מצאתי לנחוץ לענות הפעם למגיבים הרבים (מעל ל- 200!) בדרך מאמר מיוחד כי עניין המתדיינים בגדה השמאלית גם הוא ראוי לתשומת לב הגולשים בגדה.
בשעתו נבצר ממני לענות לשטף התגובות הקוראים על מאמרי. גם עכשיו אעשה זאת רק באופן חלקי משום שחלק מן הדברים שהובאו במאמרי נתבהרו ונתבררו מאליהם כמו עניין הטבח האיום שסין ערכה כביכול בטיבטים ב- 14 במרס בלהסה. אפילו "אמנסטי", למרות ביקורתו הנוקבת (והבלתי אובייקטיבית כל כך לדעתי ), נאלץ להסכים כי "לרשויות הסינים הייתה החובה והזכות להשליט סדר" בארצם. וגם הדלאי למה למד משהו – במסעו שלשום בגרמניה הוא פנה אל קהל שומעיו והסביר חזר והסביר בהדגשה שאינו דורש עצמאות טיבט אלא אוטונומיה. וגם כלפי הסינים נשתנתה הנימה – הוא פונה אליהם עכשיו בפיוס רב: "אחיותיי ואחי הסינים".
איש גם לא חזר להגן על המשטר הפיאודלי הנפלא שהיה בטיבט לפני המהפכה. גם אין ערעור על טענתי שגם הטיבטים לא רוצים לחזור למשטר הישן הזה ולהפיך שוב לצמיתים של לאמה כלשהו. וגם על תפקידה הפעיל של ארה"ב ותומכיה האירופאים במסע ההכפשה נגד סין אין כמעט וויכוח.
על מה הגיבו ברצון ושמחה? על המצב (בעיקר כלכלי ) בסין היום. זהו נושא שאינו מופיע במאמרי כלל אך כנראה זו נראתה נקודת התרפה שקל להיאחז בה.
לא ידעתי כלל שיש "סינולוגים" כה רבים בישראל – ובאתר שלנו. איזה מומחיות! איזו התמצאות! על העבדות בסין, על סחר אברים, על רמת החיים הנמוכה, על מדידת השניות בהם יוצאים עובדים לשירותים. על עונש המוות. ואילו מקורות ציטוט! עיתון תיירות על סין! עיתון סטודנטים אמריקאי כלשהו וכדומה. מניין למגיבים מקורות שכאלה? הלא אדם רגיל לא מגיע כלל למקורות אינפורמציה מסוג זה שהן בשולי השולים של זרם האינפורמציה הכללי. לי זה מזכיר את "ממרי". (MEMRI ). זו סוכנות "ידיעות" שמככבת בשידורי הטלביזיה בענייני ערבים ומוסלמים והיא מספקת נתונים לא פעם לשידורי הפרשן לעניינים ערביים צבי יחזקאלי בערוץ 10. כאשר איזה שייך במסגד הנידח ביותר פולט שטויות – "מר" ידווח מיד ותראו את סימן "מר" בפינת הצג. כל דבר חריג, נלעג – וזניח, "מר" מיד יספק לכם. ואני תוהה מיהם אנשי "מר" של הסינולוגים כאן? דבר אחד משותף להם, הם תמיד בעילום שם! במיוחד הם מסתירים את פניהם כאשר הם תוקפים אישית אנשים המופיעים בשמם המלא. תוקפים אותם שהם מחזיקי נתינות אמריקאית (!) על היותם בקשר עם משרד התעמולה הסיני (כך), וכדומה. אני לא מאמין שאנשים אלה הם מגולשי הגדה הרגילים. הגולשים שלנו משתמשים פשוט בשפה אחרת. אך גם הגולשים שלנו המשתמשים במקורות מקובלים ניזונים בדרך כלל מן העיתונות האמריקאית. וזו כידוע אינה נוטה לאובייקטיביות בענייני סין, אם להשתמש בלשון המעטה. הרי זו העיתונות המגויסת , ובראשה ה"ניו יורק טיימס" שאחראים במידה מכרעת להכשת דעת הקהל האמריקאים לפלוש לעיראק כאשר דיווחו על מציאת הנשק להשמדה המונית שם (תמונות של צינורות ביוב כנראה שפלשו לכל צגי הטלביזיה המערביים בעולם) על הקשרים עם האל קאידה, ועל כמיהת העם העיראקי לבוא האמריקאים שמה לשחרר אותם. למה ילכו כל כך הרבה אנשים וביניהם אפילו אנשי שמאל שולל אחרי אינפורמציה ופרשנות של כלי תקשורת אלה לא אוכל להבין. ואפילו ובאותם מקרים ספורים בהם מופיעים דיווחים מאוזנים יותר בעיתונות זו הם לא זכו לשימוש אצל גולשים אלה. כמו למשל המאמר של העיתון "אינדפנדנט" שאצטט להלן.
אני מתכוון לענות פה רק לטענות הכלכליות שהועלו ע"י הקוראים. אלה רובן ככולן התעלמו לחלוטין מן ההישגים העצומים של סין אחר המהפכה ובפרט בעשורים האחרונים. הנה הקטע הבא:
China’s rise in the early 21st century is the headiest tale of development the world has ever seen. A drive through Beijing or Shanghai or Shenzhen or Guangdong gives you all the evidence that you could ever want of the 66 per cent expansion of the Chinese economy in the past five years. But it doesn’t take long in China to see the problems that the country faces as it enters this new stage of development – and how managing these issues is the Communist Party’s main challenge.
זהו הקטע הלקוח מהעיתון ה – Independent מן ה 10.5.2008 . המאמר הזה הוא דווקא ביקורתי ביותר אבל הוא לא חורג מביקורת אובייקטיבית (פחות או יותר). מכל מקום מי שמשווה זאת לתגובות הסינולוגים שהזכרתי למעלה לא היה מעלה על דעתו שמדובר באותה הארץ. סיפורי ההתפתחות מדהימים "שכמותם לא נראו עוד בעולם" לא יתאימו לגולשים מהסוג הנזכר. לא נכנס כאן לפירוט ההישגיים העצומים האלה בתעשייה, בבניה, במסחר, בחקלאות וכן הלאה. הלא התפשטות של כלכלת סין ב 66 % בחמש שנים אחרונות (ובעצם משנת 1979 ) הה סיפור מרתק מאין כמוהם. (אתמול בערב {19.5 } אפשר היה לראות אותם מוצגים התלהבות ע"י ניצן הורוביץ בערוץ 10). כיום מעריכים שתוך שנים ספורות יעבור התוצר הגולמי השנתי הסיני את הייצור האמריקאי!
כמובן שעולה כאן השאלה מה הצד החברתי והאנושי של התפתחות זו, במה זה הקל על חיי האזרח בסין. יש אכן מדד לכך. זהו מדד שמשתמשים בו באו"ם לצורך השואה בין ארצות שונות. שם המדד הוא "מדד פיתוח אנושי ". HDI (Human Development Index) . המדד הזה כולל את ההכנסה הממוצעת לאיש, את אורך החיים, נתוני בריאות חינוך השכלה ושוויון נשים. כלומר זהו מדד רב צדדי שמנסה למדוד את רמת החיים במובן הרחב ביותר. סין נמצאת ב – 2005 במקום ה 81 מבין 177 ארצות שנבדקו. כלומר סין טיפסה למקום באמצע מאחת הארצות הנחשלות ביותר לפני המהפכה. ישראל מופיעה במקום ה – 23. יש כמובן להתחשב מנקודת ההתחלה השונה בין הארצות ולגורמים רבים אחרים, כמו העזרה העצומה שקיבלה ישראל בהשוואה לסין, לפחות פי מאה לנפש אם לא יותר. אך חשוב יותר הוא למדוד את קצב ההתפתחות בארצות השונות היכול לתת לנו מרץ לגבי העתיד. בהשוואה שכזאת בין ישראל לסין נמצא שהמדד בישראל עלה משנת 1975 עד שנת 2005 בקרוב ל – 15.8 % , ולעומתו בסין הוא עלה ב – 46.7 %! . יתרה מזאת כאשר משווים את הגרף בפרסום האו"ם על עליית המקדם הסיני לעומת ארצות אירופה המפותחות, ארצות מרכז אירופה, אמריקה הלטינית, מדינות ערב, דרום אסיה, ואפריקה התת-סהרית מגלים שהמדד הסיני עלה בתקופה נידונה יותר מבכול חלקי עולם אלה והעלייה עוד התגברה בשנים האחרונות! כלומר עלית מדד ההתפתחות האנושית הסיני הוא הגבוה בעולם. במלים פשוטות זה אומר שהחברה הסינית בת אלף ושלוש מאות המיליונים התפתחה בתחום ההכנסה, הבריאות, החינוך, אורך החיים ב 45 % תוך 30 השנים האחרונות! פרט אחד להמחשה: אורך החיים מאז המהפכה התארך בכ – 30 שנה! אין לדעתי להפריד בין עלייתה רווחת האזרח הסיני לבין ההתפתחות הכלכלית הכללית כי הם קשורים. עולה בהחלט על הדעת שמדיניות המפלגה הקומוניסטית שקשרה בין הפיתוח הכלכלי לבין רווחת האזרחים הסינים נחלה כאן הצלחה לא קטנה.
כמובן, וקשה לתאר זאת אחרת , שבסערת הפיתוח בסין כאשר עשרות מיליונים עוברים ממקום למקום, משנים את אורח חייהם, צריכים להסתגל לנורמות ודפוסי חיים שונים וחדשים, וכאשר, כמו בדרך כלל, התודעה האנושית מפגרת אחרי ההתפתחות בשטח, יתגלו חורים שחורים למכביר. גם ממשלה ריכוזית ביותר (או דמוקרטית) לא תוכל לשלוט בכל התהליכים במדינה הגדולה בעולם. אפשר וצריך להכיר בתופעות קשות של קיפוח, אי צדק, וסבל אנושי, אך לא ניתן להתעלם מן ההתפתחות האדירה שארץ זו עברה. לפני המהפכה סין הייתה ארץ סמי – קולוניאלית וסמי – פיאודאלית. לעבור משלב זה לשלב הנוכחי הביא איתו לבד מברכה גדולה, גם הרבה סבל וייסורים. האם יש להזכיר זאת לקוראים, אנשי שמאל בייחוד, אלה שקראו פעם ב"קפיטל" של מארכס על עבודת ילדים משך 16 שעות בזמן המהפכה תעשייתית.
להגן על סין זו ועל הישגיה בפני מסע ההשמצה העולמי האחרון בעקבות המהומות האחרונות בטיבט, (שלשמחתי פסק לאחרונה בעקבות רעש האדמה בסין), זה לדעתי רק נאה ויאה לכל אדם מתקדם.
האם סין צועדת לקראת סוציאליזם?
ברור לי שעוד מוקדם לפסוק בעניין זה כרגע, שתי בעיות ענק עומדות לפני החברה הסינית ולפני הנהגתה:
האם אפשר להמשיך לאורך זמן בבניית החברה הסינית בלי שיתוף פעולה מלא של כל אזרחיה, כלומר דמוקרטיה רחבה וכל צדדית?.
האם יכולה הנהגה קומוניסטית להצליח לאורך זמן לנצל את כוחות השוק לבניית חברה שוויונית? האם תוכל לרכוב ולשלוט על פנתר הקפיטליזם?
אני מסתפק בינתיים בהישגים הגדולים שהחברה הסינית השיגה – פיתוח סין בקצב מטורף והעלייה הגדולה ברווחת החיים של תושביה אינם עדיין סוציאליזם – אבל זה בודאי גם לא מנוגד לו.
הגולש "נתן" (השומר על עילום שם כמו רוב המתלהמים כאן, מה יש להם להסתיר?), שואל אותי אם בסין מותר לפועלים להתאגד ולשבות כמו בישראל ובארה"ב. וכבר יש גולשים נוספים המחכים בנשימה עצורה למוצא פי, וכבר יודעים מה תהיה.. בינתיים אני כמובן שמח מאוד כאשר אני נוכח לדעת שיש כאן אנשים כגון נתן הדבקים בזכות השביתה. נכון, אני לא בטוח כל כך אם הם באמת תומכים כל כך בשביתות הפורצות כאן בארץ, או האם אי פעם הרימו קולם למען זכויות העובדים כאן. אבל לגבי סין הם נוקטים בעמדה של שמאל רדיקלי. לדידם, אני מפחד, גם זכות השביתה היא עניין של גיאוגרפיה בלבד.
ואשר לשאלתו. שביתה היא זכות מקודשת של ציבור העובדים. היא באה להם תוך מאבק רווי קורבנות עם המשטר הקפיטליסטי. אך גם משהושגה היא רחוקה מלהעיד על המשטר הדמוקרטי בארץ מסויימת כמו ישראל או ארה"ב. מטרת השביתה היא בין היתר להקטין את רווחי בעלי הבתים (הקפיטליסטים) ולהעביר מרווחיהם לשכר העובדים. כלומר לנגוס בערך העודף של הקפיטליסט. השאלה מתעוררת האם דבר זה תקף גם במשטר סוציאליסטי, בה הערך העודף של העובדים עובר להנהגה הארצית של העובדים המגולמת בממשלה סוציאליסטית. למעשה כך נעשה בסין – הראיתי למעלה שמדד הפיתוח האנושי, המבטא את רווחת התושבים, עולה בצורה תלולה יחד עם פיתוח הכלכלה כולה. כלומר לעובדים אין כעקרון צורך בשביתה כי הערך העודף מעבודתם משמש את כל החברה ואותם בתוכה. גם במשטר סוציאליסטי לא מוחזר הערך העודף כולו ישירות לכיסי העובדים כי חלק נשמר לפיתוח עתידי ועוד. כלומר אין צורך בשביתה כאשר הפועלים אינם מנוצלים. כאן כמובן נעוץ ההבדל היסודי בין משטר של פועלים ובין משטר קפיטליסטי כאשר בזה האחרון הרווחים (הערך העודף) מנוכס ע"י הקפיטליסטים, ואילו במשטר סוציאליסטי הערך העודף משמש את טובת הכלל.
אני מניח שלקריאת דברים אלה יתרעמו עלי רבים שאני כסוציאליסט מוכן בתנאים מסויימים לוותר על זכות השביתה. אך למעשה הדבר מקובל גם במשטר הקפיטליסטי במצבי חירום, בהם נוצרת אחדות לאומית זמנית מעבר לניגודים מעמדיים בחברה. כך למשל זה קרה במלחמת העולם השנייה כאשר בכל הארצות שלחמו נגד היטלר נמנעו הפועלים משביתות למען לא להפריע למאמץ המלחמתי האנטי נאצי. באותו זמן עצמו עודדו הסוציאליסטים כל שביתה בארצות אירופה הכבושה ע"י הנאצים. כלומר גם ביחס לשביתה יש לבדוק היכן ומתי. אין לי כמעט ספק שגם יריביה של סין היום ירצו לעודד בה שביתות ככל האפשר כפי שהריעו בשעתו לשובתי סולידריות בפולין – ולא משום דאגה כביכול לפועלי סין. נתן וחבריו קרוב לוודאי היו גם מתרעמים על כל שביתה שהייתה פורצת במלחמת לבנון השנייה (הפושעת) והיה שואל: הכיצד בשעת חירום שובתים?" גם בסין הייתה שנים רבות שעת חירום (שלושים שנה הוחרמה ע"י ארה"ב) ובכל מהפכה יש שנות חירום בהם המהפכה לוחמת על חייה.
אשר לסין היום, נדמה לי שהמצב נשתנה. היא הפכה למעצמה חזקה מבחינה כלכלית כפי שברה"מ למשל מעולם לא הייתה, למרות שרמת החיים לפרט עדיין נמוכה יחסית. בשונה מברה"מ , לפחות בשלושים שנים האחרונות לקיומה, תושבי סין אינם מסתכלים בקינאה במערב "הנוצץ". כבר היום עריה של סין אינן מפגרות אחרי ערי המערב. סין גם לא פוחדת לשלוח את הסטודנטים שלה אל המערב. בארה"ב ישנם היום 42 אלף כאלה (שהפגינו מלאי זעם כלפי התקשורת האמריקאית בשעת המהומות בטיבט, עובדה שהוצנעה יפה ע"י כלי התקשורת המערביים). הסינים בוטחים גם בקצב ההתפתחות המהיר של סין ובהמשכו.
מבחינות אלה, אבל כמובן גם מבחינות עקרוניות, אני חושב שסין צריכה לכבד את זכות השביתה של פועליה. הסינים לא פעם מדברים על הדרך הסינית אל הסוציאליזם וגם על כך שהם למדו משגיאות הסובייטים הנה כאן ההזדמנות להוכיח זאת. לעניות דעתי כל פתיחות רק תחזק את החברה הסינית כפי שאנו רואים זאת גם היום, בשעת פעולות החילוץ בעקבות רעידת האדמה. דמוקרטיה (גם בארצות סוציאליסטיות) צריכה גם להיראות. זה כמובן נושא רחב וחשוב לדיון שנגעתי בו פה רק בקצה תלוש השכר.
אם ברית המועצת לא היתה מתפרקת רשמית ב-89′ ושומרת על השלטון של המפלגה, ובזמן זה מפריטה את עצמה לדעת כפי שקרה, היו שמואל אמיר ושות מהללים את "האוליגרכים המביאים פיתוח וקידמה". הכל עניין סמנטי. אם אולמרט יכריז מחר על "רפובליקה סוציאליסטית ישראלית" פתאום החקירות נגדו יהפכו ל"קונטרה מהפכניות" ומעשי צה"ל בשטחים היו "מאבק נגד הריאקציה הפיאודלית-איסלמית".
אגב, אני מכריז על תגובתי כ"מגן הסוציאליזם העולמי", ולכן כל מי שיצא נגדה יהיה קפיטליסט ופאשיסט.
שאפו על כך שנתת "שאפו" לנתן הוניג, אבל מה עם תשובה לטיעון שלו?
ממתי יתרון בצורת שלטון של מדינה א’ על מדינה ב’, או רמת חיים טובה יותר מצדיקים כיבוש?
האם אין זה אומר שישראל (מקום 23 ב- Human Development Index ) יכולה וצריכה לכבוש למשל את סוריה (מקום 108)?
סיכום קצר מדברי שמואל אמיר ויובל הלפרין:
המהפכה היא לטובת העם וביחוד הפועלים, לכן צריך לעשותה גם אם רוב העם מתנגד לה, לאחר שנעשתה צריכים המהפכנים להחזיק בשלטון אפילו אם רוב העם מתנגד (הבחירות ברוסיה בתחילת 1918) ואפילו תוך שפיכות דמים (קרונשטט וכיכר טיאנמן), מכיון שהערך המוסף של העבודה עובר ל"עם" אין לפועלים זכות לשבות, אלו שמחזיקים בשלטון יודעים מה טוב לעם ולכן לאחר שהתקבלה החלטה אסור להתווכח ולהביע דעה אחרת כי אם לא "מה המשמעות של ויכוח", כל זאת כל עוד הממשלה מחזיקה בנכסים העיקריים במשק, על כולנו להאמין באמונה שלימה שאלו שמחזיקים בשלטון ובנכסים הלאומיים מחזיקים בו אך ורק לטובת העם ולא דואגים לעצמם בכלל.
יש בתגובתך הנחה מובלעת שסין היא סוציאליסטית, ולא כך הוא הדבר.
לכן כל האמירות שלך על כך ש"במשטר סוציאליסטי לא מוחזר הערך העודף כולו ישירות לכיסי העובדים כי חלק נשמר לפיתוח עתידי" ו"אין צורך בשביתה כאשר הפועלים אינם מנוצלים" אינן רלוונטיות.
אני מפנה אותך (כמו גם את מיכאל שרון) לתגובה בכותרת "סולידריות חברתית" למכאל שרון" המדברת בעד עצמה. אם אלו אינם פועלים מנוצלים אז אני לא יודע מי כן.
אתה נשען על עבר שאיננו עוד, וסין היא היום קפיטליזם לכל דבר ועניין, כאשר לשלטון יש עדיין שליטה כלכלית כלשהי שהולכת ומתרופפת.
הפיתוח וההתעצמות הכלכלית של סין עליהן אתה ומיכאל שרון כל-כך מתרפקים הן ההוכחה שמדובר בארה"ב מס’2, וימים יגידו.
לא הבנתי את הערתך לגבי אותם 42 אלף סטודנטים סינים בארה"ב ש"הפגינו מלאי זעם כלפי התקשורת האמריקאית בשעת המהומות בטיבט, עובדה שהוצנעה יפה ע"י כלי התקשורת המערביים"
אז מה אם הם הפגינו?
זו בסך הכל לאומנות סינית ותו לא.
זה לא שונה מאמריקאים שמצדיקים את שהיית ארה"ב בעיראק, רוסים שהצדיקו את מה שקרה בצ’צ’ניה ("זה שטח שלנו, אז מה הבעיה?")
או לוביסטים יהודים שמפגינים ופועלים בארה"ב למען המשך הכיבוש בשטחים.
ממתי "סטודנט מפגין" הוא סימן מובהק לצדקת הדרך?
זה פשוט מלמד אותנו על כך שהלאומנות חוגגת.
ואחרי כל הסיפור הארוך הזה עדיין נשארת פתוחה השאלה עליה פשוט אין תשובה:
איך יתכן שאנשי שמאל שוחרי זכויות אדם מצדיקים את הכיבוש וההתנחלויות הסיניות בטיבט?
גם אם סין היא אוטופיה סוציאליסטית (והיא ממש לא), זה עדיין אימפריאליזם וקולוניאליזם.
המוסר הכפול חוגג.
כשמיליארד איש יקומו יום אחד, והם יקומו, כמו שקמו 300 מיליון רוסים ב-91′, ולא יקשיבו עוד לשמואל אמירים, כמו שלא הקשיבו להם בעבר, ויחליטו שלא עוד שליטה של קומץ אנשי מפלגה, סטלין או מאו, שמואל או אמיר – ממש לא משנה – כשמיליארד איש יקומו ויקחו את עתיד חייהם בידם, אני מקווה שהדיון הזה ישאר לקח לכל מיני צעירים נוסח יובל הלפרין שמתעקשים לחזור על ההיסטוריה – באמת הפעם בפארסה (ולא למדו דבר ממארקס).
שאפו! מקווה שגם אחרים יגלו לנו את שמם. אני רוצה להאמין שזה יעלה את רמת הדיונים כא, תודה. .ש.א.
לשמואל.
תודה.
בסדר, הבנתי שאין צורך בסין בה יש משטר של מפלגה אחת בשביתות וועדי עובדים, כי הרי הכל לטובת הכלל – ובכל זאת, מי קובע מהי טובת הכלל? מי קובע מה השכר שישולם למשל? ובכלל, מי קובע את כל ההחלטות הפוליטיות בכל תחום ותחום – קומץ אנשי מפלגה שיודעים טוב יותר מכולם (והכולם הזה זה 1,300 מיליון בני אדם)?
ל"אויב המהפכה",
המצב שהצגת הוא דוגמה קיצונית. אם 99.9 אחוז יתנגדו למשטר מסוים הוא ייפול לפני שנספיק לחשוב עליו בכלל. אבל תחשוב מה אתה היית עושה לו היית חי במשטר פרלמנטרי והיה כוח פוליטי פשיסטי, למשל, שהולך ומתחזק ואין לדעת אם כבר לא צבר רוב בעם.
גם כשיש בחירות רב מפלגתיות יש עקרונות חוקתיים שאינם עומדים לבחירה ולא בודקים כל הזמן אם הם נהנים מרוב מספרי בקרב הציבור. כשהתמיכה בעקרונות אלה מתערערת התוצאה היא מלחמת אזרחים.
בעניין "טובת העם", חשבתי על זה פעם. המסקנה היא שגם בדוגמה קיצונית ביותר – בבעלות ממלכתית מתערער עיקרון הרווח לטובת עקרון הפיזור. דוגמה כזאת היא סעודיה למשל. גם שם היו הלאמות וכיום יש הפרטות, וגם שם להלאמה ולהפרטה אותו אפקט כמו במדינה שראש הממשלה מתחלף בה כל 4 שנים:
יותר/פחות לחינוך, לבריאות ולרווחה לאוכלוסייה כולה.
למגיב/ה ל"ש"א ולי"ה":
מי קובע? בכל מקום זה אחרת. אצלנו זה קומץ בעלי הון וכמה פקידים באוצר האמריקני וב"מוסדות ההון הבינלאומיים". כל עוד העולם הוא קפיטליסטי ברובו המכריע תמיד יהיה קומץ שיקבע, ובחירות רב מפלגתיות אינן אלא כלי למתן לגיטימציה למה שכבר קבע.
אבל ככל שחלוקת המשאבים במדינה מסוימת מאוזנת יותר, וככל שאזרח נהנה מביטחון סוציאלי רב יותר ומהיכולת לרכוש ידע והשכלה, הוא יותר אדון לגורלו ויותר חופשי להחליט בעניינים שבאמת נוגעים לו ובאמת יש לו השפעה עליהם. מגוחך לחשוב שההודי הממוצע יותר "קובע" מהסיני הממוצע רק בגלל איזה פתק בקלפי.
בכלל, הראייה שלכם את המדינות הסוציאליסטיות מעוותת ומסולפת. זה שיש מפלגת שלטון אחת (בסין אין מפלגה אחת, יש מפלגת שלטון אחת. בקובה יש מפלגה אחת) אין פירוש הדבר שאין מחלוקות ואין ויכוחים וכל החלטה נתונה מראש.
מדינה שבה הסוציאליזם הוא יעד מגייס, ובו שולטת מפלגה אחת שכל אחד יכול להצטרף אליה, ובסניפי המפלגה ובמועצות הערים והכפרים כבר מזמן אין תכתיבים מלמעלה ו"טיהורים" כנגד גורמים אופוזיציוניים כפי שזכור מברית המועצות בתקופת סטאלין, למשל – היא יותר דמוקרטית ממצב שבו יעברו קובה וסין למשטר פרלמנטארי ויחזרו להיות זירת קרבות בין המעצמות והתאגידים על השליטה בהן.
אולי יש ויכוחים בין האליטה השלטת, נניח שרוב הסינים שלא מרוצים מהממשלה שלהם, הם סבורים שהנהגה אחרת תקדם אותם טוב יותר לקראת גן העדן הסוציאליסטי, בא להם להעיף אותה, במצב הקיים כיום בסין יש להם אפשרות לעשות זאת?
בכלל מכיון שסין היא דיקטטורה המשמעות של המשק הריכוזי היא שאליטה שמחזיקה בשלטון מחזיקה גם בכל גורמי הכוח הכלכליים ללא כל פחיקוח ובקרה, כלומר הקפיטליסטים בסין הם מנהיגי המפלגה הקומוניסטית, אלא אם כן נאמין שבסין שולטים מלאכים שחושבים רק על טובת הכלל.
אולי תסביר לנו מה זה דמוקרטיה? להחליף את אולמרט בליבני? או בנתניהו? זה משנה משהו למישהו? כל ארבע שנים רגע דמוקרטיה? ומה רוצה העם? מישאלים של מינה צמח?
נכון, נתתי את הדוגמא של 99.9% בכדי להקצין סיטואציה שאתה מדבר עליה שהיא אבסורדית. אז אני שואל אותך בפשטות, מה תעשה אם הרוב מתנגד לך? מה תעשה אם 51% מתנגדים לשלטון של יובל הלפרין? ומה תעשה ש- מתנגדים60%? ו-70%? מתי תגיד: אין לי רוב ומתי תגיד לא אכפת לי מהרוב ואני משתמש בטנקים?
בדרך שאתה מציע אין כל אלטרנטיבה.
בדרך של דמוקרטיה (לא של נציגים, אלא דמוקרטיה של כולם – קח לדוגמא את קבלת ההחלטות בויקיפדיה), יש אלטרנטיבה לשינוי. בדרך שלך לא. הדרך שלך הובילה עשרות פעמים במאה ה-20 לדיכוי אלים. קרונשטאט, וצ’וכוסלובקיה, והונגריה, ואפגניסטאן, וטיאננמן. נכון, היו אלה טנקים של פועלים, אך הם נשלחו להרוג פועלים בארץ אחרת.
כן, זו דמוקרטיה להחליף את אולמרט בליבני או בנתניהו או בכל מישהו אחר שרוב העם ירצה להבדיל מסין שאין לתושביה את הפריוילגיה הזאת.
ואם מספיק אנשים ירצו אז גם תשונה שיטת המשטר לדמוקרטיה ישירה ולא בחירות אחת לארבע שנים (אני אישית לא רוצה בזה).
ליובל:
כתבת בזלזלול שהדמוקרטיה היא בסך הכל "איזה פתק בקלפי".
הדמוקרטיה איננה "רק פתק קטן בקלפי" ,היא הרבה מעבר לכך – היא חופש הדיבור וחופש ההתארגנות וחופש השביתה וחופש המידע וחופש התנועה וחופש דתי והזכות לחירות לחינוך ולאושר ועוד הרבה מאד דברים טובים ויפים.
אבל (וזה אבל ענק)-
כל הדברים הגדולים והיפים הללו תלויים באותו "פתק קטן בקלפי" או במילים אחרות -ללא היכולת של העם לבחור את השלטון, אין שום סיכוי לכל הדברים הטובים האחרים להתרחש וזה דבר כל כך ברור שאני בכלל מתפלא שצריך להסביר אותו.
וחוץ מזה ,אם הקומוניזים הוא כל כך טוב לסינים ,למה לא לאפשר בחירות חופשיות שבהם הם יוכלו להביע באופן נחרץ את אהבתם לשיטה הקומוניסטית ,האם אתה חושב שהם לא מספיק חכמים?…..
זה לא האתר הזה שאפשר למחוק ולשכתב בו מה שאתה רוצה? שהדיונים שם מתקיימים בצורה דגנרטית בה הטרול העיקש ביותר מנצח? בה יש אדמיניסטרייטורז שכופים את השקפת העולם הצרה שלהם תוך שימוש בכוחם השרירןתי והבלתי-נבחר בעליל?
ממש מודל.
אז אני מבין שויקיפדיה היא בעיניך עוד נדבך בחומת האימפריאליזם-קפיטליזם הישראלי אמריקאי, אותם "אדמיניסטרייטורז שכופים את השקפת העולם הצרה שלהם" הם כנראה סוכני CIA שמטרתם להפיץ את משנתו של ג’ורג’ בוש ג’וניור ברבים, וכל מי שהצליח לפרסם שם הוא סוכם אימפריאליזם שטוף מח.
האם עד שוויקידפדיה לא תהיה מוצפת הסטוריונים חדשים (אם זה היסטוריון ישן – זה שרלטן!) היא תהיה פסולה?
תשובה לנתן הילינג
אינני יודע מה כתוב בחוקה הסינית על זכות השביתה וראוי לנו, תומכיה של סין שאינם בהכרח מזדהים עם כל מה שקורה בה, שנדע זאת אלנכון. אני עצמי שהייתי בסין בקובה ובוויאטנם יודע כי בחוקה הוויאטנמית כתוב קטע המכיר בזכותו של כל אזרח לשבות במקום עבודתו. עיקרן של השביתות קורות בוויאטנם הדרומית בה מפעלי ההון הפרטי גדול בהרבה מאשר בצפון. אשר לסין, אני מודע למספר רב של הפגנות באזורים כפריים בעיקר, בהם מתנהל מעבר של אזרחים מן הכפר אל העיר. זאת בעיני ידיעה חשובה , שאינה מספקת אותי.
משפט מסכם לתגובתי: שום הנהגה סינית בעלת תוקף אינה מגדירה את סין כ"מדינה סוציאליסטית". לפי ההגדרה הרשמית "סין היא מדינה הבונה סוציאליזם בעל סימני היכר סיניים". בספר עב כרס על תולדות המפלגה הקומוניסטית הסינית מדובר על שאיפה להגיע לסוציאליזם באמצע המאה ה-21. (2050!)משמעו של דבר הוא כי בנייתה של סין חייבת להימשך 100 שנים לבניית החברה הסינית הסוציאליסטית (2050-1949).
לגבי ויקיפדיה – אין מערכת של קבלת החלטות שאין בה בעיות (אותן ניתן לפתור). ההשוואה נעשתה להראות שיכולה להיות אלטרנטיבה לכך שההחלטות מתקבלות על ידי ההון, או על ידי המפלגה/הממשלה. יובל הלפרין הציג עמדה שאם כל קבלת ההחלטות לא תהיה בידי קומץ אנשי מפלגה קומוניסטים (סין) היא בהכרך תהיה בידיים של בעלי ההון (רוב מדינות העולם הקפיטליסטי).
בוויקיפדיה כל אחד יכול לכתוב, לערוך, למחוק. כל אחד גם יכול להחליט שהוא מצטרף לעורכים. אכן יש שם בעיות ששכבת העורכים הפכה לשכבה בירוקרטית שכופה לפעמים את דעת הרוב שלה על המיעוט. עדיין אין שם טנקים ומחנות של חינוך מחדש.
למגיב הראשון – לא.
למגיב השני – ועם זאת, במערכת שורר מצד אחד כאוס של עריכה, מחיקה ושכתוב, ומצד שני כפייה של האדמיניסטרייטורז. היכולת לנעול ערך ולהגן עליו מעריכה היא למשל פריווילגיה ממנה נהנים בעלי הכוח.
חוץ מזה שהידע בוויקיפדיה הוא במהותו לא אנליטי ולא ביקורתי, ולכן משעתק לרוב דעות קדומות ומידע המופץ בכלי התקשורת הקפיטליסטים הגדולים.
עוד פעם דיון על סין. כבר 70 תגובות ושום דבר חדש. עוד פעם מיכאל שרון טוחן את הפאתוס הבלתי נלאה שלו. עוד פעם העם הסיני האמיץ והחזק. עוד פעם הייצור שפורץ קדימה במלוא הקיטור. עוד פעם ארץ ידידותית ונפלאה. עוד פעם קלישאות אוריינטליסטיות. עוד פעם התעלמות מחורבנו של העם הטיבטי ועמים רבים אחרים שנאלצים להתעבד (לא טעות) למען המכונה הסינית. עוד פעם התעלמות מפערים חברתיים. עוד פעם התעלמות מהצבר הון עצום בשכבות העליונות. עוד פעם התעלמות משחיתות, פשע תאגידי, ניצול, זיהום ודיכוי. עוד פעם עבודה בעיניים.
אפילו בחיפה יש כמה מאות פועלים סינים שנאלצים לעבוד בחפירת מנהרות בשני דולר ליום, והם עוד שמחים שנחלצו מהעוני בבית. שמיכאל שרון ילך לשאול אותם מה דעתם על הסוציאליזם עם המאפיינים.
בשביל זה יש לנו אתר שמאל עצמאי? בשביל דמגוגיה נדושה ומיושנת? בשביל הערצת כל דבר שדגל X מתנוסס מעליו? בשביל שופר הסדר הקיים עדיף כבר ללכת לוואינט. לפחות יש גרפיקות יפות.
תגובה ל"צועד לקראת סוציאליזם" עוד לא קיבלנו.
אולי מיכאל שרון מבין שפת מחשב:
1 goto comment (הצועד לקראת סוציאליזם)
2 if (china socialism) = true goto end
3 else goto 1
זה הכל גבירותי ורבותי.
מיכאל שרון לא לבד,
אל תשכח את כותב המאמר עצמו – שמואל אמיר, ועוד מגיב המכנה את עצמו "פטריוט" שהתעקש שכל כיבושי בריה"מ במזרח אירופה היו בעצם שחרור המדינות מעול הפאשיזם או פעולות הגנתיות הכרחיות מכיוון שלפני שלוש מאות שנה נפולאון הגיע לשם ואכל סטייק, או משהו כזה.
סוגיית סין-טיבט היא אפשרות נהדרת לבדוק מי איש שמאל אמיתי ועקבי ומי אימפריאליסט בעור של כבש.
את שמואל אמיר אני מפנה לתגובתי מה- 26.5 בכותרת "פשקוויל לשמואל אמיר".
נראה לי שזה צריך להיות if (china socialism) = false. אבל רעיון יפה.
פשקוויל הוא דוגמה מצוינת למגיבים הפחות נעימים כאן. הוא ולא אחר בא לתבוע את עלבון השמאל האמיתי. לאמיתו הוא "שמאל" מהסוג של שמאל שונאי השמאל העקבי והרדיקלי.
ראו למשל את פניניו של האיסלמופוב הזה על ערבים ופלסטינים: "בחברה הערבית למשל קיימת תרבות אמיתית של סיפורת בעל-פה המבוססת על שקרים וגוזמאות, ואנו נתקלים הזה במאבק מול הפלסטינים (בלי להפחית, כמובן, מאשמתנו הישירה בעניין הכיבוש) בפברוקים חוזרים ונשנים מצד הפלסטינים". הפשקוויל שלנו משתמש בכל הביטויים הגזעניים כלפי ערבים ומוסלמים המקובלים היום במערב "הנאור" ואחר כך מוסיף את נפך הצביעות משלו כאשר הוא כותב: "אשמתנו הישירה מצד הפלסטינים". אדם לא רק שמאל "אמיתי" לא ידבר בשפה האיסלמופובית ואחר כך "יודה באשמתנו". זה מזכיר את השיח הממסדי המקובל היום בארץ ובארה"ב: כולם כמובן "בעד מדינה פלסטינית", "רוצים להקל עליהם מבחינה הומניטארית". הפשקוויל שלנו (אגב גם הוא בעילום שם אופייני לסוג זה של מגיבים) לעומת זאת יגן בכל כוחו הפטריוטי על מדינת ישראל. כאן זה לא סין ולכן התמ"ג והתל"ג הגבוה יילקח בחשבון אפילו אם האקונומיסט לא חושב כך. אתם מתארים לעצמכם שהפשקוויל שלנו היה מהסס פעמיים מלצטט את האקונומיסט בדבר שלילי על סין?
עלי לומר לאדון פשקוויל שלנו, (וגם לפשקווילים אחרים מסוגו): הגדה השמאלית היא ביטאון של שמאל אמיתי, סחורתכם שייכת פשוט למקום אחר. ש.א.
משהו לשמאל אמיתי. הנה קראתי בימים אחרונים הרצאתו המאתגרת של הפרופ’ ברי אותה נשא לאחרונה בסמינר על מרקס אצלנו. להלן פסקה קצרה מתוך ההרצאה:
לכן. כל עוד לא נמצא תחליף ראוי לכוח ההתחדשות הייחודי ולמגמת ההתייעלות של אופן הייצור הקפיטליסטי, יש להשאירו כאלמנט באסטרטגיה של תמורה סוציאליסטית ולהגבילו לאותם תחומים, בהם הוא יעיל. זה אפשרי רק כאשר הכלכלה בכללותה כפופה למטרות שאינן קפיטליסטיות . בלימת ההשפעה של הקפיטליזם בידי מדינת הרווחה במחצית השנייה של המאה ה-20 הייתה ניסיון ראשון מסוג זה. ניסיון זה הוסג לאחור ביד המהפכה הנגדית הניאו- ליברלית. לכן להתחדשות הסוציאליזם נחוץ, שיחד עם לימוד הניסיון של הסוציאליזם הממלכתי, לנתח גם את הקפיטליזם הממלכתי-סוציאלי, אשר הגביל את הקפיטליזם ויצר תחומים של ייצור מחדש, שהיה להם הגיון פעולה לא-קפיטליסטי ואשר ביטאו התפתחות שהיא מעבר לקפיטליזם.
נשמעים כאן אלמנטים לא מוכרים במרקסיזם הקלאסי. האם יש כאן רמיזה לסין?
אני מקווה שההרצאה כולה תתפרסם בקרוב בגדה השמאלית.
שמואל אמיר
לומר שאני משתמש בכל הביטויים הגזעניים כלפי ערבים בגלל שאמרתי משפט כמו: "בחברה הערבית קיימת תרבות אמיתית של סיפורת בעל-פה המבוססת על שקרים וגוזמאות" – זו הגזמה כנגדי שלא הייתה מביישת את גדול מספרי הסיפורים בעצמו.
אני מפנה אותך בעניין הזה למאמר שפורסם ממש היום ב-ynet שמתאר את התופעה אליה התכוונתי:
— קישור —
משום מה החלטת שאני איסלמופוב ואני לא מבין על שום מה ולמה?
האם מי שטוען שבחברה מסוימת יש תופעה (ונניח שהיא תופעה שלילית) כלשהי, האם זה הופך אותו מיד לאחד שיש לו "פוביה" כנגד אותה חברה?
נראה שזו עוד גוזמה מבית היוצר של ש.א. שלא מרשה לאדם להביע ביקורת כלפי מי שהוא (ש.א) חפץ ביקרו (ראה מאמרים בנושא "גדימת הביקורת" מאת מיכאל שרון).
ה"סחורה" שלי שלדעתך אינה שייכת לגדה השמאלית היא בבסיסה משהו שכנראה לא תבין: מדובר במחשבה חופשית ולא מוסטת מראש, הגורסת שבכל צד יש מידה של צדק ומידה של אשמה.
הפלסטינים יכולים להיות "גוזמאים כרונים" ועדיין להיות צודקים לחלוטין בדרישתם לעצמאות, האם זה מוזר בעיניך? לא בעיני.
דווקא אתה שכנראה מרגיש שהשקפת עולמך עומדת על כרעי תרנגולת, לא מסוגל לשמוע מילת ביקורת כנגד ערבים פן זה ימוטט את השקפת עולמך, הם הרי חייבים להיות צדיקים גמורים, שהרי העולפם צבוע אך ורק שחור ולבן, לא?
כנ"ל לגבי העניין הסיני עליו אתה מגן בחירוף נפש: אם יסתבר שסין היא לא גן העדן שאתה מצייר (והיא לא) אזי לשיטתך יפלו כל חומות הסוציאליזם וארה"ב תנוקה מכל אשמה.
רגע, רגע רגע.
אני מבקש הבהרה ממר אמיר.
האם טענות שמהותן הצגת אמירות קשות של בכירים פלסטינים או ערבים כ"הגזמות", "פוליטיקה פנימית" וכדומה הם איסלמופוביה? כי אני יכול להצביע על כמה מכותבי המאמרים כאן שעשו שימוש לא קטן בכלי הרטורי הזה.
כדי להבהיר את הנקודה נסתייע בדוגמה:
כשיאסר עראפת אומר "מיליון שאהידים על ירושלים" הוא מתכוון לזה נכון?
כשאחמדיניג’אד אומר "סופה של ישראל קרוב" הוא מתכוון לזה נכון?
כנאסראללה אומר "ישראל גמורה ובקרוב תחוסל" הוא מתכוון נכון?
כשמוחמד א-זאהר אומר "נרצח את בני הקופים והחזירים" הוא גם מתכוון נכון?
מה, עוד לא הופעל הפילטר כנגד קישורים ל-YNETכפי שהיציעה ראינה לצלילי הסכמה כללית רחבה שזה הדבר הנכון והמועיל ליישם כנגד רפש התועמלנות והיצף תגובות הזימה הפאשיסטיות המחרידות של הצהובון הזה?
מה פתאום הם מתכוונים לזה? אתה לא מתבייש לנצל את ביטויי זעם אין האונים של פליטים נישדדים, כדי למנף בזיזה והתעללות נוספת? הרי גם זקנים רעבים ללחם, שילדים פורעים מתעללים בהם, גם הם מקללים. חוץ מזה חלק מהדברים לא מבטאים כוונות, אלא הם פשוט ציון עובדות.
למשל: ניצול השואה שבתאי לוי: באושוויץ היה לי יותר טוב…
— קישור —
— קישור —
מ.ש.
ההצדקות העלובות למדיניותה הנפשעת של סין זהות להצדקות פשעיו של סטלין והמשטר הקומוניסטי נגד האנושות. השאלה כמה זמן ייקח עתה לאלו שבשם מטא-אידיאולוגיה שיש לה לכאורה פתרונות להכול, והסבר דתי ממש לכל עוול שנעשה על-ידה, להתפכח הפעם.
ברנשטיין אמר שהסוציאליזם הוא המשכו הישיר של הליברליזם ובלי הראשון, השני הוא חסר משמעות.כסוציאליסט אני מסכים עימו במאה אחוז. גם אם הופכים את המשפט הוא נכון: המנגנון הסוציאליסטי אינו שווה לבדו מאומה כיוון שללא הישענות על תפישות של זכויות אדם הסוציאליזם הוא חסר משמעות.
התמהיל החולני ביותר נרקח כאשר הדתיים הללו משתמשים בטרמינולוגיה פוסט-קולניאלית שהרי כל דבר שנאמר כביקורת על המזרח נאמר מתוך התנשאות. איזה כיף- סוליפסיזם מוחלט- לא ניתן לומר דבר- המערב הנפשע הזה…
פרופ’ ברי דיבר בהרצאתו נגד הכביכול-סוציאליזם בסין. אני באמת מקווה שדבריו יועלו לאתר.
אודה מאוד לאחד מתומכי סין, בין אם קוראים להם שמואל אמיר או מיכאל שרון או צ’יאנג קאי שאק, אם יקח את היוזמה לענות להודעתו של "הצועד לקראת סוציאליזם".
אי-מילוי אחר בקשתי, או התעלמות מתגובה זו תתפרש כהודאה בתבוסתכם.
מה ישאר אם נצנזר כאן לינקים לכל אתר שמפרסם דברים הנוגדים את השקפתנו?
תאר לך: לא וויקיפדיה, לא ynet, לא ערוץ 2 .
זו לא חוכמה לשכנע בקלות את כולם ולנצח בכל ויכוח כאשר אתה לבד ללא מגוון דעות.
בתגובה שלך לחיים ו’ יש אי דיוק מסוים.
חלק גדול מקוראי הססמאות הרצחניות אינם בדיוק פליטים נשדדים, כגון אחמדיניג’אד או נאסראללה. גם יאסר עראפת היה פורש לעיתים משנה סדורה של חיסול היהודים, תוך כדי הסתרת חשבונות בנק עם סכום מצטבר של שני מיליארד דולר. זה מזמן לא נופל בקטגוריית "עלובי החיים".
מילים גדולות זה יפה אמנם, אבל מה הקשר לסוליפסיזם?
סוליפסיזם- רק האני החושב קיים, אין דבר מוחשי בעולם מלבד זאת. בשביל תומכי סין דיכויו של העם הטיבטי אינו קיים כיוון שהוא עובדה מוחשית, כאב וסבל אנושי שניתן להצביע עליו בפועל. כיוון שאין דבר שקיים מחוץ לתודעה, ל"איך שדברים אמורים להיראות" לפי המשנה הקומוניסטית בתצורתה הטוטליטרית, תומכי סין מתעלמים מהמציאות בשטח וכופים תיאוריה הרסנית על המציאות.
מקווה שהבהרתי את עצמי
אירן נישדדה על ידי האימפריאליזם. אחמדינאג’ד כתב על זה בזיכרונותיו.
נסראללה – ישראל פורעת בלבנון מאז 1976 . לא פליט אבל גם לא רוצה להפוך לכזה. מגלה סולידריות עם הפליטים הנישדדים הפלשתינאים. גם אחמדינאג’ד.
דבריך בניגוד למה שאתה מייחס לעצמך, אינם "דעות" אלא דיקלומים של תועמלנים פושעים ב-YNET .
לצהובון YNET אין "דעות" אלא פריעות.
ינופנף כל קישור לצהובון-המזויעון YNETמטריטוריית הגדה השמאלית
מ.ש.
לשיטתך לאחמדיניג’אד מותר להפריח לחלל האויר ססמאות על השמדת ישראל בגלל "שאירן נישדדה על ידי האימפריאליזם"… והוא גם כתב על זה בזכרונותיו!
אישית אני סומך על ויקיפדיה יותר מאשר על זכרונותיו של איש קיצוני ואלים כמו אחמדיניג’אד.
מעניין, מיכאל, האם גם הוא (אחמדיניג’אד ) נופל אצלך בקטגוריה של ימין אלים וקיצוני, או שמא הוא שמאל הומני שוחר זכויות אדם?
בכל מקרה כנראה שבמחלקת החנייה של עיריית ת"א יש גרועים ממנו.
לגבי נאסראללה – מעניין שעשית הרחבה לצידוק וההיתר לשימוש בסיסמאות רצחניות:
קודם זה היה מותר רק אם הדובר הוא פליט עשוק, עכשיו זה מותר גם את הדובר מזדהה עם פליט עשוק או "לא רוצה להיות אחד כזה".
או אולי תאמר בפירוש את אשר על ליבך -שסיסמאות סופניות ורצחניות מותרות תמיד כאשר הן מכוונות נגד ישראל??
התגובות הטובות ביותר למאמר זה: הצועד לקראת סוציאליזם, ד.ר, "שוב פעם אותו הדבר", "ליובל" ועוד כמה. באופן לא מפתיע הן גם לא זכו בתגובות מצד מגיני סין. כמה חבל. או שבעצם לא.
אבל אני חושב שהביטוי אינו במקומו. הרי הניתוח לגבי סין, גם אם הוא שגוי ומופרך, עוסק בתהליכים המתרחשים בעולם הממשי.
אולי חוץ ממיכאל שרון שהוא באמת נראה לי קצת מעופף.
הרי לך משפט מתגובתך האחרונה, בה התייחסת אל דעותיי:
"דבריך בניגוד למה שאתה מייחס לעצמך, אינם "דעות" אלא דיקלומים של תועמלנים פושעים ב-YNET".
ובכן, מי שמך להחליט מהי דעה לגיטימית ומהו דקלום של תעמולה? ואתה עוד עושה זאת כאשר רוממות הביקורת בפיך… (ראה "גדימת(!) הביקורת").
מעניין, לעניות דעתי מי שמדקלם תעמולה הוא דווקא אתה (ביחד עם ש.א), רק שבמקרה שלכם זו תעמולה סינית וסובייטית.
ורק אל תגיד לי שבסין ובבריה"מ לא הייתה תעמולה אלא רק אמת צרופה ומצרפית, כזו מין אמת מוחלטת שאין בילתה.
האם אין זה צרוף מקרים?
אתה משוכנע שאני מדקלם תעמולה, ואני משוכנע שאתה מדקלם תעמולה.
נו שוין, ואני לתומי חשבתי שבגדה השמאלית ניתן לנהל דיון אמיתי, לא ידעתי שיש כאן כאלה החושבים שהם ליברלים ועם זאת מוכנים לקבל מגוון דעות ברוחב של שני מילימטר בלבד.
ל לשמואל,
מאנשים שנוכחו בכנס שמעתי דווקא שפרופסור ברי דיבר בהערכה רבה על הישגי סין ונגד תוקפיה. מכל מקום אני העליתי את המובאה מדבריו בהקשר לסוגית הקפיטליזם בסין.
כשעברתי על התגובות גיליתי אחת המכוערת במיוחד היא מגייסת את המשטר הנאצי לגינוי סין. אצלנו הכול הולך. התפתחות הכלכלה הנאצית אין להשוותה לזו של סין. היא הייתה תוצאה של התכוננות למלחמה הקרובה. היא גם לא הייתה מרשימה וגרמה למשברים עוד לפני המלחמה. על כך נכתב רבות בשנים האחרונות.
ש.א.
איזה רגישים נהיינו. והרי השוואות לנאצים הן דבר שאנחנו רואים לראשונה בשיח הפוליטי בישראל, כן?
ולרענן את זכרונך: ברי דיבר על המשטר בסין ככזה "שהביא קידמה רבה אך וויתר על הסוציאליזם האותנטי". זה הניסוח המדויק כמדומני. הלוואי ויעלה הטקסט שלו לאתר בקרוב.
הנקודה המעניינת היא שהזעיר בורגנות לא מסוגלת לקלוט שכל נושא חופש הביטוי והעיתונות הוא כלי של המאבק המהפכני, וכאשר השכבות העממיות בראשות המפלגה המאואיסטית מנצחות במאבק, אין כבר כל צורך בחופש העיתונות, שכן הוא משרת את הבורגנות.
— קישור —
במה עוד אין צורך כאשר המפלגה המאואיסטית מנצחות במאבק?
הבנו כבר שאין צורך בחופש עיתונות,
האם גם אין צורך בחופש מחשבה?
האם אין צורך באפשרות להעביר ביקורת על שלטון שהולך ומסתאב?
ומה עם אופוזיציה? גם בה כבר אין צורך, נכון?
וכך נוצרת לה עוד דיקטטורה מדכאת וכובשת רק בגלל תחושת הצדק של אנג’לו ודומיו.
כמה פעמים מעל במה זו נערכה השוואה בין המשטר הנאצי לישראל?
לכן אל תאמר "אצלנו הכול הולך", מעתה אמור "אצלנו כאשר מדובר בישראל – הכול הולך".
אבל אני לא מתפלא. כמו שהכיבוש הישראלי זוכה לכל גינוי ולעומתו הכיבוש הסיני הוא "כיבוש נאור" שרק עושה טוב לטיבטים הנחשלים והמדכאים את עצמם.
אתה יכול לקרוא בנושא במאמרה המצוין של יעל לוטן "טיבט, סין ואנחנו" שפורסם כאן
ב- 2008/04/08
מוסר כפול כבר אמרנו?
"תאגידים על-לאומיים […] הם מקדמי השיחרור מכבילות לדיכוי והמושאיות של יחסי יצור ויחסי כוח ואדנות לא הכרחיים".
-מיכאל שרון, 2008.
כותב הדברים הנ"ל הוא מרקסיסט-לניניסט. לא דובר מטעם וול סטריט, לא חבר מכון שלם, לא ניקולא סרקוזי.
אתם מבינים בכלל עם מי יש לכם עסק?