ארבעה מתוך שבעת החיילים שנהרגו עד כתיבת שורות אלו במלחמה בעזה, הם חובשי כיפות סרוגות, בוגרי ישיבות חרד"ליות, חלקן הגדול ממוקמות בשטחם הכבושים והן שטופות בקנאות דתית. החבר’ה האלה מהווים כבר כיום אחוז ניכר משדרת הפיקוד הבינונית, ולאט לאט הם גם מסתננים לעבר הפיקוד הבכיר. אם הכיבוש יימשך, ייתכן, כמעט וודאי, שמרבית המטכ"ל בעוד שנים לא רבות יהיה מורכב מאנשי הכיפות הסרוגות, שנשמעים קודם כל לרבנים, בעיקר שעה שיעמדו מול פקודות נוגדות אמונה דתית. מי שרוצה לדעת כיצד ייראה עולמו הרוחני של מטכ"ל המורכב ממי שהיו פעם נוער גבעות פרוע, מופרע ומתפרע, ראוי שיקשיב להספדים שנישאו בהלוויות. עיתון "מעריב" הקדיש להספדים את כפולת העמודים המרכזית שלו במוסף השבת (9.1.2009). לא אחזור על כל תמלילי ההספדים, שהם דברי מינות וכפירה מנקודת מבטו של חילוני שוחר זכויות אדם, אולם אצטט מספר משפטים כדי שהקורא יבין במה דברים אמורים.
הרב ירחמיאל וייס, ראש הישיבה לצעירים שעל יד ישיבת מרכז הרב איפיין את ההרוגים "כאנשים יצוקים מתוך עומק אמונה להכין את התיקון הגדול של דבר ה’ בעולם, מתוך מאבק של לימוד תורה ומתוך המאבק שאנו מצויים בו" .
הרב ראובן נתנאל, מי שהיה רבה של התנחלת עצמונה בעזה (בטרם פינוי) אמר על קברו של אחד ההרוגים: "זכית להשיב את נשמתך לבוראך בשעה גדולה לעם ישראל, שעה של התעוררות, של גבורה, של זקיפות קומה לאומית. על כנפיה של התעוררות זו שבה נשמתך למקורה העליון".
הרב יוסף קלנר מהמכינה הקדם צבאית בהתנחלות עלי אמר בהספד "הסיסמה שאותך הניעה הייתה קריאתו של יואב שר צבא מלכות ישראל הקדומה שחוללה את רוח צבאו של דוד ‘חזק ונתחזק בעד עמנו ובעד ערי אלוהינו’, בעד עמנו, בעצמיותו הרוחנית, בזהותו הנשמתית". את העם הפלסטיני כינה "פסבדו עם הזה וזבובי המוות שלו".
הרב עמוס נתנאל מהתנחלות קדומים, שבנו יוני היה אחד ההרוגים, אמר על קבר בנו "לא עת בכי ועצבות העת הזו. אנחנו בעיצומה של המערכה וצריך להמשיך בכל העוז, הגבורה והאמונה להילחם הלאה…צריך להיות מוכן להקריב קורבנות, והלכתי לישון מתוך תחושה שאני מוכן לכך".
ב"מעריב" מיום 11.1.2009 ממשיך הרב עמוס נתנאל לככב. בנו נהרג בתקרית של "אש כוחותינו על כוחותינו". הרב כתב לחיילי צוות הטנק שירו את הפגז האומלל, כי הוא סולח להם וכי בנו "מת על קידוש השם ואתם הינכם המלאכים שהוציאו זאת אל הפועל". הרב הוסיף כי עדיף שהם פגעו בו "ולא יד אויב טמאה".
מהדברים משתקף פולחן מוות נורא. מוות כתוצאה מירי שגוי הופך להיות "על קידוש השם". הפצצות פראיות על אוכלוסיה אזרחית שגורמות למותם של מאות ילדים ונשים וירי על צוותים רפואיים מקבלים את התואר "מלחמת גבורה".
זהו עולם רוחני מעוות, מבועת ומפחיד של קנאות דתית, השתקפות יהודית של אותה קנאות המצויה בעבר השני אצל החיזבאללה והחמאס, שאומרים על קברי חלליהם מנטרות דומות. קנאות דתית היא מגפה חוצה גבולות לאומיים, גיאוגרפיים ודתיים. לכולם יש, איך לא, קשר ישיר ליושב במרומים, מבלי שאיש מהם יכול להמציא ייפוי כוח המאשר כי הוא רשאי לדבר בשמו.
מי שמאמין באלוהים, שיתפלל אליו ויבקש הצלה מידם של קנאים אלה, שמובילים אותנו לשפך דם מתמשך שסופו אבדון.
מדינה דמוקרטית? הצחקתם את ועדת הבחירות
ועדת הבחירות פסלה את מפלגות בל"ד ורע"מ-תע"ל הערביות מלהתמודד בבחירות הבאות. גם מפלגת העבודה, "השמאלית" יעני, תמכה בפסילה. כך נראית הדמוקרטיה במדינה היהודית והדמוקרטית. החלטה זו, שחברו לה יחד מרבית היהודית בוועדה, מוכיחה שוב את כשל האפליה הטמון בהגדרה "מדינה יהודית דמוקרטית". מדינה שאינה נושאת את שם הדמוקרטיה לשווא היא תמיד מדינת כל אזרחיה.
החלטת הוועדה משקפת נכוחה את המציאות הישראלית העגומה לפיה ישראל היא אתנוקרטיה יהודית המקיימת אפליה כלפי הלא יהודים, הן כמדיניות מעשית ולעתים גם בחקיקה.
אני מניח כי שתי המפלגות יפנו לבית המשפט העליון ויגישו ערעור על ההחלטה. על פי ניסיון העבר יש סיכוי שהערעור יתקבל, אולם החלטה כזו לא תטהר את בית המשפט עליון, שבשורה של החלטות (כמו אישור התיקון בחוק האזרחות שמונע מאזרחים ערבים להתאחד בישראל עם בני זוגם מהשטחים הכבושים) הוכיח כי הוא אחד המכשירים החשובים והיעילים בעיגון האפליה נגד אזרחים ערבים.
כדי שיתקיים בישראל שוויון אזרחי לכל האזרחים, צריך הרבה יותר ממתן היתר להתמודד בבחירות. יש צורך בשידוד מערכות אידיאי, שלא יתקיים בלי תהליך של דה ציוניזציה.
אם בית המשפט העליון יאשר את הפסילה יש לשער כי הרוב המכריע של האזרחים הערבים יחרים את הבחירות, וכל מי שהשתעשע במנטרה "הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון" יבין (אולי) כי האפרטהייד מתקיים לא רק בשטחים הכבושים אלא גם בתחומי הקו הירוק.
אין חדש במרצ החדשה
מרצ החדשה קמה בתרועה גדולה, והיו כאלה שאפילו השתעשעו בתקווה שהנה הולכת להיות תקומה לשמאל הציוני. מלחמת עזה הייתה יכולה להיות כן השיגור לבשורה חדשה, לפיה אפשר להיות גם ציוני שמאלי וגם לעמוד מול הקונסנסוס הציוני לאומני בשעת מלחמה.
האכזבה הייתה מרה, בוודאי למי שציפו לבשורה חדשה. מרצ לא עמדה במבחן. הד.נ.א הציוני ניצח את השמאל. מרצ נהגה כמו מפ"ם ורצ לפניה: הסתופפה תחת מטריית פולחן הכוח הישראלי ותמכה במלחמה הנוראה הזו. מרצ חשבה שאפשר ליהנות מכל העולמות, גם להיות בעד המלחמה, וגם לזכות בקולות מתנגדיה, בגין תמיכתה הרופסת קמעה בהפסקת אש לאחר שהתבררו פשעי המלחמה. הדבר אינו יכול לנקות את כתמי הדם שדבקו בה.
הסקר האחרון שנעשה מראה שמרצ מתקשה לשמור גם על מה שיש לה עתה, 5 ח"כים. לא אתפלא אם מרצ תישאר קרחת מכאן ומכאן. מי שהתלבטו בטרם המלחמה בין מרצ לעבודה ונמנים עם תומכי המלחמה יצביעו לעבודה, ואילו אלה שהתלבטו בין מרצ לחד"ש ונמנים עם מתנגדי המלחמה יצביעו חד"ש.
משהו מהכיוון אליו צועדת מרצ אפשר ללמוד מסיעת מרצ בעיריית ירושלים שהצטרפה בעקבות הבחירות האחרונות לקואליציה מקיר לקיר. יש לה גם סגן ראש עיר בשכר. הסיעה הלכאורה שמאלית, יושבת בקואליציה בראשות ראש העיר ניר ברקת עם תומכי ותואמי ליברמן, מש"ס, הליכוד, המפד"ל ואגודת ישראל, גזענים שניהלו את העיר על פי עקרון של אפליה ממוסדת: שירותים מתקבלים על הדעת ליהודים ושרותי עולם שלישי לירושלים הפלסטינית בכל התחומים, חינוך, שיכון, רווחה ושירותים עירוניים אחרים. ירושלים הפלסטינית נראית במקומות רבים כמצבור של אשפה. רק את הארנונה משלמים הפלסטינים כמו היהודים.
תראו מה שתיק סגן ראש עיר בשכר יכול לעשות. העקרונות מושלכים לזבל.
שוב פעם הציונות ניצחה את השמאל כמו שהמדינה היהודית ניצחה את המדינה הדמוקרטית.
תראו מה שתיק סגן ראש עיר בשכר יכול לעשות. העקרונות מושלכים לזבל.
שוב פעם הציונות ניצחה את השמאל כמו שהמדינה היהודית ניצחה את המדינה הדמוקרטית.
אטימות
פשעי המלחמה של ישראל בעזה נראים בכל העולם. תמונות הזוועה של מאות ילדים הרוגים, הירי על צוותי רפואה, הריסת שכונות שלמות בהפצצות פראיות, נשים פצועות הנושאות את ילדיהן הפצועים לבית החולים, כל אלה מעוררים בצופים ברחבי העולם זעם מוצדק נגד ישראל.
בישראל מסננים את התמונות, אולם גם המעט שערוצי הטלוויזיה בישראל מראים דיו לעורר זעזוע אצל כל מי שחושיו לא קהו.
חלק ניכר מהיהודים בישראל מתגלים עתה בכל אטימותם. שנאתם לערבים מעבירה אותם על דעתם, והדבר ניכר בעיקר בטוקבקים. כל כך הרבה מהם מביעים שמחה על ילדים הרוגים, דורשים עוד ועוד, להפוך את עזה לדרזדן, להשמיד ולחסל, אין גילויי אמפתיה לסבל הזולת. טמטום חושים גמור. משהו נורא קרה בחברה הישראלית, שנאה ואטימות שמזכירים את היחס המתנכר לסבל היהודים בפוגרומים השונים לאורך ההיסטוריה או סבל השחורים בדרום אפריקה של האפרטהייד ומדינות הדרום בארה"ב בימי שלוט הקו קלוקס קלן.
התופעה מדביקה גם חוגים יהודים מחוץ לישראל. לא מכבר נערכה הפגנת הזדהות עם ישראל בניו יורק. כתב אחת הרשתות עבר עם מיקרופון בין המפגינים ושאל האם נכון עושה ישראל כאשר היא מפציצה בתי ספר בהם מצאו פליטים מקלט, הורגת ילדים, והתשובות כאילו הועתקו מהטוקבקיסט הגזען הישראלי המצוי: להשמיד את עזה, לעשות להם פתרון סופי, היו מי שאמרו שצריך לגרום להם לשואה. אחר כך מתפלאים שיש גזענים מכיוון הפוך שמבקשים להיפרע מיהודים. גזענות חוצה גבולות, לאומים ודתות.
תגובות
מוות על קידוש השם=שהיד!
— קישור —
מומלץ
החרד"לים ישמעו לרבנים ולא לפקודות? כמה סרבני פקודה ראית ביניהם כשפינו את גוש קטיף ועמונה? לעומת זאת בין הכותבים והקוראים באתר זה רבים המשתמטים מסיבות אידאולוגיות. הפסול שמצאת בהם קים אצל בעלי דעות כמו שלך ולא אצלם. אני עצמי אנטי דתי אבל ההשתלחות שלך באמונותיהם של אחרים פשוט מחליאה במיוחד כשהיא באה מעטו של אדם שמצהיר על עצמו כדמוקרט וחרד לזכויות האדם. זה שאתה חרד רק לזכויות הפלשתינים ולא לזכויות הישראלים אנחנו כבר יודעים. עכשיו מסתבר גם שדמוקרטיה אצלך זה רק שעזמי בשארה יעשה מה שהוא רוצה אבל למי שחושבים אחרת ממך אסור לדבר. בקצור אתה דמוקרט בנוסח לאורנטי בריה וממשיכיו. מפעם לפעם אתה מצהיר שאינך נגד מדינת ישראל והנה בפעם השניה אתה דורש דה-ציוניזציה של מדינת ישראל. בשפה פשוטה זו דרישה לחסול מדינת ישראל ובהכרת שיטות הפעולה של ידידך הפלשתינים זו קריאה לרצח כל יהודי ישראל. וזה מעטו הצח של מי שמתגאה בחברותו באמנסי אינטרנשיונל. בנגוד לך אנשי מר"צ תמכו בחסול פושעי המלחמה מעזה. אין פלא, בנגוד לך הם אנשים הגונים. את יושרך הרב אתה מגלה גם בקטע על הרג הפלשתינים. מילא שיש בלבך צער רק כשפלשתינים נהרגים ונפצעים וכאשר ילדים יהודים בישראל נהרגים או נהפכים נכים מידי לוחמי חופש מהוללים הדבר רק מזכיר לך כמה הישראלים רעים ופושעי המלחמה והפלשתינים צודקים. עכשיו אתה מנסה להפיץ שקר חדש ומאשים את הישראלים בשמחה על הרג ילדים פלשתינים. אני לא ראיתי ישראלים מחלקים סוכריות בצמתים בגלל שנהרגים פלשתינים כפי שעשו הפלשתינים כל פעם שהצליחו לרצוח אזרח ישראלי. לא ראיתי ישראלים רוקדים על הגגות כפי שעשו פלשתינים כשנשלחו טילים מעירק לת"א. לעומת זאת אני מאד משועשע לקרוא את דבריך כשאני נזכר שאתה נחשב לאחד מגיבורי צה"ל על צניחה קרבית המיתלה במלחמה הקולוניאלית (לשיטתך) האחרונה.
מה אני אגיד לך גדעון?
בכל מה שאמרת – "הם התחילו".
אתה מעדיף שהתמונות של עזה ישודרו מערי ישראל בכדי להשיג סימפטיה של צופי הטלויזיה ב"עולם"?
תביא פיתרון אמיתי, גדעון.
טיאטוא הבעיה מתחת לשטיח לא תעלים אותה.
עם כל הצער על רגשותיהם של צופי הטלויזיה בעולם, מחבל מתאבד או טילים על ישובים הם סכנה מיידית, קטלנית וקשה יותר.
גדעון, כה לחי. דברים כדרבנות. המשך בדרכך זו.
לחלקו האחרון של המאמר.
הגזענים מן הימין הישראלי עושים שירות כל כך טוב לגדעון ספירו, שאלמלא היו קיימים היה צריך להמציא אותם. הוא, כמו האנטישמים משמאל, רומזים כאילו הם מייצגים את כלל הציבור היהודי בארץ, או לפחות מהווים את הזרם המרכזי בו, וכך יש להם הזדמנות הזדמנות מצוינת להשתלח בציונות, ביהודים ובכל דבר שזז כאן בשטח.
עזוב אותם, גדעון. הרוב הגדול של הציבור בארץ חושב שהרג אזרחים חפים מפשע בעזה הוא טרגדיה, גם אם לדעתו המלחמה מוצדקת, וכל ידיעה על ילדים הרוגים בעזה עושה לו שחור בעיניים (אבל את זה אתה יודע היטב). אל תעוות את המציאות לטובת טיעוניך. התמודד עם אמנת החמאס, עם העובדה שזהו ארגון פונדומנטליסטי אלים ורצחני, שאין לו כל בעיה לטבוח מאות ואלפים מבני עמו, ובוודאי שאין לו בעיה עם הרג ישראלים, והוא ארגון שרצח עם זה חלק מהאידיאולוגיה שלו – וכן עם העובדה שהאידיאולוגיה הרצחנית שלו זוכה לתמיכה של רוב רובו של הציבור הפלסטיני, בניגוד לאחוז התמיכה המזערי של מקביליו הישראלים בציבור הישראלי.
תנסו פעם לשים את הישראלים והציונים בצד, על כל מגרעותיהם האמיתיות והמדומות, ולהתייחס לתנועה הלאומית הפלסטינית ולמייצגיה בתור שכאלה. האם היית בוחר בהם כאנשי שיחה לארוחת תה? נראה שכל הנרטיב הפרו-פלסטיני של השמאל האנטישמי נובע מקיומה של ישראל ה"קולוניאליסטית". אם הפלסטינים היו כבושים, למשל, על ידי הסינים, גם אז הייתם מפגינים בעדם בכל העולם?
היי גדעון…
אוח, כמה שזה קשה. האמת היא שאני לא יודעת מהו מצבנו הסטטיסטי כרגע, אבל זה קשה בכל מקרה.
אני רוצה לחזק את ידי הסרבניות/ים, המשרתים כיום ואשר שירתו בעבר בכלא (כן, אני מחזקת גם את ידי עצמי, כי בעבר הרחוק גם אני הייתי בכלא 400).
נכון, לדעתנו החמאס וגם פתח אינם הבחירות הטובות ביותר. אבל אנחנו לא קובעים. בעולם לא אנרכיסטי יש שליטים ונשלטים. הדמוקטיה היא רק הרע במיעוטו. פעם ב-4 (מקסימום) שנים כל אחד מבטיח הבטחות,
אצלנו – אנחנו בוחרים במי שהבטיח הבטחות הכי יפות, ולמחרת הוא עושה מה שבא לו. טוב, אנחנו התארגנו ויש לנו את שלנו. חלק מהמאפיינים ההיסטוריים והאידיאולוגיים שלנו הם אמירת אמת, עשייה כל הזמן (לא רק לקראת הבחירות), שלטון "מלמטה למעלה", לצד השלטון "מלמעלה למטה".
ולמה אני מזכירה את הבחירות דווקא כאן? כי הרוב היהודי בארץ, לא כולו אבל חלקים מפחידים ממנו, הוא גזעני ושוחר אלימות רצחנית. צריך למצוא דרך לשנות את זה, כי נמאס לי לקרוא כל יום בכותרות המבחילות של העמוד הראשון בכל אחד מהעיתונים ההמסחריים הגדולים. החיילים האלו, שרובם כמובן גברים, חוזרים הביתה בין מילואים ומילואים וממשיכים באותה מוזה. בבית, ברחוב, במקום העבודה, בבית הספר…
די! נמאס! אנחנו צריכים לעשות משהו!!!
‘האם היינו בוחרים בתנועה הלאומית הפלסטינית ונציגיה כאנשי שיחה לארוחת תה?’ שואל המגיב האחרון. ו’אם הפלסטינים היו כבושים, למשל, על ידי הסינים, האם הייתם (ז"א אנשי השמאל) מפגינים בעדם בכל העולם?’
השאלה הראשונה מבוססת על התפיסה שישראל היא – כדבריו של איש התרבות הידוע אהוד ברק – ‘וילה בג’ונגל’, שאנחנו אנשים מעודנים ותרבותיים הפותרים בעיות על ספל תה עם כריכים קטנים…. זוהי פנטזיה שאין בינה לבין המציאות שום דבר. העולם הערבי איננו ג’ונגל, ושום עם לא-אירופי בעת החדשה יכול להתחרות בשיאי הציוויליזציה האירופית כמו האינקויזיציה או אושוויץ. ובכלל – האם מדובר כאן בתחרות יופי? מה התפיסה היומרנית הזו, נוסח גולדה, שאמרה על הפנתרים ש’הם לא נחמדים’…?
שנית, אילו הפלסטינים היו כבושים על ידי הסינים בוודאי שהעניין לא היה מעסיק אותנו באותה מידה, אבל הפגנות לטובת הטיבטנים, הכבושים על ידי סין, אכן מתרחשות ברחבי העולם. (אני מקווה שדבריי אלה לא יצונזרו על ידי מערכת ‘הגדה השמאלית!)
סוף
הפגנות למען הטיבטנים יש (לא בכל העולם, לא צריך להגזים. מה הם, פלסטינים?), עם השתתפות מינימלית עד אפסית של השמאל העולמי.
מועצת הביטחון והעצרת הכללית של האו"ם לא התכנסו אפילו פעם אחת במשך 50 שנות כיבוש בטיבט כדי לדון בכיבוש זה.
בשום ועידה לזכויות אדם לא נידונו מעולם זכויות העם הטיבטי הכבוש (כולל בועידה בדרבן).
אף אקדמיה בעולם ואף ארגון עובדים לא יזמו חרם על מוסדות אקדמיים של סין ועל סחורות סיניות.
איש לא דרש מעולם להעמיד לדין כפושעי מלחמה את האחראים הסינים לרצח של אלפי נזירים טיבטים והחרבה של כ-2,000 מנזרים בטיבט.
אף אחד בשמאל הרדיקאלי לא הכריז מעולם על הכיבוש הסיני בטיבט כ"בלתי חוקי".
בשום פורום של השמאל (כולל פורום זה) לא
הועלתה הדרישה לנסיגה סינית מטיבט ולהחזרת הזכויות הלגיטימיות של העם הטיבטי. לעומת זאת הועלה על נס המשטר הסיני "הדמוקרטי".
בכל הנוגע לפלסטינים, לעומת זאת, רק פירוט מספר הכינוסים של מועצת הביטחון לדיונים בעניין הפלסטיני יגמור לי את כל מכסת 300 המילים בתגובה זו. ביחס לכל השאר, אין צורך אפילו להרחיב את הדיבור.
באשר לעניין כוס התה, עזבי את השטויות. את יודעת טוב מאד למה הכוונה.
נתונים מאליפים וחשובים מאד. הם ממחישים בצורה מאירת עיניים עד כמה מעוותת ומגמתית המתקפה התקשורתית על ישראל. הקרב על פאלוג’ה התרחש הרחק מעין המצלמות והתקשורת, ולא בכדי. העצמת האירועים בעזה והצגתם כטבח ייחודי תוך התעלמות מהריגות אזרחים חמורות פי כמה שנעשו בידי מדינות אחרות, הן חלק מהנאציפיקציה של ישראל, המאורגנת בידי האנטישמיות הבינלאומית בשיתוף פעולה הדוק של האיסלאם הפונדמנטליסטי, חוגים ניאו-נאציים, השמאל הרדיקאלי ואלי הנפט הקפיטליסטיים מהמפרץ.
אבל הסיכוי שמישהו מהמגיבים והכותבים כאן ישנה את דעתו כהוא זה, הוא אפסי. הדיסונאנס הקוגניטיבי שהאורתודוקסים מהשמאל מסוגלים לחיות בו הוא פשוט לא ייאמן. הרעיון שישראל היא אבי אבות הטומאה והרוע בגלקסיה מקובע בתודעתם בצורה גנטית כמעט. העובדה שהצבא האמריקאי הרג בשישה שבועות 6,000 אזרחים חפים מפשע כדי לחסל 1,000 טרוריסטים, והעובדה שנתונים אלו עוד מזעריים ביחס למעשי הזוועה של מדינות אחרות, תידחק אצלם מחוץ לתודעה. הרי כל מה שאינו מתאים לתפיסת המציאות המקובעת שלהם פשוט לא קיים.
אין ספק שצהל אכן משתולל בעזה.
אין ספק כי התגובה איננה ממוקדת ופוגעת
באנשים רבים חפים מפשע.
דבריך רצופים באמיתות רבות.
אך מה הן האפשרויות העומדות בידינו.
איזהוא הפתרון?
מחכה לתשובתך מר ספירו.
פלוג’ה בעיראק נמצאת כ 70 ק"מ מערבית, צפון מערבית לבגדד. היא מנתה ב 2004 בין 200 ל 300 אלף תושבים ומאז תחילת אותה השנה הייתה למעשה בשליטה של גורמים מוסלמיים קיצוניים המקושרים לאל קאעידה בעיראק. העיר יצאה טרור לכל סביבתה והייתה יעד למבצע צבאי גול של האמריקאים באפריל 2004 שהסתיים, בלחץ ממשלת עיראק דאז, בסוג הפסקת אש לא רשמית שנוצלה, כמקובל במזה"ת, להעמקת התקפות הטרור על כוחות הקואליציה וכוחות ממשלת עיראק ולהעמקת האחיזה הג’יהאדיסטית בפלוג’ה עצמה.
ב 07/11/2004 עם שחר, נימאס לאמריקאים והחל הקרב הגדול על פלוג’ה שנימשך עד 23/12/2004. האמריקאים הפעילו 3 ציוותי קרב חטיבתיים שבמספרם היו קרובים להיקף הכוחות המופעלים בעזה ושיצאו להתעמת עם כוח שהוערך על ידי האמריקאים כמונה עד 3,000 איסלמיסטים. כשני שלישים מתושבי פלוג’ה נמלטו ממנה עם החל הקרבות. משהסתיים הקרב נמנו בעיר, על פי מקורות אמריקאים, 6,000 אזרחים הרוגים, בין 2-3% מכלל תושבי העיר, כ 85% מסך ההרוגים, בנוסף ל 1000 טרוריסטים. בין 9,000 ל 10,000 בתים מסך 50,000 בתי העיר חרבו לגמרי ועוד 26,000 בתים נזקקו לשיפוץ בדרגות שונות. במבנים ההרוסים גם 65 מסגדים, מתוך 200 מסגדי העיר, ו 60 בתי ספר ששימשו, לטענת האמריקאים, כמחסני אמלח ומחסה מפני האש האמריקאית. 77 מחיילי צבא ארה"ב מכוח המשימה של המארינס והדוויזיה המוטסת ה 82, מהטובים שיש לארה"ב, נהרגו בקרבות, מתוכם 30 נהרגו עד היום ה 16 לפרוץ המבצע. המבצע ניחשב בעיני האמריקאים למבצע מוצלח וכאבן דרך במלחמה הארוכה בעיראק למרות שאיש לא ירה משם, ולו פעם, איזו רקטה על בי"ס בארה"ב או על גן ילדים ולמרות שחיילי ארה"ב לחמו 10,000 ק"מ מהבית ולא 10,000 מטר כדוגמת חיילי צה"ל
גדעון למרות שאני מכבד את תפיסת העולם השמאלנית אינני מבין כיצד אתה יכול להיות אטום כל כך למצב שאת חי בו אינני יודע מהיכן אתה אבל אני חי בשדרות ואינך יודע כיצד זה לחיות 8 שנים בפחד שכל יום יכול לפול לך טיל על הראש הגרוע מכל הוא שאני צריך להתרגל למצב הזה ולחיות כאילו זה מובן מאליו לכן אני חושב שיש לנו את הלגיטימציה המלאה להיכנם בחמאס בכל האמצאים הדרושים לכך ואני שמח שצה"ל סוף סוף פקח את עיניו למה שמתרכש בארץ אך איני חושב שאתה תפקח את עינך בזמן הקרוב אולי עד שהסכנה תגיע לביתך ואז תבין איך זה לחיות במצבי ואולי תפקח את עיניך הסגורות ואת האטימות שלך
תנוח דעתך, את ארה"ב הם שונאים עוד יותר.
למעשה יש מצב שהשנאה לישראל נגזרת מהשנאה לארה"ב. אנחנו בסך הכל השטן הקטן.
דרך אגב, בזמן הקרב בפאלוג’ה דווקא היה כיסוי תקשורתי רחב, ובהחלט דובר על הנפגעים האזרחיים, ועל הברוטאליות של ההתקפה.
מה שהרדיקאלים צריכים זה דוגמאות להתנהגות פסולה מהשותפים שלהם לדבר עבירה, ולא מארה"ב.
למשל, היה מאוד משעשע לראות את אסמאא אסד מזילה דמעה על גורל ילדי עזה.
מה שהחותן שלה עשה בעיר חמה כשהאיסלאמיסטים הביאו לו את הסעיף – לא קשור כנראה.
הילדים שחומייני שלח לשדות המוקשים עם מפתח לגן-עדן קשור לצוואר בזמן מלחמת איראן-עיראק – זה לגיטימי.
הילדים שהפלסטינים שולחים להלחם לא מעניינים את ההומניסטים-לדעת-עצמם, אלא בתור גוויות. הם שמעו רק על סעיפים מסויימים באמנת ג’נבה, כנראה. אמנות שאוסרות לגייס ילדים למלחמה לא מוכרות להם.
בכלל, לשיטה הרדיקאלית (לקרוא לזה שמאל יהיה הטיעיה), הערבי, מתוקף היותו ערבי, זכאי לכל ההגנות שבאמנות הבינלאומיות, אבל פטור באופן מוחלט מהחובה לעמוד בכללים שהאמנות האלו קובעות.
למגיב תחת השם "דמוקרט",
ההבדל ביני לבינך, שאתה אנטי דתי ואני לא. לכן התקבלתי בשעתו לשיחה אצל הרב שך, שאת עמדותיו בנושא הסכסוך העדפתי על עמדותיו של רב אחר, רב אלוף איתן.
כל שאר הנחות המוצא שלך לגבי הן חסרות שחר פרי דימיון לא כל כך יצירתי.
לאביב טל,
הפתרון הוא בנכונות לדבר עם האויב. אפשר היה להגיע להמשך הרגיעה עם החמאס, בהידברות. זה גם התחוור לי מביקורי בעזה.
לעודד,
אתה פורץ לדלת פתוחה. אני מסכים שהממשל האמריקאי של בוש לא פחות פושע מזה הישראלי. כמי שהתנגד לפלישה האמריקאית לעיראק אתה לא צריך לשכנע אותי בפשעיה. ארה"ב של בוש אינה הדגם שאני רוצה ללמוד ממנו. אולי זה אחד ההבדלים ביני לבינך.
למגיב בעניין טיבט וסין,
שוב יש כאן התפרצות לדלת פתוחה. אינני יודע מיהם אצלך "השמאל העולמי". אבל הבה נניח שיש דבר כזה, אז גם אני חלק ממנו, וכל מי שקורא אותי יודע את עמודתי הביקורתית כלפי סין באשר לטיבט. השתתפתי בלא מעט הפגנות בנושא טיבט, ואינני לבד בשמאל בנושא זה, לא כאן בוודאי לא בעולם.
יש לא מעט הבדלים בין סוגיית טיבט לסוגיית פלסטין, ועל רובם לא אעמוד מקוצר המצע, מה שגם מסביר את ההבדלים במספר הפעמים שהנושא עלה במועצת הביטחון.
טיבט נכבשה וסופחה לסין. הטיבטים הם אזרחי סין. רק לאחרונה נחנך קו רכבת בהשקעת מיליארדים בין סין לטיבט. אם ישראל הייתה מספחת את השטחים הכבושים, ומעניקה אזרחות לפלסטינים, האפלייה כלפיהם בוודאי הייתה נמשכת, כמו סין בטיבט, אבל העולם היה מתעסק הרבה פחות בנושא.
כל עוד ישראל מתעקשת להיות מעצמה כובשת עם מלחמות חדשות לבקרים, מיישמת מדיניות אפרטהייד כלפיי הפלסטינים, וכל זאת בסיוע נדיב מארה"ב ואירופה, הנושא ימשיך להעסיק את דעת הקהל בעולם.
פולחן המוות בקרב הימין העקבי אכן מפחיד. השתתפותם והתלהבותם בצבא בתפקידים יותר ויותר בכירים בגוף הכי חזק במדינה אכן מהווה סכנה חמורה בעיני.
אכן ההספדים על קברי השהידים היהודים יכולים להוות השראה פיוטית לשהידים המוסלמים. כדאי לתרגם להם לערבית, אני מקווה שמישהוא עובד על זה.
שאלה בענין פסילת בל"ד ורע"מ-תע"ל: מדוע מפלגות אלה ממשיכות לרוץ לבחירות ונותנות, כפי שאתה כותב, את אליבי הדמוקרטיה לישראל, ולא מקבלות את הפסילה ומפסיקות להשתתף במשחק הכאילו דמוקרטי המכור מראש הזה? האם זה לא בשביל אות משכורת קבועה ותנאי עבודה נוחים מהם רוצה גם מפלגת מרצ בירושלים להנות?
בחור שפגשתי אתמול, אנגליקן נוצרי, אמר לי שכל המלחמה הזאת כתובה ממזמן והדם שנשפך מבשר את בואו הקרב של המשיח. אז אל ייאוש חברים.
אינני יודעת מי האדם המסתתר מאחורי אנונימיות התוקף את דברי בעניין ארוחת התה וסין/טיבט, אבל בכל זאת אשיב לו או לה בכמה מילים.
על מצבה הקשה של טיבט כותבים ומפגינים בכל העולם, אבל אם מועצת הביטחון של האו"ם לא עסקה בנושא – בניגוד לעניין הפלסטיני – הרי יש לכך כמה סיבות בולטות, והן לא כוללות אנטישמיות. 1) שסין עצמה היא חברה במועצת הביטחון, וגם אם הנושא יעלה תוכל למנוע את הדיון מראש; 2) האו"ם לא הקים את סין – הוא כן הקים את מדינת ישראל! ישראל חייבת את קיומה לארגון האומות המאוחדות, וכפי שכבר נכתב כאן, יש להניח שכמה מן המדינות שבשנת 1947 תמכו בהחלטת החלוקה מתוך אהדה ליהודים אחרי השואה, מן הסתם מצטערות על כך היום. איש לא העלה על הדעת איזה עוול ייעשה לעם הפלסטיני כתוצאה מאותה החלטה אומללה; 3) הטיבטנים הם עם יתום – אין להם אחים ברחבי העולם, כפי שיש לערבים ולמוסלמים, והיתמות הזאת היא בעוכריהם; 4) היו באו"ם החלטות חריפות נגד משטר האפרטהייד בדרום אפריקה, וזאת משום שהשחורים שם זכו באהדה והזדהות של עמים אפריקאים וקהילות שחורות אחרות. מצבו של העם הפלסטיני מאז 1948 הוא טרגדיה מתמשכת, וההתנהגות של ישראל מזכירה את התנהגות הבלגים בקונגו וההולנדים באינדונזיה – רק עם נשק פי אלף יותר קטלני. הבעייה היא לא הנחמדות או האי-נחמדות של האומה הערבית או של החמאס וכדומה, אלא הדורסנות הישראלית השואבת מן הגזענות היהודית – מחלתו הידועה של ‘העם הנבחר’.
לעניין טיבט
כשהפלסטינים יקבלו אזרחות ישראלים כפי שלטיבטים יש אזרחות סינית תוכל לעשות השוואות
לרצחנות האמריקאית בפלוג’ה
המשותף ל"ג’יהדיסטים" בפלוג’ה ובעזה שאלו גם אלו נלחמים מלחמה צודקת נגד כיבוש זר ואכזר(ג’יהדיסטים, פונדמנטליסטים, טרוריסטים בקיצור הפיכתם לתת אדם זה מה שמאפשר לבצע בהם את הרצח ההמוני המתואר שם).
המשותף לצבא הכיבוש של ארה"ב וצה"ל ששניהם נוקטים בשיטה הטרוריסטית של מדינה, רצח בכל כלי המשחית המודרנים כנגד כל מי שמתנגד לדיכוי, כולל אזרחים, ילדים נשים גברים בלי גבול ובלי חשבון
רק הערה קטנה:
נכון שהטיבטים קיבלו אזרחות סינית, אבל גם לו היו רוצים להשתמש באזרחות הזו כדי לבצע ג’נוסייד דמוגרפי לעם הסיני, כפי שהפלסטינים משתוקקים לעשות לנו, היה עליהם לחכות עד שהיקום יהפוך שוב לגרגר אפונה. לסינים יש אינטרס ברור להעניק לטיבטים אזרחות כדי ליצור דה לגיטימציה שלהם כעם. לו היו כאן מיליארד וחצי יהודים, הפלסטינים היו מקבלים מזמן אזרחות ישראלית והשמאל הרדיקאלי הבינלאומי היה נאלץ למצוא לו עבודה אחרת.
מעבר לכך, גם בשביל הסינים עצמם האזרחות הסינית לא משהו.
אפשר להכביר ולהעמיק בטקסט הדוחה של ספירו על חובשי הכיפות הסרוגות, ולחשוף בקלות רבה את הנגע האנטישמי שפשה בסמרטוט האדום, אבל לא אעשה זאת עכשיו וכאן, בגוב האריות. רק כדאי להעיר, כי ספירו הקומוניסט, הנגעל פשוטו כמשמעו מהסביבה המזרח תיכונית סביבו, מעיד על עצמו כאלף עדים עד כמה אנכרוניסטית השקפת עולמו באשר לסכסוך. אכן, מאז נעלמו מאזורנו בשעה טובה כל האלמנטים הקומוניסטיים במרכאות (ממק"י הלגיטימית ועד החזית העממית הרצחנית) הסכסוך הפך גם לסכסוך דתי, דתי מאוד. ספירו, התייר באזורנו, נשמע מופתע מכך שבשני הצדדים קמו גורמים שלא רק נלחמים זה בזה, אלא נלחמים בכל כוחם בחילוניות מחד ובתרבות האירופית והאמריקאית מאידך. גורמים אלה, אף שאין להם דבר וחצי דבר עם קומוניזם, מאסו גם בקפיטליזם ומקיימים בגופם דרך חיים אלטרנטיווית. כדאי לספירו לשמוע מעט מדבריו של הרב מנחם פרומן, למשל. אם קיים פתרון לטרגדיה המזרח-תיכונית, הרב פרומן קרוב להשיג אותו. הפתרונות ודאי לא קיימים אצל אנשי האתמול הסמרטוטיים.
אכן היהודים כאן הם לא מיליארד וחצי. זאת לא הצדקה לסלק מכאן למעלה ממיליון פלסטינים על ומנת להפוך מיעוט לרוב ולכלוא את אלו שבחוץ תחת כיבוש.
אבל, גם הטיעון הזה ובודאי "ההערה הקטנה" אינם ממין השאלה.
לטיבטים יש אזרחות סינית ולכן אי אפשר להשוות את מצבם עם מצב הכיבוש שהפלסטינים נמצאים תחתיו. זאת העובדה ולא חשוב מה הסיבות.
אם בשביל הסינים עצמם האזרחות היא לא משהו אז אדרבא לטיבטים יש מיליארד וחצי שותפים למאבק.
בניגוד לרבנו תם המקורי (הרב יעקב בן מאיר1100 – 1171) נכדו של רש"י,מגדולי בעלי התוספות שהיה בעל ידע רב (כתב את ספר הישר וספר על הדקדוק העברי),נודע כמשורר ובלשן,
הרב תם לעיל של הגדה השמאלית הוא היפוכו הגמור – בור ועם הארץ.
כמי שמכיר את ספירו לא מעט שנים, הריני להעיד כי הוא מעולם לא היה קומוניסט, תמיד השתייך לשמאל האנטי סובייטי שראה בברית המועצות את אויבת השמאל הדמוקרטי.
ספירו, "תייר" ותיק באזורנו, כמוהו כחבריו שוחרי זכויות אדם , דתיים כחילוניים, ערבים כיהודים, כלל לא מופתעים מהתפנית הדתית שקיבל הסכסוך, וכל מטרתם להחזיר אותו לפסים של סכסוך לאומי בר פתרון.
הדברים שכתב נגד הכיפות הסרוגות המיליטריסטיות והגזעניות נוסח הרב הצבאי הראשי ונערי הגבעות, היו במקומם, אם כי מתונים מדי לטעמי, וראוי היה להחריף אותם.
המתנחל הרב פרומן הוא תרמית מתנחלית. לא זו בלבד שאינו מקרב את השלום, אלא כמתנחל הוא אינו מוכן לוותר על זכויות היתר שהכיבוש מעניק לו, ולכן גם לא יביא את השלום.
האומנם "שום עם לא-אירופי בעת החדשה יכול להתחרות בשיאי הציוויליזציה האירופית כמו האינקויזיציה או אושוויץ"?
על החמר רוז’ בקמבודיה שמעת?
אז מה שאתה רוצה זה שנעניק אזרחות ישראלית לכל הפלסטינים כמו שהסינים "העניקו" לטיבטים. אתה מתעקש להתעלם מן השוני האדיר בין שני המקרים (למשל שסין הענקית פלשה לטיבט בלי שום איום מצד הטיבטים, ובלא כל טענה על "ארץ אבות" וכדומה, ושהטיבטים מעולם לא הכריזו על כוונתם הנחושה להרוג את כל הסינים, וכל שכן מעולם לא ניסו להוציא לפועל כוונה כזו, בניגוד מוחלט לפלסטינים ביחס ליהודים).
אבל מאחר שאתה נטפל דווקא לעניין האזרחות, יש לי רעיון יותר טוב מלהעניק להם אזרחות ישראלית: אני מוכן להעניק לפלסטינים אזרחות פלסטינית, במדינה פלסטינית עם ריבונות פלסטינית. מה דעתך? הטיבטים למשל היו קופצים משמחה אילו היו הסינים מציעים להם הצעה כזו, תאמין לי.
לעניין העם הטיבטי , ולתגובתה של יעל לוטן
שכחת פרט חשוב , הסינים שכבשו את טיבט אינם מוקפים ב – 23 מדינות טיבטיות וגודל אוכלוסייתה הוא מעל מיליארד בני אדם. בניגוד אלינו רק 7 מיליון!
בימינו מונים המוסלמים בין 1.4 ל-1.6 מיליארד בני אדם. ומקיפים את מדינת ישראל מצפון מזרח ודרום.
טריליונים של דולרים המוזרמים לקופתם של מדינות המפרץ מכלכלת הנפט מעולם לא הגיעו לפלשתינים, כדי לשפר את חייהם ורווחתם אלא להיפך , "הבעיה הפלשתינית" הונצחה בכוונה
גם ע"י הפלשתינים והנהגתם לאורך השנים וגם עם אחיהם המוסלמים התומכים במאבקם נגד מדינת ישראל ,מדהים איך שעדיין בשנת 2009 שישים שנה לאחר מלחמת השיחרור ו-42 שנה אחרי ששת הימים עדיין חיים פלשתינים במחנות פליטים, בשטחים וברחבי המדינות המקיפות אותנו כמוגלה שמסרבת להירפא.
הנושא הפלשתיני כבר מזמן הפך לראש חץ המאבק האיסלאמי במדינת ישראל, בעם היהודי ובזכותו לחיות כאן. כך שכל מי שמאמין שקץ "הכיבוש" , יסיים את המלחמה הזו והסיכסוך ויביא שלום לאיזורנו , הוא או עיוור או תמים.
המאבק הפלשתיני , ונושא דגלו החמאס כיום בשיא טיפשותו ובורותו מאמין עדיין בשיטה הכוחנית והצבאית לכאורה כדי להתמודד עם הסיכסוך עם מדינת ישראל ולמרות נחיתותו הצבאית, כלכלית וכו’ לא זונח את המאבק הצבאי
והטרור כשיטת פעולה למרות שעד היום לא הביאה לו שום הישג או פיתרון משמעותי רק הרס וחורבן ושוב הנצחת הבעיה
גדעון,
כהרגלך בקודש אתה מעוות את המונח "פשע מלחמה" ע"פ החוק הבינלאומי כאוות נפשך. אתה מתעלם מהסייגים הקיימים בחוק לגבי לחימה בשטח צפוף, ומכל שהחוק הבינלאומי איננו "חוק" במובנו הרגיל אלא סדרה של אמנות בינלאומיות, שתוקפן, וגבולותיהן מוגדרות ע"י הפרקטיקה. ארה"ב, בין אם תאהב את זה או לא, היא הכוח המוביל בעולם, הן מבחינה צבאית, והן בתחום המשפטי. על כן, פעולותיה את ארה"ב בפאלוג’ה הן הקובעות את הנורמות הקיימות במצבים אלה. לכן, אם נהגו האמריקאים בדרך מסויימת, הרי שהו מתווה הדרך לשאר צבאות העולם ( מעניין איך תנהג המעצמה העתידית סין במצבים אלו…אני מנחש שעוד תתגעגע לג’ורג’ בוש).
בכל מקרה, האחריות על נזקי ההפצצות של צה"ל מוטלת על החמאס, ועליו בלבד, בשל העובדה שהוא נוהג להתמקם בתוך שכונות מגורים צפופות, לאגור נשק בבתים פרטיים, וחייליו אינם מסתובבים לבושי מדים כפי שדורש החוק הבינלאומי.
מתוקף נסיוני בשבועיים האחרונים, שכללו שהות בתוככי הרצועה כחייל מילואים, צה"ל נהג להערכתי באיפוק ובהומניות אפילו מעבר לצורך לדעתי. בכל מקרה, דעתי לא רלוונטית, העיקר שידעו לשמור על החיים שלי כחייל חי"ר פשוט ע"י כך שכל מקום בו דרכתי עבר הפצצה מאסיבית של זרועות צה"ל קודם לכן.
הייתי כותב לך שאני ממליץ לך להתפכח, אבל אני יודע שזה כבר לא יקרה. אני רק מקווה שהצעירים יותר במחנה האיזוטרי, והשנוא שאליו אתה משתייך, יעשו את זה בהקדם. אחרת, במוקדם או מאוחר, זו תהיה מדינה שלא יוכלו לחיות בה.
אני, אם אתה דואג, אשמח לחיות בה גם בעתיד.
אל תדאג, אם נגיע למצב שמי שמתנגד למלחמה ולכיבוש לא יוכל לחיות כאן, נשמח מאוד להתחפף מכאן.
חוץ מזה שההנחות שלכם בימין הגזעני שכ"כ טוב כאן, מופרכות מהיסוד.
אנשי השמאל חיים כאן או מחוסר ברירה או עם רגל אחת בחוץ או כדי להמשיך להלחם במגמות שאנשים כמוך מובילים, שבסופו של דבר אולי יובילו אותך לחיות פה לבד עם שכמותך, אבל לא להרבה זמן, תהיה בטוח.
תתעודדי, חברה. עכשיו רע, יהיה ממש זוועה. אחרי זה יהיה מצוין, באמת. הרבה מאבק שלנו ושל שותפינו למאבק לשלום ולחופש, ולאחריו – חיים טובים. אולי אפילו בדור שלנו… וגם אם עדיין לא, הרי נמשיך במאבקינו – גם למען הדורות הבאים, הרי לא נרצה להוריש ליקירינו עולם רע…(?)
שאלה שאני שואל לא מתוך קנטרנות אלא באמת:
אם כל כך קשה לך כאן ואת חושבת שבארצות המהוות את מושא הערצתך כמו סוריה, איראן, סעודיה, לוב, סומאליה, אפגניסטן או פלסטין המשטר טוב יותר מאצלנו והאזרחים – גברים, נשים, יהודים, נוצרים, מוסלמים – חיים שם טוב יותר, למה שלא תנסי לחיות שם שנה שנתיים, ואחר כך תחזרי לכאן לספר חוויות. אולי גם אנחנו הנעבעכים נקבל תיאבון.