבריו. רוב אמירותיך ומענותיך או כולן מצטיירות כמצוצות מהשרוול.
בלי קשר למה שאני חושב על מאו, האיש ופועלו, העניין עם האופיום דווקא מדויק. הבריטים השתמשו בסין כשוק לסמים שגודלו במושבות אחרות שלהם באסיה, כשחברות סחר בריטיות גוזרות קופון מהעסקה. מלחמות האופיום שניסובו בין בריטניה לסין במאה ה-19 והכפיפו את סין לאימפריאליזם המערבי הן נקודת הפתיחה של התהליך הזה.
מיכאל שרון טועה ומטעה. גם בסין האופיום היה יקר מאוד, והיה תענוג של עשירים – או של איכרים אמידים – שגם אצלם הוא ניתן לזקנים, על מנת להחליש את סבל הזקנה. האיכר הממוצע לא השתמש באופיום, בטח שלא בגיל בו היה מסוגל לעבודה – הוא פשוט לא היה מסוגל להרשות זאת לעצמו.
כך שכל דיבור על "צמיתים חקלאיים, שרצונם להתנגדות, לכוח ולמוביליות דוכא על ידי שימוש נירחב באופיום" הוא מופרך.
תודה על המאמר המעניין. ואני בכלל לא ידעתי על כל פשעי ארה"ב, בטיבט ובעוד מקומות. מציעה לח’ אמיר וח’ קמינר ובני משפחותיהם לוותר תיכף ומיד על אזרחותם האמריקאית בתור אקט מחאה.
מעניין, לי דווקא נדמה שאתה הוא זה שמביא טיעונים ומראי-מקום מצוצים מין השרוול
כגון אתר רשמי סיני (מה היית אומר לו הייתי מצטט כאן את דובר הבית הלבן בנושא כלשהו?)
או סטודנט גס ועצבני שעשה סרטון קטן ודמגוגי.
כל קו הטיעונים שלך על הצלחת הכלכלה הסינית הוא חרב פיפיות. סין נהיית ארה"ב, וההתפעלות שלך לגבי "כלכלה המצליחה בענק" ו"ניהול מקצועי ויעיל" מראות שסוציאליזם ומעמד הפועלים הם ממך והלאה, ואתה מקדש קפיטליזם דורסני במידה והוא קורה במדינה שצועדים בה באחד במאי.
משפטים כגון "בורגנות שצמחה מהעם" הם משאלת לב במקרה הטוב ומכבסת מלים במקרה הרע.
נ.ב. להבא אנא השתדל לכתוב משהו ברור יותר מ"המוביליות החברתית הגבוהה בנגישות לצבירת הון והצבריו". גם אחרי ה"הבהרה" התמוהה שלך אין לי מושג מה ההבדל בין מידה תרומית סינית מופלאה לבין "לעשות כסף".
כל אחד יכול לעבוד עם הפה… דבריך אינם אינפורמטיביים, אלא מלל חונק, כמו אויר מעופש הנמצא זמן רב במקום אחד.
קודם כל איני עובד "עם הפה" אלא עם המקלדת
ואיני מבין מדוע במקום להתייחס לתוכן אתה מתייחס לכותב?
אתה שופך מלל בכמויות מסחריות על מנת לבלבל את הקוראים ואז לא מוכן להתמודד עם שום טיעון נגדי.
הבאת לינק לאתר סיני (כדי "להוכיח" משהו על המשכורות בסין) כאשר ברור שהדברים הכתובים בו שווים כקליפת השום מפני שבסין יש ביקורת וצנזורה על שימוש ופרסום באינטרנט (אולי לא שמעת על כך…)
האם אתה נוהג חדשות לבקרים להיכנס לאתרים מצונזרים של מדינות אחרות על מנת להתעדכן לגבי הנעשה בעולם?
אמרת שהרצון "להתנגדות, לכוח ולמוביליות" דוכא על ידי שימוש נירחב באופיום –
לא היה ולא נברא!
האם לדעתך בעלי ההון הסינים החדירו אופיום למי השתיה של החקלאים או אולי לאורז?
אם כבר מדברים על "הרצון למוביליות" – (אותה תכונה סינית שאתה כל-כך מהלל) אזי היא עומדת בסתירה מוחלטת לעובדה שבסין יש חוקים המגבילים מעבר של אזרחים חקלאים מן הכפר אל העיר!
איך זה עולה בקנה אחד עם "המוביליות" עליה אתה מדבר?
נראה לי ש"האויר המעופש" אותו הזכרת נמצא דווקא בסין, ורק אתה מתעקש שמדובר בניחוח שושנים.
לשמואל אמיר שלום ויישר כוח על המאמר על "מאורעות טיבט".
מאמר זה מאיר באור ברור את אחת ממזימות האימפריאליזם האמריקאי במלחמתו נגד המדינות שבהן מעמד הפועלים הולך
ומנצח, בעיקר נגד הגדולה שבהן סין העממית.
את מבול התגובות על המאמר אפשר לחלק לשניים:
אלה שילמדו לקח רק בהלום המציאות על ראשם, לאלה שעדיין מוכנים להקשיב לנימוקים ולמידע.
ניקח למשל את המשווים בין סין וטיבט, לבין ישראל, צ’צ’ניה, עירק ואפגניסטן. אין הם מבינים שבעולם מתנהלת מלחמת מעמדות עקובה מדם. אין דומה שלטון בורגני לשלטון פועלי. בשלטון בורגני הכול מכוון להשגת רווח לבעלי ההון. בשלטון פרולטרי יש רק חשבון הכנסות אחד של מעמד הפועלים בעיר ובכפר. לפיכך אין להשוות את העבודה של הפועלת הסינית, הבונה את העתיד, לעבודה של הפועלת של דב לאוטמן. הפועלת הסינית תגיע בבוא העת לרווחה, הפועלת של לאוטמן תגיע למחלקה האונקולוגית ולבית הקברות!
סין הקומוניסטית הייתה בתחילה ארץ מפגרת, בעלת חקלאות פרימיטיבית וללא תעשייה ראויה לשמה. האוכלוסייה הייתה מוכת סמים (ירושה שהשאיר אחריו צ’נג-קיי-שק) ושקועה בעוני ובמחסור.
אי אפשר היה לקפוץ ממצב כזה ישר לבנייה סוציאליסטית בלי לבנות קודם תעשייה מודרנית, עם מעמד פועלים בעל הכרה מעמדית וחקלאות ממוכנת.
כדי להשיג מטרות אלה נאלץ השלטון הקומוניסטי לצעוד צעד לקראת הקפיטליזם: למשוך הון זר שיקים בתי חרושת מודרניים ויביא תיעוש לחקלאות. הון זר אפשר למשוך רק על ידי עבודה זולה, שחרור ממסים והנחות נוספות. כל זה חייב צמצום זכויות סוציאליות ופוליטיות מצד אחד ושלטון מוחלט של מעמד הפועלים מצד שני (דיקטטורה פרולטרית).
להבנת הנא"פ החדש, חשוב לראות איך ראה את הדברים לנין:
"… הנא"פ מסמן, במידה רבה, מעבר לקימום הקפיטליזם. באיזו מידה, זאת אין אנו יודעים…. הבעיה העיקרית מבחינה אסטרטגית היא בכך: מי יקדים לנצל את המצב החדש?
אם יצליחו הקפיטליסטים להתארגן, אזי יסלקו את הקומוניסטים;
או שהשלטון הפרולטרי יוכל, בהסתמכו על האיכרות, להחזיק את האדונים הקפיטליסטים ברסן מתאים כדי לכוון את הקפיטליזם בערוץ ממלכתי… יש להעמיד את השאלה בבהירות. כל אידיאולוגיה, כל דיון אודות החירויות הפוליטיות כל זה קשקוש ופרזות."
{כתבי לנין כרך 33 עמ’ 42}
הנא"פ הרוסי והנא"פ הסיני דומים ביסודם, ויחד עם זה שונים. ההבדל העיקרי הוא המצב הפוליטי והכלכלי.
הנא"פ הסובייטי התחיל כשבכל העולם הקפיטליסטי התחיל גל של ריאקציה ופאשיזם. אנגליה וצרפת לא שכחו את מפלת האינטרוונציה, וראו בעין יפה את צמיחת שני אלה באיטליה ואחר כך בגרמניה. סכנת המלחמה נגד ברה"מ נהיית יותר ויותר מוחשית.
נוסף לאיום החיצוני, קם בעקבות הנא"פ כוח עוין וכביר של הקולקים בכפר, שעשוי היה לשמש גיס חמישי בבוא המתקפה מבחוץ. בוכארין בכלל לא קרא נכון את המפה הפוליטית. הוא תמך בקולקים וקרא לתת להם להתעשר. הוא גם לא ראה בעין יפה את תיעושה של העיר. אילו בחרה ברית המועצות בדרכו של בוכארין, היא הייתה נהרסת עוד בשנות השלושים.
הנא"פ הסיני התחיל כשסין הייתה חלק מעולם סוציאליסטי אדיר. שום סכנה חיצונית לא איימה עליו. שום אפשרות של קולקטיוויזציה לא עמדה על הפרק. הרעב שלט בכול, וצריך היה לעשות הכול למען פתרון מידי.
בניגוד לנא"פ הסובייטי, לסין התחיל לזרום הון זר בזרם אדיר. שום כוח בכפר ובעיר לא סיכן את המשטר. הבעיה שם הייתה לבסס את המשטר הפוליטי, להכין את המפלגה הקומוניסטית ולהבטיח את הניצחון בבוא ההתמודדות.
ואשר ל"בעיה הטיבטית":
ראשית לכול, מי עשה את כל המהומה ואיפה?
רוב רובה מחוץ לטיבט, ועל ידי מהגרים המאורגנים ומשוחדים על ידי סוכנויות הביון האמריקאיות. אם היו התנגשויות בתוך טיבט, הן היו נגד נזירים, דתיים פנטיים, השקועים בהזיות בודהיסטיות ובבערות עמוקה.
והעם הטיבטי יוק! הוא לא היה פה. הוא עסוק בבניין ארצו כחלק שווה זכויות במדינה הסינית הרב לאומית. ולאלה שבתמימות אומרים: "מה מפריע לכם עוד זכויות לטיבט, אוטונומיה ואפילו עצמאות!"
אל תשכחו, קריעה מסין היא מעבר מעולם סוציאליסטי לקפיטליסטי, תוספת כוח לקפיטליזם ולפאשיזם.
אמנם גם לנין היה בעד עצמאות עד להתנתקות, אבל רק במקרה שעומד על כך רובו המכריע של העם. תביעתו של ולאסוב לעצמאות אוקראינה הייתה כמתנה לנאצים. תביעת הנזירים בטיבט היא שירות לכוחות ההרג והניצול האמריקאיים!
אל נשכח! בעולם מתנהלת מלחמת מעמדות עקובה מדם. הבורגנות
מפעילה כוח וכחש כדי לגזול ממעמד הפועלים כל הישג וכל התקדמות!
אין לנו ברירה עלינו להתגונן בעזרת שליטה בלעדית של הפרוליטריון, בעזרת דיקטטורה פרולטרית.
עלינו להבטיח, שדוגמת ברה"מ הנחרבת לא תחזור לעולם!
ולחבר המתפעל מהקפיטליזם הרוסי: התעשייה המתוחכמת הרוסית הרוסה לגמרי. רוסיה קונה היום את מחצית אמצעי המחיה מבחוץ. מטוסיה מורכבים ממנועים, מערכות אלקטרוניות ואפילו מכיסאות מתוצרת אמריקאית או אירופית.
הקפיטליזם הרוסי זה נפט, גז ובריחת הון למערב!
רוסיה איננה מעצמה קפיטליסטית כדוגמת אירופה. היא דומה יותר לארצות כמו סעודיה, קטר וכדומה.
מאמר מעולה.
על אותו עקרון פשוט ברור ש"הכיבוש" הישראלי בארץ ישראל הוא חיובי חיוני ובעצם זה לא כיבוש אלא שחרור מבורך.
לסיכום על פי מאמר זה יש הצדקה וחובה לשחרר את חלקה המזרחי של ארץ ישראל מעול השלטון המושחת – ויפה שעה אחת קודם.
אכן מאמר מבורך.
"כל אחד יכול לעבוד עם הפה… דבריך אינם אינפורמטיביים, אלא מלל חונק, כמו אויר מעופש הנמצא זמן רב במקום אחד."
איזה פה? כולם פה כותבים וקוראים…
אני מבין שאתה מתקשה להבין את דבריו של מושון, הם הרי קוהרנטיים ובעברית פשוטה יחסית, שני תכונות של ששום טקסט שכתבת מעולם לא חטא בהן.
אבל תעשה טובה, או שתתיחס לעניין או שאל תתיחס בכלל, חסוך מכולנו את האויר החם, את ההתנשאות שאין לה שום בסיס ובעיקר אם אפשר את ההתנסחות הנפוחה והריקנית.
די נשבר ממך האמת.
כבר השוו אותך ליוסי שוורץ, אני חושב שזה עוול ליוסי שוורץ, הוא לפחות טרח לא לזגזג בין ימין לשמאל בהתאם לפורום.
שימו לב שכבר נפטרנו משני מציקים פרו-סינים, שמואל אמיר ויובל הלפרין. היחידי שנשאר הוא הזוי במיוחד, והוא אפילו לא טורח לטבל את האפולוגטיקה שלו בטיעונים מרקסיסטים, או אפילו סוציאליסטים. לדידו, סין היא גן העדן עלי אדמות, פשוט בגלל הצורה היעילה בה היא מנצלת את פועליה, האופן המוצלח בו היא הורסת ומשחיתה את סביבתה והדרך המושלמת בה היא מדכאת זכויות אדם. אבל סין היא גן עדן סוציאליסטי כי היא סין, וככזו היא חייבת פשוט להיות גן עדן סוציאליסטי. מ.ש.ל.
אם אין לך משהו טוב לומר, אל תאמר אותו. לא, גם לא כשאתה ממש כועס ומרגיש שבא לך להתפייט.
אגב מיכאל, איך זה שלפרופסור באוניברסיטה יש כל כך הרבה זמן פנוי לכתוב מניפסטים מרגשים על סין?
היא כן גן עדן קפיטליסטי, החלום הרטוב של כל קפיטליסט, משטר אוטוריטרי שמבטיח "שקט תעשייתי" כלומר ניצול העובדים ללא התנגדות.
זה לא מצדיק עצמאות לטיבטים על שישית משטח סין או אפילו על פחות, מה גם שלא בטוח שהם בכלל מעוניינים בכך ולא גולי המשטר הישן (כי הרי לא נעשה שם משאל עם בנושא).
הטיבטים היום הם אזרחים שווי זכויות בסין (כמה שיש זכויות לשאר אזרחי סין). מצבם היום טוב הרבה יותר מאשר היה במשטר הדליי למה ונזיריו. לאלו שעושים גזירה שווה בין הכיבוש הסיני לכיבוש הישראלי, אז בבקשה, תנו לפלסטינים בשטחים הכבושים ובמחנות הפליטים אזרחות ושוויון זכויות עם הישראלים וכל טענותינו יסתמו
מדובר במפל שרצים של פיות ממללים המתעללים במקלדת אומללה – כול’ה פה גדול ומלמלני שמנסה לגרד זבל חקייני מכל הבא ליד.
הדבר מעורר תהיה: למי נחוצה הטפילות הזאת, הניצמדת כעלוקה, בעוית?
אבקש לפרסם את סופה של תגובתי, שנקטעה:
אין לנו ברירה עלינו להתגונן בעזרת שליטה בלעדית של הפרוליטריון, בעזרת דיקטטורה פרולטרית.
עלינו להבטיח, שדוגמת ברה"מ הנחרבת לא תחזור לעולם!
ולחבר המתפעל מהקפיטליזם הרוסי: התעשייה המתוחכמת הרוסית הרוסה לגמרי. רוסיה קונה היום את מחצית אמצעי המחיה מבחוץ. מטוסיה מורכבים ממנועים, מערכות אלקטרוניות ואפילו מכיסאות מתוצרת אמריקאית או אירופית.
הקפיטליזם הרוסי זה נפט, גז ובריחת הון למערב!
רוסיה איננה מעצמה קפיטליסטית כדוגמת אירופה. היא דומה יותר לארצות כמו סעודיה, קטר וכדומה.
[אנא גרסה זאת]
שבים ופונים אליכם כאן, להוריד את המלל הנמוך של מושון ושאר עדת המוחות הירודים. אין כאן, לא רעננות, לא חיים, אלא רק חנק, גילויי אכזריות ושמחה לאיד, ובמקרה הטוב, מלל ריק.
הרי הורסים אתר יחודי, אנשים שסבורים שיהיה טוב אם כולם בפה אחד ידקלמו דברי תעמולה ושבחים בשרות הלאומנות. לאחרונה צצה תופעה דוחה במיוחד – חקיינות מחליאה של מילים המופיעים אצל כותבים באתר הזה. ממש כשם שמתנחלי ימין קיצוני דורסנים ניכסו לעצמם את מרטין לותר קינג, ורתמו את שמו של המנוח בשרות הפקעת קרקעות בגדה והפצת סמים מצד חוגי מתנחלים. מעטים שמו לב לדבר אופייני: כעס מושון וחבריו, כשאוזכר נושא האופיום בסין..
מדובר באינטרסים של מליארדים. יש חוגי פשע, ויש כותבים שהם בפריפריה של חוגים אלה, או שלמנהיגיהם מוזרמים אמצעים מחוגי פשע. הפקעות הנדל"ן בגדה, כרוכים באינטרסים עברייניים של מליארדים. הגדה היא גם איזור מעבר לסמים, בעקר קוק, וממקור קנאביס, והרואין, מירדן, מסוריה. וגם מנסיכויות המפרץ, דרך סעודיה ומשם לירדן ולגדה. המתנחלים הנעצרים על סחר זה מואשמים בעקר בסחר בחשיש, אך הסיפור מורכב יותר. סמים אלה מועברים לקרבת 2 ערי הנמל, ומשם לאירופה. רק החשיש והמריחואנה הם בחלק זעיר לצריכה מקומית. זה אחד ממקורות ההון הגדולים של ההתנחלות.
הייתי מציע לברר בעזרת המשטרה מי באמת האיש המסתתר מאחורי הכינוי "מושון" ואחרים היוצרים כאן הצף זבל באיצטלה שקופה של דיון ענייני (רק לפעמים, לפעמים צץ טיבם האמיתי). לפעמים אין ברירה, אין כאן שאלה של חופש דיבור, אלא עניין אחר לגמרי. אם יגנבו את תכולת ביתך, מיטתך, מצעי המיטה, אמצעי קיום בסיסיים, לטובת גורמים עבריניים או כאלה המתחככים בהם, למי תפנה? לפחות, קבל כאן תמורה על מיסיך.
אז אני סוכן ממשלתי, או חבר כת טיבטי, או דונלד טרמפ. שיהיה. למה אתה לא מתייחס לטענות שמושמעות כאן נגד גן העדן הסוציאליסטי בסין? מדוע אתה מתחמק? אולי פשוט רועדות לך הביצים כל פעם שאתה חושב שתאלץ להתמודד עם האמת ולצאת מהדיסנילנד הסטליניסטי שלך? מאו רצח מליונים, סטאלין רצח מליונים, סין של היום אחראית בעקיפין לרצח מאות אלפים באפריקה ואסיה, ורק אתה מזמר לך את אותן נעימות קומוניסטיות, כאילו נתקעת בשומר הצעיר של שנות ה-50. צא מזה. את השלטון הסיני לא מעניין יותר מארקס, לנין או מעמד העובדים. מעניין אותם שווי הנדל"ן בניו יורק והבורסה בהונג-קונג. די מיכה, תתעורר.
עכשיו אם תסלח לי, אני רץ לפדות את הצ’ק שקיבלתי מהסי איי איי.
מה דעתכם להקים עוד אתר "הגדה השמאלית 1917″, שיוקדש לכל הקומוניסטים "האמיתיים" מ-1917? אלה של 2008 ימשיכו באתר הזה.
[נא גרסה זאת]
משה גבזה, עליך לזכור כי הנא"פ היה שלב התחלתי של בניית הסוציאליזם בבריה"מ, תעוש נרחב, ובאמצעים פנימיים, ללא מעורבות בינ"ל – שכן הסביבה העויינת הובלטה היטב בתקופת האינטרוונציה. דומני שגישתך חדורה למדי בגישה המדגישה את העניין הלאומי הבדלני, ואת הצורך בדיכוי הבורגנות בנוסח הסטליניסטי.
על כך כבר כתב טרוצקי: "הויתור על גישה בינלאומית מוביל באופן בלתי נמנע למשיחיות לאומית, כלומר, להכרה ביתרונות ובייחוד ספציפי, המאפשרים לארץ מסוימת לשחק תפקיד שאין יתר הארצות מסוגלות להתנשא למדרגתו". טרוצקי מוסיף: חלוקת-העבודה העולמית, תלותה של התעשייה הסובייטית [ או הסינית לצורך זה. מ.ש] בטכניקת-חוץ, תלותם של כוחות-הייצור של הארצות המפותחות בחומרי-הגלם האסייניים וכו’, מוציאים מכלל אפשרות בניית חברה סוציאליסטית אוטונומית, מבודדת בחלק-עולם כלשהו.
יש להבין שבניגוד לגישת הדיקטטורה של הפרולטריון, אימץ המאואיזם בסין גישה הרמונית, המתאימה יותר לשלב מאוחר . האיכרות הסינית, היא הגורם שהמאואיזם תעש וחינך באופן מתוכנן (בניגוד להווצרות ה"ספונטנית" המסורתית של הבורגנות מהאיכרות באירופה, כפי שמתאר מרקס). הממשל הקומוניסטי בסין הוא מימשל של עילית מפלגתית המווסתת את כל המעמדת כדי להשיג יעדים של שיחרור כוחות הייצור והעצמת האדם.
בניגוד לשיטת ההשמדה כנגד הבורגנות והקולקים שנקט הסוציאליזם בבריה"מ, הקומוניסטים הסינים הצליחו לשנות את תפקידם של חלקים מסויימים בקהילות העסקים של סין ולקלוט אותם במסגרת בירוקרטיות הניהול. על פי הסוציאליזם הסיני, רוב הקפיטליסטים ובעיקר התעשיינים לא רק שיחזיקו מעמד אלא אף יזכו לכל עידוד אפשרי. זאת תוך משיכת השקעות זרות, אפשרות שניפתחה בעקבות גישת שר החוץ האמריקני קיסינג’ר, ופגישתו עם מנהיגי סין ב-1972.
יש להבין שהדבר החשוב כיום הוא המאבק באימפריאליזם הכרוך בפאשיזם לאומני, מסוג כפי שמקדמים הנאו-קונסרבטיבים בארה"ב. במישור הלוקלי-הפריפרלי, למשל בישראל, פאשיזם-לאומנות זה מתבטא בהילכי רוח משיחיים-בדלניים-רומסניים, תוך סרח עודף של דיכוי ורומסנות, הרבה מעבר לדרוש לכינון קפיטליזם מעמדי. זהו סרח העודף של הסיטואצייה הקולוניאליסטית הנוכחית, המעצימה בדלנות ומשיחיות לוקלית.
בניגוד להעצמת בדלנות-משיחית זאת, שהיא למעשה גישת הפרד ומשול כציר מרכזי של האימפריאליזם, גישתנו חייבת להיות זאת של פדרטיביזם, תוך כינון בריתות בין חלקי אוכלוסיה, בפרט מדוכאים, ופריצה מעבר למסגרת הלאומית למסגרת העל לאומית. ותוך טיפוח רוח ההתנגדות. אשר לטיבט, כפי שאמר לנין ב-1920 "האימפריאליזם מתווה גבולות "לאומיים" על פי אינטרסים כלכליים".
אם לנין ראה את המדינה כמכשיר לדיכוי מעמדי, הרי דווקא פדרטיביזם על-לאומי, ואפילו תאגידים על-לאומיים (תוך השפעה, נניח, של רוח ההתנגדות או אף זו של המפלגה הקומוניסטית הסינית) הם מקדמי השיחרור מכבילות לדיכוי והמושאיות של יחסי יצור ויחסי כוח ואדנות לא הכרחיים. כשאלה כרוכים באופנים מסויימים של הבעלות על הון, בסיטואצייה הקולוניאליסטית-רומסנית ובהעצמת הבדלנות הלאומנית הרוייה במשחיות ופאשיזם.
"תאגידים על-לאומיים […] הם מקדמי השיחרור מכבילות לדיכוי והמושאיות של יחסי יצור ויחסי כוח ואדנות לא הכרחיים".
וזה נכתב על ידי מרקסיסט. או לפחות מרקסיסט בעיני עצמו.
לא יאומן עד כמה יכולה להתדרדר הרוח האנושית.
מישהו יכול להסביר את המשפט הבא של שרון?
…"הם מקדמי השיחרור מכבילות לדיכוי והמושאיות של יחסי יצור ויחסי כוח ואדנות לא הכרחיים. כשאלה כרוכים באופנים מסויימים של הבעלות על הון, בסיטואצייה הקולוניאליסטית-רומסנית ובהעצמת הבדלנות הלאומנית הרוייה במשחיות ופאשיזם".
אם הגדה לא רוצה לאבד עצמה לדעת, ראוי לעשות אתנחתא מהגרפומן הזה שכבר הספיק בשרשור כאן להציע עונש מוות לישראלים הפושעים בעיניו והשיא למערכת הגדה "עצה ידידותית" להתלונן במשטרה נגד אחד המגיבים.
מתוך הטקסטים הכאילו שמאליים ששרון משלשל בכמויות בלתי נדלות, מזדקר פשיסט לא קטן, שאינו יודע לשים מחסום למקלדת, והיא, באמצעות אצבעותיו, הופכת את הגדה לערוץ ימני קיצוני.
צריך להיות: בניגוד להווצרות ה"ספונטנית" המסורתית של הפרולטריון מהאיכרות באירופה
כן? ומה עם מחנות הפליטים בנפאל ובהודו? מה עם העובדה שטיבטים לא יכולים לחזור לארצם ומאיפה הגעת לזה שסין הביאה "מהפכה חברתית"? למה סין לא מעניקה לטיבטים חופש ניעות וזכויות כמו לסינים? ולמה סין לא העניקה להם ידע, סיוע וכו, ואח"כ שיחררה את השטח?
הטיבטים אולי עדיין לא הגיעו לתודעה לאומית חזקה כמו הפלסטינים, אבל בשיחות איתם אף אחד לא ירגיש סיני.
בנוסף, צודק אלאי שאמר שהחברה הטיבטית היא לא שיוויונית, לא רגועה ולא שוחרת שלום, אבל זה המצב במזרח כ-ו-ל-ו. גם על הודו רווחים המיתוסים האלו, שמגיעים מתיירים שמתוודעים רק או בעיקר לעסקני התיירות ומתרועעים רק באזורים "היפים" וחושבים ששמקומות האלו האוויר המזוהם הוא יותר רוחני ושאנשים מתים מאושרים ולא כי אין להם ברירה אלא למות כי אף אחד לא ינקוף אצבע אפילו להפוך אותם לצד השני.וזה המצב גם בסין ה"קומוניסטית".
אז לסיכום לדעתי, מאמרך מריח מקולוניאליזם תרבותי ובנוסף אי הבנת המזרח לאשורו.
[נא גרסה זאת]
3 התגובות האחרונות לשרון וחומר נוסף, אף שהם נוקטים גם ברטוריקה כאילו סוציאליסטית, או חותרים למצג כזה, נושאים סימני היכר מובהקים של אויבי המעמד:
1) הכשלת ופסילת גישות מקדמות, כל גישה מקדמת סוציאליסטית שהיא
2) ציטוט דברים תוך השמטות (ראו הודעת "אתם קוראים את זה")
3) הכשלת המאבק באימפריאליזם
4) שקרים כלפי הישגי הסוציאליזם
5) וחשוב לאמר זאת: הרטוריקה הסוציאליסטית, כשהיא ננקטת על ידי השקרנים אויבי המעמד היצרני יותר בהרחבה, מוצגת באופן סטרואטיפי, צפיד, דוחה, תוך הבלטה שרירותית של הרס והשמדה גרידה, תוך האכלתנו באוכל לא טעים לחיך במיוחד.
6) הנימה היא אוטופיסטית, תוך ביטול ואיפוס כל אלטרנטיבה יישומית או סבירה.
7) זאת בדומה לאויביך בסיטואצייה הבין אישית, אשר מנסים לפגוע בתומכיך ומחזקיך, על ידי זה שהם נוקטים אף הם בלשון פיתוי של נקודת ראותך שלך והאינטרסים שלך, אך מקדמים את אסונך.
מיכאל שרון
1) ניתוק מוחלט מהמציאות
2) אי יכולת לבצע מניתוחים פוליטיים רציניים
3) חוסר חשיבה ביקורתית, שלא לדבר על ביקורת עצמית
4) חוסר יכולת להבדיל בין מידע אובייקטיבי לתעמולה
5) חוסר יכולת להפסיק לחיות בעבר (מדומיין כאמיתי)
6) עקשנות בלתי נלאת, למרות מחסור בטיעונים ממשיים ורלוונטיים
7) חוסר יכולת להשתמש במושגים פוליטים בסיסיים (סוציאליזם, קפיטליזם)
8) זיקנה המבישה את נעוריה
9) פעילות המוגבלת אך ורק לרשת האינטרנט
10) בורות, שטחיות, וחוסר רצון להשתחרר מהן
המגיב "מיכאל שרון" הוא מגיב מזויף שמנסה לחמוד לצון או לחלופין להגחיך את השמאל הסוציאליסטי. הוא רוצה שנפתח איתו דיונים בנושא סין כ"אימפריה קומוניסטית" בשביל שיוכיח לנו באותות ובמופתים כי הטיעונים הקיימים בעד ברה"מ וקובה אינם כל כך שונים מאלו בעד סין. אבל הוא נכשל, כי קובה ואפילו ברית המועצות היו שונות בתכלית מסין. אז לא ניתן לו את התענוג הזה. אני מציע להתעלם.
דברי הטרול ריקים ומכניים. ואילו כאן, תוכן, מידע, מקוריות, רעיונות, עומק. ההפך הקיצוני לטרול. אבל כן, יש טרולים באתר, ואלה ניכרים בסגנונם הריק, המכני, בשקריהם – מעין מכונות מלל.
אתם לא מרגישים שמתפרע לכם טרול באתר?
לפנינו מפל שרצים.
הם מאוד בקטע של אוטונומיה, הסתפקות עצמית, עצמאות וכו’. בגלל זה לפני שהתחילו ההשקעות הזרות בשנות ה-90 המדינה נראתה כמו מוגדישו.