באחרונה החליטה ממשלת ארגנטינה להלאים את קרנות הפנסיה הפרטיות, שרובן היו בבעלות הבנקים הזרים – בייחוד בבעלות בנקים מספרד. לאחר 14 שנה ובהן דרו בכפיפה אחת הקרנות הממלכתיות והפרטיות, הוחלט לשים קץ לניסוי כושל זה בבני-אדם. ב-1994 בעת ממשלתו הפרוניסטית והניאו-ליברלית של הנשיא קרלוס סאול מנם, החליט שר האוצר דאז דומינגו קבלו – ולאחר מסע השמצות כלפי הקרנות הממלכתיות מתוזמן היטב – להקים את הקרנות הפרטיות. להחלטה זו קדמו "צעדים משלימים", כגון הקפאת תשלומי הפנסיה של עמיתי הקרנות הממלכתיות, הפצת שמועות לפיהן הגרעון האקטוארי של הקרנות הוא כה גדול שתוך כמה שנים לא "תהיה פנסיה לאף אחד" ותוך הפרחת הבטחות לפיהן קרנות המבססות את תשואתן על רכישות ניירות ערך ומניות בבורסות, המקומית והזרות, יבטיחו גידול מתמיד בערכי הכספים המופקדים בהן.
עם השנים התגלה שכל המערכת הפנסיונית הפרטית פעלה על בסיס יסודות רעועים. אחת מהנחות היסוד בהקמתן הקרנות היא שלא ייתכנו משברים פיננסים במערכת הקפיטליסטית, המקומית או הגלובלית. כך, שעל מנת להבטיח את עתיד הגמלאים "אין מנוס" מלהשקיע כספים אלה בשווקי הכספים. אך, להנחה זו אין לה כל יסוד במציאות הכלכלית. המשברים הכלכליים שפקדו את ארגנטינה ואת העולם ב-15 השנים האחרונות פגעו שוב ושוב בקרנות ובפנסיות של העמיתים.
המשבר הכלכלי האחרון שאנו מצויים בעיצומו, רק הוכיח עד כמה הנחות היסוד של התיאוריה הניאו-ליברלית הן שקריות. אך מעבר למשבר הכלכלי הנוכחי, מזה זמן מה, תשואתן של הקרנות הפרטיות היא שלילית. על פי מנגנון הפיצוי שסוכם בין הממשלה לבין הקרנות החדשות, המדינה אמורה לסבסד את תשואת ההון בקרנות הפרטיות – כל העת שתשואות אלה יהיו שליליות. כך שבשנה האחרונה, המדינה סבסדה את הקרנות בסכומים הולכים וגדלים. במילים אחרות: כל אזרחי ארגנטינה הבטיחו, תודות לכספים שהוצאו מכיסם, את התשואות של הקרנות הפרטיות ואת רווחי בעליהן!
שלושת רבעי הכספים שקיבלו עמיתי הקרנות, הגמלאים והקשישים, מקורם בשנה האחרונה מתקציב המדינה. כך הפכה המדינה "הלא-יעילה" וש"אינה צריכה לנהל את חסכונות אזרחיה היודעים יותר טוב ממנה איך להתנהג" למצילת הקרנות. מהסבסוד המסיבי ועד להלאמת הקרנות לא נותר מרחק רב. המדינה "הכושלת" נאלצה להתמודד עם הכוחות השוק "היעילים" כדי להבטיח את העתיד הפנסיוני של כעשרה מיליון עובדים.
ההחלטה על הלאמת הקרנות מקבלת משנה תוקף, כאשר רוב מדינות העולם נוקטות בצעדים נמרצים על מנת להגן על המשק המקומי. זאת, במטרה למנוע הצפת השוק בסחורות ייצוא ולמען שמירת השוק המקומי ובייחוד שמירה על התעסוקה המקומית. מגמה זו ניכרת היטב ברחבי אמריקה הלטינית. יחד עם זאת, אין ספק שארגנטינה תחוש היטב את השלכות המשבר הקפיטליסטי, בייחוד בעקבות סגירת אחד מיעדי הייצוא העיקריים לתוצרת המקומית: ברזיל. עקב כך חשוב עד מאוד לשמור על רמת תעסוקה וצריכה גבוהות ככל האפשר, כולל השמירה הכנסותיהם של מיליוני גמלאים. הלאמת הקרנות פועלת בכיוון זה. יחד עם זאת, יש לפעול לשילוב עמוק יותר של המשקים הלטינו-אמריקאיים, בייחוד ב"הבנק של הדרום" שהוקם ביוזמת ממשלת ונצואלה. זאת, במגמה לחזק את הריבונות הכלכלית, הפיננסית ובייחוד הפוליטית ביבשת בעת המשבר הגלובלי הנוכחי.
* סרחיו פאפי הוא כלכלן ונשיא המרכז התרבותי היהודי בעיר מנדוסה, ארגנטינה. מתוך אגרת שהופצה לאלפי חברי "איקוף", הפדרציה של מרכזי התרבות היהודים בארגנטינה.
אני מאוד מודה למערכת הגדה השמאלית על פרסום המאמר הקצר והקולע. בכל הקשור להפרטת קרנות הפנסיה – כל דימיון עם ביבי, כפי שכתוב בסרטי הוליווד, הוא כמובן מקרי לחלוטין.