למעשה, נתן הגיב:

הפלסטינים יורים קסאמים מעזה כבר שמונה שנים, וזה לא הביא הרבה התקדמות בשום כיוון. המעגל האמיתי הוא יורים קסאמים – ישראל מגיבה – יורים קסאמים – ישראל נכנסת – חיילים ואזרחים מתים – יורים קסאמים.

סוויצ’י – מקווה שלא יצנזרו אותי הגיב:

אוקי אני רוצה להבין חלק מהטענות שעולות כאן :

– ישראל בעצם רוצה מלחמה (בניגוד למה שכולם אומרים) : זו בעצם קונספירציה גאונית-מרושעת של הממשלה

– הרצון של ישראל הוא להיראות חזקה ולהרוג כמה שיותר פלסטינים (חמושים או אזרחים – זה לא משנה)

– הדרך היחידה להפסיק את ירי הקסאמים היא להכיר בחמאס – גם בלי להיכנע לדרישות שלו (כמו שכמובן – הם מכירים בישראל)

– אין קשר בין ירי הקסאמים (או הטרור בכלל) לסגירת המעברים . זה סתם תלויי במצב הרוח של ישראל .

– ישראל מחוייבת לעשות הפסקת אש ללא תנאים (למרות שהיא כבר עשתה את זה) רק כדי שלא תהיה מלחמה . אפילו אם זה אומר שהפלסטינים יתחמשו וימשיכו בדרכיי הטרור מחדש לאחר מכן .

– לפלסטינים מותר לעשות פיגועים – יש להם מטרה שלעדתכם מוצדקת , והם ממילא לא מצליחים להרוג הרה כמו שישראל מסוגלת (שכמוהן לה אסור לעשות פעולה נגדית בתגובה – כי זה כבר פשע . אז לא נורא שכמה אזרחים ישראליים יחיו בפחד .

– יד החמאס על העליונה – והוא יכול לבוא בדרישות לישראל . שכמובן לה אסור שיהיו דרישות משלה .

ואחרון חביב – לחמאס (וגם לכם) מותר להכריז על הרצון ואפילו לנסות בכוח , למחוק את השלטון הציוני על מדינת ישראל .

בזמן שלישראל כמובן – אסור לעשות דבר דומה בנוגע לחמאס או כל שלטון אחר (כמו אירן למשל) שמאיים עליו ועל אזרחיו .

רק לי משהו פה נראה לא הגיוני?

לכל חברי האתר הגיב:

אנא מכם, חשבו על הדבר הבא:

לפני כשנתיים ניסתה מערכת הביטחון לנתק את אספקת החשמל והדלק לעזה כדי ללחוץ על החמאס להפסיק את ירי הקסאם. קבוצה של פעילי זכויות אדם נזעקה מיד ועתרה לבג"ץ בטענה שהדבר מנוגד לחוק הבינ"ל, וכן שהניתוק יביא למותם של בני אדם בגלל התקלקלות האוכל במקררים, השבתת מכשירי חמצן וכיוצא באלה.

בעקבות העתירה נאסר על המדינה לנתק את אספקת החשמל והדלק לעזה, ולחמאס ניתן אור ירוק להמשיך בירי הרקטות, חופשי חופשי.

וכעת, הבה נתאר לעצמנו שהחשמל והדלק לרצועת עזה היו באמת נפסקים. החיים בעזה היו הופכים יותר ויותר לבלתי נסבלים, עד כדי כך שהחמאס היה נאלץ לחדול מירי הטילים לעבר ישראל. אספקת החשמל והדלק לעזה היתה מתחדשת, ותוך מספר חודשים כולם היו שוכחים מהאינצידנט. כמובן שלא היה מת אפילו אדם אחד, כי מהפסקת חשמל עוד לא מת אף אחד, אבל נניח, נניח לצורך העניין, שהיו מתים כמה אנשים. נניח אפילו את ההנחה המוגזמת להחריד שהיו מתים אנשים במספר משמעותי – הבה ונאמר 200 איש. כלומר, 200 פלסטינים חפים מפשע היו משלמים בחייהם כדי להפסיק את ירי הרקטות לעבר ישראל.

אך דבר זה לא נעשה, כאמור, משום שארגוני זכויות האדם מנעו זאת. ההמשך היה כמובן צפוי, ואותם פעילי זכויות אדם יכלו גם לנחש אותו בביטחון מלא: מאחר שהחיים בצד הישראלי של הגבול נעשו בלתי נסבלים עקב ירי הטילים, היה ברור שאין מנוס מפעולה גדולה, שתגבה את חייהם של מאות ואולי אלפי בני אדם, לאחר שהפעולה הצמחונית יחסית ובעלת סיכויי ההצלחה הגבוהים מאד, טורפדה בשם "זכויות האדם".

אפשר לשאול את אותם פעילי זכויות אדם שאלה סרקסטית מאד אמנם, אך מתבקשת: עכשיו אתם מרוצים? הצלתם 200 בני אדם (נניח), והבאתם לכך שלא זו בלבד שהסיוט נמשך שנתיים נוספות,
לא זו בלבד שהפלסטינים ספגו סגר ומצור גם באמצעים המוגבלים שהותרו לממשלה, לא זו בלבד שבמשך השנתיים הללו נהרגו לפחות אותם 200 נפש ש"ניצלו" בזכותכם, לא זו בלבד, אלא שכעת בגיחנום של עזה נהרגו עד כה באלימות 500 בני אדם, ועוד היד נטויה, בפעולה דרסטית (אבל, מה לעשות, חוקית) שהפכה לבלתי נמנעת משום שכל אמצעי פחות חריף טורפס בידי אבירי הצדק והחוק.

פליז, פליז, תחשבו על זה. זה באמת חומר רציני למחשבה.

בני הגיב:

היכן היתה אותה "תביעה הבינלאומית כמעט אוניברסאלית להפסקת אש מידית" במשך כל שנות הקסאמים?

עמי הגיב:

ממשלת ישראל והחמאס, יכריזו שתייהן על ניצחון. הכיצד זה יתכן?

פשוט מאד, תוצאת המלחמה תהייה הסדר בין ישראל לחמאס, שיתן לחמאס המשך שליטה בעזה, ויתן לכולנו עוד הרבה שנים ללא אפשרות להקים מדינה פלסטינית.
ממשלת ישראל והחמאס בצד המנצח.
מרבית התושבים בישראל, בעזה ובגדה המערבית, בצד המפסיד.
כמעט שכחתי, המנצח האמיתי הוא כמובן, ההון האמריקאי, שיזכה בתוספת זמן של עולם ערבי ללא ממשלים דמוקראטיים, ויזכה בהמשך זכיונות הפקת נפט ריווחיים מאד באיזור.

עוזי הגיב:

דבר אחד אני לא מבין. אם ישראל רוצה לשלוט על המעברים בעזה כי היא מעוניינת בשליטה כלכלית על הרצועה, כלומר, להכריח את העזתים לקנות תוצרת ישראל מסיבות קפיטליסטיות, מדוע היא מתעקשת לסגור את המעברים הללו ולהטיל מצור על עזה? לא זו בלבד, היא מוכנה אפילו לסבול מטחים של טילים על אזרחיה, ובלבד שתמשיך במצור אשר גם בלאו הכי מנוגד לאינטרסים שלה, ובסופו של דבר גם פותחת במלחמה שאינה מביאה לה כל רווח כלכלי, אלא להיפך, מדלדלת עוד יותר את יכולת הקניה של תושבי עזה ומביאה אותם עוד יותר למצב של נזקקי סעד. מישהו יכול להסביר את זה?

שבתאי לוי הגיב:

סיסמת ישראל היא
כל עוד דם ערבי ישפך, יוטב לנו שיבעתיים.
שבתאי

לעוזי הגיב:

היקף היצוא הישראלי לעזה הוא זעיר, וכמעט חסר משמעות ביחס להיקף התל"ג והיצוא הישראלי הכולל. בכל מקרה, זה שישראל עושה דברים שנוגדים לאינטרסים בטווח הארוך (והבינוני) שלה ושמזיקים לכלכלתה, זה לא חדש.

לא נכון הגיב:

המצור בא בתגובה לבחירת ממשלת חמאס, שלאחריה ישראל החליטה שהיא מנתקת כל קשר עם הרצועה ומטילה עליה סגר. זה היה כנראה צעד דידקטי או פוניטיבי, ובכל מקרה לא ברור לי מה היתה משמעותו הפוליטית או הבטחונית.
אתה מוזמן לבדוק את הצהרות הממשלה מהתקופה הזו, הכל נמצא שם.

המצור על עזה הגיב:

התחיל בשלבים לאחר חטיפת גלעד שליט, והתהדק לאחר שחמאס גירש את פתח מהרצועה ותפס שליטה ופיקוד.

עם זאת, יש לציין שזהו מצור חלקי בלבד –

1. במשך כל הזמן הזה הוכנסו לרצועה מישראל מזון, תרופות, דלק, ושאר אספקה הומניטרית, וגם מליוני שקלים.

המעברים נסגרים בכל פעם שיש ירי רקטי על ישראל, התקפה או התרעה להתקפה על המעברים.
זאת אומרת, היד על השלטר היא היד של הפלסטינים.

2. חמאס פיתח רשת פעילה מעברים אלטרנטיביים למצריים מתחת לציר פילדלפי. ההחלטה מה להעביר במעברים האלו היא של חמאס.
אתם טוענים שחמאס הוא ממשלתו הלגיטימית של העם בעזה, לא? אז כל הטענות צריכות להיות מופנות לחמאס.

ברצינות, רבותי. אם אתם יכולים להתלונן שנתח ענק מהתקציב הישראלי מופנה לביטחון במקום לרווחה, למה אינכם גוזרים גזירה שווה לגבי הפלסטינים? למה גם שם "ישראל אשמה"?

3. מצריים סוגרת את מעבר רפיח הרשמי מסיבותיה. גם היום היא מודיעה קבל עם ועולם שהמעבר יפתח רק אם פתח יחזור לשלוט ברצועה.

למה חמאס לא משגר טילים על מצריים, שהיא תפתח את המצור לכאורה? למישהו מהרדיקאלים חובבי תיאוריות הקונספירציה שכאן יש מושג?

אורנה לביא – כהמשך לקודם (לחשבונאי המתים ולמגיביו) הגיב:

בעצם גם מי שלא נפגע באופן רשמי (פיזי ו/או נפשי ו/או כלכלי… וכד’…) בעצם נפגע מהמלחמה. בעצם כווווווווווולנו, משני הצדדים, צריכים לתבוע לדין את המדינה ומוסדותיה, בשל הפגיעות המרובות שהיא פוגעת בנו יום-יום ושעה-שעה. ויש מגוון עצום של פגיעות. פיזיות, רפואיות אחרות (מחלות ופציעות), נפשיות, חברתיות, כלכליות, משפחתיות… וכד’… אבל באיזה בית משפט? הרי בתי המשפט מייצגיםפ את המדינה… אופס…