אני מדמיין לי מישהו מתוודה במבט מצועף בחלום נמוג:
"בבית"ר שצמחתי בה זאת למדתי: מה שלא הולך בכוח, הולך ביותר כוח. אבל, נסיך שכמוני, אני עולה כיום על מלמדי וזאת תורתי: מה שלא הולך בשפריץ אחד של דם, רץ בנהרות של דם. רק כך, שיננה ברית הביריונים; קיר ברזל, היטיפו אבירי המסדר החום. אבל אצלי – מה זה קיר אחד, יש רבבות קירות מתמוטטים. בעזה – 100 אלף איש נעקרו מקירות בתיהם הצונחים להם, 100 גופות מבותקות שנימצאו עד כה במבולקת ההריסות. התווספו למאות החפים מפשע שניגדמו בנתיב הדמים המרהיב שפילסתי בחדוות הפשעים ההומניטריים נגד האנושות. הו, שיכור אני מהתאבכות גיצי הזוהר של הזרחן הלבן שהיטלתי על ריכוזי אוכלוסייה צפופים, שר לשטן שיר חדש בינות איבחות הפעפוע לבשר החי של שלל סיבי הטונגסטן והפחמן מפצצות ה-dime (dense inert metal explosive) המתקדמות שהיטלתי.
כן, אתרוג זרחן כמוני, רק כשאני "שמאל" אני יכול. בבית"ר שרנו על טרומפלדור, אבל דבר אחד חשוב למדתי אז: מה שזוכרים כולם בסוף הוא "טרומפלדור היה גידם". הגדימה היא הדבר האמיתי כאן למי שמבין בעניין דבר או שניים. ואת תורת הגדימה רבתי, הפצתי דרך רשתות הטלויזיה הבינ"ל ביולי-אוגוסט 2006 – גדימת אלפי אזרחים וביתוק תשתיות לבנון. וכיום בעזה". ואודי-חמודי, ציפורה, כן כן, כו_לם שותפים לחזון העצמות הגדומות. הנה מה טוב".
והנביא יחזקאל תמה: "התחיינה העצמות האלה? הנבא אל הרוח, הנבא, בן אדם". אבל לא, רוח העיוועים לא צלחה וצר. כמו כל פעלול, כמו כל פעילות קודחת שהיא ניסיון לחולל אפקט מרשים ולא מדיניות, האפקט, מתועב ככל שיהיה, מוגבל רק לזמן ביצועו. וגם כאן עולם חזר למנהגו, ויתרון המנדטים בתקופת הגדימה והטבח התאפס מייד עם הפסקת האש http://www.politico.co.il/article.asp?rId=807 . זרקת שעשועי דם ומנגל בשר קניבליזם להמון? ניגמרו השעשועים, וההמון חזר לסורו. רק שנתיב הדמים שפילסת נשאר בראש חוצות, וכיום מדברים על חקר הפשעים נגד האנושות, על צווי מעצר ברבות מהמדינות כנגד אדריכלי מדיניות הגדימה והפשעים ההומניטריים, כנגד פוליטיקאים ישראלים וראשי האליטה הצבאית. ניתן לאמר שמישהו היטביע כאן אות קלון, אולי לדורות. את המחיר נשלם כולנו.
וכן, פליטי עזה היו קורבן שווא. במשבר הכלכלי האחרון הצטמצם ערך הנכסים שבידי שדרת ההגמונייה בישראל ב-54%
http://www.news1.co.il/Archive/001-D-186880-00.html?tag=22-44-03 והם מתעלים את זעם ההמון הפרוע בישראל (ניפגעי הצטמצמות המשאבים, הרעב, העוני, השוד הצרכני) – כלפי תאוות הרג ופרע דמים לשמו.
http://www.news1.co.il/Archive/001-D-186880-00.html?tag=22-44-03 והם מתעלים את זעם ההמון הפרוע בישראל (ניפגעי הצטמצמות המשאבים, הרעב, העוני, השוד הצרכני) – כלפי תאוות הרג ופרע דמים לשמו.
יש להבין: בישראל יש חלוקת עבודה בין הפוגע ואידאולוג הפגע, התועמלן.
הפוגע – מנשל, מפקיע, רוצח, מבצע מעשי שרירות נוראים בכוח עדיפותו באמצעי לוחמה ואלימות.
ואילו אידאולוג הפגע: נובר אחר ביטויי זעם של הניפגע, נובר ונובר.
ומשמצא – הוא מפנה לדברים זרקור וזועק את זעקת הקוזק הניגזל, או קורע את בגדיו כפי שהכוהן הגדול כייפא שחיפש עילה לצלוב את ישוע, היצליח לחלץ ממנו דיבוב "מרשיע". "אויה, ראו כמה הם שונאים אותנו, שינאת יהודים לשמה… ראו פסוק מז’ במצע החמאס"….
זהו גמביט איזבל בפרשת כרם נבות:
נבות מקורבן באמצעות העללה ודיבוב כזב למען גחמתה של איזבל ותשוקתה לנכס את כרמו. שיטת הקירבון שמתאר המקרא מופעלת כך:
האיש רוגז בשל השרירות שברצון לנכס את כרם אבותיו. בארוע כלשהו לאחר האקט הראשוני הפרובוקטיבי, "מנפחים" אותו, כלומר מושיבים אותו בראש הציבור.
"בני בלייעל" המזומנים לקרבתו "מחממים אותו", בדברם על שרירות אחאב בענינו. ואזי "מדובבים" אותו, או מדווחים תוך כזב על דבריו כנגד המלכות.
יוצא שעוול אחד (הרצון והכוונה המוצהרת לנכס) משמש מנוף לעוול נוסף – ניצול רוגזו של הניפגע על מנת לחלץ ממנו דיבוב כנגד המלכות.
יש לשים לב שגם אם מדובר בעדות שקר, היא "אמינה", שכן הנוכחים סבורים מעצם הסיטואציה וטיבה כי היתה לו "סיבה" מצויינת לרגוז.
יוצא שפגיעה מקרבנת אחת מובילה לקירבון נוסף ("עכשו הוא בוודאי שונא את איזבל ולכן יש להענישו").
הפוגע – מנשל, מפקיע, רוצח, מבצע מעשי שרירות נוראים בכוח עדיפותו באמצעי לוחמה ואלימות.
ואילו אידאולוג הפגע: נובר אחר ביטויי זעם של הניפגע, נובר ונובר.
ומשמצא – הוא מפנה לדברים זרקור וזועק את זעקת הקוזק הניגזל, או קורע את בגדיו כפי שהכוהן הגדול כייפא שחיפש עילה לצלוב את ישוע, היצליח לחלץ ממנו דיבוב "מרשיע". "אויה, ראו כמה הם שונאים אותנו, שינאת יהודים לשמה… ראו פסוק מז’ במצע החמאס"….
זהו גמביט איזבל בפרשת כרם נבות:
נבות מקורבן באמצעות העללה ודיבוב כזב למען גחמתה של איזבל ותשוקתה לנכס את כרמו. שיטת הקירבון שמתאר המקרא מופעלת כך:
האיש רוגז בשל השרירות שברצון לנכס את כרם אבותיו. בארוע כלשהו לאחר האקט הראשוני הפרובוקטיבי, "מנפחים" אותו, כלומר מושיבים אותו בראש הציבור.
"בני בלייעל" המזומנים לקרבתו "מחממים אותו", בדברם על שרירות אחאב בענינו. ואזי "מדובבים" אותו, או מדווחים תוך כזב על דבריו כנגד המלכות.
יוצא שעוול אחד (הרצון והכוונה המוצהרת לנכס) משמש מנוף לעוול נוסף – ניצול רוגזו של הניפגע על מנת לחלץ ממנו דיבוב כנגד המלכות.
יש לשים לב שגם אם מדובר בעדות שקר, היא "אמינה", שכן הנוכחים סבורים מעצם הסיטואציה וטיבה כי היתה לו "סיבה" מצויינת לרגוז.
יוצא שפגיעה מקרבנת אחת מובילה לקירבון נוסף ("עכשו הוא בוודאי שונא את איזבל ולכן יש להענישו").
וכאן נאמר בפה מלא: זכותו הכמעט יחידה של קורבן הנישול, ההפקעות, הכיבוש, היא לשנוא (לפחות זמנית) את המנשל והפוגע. אתה פוגע בהם במעשים, יוזם מעשי נישול ורצח. והם – מביעים את זעמם במילים.
מילות תגובה למעשים שהדעת אינה סובלת. מעשים מול מילים.
אבל נישלת? – פצה במקום לרצוח, ואל תעורר בפראות חסרת גבולות, גזל, שוד, הפקעות, טבח, פרובוקציות מחוצפות והתממות פורעת וצינית – אל תמשיך ותעורר זעם רצחני כלפיך מצד מאות מליוני אנשים.
שהרי מטבע אנוש הוא שאדם מנושל ומושא התעללות נימשכת לא ממש יאהב את משביקו, לפחות עד שלא יתנצלו בפניו על עוולות היסטוריות ויפצו אותו – שהרי הזעם הרצחני הוא תגובה אנושית וארצית להשבקה ארצית מאד מהקיום הארצי, שעליה יש לפצות את הקיום הארצי, ולא לגדוש עוד ועוד את גבולות הפרע תוך שיאנות רצח ונישול חדשים שוב ושוב.
מילות תגובה למעשים שהדעת אינה סובלת. מעשים מול מילים.
אבל נישלת? – פצה במקום לרצוח, ואל תעורר בפראות חסרת גבולות, גזל, שוד, הפקעות, טבח, פרובוקציות מחוצפות והתממות פורעת וצינית – אל תמשיך ותעורר זעם רצחני כלפיך מצד מאות מליוני אנשים.
שהרי מטבע אנוש הוא שאדם מנושל ומושא התעללות נימשכת לא ממש יאהב את משביקו, לפחות עד שלא יתנצלו בפניו על עוולות היסטוריות ויפצו אותו – שהרי הזעם הרצחני הוא תגובה אנושית וארצית להשבקה ארצית מאד מהקיום הארצי, שעליה יש לפצות את הקיום הארצי, ולא לגדוש עוד ועוד את גבולות הפרע תוך שיאנות רצח ונישול חדשים שוב ושוב.
תגובות
נכתב בהקשר שירו של אבא קובנר מ-1948 "גרניקה על כל גבעה" ומאמרו של המשורר איתן קלינסקי בנושא
— קישור —
הנאצים טבחו מיליונים בדם קר, חלקם אוכלוסיה שלא היתה קשורה כלל לצבאות הלוחמים, כגון כ-5.5 מליון יהודים, כחצי מיליון צןענים, רבבות הומוסקסואלים, ורבבות מסווגים כחולי נפש בגרמנייה עצמה; וכן 18 מיליון אזרחים אוקראינים ורוסים באיזורי כיבוש, רחוק מהצבא האדום (אך קרוב לפרטיזנים), שלא לדבר על טבח העיר קנטרברי בתקופת הבליץ ועל הפצצת לונדון עצמה, על השמדת כפרים שלמים על יושביהם ביוגוסלביה ובשאר איזורי כיבוש.
הדבר מעניק סבירות מסויימת אפילו למעשי זוועה כמו הפצצת דרזדן, כשגרמנייה היתה כבר חסרת אונים, וגם לפעילות הנקם של קובנר וחבריו, וכן של הצבא האדום בחלקים הניכבשים בגרמנייה סמוך לסוף המלחמה.
מאידך – הפלשתינאים הם פליטים רעבים ברובם, שנושלו מאדמתם, דתם ותרבותם הוכפשה, בכל ההיסטוריה של "הסכסוך" הישראלי-ערבי (קרי, התיישבות קולוניאלית עתירת פרע ואיון צדקתני תוך נישול ופרע בעם הילידי), בתקופה של 103 שנה (מאז העלייה השנייה שחרתה על דיגלה את כיבוש הארץ והשבקת המקומיים מעבודה) נהרגו לכל היותר 24 אלף יהודים, לעומת כ-5.5 מליון יהודים ב-4 שנים בתקופה 41-45 – פי 220 יותר. מאידך, רק ביולי-אוגוסט 2006 טבחנו 1500 אזרחים, ובדצמבר-ינואר 2008-9 1400 אנשים, מתוכם 350 ילדים.
השמדת עשרות או אפילו אלפי אנשים של צד תוקפן, שבגזענותו טבח עשרות מליונים – יש בכך סבירות ומידתיות.
השמדת אלפי אזרחים וילדים של צד מותקף, מנושל, ניטבח, שאפילו דתו ותרבותו הוכפשו על ידי התוקפן, כשהמותקף מנסה בכוחותיו הדלים להתנגד לרעה – לכך אין כל סבירות וכל מידתיות – אלא מדובר בברבריות פשיסטית לשמה.
לכך כיוון אבא קובנר היקר בשירו גרניקה, ומדובר כאן במסר מוסרי ראשוני במעלה, כמעט חתרני, מבין השיטין במציאות של הטהור האתני אז, ולכך כיוון גם אלתרמן הממוסד בשירו "על זאת" אודות טבח לוד.
מיכאל שרון
אניבטוח שכתבת את זה על נרצחי הפגועים בישראל.הרי לא יכול להיות שאדם נאור שחרד לגורלו של כל אדם לא כואב את מאות ההרוגים ואלפי הנכים כתוצאה מתגובתם המדודה המינורית והצודקת של הפלשתינים.
יש ספר נהדר של רומן גארי שנקרא "כלב שחור, כלב לבן", שעוסק בין היתר בגזענות.
עלילת הספר מתרחשת בשנות ה- 60 המאוחרות של המאה הקודמת, ויש שם תיאור של ביקור של גארי אצל חבר אינטלקטואל ופעיל למען זכויות השחורים בניו יורק.
גארי מגיע לביתו של החבר ומוצא צעיר שחור מתנהל בבית כאילו זה ביתו- רובץ בסלון בתחתונים, שומע מוזיקה בקול רם בזמן שחברו של גארי מנסה לכתוב, מדבר אל החבר בגסות וכן הלאה. במהרה מתברר שהחבר מארח בביתו את הצעיר כבר זמן מה.
כשגארי שואל את חברו מדוע הוא מסכים שאורח בביתו יתנהג אליו כך החבר משיב: "טוב, נו, השחורים אכלו הרבה חרא מלבנים פה בארה"ב. הם סבלו מדיכוי קשה".
וגארי עונה לו- "אבל לא ממך! אתה לא דיכאת אף אחד, אתה פועל למען שיוויון מהיום שעמדת על דעתך! לאף אחד אין זכות להתנהג אליך ככה!"
והחבר משיב- "לא, אתה לא מבין. הם סבלו מדיכוי…"
(התנצלותי הכנה שלוחה לרומן גארי אם עיוותתי במעט את הדיאלוג, עברו מספר שנים טובות מאז שקראתי את הספר- אבל הרעיון לא עוות.)
בין מי שיצליחו למצוא קווי דימיון בין חברו של גארי למיכאל שרון יוגרלו פרסים רבי ערך!
אין צורך לחקור, כשם שמלהגים שוחרי הטבח, את טענות ה"צבא" אודות ירי טילים מבתי אזרחים שילדיהם ניטבחו, או תעשיית כלי משחית בבתי ספר של האו"מ בהם חיפשו מקלט משפחות שלמות, או מסגדי המלחמה האימתניים של החמאס. זאת ממש כשם שאין לחקור טענות של תועמלני פושע המלחמה מילושביץ’ או טענות של מכחישי שואה ופושעים אחרים נגד האנושות. התעוד בנושא נושא תווי היכר ברורים של פשעי מלחמה.
כחבר באמנסטי הבינ"ל באיחוד האירופי, וכאזרח אירופי, שאינו תלוי כולו בחסדי אליטות הביזה בישראל, ברצוני להביא לתשומת ליבכם חקירה של אמנסטי בעזה, המצביעה על כך שישראל השתמשה בפצצות זרחן
— קישור —
ולא, איני איש קיצוני במוסריותו השונה מכם, אלא רק ישראלי הרואה בחרדה איומה איך הארץ נהרסת תחת אנשי פשיעה כלכלית, חמס עמלים וחסרי ישע בישראל פנימה, גניבות ומעילות במשרדי הממשלה בסכומי עתק, ולכן אין תמורה למיסינו.
החקירה היחידה שכן יש לעשות כאן, היא הזרמת הכספים האדירה וגם אי סדרים כספיים בהיקפי ענק מצד אנשי האליטה הצבאית, שיזמו פעילות מתמדת בעצימות נמוכה ובינונית באיזור עזה, על מנת להמשיך בהזרמת כספי העתק למערכת הביטחון והפריפריה שלה, תוך מערכת תעמולה ענקית ושקרית כלפי הציבור הכנוע בישראל.
היצעתי וועדת חקירה עוד ב-8 ינואר (כשם ש"הארץ" היציע במאמר מערכת ב-22 ינואר) במאמר:
תוקם לאלתר וועדת חקירה לחקר השקר האסוני ביותר בתולדות ישראל
— קישור —
ראיתי נכוחה שלא ניתן יהיה לחמוק מחקר מערכת פשעי המלחמה שבוצעו בשם הציבור בישראל, תוך רתימתו בקמפיין ענק של שקרים לדברים לא קבילים בעליל, שאי החוקיות שלהם זועקת למרחוק.
ידיעה ב"הארץ" ביום ו’, 23 ינואר 2009 שעה 1502: "הממשלה תאשר הענקת גיבוי לקצינים שפיקדו על הלחימה במידה ויוגשו נגדם תביעות"
— קישור —
תגובתי:
מאז פסיקת בית הדין הצבאי לערעורים בפרשת טבח כפר קאסם ב-29 אוקטובר 1956, כל חייל צה"ל אמור לדעת שעליו לסרב לביצוע פקודות שדגל שחור של אי חוקיות מתנוסס עליהן. ומכיוון שאי ידיעת החוק אינה פוטרת, הרי גם לפי המשפט הישראלי ניתן להעמיד את פושעי המלחמה לדין, ולא רק במדינות אירופה בעבור ביצוע פשעים הומניטריים ופשעים נגד האנושות.
יש לזכור שטענת הסנגוריה במשפט אייכמן לפיה הפושע רק ציית לפקודות שניתנו על ידי הממונים עליו, נידחתה על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים במשפטו, אפריל-דצמבר, 1961, ועל ידי בית המשפט העליון שדן בערעורו, במאי 1962 .
לפיכך, נושא החסיון מטעם הדרג המדיני (להלן: "המדינה") אינו תופס מבחינה משפטית, לאור תקדימים רבים במשפט הבינלאומי ובמשפט הישראלי גופו.
מיכאל שרון
כתבת, כהרגלך, כמויות אדירות של דברי הבל ותעמולה, איני רואה טעם אפילו לנסות להגיב להם…
אבל..
"כחבר באמנסטי הבינ"ל באיחוד האירופי, וכאזרח אירופי"
למה שנקשיב לך? בגלל שאתה "אזרח אירופי"? האם עצם היותך אזרח אירופי או חבר אמנסטי אינטרנשיונל הופכת אותך לסמכות מוסרית כלשהיא?
אתה מודע לכך שאירופה בנתה את עצמה ע"י ניצול ברברי, ברוטלי וציני של אומות ועמים סביב כל העולם כולו??
הקולוניאליזם היה אירופי!
האינקוויזיציה הייתה אירופית!
שלטון הטרור של המהפכה הצרפתית היה אירופי!
המשטר הנאצי היה אירופי!
ועכשיו, אחרי שאירופה שבעה ומפותחת, על תשתית גזולה מאחרים (אשר שקועים עד היום בעוני משווע ובחוסר קידמה) היא פונה לעסוק בזכויות אדם.. כמובן שלא מדובר בהחזרת הגזלות לבעליהם, חס וחלילה שאירופה השבעה והמדושנת תפגע ברמת חייה הנוחים והמעודנים..
לא ולא, אירופה יושבת בכורסתה המרופדת ומטיפה בצביעות וחוצפה מאין כמותן מוסר ל"נער המלקות" שיכפר על כל חטאיה…
האירופאים הינם האחרונים שיטיפו מוסר למישהו על משהו, האיצטלה לסמכות מוסרית שאתה נוטל ב"זכות" היותך אירופאי, אינה מקנה לך דבר אלא ארשת התחסדות וצביעות.
טול קורה מבין עיניך
אז ככה:
בעזה נהרגו 700 איש חפים מפשע בפרק זמן של שלושה שבועות. הממוצע הוא איפוא משהו בסביבות 30 הרוגים ליום.
צר לי לומר זאת, אך בתור ג’נוסיידרים מיומנים, עם הצבא הטוב ביותר באזור ועם חיל האויר החזק ביותר בעולם, זהו הספק דל מאד.
למה, לעזאזל, איננו לומדים מהסודנים, שהצליחו באמצעים הרבה יותר דלים משלנו לטבוח 300,000 איש בשנה וחצי, או מהחמר רוז’, שהצליחו לרצוח 4 מיליון איש בשנתיים בלי מטוס אחד וטנק אחד לרפואה? אפילו הבריטים עם מטוסים מיושנים ממלחמת העולם השניה הצליחו יותר מאתנו בדרזדן.
כמו שאמא שלי היתה אומרת: אפילו בתור נאצים אנחנו שליימזלים, כרגיל.
אגב, את הכינוי "חשבונאי המתים" קיבלתי מאחד המגיבים כאן, שוודאי התכוון בביטוי זה לשלילה. אז למה כאשר בשמאל סופרים מתים זה לגיטימי וחיובי?
בתור התחלה, כשאתה מתחיל לחשב את הספקולציות של "מה היה קורה אילו", תבדוק את העובדות, ותזכר שהמלחמה לא נמשכה שבועיים, אלא 22 יום.
[בבקשה גרסה זאת]
ישראל טבחה בשבועיים 1400 פלשתינאים, מתוכם למעלה מ-300 ילדים. 100 אלף איש איבדו את בתיהם. כל זאת בשבועיים. לכאורה, זה מספר קטן לעומת טבח חצי מליון איש בעירק. אבל חישוב קצר מראה את גודל הפורענות ומימדי הפשעים נגד האנושות שביצעה ישראל. מכיוון שהטבח האמריקני בוצע לא בשבועיים אלא ב-6 שנים, הרי שבאותו שעור קטל של ישראל עולה שאילו הטבח הישראלי היה נימשך 6 שנים ולא שבועיים, הרי ישראל היתה משמידה בגובה שיעורי קטל אלה 218,000 איש. אלא שעזה היא עיר נצורה ומאוכלסת בצפיפות איומה בת מליון וחצי איש, בעוד עירק היא רחבת ידיים, ומונה 28 מליון איש. בעירק יש פי 18.6 יותר אנשים מאשר בעזה ועל פי פרופורצייה זאת עולה שעל פי שעור הקטל של ישראל, ופרופורציית האוכלוסיות עזה-עירק, ישראל היתה משמידה 4 מליון בעירק ב-6 שנים, ב-800% יותר מאשר ארה"ב, מתוכם למעלה מ-900 אלף ילדים. אלה שיעורי טבח של רצח עם ממש.
בנוסף, בניגוד לעירק רחבת הידיים, עזה הינה מאז אפריל 2006 במצור כבד, ויש בה אסון הומניטרי נימשך של הרעבה ומחסור בתרופות ומוצרי יסוד. בניגוד למעשי ג’נוסייד אחרים, בהם יש לאן לברוח, לבני עזה אין גם לאן לברוח. כל אלה מבליטים את גודל הסאוב של הפשיעה הישראלית נגד האנושות בעזה.
מיכאל שרון
שיעור טבח היהודים של הנאציזם בשנים 1941-45היה 16 מליון בהשוואה לעירק. כלומר פי 3200% אחוזים מהאמריקנים (פי 32) ופי 640% מישראל.
מדד זה שפיתחתי, הלוקח את עירק כ-BASELINE לסטנדרטיזציה נראה תקף וטוב.
החישוב שלך מגוחך.
למה לא לעשות חישוב אחר באותה רוח:
בפיגוע התאבדות "שהידי" ממוצע מתים חמישה יהודים בשניה אחת. מכאן שאם הדבר היה תלוי בגדודי חללי אל-אקצה אזי היו מתים 300 יהודים בדקה, שזה שקול לשמונה עשר אלף בשעה, שזה ארבע-מאות שלושים ושנים אלף ביממה אחת!
עכשיו אתה מבין את גודל הסאוב של הפשיעה השהידית נגד האנושות בישראל?
אללהו אכבר, ברכת מאדים על כולכם.
תגובתך האחרונה גרמה כאן לבהלה חסרת תקדים. הפרופסור למתמטיקה י. ק. חישב ומצא שאילו הטבח הישראלי היה נמשך 50 שנה היתה ישראל משמידה חצי מיליארד פלסטינים, ואילו היה נמשך שלוש מאות שנה היתה ישראל קוטלת שישה מיליארד פלסטינים, מספר הגדול פי אלף ממספרם של היהודים שנרצחו בידי הנאצים (!!!), והוא עולה על מניין כל אוכלוסיית כדור הארץ. המספרים המחרידים הללו גרמו כאן לרגש זוועה שהגיע למימדים של פסיכוזה המונית ממש. העתון היומי שלנו פרסם מאמר מערכת שבו הוא קורא ל"העמדה לדין מיידית של הקניבלים הציונים צמאי הדם, שלעומתם הנאצים הגרמנים היו חסידי אומות העולם", ומפקד הכוחות המזויינים ציווה מיד על בדיקה נרחבת של מצב המקלטים. כעת שוקלים לחלק מסכות אב"כ לכל אזרח.
נורא ואיום. אני אישית עד עכשיו לא התאוששתי.
החישוב שגוי בחלקו השני, אם כי חלקו הראשון מעניין. יחידת הזמן שלך היא שש שנים, בסדר.
כאן ניתן להזכיר שבחייך האחרים אתה מן הסתם טוען שהכיבוש הישראלי מעולם לא פסק, ועל כן יש לישראל בעזה לערך 42 שנה, ולא שש שנים, אולם זו טעות רק לשיטתך ולא לשיטתי (שגורסת שישראל אכן לא כובשת את עזה) ועל כן אתעלם ממנה. אם כן, ביחידות זמן של שש שנים, ישראל ביצעה קטל יחסי של 218,000 איש ואישה.
הקטל הזה נובע מפצצות שהושלכו על עזה. למעשה, הן מגדירות שטח גיאומטרי שהופצץ והוחרב. כדי להעריך מה יהיה הקטל היחסי בעירק על פני שש שנים, כמדומני שיש לחלק את המספר שהגעת אליו בצפיפות האוכלוסין של עזה (ולא במספר האבסולוטי), ולהכפיל בצפיפות של עיראק.
כלומר, יש לחלק ב 6500 (נפש לקמ"ר), ולהכפיל ב 59 (נפש לקמ"ר). על פי נתוני ויקיפדיה. התוצאה הסופית, היא פחות או יותר מה שיתרחש לו המספר שנתת יחולק ב 100. כלומר, על פני שש שנים, ניתן לשער כי ישראל היתה הורגת בעיראק כ 2000 איש.
למעשה חשבונות הסטריינג’לאב הללו לא מדויקים, ויש לשכללם, היות והעיראקים נוטים להלחם בעיקר בערים, ששם צפיפות האוכלוסיה גבוהה יותר.
אולם מה שאני לא מבין, הוא כיצד הגעת לרעיון שיש להכפיל את קצב ההרג שישראל ביצעה באיזור הצפוף ביותר בעולם, ביחס האוכלוסיות. הדבר מגוחך למדי… נניח לרגע שנשווה את הקטל בעזה לטבח שלא-אירע בהודו-סין-אפריקה-אירופה. לנוסחתך, יש לקחת את מספר הקסם 218,000 ולהכפילו ביחס שבין 1.5 מיליון האזרחים בעזה ובין, נאמר, 3 מיליארד התושבים באיזורים שתיארתי (ואשר אפשר להוסיף להם תושבים). בכך, נקבל שישראל היא רוצחת תיאורטית (לשיטתך) של כ 436 מיליון נפש. הכללה לעולם כולו תוכל להעביר את הרצחנות הישראלית לשיטך עד להיקף של מיליארד נפש, ללא שום בעיה מיוחדת.
נדמה לי שאפילו בשמאל העקבי יש מדי פעם גבול לנפנוף הידיים. אני מבין את זעמך על עזה, אפילו במובנים מסויימים חולק אותו (יש לכך תיעוד ב"העוקץ", אם כי שזור בתיעוב כלפי אנטי-ציונים). אבל לדעתי, נתת לזעם שלך ולמה שנראה כשנאה מנומקת, לשאת אותך רחוק מדי.
הגימיק מוצה.
למרות שההודעה האחרונה היתה במקומה.
ראו בין היתר הערות מתודולוגיות .a. b במאמר הבא, והכל יתבהר לכם
— קישור —
אתרוג זרחן שכמוך (נא לא לצנזר, כך קרא לעצמו מיכאל שרון ב"מאמרו" שלו).
בחייאת מיכאל, רד מאיתנו.
עזוב אותנו מ"גדימות" כאלו ואחרות, "זעם רצחני" ו"פרע דמים".
די כבר עם חישובים מתימטיים הזויים על שיעור טבח היהודים של הנאציזם או מדדים שפיתחתך הלוקחים את עירק כ-BASELINE.
הפסק בבקשה להצליף בנו עם גמביט איזבל והכוהן הגדול כייפא.
קח את כל הגזענות המוסווית בך היטב, האלימות המילולית וההשתלחויות הפרועות, קח גם את השפה הפסאודו-אינטלקטואלית, הליריות החורקת והמליצות המוזרות והנבובות שלך.
קח את כל אלו ועזוב אותנו בשקט.
ולמערכת אני פונה בבקשה האלמותית: [בבקשה גרסה זאת] !
אם למיכאל שרון מותר – גם לנו מותר.
[בבקשה גרסה זאת]
טבח של 35 אנשים מתוך קבוצה של 100 איש הוא השמדת 35% מהאוכלוסיה המסויימת. אמנם במספרים אבסולוטיים מה זה לעומת 450,000 שחורים שניטבחו בדארפור על ידי מיליציית הז’אנז’וויד ניתמכת השילטון, אבל מתוך 3.6 מליון השחורים בדארפור, מדובר בהשמדת 12%, כלומר שיעור חיסול של 1/3 ביחס לאוכלוסייה הראשונה.
באופן דומה, 137 אלף איש בעזה זה 9% מאוכלוסייתה. חצי מליון ניטבחים בעירק זה 1.7% מאוכלוסייתה. שיעור הקטל הישראלי הוא איפוא פי 5.29 מהאמריקני, כאילו הישמידה ישראל 2.52 מליון איש בעירק.
יתר על כן, העובדה שישראל היפציצה באינטנסיביות, כולל בפצצות זרחן ו-DIME אסורות ריכוזי אוכלוסיה צפופים הנימצאים במעין גטו שישראל יצרה, רק מבליטה את דרגת סאוב הפשע נגד האנושות הישראלי, בהשוואה לאמריקני. זאת כשם שגרמנייה הנאצית ריכזה יהודים ואוכלוסיות מועמדות להשמדה במחנות ריכוז וגטאות צפופים, להקל את מלאכת ההשמדה.
ריכוז המוני של בני אדם במקום סגור תוך דהומניזצייה שלהם בתקשורת ובתעמולה הרישמית, הרעבתם ומניעת ציוד חיוני, נושא עמו פיתויים קטלניים משלו. כבר רבין ז"ל אמר "מצידי שעזה תשקע בים".
ה"גימיק" ימוצה ברגע שימחק מן העולם הגימיק המכוער, שאין סופרלטיב המסוגל לאפיין את שפלותו, של השוואת ישראל לנאצים.
למרות מצבי וחרף העובדה שאינני נמצא במקומי הרגיל (ובכלל אני בחופשת מחלה) התקשרו אלי בדחיפות מהעבודה. העומס חסר הרחמים אינו מותיר ברירה. אעשה כרגע את המינימום ההכרחי ואנסה רק להבין:
א. הישראלים החליטו להשמיד את הפלסטינים בעזה ולשם כך הקימו את גטו עזה כדי לרכז את האוכלוסיה ולהקל על הפעולה כפי שהנאצים הקימו את מחנות הריכוז והגטאות כדי להקל את מלאכת ההשמדה שלהם ע"י ריכוז האוכלוסיה.
ב. הישראלים השמידו בעזה 137,000 איש.
זה כל מה שאני מסוגל כעת. את השאלות אשאל כשאתאושש יותר. בינתיים אהיה ממש אסיר תודה לך אם תיקח פסק זמן קצר. לפי הוראות הרופא במחלקה אני ח י י ב מנוחה.
נ.ב. החברה כאן במחלקה מתלהבים משהו משהו.
יואכים (איש מאדים)