לקראת חג הפסח, "חג החרות" וכו’, הנפיק לנו בית הדין הרבני בטבריה בגיבוי בית הדין הרבני הגדול (ערכאת ערעור) בירושלים את אחד מפסקי הדין המקוממים ביותר, המוכיחים כי גם מערכת המשפט הרבנית, שהיא חלק ממערכת המשפט הישראלית, טרם יצאה משעבוד לגאולה.
ולהלן הספור שאת עיקריו קראתי בידיעה של העיתונאי יורם ירקוני בידיעות אחרונות (מיום 17.4.2008).
בית הדין הרבני בטבריה (הדיינים אוריאל לביא, חיים בזק ויועזר אריאל) כפה על אשה גט בנימוק שהיא חולה באפילפסיה, ומחלה זו, על פי פסיקות רבנים לפני אלף שנים היא "מום גדול" שמזכה את בעלה בגט.
האשה ערערה לבית הדין הרבני הגדול וזה אישר את פסק הדין (הדיינים עזרא בר שלום וציון בוארון בדעת רוב מול דעת המיעוט של הדיין דיכובסקי). בית הדין קבע גם שהאשה (אם לשני ילדים) לא תקבל מזונות.
עד כאן העובדות היבשות.
לקרוא ולא להאמין. בישראל "הנאורה והדמוקרטת", שראשיה ורבים מאזרחיה מתייחסים בהתנשאות למדינות שכנות שם פוסקים לפי חוקי הדת, פוסק בית משפט של המדינה במאה ה-21 כי אשה בשל מחלתה תגורש מבעלה בהסתמך על קביעות רבניות מימי הביניים.
מעבר לעובדה המקוממת שמענישים בן אדם בשל מחלתו (בלי כל קשר אם היא ברת רפוי אם לאו) הרי במקרה הקונקרטי, הצליח מדע הרפואה להשתלט על מחלת האפילפסיה, והיום, בסיוע תרופות, חיים מרבית החולים חיים רגילים.
מדובר בפסיקה המשלבת בורות ורשעות. האפילפסיה נמצאת במוחם של הדיינים הרבנים ויתכן שלכך טרם נמצאה התרופה המתאימה. היא מוכיחה שוב, כי הגיעה השעה להפסיק את מונופול בתי הדין הרבניים (כולל את אלה של הדתות האחרות בישראל) בענייני נישואין וגירושין ולהקים מערכת אזרחית חילונית מקבילה שתפעל על פי חוקי זכויות אדם ושוויון בין המינים.
פשעי מלחמה
לוחמי החמאס הצליחו להציב מארב מוצלח מבחינתם לחיל הפלישה הישראלי, והרג שלושה חיילים ישראלים. אלה מתווספים לקורבנות החינם של ממשלת ישראל האיוולת, שבמקום להיכנס למו"מ על הפסקת אש ארוכת טווח, ממשיכה להשתחוות למולך המלחמה.
לא מדובר במתאבד שפוצץ עצמו בקרב אוכלוסיה אזרחית, מעשה הראוי לגינוי החריף ביותר, אלא בפעולת הגנה לגיטימית של לוחמים מבני המקום שהצליחו לטמון מלכודת לצבא שפלש לטריטוריה שלהם.
מפקדי צבא הפלישה הגיבו כחבורה של פיראטים נקמנים, והפציצו ריכוזי אוכלוסיה אזרחית בעזה בה נהרגו עשרים בני אדם, רובם אזרחים, בהם שני ילדים ואשה.
שר הביטחון והרמטכ"ל סוחבים עימם שובל ארוך של פשעי מלחמה. עתה נוסף עוד אחד. אולם בית המשפט לפושעי מלחמה בהאג לא יוכל להכיל את כל פושעי המלחמה הישראלים, אם יגיע היום המקווה בו יועמדו לדין.
חוצפה מתנחלית
משלחת פרלמנטרית מגרמניה סיירה לפני ימים ספורים במתחם של מתנחלי חברון.
ההתנחלות בחברון היא ללא ספק מהפינות החשוכות ביותר של ביוב הגזענות הישראלית.
חברי המשלחת בוודאי עמדו פעורי פה לנוכח משטר האפרטהייד והטיהור האתני שמתנחלי חברון בסיוע צבא ומשטרת הכיבוש הישראלים השליטו על חברון.
אני מניח שהתמונות שראו, ("הערבים למשרפות" אחת מהסיסמאות שהמתנחלים כתבו על דלתות חנויות של פלסטינים שגורשו מבתים ועסקיהם) הזכירו לכמה מהם, אם לא לכולם, פרקים מעברה האפל של גרמניה. אולי בראשו של מי מהם עלתה המחשבה שהיהודים לא רק שלא הפיקו לקחים מהשואה, אלא בהיבטים לא מעטים הם דווקא מחקים מוצלחים של צבא הכיבוש הגרמני במלחמת העולם השנייה.
אני מקווה שהסיור הזה יביא אותם לשקול מחדש את הזרמת המיליארדים לישראל, שהרי באופן טבעי תנקר במוחם השאלה האם בסיועם הנדיב לישראל, הם גם שותפים למימון חלאת הכיבוש הישראלי?
איך קיבלו המתנחלים את המשלחת הפרלמנטרית? "נאצים" הם גידפו אותם, "תלכו לאושוויץ" הם קראו אליהם.
שעה שפרופסור ישעיהו ליבוביץ המנוח טבע את המונח "יודונאצים", הוא כיוון בין השאר לתופעה של המתנחלים בחברון שהם הביטוי המזוקק ליודונאציות הישראלית.
כאשר חבורת החולצות החומות עם ציציות מחברון מגדפת משלחת פרלמנטרית של גרמניה הדמוקרטית, שכולם אנטי נאצים, ומכתימה אותם כנאצים, נגלית לעינינו במלוא כיעורה החוצפה המתנחלית.
חברי המשלחת היו המומים מקבלת הפנים הזו, ותהו גם על תגובת הצבא והמשטרה שנתנו להשתוללות הזו להתרחש. ממשלת גרמניה הגישה מחאה לממשלת ישראל, ושגריר ישראל בגרמניה הודיע כי יתנצל, אלא שזו התנצלות לא כנה, כי באותה שעה שהשגריר דיבר על התנצלות, ממשלת ישראל על צבאה ומשטרתה המשיכו להגן ולגונן על המצודה הגזענית בחברון. רק עקירת הביצה המעופשת הזו וייבושה יוכיחו לגרמניה כי יש ממש בהתנצלות של השגריר.
סכנה אטומית
הפה הגדול של שר התשתיות בנימין בן אליעזר שוב הפיק אמירות מסוכנות. הוא איים על איראן שתימחק מעל פני האדמה אם תשגר טילים לעבר ישראל.
מה פרוש "תימחק"? איך מוחקים מדינה? התשובה ברורה. בן אליעזר מאיים על איראן בהפעלת נשקה הגרעיני של ישראל!!! למחוק את איראן זה לא פשוט. את ישראל אפשר למחוק בפצצה אטום אחת או שתיים, איראן זה כבר סיפור אחר. מדובר במדינה בעלת למעלה ממיליון וחצי קמ"ר עם אוכלוסיה של קרוב ל-70 מיליון נפש.
למחוק אותם פירושו שישראל צריכה להטיל על איראן מספר פצצות אטום באזורים שונים של המדינה.
ישראל, בהסתמך על גילוייו המהימנים של מרדכי ואנונו, היא בעלת ארסנל של מאות פצצות אטום ומימן, ולא תתקשה לקחת שבע או שמונה פצצות ממחסניה הגרעיניים במטרה למחוק מדינה כמו איראן.
בן אליעזר אינו דמות שולית במפלגה שולית קיצונית ימנית שראשה מפטפט עצמו לדעת בהצהרות בלתי אחראיות. הוא איש מפלגת שלטון, השנייה בגודלה בישראל. הוא היה גנרל בצבא , כיהן כשר הביטחון, וכיום הוא חבר בכיר בקבינט הביטחוני, ולכן הוא יודע מה יש לישראל בתחום החימוש הגרעיני ולכן הוא מרשה לעצמו לאיים במחיקת מדינה אחרת.
איומיו של בן אליעזר מספקים לאיראן את הסיבה הטובה ביותר להצטייד בנשק גרעיני – הגנה מפני ישראל.
ואכן, לאור איומיו של בן אליעזר שוגר לישראל איום נגדי מפי בכיר בממסד הביטחוני של איראן לפיו תימחק ישראל אם תעז לשגר טילים לאיראן.
איומיו של השר בן אליעזר שוחקים את העמדה הישראלית לפיה ישראל היא מדינה "אחראית" שלא תפתח בהרפתקה גרעינית.
עינינו הראות כי חימושה הגרעיני לא זו בלבד שלא מגן על ישראל אלא הוא המבוא להשמדה הדדית של מדינות במזרח התיכון.
ישראל הכניסה את המזרח התיכון למרוץ חימוש בנשק השמדה המונית, אטומי, ביולוגי וכימי, והמרוץ הזה טומן בחובו את הסכנה של שימוש הרפתקני בנשק יום הדין שיביא כליה על כולנו.
ישראל הפכה לגן עדן של נשק השמדה המונית. בנוסף לחימושה הגרעיני, ישראל מייצרת נשק כימי וביולוגי במכון הביולוגי בנס ציונה, כפי שמלמדים פרסומי מכוני מחקר צבאיים בארה"ב, אנגליה ושבדיה.
כמות אדירה זו של נשק השמדה המונית בטריטוריה קטנה כמו ישראל, דיה למלא את כולנו חיל ורעדה, לא רק בגלל שימוש הרפתקני במלחמה, אלא גם בגלל אסונות בידי אדם (מחדל אנושי) או טבע (רעידת אדמה) שיכולים להפוך את ישראל לבלתי ראויה למגורי אדם.
כדי למלט את עצמנו מהסכנה של איומים נוסח בן אליעזר ואיומים נגדיים, מן הדין לעשות כל מאמץ להפוך את המזרח התיכון לאזור חופשי מנשק אטומי, ולאחר מכן גם ביולוגי וכימי. ישראל לא תיזום מהלך כזה, לאור צחצוח החרבות המאפיין אותה. הקהילה הבינלאומית, אם לא תתעשת ותתייחס אל ישראל כאל סכנה לשלום העולם לא פחות מאיראן, תמצא עצמה עומדת מול מזרח תיכון מגורען. אי אפשר לעצור את איראן ומדינות אחרות, כמו מצרים וסוריה, מפיתוח גרעיני, כל עוד ישראל מפתחת נשק השמדה המונית.
הקהילה הבינלאומית השפויה צריכה לקחת יוזמה, מוקדם ככל האפשר, ולכנס תחת חסותה ועידה מזרח תיכונית במטרה ליצור כאן אזור מפורז מנשק השמדה המונית. יש לפרק את חימושה הגרעיני של ישראל ולפתוח את הכור הגרעיני בדימונה לפיקוח בינלאומי.
מזרח תיכון מגורען הוא מזרח תיכון מסוכן.
ההתעללות במרדכי ואנונו נמשכת
בימים אלה, עם מלאת 4 שנים לשחרורו של אסיר המצפון מרדכי ואנונו מכלא אשקלון, חידשה ממשלת ישראל את ההגבלות על מרדכי ואנונו המונעות ממנו לצאת את ישראל ולהיפגש עם אורחים ממדינות אחרות.
הוא שוחרר אמנם מהכלא באשקלון, אבל טרם שוחרר מהכלא הישראלי. מרדכי ואנונו הוא היום אחרון אסירי ציון.
ברור לכל אדם עם בר דעת, כי לא נשקפת ממנו כל סכנה, שכל אשר ידע כבר מסר לפני 22 שנים לסנדיי טיימס הלונדוני.
ההגבלות הן מסע נקמה מתמשך של השב"כ והמלמ"ב שלא יכולים לסלוח לואנונו על כך, שאחרי 18 שנות מאסר, מהן כמעט 12 בבידוד מוחלט, נשאר שפוי, לא התחרט, וממשיך להיות נאמן לעמדותיו המתנגדות לכל חימוש גרעיני , שבגינן עשה מעשה שבעיני מתנגדי החימוש הגרעיני נחשב לצודק ואמיץ.
תופסק ההתעללות, ישוחרר מרדכי ואנונו מהכלא הישראלי למדינה בה יחפוץ לחיות את חייו בחופש ולהקים משפחה.
בסה"כ מאמר טוב, רק לפרט קטן, אנשי החמאס אינם לוחמים אלא טרוריסטים. אין זה אומר שלא צריך לנהל עמם מו"מ, אבל בואו נשתמש בהגדרות המדויקות.
גדעון, אין ספק שהתקפה על חיילי צה"ל היא לגיטימית וראויה בהשוואה למחבלים מתאבדים באוטובוסים וירי קסאמים על ישובים אזרחיים.
הסתייגותי היחידה מהתקפותהם של אנשי החמאס, נובעת מהעובדה שהם היו מכוונים כנגד המעברים אותם מעברים בהם מסופקים סחורות חיוניות לתושבי הרצועה.
כעת ישראל יכולה לטעון ובצדק שהמעברים צריכים להיות סגורים.
"כפה על אשה גט" נשמע קצת מופרך האמת. סביר להניח שהבעל ביקש גט והאשה סרבה לתת. כידוע במקרה ההפוך, כאשר בעל מסרב לתת גט לאשתו הוא מוקע כפושע ורשע וראוי לשבת בכלא על כך(כפי שכבר קרה בעבר). הרבנות במקרים כאלו מחפשת כל עילה אפשרית כדי לאפשר גט (וזאת לאחר "שלום בית" ושאר רעות חולות), אם כבר הצליחה הרבנות לכפות גט על סרבן/ית הרי זה משובח והעילה לא כלכך חשובה, חבל שספירו מעקם את הסיפור כדי שיתאים לסדן הפוליטי שלו.
בן אליעזר הוא חמור, להצביע על כך זו חוכמה קטנה מאד. אבל אם הצהרות לוחמניות ואיומים הם עילה להצטיידות בנשק להשמדה המונית, לא פלא שישראל חמושה עד שיניה, הרטוריקה הערבית/איראנית/מוסלמית כלפי ישראל בעבר ובהווה היא כזאת שדבריו של בן אליעזר הם איחולים לבביים לעומתה. אבל אחרי שספירו כותב ש*מרבית* ההרוגים בהתקפת צה"ל בעזה היו אזרחים לכמה יושר אינטלקטואלי כבר אפשר לצפות.
דווקא חבל שספירו מקלקל כך, אני מאד מסכים שהפעילות של החמאס על הגדר עדיפה ויעילה עשרות מונים מהקאסמים האדיוטיים ומפיגועים פושעים באוכלוסיה אזרחית, האם ההנהגה הפלסטינית תגמל מהתירוצים העלובים של "אין לנו טנקים ומטוסים ולכן אנו מפוצצים ילדים באוטובוס"? כנראה שכן, אני מקווה שכן, הדרך לחירות עוברת תמיד דרך לקיחת אחריות על מעשיך.
האם השמאל הישראלי "העקבי" יגמל מאפולוגטיקה מהסוג הזה? או לפחות יודו דובריו שזו הייתה שגוייה, מזיקה ואיך נאמר זאת בעדינות, לא חכמה במקרה הטוב… מסופקני.
לגדעון,
ראשית, לצערי, אינך מכיר בחופש הביטוי של המתנחלים בחברון. הקריאות "נאצים" לחברי הפרלמנט אכן מקוממות, אך מדובר בביטוי פוליטי. ויתר על כן, מאוד לא היה ראוי בעיניי שמתנחלי חברון יועמדו לדין דווקא כשהם עולבים בחברי פרלמנט גרמנים, בה בעת שמנחלים בחברון אינם מועמדים לדין, כשהם מבלעים באלימות לשכניהם.
שנית, לצערי, גם נפלת בפח בכך שגזרת גזירה שווה בין האיומים של ישראל לבין האיומים של איראן. השר, פואד בן אליעזר, לא דיבר על מחיקת איראן מהמפה העולמית, אלא על החרבת איראן. בן אליעזר דיבר במונחים ובכוונות שקרובים יותר להשמדה פיזית של אוכלוסיה אזרחית. לעומת זאת, אחמדיניג’אד לא דיבר בהכרח על השמדה פיזית של הישראלים, אלא על השמדה פוליטית של ישראל, קרי על מחיקת מדינת ישראל מהמפה הבינ"ל. יש גם לחוש לכך שאחמדיניג’אד הציע לקיים משאל עם בקרב כל תושבי פלשתינה-א"י לגבי עתיד המדינה, שזוהי הצעה הומנית הרבה יותר מהמשך משטר האפרטהייד. למען הסר ספק, אציין, כי התמהיל האחמדיניג’אדי של רמיזות על הכחשת שואה, תביעה לפיתוח יכולת גרעינית, דיבורים על מחיקת ישראל מהמפה וקיום משטר אנטי-דמוקרטי הוא תועבה גדולה. אין להקל בתמהיל הזה ראש, אך גם אין להפריז בו – אחמדיניג’אד לא איים באיומים בהחרבה, איומים שכן נשמעו מפיו של מר בן אליעזר. ואוי להשוואה בין השמדה פוליטית של משטר מדיני (ועוד שמקיים משטר אפרטהייד) לבין השמדה פיזית. זו הבחנה שהשיח הישראלי מחמיץ ויש בכך משום זילות של השואה. ושוב, כל זאת מבלי להקל בחומרת מעשיו ואיומיו של הנשיא האנטי-דמוקרטי של איראן.
יש לך ידיעה מדוייקת מהי הגדרה מדוייקת ומהי אינה הגדרה מדוייקת. ברי שאתה פיסיקאי של אתיקה, וכמו כל מדען אתה יודע מהן המידות הנכונות להשתמש בהן.
מזל שיש אנשים כמוך בישראל. אנה היינו באים אלמלא היית כאן, עוזר לנו, מדריך אותנו, מתקן את שגיאותינו
דרך אגב, גם אני מדען, כימאי של טוקבקיסטים, ומצוייד משום כך בכל מיני תובנות שלא כאן המקום לפרטן
שלום רב לחברי המערכת בכלל ולספירו בפרט, קראתי כמה מהמאמרים של החברים פה ועלו בראשי כמה קושיות לכבוד חג הפסח:) אפנה אותם באופן כללי לכולם , המטרה היא כמובן מחשבתית ולא באה להעלות פרובוקציה כזו או אחרת.
ראשית אתם לא חושבים שלהכליל את כל המתנחלים כמקשה אחת של גזענים וחוצפנים היא טעות, חלקכם שירת בצבא, אין פה שאלה של נקיות כפיים של המבקר?
שנית העניין של הגזענות, לתומי חשבתי שגזענות מתבססת על שנאה ופחד תרבותיים /אתניים של קבוצה X על קבוצה Y, מבחינה אתנית אקסיומה זו נופלת, אפריקאי משבט בסודן לא יכול לתמוך בעבדות של אחיו מקונגו מכיוון שהוא יורה בעצמו ברגל, (אם ניתן את הדוגמא של הטוטסי וההוטו, הטוטסי במקורם היו חמים-שמים (אפרו-ערבים) הגרמנים בתחילה ואחריהם הבלגים, התערבו ולקחו את המושגים מבחיני הקבוצות, טוטסי והוטו והפכו אותם למושגים ביולוגיים, גזעיים שנושאים עימם מטען גנטי של יכולות תרבותיות, פה השוני),בשורה תחתונה אני ואתם יהודים וכנגדנו הערבים, כולנו ממוצא שמי והמחבר ביננו לאזור גדול יותר מהמפריד. בקשר לתרבות, אדם לא יכול להיות גזען במשמעות האותנטית של המילה כנגד תרבות שהייתה בסימביוזה מוחלטת והתפתחה עם תרבותו שלו, על כעב אלאחבאר מצד אחד והרמב"ם מצד שני שמעתם או התעניינתם במשנתם, יש פה פרדוקס לא קטן, שמתנגש בגישה שלכם.
טיבעי להבנה כאשר אנשים שרגילים לחיות וליזון מתרבות מערבית ולפתע, ללא התראה המזרח על "ציבענויותו", נגלה לעינהם ואולי מעורר בהם פחד/ מבוכה), יכולה להיות הסיבה שהברית של דתיים-מזרחיים-ימניים, זיעזעה או פגעה בהגדרה העצמית של היהודים האירופאיים? לכן הפנייה לדפוס מחשבה כזה מיוחד, בגלל שהלאום שהתהווה פה לא התאים לאורינטציה ולמנטליות האירופאית, כמו שלא התאים לואנונו מצד שני, אולי המרכז הישראלי הפך "ליותר מידי או פחות מידי" בשביל אנשים מסוימים בהקשר התרבותי גרידא.
לעניות דעתי, המאבק היהודי-ערבי הוא מאבק דתי ,לא אתני ולא קולוניאליסטי, היהדות והאיסלאם מוגדרות כדת לא גזע, אז מה לעניין הקולוניאליזם? המאבק פה דומה יותר למאבק של שני שבטים אפריקאיים, מאשר מאבק אפרטהייד בין שחורים ללבנים, פשוט שבט אחד יותר משוכלל בגלל נסיבות היסטוריות מהאחר, בתקופות אחרות זה היה הפוך, הערבים זוכרים זאת היטב ("חייבר חייבר יא יהוד, ג’ייש מוחמד סא יעוד". בעברית זכרו יהודים את גורל חייבר, צבא מוחמד עוד יחזור), אתם שוכחים ומתעלמים מהנעלם הגדול שהוא האיסלאם הערבי, כוח לא מבוטל, שבתחילה שאף לשיויון עולמי צודק ולקח חלק מרעיונותיו מהיהדות והנצרות, אבל הפך בגלל הטבע האנושי שגלום בכולנו לאיום על קבוצות אנוש אחרות, מזכיר איכשהוא את הקומוניזם.
למה לנו כיהודים להתחייב לזכות השיבה, ולי ספציפית אין את הזכות לבקש בחזרה את האדמות שנגזלו מאבותי מתימן וליהודים האחרים מארצות ערב, העם היהודי לפחות מבחינה מוסרית, לא יכול לוותר על זכות זו כנגד זכות הפליטים הערבים ולהסכים לחזרה לגבולות 67 ללא זכות השיבה? (לדעתי, מה שמוסכם על רוב העם בשקט). בכלל עד לא מזמן, אבותינו חיו כפליטים בארצות אלה או מקסימום כבני חסות, עלי להתקנא כמו יהודי גלותי בעמים כמו יפן או גרמניה שלהם כדרך הטבע יש את הזכות להגדרה עצמית ולחופש, אנחנו כיהודים רוצים גם מדינת לאום עצמית, אין לנו זכות כשאר העמים לחירות וחופש אחרי יותר מ-2000 שנה?
השכלתם להגיע לדעות אלה מכיוון שהכרתם בכח של אויבכם, האיסלאם ואינכם מוכנים לתוצאות העימות ולפגיעה בנו כיהודים, או בגלל הראיה ההומנית שלכם כלפי הפלסטינאים הסובלים ובכלל?
שאלה חשובה נוספת למר ספירו, הדעות שלך משתנות וגמישות בהתאם למציאות, או שהינם מקובעות בדפוס מחשבתי היסטורי?
בכללית במציאות אידיאלית, אין ויכוח עם הדעות שלכם, הם נכונות, מעמיקות וצודקות, אבל פרוגרסיביות מידי לתקופה שלנו אם בכלל, לכן לא מתאימות למציאות של דורנו, כמו שחלומות באספמיה על טכנולוגיה של מסע בין כוכבי לא אפקטיביות למעשה, לפחות לא בעתיד הנראה לעין. חשבתם אולי שהמין האנושי מבחינת אינטלגנציה חברתית התפתחותית עולמית, לא התפתח דיו בשביל דעות כאלה ואולי צריך לתת זמן ולא לפגוע בתהליכים טיבעיים שמתרחשים לאורך ההיסטוריה האזורית שלנו, יש פה מעין התערבות לא נכונה, כמו של הכובשים הספרדים באמצע התפתחות אימפריית האינקה.
לסיכום בעניין האיסלאם, האם אתם מספיק מעורים ולומדים את התרבות של ברי המחלוקת שלנו, חוץ מהכתבים של שפינוזה, מרקס, ולדימיר איליץ’ לנין, ניקולאי בוכארין ועוד
אני מתמקד בעיקר בקונספט של ה"שלום" באיסלאם, ישנם שני מושגים:
1. תהדאה (تهدئة) – דוגמא להסכם שגובש בין יו"ר הרשות הפלסטינית, אבו מאזן, לבין הפלגים הפלסטינים ביולי 2005 בקהיר.
2.הודנה (هدنة) – זה מושג דתי כמובן מתחילת האסלאם בה מותר וצריך לבקש שביתת נשק, במלחמת ג’האד בכופרים, כאשר המלחמה משתבשת ויש צורך להתארגן מחדש להמשך המאבק. מותר להפר אותה וה"שלום" כמובן מוגבל בזמן המתאים למצב בין שני הכוחות הפועלים. שלום אמיתי באיסלאם הוא שלום בין מוסלמים לא בין מוסלמים ל"כופרים" שזה אנחנו:).
היסטורית אם אני לא טועה, האחרונים שהובסו בידי מוחמד היה שבט קורייש היהודי שהתגורר בחייבר. בין שבט חייבר למוחמד נכרת הסכם "שלום" במרץ 628 לפיו התחייב מוחמד לא לתקוף את העיר מכה, שהיתה באותה עת בשליטת היהודים. עברו שנתיים לאחר שהתחזק צבאו,מוחמד הפר את הבטחתו ל"שלום" בלשון עדינה וביצע ג’נוסייד בשבט קורייש שניצוליו המעטים, מצאו מחסה כפליטים ובני חסות נדכאים אצל התימנים ואצל אחיהם היהודים, הכל טוב ויפה בעבר, אבל בהגדשה יתירה, זה מעמד היסטורי מיושן שאין לי כבנאדם חופשי רצון לחזור אליו, אני חוזר שזכותנו להיות אומה משוחררת מכבלי ההיסטוריה המעיקים שלנו, כמו שאב דואג לילדיו קודם, אנחנו נדאג אחד לשני בעדיפות ראשונה, כשבט יהודי ואח"כ לסביבה שלנו, את זה אפשר ללמוד מבני דודינו, חג שמח לכולכם.
לעידן סתיו-ספידי,
המציאות היא לא חד סטרית. היא לעתים מעט יותר מורכבת. לכן, כאשר נושא חגורת נפץ מתאבד בתוך אוטובוס אזרחי, מדובר בטרוריסט. כאשר אנשי חמאס נמצאים בקרב עם חיילי צבא הפלישה באדמתם, הם לוחמים.
לחיים ו’,
אתה מאמין להודאות הרשמיות של צבא הכיבוש. לפיהן הצבא תמיד פוגע "בחמושים". וכך קורה שגם ילדים בני חמש הם "חמושים", עד שבאים דיווחי סוכנויות הידיעות בעזה ודיווחי "בצלם" שעושים תחקירים מדויקים, ומהם תברר כי במקום שדובר הצבא דיווח על "חמושים" לעתים מרבית, לעתים חלק ניכר מהנפגעים היו אזרחים, ביניהם נשים וילדים.
בעקבות דיווחי בצלם, שמביא עובדות בדוקות, מגיב הצבא לעתים בהודעה לקונית "בצה"ל בודקים את הנושא" מתכון בדוק לקבורת הנושא.
אשר לבן אליעזר, חבל שאינך מבחין בין איומים בעידן קונבנציונלי לבין אלה שבעידן הגרעיני. כנראה שאתה שייך לאלה שעד שלא תיפול פצצת אטום ליד חלונך לא תבין את ההבדל, וכאשר תיפול זה כבר יהיה מאוחר בשבילך לעשות את ההבחנה.
במקום להשתלח בשמאל העקבי. תתחיל לבחון את עצמך באשר לאמון שאתה רוחש להודעות הרשמיות של הצבא, שרב בהן האי דיוקים במקרה הפחות גרוע, ושקרים גסים במקרה היותר גרוע.
לאורי וייס,
זה מאד אציל מצדך לדאוג לחופש הביטוי של המתנחלים בשטחי הכיבוש. אבל יש לי חדשות בשבילך: הם לא סובלים מהעדר חופש ביטוי, הם משתוללים כאוות נפשם. מי שזקוקים להגנה, הם הפלסטינים בשטחי הכיבוש הנתונים לטרור המתנחלים וצבא הכיבוש, טרור מילולי וטרור פיזי, ולכן אני מעדיף להיאבק על זכותם של הפלסטינים ולא של המתנחלים, שם באזורי הכיבוש.
בחברון באזור ההתנחלות עדיין גרות מספר משפחות פלסטיניות הסובלות מטרור המתנחלים והצבא. אחת המשפחות האלה גרה מאחורי גדר כמו בכלוב בגן חיות, מפאת התנכלות המתנחלים. כאשר מתנחלת מגדפת אשה פלסטינית שחיה מאחורי הגדר "שרמוטה" אתה רואה בכך מימוש חופש הביטוי ותאבק על זכותה, ואני רואה בכך טרור שיש לעקרו.
בטורי לא תבעתי להעמיד את המתנחלים לדין בגלל שצעקו "נאצים" לחברי המשלחת הפרלמנטרית הגרמנית.קרא את הקטע פעם נוספת. מה שקרה שם הוא שנוצר חיכוך בין המתנחלים המגדפים לבין חברי המשלחת והם חשו מאוימים, ולכן התלוננו שהצבא והמשטרה לא מילאו את תפקידם להגן עליהם כפי שהתבקש בנסיבות שם.
אשר לחופש הביטוי של המתנחלים, כל עוד מדובר במאבקים במדינת ישראל תמיד תמצא אותי מגן על חופש הביטוי, לכן התנגדתי בשעתו לפסילת רשימתו של הרב כהנא להתמודדות בבחירות לכנסת.
לעניין בן אליעזר: ההבחנה שאתה עושה בין החרבת אירן למחיקתה, הוא מלאכותי כאשר מדובר בנשק גרעיני. לדידי זה הינו הך.
אתה גם טועה בעניים איומים על החרבת או מחיקת ישראל מצד איראן. בעקבות איומיו של בן אליעזר, כעבור יום או יומיים, איים סגן מפקד צבא איראן בהחרבת ישראל אם תירה טילים לעבר איראן. כנראה שבאותו יום שזה פורסם בעיתונות לא קראת עיתון.
בניגוד אליך אינני מתפעל מהצעתו של אחמדינג’אד למשאל עם בפלשתינה א"י, משום שמי ששולט באמצעות משטר תיאוקרטי עריץ (הוצאות להורג של הומוסקסואלים, מעצר מנהיגי פועלים שארגנו שביתות, משטרה חשאית שעוצרת מתנגדים ומפעילה עליהם עינויים, מעצר נשים שכיסוי הראש שלהן אינו לפי דקדוקי המחמירים ועוד) מושגיו בנושאי דמוקרטיה מעוותים.
כל שאר הדברים שאתה אומר על נשיא איראן נכונים, ונתתי לכך ביטוי בטורים קודמים שלי.
גדעון ספירו