הגורמים הפוליטיים הפלסטיניים לא מכירים בהתנחלויות ולכן אין הכרה רשמית של משרדי הרשות הפלסטינית בעובדים הפלסטינים שם. לפיכך, אין הרשות מפצה עובדים אלה בעקבות תאונות העבודה בהתנחלויות. יחד עם זאת, האיגודים לא יכולים לשתוק על הפגיעה והפרת זכויות העובדים.
בשנת 1997 נוצר הקשר הראשוני עם העובדים שסיפרו לנו על השכר הנמוך ועל תאונות העבודה רבות המתרחשות בהתנחלויות. ועד העובדים הראשון שהוקם היה במפעל ימית. הצלחנו לאחד את העובדים ולאחר שביתה ופעולות מחאה נחתם הסכם עם המעסיק על העלאת השכר היומי ל- 75שקל, אימוץ חוק העבודה הירדני ותשלום לעובדים עבור ביטוח רפואי. עקבנו אחרי הוועד במפעל ימית שהפך למודל באזור התעשייה עד לאינתיפאדה השנייה בשנת 2000. אז, הפך אזור התעשייה הנמצא על קו התפר, למקום בו קיים חיכוך חם בין התושבים הפלסטינים לבין החיילים הישראלים. באותה תקופה, שמונת המפעלים באזור ניצלו את המצב הפוליטי ואת המצוקה הכלכלית של העובדים הפלסטינים והקצינו את תופעות הניצול והפרת הזכויות, תוך שהם מפרים את כל חוקי העבודה.
אינני יודע למה קראו לאזור "ניצני שלום" למרות שהוא הורג כל סימן לשלום ולחיים. אזור התעשייה הוקם על אדמות טול-כרם ונשלט על ידי הצבא הישראלי. רוב המפעלים שם עברו מישראל לקו התפר, הגובל עם טול-כרם בשל כוח העבודה הזול. וכנראה מתוך מחשבה ששם לא תהיה אכיפה של תקנות איכות הסביבה. מתאים לישראלים לזרוק את הזבל התעשייתי הזה אל הפלסטינים, מתוך מחשבה שאנחנו פחות אנושיים. באזור התעשייה עובדים כ- 412 עובדים קבועים, ויש מאות עובדים מזדמנים. אחד המפעלים, המתעסק עם חומרי כימיים, גרם לענן כבד ושחור לרחף מעל העיר במשך ימים. במפעל אחר, מצאו את מותם ששה עובדים, מחציתם מתאונות עבודה והחצי השני כנראה בגלל החומרים המסרטנים אליהם נחשפו. המפעלים גם גורמים למחלות בקרב התושבים הגרים בסביבה. לפי נתוני משרד הבריאות הפלסטיני יש מספר כפול של מחלות הריאה ומערכת הנשימה באזור טול-כרם מזה של העיר שכם, למרות שמספר התושבים בשכם הוא פי שלושה ממספר תושבי טול כרם. הנתונים המדאיגים האלה מובילים אותנו למחשבה, שצריך לעצור את ההפקרות חיינו.
לפני יותר משנה התחדש הקשר עם העובדים, עם תחילת המעורבות של עמותת "קו לעובד". ואז החלו להגיע שוב עדויות העובדים, על תנאי העסקה קשים ביותר. באחד המפעלים נבחר ועד עובדים ולאחר כמה שבועות פוטרו שלושה מחבריו על ידי המעסיק. עמותת "קו לעובד" כעת בהליכים משפטיים כדי להוכיח שמדובר בפיטורין שלא כדין על רקע התארגנות. באותו מפעל ארעה תאונות עבודה וידו של עובד נכרתה, אולם נמנע ממנו לקבל טיפול רפואי בישראל. אנחנו רואים בשטח איך קבלני כח-אדם, ראיסים פלסטינים עושים את העבודה השחורה עבור הישראלים כאשר הם מפלגים בין העובדים. אחד מהם ניסה ולא הצליח לחדור למפעל ימית ולסכסך בין העובדים, אך הצליח במפעל אחר. הוא הביא עובדים מחברון כדי לעבוד בצפון הגדה.
גם אצל המעסיקים הפלסטינים יש ניצול. כוח העבודה באזור טול-כרם מונה כ- 44 אלף עובדים, כ- 12 אלף מתוכם עובדים קבועים בישראל, ברשות הפלסטינית ובהתנחלויות – שאר העובדים מובטלים. בטול כרם אין אזור תעשייה; ישנם כמה מפעלים קטנים של מזון, בטון, מחצבות ומתפרות- רוב המתפרות עובדות בשביל חברות ישראליות.רוב הלכלוך והזיהום בסביבה מקורו באזור התעשייה, יחד עם זאת גם אחריות על החקלאים הפלסטינים המשתמשים בחומרים מסוכנים, מוטלת אחריות. אולם, עדיין, אין מקום להשוואה בין הנזק הסביבתי שגורם אזור התעשייה, לשימוש בחומרי החקלאות המסוכנים. במפעל לשחזור בלוני גז, כאשר בלוני הגז האלה נפתחים לניקוי יוצאים מהם גזים מסוכנים. בפגישות עם התושבים מתברר שרוב המפעלים באזור מתעסקים במחזור אשפה תעשייתית מסוגים שונים. ולכן הם נחשפים לרעש, לאבק, עשן וריחות.
* מוחמד בלידי, הוא מזכיר סניף הפדרציה הכללית של העובדים הפלסטינים בטול כרם
כמי שמכירה את המקום, אעיד שכל מילה אמת. לפני שנה גם פורסמה על אזור התעשייה כתבה גדולה באתר וואלה, — קישור — המציאות שם מזעזעת וההסתדרות שותקת
אם מה שכתוב במאמר נכון צריכה מדינת ישראל לטפל בנושא בחומרה. יש לעכוף את חוקיי איכןת-הסביבה והמישרד לאיכות הסביבה צריך לידאוג לכך וליסגור מיפעלים שלא עומדים בתקנים הישראלים.
בהקשר לשכר:
שכר המינימום, גם במדינת ישראל איננו נכון וגרם להגברת האבטלה בפריפריה ןבישובים הערביים.?שכר המינימום צריך לפי כוחו של כסף במקום שבו חי העובד (דונם אדמה עולה בשכם כ-25,000 שקל ברא’שלצ 5000000 שקל בפרפריה הישראלית אולי200,000 שקל. החינוך בישראל יקר בטול-כרם זול. פאלפאל עולה בטול-כרם 2 שקל)
לכן צריך לשלם לעובד הזר פחות מהשכר בישראל אבל שכר שייתן לו רמת חיים טובה בסביבת מיחייתו. וישאיר לו הכנסה פנויה לחינוך ילדיו.
השכר צריך להיות מעובר לעובד דרך גוף ישראלי
ויכלול ביטוח תאונות חופשה שנתית,ושבת מנוחה
נעשה להם טוב יהיה לנו טוב