ניצחונו של ברק אובמה בבחירות לנשיאות ארה"ב בתחילת חודש נובמבר, עורר קולות באירופה כמו גם בישראל על הצורך של השמאל במועמד סוחף וכריזמטי מסוגו של אובמה. בישראל היו אף כאלו שהתייחסו ישירות לסוגיית בחירתו של "האחר" בחברה האמריקנית וסילבן שלום מהליכוד הביע תקווה כי יום אחד ייבחר גם בישראל מועמד מזרחי לראשות הממשלה. בשמאל היו כמובן קינות חוזרות על האכזבה מעמיר פרץ ושאלת מיליון הדולר: איך גורמים לציבור לתמוך באהוד ברק?
פרט קטן ומשמעותי התפספס בדיון של השמאל הישראלי בבחירתו של אובמה, העובדה הקטנה שהנשיא הנבחר של ארה"ב הציג סדר יום שמאלי מובהק – בוודאי בקריטריונים אמריקניים – ואפילו שמאל רדיקלי במושגים של השיח הציבורי בישראל. אובמה דיבר על הקושי של מעוטי יכולת ומייד עמד על כך שיש לבנים מעוטי יכולת ושחורים שיש להם כסף ולכן הממשלה צריכה לדאוג קודם כל למי שבאמת אין לו ולא להתמקד במקופחים תודעתית שלעיתים רוכבים על הקיפוח הקבוצתי כל הדרך לבנק. (ראה אחד סילבן שלום שבקרה נשוי לאחת ממשפחות ההון והשלטון המאוד אשכנזיות)
אך מסתמן שלאובמה יש עוד שני דברים שראשי מפלגת העבודה, לפחות מאז רבין, חסרים אותם – יושר ואמוץ. אובמה הבטיח במהלך מערכת הבחירות שהוא מתכוון לסגור את מתקן העינויים האקס-טריטוריאלי שממשל בוש הקים בבסיס גואנטנמו שבקובה. לא ייתכן, הצהיר אובמה, שארה"ב המתהדרת מיום הקמתה במחויבות עמוקה לזכויות, תעקוף את החקיקה הליברלית של עצמה ותקים מחוץ לשטחי ארה"ב מתקני כליאה חפים מבקרה משפטית. וודאי שלא ייתכן שאותה ארה"ב תכריז על עצמה כנביאת הערכים הנאורים של המערב בעודה מענה אנשים במתקני כליאה סודיים. אמר אובמה ונראה שגם מתכוון באמת לעשות. בראיון לתוכנית "60 דקות" הידועה והמכובדת מזה עשרות שנים של רשת CBS, חזר אובמה – שכבר נבחר ואינו זקוק עוד לפזר הבטחות – על הצהרתו כי בכוונתו לסגור את כלא גואנטנמו.
הוא שאמרתי. גם מראה יושר בכך שהוא עומד בהבטחותיו – בניגוד למועמדים מסוימים שמיהרו לדוגמא לקבל את משרד הביטחון למרות שלא היה להם מושג מה לעשות שם ולא היה כל קשר בינו לבין הדברים שהבטיחו לעשות כשיבחרו. וגם מראה אומץ בכך שהוא לא מהסס לעמוד על העקרונות שבשמם התמודד ונבחר ולקבל החלטה קשה לסגור מתקן בטחוני חשוב ולהקשות אולי במידה מסוימת על מאמצי איסוף המודיעין והמאבק בטרור של צבא ארה"ב. אמיר פרץ קשקש קצת כשנבחר לראשות העבודה על כך שהוא סופר את יריות התותחים של צה"ל על רצועת עזה ועל כך שצריך להגביר את האכיפה על פורעי החוק היהודים בשטחים, וגם אהוד ברק מצהיר מפעם לפעם על דאגה לשכבות החלשות או מודעות למצוקות של הפלסטינים. אך אפשר להיות בטוחים שמיד לאחר הבחירות ראשי מפלגת העבודה ימהרו להתקרנף ולסגת מכל הרטוריקה השמאלנית שאפיינה את מסע הבחירות שלהם. לאמריקנים, עושה רושם, יש קצת יותר מזל. לכן כל החוגגים סביב צבע עורו של אובמה והאנגלית הרהוטה בפיו, כדאי גם לשים לב לעקרונות המנחים את האיש. בניגוד לרבים מדי מהמנהיגים שלנו בעשור וחצי האחרונים, נראה שאובמה באמת מחויב לעקרונות ולא רק לכסא.
לסיכום, עצומת תמיכה באובמה על מחויבותו לסגור את הכלא וקריאה לקיים את הבטחתו החשובה כבר ביום הראשון לכהונתו.
קישור לראיון עם ברק אובמה:
http://www.cbsnews.com/video/watch/?id=4608198n
קישור לעצומת תמיכה בהבטחתו של ברק אובמה:
ראשית כל, לא ברורה האנלוגיה ההפוכה למפלגת העבודה.
שנית, ברק אובמה הוא עסקן צבאי לא פחות ממקיין. הוא לא מדבר על הורדת תקציב הבטחון, על נקיון האורוות בפנטגון, על ביטול הפרויקטים הבטחוניים הבזבזניים או אפילו על יציאה חד משמעית מעיראק. הוא אפילו מבטיח להמשיך את המלחמה באפגניסטן, ולהרחיב אותה גם לפקיסטן.
נראה שהמרחק בין הדימוי של ברק אובמה בשמאל הישראלי לבין המצע ה"צנטריסטי" שלו, לא קטן כשלעצמו.
מספיק לראות מי מקיף אותו ואת מי כבר הספיק למנות למשרות מפתח בבית הלבן.
וד"א – אובמה הצהיר פעמים רבות שלא יהסס לתקוף מדינות זרות, כולל כאלו שנחשבות ידידותיות, באם יאותרו בשטחן "טרוריסטים המאיימים על ארהב".
את מלחמת אפגניסטן הוא רוצה להרחיב אפילו עד פקיסטאן והכוחות שיתפנו מעיראק(וגם את זה יש להמתין לראות האם ומתי יבוצע) לא יוחזרו הביתה אלא יתגברו את הכוחות באפגניסטן. גם זה הוצהר במערכת הבחירות.
אובמה דוחה גם את הרעיון של ביטוח בריאות ממשלתי לכולם, בניגוד אפילו להילרי קלינטון שאני מקווה מאוד שהכותב הנכבד אינו חושב גם שיש לה "עמדות שמאליות רדיקאליות".
קצרה כאן היריעה מלפרט כמה רחוק האיש מעמדות שאפילו מתקרבות לסוציאל דמוקרטיה.