האוליגרך הישראלי תושב לונדון לב לבייב פיטר בסוף השבוע 153 עובדים במלטשת יהלומים בבעלותו שבוינדק – בירת נמיביה. הפיטורים, כולל פיטורי כל נציגי העובדים, באו על רקע שביתה שפרצה במלטשה לפני כשלושה שבועות. השביתה, שקיבלה את התמיכה הפעילה של איגוד עובדי המכרות המקומי, פרצה על רקע יחסיה הנוקשה של ההנהלה כלפי העובדים, כולל פיטורים בלתי חוקיים, אי-הכרת ועד העובדים ואף אלימות מצד המנהל. עוד מאה עובדים אמורים לקבל מכתבי פיטורים בתחילת השבוע, ביום שני.
כעת האיגודים המקצועיים בנמיביה ובדרום אפריקה השכנה פתחו במסע נגד הפיטורים, להחזרת המפוטרים למקום עבודתם, לפיטורי המנהל ולהכרת ועד העובדים.
מפעל הליטוש, של התאגיד LLD Diamonds (ראשי תיבות של לב לבייב) הוקם ב-2004 בטקס גדול שנערך בהשתתפות מאות אנשים מנמיביה, אנגולה, דרום אפריקה, ארצות הברית, רוסיה וישראל. הטקס התקיים במעמד נשיא נמיביה, ראש הממשלה ושר התעשייה והמסחר הנמיבי, שהגדירו את המפעל כ"מפעל הליטוש הגדול ביותר באפריקה".
המלטשה נוספה לחברה מקומות נוספת מקבוצת לבייב בנמיביה:
Samicor – (Sakawe Mining Corporation LTD) – המפיקה יהלומים לאורך חופי נמיביה. החברה מעסיקה 300 עובדים, מהם 74% נמיביים. החברה הוקמה בהשקעה של יותר מ- 300 מיליון דולר נמיביים – כחמישים מיליון דולר של ארה"ב.
המפעל המפטר הסדרתי הוקם בעקבות הסכם שחתם לבייב לפני ארבע שנים עם ממשלת נמיביה המעניק לאיל ההון הישראלי את הזכות לכרות יהלומים במדינה הנחשבת כבר זמן רב למבצרה של יריבתה המושבעת – דה-בירס. נמיביה היא עתה המדינה השלישית אחרי אנגולה ורוסיה שבה לבייב נוגס בעסקיה של החברה הדרום-אפריקנית, השולטת בענף כריית היהלומים למעלה ממאה שנה.
קבוצת הכרייה אנגלו-אמריקן מחזיקה ב-45% מדה-בירס. קבוצת לבייב, לקוחה לשעבר של דה-בירס, מעריכה שבעסקה הנמיבית מדובר ב-12 מיליון קראט לפחות, בשווי ממוצע של 160-100 דולר לקראט. הקבוצה אומדת את שווי העסקה בכ-1.56 מיליארד דולר ביהלומי גלם. ההסכם מעניק לסמיקור, הנשלטת על ידי קבוצת לבייב באמצעות החברה-הבת LL Mining מאמסטרדם, 13 רישיונות כרייה ימיים ו-23 רישיונות חיפוש, המכסים 14 אלף קמ"ר.
יהלומים אלה הגיעו בעבר לישראל ועובדים ישראלים עסקו בליטושם. לא עוד. לבייב למד דבר מה מן הגלובליזציה והחליט שעל מנת למקסם את רווחיו הוא חייב להעביר את ליטוש היהלומים ממדינת ישראל, בה בעבר פעלו ועדי עובדים חזקים בענף, אל ארצות הפריפריה. המלטשה שהוקמה ליד וינדהוק נוספה למפעלי ליטוש שבבעלות לבייב ברוסיה, הודו, סין, דרום אפריקה, אוקראינה וארמניה.
פיטורי על עובדי מפעל יהלומים שובתים ברמת-גן או בנתניה, לא היו עוברים בשקט. אבל בנמיביה הרחוקה? מתברר שגם בנמיביה הרחוקה הפיטורים שבאו בעקבות שביתה לא התקבלו יפה. צעד זה מזכיר יותר מדי את יחסם של הקולוניאליסטים הלבנים אל העובדים השחורים. ועל כל נכתב רבות בעיתונות שבדרום היבשת השחורה.
לבייב נחשב לאחד משלושת הישראלים העשירים ביותר. מגזין "פורבס" פרסם את דירוג האנשים העשירים ביותר במזרח התיכון. לבייב דורג במקום ה-122 עם הון מוערך ב-4.1 מיליארד דולר, כאשר הישראלים שמקדימים אותו בדרוג הם סטף ואיתן ורטהיימר עם הון מוערך של 4.5 מיליארד דולר ושרי אריסון עם הון של 4.3 מיליארד דולר.
בדירוג אחר של "פורבס" שמנה את האנשים העשירים ביותר בעולם כולו, דורג לבייב במקום ה-210 בעולם, אך מקורביו, לפי ה"פורבס", טוענים שהונו האמיתי של לבייב קרוב יותר ל-8 מיליארד דולר, מה שהופך אותו לישראלי העשיר ביותר. ואם השיעור הגלובליזציה הראשון שלמד ה"ישראלי העשיר ביותר" הוא לגזול את פרנסתם של העובדים הישראלים לטובת העובדים בנמיביה. השיעור השני, הוא שבעלי הון גדולים מתגוררים במקומות בהם לא משלמים מסים. וכך לבייב עזב את ישראל לטובת לונדון לפני מספר חודשים. דוברו, רני רהב, מסר אז כי "לב לבייב, יו"ר מועצת המנהלים של אפריקה ישראל ויו"ר קבוצת לבייב הבינלאומית, מחלק את זמנו כבר שנים בין בתיו במוסקבה, בני ברק, ניו יורק ולונדון. מאז הנפקת אפ"י דיוולופמנט בלונדון ומינויו ליו"ר אפ"י דיוולופמנט, הדבר מצריך ממנו לשהות זמן ממושך בלונדון. יצויין כי לב לבייב ימשיך בכל תפקידיו הציבוריים באפריקה ישראל בארץ ובעולם", אך ברצון לצמצם את חבות המס נעוצה הסיבה האמיתית למעבר מק"ק (קריית קודש) בני ברק לבית ששוויו 70 מיליון דולר בק"ק לונדון. עכשיו הוא יכול גם לחסוך חלק ממסיו שמצאו קודם את דרכם לאוצר המדינה. בכלכלנית קוראים למהלך בשם "תכנון מס".
אך לבייב המפטר הסדרתי אינו מסתפק בצבירת הון. בחודש ספטמבר אשתקד פרסם ה"ניו יורק טיימס" ראיון עם לבייב, שאמר לכתב העיתון, זאב חפץ, בתגובה לשאלה האם יש לו שאיפות פוליטיות אישיות – "האם הייתי רוצה להיות ראש ממשלה? אולי. כשאהיה בן 60″. וכאן השיעור השלישי בגלובליזציה קפיטליסטית: לא תאמר "הון ובשלטון" – מעתה יש להגיד "ההון שבשלטון".
שילוב מבחיל של אמונה דתית-חרדית מנוונת שאבד עליה הכלח, בד בבד עם תפיסה וגישה של ניאו-ליברליזם קיצוני מכוער וקפיטליזם-חזירי אכזרי ומתועב, הגורסות שעןבדים הם רק אמצעי-ייצור למיקסום רווחיו של בעל-ההון, עתיר ההון המעביד, אחרת הם חשובים כקליפת השום – והם, כנראה, ממאפייניה של תפיסה מעוותת ומחליאה זו הרווחת, למרבה-הצער, גם כאן בארץ ומתפשטת פה לאחרונה כאש בשדה-קוצים.
פשיזם כבר אמרנו?
מהטקסט של המאמר משתמע מספר פעמים, כאילו עדיף להעסיק עובדים ישראלים ולא עובדים נמיבים, הודים או סינים.
האם באמת מתכוון כותב המאמר שעובד ישראלי טוב יותר מעובד במקום אחר בעולם?
הפאשיזם היה ברובו הגדול תנועה של עובדים ושל מובטלים.
מעמדות הביניים באופן מסורתי לא אוהבים ההתערבות של המדינה בחייהם, בין אם בצורה של מיסוי גבוה (שנעשה בפאשיזם) או של עודף בירוקרטיה והלאמות. בגרמניה למשל המעמד הבינוני הצביע לשמרנים הנוצרים עד הסוף המר בדבקות שאין שניה לה. מי שהיה עיקר בסיס המצביעים של הנאצים היו חלק מהבורגנות הגבוהה, המובטלים והעובדים שנפלו למלכודת הרטוריקה הפופוליסטית.
לכן יש בסיס לדבר על הימין הקיצוני, ובעיקר הליכוד וליברמן כפאשיסטים, מאחר והם משתמשים בדמגוגיה סוציאלית על מנת למשוך את השכבות הנמוכות. ובניגוד למפד"ל וש"ס עושים זאת עם עירוב של מעט מאוד רגשות דתיים באופן יחסי.
לא, לא פשיזם.
לא כל מישהו לא נחמד, או אפילו מאוד לא נחמד, הוא פשיסט.
פשיזם זו תנועה לאומנית של מעמד הביניים, ולא של בעלי הון.
היחס הזה לפועלים היה קיים עוד במאה ה-19, הרבה לפני הפשיזם ולא בישראל (ואם נפליג אחורה יותר, הוא גם היה קיים כמובן בעולם העתיק כלפי העבדים…).
מעכשיו תאמר-
היטלר,מוסוליני,ליברמן,מפד"ל= פשיזם.
נתניהו= ניאו-ליברליזם (למרות שבליכוד יש גם יסודות פשיסטיים).
פאשיזם היא תנועה חילונית. לכן לא ניתן לומר שהמפד"ל פאשיסטים באופן גמור. הם לא מאמינים בקדושת האדמה והלאום אלא בקדושת האדמה וספר התורה, וזה הבדל חשוב.
באירופה הפאשיזם הייתה תנועה של מעמד בנוני ששנא את התאגידים הגדולים ובתי הכל-בו, ומצד שני פחד מהקומנסטים ומעמד הפועלים.
בגרמניה הנאצית הם זכו לתמיכה הכי הגדולה מהמעמד הבנוני: סוחרים זעירים, משכילים, רופאים, עורכי דין וקבוצה שניה הייתה מובטלים ואיכרים.
הפועלים במיוחד המאורגנים הצביעו לקומנסטים והסוציאל-דמוקרטים, ואילו בעלי ההון כלומר: תעשיינים גדולים, ויונקרים פרוסים שתיעבו את היטלר ואת מוצאו הצביעו למפלגת העם השמרנית.
למיטב ידיעתי, רוב הפועלים תמכו במפלגות הסוציאליסטיות או במפלגות נוצריות.
בסיס התמיכה של הנאציזם היה זעיר-בורגנים, חלקים מהאיכרות, פושעים, מובטלים.
הבורגנות הגבוהה חשבה שהיטלר סתם אידיוט, ותמכה בו רק לאחר שעלה לשלטון והתברר שהוא מדכא בחריפות את מעמד הפועלים והמשיכה לתמוך בו כל עוד הוא היה טוב לרווחים.
חלקים גדולים של מעמד הביניים, גם אם לא היו תומכים נלהבים, שמחו בינואר 33′ ש"עברה הסכנה האדומה".
אולי יש בליכוד זרמים פשיסטיים, אבל בעקרון זו מפלגה ניאו-ליברלית, קיר-ברזלית פרו-אימפריאליסטית.
אני לא חושב שרגשות דתיים הם הקריטריון לפאשיזם, והמפד"ל היא מפלגה פאשיסטית לכל דבר ועניין. ש"ס היא מה שמשלמים לה להיות…
באופן עקרוני, יש מין ציפייה בשמאל שאחרי משבר גדול של הציונות, אולי אחרי מלחמה לא מוצלחת, תהייה התפכחות רבתי ונסיגה מתמיכה באימפריאליזם וכו’.
אבל נראה לי שמאורעות המלחמה האחרונה והאינתיפאדה מוכיחים שיש סיכוי יותר גדול שבמצב כזה יבוא גל פאשיסטי ולא סוציאליסטי…
מעניין מאוד, אבל לאחר קריאת המאמר הזה באתר הגדה השמאלית חיפשתי בעיתונות העברית את הידיעה על השביתה בנמיביה הרחוקה… ולא מצאתי שום ידיעה! אף עיתון לא כתב ולו מילה אחת על פיטורי השובתים על ידי הגביר לבייב.
הנתונים הבאים מאששים את דבריו של ההיסטוריון דווקא:
— קישור —
"About 40 per cent of the party were working-class and one worker in every four voted Nazi in July 1932. No less than 55 per cent of Nazi SA stormtroopers came from working-class backgrounds."
ממש ממש לא נכון. לנאצים היו פעילים בקרב האיגודים המקצועיים ועובדים רבים תמכו בהם, בעיקר בקרב העובדים בדרום המדינה אם אינני טועה (הצפון העירוני נטה יותר ל-SPD וקומוניסטים). גם חלק מהגיוסים הגדולים של הנאצים לפלוגות הסער היה מקרב האיגודים המקצועיים. באופן כללי מנהיגי המפלגה לא נטו לראות במובטלים ובעניים "כוח עבודה" מוצלח במיוחד, מאחר והם נתפסו כחולניים וחלשים.
בקשר לתמיכה בקרב ההון הגדול היו מספר בעלי הון ספציפיים שתמכו בהיטלר עוד משנותיו הראשונות בפעילות הפוליטית, בעיקר מתחומי יצור הפלדה והפחם.
Hitler appealed to the bulk of German farmers, war veterans and the middle class, who had been hard-hit by both the inflation of the 1920s and the unemployment of the Depression. Hitler received little response from the urban working classes
— קישור —
בוויקיפדיה יש הרבה דיסאינפרמציה. שים לב שבחלק שציטטת לא מופיע קישור למקור, וגם לא source needed. כלומר מדובר ב"ידע עממי" מהסוג שוויקיפדיה מלאה בו, שלא צריך אישושים.
אני נוטה להאמין יותר להיסטוריון, שהביא קישור עם מקור מבוסס.
חשוב גם להבחין בין סוגים של פועלים.
אני אתפלא לגלות תומכים נאצים בין פועלי המתכת בברלין, פחות בקרב פועלים חקלאיים עונתיים.
אם נזכור שמר לבייב הנ"ל הוא גם מבעלי חברת "דרך-ארץ", מפעילת כביש 6 (וידועה בשיטות הגבייה האפלות שלה) וכן שותף בכלא הפרטי שזוממים עלינו, אזי הכבות במאמר הנ"ל הוא סימן לא טוב לבאות.
החקלאות בגרמניה, ובאירופה בכלל בתקופה זו, לא היתה כזו שזקוקה לכמות גדולה של פועלים. היא היתה בעקרון בנויה על חוות משפחתיות שדרשו מעט כוח אדם במשך כל השנה. הפועלים האירופאים היו בתקופה זו כמעט כולם פועלים תעשייתיים, עם רוב מובהק לצווארון כחול.
לכל החכמים יודעי דבר ואנשי עסקים מנוסים ומיומנים שגם על הדרך יצא להם לעמוד בפני החלטה או שתיים בעניין הקמת מפעלים או סגירתם או כל אסטרטגיה חלופית אחרת שכרוכה בהשקעה לא קטנה ולכל אלה שיושבים מול המחשב ומה שהם צריכים לעשות זה להעביר את ידם על המקלדת ולומר בכתב מה שעולה על ליבם ואפילו עם חשיבה לפני …יש לי שאלה ,איך אתם הייתם עושים לו הייתם במקום מר לבייב הנכבד או מה הייתם מציעים?אז חדל קשקשת ברשת וצאו לעבוד…אולי כך תוכלו לקנות תכשיט עם יהלום מלוטש (מנמיביה) לאחד מאהובי ליבכם.תחשבו טוב תעשו טוב.