ההכנות למלחמה עם סוריה מתקדמות בקצב סביר. עם עליונות הכוח הצבאי של ארה"ב, תכנון הצד הלוגיסטי-טכני של המתקפה לא יהווה בעיה. אבל, מאחר שהאתגר הוא פוליטי מעיקרו, בוש ועוזריו הנאמנים צריכים להתחיל לעבוד על "עילת" המלחמה. אם תעקבו אחר כותרות העיתונים תגלו איך עושים זאת.
תגובה הולמת לכור: הפצצה, איך לא?
תמיד מועיל להכין את דעת הקהל לקראת כל תגובה אפשרית, אם זה איום דמיוני או, אם זה איום אמיתי. כשאתה רואה משהו שאתה או, בן בריתך אינכם אוהבים, הפצץ אותו תחילה ותן הסברים בהמשך. יתכן שחומרת האיום ואף עצם קיומו מוטלים בספק, אבל מוטב שהציבור יתרגל לתקדים המתיר לך להפר את כל עקרונות החוק הבינלאומי ולתקוף, ללא חשש, מדינות ריבוניות. הרי, למעשה, התקשורת לא פרסמה ביקורת רבה עקב הגילוי שישראל הפציצה אתר, שאולי היה או, לא היה כור גרעיני צפון קוריאני. בהעדר תגובה ראויה, אפשר שוושינגטון תתפתה להאמין שהפצצת איראן תדרוש רק מעט יותר "אלגנטיות".
הסיבה לבעיותינו בעיראק
הבית הלבן והפנטגון מוכרים לנו סיפורים על התערבות "קרקעית" של איראן בלחימה בעיראק. אלה הם סיפורים ישנים. לנוכח הקשרים העמוקים בין קבוצות שיעים שונות ובין עיראק, מפתיע להיווכח כמה קטנה מעורבותה של איראן בלחימה בעיראק. לאיראן יש השפעה עצומה על קבוצות פוליטיות בממסד ובאופוזיציה השיעית. במסגרת השפעתה כלול גם סיוע כלכלי נרחב במיוחד באיזור בצרה. ואולם, אפילו על פי הדיווחים המחמירים ביותר של אנשי הצבא האמריקאים, התערבותה הצבאית של איראן בעיראק היא שולית. וחשוב מזה, שגם לדעת פקידים בכירים בארה"ב רמת ההתערבות האיראנית לא עלתה לאחרונה במידה משמעותית.
אבל בוש ומנגנון התעמולה שלו הזהירו את איראן והסבירו, שבגלל התערבותה הצבאית של איראן לא תוכל ארה"ב להפחית את מספר החיילים בעיראק, כפי שתוכנן.
תרמית ותעתוע
משא ומתן בין יריבים מסורתיים כביכול, כלל אינו מפריע להכנות למלחמה. משא ומתן כזה אף עשוי להקנות לארה"ב ולישראל דימוי של שוחרות שלום.
ישראל נושאת ונותנת עם הדמות הטראגית אבו-מאזן, שרק הוא לבדו מייחס חשיבות כלשהי לשיחות הללו. ישראל משתמשת בשיחות עם אבו-מאזן ככיסוי למלחמה האכזרית שהיא מנהלת נגד מיליון וחצי פלסטינים ברצועת עזה. המצרים מתווכים כביכול בין ישראל לחמאס, אך ישראל לא הרשתה למצרים לקיים משא ומתן על הפסקת-אש.
בתוך כך אישרה ישראל לטורקים להציע לבשאר אסד הצעות, בהן רמת הגולן משמשת כפתיון. במטרה לסייע לארה"ב אולמרט משתמש ברמת הגולן כדי לפתות את אסד להתנתק מהאיראנים. ישראל אומרת לאסד, שאם הוא חכם כמו אנואר סאדאת (שנטש את הסובייטים תמורת סיני) כדאי לו לעזוב את איראן. בתמורה הוא יקבל את רמת הגולן ויתקבל למחנה האמריקאי. סוריה תוסר מרשימות ציר הרשע ותהפוך, כמו ירדן ומצרים לפניה, לחברה מכובדת במועדון המדינות המתונות. הנה שוב אנו רואים כיצד משא ומתן לשלום עם סוריה משמש כהכנה נוספת למלחמה באיראן.
ואם אתם חושבים שאנשים חסינים מפני ההיסטריה האנטי-איראנית, הקשיבו להילארי קלינטון. כשנשאלה קלינטון, מה תעשה אם תשמע בשלוש בבוקר על התקפה גרעינית איראנית על ישראל, ענתה: "אנו מסוגלים לחסל אותם לחלוטין".
פיליפ סטיבנס מן הפייננשל טיימס (24.4.08), מתאר את התגובה הזאת כניסיון של קלינטון להמציא את עצמה מחדש בדמות הגנרל המטורף מן הסרט ד"ר סטריינג’לאב. אולי גם כדאי להזכיר לגברת, שאפילו בשלוש לפנות בוקר רצוי שתתעדכן בעובדות לפני שתורה להרוג 70 מיליון איראנים. אחרי ככלות הכל, לישראל יש יכולת גרעינית ולאיראן, למרות כל הרעש, אין.
אם כבר צריך לבחור – בין רומא ובין קטמנדו
חייב להיות לפחות לקח חשוב אחד בחדשות של השבוע. המפלגה הקומוניסטית המהוללת של איטליה איבדה את ייצוגה הפרלמנטרי בפעם הראשונה זה 50 שנה. קואליציית הקשת שהונהגה בידי המפלגה ירדה מ-10 ל-3 אחוזים בלבד; אחוז אחד פחות מאחוז החסימה. המפלגה נמצאת במשבר זהות עצום.
בנפאל, זכתה המפלגה המאואיסטית בניצחון אלקטורלי ענק לאחר שנטשה, לפני כשנה, את המאבק המזוין ויצאה מן המחתרת. המאואיסטים בנפאל עומדים להרכיב קואליציה ממשלתית חדשה.
נדמה לי שיש כאן מוסר-השכל. אם יש לך אפשרות לתמוך בממשלת מרכז חלשה, שהיא לא יותר מתוספתן מיותר של הסטטוס קוו האומלל ההולך ונשחק (כפי שעשו הקומוניסטים באיטליה בשנתיים האחרונות), או לרדת למחתרת, על מנת להגשים מדיניות שתציע אלטרנטיבה אמיתית להמונים – עדיף לרדת למחתרת.
אני מסכים עם עיקר התיאור של אסטרטגיית הממשל האמריקני וגרורותיו.
אבל יש לי תהייה לגבי סוריה והגולן:
מדבריך עולה שהרמזים הקלושים (שרק לאחרונה הובלטו ולדעתי יחזרו עד מהרה לבקבוק) בדבר נכונותו של אולמרט "לוותר" על רמת הגולן נועדו לסכסך בין ארצות הברית לאיראן.
אבל על כל רמז קלוש אחד כזה, יש אינספור הודעות ברורות וחד משמעיות שממשלת ישראל אינה מעוניינת בשלום עם סוריה (או בהחזרת הגולן – זה היינו הך), וגם אם כן – ממשל ארה"ב אוסר עליה לעשות זאת בטון מפורש שלא היה כמותו מאז פרשת מטוסי הפלקון.
מכאן נראה שהאימפריאליזם האמריקני מעוניין דווקא לקרב בין סוריה לאיראן ולא להפריד ביניהן, כדי שתהיה לו לגיטימציה בקרב ממשלות ערביות ואירופיות ובקרב ציבור האזרחים בארצות הברית לפעול נגד סוריה בדרכים שונות.
האינטרס של האימפריאליזם לפגוע בסוריה אינו קשור רק ליחסיה לאיראן.
להערכתי הברית בין סוריה לאיראן היא לא כה עמוקה כפי שמציגים זאת, והיא מתהדקת בגלל בידודה של סוריה על ידי האימפריאליזם ולא להפך.
רציתי לשאול מה דעתך על זה, אבל לשאלה יש גם היבט מעשי:
האם על פי הניתוח שלך המסקנה המעשית היא כי אל לנו עכשיו לפעול לשלום עם סוריה ולתבוע את החזרת כל רמת הגולן הכבושה?
מול הפאנצרים, המפציצים והוי-2 הגרמנים. הצבא הצ’כי היה באמת מאוד מפואר, בסטנדרטים של המאה ה-19 שראתה בפרשים וקרבינים את פאר הטכנולוגיה. זאת בזמן שלגרמנים היתה כבר יכולת ארטילרית מפותחת ואפילו לוחמה כימית.
גם פולין לא נחשבה מדינה חלשה במיוחד בזמנה, אבל היטלר ביתר וכבש אותה תוך חודש.
מעניין סגנון הכתיבה של קמינר, כנראה שהבעיה אצלי אבל לא הבנתי כלכך…
לא הצלחתי להבין מהקטע הראשון האם קמינר חושב שהמתקן שהופצץ הוא כור או לא, קראתי את הקטע לפחות שלוש פעמים ונכשלתי להבין האם יש לו ספקות בקשר למהותו של המתקן שהופצץ או שהביקורת שלו היא על עצם הפצצתו של כור במדינה ריבונית.
לא הבנתי גם האם לדעתו יש לאיראן איזשהוא מקום להתערב בעיראק, כלומר סיוע כלכלי למליציה עיראקית שיעית היא בהחלט התערבות צבאית לכל דבר. דוגמה קונקרטית, חיזבאללה למשל מקבל מאיראן בעיקר סיוע כלכלי וסיוע צבאי מינורי יחסית, האם הקמת תואם חיזבאללה בעירק זה משהו שלגיטימי לאיראנים לעשות? או לא?
לא הבנתי מדוע הצעת שלום ישראלית לסוריה היא הכנה למלחמה עם איראן, מה הקשר? האם אסור לישראל לחתור לשלום עם שכנותיה? האם אסור לישראל לנסות לפרק את הברית האיראנית סורית הנתפסת(ולא בלי סיבה) כאיום באמצעות הסכם עם סוריה? דבר נוסף, הגברת קלינטון אמרה "אנו מסוגלים…" לא "אני אשלח טילים ישר מהמיטה".
ההערה על כך שלישראל כנראה יש נשק גרעיני ולאיראנים עדיין אין לא ממש רלוונטית שכן השאלה שנשאלה קלינטון הייתה על התקפה *גרעינית* איראנית על ישראל.
מעניינת במיוחד ההשוואה של קמינר בין הפוליטיקה של איטליה, רפובליקה דמוקרטית מודרנית בעלת משק מפותח, תוצר לאומי מכובד, כלכלה איתנה, כוחות יצור משמעותיים, מערכת פרלמנטרית תוססת, חברה מכובדת וחשובה באיחוד האירופאי ובעלת ליגת הכדורגל מהטובות והעשירות בעולם, לבין הפוליטיקה של נפאל, ממלכה הינדית של העולם השלישי עם בעיות מכאן ועד קטמנדו. אם לא די בהשוואה אפילו מסקנות אופרטיביות מוציא מר קמינר.
מה שלא הבנתי זה מה מציע בדיוק קמינר למפלגה הקומוניסטית האטלקית שלא מצליחה לקבל שום תמיכה מה"המונים" שכנראה לא כלכך מתלהבים מהפתרונות שהיא מציעה…
על זה נאמר: עם חברים כאלה מי צריך אויבים.
לצ’כיה היה צבא חזק. מאוד חזק. אחת הטענות היא שלו היו מתייצבות אנגליה וצרפת לצידה, כפי שהבטיחו, היו יכולים לנצח כבר אז את גרמניה, לפני שהצבא הגרמני התחזק ולפני שהתעשיה הכבדה שבסודטים נפלה לידי הגרמנים.
האם לפי ההנחה שלך, הגיע לצ’כיה, כי היה להם צבא חזק ומתקדם.
אם אירן תתקוף את ישראל זה לא נורא. צריך לעשות חושבים, אולי כדאי להפטר מהיהודים האלה ובתמורה לתמוך במשטר האירני הנאור. אבל שארה"ב תפגע אירן? מה השתגעתם. מדינה שלווה נאורה שוחרת שלום שכל הזמן מאימים עליה בהשמדה. ממש מסכנים. קמינר כנראה לא למד היסטוריה. צריך רק להחליף את ישראל בצ’כיה ואת אירן בגרמניה ובסרט הזה כבר היינו. אה,כן. ישראל כרגיל מחרחרת מלחמה – היא מבקשת להחזיר את הגולן לסוריה תמורת שלום. זה כמובן סימן מובהק לרצונה של ישראל למלחמה. ישראל מכריזה כבר שנים על הסכמתה להקמת מדינה פלשתינית ומקבלת בתמורה טרור בלתי פוסק כי היא מתעקשת שהפלשתינים יכריזו שהם לא ירצחו יותר ישראלים. ממש חוצפה. מה פתאם שידרשו מהפלשתינים להפסיק את הטרור. אבל מי אשם כמובן שישראל אשמה – בחרחור מלחמה ע"י שלום ובהריגת פלשתינים שרק משתוקקים לרצוח כמה שיותר אזרחים ישראלים. ארוול לא היה מנסח את זה טוב יותר. או אולי מנהל המחלקה באברבנאל?
בהנחה שלצ’כיה היה את מלאי נשק הגרעיני מהגדולים בעולם, חיל אוויר מפואר, צבא עצום ומתקדם (ובזבזני להפליא) וכמובן איזה קולוניה קטנה לידה.
לידידינו חיים ו’: עברית שפה קשה. ונוסף על כך, סגנוני מסורבל מלידה. אז אני אתרגם כדי שאתה תבין: בוש וצ"יני, אולמרט וברק מתכננים התקפה על איראן. המו"מ עם סוריה, עיתוי הגלוי "הכור", מסירת הפיקוד לגנרל פטראוס, וכדומה קשורים ומשולבים בהכנות אלה. תאוות הבצע אינה נותנת מנוח לחיה הזאת שהרסה את עיראק, ואינה יכולה לצאת מהבוץ ללא הקזת דם נוספת. עכשיו הבנת?
לנביל מהגליל: מאחר ואין אנו חייבים לבחור אם להצטרף לממשלת אולמרט הצנטרליסטית (כדי לתמוך בביצוע פשעי המלחמה נגד העם הפלסטיני), אין אנו חייבים לבחור באלטרנטיבה של ירידה למחתרת.
נביל, אנא הבן שדברי היו בעצם מחאה נגד המגמה להצטרף לממשלות
בורגניות מתי שצריך ומתי שלא צריך.
לא רק שלצ’כוסלובקיה היתה צבא חזק, היתה לה גם "קולוניה" שהייתה בעצם העילה הפורמלית לתוקפנות הנאצית. הנאצים טענו שחבל הסודטים הוא שטח גרמני כבוש ושתושביו ממוצא גרמני נרדפים על ידי השלטון הצ’כי. הטענות המופרכות גובו על ידי גורמים משמעותיים בתוך האוכלוסיה שבחבל הסודטים.
כך שהדמיון איננו מבוטל. ההבדל המרכזי הוא שישראל עדיין חזקה מצ’כיה ואויביה של ישראל חלשים עדיין מגרמניה. הדגש הוא על העדיין.
דבר ראשון יש לומר שהבעיות בעיראק אינן "בעיותינו" אלא בעיות של העיראקים כעם שהשתחרר מכיבוש אחד (סאדם חוסיין) שהוחלף מיד בכיבוש שני (אמריקאי), בצרוף הבעיה של האמריקאים עצמם (מוסרית, כלכלית ואנושית כלפי האזרחים והחיילים הנפגעים).
אני לא מבין מדוע הכותרת אומרת "בעיותינו"…?
אם כבר יש לנו בעיה – הרי זו אכן הנוכחות האיראנית בעיראק, ובכלל, כל התחזקות והתפשטות איראנית היא בעיה ישראלית בהתחשב בעובדה שמדובר במדינת איסלם פונדנמטליסטי עם מנהיג שהתבטא לא פעם על רצונו להשמיד את הישות הציונית.
גם אנטי ציונים גדולים אמורים לפחד ממהלך כזה של חיסול "הישות הציונית" (מכבסת מילים)מאחוריו מסתתרת אנטישמיות ותו לא.
אז אתה בעצם טוען שלצ’כיה היה בזמנה את הצבא הרביעי בחוזקו בעולם (כפי שיש לישראל היום), ולאיראן היום יש את הצבא השני בחוזקו בעולם, כפי שהיה לגרמניה הנאצית?
לא רע.
צ’כיה בחסות סטלין השתלטה על גרמנייה, שהיתה אז מדינה לא מתועשת, ארץ של רועים וגמלים וחזירים מאופק אל אופק, שאיכריה נהגו ללגום מעין משקה אלכוהולי שחור מטובל בשמאלץ במרתפים אפלוליים, וגרשה את רועי החזירים הללו למחנות פליטים בחבל לוטרינגייה. אז התחמשה עד צוואר במיני נשק שקוראים להם גרעין, בחסות צ’מברליין ורוזוולט, ופלשה גם לחבל לוטריניגייה, כשהיא מפקיעה שטחי מרעה נרחבים, ובונה שם וילות לתושביה המתנכלים.
לרועי החזירים קם מנהיג מה קוראים לו אהרון היסטלר, שהקים יחידות מיוחדות של פרשי גמלים גרמנים, שמגמתם שיבה לארצם. צ’מברליין התקפל, ובמקומו עלה שם אחד מה קוראים לו ביבי, בעוד מנהיג המתנכלים הצ’כי הפך להיות איבט ליברמן המכונה גם מרטין לותר קינג, שם שזמן מה איפשר לו לחמוק ממעצר על סחר סמים ועסקי רולטה בקאזינו בחבל נורטריין וספאל. את השאר תשלימו בעצמכם.
מ.ש.
צרפת, בלגיה והולנד נכבשו אחרי שהיו בידי הנאצים צ’כוסלובקיה (על מפעלי הפלדה והנשק בסודטים) ופולין – מהלכים שחיזקו את הצבא הגרמני מאוד.
אני אצרף סימוכין בהמשך.
23% מ*אוכלוסיית צ’כוסלובקיה כולה* היו גרמנים, שרובם ישבו בסודטים.
אין להשוות זאת למתנחלים בשטחים, כי הרי על 20% שמהווים מתנחלי השטחים, ישנם 80% פלשתינים בשטחים.
אם כבר – נניח שערביי ישראל – אחוזם הרי דומה, רובם היו יושבים בגולן – שטח שסופח לישראל, והיה קודם חלק ממדינה אחרת.
אבל בכל מקרה, כל בסיס להשוואה בין ישראל לגרמניה לצ’כיה – בין הסכסוך הישראלי-ערבי למלחמת העולם השניה מתעלם מהרבה מאוד גורמים. באותה מידה אפשר להשוות בין מלחמת העולם השניה למלחמה הפונית השניה.
אם כבר להשוות בין הסודטים לשטחים, אז דווקא ההשוואה מתאימה יותר מבחינת המדיניות הישראלית. כלומר סיפוח של שטח שמבחינה משפטית והיסטורית שייך לפלסטינים רק בגלל שנמצאת בו התיישבות יהודית קטנה. אם כי זה עדיין לא גולת הכותרת של המדיניות הישראלית. הדגש הוא על העדיין.
באמת?
בסיוע אנגליה וצרפת, שהבטיחו לסייע לה, צ’כוסלובקיה (לא צ’כיה בלבד) לא היתה עומדת?
חוששתני שאתה מתבלבל עם פולין, שאכן ראתה בפרשים וכו’, ואכן פרשים פולנים ב-1939 הסתערו על טנקים.
לצ’כוסלובקיה היה צבא מודרני, ומפעלי נשק.
ונשק כימי היה לכולם – צרפתים, גרמנים, ובריטים, כבר במלחמת העולם הראשונה. במלח"ע 2 השתמשו בו פחות.
למעשה, 23.4% מאוכלוסיית צ’כוסלובקיה, היו גרמנים (יותר מ-3 מליון), ורובם חיו בסודטים.
זו לא היתה כלל וכלל קהילה קטנה.
לא מוכר לי הרעיון כי צ’כיה היתה מסוגלת לעמוד, עם סיוע או בלי סיוע. צבאה היה קטן ומפגר בהרבה אחרי זה של בלגיה, הולנד וכמובן צרפת, ארצות שלא הציבו בעיה מיוחדת לפלישות הגרמניות.
שיעור המתנחלים בשטחים אינו נופל בהרבה מ-20%, ובשיעור גידול של 6% בשנה הוא יודבק בקרוב.
אני בעד לגרוס כל נסיון השוואה של הסכסוך הישראלי-פלשתיני עם מקרי עבר כלשהם, במיוחד עם מלחמת העולם השניה. יותר מדי משתנים במשוואה לא משתלבים עם האנלוגיות הפשטניות האלה.
שלום ראובן, למה לחיים ו’ ולנביל את עונה ולי לא?
וזאת הזדמנות להזכיר מה עשו הצכים לגרמנים של חבל הסודטים לאחר מלחמת העולם השנייה – שלחו את כולם לגרמניה עם כרטיס בכיוון אחד.
מעניין למה לא שמעתי על "זכות השיבה" של הגרמנים לחבל הסודטים?
מתקפה על אירן תבוא לא כדי לשלול בז ולהשתלט על אירן
אלא כדי למנוע מאירן לפתח נשק גרעיני
לא יהיה כיבוש אלא מכה אוירית
לגבי צכיה
לצכיה היה חיל האויר הגדול ביותר באירופה והצכים הם שיצרו את המסרשמיטים
לגרמנים כמעט ולא היה אז חיל אויר
ידוע שהמטכ"ל הגרמני התכונן לעצור את היטלר אם זה יורה על התקפה על צכיה בתחילת האנשלוס מרץ 38 וזאת משום שהצבא הגרמני לא היה מוכן
עובדה היטלר לא תקף את צכיה
להלפרין
בתוך הכתבה מתאר קמינר מתקפה גרעינית אירנית על גוש דן (רק כדי לנגח את הילרי)
אבל התיאור הזה כאילו כלום לא מזיז לך
להיפך אתה משבח את קמינר על דבריו
ומה אם המתקפה הגרעינית האירנית הברוכה תחטיא
והפצצה תיפול בטעות על עזה מה אז ??
יובל, קמינר לא ממש ענה לי, הוא ענה לדחליל העונה לשמי.
אני שאלתי על התימוכים של קמינר לדעה לפיה ישראל+ארה"ב מכינות תקיפה על איראן והוא ענה לי, ישראל וארה"ב מכינות תקיפה על איראן…
לצנזור, צנזור התגובה שכתבתי לקמינר היא פשוט עלבון לאינטילגנציה, התגובה הייתה מנומסת, עניינית, ויותר מכך נכתבה כתגובה ישירה לתגובתו של קמינר אלי. אחרי הפיאסקו בשרשור למאמרו של שמואל אמיר והתגובות שעברו שם, לבוא ולצנזר תגובה קורקטית, מנומסת הנוגעת לעניין זו פשוט חוצפה. אני לא יודע על מי אתה חושב שאתה מגן, קמינר ילד גדול ויכול להסתדר, הקוראים אינטליגנטיים די והותר ואני לא כזה משכנע. מתי תתבגרו כבר.
אתה יודע מה, צנזר גם את התגובה הזו, שמור על החברים מחיים ו. הנורא שעלול לבלבל את הנערים הרכים. מישהו צריך לספר לך שזה פורום פוליטי, לא פורום תאולוגי דוגמאטי אין פשוט סוף לקיבעון המחשבתי הזה. נמאס האמת
לחיים ו’: חוששני שיש איזה אי הבנה. התגובה שלך, מיום 28 באפריל, כן מתפרסם כתגובה ראשונה למאמרי. בכנות, לא ברור לי הקטע על הצנזורה כלפיך. לעצם העניין חושד אני בך חיים שאתה מסוג החברים האלה ששוללים את הסבירות של התקפה על איראן אך מוכנים להצדיק אותה אם וכאשר תתחולל.
יובל: גם התורכים אינם עובדים חינם. שם המשחק הגדול הוא איראן והשליטה בנפט במזרח התיכון. בשלב זה כל הסיפור ה"סורי" הוא בחזקת בלון. נחמד ולא עולה לאף אחד כסף. תורכיה מתווכת לשלום וזוכה ליוקרה. אולמרט כאילו מעוניין בשלום. אם אסאד רוצה שלום הוא יודע את המחיר. אסד היה חכם, לא אמר לא אלא אמר שניפגש בסיבוב אחרי הבחירות בארה"ב. אינני חושב שיש התנגדות עקרונית אצל בוש וארה"ב היום לצרף את סוריה למועדון המתונים. אך מדובר בהערכות ולא בידע מוצק. אני, כשלעצמי, אינני רואה ניגודים מהותיים שבין סוריה ובין ארה"ב ו\או ישראל.
מה לגבי מחנה השלום והצד הטקטי? אין לצורך לשנות את העמדה העקרונית של תמיכה בהסכם שלום תמורת החזרת רמת הגולן. אך אין צורך כרגע לבזבז אנרגיה מתוך המשאבים המוגבלים שלנו לפעילות בעניין זה.
מאמר מ ע ו ל ה , חותם לחלוטין על כל מלה ומלה (ובמיוחד על השורה התחתונה – אהבתי!!!).
ממאמר למאמר, יא-ראובן, אני מעריך אותך יותר. המשך כך!!