הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-7 במאי, 2008 15 תגובות

אינני לוקה באשליות לגבי האיש ברק אובמה. ברור שהוא ומפלגתו מייצגים את האינטרסים של קבוצה פוליטית הנשלטת על ידי אותם התאגידים שקובעים הרבה מאד בשתי המפלגות הגדולות בארה"ב.


לאחר התוצאות האלקטוראליות האומללות ברומא ובלונדון לפני כשבוע, יש על מה לשמוח לאור תוצאות הבחירות המוקדמות בקרולינה הצפונית ובאינדיאנה. ציר הדיון הפומבי בארה"ב במערכת הבחירות ניסוב על הניסיונות הנואשים של רובה של התקשורת להביא לפסילת מועמדותו של אובמה. איך לא מחה אובמה נגד הדרשות "האנטי-אמריקאיות" של הכומר של הכנסיה שלו? איך המשיך להיות בקשר עם איש מחתרת של הווטרמן לשעבר, ויליאם איירס? בקיצור השמצות מק’קארטיסטיות בלתי מרוסנות מדי יום ומדי שעה שנועדו לצייר את אובמה כאדם "מחוץ לקונסנסוס" הפטריוטי האמריקאי.


המועמדת השנייה, הילרי קלינטון לא התביישה להתחבר למועמד של הרפובליקנים, מק’קיין, כדי לקבוע שאובמה רך מדי במאבק נגד הטרור. קלינטון הגדילה לעשות בתרומתה להיסטריה נגד איראן כשהכריזה שלמען ציון היא מוכנה לתת הוראה לחסל את איראן כולה.


הרשת הריאקציונית "פוקס" ניהלה מסע גזעני מכוער נגד אובמה. התעמולה שלה נעטפה אומנם בעטיפה של פרשנויות שתכליתם להצביע על כך שחלק עצום של הבוחרים לא מוכנים להצביע למען אפריקן-אמריקאי. שוב ושוב הדגישו שפועלים לבנים בעלי צוואר הכחול לא יצביע עבור אובמה, לא בסיבוב זה ולא בבחירות לנשיאות בנובמבר. פוקס הריץ מדי יום וידיאו של הכומר ירמיהו רייט כשהוא מגנה את אמריקה על פשעיה כלפי האדם השחור.


לאחר ספירת הקולות בשתי המדינות, ברור לכל פרשן כולל יריביו המושבעים של אובמה שקלינטון אינה מסוגלת לסגור את הפער הרציני לטובת אובמה. ברק אובמה ייצג את המפלגה הדמוקראטית במערכת הבחירות על הנשיאות.

בממסד בירושלים הפוליטיקאים אינם מאושרים. הם היו מעדיפים את הילרי המצרפת מנטאליות ניצית חולנית עם נאמנות עיוורת לשדולה הפרו-ישראלית בוושינגטון. עכשיו החלו מתפללים למען מק’קיין.


דווקא על רקע סימנים מודאגים שבאירופה נכנעים יותר ויותר לגזענות ולפחדים כלפי המהגרים, יש בה, בבשורה מאינדיאנה, כדי לשמח את הלב.

תגובות
נושאים: מאמרים

15 תגובות

  1. דניאל קלטי הגיב:

    אכן, חדשות מצויינות…

    נחרדתי והתמלאתי גועל, לשמע צהלותיו של "קשבנו מיקי גורדוס" – במעוז הריאקציה המכונה "יומן-חוץ" – על דבר נצחון הפשיסט ההוא בלונדון ותבוסת נציג המחנה הנאור… כאן ובארה"ב, מגוייסת התשקורת כולה למען הריאקציה (לא שזה חדש…).

    אני מקווה בכל לבי, שאובאמה אכן יביס – כרגע את המטורפת ההיא קלינטון (המטיפה, בצריחות חולניות, להשמדת אומה בת כ-70 מיליון בני-אדם…), ובנובמבר גם את תאומו של צ’ייני.

    אם עוד היו אי-אילו ספקות והתלבטויות, בדבר "האם עדיף לתמוך בשחור או באשה" – הרי באו כל התבטאותיה המזעזעות, של "הגברת הנכבדה" הילארי והבהירו הבהר-היטב לכל, כי אין מדובר כאן, ב"שחור" מול "אשה" – כי אם במתינות שפויה, לעומת הסתה לאומנית שלוחת כל רסן.

    (והערה למערכת – שמצדי, הורידוה או השאירוה, בפרסום תגובתי: כידוע לכם יפה-יפה, נעדרתי מן האתר למשך תקופת-מה, היות ונמלאתי גועל, ממתקפותיכם הטראנסופוביות והאנונימיות עליי ומן העובדה, שאפשרתם ביודעין למאן-דהוא להתחזות לי ולכתוב בשמי דברי-בלע ימניים. אלא שבשונה מכם, אין לי עניין לשחק בהפרשות. במרבית הנושאים שעל הפרק, אתם ואני נמצאים באותו צד ואנחנו גם כך מיעוט נרדף. החליטו אתם, אם-כן, האם לשתף-פעולה – כפי שמורה ההגיון!! – או להמשיך להתפרע ולפגוע בבני-בריתכם, כילדי-גנון מפונקים…)

    דני.

  2. אור שי הגיב:

    תראה, בגדול ברק אובמה נראה כמו תופעה חיובית, לפחות על פני השטח.

    אבל יש בו שתי בעיות עיקריות:

    א) הוא מזכיר את ברק שלנו. הרבה תקוות, הרבה דיבורים ריקים על "שינוי", הרבה עמדות כאילו-שמאליות. ברק שלנו היה יותר גרוע מנתניהו כראש ממשלה. האם יש לנו ערובה שאובמה יהיה טוב מבוש?

    ב) יכול להיות שהשקפותיו של אובמה הן שמאליות וחיוביות בנוף האמריקאי. אבל הבעיה היא שהאיש לא קובע כמו המערכת. לדוגמא: אולמרט הוא אב לבת לסבית מחוץ לארון ופעילה בקהילה. סביר מאוד להניח שהוא תומך בקהילה הגאה, אבל כראש ממשלה הוא העדיף לתת לחוקים נגד מצעד הגאווה לעבור. הוא אולי לא הומופוב באופן אישי, אבל המערכת הפוליטית שלנו הומופובית. וברק אובמה? נניח שהוא נגד מלחמות, אומר שגם הלוביסטים והפוליטיקאים בוושינגטון נגד מלחמות?

  3. לא מבין הגיב:

    עד עכשיו כל מה שאנחנו יודעים על אובמה זה שהוא רוצה להביא שינוי. איזה שינוי, למה, בשביל מה? זה הוא לא אומר. נשאר להניח רק שקמינר מתלהב ממנו רק בגלל שהוא שחור. זה נראה כשורים מספיקים כדי לנהל את המדינה הקובעת ביותר איך העולם יראה? נדמה שקמינר מתלהב ממנו מאותן סבות שקלינטון לא – אין לו תוכנית מדינית וחברתית ברורה
    מקור ההשפעה שלו הוא כומר ששונא את הארץ שמאכילה אותו (כמו קמינר בישראל) ויש לו שורשים מוסלמים שהם כידוע ערובה לרדיפת צדק ושיוויון חברתי. אני די שווה נפש מי יבחר פשוט משום שאני לא אמריקאי אבל אם קמינר רוצה נשיא קצת יותר חברתי (עד כמה שזה אפשרי בארה"ב) כדאי שיתפלל שקלינטון תנצח כי אם אובמה יהיה מועמד הדמוקרטים נראה שמקקין הרפובליקני הוא הנשיא הבא. בקצור, כמו תמיד שמאל מופרע וחוכמה לא הולכים ביחד.

  4. להצביע חד"ש הגיב:

    אובמה יותר טוב מהילרי ואפשר לשמוח., אבל – מר"ץ יותר טובה ממפלגת העבודה, מפלגת העבודה יותר טובה מקדימה, קדימה יותר טובה מהליכוד, והליכוד יותר טוב מהמפד"ל.מאף אחת מהן לא תבוא הישועה ומאובמה גם כן לא.למה לא להצביע נאדר-וחד"ש?

  5. מיכאל: לראובן וביחוד לדניאל – יישר כוח הגיב:

    הפאשיזם האירופי המצחין ביותר עולה שוב. י. הכומר הסלובקי המסריח כמשל
    — קישור —

    רשימה מאויירת מפברואר: ניתפלל כולנו לניצחון הצדק – אובמה. ניצחון על כל מה שמדכא ובאוש
    — קישור —

  6. דניאל עודד (זהו שמי) הגיב:

    לדעתי אובמה לא יכול להיות נשיא אמריקאי טוב באמת. הוא יותר מדי תלוי במנגנון המפלגה הממסדי השמן והנפוח שידאג להכשיל כל יוזמה חדשנית באמת של אובמה. מה גם שהוא תלוי בתרומות תאגידיות ושאר מרעין-בישין.

  7. ג.ש. ירושלים. הגיב:

    "תיאוריה לחוד,מעשים לחוד"
    ידוע שכללי המשחק בפוליטיקה בין תאוריה
    למעשים רחוקים שמים וארץ.
    הפוליטקאי שרוצה להצטייר בעיני הבוחר כחיובי.
    בוחר דרך חדשה על מנת להרשים,ולשכנע את
    הבוחר.
    מנסיון שלנו למדנו: גודל הציפיות,כך גודל
    האכזבות.
    והיה ויבחר אובמה לנשיאות,הוא בעצמו מודע
    שכל "הבטוחתיו" לבוחר יהיה קשה,קשה לישמם.
    ולמה? בתוך מפלגתו,ובעלי כח,והשפעה
    למינהם יתנגדו בכל תוקף לבצעם,בגלל
    ניגוד אינטרסים.
    יש לנו תקדים בהיסוריה והיא: רצח קנדי.
    קנדי ניסה בכל מאודו לשנות את סדרי
    הפוליטיקה בתוך המדינה,ומחוצה לה,ושלם
    מחיר יקר.
    לסכום: הפוליטיקאי מודע לנשק אחד בלבד
    והוא: "משחק מילים"
    והרוב הגדול מולך שולל כפי שאנו מכירים.
    "דמגוגיה"בשיאה.
    השוואה ל-2 המועמדים במפלגה הדמוקרטית
    גב’ הילרי,ומר אובמה:
    אותה גברת בשינוי אדרת!!!

  8. לרמי הגיב:

    לדעתי ראוי כי תקרא את הספר Uncle Tom’s Cabin של Harriet Beecher Stowe.

  9. רמי יובל הגיב:

    עם כל תיעובי את קונדוליסה רייס (לא, לא שכחתי שהמאמר הוא על אובמה) בכל זאת יש בבחירתה של אשה שחורה לתפקיד כה מרכזי במדינה כל כך חזקה ומשפיעה דבר מה מן החיוב. היא מוכיחה שמעמד הגזע השחור בעלייה ותביעתו לשוויון ידה על העליונה. אז אפילו אם אובמה לא יגשים את תקוותי (שמא יש לומר – חלומותי) למדיניות חוץ אמריקאית שתיקח בחשבון את כדור הארץ ורווחת כל תושביו, ולא רק של קבוצות מיוחסות בפינתו הצפון מערבית, בכל זאת בחירתו לנשיא ארצות הברית היא צעד קדימה לעולמנו. יתכן שההיסטוריונים בדורות הבאים יציינו את יום בחירתו כתאריך המפנה בהיסטוריה של העולם הנשלט מדורי דורות על ידי האדם הלבן.

  10. דניאל קלטי לאחי-לשם הגיב:

    בגדול אתה צודק.

    אובאמה אכן יהיה שבוי בידיהם – ואם ינסה להשתחרר… נו, ראינו מה קרה לקנדי – ומי הסי-איי-איי דאג, שיירש אותו ומה קרה אחר-כך.

    יחד עם זאת, עלינו לזכור, ששיפור ממשי, יכול להיות מושג א?ך? ו?ר?ק בב?א?מ?צ?עו?ת מ?ה?פ??יכ?ה. וכל עוד אנו מדברים, רק על חילופי שלטון סטנדרטיים, בתור המערכת הקיימת, אין לנו לצפות, אלא לרפורמות קטנות, בתוך המבנה הקיים. ועדיין: בוא נניח לרגע, שאובאמה אכן מנצח (הלוואי!!), נסוג מעיראק ופותח בדיאלוג פורה עם איראן. זה בכל-זאת שיפור, לא?

    כמובן, שעדיפה מהפיכה – אולם, להערכתי – בשונה מישראל – הסיכוי למהפיכה אדומה בארה"ב, בנקודת-הזמן הזו, הוא אפס. שם – שלא כמו כאן – יש לחתור אך ורק, לשיפורים קטנים בתוך הקיים.

  11. ד.ר הגיב:

    בניגוד למועמדים אחרים, אובמה היה סנאטור במשך מספר שנים, ולכן אפשר ללכת ולבדוק את היסטוריית ההצבעות שלו לגבי הנושאים עליהם הוא מדבר. בנושא עיראק – אין בעיות, אובמה הצביע באופן חד משמעי נגד המלחמה ונגד התקציבים למלחמה. אבל בקשר לנושאים אחרים, כמו מימון בחירת, אנרגיה מתחדשת, "סחר חופשי" ותביעות תאגידיות, הוא הצביע לצד המפלגה הרפובליקנית. מה גם שתבנית ההצבעה שלו הפכה ליותר ויותר שמרנית עם הזמן, כנראה כשריח המועמדות לנשיאות התחיל להתקרב והצורך בתרומות תאגידיות גבר (אפשר לומר אותו דבר על התבטאויותיו לגבי ישראל ופלסטין).
    בנוסף, צריך לזכור שאובמה לא מדבר על יציאה מיידית מעיראק, אלא מעין יציאה במודל של מלחמת קוריאה, במסגרתה תמשיך ארה"ב להחזיק בסיסים רבים באזור ולבצע פעולות צבאיות. שהיא בעצם לא יציאה כלל מכיוון שארה"ב תמשיך לשלוט בחיי העיראקים ובפוליטיקה העיראקית.
    בקיצור, המועמד של השמאל בארה"ב הוא עדיין ראלף נאדר.

  12. אמיל הגיב:

    יש לברך את דניאל קלטי שחזר למציאות והניח מאחוריו את ההזויים מסוגו של רלף נאדר. מתי יבין שלא רק באמריקה אלא גם בישראל יש לנהוג כך?

  13. עודד ק מסן-טרופז הגיב:

    מי זה ראלף נאדר? האם גילו מתחת ל-11? אם כן, ברצוני לבדוק את תכניותיו לשקם את ביטוח הבריאות באמריקה ואת זכויות הצרכנים.

  14. לעודד הגיב:

    זה לא פשע לא לדעת דבר על הפוליטיקה האמריקאית, אבל למה לך אז להתערב בדיון? לא ראוי ללמוד קצת את הנושא ואחר כך להתערב?

  15. עודד ק מסן-טרופז הגיב:

    אני רואה את הדברים כך: אם הוא מתחת לגיל 11, יש להקשיב לו ולפשפש באופן מדוקדק בתכניותיו ומעלליו. רק אז יש לבדוק אם הוא בכלל רציני, לפי האג’נדה שלו ומה שהוא מציע לציבור האמריקאי ובכלל. אם לא אז לא מעניין. אני חושב שיש לפחות עוד מגיב אחד באתר הזה שיסכים איתי.

הגיבו כאן

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים