דווקא הפרשנים השמרנים שמו לב לפרדוקס. הקשר האינטימי שבין ההון והשלטון נוצל שבשעת המשבר בשווקים הפיננסיים כדי למנוע נזקים כבדים מדי לתאגידים הענקים. הממשל האמריקאי אץ-רץ להציל תאגידים שנאמר עליהם שאסור שהם יפלו בגלל היקפם.
הצלת הפירמות הגדולות על ידי הממשלות גורמת למצב בו הרווחים מופרטים אך את ההפסדים כולנו נשלם. מאות מיליארדים של דולרים נשפכו כדי להגן על בנק חשוב, ביר סטרנס, וענקי המשכנתאות. נעשה ברור לתאגידים שיש לנסות ולהיכנס לטור כדי שהממשל יציל אותם. אך מדיניות הסיוע הישיר הגלוי לתאגידים נגמרה עם פשיטת הרגל של להמן ברודרס. מסתבר שאפילו לקופת הממשל האמריקאי יש מגבלות.
ההון הגדול השתולל במשך שנים תוך ניצול כל פרצה בחוק ועם לא מעט עבירות גלויות וסמויות. זאת, כדי לצבור רווחים אדירים. עכשיו שמתברר ש"לא לעולם חוסן". התקשורת מתעניינת בעיקר ב"דרמה" של נפילת תאגידים ואנשיהם, גיבורי הכלכלה והשוק הקרוי חופשי. ואנו, דאגתנו מכוונת למעגל המתרחב של עובדי ייצור ושירותים בעיר ובכפר, לשכירים, לשכבות הביניים, לגמלאים – צרכני השירותים הציבוריים נושאים כבר בעול של פגיעה החמורה ברמת החיים ובביטחון הסוציאלי שלהם.
בעלי הון רוצים לגלגל את מחיר המשבר על כתפי השכירים והציבור הרחב נקרא להתארגן כדי להגן על זכויותיו. להון הגדול האמצעים כדי לשחד את השלטון ולרמות את הציבור. השכירים, המובטלים ואף חלקים גדולים של מעמד ביניים נקראים להתארגן כדי להשיב מלחמה. במקום הדאגה לבעלי הון המייצגים את "המשק", על ממשלת ארה"ב לסובב את ההגה ולהתגייס לעזרת הנפגעים הישירים של המשבר בקרב העם. על הממשל לחוש לעזרת אלה שהם בסכנת פינוי מבתיהם, יש להגן על קרנות הפנסיה של העובדים ויש למנוע פגיעה בשירותים הציבוריים וכל אלה הלויים בהם. אבל אין לנו ציפיות רבות מפעילות הממשל. מה שלא יעשו העובדים למען עצמם, אף בעל הון או פוליטיקאי לא יעשה בשבילם.
אנו סבורים שמול המשבר הקפיטליסטי המבני, יש אלטרנטיבה לקפיטליזם ושמו סוציאליזם של המאה ה-21. אין אנו מתעלמים מהכישלונות שרשמו משטרים שדיברו בשם הסוציאליזם. אך, מתברר שהקפיטליזם של ההון הפיננסי נקלע למשבר שאין איש יודע את היקפו. ישנם עמים וכוחות חברתיים שאינם רוצים לעבור שבעה מדורי גיהנום של משבר שעלול להוביל אל רעב ומצוקה מחפירה, חיסול הדמוקרטיה הליברלית ומלחמות חדשות.
לעומת זאת לא מתייחס הכותב כלל לעובדה שהממשל (והציבור) האמריקני עשה אולי כמה עסקאות מעולות.
אותן חברות שהולאמו הן כרגע רכוש הציבור, ויתכן שהן תופרטנה בעתיד ותמכרנה במחיר גבוה בהרבה מהשווי הנמוך שלהן כעת.
כך שהאזרח האמריקאי אולי עשה עסקה טובה מאוד, קנה במחיר נמוך וימכור במחיר גבוה.
צפו ב-2 גברים שמנמנים מתנים אהבים ברקע הדיווח הטרגי של ה-CNN על מפולת ליהמן ברדרס
— קישור —
כיוון שבעלי ההון עדיין שולטים בפוליטיקה, תהיה בטוח שהחברות שהולאומו נקנו במחיר נמוך וימכרו במחיר נמוך, כי זה האנטרס של בעלי ההון- השולטים האמיתיים בכלכלכה האמריקאית.
התגובות שלו נגועות במטאפורות הומוסקסואליות שמגיעות תמיד בהקשר שלילי. לפעמים מדובר בביטויים גראפיים מגעילים. אני קורא למערכת האתר לצנזר תגובות מלאות שנאה ודעה קדומה.
אני לא בטוח שהחלופה של "סוציאליזם של המאה ה – 21″ יותר ראילית ממאבק על הגנת זכויות העובדים ובטחונם הסוציאלי. נראה לי שדווקא המאבק למדינה סוציאל דמוקרטית מתוקנת בה המדינה ערבה לקופות הגמל וקרנות הפנסיה של השכירים הוא מאבק ממשי ומעשי יותר. חלק ממאות המיליארדים המושקעים בהצלת תאגידי הענק הקורסים צריך להיות מושקע בערבות שהמדינה נותנת לקרנות הפנסיה וקופות הגמל של כולנו. כידוע במדינת ישראל אפילו לפני הרפורמה האחרונה בפנסייה היינו מוגנים הרבה יותר.
לאחרונה פורסם כי העלות הצפויה של אמצעי ההלאה שנוקטת ממשלת ארצות הברית תעבור את רף חצי *טריליון* הדולר… מה שהכי עצוב בכל הסיפור הזה, בעיני, הוא כל המשפחות האמריקאיות ממעמד הביניים ומטה שבכל זאת יגורשו מבתיהם מפני שלא יכלו לעמוד בתשלום המשכנתא. במקום לקחת את הכסף הנ"ל ולחלק אותו להם, כדי שיוכלו להישאר עם קורת גג מעל הראש, מחכים שהם יגורשו, הבנקים לא יצליחו למכור את הבתים, הבנקים יתמוטטו, בנקי-העל יתמוטטו, בתי ההשקעות יתמוטטו ואז… נותנים את הכסף לחמדנים של וול-סטריט.
לבני: לא צריך ללכת רחוק כדי להבין שרוב הציבור האמריקאי לא ירוויח מזה. תראה איך הבנקים שהולאמו כאן כאמצעי חירום בשנות השמונים, נמכרו בזיל הזול לבעלי הון בעשור האחרון…
לכותב/כותבי המאמר:
הוזכר שהפתרון הוא "סוציאליזם של המאה ה21″
האם הכוונה ל"סוציאל דמוקרטיה" כפי שאחד המגיבים מציע ?
האם הכוונה לסוציאליזם פרלמנטרי-רפורמיסטי?
האם מדובר שיתוף פעולה בין מעמדות,בין בעלי ההון לעובדים, או מאבק ללא פשרות של מעמד העובדים לשלטון העובדים,הלאמת כל אמצעי הייצור והמערכות הפיננסיות והבנקאות ?
האם ה"סוציאליזם של המאה ה21″ הוא שונה מזה של מרקס,אנגלס,ולנין ? ואם כן,במה שונה ??
לשם ההגינות והשקיפות,מגיע לקוראים מכותבי
מאמר מערכת,הבהרה למה הכוונה,אחרת,כל אחד
יוכל להבין מה שירצה ומה שיתאים לו.
(ואולי זו הייתה הכוונה ??)
להלן,ובתמציתיות רבה,הנני מציע את גרסתי של סוציאליזם של המאה ה21=
1)יתבסס על שלטון מעמד הפועלים והעובדים,ללא שותפות עם בעלי ההון.למעשה,בעלי ההון לא ימשיכו להיות כאלה,ויצטרכו לעבוד לפרנסתם כמו כל עובד אחר.
2) הלאמת כל אמצעי הייצור כולל המערכות הפיננסיות והבנקים.בעלי עסקים קטנים,חקלאים קטנים,לא יולאמו ויוכלו להמשיך להתפרנס להתקיים בתנאי שלא יצברו הון.מדובר בהלאמת חברות גדולות המעסיקות עובדים רבים.
3)שלטון דמוקרטי הבנוי מלמטה למעלה,כל בעל תפקיד יהיה לו מעמד ותנאים כאל פועל מן השורה ולא יוכל למלא תפקיד ציבורי יותר ממספר קצר של שנים.לכל תפקיד מכל סוג יתקיימו בחירות חופשיות ובזמנים קצרים.כל בעל תפקיד מחויב לדווח שוטף על כל מעשיו .למעשה,זו שיטת הסוביטים,קרי,פיזור הכח השלטוני ביחידות קטנות שבכל רמה נבחרים נציגים לרמה גבוהה יותר וכך עד למועצה העליונה.הכל מתחיל ברמת השכונה ומקום העבודה.
4)סדר העדיפויות שונה=בעדיפות ראשונה חינוך ובריאות חינם לכולם.עדיפות לתחבורה ציבורית והכבדה על תחבורה מכוניות פרטיות וכ"ד.
5)ביטול כל העדפה או אפלייה לפי לאום,דת,מגזר,גזע או מה לא יהיה.מתן זכויות מלאות גם לעובדים זרים שירצו להשתקע.
אין כל העדפה למאמין בדת זה או אחר.האמונה הדתית זה ענין פרטי ולא ציבורי.כל אדם יכול לנהל חיים דתיים באופן פרטי כל עוד לא יחרוג מתחום פרטיותו.
6)כוון שכל הנ"ל לא יוכל להתקיים במדינה בודדת,שאיפה לאחדות של הפועלים והעובדים מכל העולם.
כמובן שבשורות אלה לא אוכל לפרט מרכיבים רבים ממצע זה,הכוונה היא רק לעורר דיון,ולנסות לפזר את הערפל מסביב למילים
"הסוציאליזם של המאה ה21″