טבח משמיים
בפתח המתקפה על עזה, עטה אהוד ברק פוזה של יוליוס קיסר, אשר הודיע עם חציית הרוביקון כי "הפור נפל", והכריז "הלחימה החלה". השאלה המתבקשת היא, איזו מלחמה בדיוק? על מנת שתתקיים מלחמה, צריך כידוע שני צדדים, אך כאן בעזה, כלום יש שני צדדים להפצצת עזה מן האוויר? הלא בצד אחד מתייצב חיל האוויר, המצויד במיטב המטוסים – המסופקים ע"י "הידידה" ארה"ב, ומצד שני אנשים חסרי הגנה לחלוטין, הניצבים מול אש תופת היורדת עליהם משמים. האם ידוע על מלחמה בה קיים לוחם אחד בלבד? לפי הנחות ייסוד אלו, הלחימה עליה הכריז שר הביטחון הישראלי ברק, אינה מלחמה אלא צייד! ציד אנשים ללא יכולת התנגדות מינימאלית, הנשחטים מן האוויר. ציד ברווזים. זכורים לי הסרטים הרומנטיים בהם צפינו בשעתו, בהם היו נלחמים שני יריבים בסייף. כאשר לאחד מהם, גם הרשע מביניהם, נשמטה החרב, היה יריבו משיב לו את חרבו, כדי לא להרוג אדם חסר הגנה. כך היה בסרטים. במציאות של היום, צד אחד עומד בלי חרב מול אויב חמוש מכף רגל ועד ראש ולכך קוראים "לחימה". המלחמה בעזה בימינו דומה הרבה יותר לטבח.
ההתקפה האווירית הראשונה החלה ב-27 לדצמבר. היא ארכה 4 דקות – ובמהלכה נהרגו 200 איש, כמה דקות אחריה, הגיע גל שני של התקפות.
עד לפלישה הקרקעית נהרגו כ-400 פלסטינים ו-4 הרוגים ישראלים מטילי קסאם. הסיכום הכולל מצביע עד כה על יותר מ-500 הרוגים פלסטינים לעומת 5 הרוגים ישראלים. מספר הפצועים הפלסטינים מגיע לכ-2500 ואילו בצד הישראלי מספר הפצועים נאמד ב-50 בערך. מספרים אלו מספרים את הסיפור של "מלחמת עזה" חסרת האיזון.
הרקע הקולוניאלי
להרג הזה, לטבח המתחולל בעזה, יש היסטוריה ורקע: היחסים הקולוניאליים בין יהודים לפלסטינים בישראל שהחלו שנים רבות לפני הקמת המדינה. מדהים במיוחד הוא יחס הנהרגים לאורך השנים ובמיוחד במלחמת עזה, העומד על בערך 1 (ישראלי) לעומת 100 (פלסטינים). יחס זה אינו מקרי, אלא מתאר היטב את המאזן המקובל במלחמות קולוניאליות.
בנושא זה דן הסופר והחוקר סוון לינדקויסט, בספרו "תחסל את כל הפראים" (Exterminate all the Brutes) שיצא לאור לפני 15 שנה באנגלית. לינדקויסט יצא לחקור את הקולוניאליזם האירופאי באפריקה בסוף המאה ה 19 . אם ברצוננו להבין טוב יותר את הדיכוי הקולוניאלי ושיטותיו המופעלים בימים אלה כלפי העם הפלסטיני בעזה, ראוי לנו לעיין בספר זה.
לינדקויסט מתאר כמשל את הקרב בין הצבא האנגלי לצבא הדרווישים באומדורמן (סודאן). מלחמה זו נערכה ע"י האימפריה הבריטית כדי לכבוש חזרה את סודאן. לינדקויסט שאל חלק מתיאוריו מווינסטון מצ’רצ’יל, שהיה אז כתב צבאי צעיר של עיתון אנגלי. בקרב זה הושמד צבא ילידי גדול (צבא ה"דרווישים") ע"י צבא קולוניאלי קטן אך מצויד במיטב הטכנולוגיה הצבאית של אותם ימים. לאנגלים היו רובים מסוג "מקסים", בעלי טווח גדול בהרבה מזה של הרובים המיושנים שנשאו הדרווישים ולכן יכלו לצלוף בצבא הילידים לפני שאלה אפילו הבחינו בנוכחותם.
הדרווישים הרכובים, על פי תיאוריו של צ’רצ’יל, היו אמיצי לב והסתערו בחמת בזעם על הצבא האנגלי, אך כמעט כולם נקטלו לפני שהגיעו למגע ישיר עם החיילים האנגלים. במהלך הקרבות הצבא הבריטי לא ספג כמעט אבידות. בעיתונות הבריטית פורסמו בזמנו תמונות של קרבות פנים אל פנים בין הדרווישים לאנגלים, אך הן היו מזויפות – לא התקיימו כלל קרבות מסוג זה.
לינדקויסט מסכם: "בקרב אומדורמן הצבא הסודאני כולו הושמד מבלי שהגיע אפילו למרחק ירייה של אויבם. אומנות ההרג ממרחק הפך ל’ספשיאליטי’ אירופי". תותחיהם של הבריטים היו יעילים במיוחד נגד כפרים חסרי הגנה. עוד כותב לינדקויסט: האירופאים הפכו "אלוהי התותחים", שגבו קורבנות הרבה לפני שיריביהם יכלו להגיע אליהם. ההתפשטות האירופאית לתוך אסיה ואפריקה, כותב לינדקויסט, פתחה תקופה חדשה של אימפריאליזם. "עדיפות צבאית נתקבלה אצל אירופאים רבים מדי גם כעדיפות אינטלקטואלית ואפילו ביולוגית".
מסע הקולוניאליסטים האנגלים בשעתו דומה למסע האווירי על עזה באלמנט חשוב נוסף, ההתפעלות הישראלית מן "ההישג היוצא מן הכלל" של הטבח בעזה. גם באותם ימים קיבלה אנגליה את הידיעות על הניצחון באופוריה עצומה. מפקד המסע הלורד קיטצ’נר נתקבל ע"י המלכה וכל בריטניה צהלה.
המעצמות הקולוניאליות לחמו לרוב נגד הילידים במצב של יתרון צבאי מוחלט. בשל כך, לא הצליחו להבין כיצד הילידים מעזים בכלל להתנגד. אירופאים ייחסו את ההתנגדות של הילידים לטיפשות ולפרימיטיביות המובנית בגזעם. את המניע האמיתי של המקומיים, הרצון העז להשתחרר מן המדכאים, מעולם לא השכילו הקולוניאליסטים להבין.
הפורמאט הקולוניאלי במחוזותינו, מקורו במלחמה קולוניאלית ציונית הנמשכת מעל למאה שנים, אך התעצמה במיוחד אחרי כיבושי 1967.
תום שגב, קול בודד כמעט ברעש המקהלה הפטריוטית, בחר לאחרונה ("הארץ" 29.12.08 ) להציג כמה אמיתות ישנות של הסכסוך היהודי ערבי ולא פחד להזכיר את האידיאולוגיה הציונית כמקור ההנחות המוטעות שלנו כלפי הפלשתינאים:
"ישראל מכה בפלשתינאים על מנת ‘ללמד אותם לקח’". זו הנחת היסוד המלווה את המפעל הציוני מראשיתו: אנחנו נציגי הקדמה וההשכלה, התחכום הרציונאלי והמוסר, הערבים הם אספסוף פרימיטיבי מתלהם ואלים, נערים נבערים מדעת שיש לחנכם וללמדם בינה, הכול כמובן בשיטת ‘המקל והגזר’".
שגב ממשיך: "הפצצת עזה אמורה לחסל את ‘שלטון חמאס’, אף זאת בהתאם להנחה המלווה את התנועה הציונית מראשיתה ולפיה אפשר להשליט על הפלשתינאים הנהגה ‘מתונה’ שתוותר על הכיסופים הלאומיים שלהם. אנחנו רק מתגוננים פה."
בהמשך מדגיש שגב:
"אך המאבק אינו נגד ארגון טרור שלקח את תושבי עזה כבני ערובה, אלה תנועה לאומית דתית , שרבים מאמינים בדרכה. משחר ימי הנוכחות הציונית בארץ ישראל עוד לא הייתה פעולה צבאית שקירבה הידברות עם הפלשתינאים".
בנוסף לפעולות צבאיות, שגב מזכיר גם תוכניות ליישב משפחות ערביות מעזה בגדה אחרי מלחמת ששת הימים. (לי זכורה גרסה זו: מיד בתום הקרבות התעניין ראש הממשלה אשכול אם אפשר לשלוח את ערבי עזה לעיראק וליישב במקומם מתנחלים יהודים בעזה).
הפעולה הקרקעית ומה יהיה סופה?
לאחרונה התחיל השלב השני של "מלחמת עזה". העיתונות מדווחת שנציגי הצבא מסרו לדרג המדיני שנגמר להם כבר "בנק המטרות" ולכן יש לעבור לפלישה צבאית לתוך עומק הרצועה. כאן משתנים במעט תנאי המלחמה של השלב הראשון בעימות, משום שצפוי להתקיים מגע מוחשי בין הניצים. אלא שגם בתנאים אלה – כפי שגם היה במלחמת לבנון השנייה –יחסי הכוחות עדיין רחוקים מלהיות קרב שווה בין הצדדים הלוחמים. רוב אבידות שסופגים הלוחמים הפלסטיניים נגרמים כתוצאה ממלחמת שלט רחוק: מן האוויר, הים, והקרקע (תותחים). גם בשלב הקרקעי, אם כן, הקרב אינו בין כוחות שווים, אלא ממשיך להתקיים הפורמאט הקולוניאלי שישראל משליטה על לוחמי ההתנגדות העזתים: מצד אחד צבא מודרני גדול בעל ציוד טכנולוגי משוכלל ומנגד קבוצות גרילה עם ציוד דל.
הררי טקסטים כבר מצטברים על תולדות המלחמה של ישראל בעזה: מי התחיל בסיפור? הערבים באו להתיישב בעזה היהודית או להפך? מי התנחל בתוך אזור צפוף ולקח ממנו 20% מאדמתו וחלק נכבד מרזרבות המים? מי מנע הקמת תשתית תעשייתית ואפילו תחנת חשמל ואחר כך מתלונן שאנחנו מספקים חשמל למרות שעזתים יורים עלינו? ומי עזב את עזה "בלי לשלם" ועוד מתלונן שלא מכירים לו תודה על כך… לעת עתה נשאיר סימני שאלה אלה גם בנושאים כמו הוויכוח כיצד ישיג כל צד את הציוד הצבאי שלו: דרך המנהרות (הברחה! קונטרה בנדה בלע"ז), או דרך נמלי הים והתעופה בישראל (לגיטימי ומכובד), ומי הפר את הרגיעה ואחר כך מעמיד פני קוזק נגזל שהתחילו לשגר לעברו טילים.
שאלות רבות נוספות יוותרו כאן ללא דיון: מי הורג אזרחים שלווים בכוונה תחילה ומי הורג אזרחים פי שלושה וארבעה וכרגע פי מאה, אבל עושה את זה "בלי כוונה"? הנה למשל, מספר נתונים מדו"ח בצלם: בשבע שנים משליחת הקסאם הראשון ועד תחילת "עופרת יצוקה" נהרגו 13 ישראלים. באותה תקופה הרגה ישראל 2990 פלסטינים, מהם 634 ילדים. בסך הכול בתקופה זו נהרגו ע"י ישראל בעזה ובגדה המערבית 4781 איש. חלק גדול מההרוגים היו אזרחים וביניהם גם נשים וילדים. יש לקחת בחשבון נתונים אלה כאשר מנסים להתמודד עם השאלה מי כאן הטרוריסטים או מהו היקף "טרור החמאס" לעומת ה"טרור הממלכתי" של ישראל.
בכל הסוגיות האלה, עם כל חשיבותן, לא מצוי שורש הבעיה. שורש הקונפליקט הישראלי-פלסטיני הייה ונשאר עד היום ביחסים בין כובש מול נכבש, מדכא מול מדוכא, מצור מול נצור, קולוניאליסט מול יליד.
מדינת ישראל הייתה רוצה לראות בשטחים הכבושים רק פלסטינים כנועים, שלא יעזו להרים ראשם כנגד שליטתה המתמשכת בחייהם. על אלו החפצים בשלום אמיתי ובר-קיימא בין העמים, לדעת כי סוף ההתנגדות הפלסטינית וכינון שלום יגיעו רק לאחר חיסול הקולוניאליזם על כל צורותיו.
ממרומי מגדל גבוה בבועה התל-אביבית מספרים לנו שאם רק נאריך ימים ,נראה… ש"אחרי פירוק מדינת ישראל" לא תהיה סיבה לפונדמנטליזם המוסלמי להתקיים, שלא תהיה יותר שנאת יהודים בעולם, שאלקעידה תהפוך לאמא תרזה, וכו’ וכו’ וכו’.
שהרדיקאלים פה עוד לא קלטו דבר בסיסי –
ככל שהפגיעה / פוטנציאל הפגיעה בישראל גדל, כך התגובה ומכת המנע הופכות ברוטאליות יותר – ביחס ישר.
ה"חוזקה" או היתרון של הפלסטינים היתה דווקא ה"סומוד" – ההתנגדות העיקשת הלא אלימה.
המקאוומה הצבאית חופרת להם בור עמוק ורחב יותר ויותר.
אבל כמובן, מי שמוכן לשים את כל הכסף שלו על ההימור הלא חכם, באמונה שזה מה שיביא את הזכיה הגדולה – רצונו כבודו.
שבעתי הטפות-מוסר ותוכחות ושאר רעות חולות שאדנות והתנשאות פטרונית הן, בלשון המעטה, רק חלק מתגובתך החצופה.
ראוי, אולי, שתנסה לתהות על קנקנך הרדוד לפני שאתה מעז להטיף מוסר לאחרים!
ממרומי מגדל גבוה בבועה התל אביבית שולחים מטוסים וטנקים להילחם בשביל להערים ערימות של גוויות בכוונת מכוון, ומספרים לחיילים שהם גיבורים הנלחמים באיראן האימתנית.
ממרומי מגדל גבוה בבועה התל אביבית נלחמים נגד ילדים, ומתעקשים למצוא מישהו ש"משתמש בילדים כמגן אנושי" (כמה קלצ’ניקובים מנסים לחצוץ בין הטנקים והמטוסים לבין הילדים).
לרגלי מגדל השן בבועה התל אביבית יש כמה ילדים ומבוגרים שפרצו את הבועה ומביטים נכוחה במציאות.
יובל הלפרין
אני תוהה אם התכוונת אלי בתגובתך התוקפנית, שכהרגלך בקודש גם לא אומרת שום דבר מהותי:
שוב פעם "שבעתי הטפות-מוסר", שוב "התנשאות פטרונית" ולבסוף כמובן (איך לא?) "תנסה לתהות על קנקנך הרדוד" וכו’.
אין שום דיון, אין התייחסות לטענות,
סתם התגוננות דרך מתקפה ותו לא.
אגב, אם אתה כזה חסיד של שיטת "ההגנה הטובה ביותר היא התקפה" אז למה אתה לא נותן לצה"ל לעשות זאת כנגד החמאס?
תמיד תהיתי תוך כדי עוד מפגש כושל או דיון של חרשים עם סהרורון שמאל כזה או אחר
כיצד יתכן שאדם קיצוני ומלא אגרסיות מחזיק בדעות כל-כך סובלניות כלפי כל מי שמוגדר ומגדיר את עצמו כאויב?
ואז הבנתי שכל הזעם המודחק והמוחנק מופנה בעצם כלפי פנים – כלפי ישראל, הציונות, וכמובן כלפי כל מי שלא מסכים עם דעתו של כבודו. ואז הכל יוצא החוצה: רוצחים, נאצים, הימלר, גבלס…
ניצן אביב – ליבי איתך, שכן אתה לא שונה במאומה מאחרוני המתנחלים: אותה שפה, אותה קיצוניות ואותו עיוורון.
שני דברים:
1 לכל אנשי השמאל הרדיקלי שמשום מה תומך בטרור האיסלמי אני מציע לראות מה קרה למפלגות הקומונסטיות ומפלגות השמאל שנלחמו יחד עם האיסלאמסטים כנגד שלטון השאה ואחרי נפילת השאה פשוט נטבחו בידי השלטון האיסלאמי החדש.
2 אם התירוץ של החמאס לירי הטילים הוא הרצון לשבירת המצור מישהו יכול להגיד לי למה הם לא יורים גם על מצרים הרי גם הם מטילים עליהם מצור לא?
אולי פעם אחת נשמע מה דעתכם – "המתנגדים למלחמה" – על האסטרטגיה של שימוש באזרחים שלך כמגן חי ללוחמים, למשגרי ארטילריה, ולמחסני אמל"ח?
מרתף מלא בחומר נפץ של בית-ספר / מסגד / בית-חולים או סתם בית מגורים, זה דבר קביל ב"מוקאוומה"?
או ש"אין לשפוט אדם בעת צערו"?
מה מידת האחריות של הפלסטינים לנפגעים כתוצאה מבחירה באסטרטגיה הזו?
למה לך לחזור בלי לחשוב על סיסמת "הטרור האסלאמי"? זו עוד סיסמה של האמריקאים כמו "ציר הרשע". כמובן שהם יקללו כל מי שמעז להתקומם נגדם. העובדות הן אלה: אמריקה מחזיקה 700 בסיסים צבאיים בעולם, תקציב המלחמה שלה הוא כמחצית תקציב כל שאר העולם. אמריקה מאשימה את איראן כסכנה צבאית לעולם אבל שוב השואה קטנה: תקציב המלחמה של איראן הוא 4 בליון, של ארה"ב 70 ביליון!
וביחס לטרור : ארה"ב הרגה ופצעה בעיראק כמיליון בני אדם מאז התנפלה עליה על בסיס אשמות שקריות שהיום כל העולם יודע, בוייטנאם הרגה כ 2 מליון. והיא מעזה לדבר על טרור אסלאמי?, ונתיניה הישראלים חוזרים על כך בלי לחשוב ולו לרגע?.
כמובן שהעולם השלישי לא אוהב את השליטה האמריקאית ומתקוממת נגדה. והוא מבצע לא מעט מעשים מגונים כמו הריסת מגדלי התאומים בניו יורק. מובן שמעשים אלה רעים, מובן גם שהצהרות קיצוניות של איראן הן רעות ושחצניות. אבל כל אלה יש לזכור, הן תגובה והתנגדות לשלטון ההורג בהם בטרור אימפריאליסטי – פי מאה ופי אלף. זה גם המצב אצלנו בעזה. אנחנו טובחים שם בשבועיים משהם לא מצליחים לטבוח בנו בשנים – אבל הם טרוריסטים. לנו מותר להשתגע הרי אנחנו "בעלי הבית" אבל אוי ואבוי להם אם יעזו.
אני מציע לכל המגיבים קלי הדעת ומהירי העט לקרא, ולו מעט, על מאבקי השחרור של עמים מדוכאים.ש.א.
מטרת המלחמה של ישראל היא לרמוס עם שלם, לכן אין פה שום "שימוש באזרחים".
בשביל הציונות, הפלסטינים הם הם האויב ונגדם היא נלחמת, לא נגד פת"ח ולא נגד חמס ולא נגד הטרור.ככל אומה מדוכאת הפלסטינים מנסים להתגונן בכוחם הדל של ארגוני גרילה, שמטבע הדברים חיים בקרב אוכלוסייה אזרחית.
איפה הוחבאו ה"סליקים" של ההגנה?
היכן הסתתרו ה"מבבוקשים" של האצ"ל?
"מטרת המלחמה של ישראל היא לרמוס עם שלם, לכן אין פה שום "שימוש באזרחים"."
לא נכון, זו תעמולה לשמה וכמה שלא תחזור על זה היא לא תהפוך לאמת.
"איפה הוחבאו ה"סליקים" של ההגנה?"
בכל מקום אפשרי כולל בתי ספר, אבל ההגנה לא נלחמה מתוך בתי ספר ו/או מתוך בתי חולים.
"היכן הסתתרו ה"מבבוקשים" של האצ"ל?"
לא מאחורי נשים וילדים, ובכל מקרה, כאשר היו נלחמים, לא היו גוררים ילד באוזניים כדי שישמש להם שכפ"ץ אנושי
אני יודע שזה נורא "אין" לעשות דה לגיטימציה לישראל ולהיסטוריה שלה, אבל זה גם נורא, נורא לא עובד…
יהודים וערבים נאבקים כאן על אותה פיסת טריטוריה, כששניהם אוחזים באתוס של "כולה שלי".
בצד שלנו רוב רובו של הציבור למד מזמן להבדיל בין אתוס לפרקטיקה – עוד בתחילת המאה שעברה.
בצד הפלסטיני, משום מה, כל שמצבם גרוע יותר, ככה שגעון ה"כולה" מתחזק.
נכון לומר שיש כאן מאבק של קולקטיב בקולקטיב.
לא נכון לומר שישראל נלחמת בפלסטינים ולעבור בשתיקה על העובדה שהפלסטינים נלחמים בישראל.
למעשה, רוב הציבור בישראל מוכן עקרונית לפשרה (הוויכוח הוא יותר על הכמות, ולא על המהות)
לצערינו – רוב הציבור הפלסטיני מוכיח שהוא לא מוכן לפשרה כלשהי.
כל המפלגות בישראל – מליברמן (כולל) שמאלה, מכירות בעיקרון של שתי מדינות לאום בטריטוריה הנדונה.
חמאס הלך לבחירות עם אתוס שאומר שיש להשמיד את הישות הלאומית היהודית ולייסד ישות איסלאמית ערבית במקומה, ועם מצע של מלחמה בישראל בכדי להשיג את המטרה הזו.
הקולקטיב הפלסטיני בחר בחמאס – זאת אומרת הוא מסכים עם המטרות ועם האמצעים של חמאס.
הבחירה הזו נעשית מתוך מודעות לעמדת הנחיתות הצבאית של הפלסטינים.
האם הפלסטינים אינם נושאים בשום אחריות לבחירות שלהם?
—
לגבי ההגנה והאצ"ל –
המקבילה היא המאבק של הישוב בבריטים –
אף אחד משני הארגונים האלו לא איים על אזרחי בריטניה, בטריטוריה בריטית, לא ביצע פעילות טרור נגד אזרחי בריטניה מחוץ לשטחי המנדט, ולא תבע את בריטניה כ"מולדת" ואת לונדון כ"בירה". כמובן שגם לא היה שום איום מצידם על בריטניה בנשק תלול מסלול, וממילא הם לא ירו מתוך אוכלוסיה אזרחית.
לכן אופי המאבק היה שונה לגמרי.
יש להניח שאם האיום היחידי של עזה על ישראל היה ערימה של ברנים ממלחמת העולם השניה, או נשק שמטרתו היחידה למנוע פלישה, אף אחד לא היה משקיע מאמץ בחיסול הסליקים האלו.
הבעיה היא הנשק *ההתקפי* של עזה, שמוסתר מתחת לאזרחים, והאג’נדה ההתקפית של חמאס, ביחס לטריטוריה ישראלית ריבונית.
קשה להתחייב איך אנחנו היינו פועלים בסיטואציה דומה במקום הפלסטינים, אבל מנסיון העבר, בחרנו תמיד בפשרה ובחיים, כשהאופציה היתה קיימת. לא סביר שהיינו מגיעים בכלל לרמת וצורת אלימות כזו.
"גרירת הילד באוזניים" היא עדות מפוקפקת של חייל אחד על מקרה בודד.
המקרים היחידים שאני ראיתי הורים פלסטינים תופסים באוזניים של ילדיהם זה כדי להוציא אותם מהפגנות נגד הגדר (מובן שהילד מוחה ובוכה, כי ילדים אוהבים "אקשן").
לא אמרתי שמבוקשי המחתרות הציוניות פשוט נעמדו מאחורי אזרח כשבא חייל בריטי לירות בהם, אבל יאיר שטרן הסתתר בבית משפחה ברחוב יאיר שטרן, ומנחם בגין הסתתר (בדמות רב) בבית משפחה ברמת גן.
עכשיו, אם הבריטים היו מצוידים ברזי ה"הסברה" הישראלית הם יכלו להפציץ את כל פלורנטין מהאוויר ו"להסביר" ש"הטרוריסט שטרן השתמש באזרחים כבמגן אנושי".
(האמת היא שברחבי האימפריה שלהם הם באמת עשו זאת, כלל בפלסטינה בעיקר כלפי ערבים, למשל ביפו העתיקה בזמן המרד הגדול).
לחלופין הם יכלו להפציץ בית ספר ו"להסביר" שידוע שכנופיות הטרור היהודיות מסתירות נשק בכל מקום, כולל בתי ספר.
מה זה משנה היכן הוסתר הנשק של ההגנה?
אתה פשוט מסיט את הדיון למקומות לא רלוונטים.
הרי כל הדיון היום הוא על המחיר שמשלמים אזרחי עזה על כך שצה"ל נלחם בחמאס ע"י ירי והפצצות, ולא זכור לי שההגנה "הביאה" את הקרבות עם הבריטים בצורה כזו לתוך ת"א כך שאזרחים שילמו מחיר כל-כך כבד.
לכן אין גזרה שווה בין מה שהחמאס מעולל לעמו לבין מה שההגנה גרמה ליישוב היהודי. אין דין השבת השחורה כדין מה שקורה היום בעזה.
מבחינת הרצון "לרמוס עם שלם" – אין לי מושג על מה אתה מדבר. אני בעד פעולת צה"ל, וחוץ מהחמאס אין לי שום רצון שמישהו יירמס. נהפוך הוא, כולי תקווה שרצועת עזה תתפתח ותשגשג עד שרמת החיים שם תהיה כזו שכולם יבינו ש "we can do it".
כמה חבל שמנהיגי הפלסטינים עד היום היו או מושחתים או פאנאטים, וכמה חבל שאנחנו לא טמנו את ידינו בצלחת בדרדור המצב למה שהוא היום.
אם תפקח עיניים תבין בסופו של דבר שאותה "ישראל" שרוצה "לרמוס עם שלם" היא משהו כמו עשרה אחוז מהיהודים כאן, בערך אותו אחוז מהערבים בישראל ובפלסטין שמעוניינים לרמוס אותנו.
גם אם המספרים שנקבת בהם נכונים (ולמעשה הם מוגזמים מאד), גם אז זוהי גישה שטחית וחד-מימדית לספור את המתים ולפי זה להגדיר הגדרה נחרצת מיהו "רע" ומיהו "טוב". לו תקציב המלחמה של איראן היה 70 ביליון ושל ארצות הברית 7 ביליון, הציויליזציה המודרנית היתה נמחקת. זהו (חלק מ) ההבדל. חוץ מספירת מתים ותקציבי מלחמה יש עוד כמה פרמטרים פעוטים, כמו מידת הפנאטיות הדתית, צורת המשטר, זכויות הפרט, פלורליזם וכיוצא באלה זוטות. אלו חשובים מאד כאשר מדובר על מדינות מפגרות כמו ארצות הברית וישראל, אבל בכל הקשור למשטרים מתקדמים (איראן, סעודיה, סין) הן פרט זניח וחסר חשיבות לחלוטין. העיקר שהצלחנו לקבוע שאמריקה המרשעת עוסקת ב"טרור מדינתי". אם רק בספירת מתים עסקינן, מאו צה טונג הרג וגרם למותם של 70 מיליון בני אדם בתקופה של 30 שנה – מספר שגם לפי הספירה המוגזמת שלך ייקח לאמריקאים קרוב ל-500 שנה כדי להגיע אליו – ובכל זאת הוא נחשב בחוגים מסוימים לחסיד אומות העולם.
יעקב בן דוד
בקצה המנהרה?
כולם להתעודד תיכף ומיד, כי ר"מ חמאס הצהיר היום ממרתף מחבואו כי "הניצחון על הציונים קרוב"
אם נחזור לתקופת המנדט –
ההגנה שיצגה את רוב רובו של הציבור בארץ, בכלל לא נלחמה בבריטים. הם לא היו מטרה פורמלית. להפך – ההנהגה של הישוב עבדה *עם* הבריטים להכין את המדינה שבדרך.ההתנגדות היחידה מצד הישוב היתה בנושא המעפילים – ושם לא היו מקרים של תקיפת חיל המצב הבריטי, ובוודאי לא של תקיפת אזרחים בריטים. ההעפלה נופלת בדיוק לתוך קטגוריה של התנגדות לא אלימה.
הנהגת הישוב ידעה איפה להתנגד ובאיזו צורה בכדי למקסם את התוצאות.
מי שנלחם בבריטים היה בעיקר האצ"ל. שיצג קבוצה קטנה באוכלוסיה, והמטרות של האצ"ל היו צבאיות (הפעולה היחידה שבה נהרגו אזרחים היתה במלון המלך דויד, ששימש מטרה כי שם שכן מטה המודיעין הצבאי הבריטי.
האצ"ל אף טוען שלפני הפיצוץ הועברה הזהרה טלפונית לפנות את הבניין).
אתה באמת רואה מקום להשוואה עם הארגונים הפלסטיניים?
בשורה התחתונה – מה שהפלסטינים לא מבינים זה עד איפה למתוח את החבל, ומה היא דרישה הגיונית, שהצד השני מסוגל לקבל.
בשני המקרים הם עברו את כל הקווים האדומים.
כשהצד החלש (צבאית) בסיכסוך, דורש מהצד השני להתאבד או להסתלק – הוא נמצא במחוזות הטירוף. זה כבר חורג אפילו מדיון על מוסר.
תאור אמיתי של א.ש. תבורך.
ולאבי אדם ! השמאל "הראדיקלי" שיש לי הכבוד להסכים עמו אינו מצדד בשום סוג של טרור אלא בגיוס של הציבור נגד מעשי עוולה וניצול . השמאל ה"רדיקלי" מאמין שבתקופות ידועות ניתן לעשות מהפכה גם בכוח הזרוע , משמע לשנות את יחסי הייצור ולא ארחיב, תוכל לקרוא זאת במניפסט הקומוניסטי שליחו לא עבר לגבי חלקים של האנושות ובשאר העבודות של הוגי הדעות המרכסיסטים. ומאין שאבת את הידיעה שהשמאל באירן שיתף פעולה עם הדתיים המוסלמים? להפלת משטרו המושחת של השח כן,אך לא לאחר מכן.
א.נ.
מי אמר "גרירת ילד באוזניים" ולא קיבל?
— קישור —
""גרירת הילד באוזניים" היא עדות מפוקפקת של חייל אחד על מקרה בודד."
איני מופתע מתגובתך זו. איני סבור כי יש טעם להסביר, שוב, מדוע איני מופתע
בהכללה, אני אישית מאמין לחייל צה"ל הרבה הרבה יותר מאשר לשכנינו, אמני התרמית, התעמולה והדיסאינפורמציה, ו/או לארגוני "זכויות האדם", הפועלים מתוך משוא פנים מובהק.
דעתי זו נובעת משנים של פעולה בשטחים בהן ראיתי, את הפלסטינים "מביימים" את המציאות למען אנשים סומים, כדוגמתך, ולועגים להם מאחורי הגב (כמאמר לנין על תומכיו במערב, ציטוט:"אידיוטים מועילים").
תמהני אם אי פעם תתעוררו מן הצדקנות ותפנימו את העובדות המרות הטופחות על פניכם.
סיכוי קלוש, לצערי.
מר אודיסאוס
כמה שאתה צודק. אני עוקב בעניין רב אחרי רשימותיך וכל פעם תופס שאני מסכים עמך כמעט לחלוטין. ישנם נקודות בדעותיך שאני חולק עליהם, עליהם בהערה אחרת.
הבריטים לא נזקקו להפצצת הבתים שבהם הסתתרו יאיר שטרן ומנחם בגין, ועובדה שגם לא עשו זאת, מן הטעם הפשוט ששני האנשים שנזכרו לא התכוונו כלל לירות בבריטים במידה ואלה יבואו לעצרם. יאיר שטרן נורה בגבו כאשר ניסה להימלט, בלתי חמוש, ולא כאשר תקף את השוטרים הבריטים. כמובן שאף אחד משניהם גם לא התכוון שהבריטים יירו על האזרחים שבבתיהם הסתתרו. ההשוואה, כרגיל, מופרכת לחלוטין.
אבל לא הרבה יותר טוב
— קישור —
הסרטון הזה מסתובב ברשת כבר שנים. לדעתי זה עוד מאינתיפאדת המתאבדים.
לגולשים רבים יש בכל זאת בעיה. הם לא אוהבים את ההשוואה במספר ההרוגים והפצועים העצום של אוכלוסיית עזה לעומת מיעוט הקורבנות מצידנו. הם מוכנים להמציא את התירוצים המשונים ביותר להצדקת הפער הזה ועד לסין וגרמניה הגיעו. יש לבשר להם שהשר סילבן שלום עלה על כולם. הנימוק האולטימטיבי שלו היה שהאמריקאים הטילו פצצת אטום ובכל זאת הם היו צודקים. מי שנזקק לנימוק כזה רק מגלה שאין לו מענה למה שקורה בעזה. (הייתי גם רוצה לראות את האיש הזה חוזר על נמוקיו אלה בעולם)
הפער במספרי ההרוגים הוא מוסבר בהתנהגות הישראלית הפשוטה חיי הערבים בעיניהם אינם חשובים כלל כפי שמצוטט תום שגב למעלה. זו עמדה שבאה לביטוי מדיוק בדברי הרמטכ"ל הקודם כאשר השיב על השאלה מה הוא הרגיש כאשר הוריד פצצת טון על אזרחים: הרגשתי זעזוע קל בכנף המטוס.
נובע מכמה עובדות פרוזאיות –
1. לישראל מערכת מיקלוט והגנת עורף טובה יותר.
אצל הפלסטינים הלוחמים מסתתרים בבונקר והאזרחים זרוקים בחוץ. פטנט יחודי ל"מוקאוומה".
2. לישראל שטח גדול יותר – אזרחים יכולים לצאת ממוקדי הטיווח (בינתיים).
3. כוח האש של הפלסטינים קטן יותר בהרבה.
4. המלחמה מתחוללת ברובה בטריטוריה הפלסטינית.
5. הלוחמים הפלסטינים מסתתרים בתוך האוכלוסיה האזרחית.
6.השיגורים לכיוון העורף הישראלי מתבצעים ממרכזי אוכלוסיה פלסטיניים אורבניים צפופים מאוד.
7. הפלסטינים מאחסנים כמויות אדירות של חומרי נפץ בתוך בתים ומבני ציבור באזורים אורבניים צפופים. כל פגיעה במחסן כזה גורמת לפיצוצי משנה ענקיים שפוגעים באוכלוסיה האזרחית.
בצד הישראלי אין תופעה כזו, אבל אצלנו יש מטרות כמו מאגרים של כימיכלים רעילים לתעשיה, שנמצאים בקרבת ישובים, וטווח הפיזור של החומרים הרעילים גדול. פגיעה במאגר כזה יכולה להאפיל ביום אחד על מספר ההרוגים הפלסטיניים בחודש.
עד עכשיו היה לנו מזל יותר משכל.
כל זה אינו סותר את סולם העדיפות של ישראל בנוגע לחיי האדם – כדלהלן –
1. אזרחים ישראלים
2. חיילי צה"ל
3. אזרחי אוייב
4. לוחמי אוייב
יש להניח שרבים בשמאל הרדיקאלי חושבים שהסדר הנכון צריך להחליף למצער בין המקומות השני והשלישי, או לשים את אזרחי האוייב באותו מקום כמו האזרחים שלנו.
זה נובע מתפיסת שמאמינה
1. שהפלסטינים אינם "אוייב" אלא "בן חסות" של ישראל.
2. שאזרחים – אפילו של קולקטיב אוייב – נמצאים באותו סטטוס כמו אזרחי המדינה, מבחינת הזכות שלהם להגנה.
שכחת:
8. ישראל מרימה טלפון לפני שהיא זורקת את הפצצה.
ושאר שקרים.
וחיי האזרחים הישראלים מאד מאד חשובים לפלסטינים…
אין, אין מה לעשות כנגד ראיית עולם שטחית כמו בלטה.
לא זכור לי שצה"ל הפציץ אי פעם בצורה עיוורת ריכוזי אוכלוסיה. ברוב המוחץ של המקרים ישנה שם מטרה לגיטימית או שמדובר בטעות עליה צה"ל מודה.
לעומת זאת החמאס מכוון טילים, בלי טעויות, היישר לעבר אזרחי ישראל.
זה לא שחיי אזרחי ישראל "אינם חשובים לחמאס" כפי שאתה טוען כנגד צה"ל, אלא ש(כמה אירוני) דווקא מותם של אזרחי ישראל חשוב לחמאס.
ולכן גם אם אתה צודק לגבי צה"ל (ואתה לא צודק) גם אז החמאס מפסיד במלחמה על "מי מחזיק אבמוסר היותר נמוך".
א מקסים זאת מכונת יריה כבדה לא רובה
ב אנחנו לא בעזה לא חיבים להם כלום והגבול
שלהם צריך להיות עם מצריים הפלשתינאים בעזה
פשוט מונהגים לרוע מזלם עי כנופיות פושעים
וטרוריסטים שמעדיפים שיהרגו כמה שיותר מהם
בשביל דעת קהל ובמקום לפתח את עזה לרוחת תושביה הם מעדיפים להשתמש בעזה לצרכי טרור
ו עי כך להנציח את הכיבוש נב אני בדרך כלל
מצביע למרץ אבל שמאל קיצוני שוה ימין קיצוני
למי שלא יודע מוסליני היה קומוניסט והנאצים
קראו לעצמם סוציליסטים
הצונמי הלאומני-גזעני מציף את עם ישראל. תגובת גדי היא דוגמה קלאסית לכך. "המשכיל לעת זאת ידום". נקווה לימים טובים יותר, אולי שטופי המוח יצטערו על דבריהם בשוך הסערה.
גזענות? מה גזעני בדבריו של גדי? מה לאומני כאן? הוא דיבר על עובדות. אם אתה יכול להפריך אותן, בבקשה. אם לא, מה אתה מפריח באויר את הסיסמאות העבשות האלה? הקשר בין הטקסט שלו לגזענות הוא בדיוק כמו הקשר בין הטקסט שלך לאלצהיימר.
בכל אופן, "נאצי" לא אמרת. גם זה משהו.
גדי כתב:
"הפלשתינאים בעזה פשוט מונהגים לרוע מזלם עי כנופיות פושעים וטרוריסטים שמעדיפים שיהרגו כמה שיותר מהם
בשביל דעת קהל ובמקום לפתח את עזה לרוחת תושביה הם מעדיפים להשתמש בעזה לצרכי טרור
ו עי כך להנציח את הכיבוש"
לדעתי זה להג לאומני- גזעני. יש למישהו הגדרה יותר טובה?