"אל תסתכל בקנקן, אלא בסוחרי הקנקנים" כתב פעם חנוך לוין. אלו דווקא המילים המתאימות לשתי תערוכות שנפתחו ביום חמישי שעבר בתל-אביב, האחת במרחק 200 מטר מן השנייה, ובמרכזן ביקורת הקפיטליזם: "אינטרננציונל!" במועדון הגדה השמאלית ו"ורסוס דומה" בגלריה אורבניקס.
"ורסוס דומה" הינה התערוכה הראשונה בישראל לקבוצה הארגנטינאית "קולקטיב דומה" אשר החלה את דרכה בשנת 1998 כחלק מסצנת אמנות הרחוב הרחבה והמפותלת של בואנוס איירס. ארבעת חברי הקבוצה: מריאנו ברביארי, חוליאן פבלו מאנסלי, מתיאס ויגליאנו, ואורילו בלנדיני, הם אמנים בעלי רקע בתחומי האיור, הקולנוע והעיצוב הגרפי אשר מציגים בתערוכה סדרת הדפסי משי המעבירה ביקורת חברתית על הגלובליזציה. עם כי המילה "תערוכה" היא קצת גדולה כאשר באים לתאר את האוסף הדי מצומצם של עבודות הקולקטיב המוצגות כאן.
מתחילת דרכם המשותפת מתרכזת עשייתם האמנותית ברצון לברוא עולם קונספטואלי המורכב מדמויות ומרחבים אלטרנטיביים, ומותחת ביקורת חברתית נוקבת על עולם של גלובליזציה, ניצול וציניות. לדבריהם: "הבנת העולם כמעבדת ענק מאפשרת לזהות את התגובה לכל פעולה. אנו חיים ברגע מיוחד בהיסטוריה אשר מחייב פעולה. בעבודתנו, אנו מציעים נקודת מבט אחרת דרך התערבות אירונית בערוצי המידע הקיימים ועל ידי כך להצית ניצוצות של שינוי בתפיסה של בני האדם".
בתערוכה מוצגת סדרה של הדפסי משי המושפעים מהמציאות הארגנטינאית היומיומית, קרי: מציאות העולם השלישי, והמעבירים ביקורת על הגלובליזציה והצרכנות. להדפסים נלווה מיצב וידיאו הנושא גם את שמה של התערוכה, Versus (מיצב, 2006), מילה שבתרגום מן השפה הספרדית (אם כי המקור הוא בלטינית) הוא "נגד"; ובו זוג בובות פלאש גדולות מימדים מוצבות סטטיות אחת מול השנייה ומנהלות, באופן מלאכותי, דיאלוג חסר משמעות ותועלת. המיצב מדמה ומקצין את אופי האינטראקציה בין דמויות קוטביות שאינן יכולות להגיע לידי הסכמה והבנה, לדוגמה: מפגש בין חייל לקורבנו, זקן הזועק לעזרה ופנקיסט, רופא וחולה. זהו דיאלוג עקר המתממש באמצעות הקרנת וידיאו על פניהן של הבובות ונושא בחובו תחושת כישלון והחמצה.
בשנים האחרונות הוזמן הקולקטיב להשתתף בתערוכות, במוזיאונים ובגלריות בארגנטינה וברחבי אמריקה הלטינית, והשתתף בפרויקטים בינלאומיים חשובים, הוציא לאור ספרים ולקח חלק בתעשיית צעצועי המבוגרים והאנימציה. יחד עם זאת, יש לציין שקולקטיב דומה איננו הפוליטי ביותר בארגנטינה והתערוכה תואמת את רוח החלל בה הוא מוצג: חנות המגדירה את עצמה "גלריה". או במילים אחרות זו גלריה ששודרגה במונחים קפיטליסטיים, בגלל שרוב המוצגים הם פריטים למכירה – סחורות.
לעומת זאת, התערוכה המוצג בגדה השמאלית הינה "ורסוס אורבניקס", קרי: אנטי-תזה לתערוכה המוצגת בחלל שכל ייעודו מכירת חפצים. כי ה"גדה השמאלית" הינו חלל המוקדש כולו לעשייה אמנית אלטרנטיבית ללא כוונות רווח והפכה בעשור האחרון למרכז אלטרנטיבי למוסיקה, תיאטרון, קולנוע, וידאו, ספרות; ולהרבה פוליטיקה. התערוכה שנפתחה בשבוע שעבר בשתי קומות "הגדה השמאלית" ושמה: "אינטרנציונל!" בודקת את היחסים שבין אובייקטים לאנשים בעולם של סחורות וזו הראשונה בסדרה של פעולות, אירועים, תערוכות ופרסומים שמארגנים יהושע סימון וג’פרי סטוקר. והדגש כאן הוא על "מארגנים", ולאו דווקא אוצרים. בתערוכה משתתפים: קלרה גל, נעה גרוס, פהד חלבי, ג’פרי סטוקר, פליסה פונס, פרנצ’סקו פיניציו, נועה צאושו, קרן ציטר, זויה צ’רקסקי, אסף קוריאט, ברק רביץ, רועי רוזן, מעין שטראוס וענבר שרמן.
סימון וסטוקר בחרו להציב את העבודות דווקא ב"גדה השמאלית" כהתרסה נגד המסחור באמנות. למבקר בתערוכה במקום שאינו דומה כלל לגלריה, קשה לעכל את השינוי. זהו חלל מסוג אחר. כאן ליד העבודות מוצגים לראווה העיתון "אל אתיחאד" והשבועון "זו הדרך" של המפלגה הקומוניסטית – ליד מנשרים הקוראים להצביע לדב חנין ורשימתו "עיר לכולנו".
כדי לא להותיר ספק בכוונותיהם, סימון וסטוקר ("המארגנים") הכינו דף המופץ לכל באי התערוכה ובו ציטוט ארוך מאת הקפיטל של קרל מרקס. ומן הציטוט הארוך, ציטוט קצר יותר: "האדם משנה את צורותיהם של חומרי הטבע כדי שיהיו לו לתועלת. צורת העץ, למשל, משתנה כשעושים ממנו שולחן. עם זאת, נשאר השולחן אותו דבר יומיומי ופשוט – עץ. אולם, מרגע הופעתו כסחורה, מיד הוא הופך לדבר-מה טרסנדנטיבי. לא זו בלבד שהוא עומד על הקרקע, אלא שביחס לכל יתר הסחורות, הוא עומד על ראשו. ומפתח מוחו העצי רעיונות גרוטסקיים מופלאים אף יותר מכל סיאנס יכול היה להיערך על גבו". פתחנו עם חנוך לוין וסגרנו עם קרל מרקס. ב"גדה השמאלית" אפשר לספוג הרבה אווירה מרקסיסטית. וגם חנוך לוין קשור למקום. הוא החל את דרכו דווקא במקום הזה ברחוב אחד העם, לפני עשרות שנים, בטרם היה ל"גדה שמאלית" ששמו היה, ברוח הזמן: "בית הידידות".
– תערוכה "דומה ורסוס", בגלריה "אוברניקס" ברחוב שינקין 45 ( פינת מלצ’ט) תל – אביב
ראשון-חמישי: 10:00 – 20:00 שישי: 10:00-15:00 שבת: סגור. התערוכה ננעלת ב-30 באוקטובר. אתר הגלריה "אוברניסק" : www.urbanix.co.il
– תערוכה "אינטרנציונל!", במועדון הגדה השמאלית, ברחוב אחד העם 70, תל-אביב. התערוכה ננעלת מחר, מוצאי-שבת 27 בספטמבר. ניתן לצפות בה היום, ששי (26.9): 12:00 – 16:00 ומחר, מוצ"ש, 16:00 – 19:00. אתר "הגדה השמאלית": www.hagada.org.il
למה, ככל הידוע לי, לא העלו ברשימת דב חנין באופן מפורש את אחד הנושאים החשובים ביותר בעיר הזאת? תחבורה ציבורית בשבת, לאלתר!
מה פתאום מקרקעים את דלי האמצעים דווקא ביום בו הם מקבלים חופש מעמל יומם החרוף? לא מספיק מתעללים באנשים היצרנים באמת בישראל, משכורות מבזות, 3000 לחודש (זבנית סופרמרקט למשל), או קצבאות של 2000 שקל? וזאת בעוד מחירי המזון, עיקר סל הצריכה שלהם, עלו ב-35% בשנת 2008, בעוד הלמ"ס דווחו על 5% ויש עיוות בשקלול המדד, כנראה בשביל להמנע מתוספת יוקר ועידכון קצבאות?
הרי זו בושה וחרפה הזועקת לשחקים שאין תחבורה ציבורית בשבת, בעוד דן ואגד מסובסדים במאות מיליונים, ולמה אף אחד לא קבע כי יש לסיים מייד את החרפה הבזזנית הזאת, המכריחה גם מאות אלפים להשתמש ברכב פרטי, למטרת מיסוי דלק 80% ממחיר הדלק (בעוד אין תמורה למיסינו), למטרת שחק מוגבר ברכבים עקב התנועה הפקוקה למען האינטרסים של ענף המוסכים, ולמטרת העמקת מצוקת החנייה למטרת גביית קנסות עתק? הצעד הראשון של עיריית דב חנין -תחבורה ציבורית בשבת! בר ישום באופן מיידי, חשוב ולא ערטילאי , ולא בעל היתכנות נמוכה או ארוך טווח!
אודות רשימת עיר לכולנו
— קישור —
ממאמרים קודמים ותגובות להם ידוע שיש לך אופניים ושאתה עושה איתן קניות בשוק.
סע עליהן לאירוע.
או שתגיע בימי חול.
אם תחכה עד שתהיה תחבורה ציבורית בשבת, התערוכות ירדו.