פרופ’ אייל זיסר, ראש המחלקה ללימודי מזרח תיכון באוניברסיטת תל-אביב מופיע בציבור בין השאר גם כמומחה ללבנון. הוא זכור לי מימי מלחמת לבנון השנייה, עת גוייס לצוות הפרשנים של הטלוויזיה הישראלית והיה שותף להעלאת המורל של הציבור בעורף. יוקרתו האקדמית שיחקה תפקיד חשוב ביצירת התמיכה הגורפת של הציבור במלחמה בימיה הראשונים, עד שהכישלון הגדול נחשף. אין ספק שהוא התגלה כתועמלן ("מסביר" במינוח הישראלי הרשמי) מעולה שממשלת ישראל יכולה להתברך בו בשעות מצוקה.
עתה הוא מכהן גם כבעל טור בחינמון "ישראל היום" ובטורו (23.6.2008) הצטרף לדמוניזציה של החיזבאללה בנושא המו"מ לחילופי שבויים בכותבו כי הארגון "הגיע לתהומות של שפלות" בנושא.
דברים דומים נשמעים מדי יום כמעט מכל כיוון תקשורתי ומדיני באשר ל"אכזריות הלא אנושית" של החמאס בסוגיית גלעד שליט הנתון כבר שנתיים בשבי הארגון.
שאלה: מאין החוצפה הישראלית לדרוש משני ארגונים אלה אמות מידה של מדינות נאורות?
ממשלת ישראל רואה בשני ארגונים אלה ארגוני טרור. היא עושה בהם שפטים. הורגת באנשיהם ללא חשבון. מנהיג החיזבאללה השייח’ חסן נסראללה הגיע לתפקידו לאחר שממשלת ישראל באמצעות צבאה רצחה את המנהיג הקודם, השייח’ עבאס מוסוואי, מתון בהרבה מהנוכחי, בשולחה טיל אל מכוניתו, ובהזדמנות זו רצחו גם את אשתו ובתו. יקצר המקום מלפרט את כל מעללי ממשלות ישראל בתחום החיסולים, העינויים והחטיפות כלפיי אנשי החיזבאללה. מעל נסראללה מרחף עד היום עונש מוות שהוציאה עליו ממשלת ישראל ועל כן האיש מצוי כל הזמן במקומות מחבוא.
אותו הדבר אמור לגבי החמאס. ישראל הורגת באנשי הארגון, כולל באנשי הזרוע המדינית על ימין ועל שמאל. אלה שלא נהרגים נעצרים, נאסרים, נחטפים ומעונים לאורך שנים.
ישראל במדיניותה האווילית והפושעת גרמה לכך ששני ארגונים אלה הגיעו למעמדם הנוכחי. הכיבוש הישראלי טיפח בתחילה את החמאס כמשקל נגד לאש"ף, עד שהגולם קם על יוצרו, ואילו החיזבאללה הוא תוצר מלחמת לבנון הראשונה שיזמה ישראל.
ממשלות ישראל וצבאה נוהגים כלפיי שני ארגונים אלה כבריון שכונתי אלים חסר מעצורים, כמאפיונר שלא עושה חשבון לאף אחד אשר רוצח כל מי שניצב בדרכו, אבל אותו בריון ורוצח מצפה שיתייחסו אל אנשיו על פי אמות מידה של נימוסים והליכות מבית מדרשה של חנה בבלי עליה השלום.
על סמך מה?
העובדה שגלעד שליט הוא בכלל בין החיים, היא לכשעצמה כמעט בבחינת נס. אפשר היה לבצע חילופי שבויים סמוך לשבייתו, אבל במקום לעשות זאת החלה ישראל במסע הרג נגד מאות אזרחים בעזה, בהם תינוקות, ילדים, נשים, זקנים וחולים, ואני חששתי שכתגמול יוציאו את גלעד להורג. זה לא קרה לשמחתי. התחושה שלי אומרת שמתייחסים אליו בשבי באמות מידה יותר נאורות מאלו שממשלת ישראל כלפיי החטופים מהחמאס. את זאת נדע אם נזכה לשחרורו, שהרי בגרירת הרגליים הנוכחית של ממשלת ישראל בעניין "המחיר" ייתכן שבסופו של דבר ניקלע לרון ארד נוסף, שהרי גם אותו ניתן היה לפדות בעסקת חילופי שבויים, אלא שממשלת ישראל התמקחה כתגרן בשוק על "המחיר", והסוף ידוע.
כמה מלים בסוגיית "המחיר": ממשלת ישראל וראשי הצבא והשירותים החשאיים מוכנים להשאיר שבויים ישראלים בשבי האויב במשך שנים ובלבד "לא לשלם" בשחרור שבויים פלסטינים "עם דם על הידיים שייתכן ויחזרו לבצע פיגועים".
כבר כתבתי לא אחת שאם "דם על הידיים" הוא קנה מידה למסוכנות אזי ישראל מלאה בהם, בממשל, בצבא ובכל מערכות החיים בישראל. היש בישראל מנהיג שאין לו דם על הידיים? כל הצמרת בצבא, במשטרה, בממשלה שוחה בבריכות של דם. רוצים להפסיק את שפך הדם? אין פשוט מזה: ישראל צריכה לוותר על כיבושיה ושליטתה האלימה על הפלסטינים, או אז הפלסטינים בכלא "עם דם על הידיים" שהכיבוש כפה עליהם את פעילות ההתנגדות, ישתמשו בידיהם לאהבה וחיבוקים.
ישראל הביאה עלינו את ארגוני ההתנגדות, חיזבאללה וחמאס. שוחרי זכויות אדם נמצאים בעימות עם האידיאולוגיה המדריכה אותם. הדרך להיאבק בהם אינה באמצעות מטוסים וטנקים, אלא בדרכים פוליטיות וציבוריות לא אלימות, וקודם כל בסיום הכיבוש, שהוא אחד מאבות המזון של ארגונים אלה.
הדרך הישראלית לתרומת אברים
ידיעה שקראתי ב"מעריב" מיום 19.6.2008:
אלף (האות הראשונה) הוא פלסטיני בן 18 שנהרג "בתקרית עם מאבטחים ישראלים". חשבו שהוא מחבל, אבל טעו. קורה שטועים, הלוא כן?
הוריו תרמו את אבריו להשתלה. בז’רגון הישראלי הם מכונים "ערבים חיוביים".
בישראל יש מחסור חמור בתורמים להשתלה. אחוז קטן מהאוכלוסייה היהודית תורם. הנה דרך נפלאה להציל חיי יהודים בישראל: הרוג בערבים, בטעות כמובן, בתקווה שהמשפחות יגלו תמיד אצילות ויתרמו את אבריהם להשתלה.
עוד ערבי חיובי
עו"ד סאמי שיבלי, תושב הכפר שיבלי נקרא לפני מספר חודשים לפגישה בכפר דבוריה בגליל, על ידי אדם שביקש את שירותיו המשפטיים. שיבלי בא לפגישה והופתע על ידי שלושה רעולי פנים שתקפו אותו במקלות. הוא הוציא את אקדחו, ירה שישה כדורים. התוצאה: הרוג אחד (מוניר מאדי) ושני פצועים.
כל זה קרה בחודש מרץ השנה. עו"ד שיבלי הועמד לדין ולפני מספר ימים שופט בית המשפט המחוזי בנצרת אברהם אברהם, זיכה אותו מהריגת אדם וגרימת חבלה חמורה לשניים אחרים בנימוק של "הגנה עצמית". ("הארץ" 17.6.2008).
פתאום עובדת מערכת המשפט במהירות שיא: משפטים בנושאי הריגה וגרימות חבלה מתארכים לעתים על פני שנים,והנה, לא עברו שלושה חודשים מהעבירה ועו"ד שיבלי זוכה.
מה הסוד העומד ביסוד המהלך הפלאי הזה?
עו"ד סאמי שיבלי משרת גם כתובע צבאי במערכת המשפט של צבא הכיבוש. כלומר, מדובר ב"ערבי חיובי". אז אם ערבי חיובי הורג ערבי אחר ופוצע עוד שני ערבים, זו לא סיבה להתעכב על זה יותר מדי זמן.
שאלה: מה יהיה גורלו של פלסטיני שיגן על עצמו מפני שלושה מתנחלים בריונים רעולי פנים שבאו להכות אותו במקלות, ירה בהם, הרג אחד ופצע שניים? המשיב נכונה יקבל את פרס הצדק הישראלי.
ללמוד מהאצ"ל והטאליבן
לפני מספר ימים קראנו בעיתונות על פעולה נועזת של לוחמי הטאליבן בעיר קנדהר (אפגניסטן) שהצליחו לפרוץ לבית סוהר בו היו עצורים מאות מאנשיהם ולשחררם.
אנשי הטאליבן הם לא בדיוק כוס התה של אנשי שמאל חילונים, אולם פעולה זו היא אופיינית למי שנלחמים בכוחות כיבוש. מי שמכיר מעט את תולדות הישוב בתקופת המנדט הבריטי יודע כי פעולת מחתרת האצ"ל לשחרור אנשיהם שהיו כלואים בעכו דומה במהותה לפעולת הטאליבן בקנדהר. שם כמו בעכו פרצו אנשי המחתרות פנימה, פוצצו את חומות הכלא ושערי הכניסה ושיחררו את האסירים. כולנו מכירים אין ספור סרטים על פעולות מעשירות דמיון של מחתרות במלחמת העולם השנייה לשחרור אסירים או שבויים.
זה מכבר אני תוהה, מדוע אותם פלסטינים הדוגלים במאבק מזוין, מחקים את כוחות הכיבוש הישראלים ופוגעים באוכלוסיה אזרחית.
האם לא מוטב היה כי במקום לפגוע באוכלוסיה אזרחית, בין באמצעות מתאבדים ובין באמצעות נשק תלול מסלול, יתכננו ויוציאו לפועל פעולה מתוחכמת ונועזת של פריצה לבית סוהר בו כלואים אנשיהם, לשחררם ולמלטם בדומה לאצ"ל ולטאליבן?
נס ששליט עדיין חי?
שליט הוא שבוי מלחמה. לזכותם של הפלשתינים והחמאס יאמר, שהם נוהגים בו ככזה, פחות או יותר, והוא זכה לביקור של הצלב האדום ומכתבים ממנו הגיעו.
אין להוציא להורג שבוי מלחמה. זה מנוגד לאמנת ז’נבה. או שמא זה נס שאסירים פלשתינים עדיין חיים, ואולי ישראל היתה צריכה להוציא אסירים פלשתינים להורג לאחר כל קסאם?
תן דעתך, שבניגוד לשליט ולחמאס, החיזבאללה לא נוהג ברגב וגלודווסר כבשבויי מלחמה לפי אמנת ז’נבה. הם לא זכו לביקור מהצלב האדום, ואף לא התקבל מהם אות חיים מאז שנשבו.
אסירים המכונים "בטחוניים" בישראל לא מקבלים כלום.
"זכיתי" לשרת כרופא צבאי בכלא דהריה. מנסיוני בן 30 הימים במילואים הייתי נוכח בשני בקורים של הצלב האדוםוכן בקורי משפחות אחת לשבוע.
שמרתי על אסירים ביטחוניים במסגרת השירות הסדיר והם מקבלים הרבה יותר מהחיילים ששומרים עליהם. תבדוק עובדות לפני שאתה מדבר…
ספירו, אתה משמיט דברים כהרגלך משום שהם נוגדים את תפיסת עולמך בדבר ישראל "האכזרית".
ישראל מאפשרת לכל אסיר ביקור משפחות ושאר זכויות המגיעות לכלואים בישראל, ואילו לא זכור לי שבחמאס איפשרו למשפחת שליט לפגוש את בנם. גם החיזבאללה לא מאפשר לצלב האדום לבקר את גולדווסר ורגב, דבר שאסיר בהכלוא בישראל זוכה לו.חמאס, בכל מקרה, מצליח גם הוא להאפיל על ישראל בכל הנוגע לאכזריותו כלפי הפלסטינים- כנראה שיש אנשים שממהרים לשכוח את הלינץ’ ההמוני באנשי פת"ח מלפני שנה. ואם כך נוהג החמאס כלפי בני עמו, ניתן להבין על כך שהוא ברוטאלי פי כמה וכמה כלפי אזרחי ישראל.
הזדהותך עם הטאליבן מצליחה להפתיע אפילו אותי. נראה לי כי דווקא הטאליבן הוא הכובש באפגניסטאן, ורוב אזרחי אפגניסטאן היו שמחים להפטר מימנו בלי שום בעיה.לא צריך להיות מומחה למדינה זו, צריך רק לקרוא את הספר "רודף האפיפונים" כדי להבין זאת.
ראשית, בנוגע לחיזבאללה, האם רגב וגולדווסר חיים או מתים?
הממ… לא יודעים. האם הצלב האדום ביקר אותם? ספירו כרגיל מאבד את עצם ההומניזם כשזה נוגע לישראלים בשבי.
שנית, מי שמקבל (וכמעט מצדיק מראש) ששוביו של שליט יוציאו אותו להורג כ"תגמול" בוודאי לא אמור להתנגד כלכך נחרצות ל"חיסולים" של פעילי חמאס, ג’יהאד וכדומה. אותו סימפטום מהפסקה הקודמת.
אגב, יחס ל"שבויים", אסירים בישראל זוכים לביקורים, חבילות, מכתבים ושאר ההטבות המעוגנות בחוקים הומניטריים. אפשר לטעון שלחמאס אין את הפריבילגיות הללו והם לא יכולים לחשוף את מיקומו של שליט שכן אז ישראל בפעולה מעשירת דמיון תנסה לשחררו בכח, טענה לגיטימית. אבל לטעון שהיחס לשליט טוב יותר זו סתם אמירה חלולה שלא מלמדת טובות על ספירו.
שליט לא זכה לביקור של הצלב האדום, וגם לא לביקור של אישיות רשמית נייטראלית.
(דובר על בירוק של אישיות מצרית, אבל זה לא יצא לפועל).
אכן הגיע ממנו מכתב, אבל לא בטוח שהוא מקבל מכתבים מהבית.
בקיצור, הפלסטינים לא צברו שום נקודת זכות בעניין הזה.
הם מחזיקים אותו בחיים כי שבוי חי שווה יותר מגופת חלל (נראה שגם הכלל הזה עומד להשתנות…)והמכתב שהגיע ממנו היה שימושי להם מבחינה תעמולתית.
להאשים את הפלסטינים במוסר, מצפון או ציות לחוק הבינלאומי זו בדיחה.
באופן עקבי, הם תובעים מה שמגיע להם מצד המוסר, המצפון והחוק, אבל לא מכירים בחובותיהם המקבילות.
לגדעון ספירו:
החיזבללה הוא ארגון טרור,המונהג בפנטים פונדמנטליסטים וריאקציונים המנצלים את המצוקה של עניי לבנון,במימון שמן של אירן,לשטיפת מוח דתיים של ההמונים.זו אמת שלא תלויה בכלל ב"מי יותר אכזרי" או מי פחות.
הניסיון החוזר ונשנה שלך להשתמש בדמגוגיה זולה לפגוע בכל דבר הקשור לישראל,במקום לערוך ביקורת אמיתית ללא "השוואות" מיותרות.
"מרקסיזם ציוני" מוביל בסופו של עניין ללאומנות ציונית.
ש.א.
ראה את החברה של יסו"ד.
מה זה שייח להבין שאירגון חיזבללה הוא ארגון פנאטי,דתי פונדמנטליסטי,ריאקציוני המוכן גם לפוצץ בניין קהילה יהודית בארגנטינה ולהרוג עשרות אנשים חפים מפשע,עם הציונות ??.
אבל זה כן שייך למרקסיזם,כוון שמי שלא מסוגל להבין זאת,לא רק שהוא לא מרקסיזט,אלא אחד שגם איבד את כוח השיפוט,ואפילו את צלם אנוש.
לבן,
אינני מתחרה כאן על מי יותר נגד חמאס או הטאליבן. ההתנגדות שלי לפונדנטליזם דתי היא עקרונית ואוניברסלית, והדברים מתועדים היטב בכתיבתי לאורך שנים. אבל קודם כל אני חייב בניקוי האורוות מהפונדמנטליסטים כאן, שסכנתם גדולה מזו של הטליבן או החמאס משום שיש להם קרבה מסוכנת לנשק גרעיני.
אנשי הטליבן נטועים לצערי היטב באוכלסייתם, וכל עשרות אלפי החיילים מארה"ב וארצות המערב האחרות שנמצאים באפגניסטן מצויידים מכף רגל עד ראש, לא מסוגלים להתגבר על הטליבן שהולך וצובר שוב כוח.
כל עוד לא תבוא התנגדות מבפנים, הנשק האמריקאי לא יפתור את הבעיה, רק יחמיר אותה.
לחיים ו’,
א) אינני יודע אם גולווסר ורגב בחיים, אבל זה לא יקח זמן רב ונדע. אהה תמיד גיבור גדול נגד החיזבאללה, ואני מצטרף אליך במעשה הגבורה ומגנה את התנהגות הארגון שלא הרשה לצלב האדום לבקר את השבויים. בהבדל ממך אני מבקר גם את ישראל שבניגוד לחיזבאללה יש לה יומרות של מדינת חוק, אבל מתנהגת כגנגסטר. ישראל חטפה בני אדם מלבנון, החזיקה אותם בכלא סודי ואיש לא ידע במשך שנים אם הם חיים אם לאו, גם הצלב האדום לא הורשה לבקרם. טול קורה מבין עיניך, גיבור קטן שלנו.
ב) אינני מקבל את הוצאתו להורג של אף אדם כי אני מתנגד לעונש מוות, וזה חל גם על גלעד שליט. מתוך שאני מכיר את הנפשות הפועלות בשני הצדדים, אני יודע ששמירה על חיי אדם אינה בדיוק נר לרגליהם, לכן ציינתי כי זה כמעט בבחינת נס ששליט עדיין בחיים לאור ההרג ההמוני שישראל הפעילה נגד האוכלוסייה האזרחית בעזה, כולל תינוקות, ילדים ונשים. אני שמח כי הוא מוחזק בחיים, ואני מקווה שבישראל יגיעו המנהיגים לשפיות ויבצעו את חילופי השבויים לפני שגורלו של שליט יהיה כמו זה של הנווט ארד.
ג)אשר לתנאי שביו של שליט, כמובן שאינני יודע, ורק נתתי דרור לתחושה בלבד, שאם הוא נשאר בחיים שנתיים בתנאי הסגר הקשים על עזה,
אז מותר לשער שהם עושים מאמצים לא מעטים להתייחס אליו בהגינות כלשהי, כמובן ביחס לנתונים בעזה. גם בעניין זה נהיה יותר חכמים כאשר יחזור, וכפי שהזכרתי לעיל, אני מקווה שלא יחמיצו את חזרתו לנוכח התנהגותם של מנהיגינו כסוחרים בשוק בשר.
ל"מרקסיסט" פרוליך,
החיזבאללה הוא ארגון טרור כמו שישראל היא ארגון טרור. בשני המקרים מדובר בגופים פוליטיים שבצד פעילות הטרור מנהלים פעילות פוליטית ענפה.
הפונדמנטליסטים בכל מקום בעולם מנצלים את מצוקת העניים, ולענין זה אין החיזבאללה שונה מש"ס או מבוש ותומכיו הנוצרים.
בעימות בין ישראל והחיזבאללה שהחל במלחמת לבנון הראשונה, ישראל היא לא רק הצד הלא צודק אלא גם היותר אכזרי. העובדה שאתה מגן בעניין זה על ישראל מוכיחה את מה שהעיר המגיב מעליי כי הציונות משבשת אצלך את המרקסיזם.
לגידעון:
אתה משווה את ישראל בכלל בדמות ש"ס מול החיזבללה. האים ש"ס מייצגת את ישראל כולה ?
בחוסר ההבחנה שלך אתה משתמש בכלים דמגוגיים מוכרים,בטעויות לוגיות ובחוסר אוביקטיביות שבכוונה או ללא כוונה.
גם הכינוי "מרקסיסט" שנתת לי זה צעד ציני
ווודאי שאני יכול ללמד אותך רבות על מרקסיזם,כשיותר מפעם אחת "הסברתה" גישתך המנוגדת למרקסיזם.
ישראל היא מדינה לאומנית,אבל עדיין היא כוללת בתוכה (ואני מקווה שאתה נכלל בהגדרה זו),אנשים שפויים המתנגדים ללאומנות,לכיבוש,לחוסר אנושיות ולברבריזם של הפונדמנטליסטים.דבר זה לא קיים בחיזבללה.
בהשוואה שלך של "ישראל בכללותה" ללא הבחנה מול ארגון מונוליטי,מאוחד,נוקשה כמו החיזבללה,אתה פועל באופן דמגוגי ולא משרת שום מטרה צודקת,כפי שביקורת אמיתית אמורה לשרת.
מי שיש לו חושים חדים יכול להבחין זאת כבר בכותרת מאמרך. "מי יותר אכזרי" ???
א. שבירת השיאים בתירוצים שאתה נותן כל פעם שהמציאות מבלבלת לך את התיאוריה מעידה בהחלט על דבקות במשימה….כמו זה שהציונות משבשת אצלו את המרקסיזם, השאיפה שלך שלא לראות את המציאות ולהתעלם מכל חוק אנושי משבשת אצלך את היכולת להעביר ביקורת נורמאלית. עכשיו התירוץ שלך הוא נשק גרעיני? תראה לי מדינה שכל המדינות שמקיפות אותה מאיימות להשמיד אותה שלא תצטייד בנשק גרעיני?
אנשים שישראל חטפה ששנים לא ידעו אם הם בחיים או לא? יש הוכחות? הוכחות מעבר לכל מיני שמועות בקרב אנשים כמוך ששקועים רוב היום בניסיון להפריח שמועות על מישהו שכביכול נחטף ע"י ישראל. הבט כיצד חוזרים השבויים מישראל לעומת אלו החוזרים ממדינות ערב…בקיצור…הביקורת שלך מאבדת ממשמעותה עם כל מאמר שאתה כותב וכך גם דעותך…מילא הדיעות המרקסיסטיות שאותן לא צריך להיות גאון כדי להפריך אלא רק להביט למציאות…גם הדיעות האלק הומאניות…המשך לכתוב אתה מהווה משב רוח רענן בעולם הבידור הישראלי המשמים.
"המרקסיסט" הציוני תמיד מצא לו "ריאקציונר" תורן בין הפלסטינים לתלות עליו את אשמת השוד והנישול הקולוניאליסטי-ציוני של אכרים ופועלים פלסטינים. פעם היה זה אמין אל חוסייני עכשיו אלו הפונדמנטליסטים של החמאס. עם נלחם נגד משעבדיו במה שיש לו. ואם האידיאולוגיה שלו לא מוצאת חן בעיני "המרקסיסט" עדיין הם נלחמים מלחמת שחרור והוא הריאקציונר.
(מתאים גם לחיים ברעם וכיו"ב הומניסטים אוניברסלים פחחח)
ה"גינוי" המאולץ שלך את החמאס / חיזבאללה /איראן / סוריה / השלם את החסר, נתפס כמילים ריקות משום שלא נגזרות ממנו מסקנות מעשיות לפעולה (בניגוד לגינויים שלך את ישראל).
ולענות מראש לטענה הבאה שלך (אני מבקר את המחנה שלי) – פעולה יכולה להיות בתוך המחנה – ואז זו פעולה מתקנת. פעולה יכולה להתייחס גם ל"אחר" ואז היא פעולה מתגוננת, תוקפת, או משתפת פעולה.
מעניין שאתה יודע לשתף פעולה עם מי שאתה מסכים אתו במחנה האחר, אבל לא מסכים לפעולה מתגוננת/תוקפת נגד מי שאתה טוען שאתה לא מסכים אתו במחנה האחר.
עוד דבר מעניין – ההגדרה שלך ביחס ל"אנחנו" ול"אחר" משתנה לפי הנוחיות.
לצורך ביקורת חותכת וקטלנית, "אנחנו" זה תמיד ישראל.
לצורך שיתוף פעולה, "אנחנו" זה א-יינה "שוחרי השלום" (זאת אומרת – כל הערבים, ועשרה ישראלים וחצי שהמכנה המשותף להם הוא אנטי-ציונות מיליטנטית). מחנה ה"שלום בלי ישראל" קוראים לזה. אפשר גם "רק חיסול ישראל יביא שלום" או "שלום על ישראל, וברוך שפטרנו".
מסקנה – מי שאומר "אנחנו" על ישראל אך ורק כשצריך להגיד עליה משהו רע, לייחל לסופה, ולפעול לחורבנה, הוא לא "אחד משלנו" אלא מתחזה שה"אנחנו" בשבילו הוא אינסטרומנט בלבד. תחפושת לשעה להטעות את האוייב .
ו-לא, תעודת זהות איננה זהות, כמו שתעודה מהרבנות איננה עדות לאהבה.
התעודה שהנפיקה המדינה הלא לגיטימית בעיניך, אין לך זכות מוסרית להשתמש בה כעדות ל"אנחנו". אם המדינה לא לגיטימית, התעודה היא נייר חסר משמעות.
אתאיסט מוצהר המטיף בלהט לאורתודוקסים מה רוצה אלוהים באמת, הוא לא יותר מאשר פריק-שואו. אף אחד לא לוקח אותו ברצינות.
ל"סתירה פנימית" (שם לא בדוי)
אינך מסוגל להבחין את הריאקציונרים מכל עם,כולל העם הפלסטינאי,המובילים את עמיהם לאסון אחרי אסון.
רק הנהגה בלתי דתית,בלתי מסטית,בלתי לאומנית,אלא אינטרנציונליסטית הגודלת באחדות של העובדים והעניים של כל העמים,היא שיכולה לקדם את האינטרסים של אותם העניים ועובדים.
שום תנועה לאומנית ודתית מסוגלת לעשות זאת.
כן,אמין אל חוסייני,החאמס והחיזבללה הם אויבי העם הפלסטינאי,כפי שהם אויבי העובדים והעניים הישראלים.
כן,תמיד מצאתי ריאקציונרים בעם הפלסטינאי,כמו שיש בכל עם אחר,כולל העם בישראל.
אצלך,אין הבחנות "עדינות" כאלה,כי הלאומנות שלך לא נותנת להבחין בין ירוק,או ורוד לאדום.פשוט,אתה עוור צבעים,(ועוד כמה דברים נוספים).
הו, התגובה "לגדעון" מצויינת.
הרשה לי רק להוסיף כמה שיר ההלל לאנושיותו של החיזבאללה נשמע מגוחך עכשיו כשאנחנו יודעים את הסוף של הסיפור.