ממשלת ישראל ושני מפקדי הצבא אשכנזי וגלנט השיגו את
תמונת הניצחון של המלחמה. פניו של שלומי אלדר
פרישתו מאולפן של ערוץ 10למשמע קולו המבועת
של דוקטור עזאלדין אבו-לייש, גינקולוג שעבד בבית החולים תל השומר
היא תמונה ,שאין טובה ממנה לבטא את תמצית המלחמה הזו.
יש בה הכל. הזעקה של אב שכול, ההפצצה הלא מובחנת ואולי המכוונת ועיתונאי שטח אחד על סף בכי, פורש מהאולפן לשמע זעקתו של אב פלסטיני.
תמונת הניצחון של המלחמה. פניו של שלומי אלדר
פרישתו מאולפן של ערוץ 10למשמע קולו המבועת
של דוקטור עזאלדין אבו-לייש, גינקולוג שעבד בבית החולים תל השומר
היא תמונה ,שאין טובה ממנה לבטא את תמצית המלחמה הזו.
יש בה הכל. הזעקה של אב שכול, ההפצצה הלא מובחנת ואולי המכוונת ועיתונאי שטח אחד על סף בכי, פורש מהאולפן לשמע זעקתו של אב פלסטיני.
בזמן ההפגזה היה אבו-לייש עם ילדיו בבית ובני משפחתו נהרגו וכי הוא עצמו נפצע . במהלך ימי ההפצצה הגן דוקטור אזאלדין אבו-לייש על ילדיו איתם הוא התגורר בבית להיא שבצפון רצועת עזה. עכשיו הופצץ ביתו .שלושה מתוך שמונת ילדיו נהרגו ובת נוספת ואחיינית נפצעו. אחד מבין אחיו פונה לתל השומר, ואח נוסף נמצא בבית הפגוע בעזה במצב קשה.
. עם הכניסה לחדר המיון הוא השתטח על הרצפה והחל לזעוק בקול שבור "..הלכו לי הבנות – הלכו לי הבנות,בת אחת בת 18 רק רצתה ללמוד באוניברסיטה, השנייה רצתה להיות עיתונאית והשלישית רופאה. הן היו שלוש בנות יפות שאהבו לעזור לאנשים. הן היו חיילות של השלום..".
"..דיברתי עם כל חבריי בכלי התקשורת והודעתי שאנחנו נמצאים בבית ואין אצלנו אף חמוש. הבנות שלי ושל אחי היו כולן בחדר. גם אחרי שביקשנו שיפסיקו בהפגזה הראשונה זה לא עזר והפגיזו אותנו שוב. אני הייתי בחוץ בזמן ההפגזה..".
".. אני מקווה שזה יהיה הסוף. אם זה מרצה את לבני וברק, את המנהיגות, אז הלוואי שהילדים שלי יהיו האחרונים..".
".. אני מקווה שזה יהיה הסוף. אם זה מרצה את לבני וברק, את המנהיגות, אז הלוואי שהילדים שלי יהיו האחרונים..".
אין צורך בחיפוש בתמונת ניצחון אחרת. כמו כל תמונה גדולה היא מה שהיא
ובו בזמן מקרינה סמליות חוצה גבולות.
זעקת אזאלדין אב שכול היא זעקת הורים שכולים , משני עברי המתרס, על קורבנות השווא.
אובדן ללא תכלית של בנותיו היא אובדן ילדים משני הצדדים ומסמלת את מחיקת התמימות והחלום מתוך חיינו
זעקת הגניקולוג, שטיפל באהבה בנשים יהודיות כערביות, שנשמעה שעה ארוכה בערוץ הטלוויזיה היא קריאת תגר נגד חרושת המוות.
פניו וקולו של העיתונאי שלומי אלדר מעידים על המצפון האנושי והעיתונאי
שלא נשחק, ולא נשטף בגל העכור של הפטריוטיות ,שגם הומניסט
כא.ב. יהושע דשדש בו. במחשבה שנייה לא תמונת ניצחון היא תמונה זו.
ראוי כי נזכור אותה כביטוי מרוכז ותמציתי לתבוסה גמורה של הרוח האנושית
שנשכחה, בוזתה והושפלה על ידי הקנאות המטורפת שאחזה
במנהיגי שני הצדדים.
ובו בזמן מקרינה סמליות חוצה גבולות.
זעקת אזאלדין אב שכול היא זעקת הורים שכולים , משני עברי המתרס, על קורבנות השווא.
אובדן ללא תכלית של בנותיו היא אובדן ילדים משני הצדדים ומסמלת את מחיקת התמימות והחלום מתוך חיינו
זעקת הגניקולוג, שטיפל באהבה בנשים יהודיות כערביות, שנשמעה שעה ארוכה בערוץ הטלוויזיה היא קריאת תגר נגד חרושת המוות.
פניו וקולו של העיתונאי שלומי אלדר מעידים על המצפון האנושי והעיתונאי
שלא נשחק, ולא נשטף בגל העכור של הפטריוטיות ,שגם הומניסט
כא.ב. יהושע דשדש בו. במחשבה שנייה לא תמונת ניצחון היא תמונה זו.
ראוי כי נזכור אותה כביטוי מרוכז ותמציתי לתבוסה גמורה של הרוח האנושית
שנשכחה, בוזתה והושפלה על ידי הקנאות המטורפת שאחזה
במנהיגי שני הצדדים.
תגובות
יש אנשים שבלוטות הרחמים שלהם מתעוררות לפעולה נמרצת רק כשרואים אסון פלשתיני. משום מה כשנהרגו ילדים ואזרחים בשדרות וכאשר נקטעו רגלי ילדים בישראל שלא לדבר על מאות הרוגים ישראלים בפגועים מעשה ידי פלשתינים להתפאר לא קראנו קינות נוראות כל כך באתרי ה"שמאל".
מצער מאוד. באמת. הלוואי ולא היה קורה. הלוואי. אבל אנו לא חיים בעולם מושלם.
מלחמות זה משהו רע, נקודה.
המון אנשים נהרגו בעזה, לכולם היו הורים, בנים, אחים, המון אבל והמון צער.
אבל לא כולם סלבריטאים כמו אבו אל הייש, לא כולם יכולים לכנס מסיבת עיתונאים בלובי של בית החולים ולספק לחמאס תמונת "ניצחון" (או אפקט לחץ על ממשלת ישראל, להפסקת המבצע..)
וכאן אני מתחיל להטיל ספק בדבריו של הדוקטור (עד כמה שזה לא פופולרי)
1. מנין לנו שביתו לא היה בסיס שיגור ו/או לחימה? (ומכאן,היווה מטרה לגיטימית).
2. מנין לנו שחמאס לא פגע בביתו לצרכי תעמולה? (חמאס ומורהו חיזבאללה אינם בוחלים בטבח אזרחיהם למטרותיהם..).
3. מדוע לא נמלט הדוקטור מביתו כשאר דייריו? מדוע לא פינה את ילדיו? האם סמך על ה"סלבריטאיות" כי תסוכך עליו?
עם כל הצער שבדבר, הדוקטור צריך להסתכל גם על עצמו ולא רק, כרגיל, עלינו.
מנין לנו ש"אודיסאוס" ו"מעניין" אינם תועמלני ימין אוטומטיים…
"מנין לנו ש"אודיסאוס" ו"מעניין" אינם תועמלני ימין אוטומטיים…"
מהו "תועמלן ימין אוטומטי"?
כאן צריך לנער את המפה השולחנית, כדי שכל הספלים (קפה ליניהו, תה כנ"ל, כל סוגי המיץ…) יתאחדו עם הוופלים על השטיח.
אין מנצחים במלחמה !!!
אין דבר כזה – אבליש שני סוגי מפסידים: אלו שיודעים שהפסידו, ואלו שנדמה להם שנצחו. לדעתי הישראלים, ברטבם, חיים באשליות. חבל.
אין מנצחים במלחמה !!!
וכאן צריך להוסיף את מה שברור לכולם, בתת המודע שלהם:
אין מפסידים בשלום !!!