המתקפה האחרונה על עזה גרמה לי לחשוב רבות. למרות שלא הסתיימה עדיין, החלטתי שנכון יהיה להתחיל לסכם את אשר הבנתי מהתקופה האחרונה ולנסות להגיע למסקנות. רוב שיחותיי עם חברים, לא חברים ואנשים שהייתי מגדיר בפשטות כעוינים, סבבו סביב הצידוק שהיה לפעולת צה"ל, לאופייה של הפעולה ולמחיר ששילמו הן הפלסטינים והן הישראלים בעקבותיה. שיחות אלו היו [ קראו עוד ]
שיא נרשם בשיעור האבטלה באיחוד האירופאי ובארה"ב בדצמבר 2008. על פי נתונים משולבים של הלשכה האירופית לסטטיסטיקה ומשרד העבודה האמריקאי שפורסמו בסוף השבוע, מספר המובטלים באיחוד האירופאי ובארה"ב הגיע ל-23 מיליון, ובהם כ-18 מיליון מובטלים ברחבי אירופה. התחזית הפסימית של האיחוד האירופי מדברת על שיעור אבטלה של 9.3% במהלך 2009, ועלייה נוספת לכ-10% במהלך שנת 2010. [ קראו עוד ]
עדיין מוקדם לקבוע אם אובמה יפיק את הצלילים שמצפה ממנו ההגמונייה בישראל. ניראה שאובמה מייצג מה שהיה סיוט גדול של ישראל לפני 20 שנה – שהמיעוטים יתנו את הטון בארה"ב ולא הוואספיות בתוספת לווסאל היהודי (כשם שהיהודים היו הווסאלים של האצילים הפולנים באוקראינה עד המאה ה-18). אובמה חייב להתחיל מנקודה הנראית כהמשכיות. עם זאת, ממש [ קראו עוד ]
מערכת הבחירות איננה צוברת תאוצה, ורק המשוגעים לדבר באינטרנט מצליחים איכשהו לקיים אותה על להבות קטנות מן הרגיל. רוב הישראלים מתקשים הפעם לעכל את לקחי המלחמה הנתעבת בעזה, נבלעים בחיק הקונסנזוס ונטמעים בתוכו כאילו היו אטוֹמים קטנים ובלתי נראים, בעיבורו של הר געש פעיל למחצה. לראשי המפלגות הגדולות יש אינטרס ברור בנשף המסיכות, שהתאורה הנוצצת [ קראו עוד ]
בספרו "האדם החד ממדי" כותב הרברט מרקוזה כי בחברה הקפיטליסטית המאוחרת אנו עדים פחות ופחות לפיקוח מדיני ישיר ובוטה על התקשורת. תחת זאת, דפוס הפיקוח והשליטה הופך מתוחכם ויעיל יותר, דבר המתבטא ב"עיתונות חופשית המצנזרת את עצמה". כך קורה, מבהיר מרקוזה, שדווקא "בתחומים ובאזורים המפותחים לעילא של ציוויליזציה זו הופנמו אמצעי הפיקוח והבקרה במידה כזו, [ קראו עוד ]
ב-10.2.ילכו אזרחי ישראל לקלפי כדי לקבוע איך תראה הכנסת ה-18. למערכת הבחירות הנוכחית אנחנו מגיעים במציאות כואבת , כשבפני הבוחר מתייצבות רוב המפלגות בישראל , כשהן או שותפות להחלטה לצאת למלחמה בעזה ,או שהן צידדו בהחלטה ותמכו במהלכיה הנפשעים , ויש גם מנהיגים מגמגמים שתמכו בחלק מהמהלכים. מפלגות שמצטיירות בציבור כמפלגות שלום וכמפלגות שמאל חברו [ קראו עוד ]
גלי ההדף המכוערים בעקבות אורגיית ההרג וההרס שצבא הפלישה הישראלי הפעיל על רצועת עזה, חודרים לכל מעגלי החיים בישראל. ראשון לכולם, בצבא עצמו. כאשר מתקפת מתאבדי חגורות הנפץ הייתה בשיאה, רבו בישראל האמירות, החל מהדרג הפוליטי והצבאי הבכיר, וכלה בעמך ישראל כפי שמשתקף בטוקבקים, בדבר "המנטליות הערבית שלא מקדשת את החיים" או "הדת המוסלמית שמטיפה [ קראו עוד ]
הוא, ניצב מול השופטת והתובע, לידו סנגורו. בקהל ישבנו אנחנו (משקיפות ומדווחות) בשורת הכיסאות הקדמית, ומאחורינו (נאסר עליהם לשבת קדימה) ישבו אימו ואשתו ובכו דומם. השופטת: מודה?המתרגם: מתרגם לערבית. פ’: משתהה ארוכות, פניו וגופו זעים במין עווית של אי נוחות. כמעט ניתן לראות את ה"כן" וה"לא" מתרוצצים בקרבו ,את ייסורי ההתלבטות בין הכבוד העצמי לבין [ קראו עוד ]
לצעוק "די" זה להימנע מלומר "לא". ובישראל, הקולות המתנגדים לא דרשו אלא להפסיק. איפה ה"לא"? מדוע לא היתה שום התנגדות פוליטית ממשית בקרב הציבור היהודי בישראל לפעולה הצבאית ברצועת עזה? על ההתנגדות שאין ניתן ללמוד מההתנגדות שיש. ואכן, זה לא שאין כל התנגדות. יש התנגדות הומניטארית. אולם ההתנגדות ההומניטארית היא סם-הרדמה פוליטי. ההתנגדות מטעמים אנושיים [ קראו עוד ]
לציון 90 שנה להקמת "החלוץ"-ארגון גג מתוכו צמח "גדוד העבודה" המהפכני. הוועידה הראשונה של "החלוץ"-ארגון גג של תנועות נוער והסתדרויות ציוניות-סוציאליסטיות שפעל בעיקר באירופה ובאמריקה-התקיימה ב-6 בינואר 1919 ברוסיה. ב-25 באוגוסט 1920 הוקם "גדוד העבודה" ביוזמת שמונים חברים וחברות, רובם ככולם חניכיו/חניכותיו של מייסד "החלוץ" יוסף טרומפלדור. הגדוד, שרשם פרק מפואר בתולדות ההתיישבות בארץ ישראל [ קראו עוד ]
ביום שבת ה-24. 1 בצהריים שוב התייצבנו מחוץ לחומות הכלא הצבאי בצריפין שם מוחזקות כרגע שתי סרבניות המצפון מאיה יחיאלי-וינד ורז בר דוד-ורון. ההפגנות האלו מול הכלא כבר נוראות חלק משיגרה של החודשים האחרונים כאשר כל חודש נכלאים ונכלאות עוד סרבניות לתקופות חוזרות ונשנות, אך משהו הפעם היה שונה. לקראת סוף ההפגנה אחרי קריאות "כל [ קראו עוד ]
