המערכת הפוליטית שלנו נתונה לטלטלות הנעות משערוריה לשערוריה , ולמעשה חושפות את אזרחי המדינה למציאות חיים ,שאחד המאפינים שלה מתבטא באי הודאות מה טומן בחובו המחר.
הגילויים התופסים כותרות וכתבות בעיתונות מעניקות לנו תחושה, שאנחנו האזרחים מפקידים את גורלנו בידי שררת ממון שאין לה גבולות , והיא רחוקה מלהעניק לאזרחים את מה שהם מצפים מאותה מערכת שהם בחרו בה.
ה"ארץ" מ – 1.7.08 נותן במה לטל זילברשטיין , מי שהיה יד ימינו של אהוד ברק בעבר , שבאיחור של מספר שנים נזכר שאהוד ברק חייב לו מליוני שקלים . כדי שהתביעה הזו תקרום אור וגידים ,שולח טל זילברשטיין לקידמת הבמה את מי שהיה מאחורי הקלעים איש השטח של מפלגת העבודה .
אותו איש שטח העונה לשם שמואל לוי היה שותף זוטר בהפעלת מכונת שקלים ודולרים , שבאופן בלתי חוקי זרמו לידי הפעילים הרבים. חלק הארי של הכספים הגיעו מגורמים עלומים לידי עמותות בישראל.
למעשה בשיטה הזו פעל ביבי נתניהו, שרפד בכספים ממקורות עלומים את מסעו לכיבוש השלטון מידי שמעון פרס . אביגדור ליברמן גם הוא נמנה לאלו ששמנו בכספים ממקורות זרים את מערכת הבחירות של מפלגתו – "ישראל ביתנו". צבע מיוחד למכונה הנגועה הזו נותן היום ארקאדי גיידמאק.
מי ששכלל את השיטה הבזויה של קנית שלטון במעטפות של כסף זה אהוד אולמרט , המכהן כיום בתפקיד ראש הממשלה. ואי אפשר שלא להכניס לרשימה החלקית הזו את מר הירשנזון, שמעטפות של כסף סללו לו את הדרך למשרת שר האוצר.
משבר האימון במערכת הפוליטית ובמיוחד במי שעומד בראשה יצר בליכוד את התחושה , שהנה הם יכולים לתפוס טרמפ וניתן להביא להחלטה בדבר פיזור הכנסת. ניכר היה שביבי נתניהו, סילבן שלום ולימור ליבנת כבר תפרו חליפות. אך למעשה מאחורי תיאטרון האבסורד שפעל כאן בימים אלו האם תפוזר הכנסת או לא, היינו עדים לחשיפה מה מניע את ממשלת אולמרט ומה מניע את הימין ,שלמרבה הצער תופס תאוצה מדאיגה.
בלחץ ארה"ב – שמבקשת להצטייר כמי שדואגת גם לאינטרסים הפלשתינאים – מוכנה ממשלת אולמרט לבצע מספר ויתורים והקלות לא משמעותיים לצד הפלשתינאי. אל מול הנכונות של ממשלת ישראל לביצוע ויתורים קוסמטיים חסרי משמעות, שבוודאי אינם מסיימים את הכיבוש, יוצאות מפלגות הימין במסע רעשני נגד הממשלה , שכביכול מותרת על כל נכסיה של מדינת ישראל.
לכן היטיבה לעשות סיעת חד"ש בכנסת שהחליטה לא לתת יד ליוזמות של סילבן שלום ולצעקנות המבעיתה של גדעון סער.
למרבה הצער, לפתיון הזה של הימין נפלה ח"כ זהבה גלאון , שגילתה תמיכה בלתי מסויגת בהצעה של הימין לפיזור הכנסת לפני שמפלגת העבודה נטרלה לפי שעה את האפשרות הזו.
*
בימים האחרונים בימת הכנסת הפכה לשק חבטות בציבור האזרחים הערביים ובנציגיו, שנבחרו לייצגו בכנסת ישראל.
על סדר היום של הכנסת הונחו הצעות חוק שכל תכליתן לפגוע בנציגות הנבחרת של המיעוט הלאומי הערבי. מדאיגה העובדה שהצעות אלו הן לא רק פרי יוזמה של מפלגות הימין, אלא יש להן אוזן קשבת במפלגות השלטון ב"קדימה" וב"עבודה". נוצרה שותפות הדוקה בין כל מפלגות הימין ובין ממשלת ישראל להעברה שורה של החלטות, שכל תכליתן ליצור דה לגיטמציה של ציבור האזרחים הערבים ונבחריו.
נגד מגמות אלו חייבת להיות תשובה משמעותית על ידי איחוד כוחות של כל מרכיבי מחנה השלום . איחוד זה דרוש לנו במיוחד מול קריאות חוזרות ונשנות למלחמה נגד איראן. הפתרון הוא למעשה לא במלחמה נגד איראן אלא במאבק נגד כל חימוש גרעיני הן של ישראל והן של כל מדינה אחרת במזרח התיכון.
בין ממשלת ישראל ובין הימין בישראל אין חילוקי דעות בדבר הכנת הקרקע והכשרת הלבבות לקראת מבצע צבאי באיראן.
אל מול סכנת המלחמה תשובת מחנה השלום חייבת לקבל ביטוי באחדות המחנה, שיהווה סכר משמעותי שימנע את הגררותה של ישראל למערבולת דמים , העלולה להבעיר את המזרח התיכון.
