דברי שר התחבורה שאל מופז בראיון ל"ידיעות אחרונות" כי על ישראל ליזום פעולה צבאית נגד אירן במטרה להרוס את מתקניה הגרעיניים, היכתה כברק מקצה העולם ועד קצהו. עד כדי כך הפחידו הדברים שמחירי חבית נפט קפצו לכמעט 140 דולר, שיא כל הזמנים.
חבריו של מופז למפלגה ולממשלה ביקרו את הצהרתו, לא בגין תוכנה, אלא שלדעתם זה מסוג הדברים "שעושים ולא מדברים".
מופז, חבר הקבינט הביטחוני, לשעבר רמטכ"ל ושר ביטחון, יודע בוודאי דבר או שניים באשר להכנות שישראל עושה לתקוף צבאית את מתקני הגרעין של איראן ולכן יש לראות בדבריו אישור לכך שפעולה כזו מתרקמת, וזו הסכנה האמיתית.
מופז הוכיח כבר בתפקידיו הקודמים כי אין לו עכבות, לא מוסריים ולא פוליטיים בהפעלה הרפתקנית של הצבא. מאחר והוא רואה עצמו כמועמד לרשת את אולמרט בתפקיד ראש הממשלה, צריך לתת משקל מיוחד להצהרות כאלה.
אבל זה לא רק מופז. אולמרט, ברק ושאר חברי הממשלה רמזו יותר מפעם בעבר על כך "שאם ארה"ב לא תעשה את המלאכה לא תישאר לישראל ברירה אלא לקחת על עצמה את המשימה".
צריך לקוות שג’ורג’ דבליו בוש, לא יתפתה לפתוח חזית צבאית נוספת נגד איראן בשלהי כהונתו, לאור ההתנגדות הגורפת בדעת הקהל ובקונגרס האמריקאי. הוא כבר סוחב עימו רקורד של פשעים במלחמה שיזם בעיראק. מי שהיה מועמד המפלגה הדמוקרטית לנשיאות ב-1972, סנטור ג’ורג’ מקגוורן, כתב לא מכבר ב"וושינגטון פוסט" כי בוש צריך לעמוד למשפט הדחה של הקונגרס בגלל מלחמת עיראק ובגלל ששיקר לעם ולקונגרס. הנשיא ריצ’רד ניקסון הודח (למעשה התפטר על סף הדחה) על הרבה פחות מזה.
פעולה צבאית נגד איראן מצד ישראל היא הימור שטומן בחובה סכנות שואתיות.
מעבר לקשיים הלוגיסטיים של פעולה כזו, ולאפשרות שתיכשל כתוצאה ממערך הגנה אנטי אווירי צפוף ומתוחכם שבוודאי כבר קיים מסביב למתקני הגרעין, אין ביכולתה של ישראל להרוס את מיגוון מתקני הגרעין הפזורים על גבי מרחב גיאוגרפי גדול. גם היכולת להגיע למתקנים הבנויים עמוק במעבה האדמה בנשק קונבנציונלי, מוטל בספק, ומכאן הסכנה שישראל תתפתה להשתמש במה שקרוי נשק גרעיני טקטי כדי לפצח את הבונקרים התת-קרקעיים. במקרה כזה יהיה זה השימוש הראשון בנשק גרעיני לאחר הירושימה.
התגובה האיראנית עלולה להיות הרסנית ביותר. ראשית, אין לנו מידע מה יש לאיראנים במרתפים. ייתכן והערכות שאין לה נשק גרעיני, והצהרות ממשלתה כי גם אין לה כוונות כאלה, הן נכונות. בשיחה לא מכבר עם שגריר איראן בצרפת במסגרת וועידה נגד נשק גרעיני בה השתתפתי, הוא הצהיר כי איראן מתנגדת לנשק גרעיני, היא חתומה על האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני, והיא תומכת בפירוז המזרח התיכון מנשק השמדה המונית. אלו הצהרות יפות ומרגיעות. ביודעי כי גם ישראל הצהירה בשעתו כי הכור בדימונה יהיה כור של שלום הפתוח למדענים מכל העולם, אני מתייחס בחשדנות להצהרות רשמיות וזקוק לעוד מספר הוכחות בלתי תלויות בממשל. אבל ייתכן גם שבסתר, כבר קיימת אי שם במרתף כלשהו באיראן פצצה מוכנה והיא יכולה להיות משוגרת לישראל כתגמול על פעולה ישראלית. שנית, יש לאיראן צי של טילים ארוכי טווח היכולים להגיע לכל מקום בישראל ולזרוע מוות והרס גם בחימוש קונבנציונלי שלא לדבר על חימוש רדיואקטיבי מלוכלך.
בישראל אין כיום כוח פוליטי שמסוגל לחסום את ישראל מביצוע פעולה הרפתקנית ומסוכנת כל כך. ישראל היא מדינת טרור המצוידת בנשק גרעיני ולכן סכנתה כה רבה. רק לחץ בינלאומי מסיבי יכול להציל את ישראל מעצמה.
מניעת נשק גרעיני מאיראן ומכל מדינה אחרת במזרח התיכון, היא מטרה ראויה, אולם היא תוכל להתממש רק אם גם ישראל תוכנס למשטר של פירוק חימוש גרעיני. מציאות של מונופול גרעיני ישראלי לא תעמוד לעד, והיא מהווה ותהווה תמריץ לאחרים באזורנו להשיג נשק דומה.
מופז ברק ואולמרט. בגיבוי הצבא, הם צירוף הרה אסון, יותר מסוכן מאחמדינג’אד.
לא תמיד זכור לטוב
בעקבות מותו של העיתונאי ושר המשפטים לשעבר טומי יוסף לפיד הופיעו רשימות רבות לזכרו בה הוא שודרג לליברל ודמוקרט שמעטים כמוהו בתולדות ישראל.
רשימה זו לא תעסוק בלפיד הפרטי, איש המשפחה והחבר, אלא אך ורק בלפיד איש הציבור, ודמות זו רחוקה מלהיות טלית טהורה.
לפני שאכנס לפרטים אומר בהכללה שלפיד לקה בגזענות, בשנאת זרים, בחנופה ומתן שירותים לשועים ונגידים, בהסתה לרצח ובשימוש מניפולטיבי וציני של השואה. הוא היה אחד המבשרים של מתן הצדקה לרצח פוליטי, שיצחק רבין היה אחד מקורבנותיו.
ולפרטים:
בתאריך 3 באוקטובר 1994 קרא לפיד בתכנית טלוויזיה "פופוליטיקה" של הערוץ הראשון לרציחתו של ויקטור אוסורובסקי בגין ספר שפירסם על המוסד.
להלן התמליל:
דן מרגלית (מנחה התוכנית): "טומי לפיד, מה לפי דעתך היה צריך המוסד הישראלי לעשות בתגובה על הספרים של אוסטרובסקי?"
לפיד: "היה צריך לביים תאונת דרכים קטנה לאוסטרובקי.
לפיד לאוסטרובסקי (שהיה על הקו): "אני מקווה שהמוסד, שעשה שגיאה על שלקח אותך פעם לשורותיו, ימצא את הדרך לחסל אותך".
לפיד חזר על הרעיון הזה גם במאמר שפרסם תחת הכותרת "בזכות הרצח" ושם כתב "כן אני חושב שצריך לחסל את אוסטרובסקי" (מעריב – 7 באוקטובר 1994).
על דברים אלה גם חזר בראיון לטלוויזיה הקנדית, שם מתגורר אוסטרובסקי. איגוד הסופרים הקנדי הגיש תלונה רשמית ודרש את הסגרתו של לפיד.
בתאריך 22 בינואר 1995, שוב בתוכנית "פופוליטיקה", קרא לפיד להנחתן של 10 מכוניות תופת במרכזי ערים בגדה ובעזה כנקמה על הפיגוע בבית ליד, ובכך להביא להרג המוני של ערבים.
לפיד: "אם למשל יתפוצצו השבוע במרכזי 10 ערים בגדה ובעזה 10 מכוניות תופת ויהרגו חמש מאות פלשתינאים, אולי אז יתחילו לחשוב האם זה עסק טוב".
על שתי התבטאויות אלה הגשתי תלונה לפרקליטת המדינה דאז דורית ביניש על הסתה לרצח חפים מפשע וטבח המוני והיא כתבה ב-17 בפברואר 1995 ליועץ המשפטי של רשות השידור את המכתב הבא:
"הנדון: התבטאויות יוסף לפיד בתוכנית פופוליטיקה"
"מצורף בזה שני מכתבים של מר גדעון ספירו בנושא שבנדון. לכאורה יש בדברים שנאמרו על ידי לפיד, ואשר מפורטים במכתביו של ספירו, משום עבירה פלילית, וזאת מבלי להתייחס להיבט המוסרי של הדברים. בטרם אשקול אם להעביר את הפרשה לחקירת המשטרה אבקש את התייחסותך לדברים שנאמרו….עוד יצויין כי מתן במה להתבטאויות אלו … עלולה להוות שותפות לעבירה ועבירה בפני עצמה."
בכבוד רב
דורית ביניש
פרקליטת המדינה.
כמובן שהעניין מוסמס. לפיד לא הועמד לדין על קריאותיו החזרות ונשנות לרצח, אבל בתקשורת פורסמו דברי ביקורת קשים.
חיים ברעם : "לפיד עצמו, גסות הרוח בהתגלמותה , אחראי לסגנון הניאו פשיסטי בתוכנית (פופוליטיקה). האיש הקטן הזה, אפרים קישון לעניים, היה נציג של רוברט מקסוול עושק הגימלאים והגנב, בישראל ובמזרח אירופה, ותרם אולי יותר מכל ישראלי אחר לאווירה שקדמה לרצח יצחק רבין…כך התאפשרה הצעתו הקניבלית והפשיסטית לנקום בציבור הפלסטיני על ידי הטמנת פצצות בעריה המרכזיות של פלסטין.
לפיד רוצה שצה"ל יתנהג בגדה וברצועה כפי שהנאצים עשו ביוגוסלביה" (בטורו ב"כל העיר").
חיים צדוק (לשעבר שר המשפטים): " הרעיון שמדינת ישראל תעשה מבצעים של רצח המוני של אנשים חפים מפשע מעורר זוועה, וקשה לי להבין, איך עיתונאי, שוודאי רואה עצמו כעיתונאי אחראי, יכול להעלות רעיון כזה".
ב. מיכאל: " הוא (לפיד) כינה את ממשלת רבין פרס בשם "ממשלת יודנראט". כלומר לא רק אבישי רביב ומרעיו השתמשו בדימויים נאציים נגד ממשלת רבין, גם לפיד. בטלוויזיה, הישר לפרצופו של פרס….. להבהרת יחסי לפיד ושלטון החוק, כדאי לספר סיפור כיצד התפרץ לפיד ב"פופוליטיקה" וקרא למוסד להרוג את ויקטור אוסטורבסקי, כך בשידור חי הוא ביקש את רציחתו של אדם אשר כתב ספר אידיוטי. מבקר הטלוויזיה של מעריב מאיר שניצר תקף את הקריאה הפומבית הזו לרצח, ולפיד השיב במאמר לא יאומן שכותרתו "בזכות הרצח"; הסבר מלומד מדוע ומתי מותר לרצוח ללא דין, ללא דיין וללא משפט. לבל ייאמר שהוא סתם מטיף לרצח לא מאורגן, ציין לפיד ארבע קטגוריות של אנשים המותרים ברצח, אם אי אפשר להעמידם לדין. הקטגוריה הרביעית, זו המתירה את דמו של אוסטורבסקי היא "בגידה שיש עימה נזק למדינת ישראל". שנה לאחר פרסום המאמר הזה נרצח יצחק רבין, ההוא מממשלת היודנראט. הרוצח האמין שרבין הוא בוגד ומדיניותו היא "בגידה שיש עימה נזק למדינת ישראל" לכן מותר לרוצחו. זה הלפיד המבקש להיות חבר כנסת ושר המשפטים". (ידיעות אחרונות- 7 במאי 1999).
יחד עם זאת לפיד מאד לא אוהב שעושים לו מה שהוא עושה לאחרים: מתוך ידיעה בעיתונות: "לפיד הגיש אתמול בערב תלונה במשטרה נגד תחנת הרדיו הפיראטית "כל האמת" שנשיאה הוא הרב עובדיה יוסף, בעקבות שידור בו קראו מאזינים לרצוח את לפיד. במכתב ששלח לפיד לשרת התקשורת, לימור לבנת כתב: "מדובר בהסתה לרצח. אם תחשי ולא תעשי דבר, דמי בראשך". (הארץ 23 באפריל 1999).
העיתונאי וההיסטוריון ד"ר תום שגב: "יוסף לפיד, מאיר כהנא של החילונים" (הארץ – 14 במאי 1999).
גדעון לוי: "לפיד המציג את מפלגתו כ"דמוקרטית ליברלית, אירופית" עומד למעשה בראש מפלגה אשר דומה אמנם למפלגות אירופיות, אבל אחרות: מפלגות הימין הקיצוני, הלאומניות השונאות זרים שישראלים רבים כמו לפיד מרבים להרעיש עולמות נגדן…..נשכחה הצעתו לפוצץ מכוניות תופת בלב ערים פלסטיניות ונשכחה ההשוואה שעשה בין הוריו של אודי אדיב להוריו של אייכמן. נשכחו התבטאויותיו נגד חלק מההומוסקסואלים ("דוחפים את אברי המין שלהם מתח לאפו של האזרח חסר הישע"), הירוקים ("נודניקים בלתי נלאים"), ההיסטוריונים החדשים ("טומנים ראשם בקאקי") והח"כיות המעלות את עניין הנשים המוכות ("מעצבנות")….שכחו ללפיד שהיה המנכ"ל הכי חשוך של רשות השידור שסתם פיות ומיקרופונים (כל ראיון עם פלסטיני נזקק לאישורו) ושכחו שאמר שזה "לא אסון כל כך גדול" שנמשיך לחיות עוד דורות רבים על חרבנו. חברו הגדיר אותו באוזני ארי שביט במוסף הארץ: "גזען בתום לב". בכך לפיד מגלם את משאלות הלב של בוחריו: גם נאורים בעיני עצמם וגם לאמנים חשוכים בתוך תוכם, גזענים בתום לב". (הארץ – 22 בדצמבר 2002).
אברהם בורג: "עברה שנה, אפילו לא שנה, ושר המשפטים של שינוי שותק כמו ראש הממשלה שלו. אין לטומי לפיד מה לומר על משפחת שרון וערכיה, על חוות השקמים ומעלליה? מה, השתיקה מדבקת? ישמור אלוהים ויעזור אם אריה דרעי היה נחשד בשמינית מעשיו של אריאל שרון. ראש תובעי דמו וראשו היה טומי לפיד" (מעריב – 2 באוקטובר 2003).
ואסיים את מכסת הציטוטים מטורי שפורסם בשעתו בשבועון ידיעות אחרונות בירושלים "עיתון ירושלים".
"הפרסומאי החרדי יונתן שרייבר הגיש תלונה למועצת העיתונות נגד דן שילון והאשים אותו בסתימת פיות, לאחר שהפסיק ראיון עימו. שרייבר התארח בתכנית הראיונות החדשה של שילון בצוותא עם ראש תנועת שינוי ח"כ יוסף לפיד, ובדבריו השווה בין לפיד לבין מנהיג הימין האוסטרי יורג היידר. לפיד העמיד פני נעלב והודיע לשילון "אחד משנינו יוצא מפה". שילון גילה מיד סולידריות עם לפיד ופסק כי שרייבר ייצא, וכך היה. אין ספק שיש כאן סתימת פיות מצד שילון ולפיד, אבל יש גם הכתמת שמו של יורג היידר בידי שרייבר. היידר, שבנסיבות אחרות היה משתלב בנקל באגף השמאלי של הליכוד, מעולם לא הציע להניח מכוניות תופת במרכזים אזרחיים למטרת טבח המוני, כפי שעשה לפיד בשידור חי בטלוויזיה הישראלית. תנו להיידר את הכבוד המגיע לו". (עיתון ירושלים – 25 בפברואר 2000).
גם תפקידו האחרון, כיו"ר מועצת "יד ושם" לא מיתן את גזענותו. להיפך, אין כמו השואה במה נוחה לומר דברי גזענות ולצאת יבש. הוא הצדיק את התיקון הגזעני לחוק האזרחות בעל ניחוח נירנברגי, לפיו אסור לאזרחים ישראל הפלסטינים לחיות במדינתם עם בן/בת זוג מהשטחים הכבושים. איסור לערבים בלבד.
יהי זכרו ברוך? כאדם פרטי בוודאי, כאישיות ציבורית, לא בבית ספרנו הליברלי, השמאלי, הדמוקרטי.
(למען הגילוי הנאות – מחבר הרשימה היה נתון בשעתו בעימות משפטי עם לפיד).
ישראלית כמדינה מדכאת מזרחים באופן כללי, תמכה גם בדרום-אפריקה, אז היה באופנה לשנוא שחורים וזהובים למינהם. זה לא סותר את העובדה ולא מדובר על-DNA אירני זה מופרך לאירנים יש DNA גם של אירופאים וגם של ערבים אלא בתרבותו של העם האירני, יש פאשיזם חמור שמתבטא בצורת האיסלאם המעוותת של עם זה שמהווה איום רציני עלינו ושאלה מוסרית לי אליך מר ספירו, עומדת בפניך האופציה העם האירני וילדים פלשתינאים או הילדים שלך ועם ישראל שיוקרבו כזבחים על מזבח המוסריות שלך, את מי היית מקריב ותדבר בכנות, לא בלשון חלקלקה של בני מדרשך המלומדים, כל טוב.
רמי מנסה לבנות תיאוריה גזענית באשר לאיראנים בהסתמך בין השאר על סרטונים נאציים או ניאו נאציים, ואם אפשר להסתמך גם על סיפורי המן, רמי ישמח לכל סיוע.
הדיבורים כאילו אנטישמיות טבועה בדנא האיראני, מדינה שבה היו לקהילה היהודית תקופות פריחה רבות (וגם תקופות שפל- אבל הרבה פחות מאשר בעולם הנוצרי) היא שטות.
איראן תחת שלטון השאח קיימה עם ישראל יחסי קרבה אינטימיים (לבושתנו-המשטרה החשאית של השאח, הסאוואק, פעלה בשיתוף פעולה עם השב"כ הישראלי).
עד כמה הדברים נזילים תוכיח העובדה שבעוד אביו של השאח האחרון, אהד את הגרמנים במלחמת העולם השנייה (אבל היהודים לא נפגעו) והוא סולק בפלישה אנגלית סובייטית משותפת כדי להבטיח את זרימת הנפט לבעלות הברית, הרי בנו היה דווקא ידיד ישראל מובהק, עד כדי כך שישראל סייעה לאיראן בפיתוח יכולתה הגרעינית.
טעות בידך!
עובדה שאחת המסקנות המפורסמות שחזרה על עמצה בכל תחקיר הייתה שעקרונות מלחמה ולוחמה כגון "דבקות במשימה" ו"חתירה למגע עם האויב" נשכחו כלא היו.
מפקדים פחדו להזיז ולהפעיל כוחות ורוב מה שהחיילים עשו היה להגן ולאבטח את עצמם.
איך אמרת? "צה"ל נכנס עד הסוף ועם כל הכוח"?
לא היה ולא נברא!
מידי פעם אתה טורח להסביר לנו עד כמה פעולה צבאית קולוסאלית והרסנית מצד ישראל היא רק עניין של זמן.
נראה לי שאתה עושה זאת כבר לאורך כמה שנים למרות שכל התחזיות שלך תמיד התבדו.
מילא אם היה מדובר רק בפרנויה פרטית, אבל הבעיה האמיתית כמדומני היא שאתה פשוט לא קורא נכון את מפת התעוזה והנכונות להקרבה (או יותר נכון חוסר התעוזה וחוסר הנכונות להקרבה) הישראלים.
תנסה לעשות את מה שלא עשית עד עכשיו – ולסקור את הפעולות הצבאיות האחרונות של צה"ל, ותגלה שרמת הזהירות עולה וכך גם רמת חוסר הרצון לקחת סיכונים, בין היתר בגלל העובדה הפשוטה שאף אחד לא מוכן לקחת אחריות על כשלון.
מלחמת לבנון השניה היא דוגמה מעולה לכך:
צה"ל פחד לזוז, פחד להתקדם, ההחלטה להתחיל מהלך קרקעי היתה מהוססת ומאוחרת, וגם באותו מהלך היו הכוחות מעוקרים וכבולים לפחדים של המפקדים הבכירים.
האם באמת "בישראל אין כיום כוח פוליטי שמסוגל לחסום את ישראל מביצוע פעולה הרפתקנית ומסוכנת כל כך"?
להיפך! כיום אין בישראל כח פוליטי שמסוגל לקחת אחריות כזו ולהרים כזה מבצע.
אגב, לא הבנתי איך אפשר באותו מאמר לומר שאולמרט, מופז וברק יותר מסוכנים מאחמיניג’אד, ואז לכתוב "יש לאיראן צי של טילים ארוכי טווח היכולים להגיע לכל מקום בישראל ולזרוע מוות והרס גם בחימוש קונבנציונלי שלא לדבר על חימוש רדיואקטיבי מלוכלך".
על זה אומרים "יד ימין אינה יודעת מה יד שמאל עושה"…
אפשר לדעת על מה היה העימות המשפטי?
נ.ב
רשימה טובה.
דו"חות ברודט ווינוגרד של לאחר מלחמת לבנון חולקים עליך מכל וכל. הדו"חות מראים כי צה"ל דווקא נרתם למאמץ ביתר התלהבות, נכנס עד הסוף ועם כל הכוח, תוך בזבוז משווע של משאבים, ציוד וחיי אדם. הנראטיב של "היה צריך לכתוש את ביירות" הוא לא יותר מתעמולה של מפלגות הימין שמבחינתן היה צריך לעצור באנקרה.
ההספד לטומיסלב למפל, המוכר כיוסף/טומי לפיד, מציג את המנוח כמות שהיה: גזען חשוך בעלי סטנדרטים כפולים. לכך יש להוסיף את נהנתנותו חסרת הגבולות ורדיפת הבצע שלו. העולם מלא אמנם בלמפלים כאלה, אך מותו מהווה אבידה קטנה מאד.
כל הכבוד, אחד שמדבר בתכלס ומתאר בדיוק איך יכול להיראות ‘מבצע צבאי באיראן’. מרוב התלהמות באתרים אחרים – את הדבר הפיצקלה הזה שכחו לתאר לנו.
וגם אני שייך לחושדים שאולי לאיראן יש כבר פצצה גרעינית.
אם תוכל להפנות אותנו למקומות בהם זה מופיע זה יהיה נחמד.
"ישראל היא מדינת טרור המצוידת בנשק גרעיני ולכן סכנתה כה רבה. רק לחץ בינלאומי מסיבי יכול להציל את ישראל מעצמה."
אם מופז הוא אוויל שהגזים, אתה לא צריך לחקות אותו מהכיוון השני.
חלש מאוד, חלש מאוד.
למושןן,
מאחר ואינך מפרט את "כל התחזיות שלי שתמיד התבדו" כדבריך, קשה לי להתייחס לקטע הזה בתגובתך.
ברשימתי לא עסקתי בתחזיות אלא בהצהרתו של שאול מופז שקורא למהלומה צבאית על איראן, ובסכנות הגלומות בה. בהקשר זה מלחמת לבנון הוכיחה בדיוק את ההיפך מטענתך: זו דוגמה להחלטה לא אחראית והרפתקנית של ממשלה ליזום מלחמה, ומזה בדיוק אני חושש גם בנושא איראן.
אשר לידיים שלי, הן מתפקדות בהרמוניה מלאה.
אחת הסכנות הנובעות מפעולה צבאית ישראלית הוא תגמול איראני. בוודאי שיש למדינה זו חימוש. וכי מה חשבת, רק לישראל יש? בניגוד לישראל, שלמעשה לא ניצבת כיום בפני איום ממשי כלשהו למלחמה נגדה, לאיראן יש סיבה טובה לחשוש בגלל איומים עליה, הן מצד ארה"ב והן מצד ישראל. היא כבר חוותה מלחמה שיזמה עיראק נגדה בתמיכתה הפעילה של ארה"ב, כולל שימוש בנשק כימי.
ובגלל שאיראן חמושה היטב, יוזמה לפעולה צבאית נגדה מצד ישראל הופכת את מי שעלולים להחליט עליה (ואנו יודעים שאימונים לקראתה נערכים מדי יום) למסוכנים יותר מאחמדינג’אד, שעד כה מעולם לא איים בפעולה צבאית נגד ישראל.
ל"רכלני האתר",
מבלי להעמיס על הקוראים תמלילים משפטיים, אסתפק בכך שהיו לי שני עימותים משפטיים מול
יוסף לפיד שנובעים מאותן הצהרות, בהן קרא פעם אחת לחסל את אוסטרובסקי בגלל ספר שכתב ופעם שנייה קריאה לטבח המוני כאשר הציע בשידור חי להניח עשר מכוניות תופת במרכזי עשר ערים פלסטיניות.
בעימות אחד הפסדתי בשני זכיתי.
לדוד אינשטיין,
יש בינינו מחלוקת. מה שמדינת ישראל עושה מזה 41 שנים בשטחים הכבושים הוא טרןר של מדינה. יש מדינות המפעילות טרור כלפי אזרחיהן כמו בורמה או זימבאבווה, ויש מדינות המפעילות טרור נגד עמים אחרים כמו ישראל. בשני המקרים מדובר במדינות טרור. כאשר למדינה כזו יש נשק גרעיני בנוסף לימין לאומני ופונדמנטליסטי היושב קרוב לכפתור האדום, כפי שהמצב בישראל, זה הופך אותה לסכנה לעצמה ולזולתה.
גדעון אין לי ויכוח איתך בעניין טומי לפיד, רק עניין אותי איך בדיוק זכית בויכוח השני הוא הרי כבר פלט את מרכולתו הידועה ברבים וגם אני כחלק ממגזר מסוים נפגע מדבריו המתנשאים לא פעם אחת. שנית אני חולק עליך בעניין שאול מופז, האיש נולד וגדל באירן בטוחני שהוא יודע דבר אחד או שניים שאנחנו לא, העם האירני בגדול לא אהוד גם על אף אחד מארצות ערב חוץ מהסורים שיש להם איזשהיא קירבה היסטורית אתנית אליו בעבר, זה עם שמנסה להיות יותר קיצוני משאר הערבים ומערער את יציבות מדינות ערב לא פחות מאשר הנזק שהוא גורם לישראל בקרב תושבי המגרב והמשרק הערביים, חומייני כבר התבטא שהוא מתכון להקריב את כל אירן למען שלימות האיסלאם
לרמי,
העובדה שמופז נולד באיראן לא נותנת לו שום יתרון בהבנת המתרחש שם. אנחנו מכירים היטב את התופעה של ילידי ארצות ערב הנמנים עם המחנה הימני קיצוני, שבפיהם נמשע תדיר הנימוק שצריך לדעתם לשתק את היריב: "אל תספר לי על ערבים, אני מכיר אותם, נולדתי שם".
אני מצפה שלקוראי הגדה תהיה התבונה לא ליפול לתוך סוג כה נמוך וחלול של נימוקים.
אירנים, ערבים? אירן היא לא אומה ערבית. שבטי הערבים והעבריים הקדמוניים יחדיו נלחמו בה מראשית ימי ההיסטוריה, זו הייתה אומה מתנשאת ואנטישמית אמיתית לפחות לדעת שבטי האזור ולא רק היהודים. ההבנה לדעתי בפורום זה על תרבות האיסלאם, ערב והמזרח התיכון בכלל מועטה מאוד יחסית לידיעותכם העמוקות והרחבות על ההיסטוריה והתפתחות התרבות ביבשת האירופאית. האירנים המקוריים בכלל היו מיטניים עם בעל אורינטציה אירופאית ברובו ששלט בסוריה, צפון עירק ודרום פרס, עם שעבר אינגרציה ערבית ברובו כאיפכא מסתברא לפלשתינאים הקדומים שדמו לבדואים בצלבנים. היום הארייתים מהווים 20 אחוז מכלל האוכלוסיה, 40 אחוז אזרים (טורקים בפרסית וגם הם לא שייכים לענף השמי)השאר כמו אחמינג’אד הם עירוב יפה של כל העמים בכיבוש מחצי האי הערבי שהיה בעבר בעיקרו משבטים מאזור סעודיה ותימן שהכריעו אותם. נכון הקיטלוג האתני הזה לא משנה, אבל המקור התרבותי-דתי של הפרסים נטוע בדת ההודו-אירנית לשעבר הזרתוסטריאזם שהשפיע עמוק מבחינה תרבותית על הרדיקאליות שלהם כלפינו שמתבטאת בדתם המוסלמית,בחינתנו הייתה יכולה להיות כל דת אחרת, הקיצוניות שלהם אין לה אח וריע בעולם המוסלמי והיא בעצם מקור ההסתה הבלתי פוסק כלפינו במזה"ת, כל אומות ערב האחרות מנסות ל"השתוות" לה מפחד הקיצוניים שחיים בתוכיהם ומהפחד שלהם מאירן סוריה ובנות בריתה. לערבים מעולם לא הייתה משנה אנטישמית אמיתית, משנה זו נוצרה בעיקרה מתרבות המערב ועברה מטמורפוזה מוסלמית. התורה שבע"פ של המוסלמים הסונה ואצל השיעים דבריהם ומעשיהם של הנביא מוחמד, בתו פאט?מה ושנים-עשר האימאמים אפשר לפרש באלף ואחת צורות. חלק מהנרטיבים התרבותיים בדת של זרתוסטרא אומצו ע"י גרמניה הנאצית ויש פה קשר תרבותי מסוים שאין לזלל בו, באירן המוסלמית עדיין קיימת תרבות הודו-אירנית והיא מושרשת בעם האירני ובצורת האיסלאם המיוחדת והרדיקלית, דתם הקדומה של האירנים טענה שאל העיברי הוא אל שטני ומסמה (מסתיר) ח"ו הקרוי הדמיורגוס, המן שחתר להשמיד את היהודים נמנה מבעלי דת זו שנלחמה ביהדות בתקופה הקדם-איסלאמית בכלל. לא בכדי הגיעו שלושת האמגושים מפרס במטרה לערער על יציבות היהדות, בטענה שישוע הוא המשיח ולהצביע על פגמיה שבעצם היו בכל חברה בעלת מעמדות דאז. בסופו של דבר הנצרות יצאה למזלנו כנגד הגנוסטיציזם שמיצג את הפלג הזורואסטרי ובחרה בהמשך המקור היהודי מכיוון שישוע דבק בשורשיו היהודים ובתורת משה לדבריו למרות כל ביקורתו על המעמד הדתי הגבוה דאז. פרדוקס היסטורי הוא שהאיסלאם נתן לנו מיטריית הגנה כנגד הכח מהצפון, בגלל בסיס אמוני דומה, האיסלאם כדת צמח מהיהדות והגן ברוב המקרים על עמי הספר כל עוד לא איימו על ריבונותו את הגנוסטים הוא רדף עד חורמה, אם הדתות המונותואיסטיות לא היה מתפתחות לפי היסטוריונים מסוימים, היהדות כדת הייתה נחלשת והופכת לדת קטנה ולא משפיע לפחות מבחינת המוסר העולמי, כמובן בניצחון הזארתוסטרים כדת רוחנית על רוב העולם. הגנוסטיקאים היו בעד רוחניות ללא טיקסיות ואיסורים חומריים כמו ביהדות הנצרות והאיסלאם, בכללית הם בזו לדרך הרוחנית המשותפת במונותאיזם. דבר שנימר ספירו, אתה לא רואה בזה התנשאות בכך שאתה טוען שלמופז אין נרטיבים של אומה שהוא צמח בה? אני לא טוען שהוא מכיר את האירנים, אלא שהוא אירני-יהודי בעצמו, כמו שלך מר ספירו יש את ידיעותך בנוגע לתרבות הגרמנית שממנה הגעת.
לעניננו אני בקשר עם אישיות אירנית גולה ודי שנויה במחלוקת ביחסה לערבים מסיבות היסטוריות, האישיות הביאה לי לינקים לקשר התרבותי-שיבטי כדבריה בעבר בין אירן לגרמניה, בסרטים אלה שהינם בעלי אופי פאשיסטי גזעני ומוגזם בכל זאת רואים את הקשר ההיסטורי-שיבטי בין האומה האירנית לגרמנית קשר שטיבעו רע ומסולף בסרטים, חבל שאת הטוב הם זונחים, אבל חייבים להיות מודעים היסטורית אליו, שכולנו נחכים יותר גם הערבים וגם היהודים באזור ונתאחד כנגד העיוות של האיסלאם:
— קישור —
— קישור —
— קישור —
— קישור —
לזוהר,
פונדמנטליזם דתי הוא דבר רע בכל עם ובכל לשון.
הפונדמנטליזם הדתי נוצרי של הנשיא בוש הוא הרבה יותר חמור, לפחות מהתוצאות של אבדן חיי אדם, מזה של האיסלאם השיעי באיראן. באשר לסכנה לישראל הרי שהפונדמנטליזם הדתי יהודי בישראל מסכן את ישראל הרבה יותר מהאיראני.
איראן לא מסכנת את ישראל, היא לא מאיימת עליה במלחמה או בירי או בהפצצות. הצהרות אחמדינג’אד באשר לשואה או לזכות קיומה של ישראל לא מסכנות אותה. יחד עם זאת שלא תחשוב לרגע כי אני מתייחס אל הפונדמנטליזם האיראני ביתר אהדה מאשר זה הישראלי. שניהם מאוסים עליי, שניהם לא מכבדים זכויות אדם ודמוקרטיה.
לעומת זאת פעולה צבאית ישראלית נגד איראן מסכנת מאד את ישראל.
נשק גרעיני באזור הוא מסוכן לכל שוכניו. מדיניות תבונית צריכה למנוע זאת הן מישראל, אותה צריך לפרוק מנשקה הגרעיני, והן מאיראן, אם יש לה תוכניות להצטייד בנשק כזה.
זה עולה בקנה הן עם המוסר שכה חשוב לך, והן עם דאגה לילדיי ולילדים אחרים באזורנו.