הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-4 בספטמבר, 2008 74 תגובות

סיפוחה הכפוי של יפו לתל אביב ב-1950 לא נעשה במקרה. כבר אז זיהו ראשי המדינה את תהליך ההתאוששות, האטי אך הנחוש, העובר על הציבור הפלסטיני הנותר בגבולות מדינת ישראל לאחר שרובו גורש ומאות מיישוביו נחרבו עד היסוד.


כבנים לקולקטיב שידע רדיפות וגירושים הבינו שגם ציבור בן 3,000 איש, דווקא עקב הזעם והתסכול הממלאים אותו, יכול לשוב ולהתבסס כאחד היישובים המובילים בתהליך שיקום זה. הסיפוח נועד למנוע מצב שבו במרכז הארץ תהיה עיר ששיעור ניכר מאוכלוסייתה הוא ערבי, ואף צפוי לעלות בהדרגה.

מטרה זו אכן הושגה: אם ביפו אחוז האוכלוסייה הערבית פלסטינית גבוה ביחס לשאר הערים המעורבות, הרי שב"תל אביב-יפו" הוא הנמוך מכולן. אף שמאז הנכבה מספרם של ערביי יפו עולה בהתמדה, וכיום הוא נעמד ל-23,000 בקירוב, שיעורו היחסי ב"תל אביב-יפו" של השתנה באורח משמעותי.


עד היום, בניגוד לרוב הערים המעורבות האחרות, לא מובטח ייצוג אותנטי לערביי יפו במועצת העירייה.


מקוּם המדינה עד 1965 התמודדה המפלגה הקומוניסטית הישראלית לבדה בבחירות למועצת עיריית "תל אביב-יפו", ובדרך כלל הצליחה להכניס לתוכה נציגים (מהידועים שבהם: פנחס טובי ואסתר וילנסקה).


הפילוג ב-1965 היווה מכה קשה למפלגה הקומוניסטית (שבתקופה זו כונתה כנגד רצונה "רק"ח") בציבור היהודי. מאז היא, ואחר כך חד"ש, לא זכו לייצוג בשום עיר יהודית שאין בה מיעוט ערבי, וחד"ש כמעט לא טרחה להתמודד בהן. הדבר היה נכון אף ל"תל אביב-יפו", על אף היותה עיר מעורבת שבה דאגה חד"ש להעמיד תמיד רשימה יהודית-ערבית למועצת העירייה.


השינוי הסתמן סוף סוף ב-1993: רשימת "כולנו למען יפו", שכללה אז את חד"ש בתל אביב וביפו, ואת מרבית הגורמים בקהילה הערבית פלסטינית ביפו – עברה בהפרש ניכר את רף המנדט בעזרת אלפי מצביעים יהודים וערבים, תל אביבים ויפואים. כחברי מועצה התחלפו ברוטציה חאלד כבוב (לימים שופט) ונאסים שאקר – איש חד"ש מובהק. ב-1998 חזר ההישג ביתר קושי, ונזקקנו לערעור על תוצאות הבחירות בכמה קלפיות שבהן לא היו פתקי ההצבעה שלנו.


מאז הקמתה של "כולנו למען יפו" קמו לה עוררין בקרב חלק מאנשי חד"ש בתל אביב. הוויכוח בעניינה היה למעשה חלק מהמחלוקת שהלכה ונתגלעה בשורות מק"י וחד"ש מאז התפרקות ברית המועצות. היו שהסיקו מההתפרקות הזאת שעל מק"י וחד"ש לשאוף לגידול מהיר ובלתי מבוקר בציבור היהודי, בעיקר תוך עמעום עמדותיה הברורות בנוגע לציונות ולמאבקיה של האוכלוסייה הערבית.


מק"י וחד"ש נחצות מאז למחנה שרואה את שותפיה הטבעיים של חד"ש בכוחות הפוליטיים המייצגים את האוכלוסייה הערבית בארץ ומתנגדים לציונות ולאימפריאליזם האמריקני; ולמחנה ששואף להתקרבות לשמאל הציוני. מחלוקת זו באה לידי ביטוי בבריתות אפשריות בבחירות לכנסת ולהסתדרות, ביחס ל"מסמכי החזון" של ועדת המעקב ובבחירות למועצת עיריית ת"א-יפו. אין בכוונתי לנתח כאן לעומק את שורשי המחלוקת ואת זיקתה המורכבת לשאלות אחרות.


ב-2003 – לאחר ניסיונות שונים מצד סניף חד"ש בתל אביב להקמת רשימה עם "עלה ירוק" או עם גילה הרץ – הוגשה רשימה משותפת לחד"ש ולבל"ד שכעת כונתה "יאפא". הנהגת סניף חד"ש בתל אביב פעלה בגלוי נגד הרשימה – דבר שתרם לעובדה שלא עברה את אחד החסימה, אף שקיבלה כ-400 קולות בתל אביב.


לקראת הבחירות הקרובות התבטאה ההתנגדות ליאפא "עיר לכולנו". על פי מצעה ומרכיביה של רשימת "עיר לכולנו" נראה שהיא קרובה ל"פורום ארגונים" או ל"חֶבֶר עמותות". חד"ש אינה מוצגת כמרכיב שלה. בכל הזדמנות מודגשת היותה של רשימה "על מפלגתית". מצעה ופרסומיה אופייניים לתרבות ה"ngo": רשימת תביעות אופרטיביות תוך פנייה למכנה המשותף הנמוך ביותר של מרכיביה השונים.


פעילות בעמותות ובחֶברי-עמותות חשובה במיוחד. גם אני פעיל ב"פורום הארגונים למאבק באבטלה" (שבינתיים שינה את ייעודו ל"פורום הארגונים לביטול חוק ההסדרים") ובעבר הייתי ב"פורום הירוק". הקו האדום לפעילות במסגרות כאלה הוא הרגע שבו הן מעלות בדעתן להשתתף בבחירות (ארציות או מקומיות) ולהוות מעין תחליף למפלגות השמאל.


למותר לציין שב"עיר לכולנו" אין כל התייחסות ספציפית לייחודה של יפו כעיר שבויה. יפו מוזכרת בנשימה אחת עם "שכונות הדרום", ו"תל אביב-יפו" נחלקת ל"מדכאים ומדוכאים", "עניים ועשירים", כמו כל עיר אחרת בעולם הקפיטליסטי, תוך הצנעת המאפיינים הייחודיים למקום המדובר. סיפוח יפו והנכבה שלה (הנמשכת עד היום בדמות צווי הפינוי וההריסה) לא צריך להיות רק אחד מתחומי עיסוקה של רשימה שמאלית ב"תל אביב-יפו", אלא עמוד התווך שלה.


אולם אין להתעלם מהבדלים חשובים נוספים בין מערכת הבחירות הקודמת לזו הנוכחית:


לפני חמש שנים בלטה בשורות חד"ש תל אביב שלילה מוחלטת – לא רק של האחדות היפואית אלא של עצם נחיצותו של סניף חד"ש נפרד ביפו. כיום כמעט לא נשמע ערעור על חשיבותן של השתיים. לכל היותר הן מתקבלות כעובדה שאין עוד טעם לדוש בה.


בניגוד לעוינות שהופנתה כלפי יאפא בבחירות הקודמות, כעת ניכרת הערכה וכבוד הדדיים, ובעיקר הבנה לכך שהמציאות האובייקטיבית ביפו המסופחת דוחקת ומגמדת את ההבדלים האידיאולוגיים בין הזרמים השונים בקרב הקהילה הערבית ביפו.


הבדלים בין שתי הרשימות המתגבשות קיימים, אך העובדה ששתיהן קמו למעשה ביוזמת אנשי חד"ש, ובראש שתיהן עומדים אנשי חד"ש – פירושה שהבדלים אלה אינם מונעים כינון רשימה משותפת, ואולי אף מחייבים אותה.


העיר לא תהיה "לכולנו" כל עוד מדובר ברשימה שאין בה ייצוג הולם לקהילה הערבית ביפו.


מאבקיהם של ערביי יפו נגד האפליה, הקיפוח, צווי ההריסה וכד’ זקוקים לתמיכה מתמדת ועקבית גם בקרב הציבור היהודי בשתי הערים. יאפא תמיד הדגישה את היותה רשימה יהודית-ערבית. תואר זה יאבד רבות ממשמעותו אם יתבטא רק בשילוב תומכים יהודים ברשימת המועמדים ובמטה הבחירות, תוך "ויתור" על קבוצה גדולה ומגובשת הכוללת את רוב פעילי חד"ש בתל אביב וחלק ניכר מהשמאל הרדיקלי שבה.


שמירת הפיצול עלול להביא לכך ששתי הרשימות לא יעברו את אחוז החסימה (מה גם שאחוז החסימה גדל בעקבות הורדת מספר חברי המועצה מ-31 ל-27), בעוד איחודן עשוי לקצור הישג חסר תקדים שיהיו לו גם השלכות ארציות.


העובדה שיאפא החליטה – בלא כל ערעור או ספק – לתמוך בדב חנין כמועמד לראשות העירייה ולא באסמה אגברייה למשל, והופעתו המרשימה של דב בכנס של יאפא שנערך ב-30 באוגוסט – מוכיחות ששתי הרשימות היו ונותרו שותפות טבעיות, ושום "פעיל ליכוד" לא משנה עובדה זו.


אם תנועת יאפא – המורכבת ביודעין ובמוצהר משתי מפלגות שאינן ציוניות – תהווה אחד משני מרכיבים שווים ברשימה למועצה – יש לצפות שמי שמזהה עצמו כ"פעיל ליכוד" יפרוש ממנה, ואם לא יפרוש – הרי שלצורך העניין אין לראות בו "פעיל ליכוד" (ולא משנה מה יגיד בראיונות לעיתון "הארץ").


אף שבשתי הרשימות לא מובעת התנגדות מפורשת לאיחוד, אין קושי להבחין שעניין האיחוד נדחק לסוף סדר העדיפויות של שתיהן, ושהן מציגות עצמן במשך זמן ניכר בפני הציבור כישויות נפרדות – דבר שהולך ומשתקע בתודעתם של הפעילים ושל הקהל הרחב.


להערכתי, הדבר החשוב ביותר המפריד בין התנועות הנפרדות הוא בעיקר מסורת פוליטית ותרבות ארגונית. בסופו של דבר הפער בין המטרות המהותיות אינו גדול, אלא מובע ב"שפה" אחרת (אם כי "שפות" שונות עלולות להוביל להתפתחותם של פערים עקרוניים במצב שבו הפיצול נמשך).


לפיכך משא ומתן שיתמקד בעקרונות ובמצע עשוי להתגלות כדו שיח של חירשים. דווקא "דיל טכני" לחלוקת מקומות המועמדים ברשימה המאוחדת ידגיש את המאחד ביניהן, בעוד ניסיון לליבון אידיאולוגי מורכב במועד כה קרוב לבחירות עלול לחדד ולהעצים את המפריד. בטרם נמצא עצמנו באמצע ספטמבר – חודשיים לפני הבחירות ויום לאחר מועד הגשת הרשימות – על צוותי המשא ומתן של שתי הרשימות להתכנס לישיבה קצרה שתתמקד בסידור רשימת מועמדים משותפת, ולהכיר בכך שעד הבחירות מדובר יהיה באיחוד רופף כשכל אחד משני מרכיביו יהיו מטה ופרסומים משלו.

תגובות
נושאים: מאמרים

74 תגובות

  1. רגיש בקצה הגיב:

    מה גורם לך לחשוב שהציבור היהודי יתמוך בביסוס אוכלוסיית האויב שלו ביפו?

    יהודון קטן,הלא תלמד לעולם?

  2. מ.ש. לאיש הרע הגיב:

    אני יהודי ישראלי, ולא אתן לאנשים רעים מסוגך להפיץ כאן שחיתות ופשע, להפיץ רטוריקה חסודה ומזוייפת המשמנת את הרס כל מה שבנינו כאן, להמליך עלינו זבל אנושי מסוג ברוך מרזל ואיתמר בן גביר, ולהקפיץ אותנו לדום שתיקה בשגב על מנת לבזוז אותנו, ולקרוא לאלה שמתנגדים להרס שאתה זורע, "יהודון" כפי שעשית בהודעה למעלה. במקום להפוך את ישראל למדינה המוקעת בעולם כולו, במקום לייצר את "הישראלי המכוער" איש הקומבינות וגסות הנפש השנוא בעולם, מוטב שתנסה לעבוד על עצמך ולשאול שתי שאלות: איזו רוח עיוועיח נכנסה בי? איך אוכל לתקן ולו קצת מה שקילקלתי?

  3. מ.ש: נותן התחת. וגם איקאה ישראל הגיב:

    האויב זה אלה המרמים אותך בגאראז’ים וברשתות השיווק, העירייה המנצלת את מצוקת החנייה בשביל לשדוד את ארנקך, בחורה מתעלקת הרואה בך ארנק מהלך, ותרבות השקר והשחיתות בישראל, העבודה בעיניים, העבודה עם הפה.

    מתי תלמד כשאתה חוטף מאחורה, לא לגדף "מוות לערבים" כשהעושקים אותך והקומבינטורים מתגלגלים מצחוק? אנשים שכמותך הם מזון לתרבות היהודונים מוצצי הכסף והנשמה, ואתה נותן את התחת.

    מסכין שכמותך, מתי תלמד שהערבים הם אחיך, והוד רוממותו אחמדינאג’ד נשיא אירן גורם לישבנים של החולירות לשקשק וזה טוב מאד לחינוכם של העושקים ומוצצי הדם?

    קישור: מוצצי הדם. והפעם -איקאה ישראל (ראה תגובותיו של מיכאל שרון)
    — קישור —

    מיכאל שרון

  4. סטודנט להיסטוריה: בכיינות לשם בכיינות הגיב:

    אם היו מפרידים בין יפו לתל-אביב הכותב היה מצביע על קנוניה של היהודים העשירים להפטר מיפו הערבית הענייה. האיחוד דווקא עשה טוב ליפו שיש הרבה מה לשפר בה, אך לא נראית לפחות כמו: רמלה או לוד.
    "עיר לכולנו" היא תנועה בסה"כ של צעירים בטלנים שרוצים גם להיות קרוב לפאב הכי נחשב במרכז העיר, וגם לשלם שכירות זולה, ולעזעזאל צעירים או אנשים אחרים מחוץ לתל אביב שרוצים לגור בה.

  5. בני למיכאל שרון הגיב:

    קודם כל – גם אתה עובד לא רע עם הפה (פה, מקלדת, זה אותו הדבר) ובמקומך לא הייתי מדבר על הישראלי המכוער ובאותה נשימה כותב משהו כמו "תרבות היהודונים מוצצי הכסף והנשמה".
    יש גבול, או שאתה מטיף נגד תחלואי החברה בישראל ומממש הלכה למעשה תרבות אחרת טובה יותר (הכוללת סובלנות ונועם הליכות)
    או שאתה בדיוק כמו אלו נגדם אתה מטיף – ונראה שאכן זה המצב.

    לא הבנתי את עניין "הערבים הם אחיך, והוד רוממותו אחמדינאג’ד נשיא אירן".
    קןדם כל השחיתות במדינות ערב גדולה בהרבה מהשחיתות בישראל (מדד השחיתות העולמי יעיד על כך בצורה ברורה ומובהקת) וחוץ מזה מי שמשתמש בכינוי "הוד רוממותו" כדי לתאר נבל פונדמנטליסט מכחיש-שואה ומתכחש-לקיום-הומוסקסואלים כמו אחמדיניג’אד –
    יש לו בעיה רצינית לגבי תפיסת עולמו.

  6. יובל הלפרין הגיב:

    לעמי,
    קל לקרוא רק את הכותרת. בהמשך הצעתי גם פתרונות.

    ל"רגיש בקצה", האויב שלך ושל שאר הגזענים יתבסס ויזכה לשוויון על אפך ועל חמתך, והוא לא לבד.

  7. עמי הגיב:

    קל לכתב כותרת "אין מקום לשתיים".
    קשה יותר למצוא פתרונות עדיפים.

    כאשר רוצים להבטיח אחידות השורה, הכי פשוט זה לשמור על מפלגה סגורה שאיינה פועלת בחזיתות. אבל המרכיב המרכזי בחד"ש, המפלגה הקומוניסטית, קבעה דרך שנועדה לתרום למהלכים בישראל, ולא רק לשמור על אחדות. דרך זו הובילה את המפלגה להקמת חד"ש, ומובילה את החברים במק"י ובחד"ש, לחפש שיתופי פעולה מסוגים שונים.

    ברור כי עדיף לרוץ ברשימה משותפת וגדולה ככל האפשר, אבל כשפועלים בחזית, חשוב לפעול באמון עם השותפים, ולהתחשב בכל הצדדים. אני מקווה כי תמצה הדרך לשיתוף פעולה, בין "עיר לכולנו" ל"יאפא". אבל בכל מקרה, יש לברך את כל הפעילים בשתי הרשימות, על העבודה הרבה והמסורה.

  8. מ.ש – אני לא יודע אם… הגיב:

    אתה יהודי או לפחות ישראלי בכלל , ואני מתפלא שאשרו תגובה גזענית ומלאת שנאה כמו שלך .

  9. פשוט בהלם הגיב:

    איך לעזאזל חד"ש מריצה 2 רשימות לעירייה?! איך קורה מכזה דבר. מילא שהשמאל מפולג בינו לבין עצמו (עיר לכולנו, יאפא, דע"ם, מרצ) אבל כשח"כ אחד עומד בראש רשימה וח"כ שני מאותו מפלגה תומך ברשימה אחרת (ושניהם חברים במפלגה שמעזה לקרוא לעצמה לניניסטית – חחח) זה בלתי נסבל.הקריאות לאיחוד הן כמובן נכונות אבל מישהו במפלגה הזאת (שאני עדיין תומך בה, אבל יותר ויותר מתוך חוסר אופציות) חייב להבין שיש פה בעיה – בעיה גדולה מאוד.

  10. מיכאל, יקירי הגיב:

    אני יודעת שאתה חושב שאנחנו לא זוכרים ומקשרים, אבל אנחנו כבר יודעים שאתה נוצרי, כפי שהצהרת לא פעם ולא פעמיים. וזה בסדר. אנחנו לא שופטים אדם לפי דתו, אבל מוטב שתהיה עקבי.

  11. מיכאל למסית: עד מתי תתחזה? הגיב:

    ליובל אתה קורא "יהודון קטן", לי אתה קורא "לא יהודי" – גם יהודי זה לא טוב ("יהודון") וגם לא-יהודי לכאורא זה לא טוב. אז מה המשותף ל"יהודון" ול"לא יהודי"? הדבר היחיד העולה מהדברים זה שנאה, הסתה, גזענות, חיפוי על שחיתויות. למי נחוצה ההסתה שלך? אתה לא מרגיש שנוכחותך אינה מביאה דבר חדש ורק מבאישה?

    אינני יהודי ישראלי לדבריך? אתה לא מתבייש?

    הפעם גם, בשביל שלא יחשדו חלילה שאתה אותו מתחזה, בחרת בלשון נקבה. אינך חש שאתה מצחין משקרים וכיעור הנשמה?

    סתם מסקרן אותי, אני שמאמין שצלם האדם הינו אקט היצירה: למה אתה משרבב כאן תגובות גזעניות והסתה, חסרות כל מימד של יצירה ואויר נקי? למי זה נחוץ? אתה כמו ילד קטן וסורר או נכון יותר, פגוע מוחין קשה, הנהנה להתפלש בצואה?

  12. לכל מי שפספס הגיב:

    ומודאג מכך שדב חנין צריך להתאמץ להיות יותר מזוהה כלא ציוני – תזכורת בלינק הבא:
    — קישור —

  13. מ.ש. הקנקן מול מה שיש בו הגיב:

    אנשים חלקלקים ומתחסדים כבני ניתפסים לדברים חיצוניים בלבד, כחלק מהרדיפה העכשווית אחרי הרושם החיצוני ולא אחר התוכן – לעיתים תוכן מיוסר, כואב, אמת פנימית רועמת. במקום דווי, במציאות עוני, נישול, שחיתות, כשיש לזעוק בקול גדול, הוא מתרעם על שלא תמיד נוקטים ב"נועם הליכות". זוהי משטרת-מחשבות ואכיפת חסמי-פה, פריעת השתקה, המחפשת בנרות כל ביטוי ניזעם ומוכיח להתלות בו ולהכפיש. להשתיק, להסית. הכל בחלקלקות. אסור כבר לקרוא לראש מדינה גדולה "הוד רוממותו" ולו רק בזכות העובדה שהוא מאתגר במשהו את השחצנות של האוליגארכייה הבוזזתך כאן- וכי אתה תיקבע את משקלו הממשי על פי עוצמת תמיכתו בנושא הפלשתינאי ומידת אהדתו לציונות העכשוית שחלקה מנשלת וקשה?

  14. לפשוט בהלם הגיב:

    מי תומך ברשימה אחרת? תן תן פרטים.

  15. מיכאל, יקירי, הגיב:

    למקרה שלא הבנת, אתה אכן מתדיין עם מספר אנשים. לא קראתי לאף אחד יהודון – מישהו אחר עשה את זה. ואני אכן בחורה. וזו היתה התגובה הראשונה שלי בדיון הזה. עכשיו זו השניה.

    אינך יהודי ישראלי, משום שעפ"י הגדרתך שלך בדיונים קודמים הצהרת על עצמך כעל נוצרי, ואי לכך ובהתאם לזאת, הנך נוצרי ישראלי. הואיל ואנחנו לוקחים את הצהרותיך ברצינות הראויה.
    אלא אם בינתיים חזרת והמרת דתך ליהדות.

  16. עוד למיכאל שרון (המשך) הגיב:

    האם לא אתה כתבת, באתר זה, ב-2.12.07
    "אני נוצרי כי החילוניות הישראלית היא זבל מצחין, נהנתנות גזלנית, ציניות רעה, הנמכת האדם לחבורות מתגודדים או לעלובי חיים הנימצאים מנגד ומודרים ממשאבים. והיהדות אינה תמיד אדקווטית מבחינת הבנתי ותחושתי המבוססת, ולא אפרט.

    היהדות היא דת – הנצרות היא אור.

    הנצרות היא חיים, היא תקווה לחיים על האדמה, היא איון האיון, התנערות מהרשעה דמויית החוק ומעגלי המוות – ולוחמה מוצלחת בדחפי המוות. היא ספק שבביטחון, אין היא ארוגנטית – היא צנועה, היא מכירה בחולשת האדם וניזקקותו לחסד, היא מחליפה את העבדות לחוקי התורה בעקרון החסד והאהבה (ראו איגרת אל הרומים של פאולוס). היהדות היא שלב שהתפתח באזור הזה, בשולי התרבות המצרית, הבבלית, ההלניסטית, הרומית, אך לא אתווכח כאן. התפתחו בה אלמנטים פורמליסטיים קשים מנשוא, אך לא אציגם כרגע. בגלל קמצא ובר קמצא חרבה ירושלים, ואין כאן רק דבר קונטינגנטי.

    אני נוצרי גם מטעמים אחרים כמובן, הקשורים מעט גם לסלידתי מנשמות מתות מכל סוג, והפגע הרע שבהם לכל הליך יוצר, חרוץ ופותר בעיות, לכל אור אמיתי של תבונה (ולכן, משום עניין חשיבות התבונה, אני קתולי)."

    — קישור —
    או שמא יש יותר ממיכאל שרון אחד?

  17. תיקון טעות: עיר לכולנו מתייחסת ליפו הגיב:

    עיר לכולנו איננה מתייחסת ליפו כחלק משכונות הדרום.
    בבין עקרונות עיר לכולנו ישנו סעיף שכותרתו "יפו ותל אביב: שותפות אמיתית לכולנו".
    וכך נאמר בסעיף זה:
    "העיר שלנו היא צירוף לא פשוט של שתי ערים שונות. בצירוף הזה, יפו נותרה לאורך כל השנים, עיר כפופה – חצר אחורית מוזנחת. "פיתוח יפו", עליו מרבים לדבר לאחרונה, לא נעשה לטובת תושביה אלא לטובת יוזמות נדל"ניסטיות המבקשות דווקא לדחוק את התושבים האלה החוצה. אנחנו ניאבק למען פיתוחה של יפו כעיר לתושביה, תוך שיתוף תושביה וכיבוד רצונותיהם. העיריה צריכה לפעול כדי לאפשר מרחב התפתחות אמיתי לקהילה הערבית ביפו."

  18. יובל ל"פשוט בהלם" הגיב:

    אתה בהלם? אני בחלם.

  19. יובל ל"לכל מי שפספס" הגיב:

    לדעתי, התגובה של מועמד לרשות עיריית ת"א-יפו שהוא גם חבר כנסת מחד"ש להתקפתה של גברת יחימוביץ’ הייתה להבהיר מדוע אינו ציוני,
    ואיך הציונות קשורה קשר הדוק לנישול הקהילה הערבית ביפו, ובעקיפין לנישול של אוכלוסיות יהודיות על ידי כרישי נדל"ן.
    בריאיון ברדיו ששמעתי עם דוב בעקבות ההתקפה הזאת הוא בחר לעשות ההפך: להגיד שעניין הציונות אינו קשור למערכת הבחירות בת"א-יפו.

    אבל זה לא נורא, כי התשובה האמיתית והניצחת לגברת יחימוביץ’ היא איחוד בין חד"ש ליאפא, כשדוב מועמד לרשות העירייה, ועומר סיקסיק ראש הרשימה למועצה בפועל, כלומר הראשון לכהן במועצת העירייה במקרה שדוב חנין לא ייבחר לרשות העיר
    (פורמלית המועמד לרשות העירייה חייב להירשם במקום ראשון ברשימה).

  20. יובל הלפרין הגיב:

    כלומר, איחוד בין "עיר לכולנו" ל"יאפא", או בין חד"ש לחד"ש.

  21. ליובל הגיב:

    מה עמדתה של הנהגת החזית ומק"י בנושא? המגיב מקודם הזכיר כי חברי כנסת של חד"ש תומכים ביאפא ולא בעיר לכולנו. הייתי רוצה מידע בנושא.

    חחחח, מיכאל שרון התנצר??

  22. אני רוצה תשובה הגיב:

    מי מחד"ש לא תומך ב"עיר לכולנו"?

  23. יובל הלפרין – תשובה הגיב:

    כמעט כל פעילי חד"ש ביפו מאורגנים ברשימת "יאפא", וכך תומכי הפורום הקומוניסטי וחלק מתומכי חד"ש בתל אביב.
    אני מאמין שאם יהיו חלילה שתי רשימות עד הבחירות כמה מאות ממצביעי חד"ש בתל אביב יצביעו ליאפא, אבל אני מקווה שהתחזית הזאת לא תועמד למבחן המציאות

    — קישור —

  24. הבהרה הגיב:

    הכוונה היא, כמובן, לכמה מאות קולות בתל אביב בלי יפו.
    ביפו מובטחים לה לפחות ה-1,600 קולות שקיבלה שם בבחירות הקודמות (בסך הכול קיבלה יאפא ב- 2003כ-2,050 קולות).

    יובל

  25. כן ללחץ הגיב:

    צריך להסביר לחברי הרשימות את משמעות הצנטרליזם הדמוקרטי. לא ייתכן שיהיה פיצול בהצבעה. אם הם רוצים ללכת בכיוון שלהם, בניגוד לדעת שאר החברים וההנהגה – הדלת פתוחה.

  26. אייל הגיב:

    אני לא מעיר לכולנו אך ניראה לי שהכי טוב שרשימת "יפא" תמשיך להתבשל במיץ של עצמה ותפסיק להפריע למהלך שהוא קצת יותר גדול מהביצה שבתוכה היא מתעקשת להתקע ולתקוע באותה הזדמנות גם את עיר לכולנו.

  27. תהייה הגיב:

    כשאני עובר על התגובות אני פשוט תוהה איך יש כאלה שמנסים לפתור את הבעיה בכך שיכחישו את קיומה, ולכל מי שלא קיבל מידע ימשיכו להציג מצג שווא כאילו חד"ש כולה מאוחדת כיום מאחורי עיר לכולנו.
    מדובר בהחלטות מנוגדות של שני סניפים שונים:

    סניף ת"א תומך בעיר לכולנו.
    סניף יפו תומך ביאפא.

    המוסדות הארציים עוד לא קיבלו עמדה רשמית, אבל כעת יותר חשוב מקבלת עמדה זה לחץ על שתי ההנהגות המקומיות של שתי הרשימות להגיע להסכמה על רשימה מאוחדת.

    יובל

  28. עמי הגיב:

    יובל טועה בדרישה ללחץ על הנהגות הרשימות.
    בהנהגות הרשימות, חברים שנאמנים, לעקרונות המאבקים החברתיים ,המעמדיים, לאחוות עמים ולשלום. החברים עושים כמיטב יכולתם והבנתם, ואינם זקוקים ללחץ.

    האחדות של שתי הרשימות שבהן פעילה חד"ש חשובה. אבל חשוב לא פחות שלא לפגוע בשיתופי הפעולה ברשימות החזיתות השונות. הדרך בשיתופי פעולה בחזיתות, היא ויכוח סבלני ושכנוע. ובמקרים שהשכנוע לא מצליח, יש לקבל בסבלנות ובסובלנות דעות אחרות באשר לדרכי הפעולה. ובשום אופן לא לחץ.

  29. בור מתעניין הגיב:

    מה זה "צנטרליזם דמוקרטי"?

    מי זה "הם"? לאיזה כיוון "הם" רוצים ללכת?

    מי זה "שאר החברים וההנהגה"? הרוב? המיעוט? החבר’ה של כותב התגובה? חברים בסניפים לא תל-אביב-יפואים? יעני הנייטיבז צריכים לקבל פסק הלכה ממועצת הרבנים הראשית היושבת במקום אחר, ולא – ינדו אותם מהקהילה?

    איך "לא יתכן פיצול בהצבעה" כשהמציאות מראה שלא רק שפיצול יתכן ועוד איך, גם מה שלא יתכן בשום אופן זו אחידות בהצבעה?

    הקטע עם הדלת הפתוחה היה גדול. חבל שרק לרדיקלים מותר להגיד את זה בלי שיקראו להם גזענים ופשיסטים. אבל נותר המיסתורין – מי אמור להשאר ומי להשתמש בדלת האמורה?

    והכי חשוב, מה מקבל מי שפותר נכונה את כתב החידה? בטח חופשת קיץ בחצי האי קרים, קומפלט הכל כלול עם דאצ’ה ולאדה, קטיושה וקלינקה…

  30. לבור הגיב:

    כפי שציינתי, אם אנשי הסניף היפואי לא מקבלים את החלטת הרוב והמנהיגות, הדלת פתוחה והם יכולים להקים ארגון משל עצמם. לחד"ש יש אסטרטגיה ויש דרך ללכת בה, ואסור שתיחטף על ידי סקטורים שונים.

    ההנהגה ושאר החברים לשאלתך הם מזכירות המפלגה והחזית בתל אביב, שהוא סניף גדול בהרבה מהסניף היפואי, והחליט להצטרף ל"עיר לכולנו". ממילא כל עוד יפו מחוברת לתל אביב אין טעם בשני סניפים שונים, אז לפחות שההפרדה תהיה דה-יורה ולא תהפוך גם לפילוג דה-פאקטו.

    אבל כאמור הדלת פתוחה. מי שרוצה לנטוש את המצע המעמדי של חד"ש מוזמן להצטרף לבל"ד.

  31. אורנה לביא הגיב:

    איחוד הוא חובה!
    מה ההבדל בין יאפא ובין עיר לכולנו? מה יכולה להיות הסיבה לפירוד הזה? האם יש סכוי לבטלו?
    מאז ומעולם היינו מפלגה דו לאומית. מאז ומעולם התבססנו על שאיפה לפעול ביחד, ללא משוא פנים. זהו הסעיף הראשון במצענו, המבטא את יחודנו. אסור לנו לוותר על האחווה הזו!
    כאנרכיסטית, אחת מאלו הפעילים במפלגה כלשהיא, למרות שזה סותר כביכול את השאיפה לחיות בעולם ללא מדינות, אני רואה בחד"ש את המסגרת הנכונה לפעול בה, כל זמן שהמדינות בעולם קיימות. באופן זמני.
    כאנרכיסטית אני רואה את הצורך לפעול ביחד, כגוף אחד, על כל מגוון חלקיו, למיגור האלימות והגזענות – ביםו-ת"א (יפו היתה קודם), כמו במדינה ומוסדותיה, כל זמן שאלו קיימות/ים.
    אנו חייבים לפעול בייחד, גם מסיבות אלקטוראליות. האם מישהו אכן חושב שיהיה זה יעיל להפריד את כוחנו?
    אני מקווה לטוב…
    אורנה לביא

  32. מסכימה עם אורנה הגיב:

    אורנה לביא צודקת, הליכה דו-ראשית תהיה אסון. היא עלולה להביא לפילוג של חדש.

  33. בוא ננחש הגיב:

    ברשימת עיר לכולנו חברים פעילי חד"ש והמפלגה הקומוניסטית, בנוסף לצירוף רשמי של החזית לשורות התנועה. הרשימה גם מריצה חבר כנסת מטעם חד"ש לראשות העירייה.

    המממ…הייתי אומר שהנהגת חד"ש תתמוך ביאפא. הגיוני לא?

  34. ל"לבור" הגיב:

    הקביעות שלך לא רק שלא יתרמו לשיפור האווירה, אלא שהן חסרות שחר."עיר לכולנו" אינה משקפת את מדיניות חד"ש, אלא את מדיניות סניף ת"א של חד"ש.
    ההנהגה הארצית עדיין לא קיבלה עמדה מפורשת בעניין הבחירות בת"א-יפו, וטוב שכך, אך נוכח המגמות שבאו לידי ביטוי בתוצאות הבחירות למועצת חד"ש, שהתקיימו לפני כחודשיים, אני חושב שאם היא תיאלץ חלילה לבחור לתמוך באחת הרשימות היא תעדיף את יאפא.

    בבחירות הקודמות המזכירות הארצית קראה להצביע ליאפא, בניגוד לדעת סניף ת"א.

    שיתוף פעולה בין חד"ש לבל"ד אינו המצאה של סניף יפו (שאתה קורא לו "החברים ביפו"). הוא אופציה פוליטית שנשקלת ברצינות גם ברמה הארצית, ולהערכתי עקרונית יש לה רוב והשאלה היא בעיקר איך ללכת ביחד ובאילו תנאים.

    הביטוי "מאבק מעמדי" אינו מוביל ישירות לשיתוף פעולה עם כל עמותת תושבים. יש הסבורים שמאבק מעמדי מחייב בראש ובראשונה מאבק בציונות. אני לא רוצה "לטחון" שוב את הוויכוח הנצחי הזה,
    אבל אי אפשר להתעלם מכך ששוב ושוב אנו עדים לכך שקבוצת מיעוט בחד"ש ובמק"י, המרוכזת בעיקר באזור תל אביב, מתיימרת לדבר בשם מק"י, בשם חד"ש ובשם "המאבק המעמדי" – כשלכל רצונה הוא להיבלע באיזושהי חזית ירוקה-ורודה, יהודית ברובה המוחלט, ושלא "תרגיז" אף אחד (אופורטוניזם בלעז). זכותם לחשוב כך, ואני לא מראה להם את הדלת.
    טבעי שחזית פוליטית תכלול כמה דעות וכמה מגמות, אבל בבחירות צריך להתגבר על חילוקי הדעות ולרוץ במשותף, שעדיין עולה על המפריד.
    לכן ההנהגה המרכזית צריכה לשאוף לאיחוד על בסיס פשרה, ולא על בסיס יחסי הכוחות הברורים בין המחנות החוצים את חד"ש.

    יובל הלפרין

  35. יש תשובה? הגיב:

    רצוי לדעת מה עמדת הנהגת חדש הארצית. האם יש ללבור תשובה?

  36. ליובל הגיב:

    דב חנין רץ בראשות רשימת עיר לכולנו.
    חברים מחד"ש חברים בעיר לכולנו.
    חד"ש ת"א הצטרפה באופן רשמי לעיר לכולנו.
    מכאן נובע שהנהגת חד"ש תקרא כמובן להצביע ליאפא. באותה הזדמנות העבודה תקרא להצביע למועמד הליכוד, ש"ס יקראו להצביע למפד"ל ולנין יקרא להצביע למנשביקים.

    מספיק עם השטויות.

    בעניין חד"ש ובל"ד:
    בבחירות לכנסת ה-14 רצה חד"ש יחד עם בל"ד. התוצאה: 3 מנדטים.
    בבחירות לכנסת ה-15 רצה חד"ש לבד. התוצאה: 3 מנדטים.
    הממממ כן צעד נפלא.

    תאמין לי מבחינתי עדיף לפרק את החזית ולגמור עם הכאבי ראש והעסקנים. מק"י לבדה תשכון.

    עיר לכולנו היא לא חזית ירוקה-ורודה. לא כל מי שלא קורא יומם וליל להחזרת הפליטים ולשינוי שמות הרחובות הוא ירוק-ורוד. נכון שלהשמיץ ולתת שמות של צבעים זה כיף, אבל מה לעשות לעיר לכולנו יש מצע כלכלי, פוליטי, יהודי-ערבי וגם סביבתי והומו-לסבי.
    אגב בינינו, עדיף להבלע בחזית ורודה-ירוקה (לא שעיר לכולנו היא כזאת) מאשר בחזית בל"ד-תע"ל.

    גם לא ברור לי מה שייך אופורטוניזם לעניין. לפי ההגיון הזה כנראה שכל חד"ש זה אופורטוניזם אחד גדול לדידך.

  37. רשימה אחת! הגיב:

    יש לקוות ש"ליובל" אינו מבטא את רשימת "עיר לכולנו", אחרת המצב באמת גרוע.

  38. יובל הגיב:

    בכנסת ה-14 חד"ש רצה עם טיבי ולא עם בל"ד.
    היא רצה עם בל"ד רק ב-96′ ויחד הן קיבלו ל 5 מנדטים.

    למה דוב חנין הופיע באספה של יאפא ב-30 באוגוסט? כי הוא המועמד שלה לרשות העיר.
    למה ג’מאל זחאלקה הופיעה באספה הזאת? כי בל"ד תומכת ברשימת יאפא.
    למה מוחמד ברכה הופיע באספה הזאת?
    הוא סתם עבר בסביבה.

    הטענה שלך ש"עדיף להיבלע בחזית ורודה-ירוקה מאשר בחזית בל"ד-תע"ל" היא עמדה של מחנה בחד"ש, שנכון להיום הוא במיעוט – ודאי בחד"ש, ולדעתי גם במק"י.
    מיעוט שאחד ממנהיגיו הוא ח"כ דוב חנין. מיעוט שהוא רוב בחד"ש-ת"א ותומך בעיר לכולנו, אבל כל החלטה של מזכירות חד"ש הארצית בעניין תהיה כנראה בניגוד לדעתו.

    על כל פנים, אני מתחייב להביא כאן את החלטת מזכירות חד"ש בעניין הבחירות המקומיות במועצת עיריית ת"א-יפו ברגע שתתקבל.
    אני מקווה שהיא תהיה תמיכה ברשימה יהודית- ערבית שתיווצר מאיחוד בין יאפא לעיר לכולנו.

  39. פטריוט "לליובל" הגיב:

    בבחירות לכנסת ה-14 רצה חד"ש יחד עם בל"ד. והתוצאה הייתה 5 מנדטים ולא 3: הח"כים של הרשימה היו: האשם מחמיד, סלאח סלים, תמר גוז’נסקי, עזמי בשארה ואחמד סעד.

    בבחירות לכנסת ה-15 רצה חד"ש לבד. והתוצאה הייתה 3 מנדטים והח"כים היו מוחמד ברכה, עיסאם מחול ותמר גוז’נסקי.

    בבחירות לכנסת ה-15 רצה חד"ש תע"ל והתוצאה הייתה 3 מנדטים והח"כים היו: מוחמד ברכה, עיסאם מחול ואחמד טיבי.

    בבחירות לכנסת ה-15 רצה חד"ש לבד. והתוצאה הייתה 3 מנדטים והח"כים היו מוחמד ברכה, חנא סויד ודב חנין.

  40. "ליובל" הגיב:

    אני לא מבטא אף אחד. את עצמי אני בקושי מבטא.

  41. מקשה קושיות הגיב:

    להזכיר ליובל, אנחנו עוסקים בבחירות מוניציפליות.

    לטענתך- המיעוט בחד"ש הוא רוב בתל-אביב יפו.
    הרוב בתל-אביב יפו מעדיף את "עיר לכולנו", אבל לדעתך מי שאמור לקבוע בבחירות מקומיות זה המיעוט שהכוח שלו נמצא במזכירות הארצית שיושבת במקום אחר?

    אם אפילו רוב החברים בעלי זכות ההצבעה הרלוונטית (תושבי תל-אביב יפו) לא מעוניינים במי שהמזכירות הארצית מעדיפה, מה האטרקטיביות של אותם מועדפים לציבור המצביעים הרחב בעיר?

    בראכה וזחאלקה רלוונטייים לבחירות בתל-אביב בערך כמו עובדיה יוסף (למעשה פחות ממנו).

    אם ביצוגיות עסקינן – אחוז התומכים של בל"ד באוכלוסית תל-אביב יפו שואף לאפס.

    יש בתל-אביב-יפו 92 אחוז יהודים ו 4 אחוז ערבים. אפילו בהנחה המטופשת שכל הערבים כולם יצביעו כעדר ממושמע ליאפא, מי חוץ מהם יצביע לרשימה הזו, ומה תהיה האפקטיביות שלה?

    אתה באמת רוצה להריץ לעירית העיר העברית הגדולה בארץ – עיר הבירה האזרחית של מדינת ישראל – רשימה ערבית-לאומנית, וגם לקוות להשיג משהו חוץ מאקט הפגנתי?

  42. חזית חד"ש בל"ד הגיב:

    מה הדבר המשותף היחיד בין מפלגה עם אג’נדה כלכלית קומוניסטית לבין מפלגה עם תפיסות כלכליות קפיטליסטיות?

    ניחשתם נכון – ערביות.

    חזית משותפת בין שתי המפלגות "תנשיר" את מעט המצביעים היהודים שעוד נשארו לחד"ש, ואז הקומוניסטים הערבים והקפיטליסטים הערבים יוכלו לצרף לחזית הערבית את התנועה האיסלאמית (שגם לה אין שום דבר משותף עם השתיים האחרות חוץ מערביות) ובא לציון גואל.

    איפה האחווה, או לפחות השותפות, היהודית ערבית? תחפשו טוב טוב בזכוכית מגדלת של שען חירש. אולי תמצאו. מישהו פה מנסה ליצור הגמוניה ערבית עם עלה תאנה יהודי לקישוט במקרה הטוב.

    הקטע המשעשע זה שכשהדבר הזה מתחולל בכל עוזו ברקע, יש במחנה ה"שמאל" הרדיקאלי מי שמנסה למכור את דעיכת הלאומיות ובשורת האוניברסליזם. בתכלס, מסתבר שהיחידים שנלחמים בחמת זעם, באלות ובקללות, בלאומיות של עצמם, הם החברים היהודים במפלגות הערביות. אצל החברים הערבים הלאומנות דווקא עולה כפורחת, ומשתלטת על כל חלקה.

    שורה תחתונה, ה"שמאל" הרדיקאלי מנסה לדכא את הלאומיות היהודית לטובת הלאומנות הערבית.
    שאפו, חמודים.

    נ.ב. ראיתי בקישור של יובל שגם יאפא דורשים אוטונומיה. בדלנות היא הבאזז החדש בחוגים העלק אוניברסליסטים, כמו שלאומנות היא הבון-טון אצל העלק קומוניסטים? לא צריך להתפלא יותר מדי, אם נער הפוסטר של העלק הומניסטים הוא סדאם חוסיין אללה-ירחמו.

    הנה רעיון- אולי תקימו מפלגת עלק? אתם יכולים לרוץ עם ססמת בחירות – כל מה שכתוב במצע שלנו? אנחנו תומכים בההפך…

  43. יובל למקשה הגיב:

    רוב בתל אביב, לא בתל אביב-יפו.

    התייחסותך לת"א-יפו כמקשה אחת היא אחד הגורמים שהעלו את הצורך בקרב תושבי יפו הערבים, בעיקר תומכי חד"ש שבהם, לביטוי משלהם. הם 4% בגלל סיפוח כפוי של עיר שהייתה קיימת יותר מ-3,000 שנה לפניו.
    כפי שכתבתי את רשימתי, זו הייתה המטרה העיקרית של הסיפוח.
    אין עיר בשם תל אביב-יפו. יש שתי ערים: ת"א
    ויפו, ועל ההנחה הזאת צריך להיבנות בין השאר הקו של חד"ש במקום הזה.
    ברשימה כתבתי שבחד"ש ת"א ובעיר לכולנו יש הבנה הולכת וגוברת לכך שבמקום כיפו צריך חזית בין חד"ש ובל"ד.
    דב חנין, שכאמור הופיע באספת יאפ במוצ"ש 30 באוגוסט, לא אמר מילה אחת נגד השתתפות בל"ד ברשימה.

    לשאר טענותיך התשובה היא שמשום כך אני סבור שצריך רשימה אחת. אם כי תהיה זו אחדות שתטמון בחובה מתח מסוים.
    אני אומר זאת גם ביפו: תל אביב היא מעוז של מחנה מאוד מסוים בחד"ש, שכעת הוא במיעוט ברמה הארצית, אבל חשוב שהוא יישאר בשורות חד"ש ובבחירות מקומיות צריך לכבד גם את משקלם המקומי של הגורמים המעורבים.

  44. לקשקשן מ"חזית חד"ש בל"ד" הגיב:

    הדבר המשותף בין כל הארגונים שהזכרת הוא האנטי ציונות שזה הנושא המרכזי הכי אינטרנציונליסטי (אוניברסלי) והכי חשוב בפוליטיקה הישראלית ולכן חשוב קודם כל לאחד עד כמה שאפשר את הכוחות האלו. לחפש מצביעים ולמצוא "חן בעיניהם" עפ"י השתייכותם הלאומנית, יהודים, ערבים, זו מגמה הכי לאומנית שיכולה להיות.

  45. הפטריוט מטעה הגיב:

    חד"ש רצה בבחירות לכנסת ה-14 עם בל"ד, וקיבלה 3 מנדטים ועוד 2 מנדטים שהלכו לבל"ד. חד"ש שמרה על כוחה עם בל"ד, ללא בל"ד, עם תע"ל, ללא תע"ל, עם טיבי וללא טיבי.

  46. לקשקשן מ"לקשקשן" הגיב:

    אז מה יש להם להציע חוץ מאותה "אנטי ציונות" קדושה? יש להם מדיניות חברתית? יש להם תפיסה לגבי מהות האימפריאליזם? יש להם מושג איך מתנהלת הכלכלה, שהיא מוטיב חשוב הרבה יותר בחיינו מאשר סמלים ריקים? ובכלל, הם יודעים לנהל עיר, מגזר, או מדינה, או שהם טובים רק בקריאה ססמאות?
    אנחנו מכירים את הפוליטיקה הזאת מהאוניברסיטאות, מהמועצות המקומיות ומהרשויות העירוניות. תמיד אותן סממאות, תמיד אותה התלהמות, ואף פעם, אבל אף פעם לא דואגים למה שבאמת לוחץ על קהל המצביעים. לא נלחמים באפליה, לא דואגים לתשתיות, לא לביטוח לאומי, לא לרשיונות בניה, לא לחינוך ולא לרווחה. אבל מה, יודעים לתת נאומים יפים. בל"דניקיות שכזו.

  47. ליובל הגיב:

    לצערי אתה צודק. הלאומיות הערבית חוגגת בחד"ש, ואף אחד כבר לא מתעניין במאבק המעמדי, שהיה אמור להיות לבה של החזית. עדות לכך היא היבחרותו החוזרת של ברכה כמזכיר המפלגה, למרות התנערותו כמעט מכל סממן מעמדי. מה אני אגיד לך, וילנר וזיאד מתהפכים בקברם.
    מה שצריך לעשות, כמו שמגיב אחר אמר כאן, זה להעיף את החזית לכל הרוחות, שיצטרפו לבל"ד או לשמל"ד או איפה שהנאצריסטים מסתופפים היום, ולרוץ בתור המפלגה הקומוניסטית הישראלית. אם חד"ש תקרא להצביע ליאפא ולא לרשימה בה סניף ת"א שלה לוקח חלק, זה יהיה צעד נוסף בהשתלטות הלאומנית על חד"ש, שלדעתי רק יגביר את קצב הפילוג.

    אני אגב, תומך בכלל בהתמזגות של מק"י עם מרצ.

  48. אגב יובל הגיב:

    איך בדיוק תעזור יאפא לערביי יפו? היא תקרא להיפרדות יפו מת"א? לשינוי שמות רחובות? לניגוני עוד בטיילת? יאפא היא סממן של הפוליטיקה של הזהות, שעומדת בניגוד חד לפוליטיקה מעמדית מתקדמת. מי שרוצה לשפר את מצבם של תושבי ת"א-יפו, ערבים ויהודים, שיצביע עיר לכולנו. מי שרוצה להתמקד במה שקרה לפני 60 שנה ולשכוח את ההווה, שיצביע ליאפא.

  49. חבר של המקשה הגיב:

    "רוב בתל אביב, לא בתל אביב-יפו"

    סניף תל אביב גדול בהרבה מסניף יפו

    סניף תל אביב תומך בעיר לכולנו

    מסקנה:
    תל אביב יפו תומכת בעיר לכולנו

    מ.ש.ל

  50. הנהגת חד"ש הגיב:

    אנו תומכים במועמדותו של החבר הנאמן עזמי בשארה לראשות עיריית תל אביב-יאפה ולראשות הממשלה בישראל. פלסטין לכולנו.

הגיבו כאן

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים