שיא נרשם בשיעור האבטלה באיחוד האירופאי ובארה"ב בדצמבר 2008. על פי נתונים משולבים של הלשכה האירופית לסטטיסטיקה ומשרד העבודה האמריקאי שפורסמו בסוף השבוע, מספר המובטלים באיחוד האירופאי ובארה"ב הגיע ל-23 מיליון, ובהם כ-18 מיליון מובטלים ברחבי אירופה.
התחזית הפסימית של האיחוד האירופי מדברת על שיעור אבטלה של 9.3% במהלך 2009, ועלייה נוספת לכ-10% במהלך שנת 2010. כלכלנים צופים כי בעקבות המיתון בכלכלת המדינות השותפות באיחוד האירופי צפויים גלי פיטורים קשים ברחבי אירופה כולה, כאשר את הפגיעה הקשה יספגו דווקא מדינות גוש היורו שברבות מהן יורגש המיתון כבר החודשים הקרובים. על פי התחזיות התוצר בגוש היורו צפוי להתכווץ במהלך השנה ב-1.9%, הירידה החדה ביותר מאז עברו המדינות להשתמש במטבע משותף.
כאמור, מספר המובטלים בארה"ב זינק בחודש שעבר לשיא של כל הזמנים והפיטורים הקיפו מגזרים רחבים במשק. משרד העבודה בוושינגטון דיווח, שמספר האמריקאים שהמשיכו לקבל דמי אבטלה הסתכם לאחר שקלול עונתי ב-4.78 מיליון מובטלים, שיא מאז 1967. מדובר בגידול של 160 אלף מובטלים לעומת שבוע קודם, שהיה גרוע מהתחזיות שניבאו שהנתון יעמדו על 4.65 מיליון מובטלים.
החדשות הטובות ואף הן פורסמו בסוף השבוע על ידי משרד העבודה בארה"ב: מספר העובדים החברים האיגודים המקצועיים גדל מדי שנה – זו השנה השנייה ברציפות. ככל שהמשבר הכלכלי מעמיק, כך יותר עובדים מצטרפים לאיגודים. על פי המידע שנמסר יותר מחצי מיליון עובדים הצטרפו לאיגודים ברחבי ארה"ב בשנה שעברה.
אך הנתונים הקשים מכולם, התחזית השחורה ביותר, פורסמו על ידי ארגון העבודה הבינלאומי. מאות קילומטרים מדאבוס העליזה, בה הטוען לכתר בנימין נתניהו רוקד לצלילי תזמורת ההון והשלטון הגלובלי, פרסם הארגון הבינלאומי תחזית קודרת על הצפוי השנה בתעסוקה. על פי הפרסום השנתי "מגמות תעסוקה בעולם", מספר המובטלים החדשים השנה עלול להגיע עד ל-50 מיליון; או פי 17 ממספר העובדים בישראל. עוד סבורים מומחי הארגון כי 200 מיליון עובדים, בייחוד במשקים שבפריפריה של הגלובליזציה הקפיטליסטית, יהיו לעניים. במילים אחרות: הם ימשיכו לעבוד, אבל יתרוששו. מצב המוכר היטב במשק הישראלי.
מנכ"ל ארגון העבודה, חוסה סומוביה, מסר "מספר העניים גדל. אבל גם העובדים השייכים לשכבות הביניים היו לקרבנות המשבר ורבים מהם יהיו לעניים תוך מספר חודשים". אגב, כבר עתה צפון אפריקה והמזרח התיכון בראש האזורים ובהם אחוזי האבטלה הגבוהים בעולם. לעומת זאת, מדינות מזרח אסיה (בייחוד סין העממית והודו) צעדו אשתקד בראש מצעד יצירת מקומות עבודה חדשים. וזאת, בשל ההתערבות הפעילה של הממשלות ביצירת מקומות עבודה חדשים – גם בבעלות ממלכתית. את המשפט האחרון, סביר להניח שנתניהו לא שמע ממארחיו בפורום הכלכלי של דאבוס.
לעיון בדו"ח המלא "מגמות התעסוקה בעולם – 2009″ של ארגון העבודה הבינלאומי, 54 עמודים בשפה האנגלית:
http://www.ilo.org/wcmsp5/groups/public/—dgreports/—dcomm/documents/publication/wcms_101461.pdf
האבטלה שם עלתה ל-4.2%. זה לא נשמע הרבה, אבל מדובר כמעט בשיא של 30 שנה.
הצמיחה בסין גם ירדה מהגבהים שלה למספרים יותר מתונים כמו 6.8%. זה גם נראה מפואר כשלעצמו, אבל צריך לזכור שעם צמיחה נמוכה כזאת, יתכן משבר פיננסי בסין. שלא לדבר על הבעיות החברתיות שעלולה ליצור אבטלה גואה.
— קישור —
בנוסף, שימו לב שסין והודו מובילות את מספר מקומות העבודה החדשים, פשוט מכיוון שכשזה מגיע למספרים גולמיים, סין והודו תמיד תהינה במקום הראשון…
בתור חבר ב"מסע ארוך" מאואיסטי, ציפיתי שתיתן יותר פרטים על הקומוניזם הסיני
מאמר של דוידי על המשבר הכלכלי – 2 תגובות.
מאמר של אבנרי על מלחמת עזה – 45 תגובות.
אכן, יחד עם עוד 1,315 הרוגים אחרים, סדר היום החברתי-סוציאליסטי גם הוא נפל קורבן למלחמה המחורבנת הזאת.
אכן, המשבר הכלכלי הקפיטליסטי-דורסני, התחזיות הפסימיות עד לאימה, של הגידול בשיעור האבטלה בעולם כולו ועובדת היווצרותם של 50 מיליון מובטלים חדשים!!! – הוסטו, הועלמו, הושתקו והורדו מסדר-היום החברתי-כלכלי הסוציאליסטי, כשבראש כותרות החדשות מתנוססים מחד, הטבח ופשעי-המלחמה של ישראל ברצועת עזה, על הקורבנות, ההרס והחורבן שגרמה מלחמה זוועתית זו ועל כך נוספה עתה גם "מלחמת-הבחירות", שאנו שרויים בעיצומה, המעיבים על ידיעות קודרות ואיומות אלו.
לא להרפות – יש לנו מצע, אנחנו נבחר מחרתיים (היום יום ראשון, 8.2.09) במפלגה היחידה שנושאת מצע זה – חד"ש, המפלגה הדו-לאומית היחידה בארץ.
לצד השאיפה לשלום וכוונות ההגשמה של שאיפה זו, מונף דגלנו הסוציאליסטי. אנו לא רק מכריזים על המהפכה – אנו יוצאים אליה עם כל הכוונות, עם כל החוזק והאמת שלנו.
הפרק (הקדנציה) שנפתח(ת) מחרתיים איננו הפרק הראשון או האחרון במהפכה, אך סופה הוא לא היחיד שיקבע. גם הדרך חשובה. אסור להרפות ממנה, ולו לרגע – יש להתמיד בה, בכל דרך אפשרית, בכל רובדיה.
כשנצליח להגיע אל מחוז חפצנו (האם זה יקרה בימי חיינו, או שאנו נמשיך במאבק ונעביר אותו לדור הבא?) – אז נוכל להגיע אל החופש האמיתי, אל העולם האנרכיסטי שאני ועוד רבות/ים שואפות/ים אליו.