הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-4 באוקטובר, 2008 2 תגובות

ושוב, בתסריט כמעט קבוע, מרים הימין הקיצוני את ראשו ומאיים לחבל באורח החיים התקין במדינה. מול אזלת ידן של רשויות החוק שאיבדו שליטה על הנעשה ביו"ש צומחות קבוצות טרור יהודי, הקבוצות האלו הן עודן מיעוט אבל כזה שהולך וגדל. לא ניתן להביט בו בביטול כמו פעם ולכנות אותו "עשב שוטה".

מטען הצינור שהונח בפתח ביתו של פרופ’ שטרנהל הוא מטען שהונח לדמוקרטיה הישראלית והוא מזמן לה מבחן חדש: מאבק בימין הקיצוני או כניעה לו ונפילה לשבי מדינה פאשיסטית שבה אנשים כמו שטרנהל מדוכאים בשל השקפת עולמם.


המקרה של שטרנהל הוא לא הראשון, הוא מצטרף לסדרה של מקרי אלימות פוליטית שהיו בישראל במהלך השנים. כבר בשנת 1967, ניסה פעיל "חירות" להתנקש בחייו של ח"כ מאיר וילנר (רק"ח), וילנר נדקר ונפצע אך החלים ושב לפעילות ציבורית. בשנת 1983, במהלך הפגנה של "שלום עכשיו" זרק איש הימין, יונה אברושמי, רימון לתוך ההפגנה, פעיל השלום אמיל גרינצוויג נהרג ועוד רבים נפצעו. בתחילת שנות השמונים פעלה המחתרת היהודית, שפגעה בראשי ערים בגדה ותוכניתם העיקרית, פיצוץ כיפת הסלע, לא יצאה לפועל עקב מעצרם. ב- 1995, כשרוחות שלום נשבו באוויר היינו עדים לרצח יצחק רבין שהבהיר את רצינותו ואת נכונותו של הימין הקיצוני לפעול באלימות בכדי להיאבק ביציאה מהשטחים. רצח רבין היה נקודת השיא של אירועי האלימות אך לא נקודת הסיום, בשנת 2003 נתפסה מחתרת יהודית נוספת מההתנחלות בת עין שניסתה לבצע פיגוע בבית ספר לבנות במזרח ירושלים, חלקם עוד יושבים בכלא. בכדי להתמודד עם מקרי האלימות שגוברים הקימו בשב"כ את המחלקה היהודית שתפקידה הוא לאתר את המחבלים היהודיים ולשים עליהם את ידה.


האתגר שניצב היום לפתחם של שירותי הביטחון הוא קשה מנשוא. הם נקראים לנסות ולאתר את המפגעים והמסיתים. הניסיון הזה הוא כמעט בלתי אפשרי לאור העובדה שכמעט כל בית כנסת ותלמוד תורה הפך להיות במה להפצת מסרים לאומניים קיצוניים ובמה להסתה ולהתרת דמם של פלשתינים ואנשי שמאל. באוהלה של תורה, כשהיד אוחזת בסידור התפילה, מועברים מנשרים פרי מחשבתם של רעי הפונדמנטליסטים, חומר רעיוני שלאיש אין שליטה עליו ואיש מבאי בית הכנסת אינו מתקומם נגדו לבל יאשימו אותו ב"שמאלניות".


התגובות בציבור המתנחלי לניסיון הפגיעה בשטרנהל היו מגוונות וביטאו את הפילוג שנפער בשנים האחרונות אצל המתנחלים: ועד מתיישבי השומרון המזוהה עם הנהגת מועצת יש"ע אמר בתגובה לאירוע: "אנו רואים בחומרה את הנסיונות לייחס לתושבי יהודה ושומרון את הנחת המטען, ועליית מדרגה בהסתה של מחרחרי השנאה מהשמאל הקיצוני. הציבור בישראל לא מטומטם, והגיע הזמן שגם השמאל יבין את זה". יו"ר מועצת יש"ע, דני דיין, הגיב בצורה דומה, הוא גינה את האירוע וביקש להימנע מהאשמת ציבור שלם. לעומתם, ועד רבני צוהר המתון יותר פרסם הודעה בה נכתב: " אנו רואים בפעולת האלימה הזו פגיעה חמורה בתורה, בהלכה, בדמוקרטיה הישראלית ובמרקם החיים הרגיש בחברה היהודית.


נשיא צהר הרב יעקב אריאל הוסיף ואמר: "אותם מפגעים לא מייצגים אפילו קמצוץ של המתיישבים ביו"ש ואנשי א"י השלמה והם חסרי מוסר יהודי בסיסי". היעדר הגינוי הנחרץ בתגובתה של מועצת יש"ע מבטאת את הדילמה שהארגון מצוי בו. מחד, רצון לשמור על חיבור למדינה ולחברה הישראלית ומאידך רצון להיות אהודים ברחוב המתנחלי. מיום ביצועה של תוכנית ההתנתקות נמצאת המועצה בדילמה הזו, היא נקלעה אליה כאשר גורמים בימין הקיצוני האשימו אותה בשיתוף פעולה עם ממשלת ישראל ובתרומה לפינוי. מבלי ששמה לב ומבלי שהתכוונה לכך הפכה מועצת יש"ע לגורם המתון ברחוב המתנחלי. אלימות פוליטית מהסוג שהופנתה כלפי פרופ’ שטרנהל יכולה בקלות להיות מופנית כלפי הנהגת מועצת יש"ע אשר לטענת מתנחלים רבים בגדה ברעיון א"י השלמה. התגובה שלה לפגיעה בשטרנהל חייבת להיות נחרצת. אם לא תהיה כזאת תמצא את עצמה המועצה בקרוב קורבן לאלימות פוליטית דומה, פריה של הסתה שמלבה אלימות, הסתה שאחרי שתתיר את דמם של המתנגדים משמאל תתפנה להתיר את דמם של חברי מועצת יש"ע.


המאבק למניעת מקרי אלימות פוליטית הוא מאבק משותף: של החברה הישראלית אשר חייבת להוקיע מתוכה קבוצות קיצוניות, בהפגנות, בתקשורת ובעיקר בשינוי התודעה הציבורית. של שירותי הביטחון שאמונים על העבודה המקצועית ושל מועצת יש"ע, שהיא עודנה המנהיגה הרשמית של רוב המתנחלים. כל אלו, בשיחה משותפת, בדיאלוג דמוקרטי יוכלו להבטיח שמקרה שטרנהל יהיה האחרון.

תגובות
נושאים: עדכונים

2 תגובות

  1. אור לאיתן הגיב:

    או בקיצור- המדינה משסה את הרוטווילרים שלה בפלשתינים, מאפשרת להם לעשות את מה שהיא רוצה וצריכה מבחינת האינטרסים הקולוניאליסטים שלה, אבל החוק והמוסר המעמד ביניימי לא מאפשרים לה.

  2. איתן לרנר הגיב:

    מאמר ברור ונוקב. טעות אחת בידך והיא עקרונית שלטון החוק הינו חסר ישע ולא איבד שליטה . לו המדידנ ההיתה מתנגדת בנחרצותלישיבה בשטחים וכמובן לפעילות האלימה שם , הדבר היה נגמר בזמן קצר . זהו חלק ממצג שווא שנוח לשלטון ולכולם , להפיל הכל על חבורה שיצאה משליטה , להפחיד שלא יכולה להיות עוד התנתקות כי מאות אלפים ייפגעו ויפגעו בחזרה . אני חושב שזוהי קריאת מציאות שמסתירה מאיתנו את העובדה שהכל פחות או יותר בשליטה וגם אובדנה הוא נשלט.

הגיבו כאן

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים