הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-28 באפריל, 2008 11 תגובות

עם תחילת מלחמת העולם הראשונה, נסחפו אנשי המדע בגרמניה באופוריה הלאומנית. הם פרסמו את "המנשר אל העולם התרבותי": "אין זה נכון שגרמניה התחילה את המלחמה, המלחמה נכפתה עליה… הצבא הגרמני והעם הגרמני חד הם, ללא המיליטריזם הגרמני הייתה התרבות הגרמנית נכחדת מזמן!…" רק חתימתו של אלברט איינשטיין בלטה בהעדרה מרשימת החותמים. כעבור מספר חודשים, במנשר מופנה אל ראש הממשלה יצאו בתביעות: "… יש להשתחרר …אחת ולתמיד מן הסכנה הצרפתית… יש לכבוש את רצועת החוף של התעלה הצפונית הצרפתית; יש להעביר לידיים גרמניות את האזורים של אלזס ולוטרינגיה… את בלגיה יש להחזיק לתמיד; במזרח יש ליישב את שטחי רוסיה…". בהמשך הוסב מכון קייזר וילהלם בברלין למחקר מלחמתי, ופותחו בו גזים (כלור, פוסגן וגז חרדל) להשמדה ההמונית.

המלחמה הסתיימה במפלת הגרמנים. המוני חיילים מתוסכלים החוזרים מהחזיתות חוללו מהפכה. בברלין ובמינכן את המנהיגים הפוליטיים שדרשו לשים קץ למלחמה. המהפכה התנהלה תחילה ללא אלימות. היריות הראשונות הרגו במינכן את קורט אייזנר, מנהיג הסוציאל-דמוקרטים הבלתי תלויים, ובברלין את רוזה לוקסמבורג וקרל ליבקנכט, מנהיגי הספרטקיסטים, מייסדי המפלגה הקומוניסטית הגרמנית.

האוניברסיטה במינכן שימשה מרכז גיוס לגדודי המתנדבים שיצאו להלחם באנשי המהפכה.

בימים סוערים אלה הגיע למינכן הטוראי הראשון אדולף היטלר, ששובץ בקסרקטין של חיילים נאמנים למהפכה ואף נבחר למועצת החיילים. לאחר דיכוי המהפכה הוא ישב בוועדות השחרור והסגיר את חבריו. במינכן החלה עלייתו המטאורית. הפוטש הכושל שלו ב-1923 זכה ביחס סלחני מצד הגורמים המשפטיים.

ב-1933 הטיל הנשיא על היטלר להרכיב ממשלה, וזו פתחה מיד בטרור פוליטי: שריפת הרייכסטאג, הוצאה מחוץ לחוק של מפלגות פוליטיות שמאליות ואיגודים מקצועיים, חקיקת חוקים גזעניים. עם הרחקת "יהודים ושמאלניים" מכל משרות ממשלתיות החל שילוב של מוסדות אקדמיים במשטר הנאצי.

ארנה שטאל עבדה כמורה בבית הספר הניסיוני ליכטווארק בהמבורג. היא הורחקה מעבודתה בגל הראשון של טיהורים ב- 1933, אבל לא ניתקה את קשריה עם תלמידיה לשעבר. הגיע לידיה עותק ממכתב תגובה של תומאס מאן לדיקן הפקולטה לפילוסופיה באוניברסיטת בון על ששמו נמחק מרשימת מקבלי תואר כבוד. ארנה שטאל זימנה לביתה את תלמידיה לשעבר והקריאה להם את המכתב:

" סופר גרמני מחויב לשאת באחריות באמצעות שפתו… האחריות כלפיה וכלפי ניקיונה… אינה מאפשרת לאיש להפריד, לפחות היום, בין רוחני-אמנותי לפוליטי-חברתי… "

טראוטה לפרנץ, תלמידתה לשעבר של שטאל, ועתה סטודנטית לרפואה באוניברסיטת מינכן, נטלה העתק מהכתב להקריאו בחוג הידידים במינכן שהתרכז סביב הנס שול ואלכסנדר שמורל, סטודנטים לרפואה ובאותה עת גם חיילים.

ב-1933, בהיותו תלמיד בתיכון באולם, נרשם הנס להיטלריוגנד וטיפס מהר בהיררכיה הארגונית. עם הזמן, הודות ליושרו האינטלקטואלי וכושר חשיבה אנליטית, החל להתרחק מהתנועה. אלכסאנדר שמורל, טיפוס בוהמי, ממוצא רוסי, סלד ממשמעת עיוורת שנכפתה במסגרות של בבית הספר, בתנועות הנוער ושרות לאומי; בהתגייסו לצבא הוא עמד בסירוב למתן שבועה להיטלר.

בחודשי יוני – יולי 1942 ניסחו השניים ארבעה כרוזים, כל אחד בכ-100 עותקים, שנשלחו בדואר לאנשי אינטליגנציה. הם קראו לגרמנים לנקוט התנגדות למשטר כדי לעצור את המלחמה. "אין דבר גרוע יותר מעם תרבותי המאפשר לכת חשוכה ובלתי אחראית להוביל אותו ללא התנגדות." – כך נפתחה הסדרה, שחתמו עליה בשם הוורד הלבן.

בכרוז השני כתבו "…מאז ההשתלטות על פולין, נטבחו בארץ זו שלוש מאות אלף יהודים באופן חייתי. אנו עדים לפשעים שאין דומה להם בתולדות האנושות… ושוב ישן העם הגרמני את שנתו קהת החושים והמטַמטֶמת, באפשרו לפושעים הפשיסטים להמשיך להשתולל… כל אחד מכם אשם, אשם, אשם!…"

בתקופת החופשה בין הסמסטרים הם נשלחו לשרות פעיל לחזית הרוסית. בדרכם, בהתעכב יחידתם בוורשה, היו עדים לאקציה הגדולה בגטו שבמהלכה צומצמה האוכלוסייה היהודית מ-300,000 ל-90,000.

בהשפעת זוועות המלחמה הם החליטו להרחיב את היקף פעילותם. בשובם למינכן הצטרפה אליהם סופי שול, אחותה הצעירה של הנס, טראוטה לפרנץ, וילי גרף וידידיו מפרייבורג וסאארבריקן, ותלמידי תיכון באוּלֽם. הנס שול מצא גם קשר לפאלק הרנאק, אחיו של ארוויד הרנאק, הדמות המרכזית בתזמורת האדומה.

הכרוז החמישי בשם ה כ ר ו ז ש ל ת נ ו ע ת ה ה ת נ ג ד ו ת ב ג ר מ נ י ה היה למבצע קולקטיבי מרשים, שהופץ בינואר 1943 באלפי עותקים בעת ובעונה אחת במספר ערים שונות: "… בדיוק מתמטי, מוביל היטלר את העם הגרמני לקראת תבוסה. ה י ט ל ר א י נ ו י כ ו ל ל נ צ ח ב מ ל ח מ ה, א ל א ר ק ל ה א ר י כ ה !…"

אחרי נפילת סטלינגרד חיבר פרופסור קורט הובר את הכרוז השישי. הכרוז נפתח: " האיסטרטגיה הגאונית של הטוראי הראשון ממלחמת העולם הראשונה הובילה 330,000 גברים גרמנים אל אסונם ואל מותם… תודה לך פיהרר!…" בעת הפצתו בין כותלי האוניברסיטה, נתפסו הנס וסופי שול. ארבעה ימים לאחר מכן נערך משפטם ובו ביום הם וכריסטוף פרובסט הוצאו להורג בגיליוטינה. בהמשך נלכדה כל הקבוצה. במשפט השני נגזר פסק דין מות על אלכסנדר שמורל, וילי גרף ופרופסור הובר. פאלק הרנאק היה היחידי ששוחרר. לגסטאפו היה עניין לעקוב אחריו.

הפצתו של הכרוז השישי לא הסתיימה עם ביצוע גזרי הדין של הנידונים הראשונים. הכרוז הגיע לידיו של הנס ליפלט, יהודי למחצה, ולמרי-לואיזה יאן, סטודנטים לכימיה, שהמשיכו להעתיקו ולהפיצו במכון לכימיה, והעבירו אותו להמבורג, שם הוא זכה בתפוצה בין חוגים של מתנגדי המשטר. הכרוז השישי הגיע אף ללונדון, והוקרא בבי.בי.סי על ידי תומאס מאן.

גם בין אנשי המבורג נערך גל מעצרים. בחלק השלישי של הספר אנו חווים אתם את הימים האחרונים של המלחמה. מרגש מאוד הוא המפגש עם החיילים האמריקאים הראשונים, שמצויים ביניהם יוצאי גרמניה, התרים אחרי בני משפחותיהם. אנו עדים לסיומם הטרגי של מצעדי המוות של אסירי נויינגאמה במצולות הים הבלטי ב-3 למאי 1945.

פאלק הרנאק, לאחר שחרורו מבית הסוהר, חזר ליחידתו שהועברה לאתונה, ועלה בידו להגיע לפרטיזנים היוונים. פאלק זכה לחוות את יום הניצחון על גרמניה הנאצית. הוא עסק בכתיבה והפצה של כרוזים שקראו לחיילי הוורמאכט לעבור את הקווים ולהתייצב למאבק משותף עם הפרטיזנים. ואכן נענו לקריאה כ-600 חיילי ורמאכט, שעברו את הקווים עם נשק בידם.

תגובות
נושאים: מאמרים

11 תגובות

  1. יעקב הגיב:

    שלום ד"ר ינינה אלטמן
    אשמח לקבל תגובה ממך על מה שאני כותב:

    הגרמנים של היום מתגאים ב"וורד הלבן"
    ומעוניינים לפרסם אותה כ"תנועת התנגדות" וכ "מחתרת אנטי נאצית"

    למרבה הצער – האמת הרבה יותר סולידית : במדינה של עשרות מיליונים – שישה סטודנטים ומרצים פרסמו כרוזים. זאת היתה כל ההתנגדות…זאת היתה המחתרת! לא שאני מזלזל במעשה כזה שמצריך הרבה אומץ ולראיה ההוצאה להורג של אותם אנשים אמיצים אחרי שנתפסו, אבל מכאן ועד לעשות גלוריפזציה של "הוורד הלבן" כתנועת התנגדות וכמתחרת אנטי נאצית – הדרך רחוקה. לטעמי התנגדות / מחתרת זה הרבה יותר מפרסום כרוזים!!!!

  2. נענו לקריאה כ-600 חיילי ורמאכט הגיב:

    כתיבה והפצה של כרוזים שקראו לחיילי הוורמאכט לעבור את הקווים ולהתייצב למאבק משותף עם הפרטיזנים. ואכן נענו לקריאה כ-600 חיילי ורמאכט, שעברו את הקווים עם נשק בידם.

  3. נתן. הגיב:

    זה לא סתם שהיטלר "הסגיר את חבריו" כפי שכתוב,וכדאי להבהיר את הנושא.

    היטלר מלכתחילה פעל בקרב המהפכה בתור סוכן סמוי לניפוי ההשפעה המרקסיסטית בשורות הצבא, על רקע הבהלה הכללית שפשתה בו בעקבות נסיונות ההתקוממות הסוציאליסטיים במינכן ובברלין.

    תפקידו של היטלר היה להודיע למפקדיו על כל חייל שתמך בדעות מרקסיסטיות, כשחייל שנמצא אשם בכך היה עשוי להשפט ולהיות מוצא להורג.

    היטלר נשלח להכשרה פוליטית שנערכה באוניברסיטת מינכן. ההתפרצויות האנטישמיות שלו הרשימו מאוד את מפקדיו, והיטלר החל להרצות בפני חיילים שחזרו מן השבי על סכנות הקומוניזם, הדמוקרטיה ואי-הציות.

    לקראת סוף שנת 1919 הוטלה על היטלר המשימה להסתנן ולחקור קבוצה קטנה של אנשים במינכן בשם "מפלגת הפועלים הגרמנית". המושג שמשך את תשומת לבם של מפקדיו הייתה המילה "פועלים" בשם המפלגה, דבר שעורר חשד שמדובר בתנועה מרקסיסטית.

    היטלר אכן הגיע לאסיפה של המפלגה הזאת כסוכן סמוי והשאר זה הסטוריה……..

  4. מיכאל: הרמטכ"ל באושוויץ: הניצחון – הערך החשוב. ואני שואל הגיב:

    דברי הרמטכ"ל ערב יום השואה
    — קישור —

    ואני שואל:

    אם ערך הניצחון כה גבוה בישראל, אז למה ישראל מפסידה בכל מלחמותיה, בפרט במלחמת לבנון השנייה, כשיחסי הכוחות אמנם לא היו שווים?

    האם הניצחון כערך מופגן בפשעים נגד האנושות במצור בעזה, כשערב פסח ב-17 אפריל פסקה גם אספקת הדלק לעיר, והאיזור הוחזר לתקופת האבן, וזאת פרט לשחיטת 4 ילדי עזה לפני יומיים?

    — קישור —

    למה השחיתות במערכת הביטחון (המנכ"ל המהולל של התעשייה האוירית נעצר על שוחד ענק למשל, ויש דוגמאות רבות נוספות),

    למה מבלפים אותנו בנוכלות, מסיחים את דעתנו תוך כותרות זועקות על מחיר האורז, כעילה להעלאת מחירי מזון ענקית כללית וגם מחירי דלק? מה הקשר בין אורז לבשר ולדלק? ישראבלוף.

    זה יפה שמדינת שארית הפליטה נעשית מדינת נכלים מהמזוויעות בעולם? התנועה פקוקה, הכבישים באיזור גוש דן כבר לא מתפקדים בשעות העומס הרבות, וראש מת"ן ניצב אבי בן חמו ניתפס על מהירות מופרזת ומדיח את הקצין המצטיין ביותר שלו, קרמשניט, על שחשף שחיתויות. במקום צל"ש ופרס ישראל – זרג.

    מיכאל שרון

  5. אחמד פילגר / מלחמת האזרחים הגיב:

    מאות (ויש טוענים) אלפי גרמנים אנטי-נאצים התגייסו למאבק בהיטלר ובפאשיזם עם נשק ביד במהלך מלחמת האזרחים בספרד. חלקם הגדול הגיעו מארצות גלות – כולל מפלסטין (או בשמה הרשמי אז: פלשתינה-א"י), רובם קומוניסטים, ורבים מהם יהודים. המתנדבים אף הקימו גדוד מיוחד במסגרת הבריגדות הבינלאומיות. היו שהמשיכו את המאבק נגד הפאשיזם בצרפת הכבושה.והיו שהגיעו אל שורות הצבא האדום ושל צבאות ארה"ב ואנגליה.

  6. שאלה למכאל: הגיב:

    אם ישראל הפסידה בכל מלחמותייה ,איך היא קיימת?

  7. תוספת קטנה הגיב:

    שכחתי את שמו אך היתה עוד מחתרת קטנה של גרמנים אצילים ,ברוח ובמעמד אשר התרכזה סביב כומר אשר הוצא להורג בסוף המלחמה על דעותיו.
    הוא כתב והטיף כנגד רצח היהודים
    הוא נכלא,ולבסוף הוצא להורג בגין זאת
    המחתרת שלו אף הצילה יהודים ע"י הברחתם לשוויץ
    הוא זה שכתב את האמרה הידועה:
    "כאשר לקחו את היהודים,לא הגבתי…"

  8. יריב הגיב:

    שמו של הכומר- דיטריך בונהופר,
    היה אכן מעורב בהצלת מספר יהודים בתקופת השואה ובנסיון הקשר (ההתנקשות) בהיטלר.

    הוצא להורג שבועות ספורים לפני כניעת גרמניה.

  9. מיכאל שרון: מחול מוות מקאברי הגיב:

    פשעים נגד האנושות מבוצעים בשמנו בעזה, בהובלת האוליגארכיה הצבאית וחלקים בהנהגה המדינית. ב-17 אפריל ערב פסח , בשקט בשקט, הופסקה אספקת הדלק לעיר, תוך החזרת האיזור לתקופת האבן למעשה. מייד לאחר מכן חוסלו בדם קר ותוך מכחישנות פשעי מלחמה, 4 עוללים.

    דומה ורק מעטים מבינים כי המצור על עזה, הינו זירת ניסויים ענקית לפעולות הרג ופשיעה תוך סקרנות פראית של ילד קשה-חינוך ואכזר המתעלל בבעל חיים קטן, בנוסח, "מעניין איך הוא יגיב". הפריעה בעזה אינה אלא אקסטאזה נוסקת, של טבח והרס, מחול מוות מקאברי, שהסברו היחיד הוא סיפוק אופיום שעשועי מוות להמונים בישראל, להסיח את שימת ליבם ממצוקות ורעב וצרכנות שוד, אטימות, שחיתות, ושילטון הון חסר לב ורומסני. במדינת שארית הפליטה, זה אבסורד ביזארי, המתריס בפנינו על שאנו, קורבנות אימת ג’נוסייד וגזענות בגילוייהם הבוטים ביותר, הפכנו למחולליהם תוך הזדהות עם מכניזם ההשמדה הקר שהכה בנו.

    שעל כן, על אזרחי ישראל השפויים הרואים עין בעין מה זה היה לנו, להתעשת ולזעוק בקול גדול בכל במה ופורום בעלי תהודה כלשהי, בכל מקום בעצם תחת השמש::

    "זאת – לא בשמנו".

  10. תיקון הגיב:

    האמרה הידועה מיוחסת למרטין נימולר – גם הוא היה כומר, אולי זה מה שהטעה אותך.

    — קישור —

הגיבו כאן

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים