יש המגדירים את המשבר כ"החמור ביותר מאז משבר שנות ה-30″. אחרים מוסיפים ש"לא רואים את סופו" וממשלות קפיטליסטיות בצפון אמריקה ובאירופה המערבית מזרימות מאות מיליארדי דולר ל"הצלת המערכת הפיננסית", קרי: ממשלות ההון עושות שימוש בכספי התקציב על מנת למנוע התמוטטותן של פירמות פרטיות או פועלות להלאמתן.
זאת בניגוד לעקרונות הניאו-ליברליזם לפיהם "המדינה לא מתערבת בכלכלה" ו"יש לפעול לריסון פיסקלי" – קיצוץ בהוצאות הממשלה. בעת משבר, העקרונות ננטשים במהרה והמדינה מתערבת בכלכלה עד כדי הלאמת תאגידים גדולים. כל הסכרים התקציביים נפרצים. הקשר האינטימי שבין ההון והשלטון נוצל בשעת המשבר בשווקים הפיננסיים כדי למנוע נזקים כבדים מדי לתאגידים הענקים. הממשל האמריקאי, למשל, אץ-רץ להציל תאגידים שנאמר עליהם שאסור שהם יפלו בגלל היקפם.
הצלת הפירמות הגדולות על ידי הממשלות גורמת למצב בו הרווחים מופרטים אך את ההפסדים כולנו נשלם. מאות מיליארדים של דולרים נשפכו כדי להגן על בנק חשוב, בר סטרנס, ענקי המשכנתאות וחברת הביטוח AIG. גם באירופה המערבית, מאות מיליארדים מושקעים בהצלת בנקים כגון דקסיה, שבמסגרת תהליכי ההפרטה בישראל השתלט על אוצר השלטון המקומי, שהיה הזרועה הפיננסית של רשויות המקומיות. לראשי התאגידים הגדולים ומוסדות הפיננסים התברר שיש לנסות ולהיכנס לטור כדי שהממשלה תציל אותם או לכל הפחות תזרים מזומנים – אם הם חפצי חיים. אך ההון הגדול השתולל במשך שנים תוך ניצול כל פרצה בחוק ועם לא מעט עבירות גלויות וסמויות. זאת, כדי לצבור רווחים אדירים. עכשיו שמתברר ש"לא לעולם חוסן". התקשורת מתעניינת בעיקר ב"דרמה" של נפילת תאגידים ואנשיהם, גיבורי הכלכלה והשוק הקרוי חופשי. ואנו, דאגתנו מכוונת למעגל המתרחב של עובדי ייצור ושירותים בעיר ובכפר, לשכירים, לשכבות הביניים, לגמלאים – צרכני השירותים הציבוריים נושאים כבר בעול של פגיעה החמורה ברמת החיים ובביטחון הסוציאלי שלהם.
התקדים: לפני שמונה שנים בעת ממשלת נתניהו
מה צפוי לעובדים, למובטלים לגמלאים לאחר שהמשבר הקפיטליסטי שהחל עוד בקיץ שעבר, נמשך יותר משנה והתפרץ בכל עצמתו בשבועיים האחרונים, יגיע לישראל? דוברי הממשלה מנסים להרגיע ומוסרים שה"משק הישראלי חזק דיו כדי לעמוד במשבר". אבל מילים אלה אינן יכולים להסתיר את הפגיעה שכבר נרשמה במגזר הכלכלי ההגמוני בקפיטליזם הישראלי: המגזר הפיננסי. בידי רוב 17 המשפחות המנהלות את המשק הישראלי חלקים מן המגזר הפיננסי וכולן "ממונפות" על ידי הלוואות שקיבלו מהמערכת הבנקאית והחוץ-בנקאית. בעת ההפסדים ההולכים וגדלים בהשקעות כושלות בחו"ל יחזק הצורך לשמור את שיעורי הרווח על חשבון עובדים וצרכנים. גם מגזר ההיי-טק, ה"קטר" בייצוא הישראלי, אף הוא עשוי להיפגע ממיתון ארוך במרכזים הקפיטליסטיים בארה"ב ואירופה. אמנם בתעשיות העילית מועסקים ישירות לא יותר מ-3 אחוז מכלל העובדים, אבל סביבם פועלות תעשיות ונותני שירותי רבים שיפגעו אף הם. כך שגלים-גלים, מגזרים רבים במשק הישראלי עלולים להיכנס למערבולת המשבר העולמי.
אין זו פעם הראשונה בה העובדים בישראל מתמודדים עם משבר קפיטליסטי עולמי. אך ככל ששילובו של המשק הישראלי בגלובליזציה גובר, כך גוברת התלות של הקפיטליזם הפריפריאלי המקומי במחזורים המאפיינים את הקפיטליזם. באוקטובר 2000 בעקבות שילוב המשבר בתעשיות ההיי-טק (משבר הנסד"ק) ופרוץ האינתיפאדה השנייה, המשק הישראלי נכנס למיתון ממנו התאושש רק כעבור שלוש וארבע שנים. אמנם היה זה משבר בעל עצמה נמוכה יותר מהמשבר הנוכחי, אך ניתן ללמוד ממנו על התנהגותם של המעמדות השונים בחברה ולהסיק כמה מסקנות על הצפוי.
המסקנה הראשונה, היא שהממשלה הופכת למנגנון המדינה ליעיל יותר כדי לשמור על שיעורי הרווח של בעלי ההון. קיצוץ בתקציב (הגורר הפחתת מסים של הפירמות), רפורמות במס, הפחתת זכויות חברתיות ופגיעה נחושה במקבלי הקצבאות מטרתם ליצור משק בו קל יותר לנצל עובדים – זולים יותר. זו תמצית מדיניותו הכלכלית של מנהיג הליכוד בנימין נתניהו, אז, שר האוצר. אבל לא ניתן לקדם משטר של העמקת הניצול כדי להבטיח את שיעורי הרווח של בעלי ההון, וכאן המסקנה השנייה, ללא שיתוף פעולה פעיל של ההסתדרות, ארגון העובדים הגדול במדינה. ההסתדרות קיבלה את הרציונאל של העמקת הניצול ותרמה את חלקה על ידי ויתורי שכר. יו"ר ההסתדרות דאז, ח"כ עמיר פרץ (העבודה), אף תירץ זאת בתירוץ הקלוש ש"זו עת משבר". נכון, הייתה זו עת משבר… ברווחים של בעלי ההון.
ומה הן המסקנות המעשיות של המשבר ההוא, ושתקפות למשבר של היום? קודם כל, בעלי הון רוצים לגלגל את מחיר המשבר על כתפי השכירים והציבור הרחב נקרא להתארגן כדי להגן על זכויותיו. שלושה הם התחומים ובהם ההון שבשלטון עשוי לפגוע בניסיונו לשמור על שיעורי הרווח: הגמלאים ומערך הפנסיה, רמת השירותים של האזרח ורמת החיים של העובדים. להון הגדול האמצעים כדי לשחד את השלטון ולרמות את הציבור. השכירים, המובטלים ואף חלקים גדולים של שכבות הביניים נקראים להתארגן כדי להשיב מלחמה. ללא גידול במספר המאבקים המעמדיים והחברתיים – יחסי הכוחות יוסיפו להיות לטובת המעסיקים. ללא ארגון מקומות עבודה – יחסי הכוחות יוסיפו להיות אף הם לטובת המעסיקים ומדיניותם. תודעה מעמדית, התארגנות ומאבק צריכים לעמוד במרכז מדיניות הבאה להגן על האינטרסים של רוב האוכלוסייה.
* דברים שנאמרו במפגש שנערך ביוזמת מערכת האתר "הגדה השמאלית" במועדון "הגדה השמאלית" ביום ששי האחרון ושבמרכזו עמד המשבר הקפיטליסטי והשלכותיו. המפגש התקיים בהשתתפות העיתונאי גדעון עשת ("האם הקפיטליזם השתנה?"), ח"כ לשעבר תמר גוז’נסקי ("כמה לקחים מן המשבר הקודם או מדוע בנימין נתניהו לא יכול להוציא אותנו מן המשבר"), ראובן קמינר ("המשבר הקפיטליסטי בצילה של מערכת הבחירות בארה"ב"), ודניאל רוזנברג ("מיליטריזם ומשבר פיננסי").
יש סיכוי לקבל את הטקסט של שאר ההרצאות מיום העיון?
הכל נכון דוידי אבל שכת פרט קטן אחד – אין אלטרנטיבה. בכל מקום שבו התקיים המשטר הקומוניסטי, שבו אמצעי הייצור והמכשירים הפיננסים שיכים לממשלה, לא רק שהמשטר התמוטט לחלוטין אלא שהתוצאות לעובדים היו נוראות הרבה יותר מאשר במערב. כשהתמוטט המשטר הקומוניסטי צמחו על חורבותיו האוליגרכים שנעשו תוך חודשים מיליארדרים, צמחה תופעת שחיתות בלתי נתפסת בהיקפה וכפי שהדבר נראה כרגע רוסיה הולכת לקראת שלטון יחיד עם סממנים חיצונים של דמוקרטיה. כל זה נעשה על חשבון העובדים שמצבם נורא ממצבו של העני ביותר במערב. אז כשמשמיצים מישהו או משהו כדאי לעשות זאת בזהירות רבה גם כשהבקורת צודקת ביחוד כשהבקורת באה מצד מישהו שהשיטה שהוא דוגל בה הוכחה שנוראה הרבה יותר מזו המבוקרת
השיטה לא נכשלה משום שהשיטה מעולם לא הייתה קיימת. הממשלה מאז ומתמיד הייתה מעורבת במשק רק שהמעורבות הזו הייתה מצומצמת והתמקדה בעיקר בסיוע לתאגידים ולעשירים לשמור ואף להגדיל את נכסיהם. ההלוואות והמשכנתאות היו בסך הכול שוחד למעמד הבינוני על מנת שיבלום את פיו. המינימום הכרחי למעמד הפועלים על מנת לגרום לו לשבת מול הטלוויזיה ולצפות בתוכניות שגם קוף היה חושב שהם מטופשות. ההתמוטטות הנוכחית היא מה שמכונה תנודה בקפיטליזם היא בסך הכול הנקודה שבה ההונאה מגיעה לנקודת השיא שלה. השאלה עכשיו היא עד כמה חזק וכמה עמוק המערכת תקרוס. המטרה של בעלי ההון כרגע היא למנוע את הקריסה וליצב את השיטה שהניבע להם הון עצום ובלתי נתפס. המטרה של המעמד הבינוני היא גם כן למנוע את הקריסה ועל הדרך לגבות עוד איזו עצם שבודאי תושלך לעברו כמו כן יש בודאי כאלו שדי חוגגים כרגע.
המטרה של המעמד הנמוך היא גם כן התיצבות של המערכת אבל לא לפני שהיא חוטפת מכה אנושה, הסיבה לכך היא שהחלשים נדפקים הכי כואב בכול מצב.
והמטרה של כול המטורפים עלי אדמות היא קריסה טוטאלית, הם צופים במתרחש וליבם מנבא להם שזו השעה לתת את מכת החסד שתמוטט את המערב. לכן אם אני הייתי עובד באיזו סוכנות ביון אז הייתי מצפה לאיזה ניסיון פיגוע אסטרטגי בקרוב.