"התומכים באקולוגיה רדודה חושבים ששינוי היחסים בין אדם לטבע יכול להתבצע מתוך המבנה החברתי הקיים"

זהו ציטוט של ארנה נאס (1912-2009) שנפטר ב-12 בינואר השנה. ארנה נאס הוא אקו-פילוסוף – מייסד התנועה שנקראת "אקולוגיה עמוקה" – deep ecology

בחירות מפלגתיות, כשמן כן הן – מטרתן לפלג את האנשים כך שניתן יהיה לשלוט בהם בצורה יעילה. הן מספקות אשליה של בחירה ולמעשה מסייעות בדיכוי הפסיכולוגי שגורם לאנשים להמשיך לתפקד ולתרום את מיטב מרצם למערכת חולה – בדומה לסמים החוקיים קפאין, ניקוטין, אלכוהול, טלוויזיה, וכיוב’.

בדומה לקפיטליזם – התוצאה של צורת השלטון השכיחה כיום היא מספר מצומצם של מפלגות "מרכז" (מפלגות שמנסות להגיע למכנה המשותף הנמוך ביותר) וההבדלים ביניהן קלושים. עם הזמן התופעה הזו מוקצנת – כפי שניתן לראות בארה"ב, בה יש 2 מפלגות מרכז, קולה ופפסי, וקולן של המפלגות הקטנות והעצמאיים כמעט ואינו נשמע על ידי תכסיסים שונים של דיכוי תוך שיתוף פעולה מלא בין שתי המפלגות הגדולות.

גם בארץ אחוז החסימה עולה לאורך השנים – ההבדלים בין המפלגות "הגדולות" מיטשטשים, והמפלגות הקטנות נדחקות החוצה מהדיון הציבורי. המלחמה האחרונה בוצעה דווקא לקראת הבחירות, תוך שיתוף פעולה מלא בין המפלגות הגדולות – והתוצאה לא מפליאה – מפלגות "המרכז" התחזקו בזמן שמפלגות שאינן במרכז נחלשו – "התמרכזות". מבחינה זו ההבדלים בין 4 המועמדים המרכזיים הוא סמנטי.

דבר חיובי אחד הנובע מהמשחק הזה הקרוי בחירות – הוא ההזדמנות להעלות נושאים שונים לשיח הציבורי ולהביע דעה. אך ההתמרכזות מאיימת גם על זה. בארה"ב צריך אחוז חסימה דרקוני של 15% על מנת להביע דעה השונה מהדעות האחידות של 2 מפלגות המרכז בדיון הציבורי המכריע. כאן בארץ משתמשים במלחמות ופסיכולוגיית פחד על מנת לדכא נושאים שאינם בקו אחד עם עמדות מפלגות המרכז.

אובאמה ניצח בבחירות עם הצהרות ריקות על תקווה ושינוי (ועם יותר כסף מתאגידים מכל מסע בחירות שקדם לו) ואכן כולנו, אזרחי כדור הארץ, מבינים ומפנימים את הצורך בשינוי מהותי על מנת לחיות כאן בטוב לאורך זמן. דווקא המפלגות הקטנות הן אלה שבדרך כלל מעיזות להעלות נושאים מהותיים לשולחן – ומפלגות המרכז הן הדיכוי לשינוי. להצביע בעד מפלגה קטנה זה להצביע בעד העלאת הנושאים במצע הבחירות שלה לדיון. להצביע בעד מפלגת מרכז זה להמשיך בתהליך ההתמרכזות בכל מחיר (לאחרונה בעיקר בחיי תושבי עזה).

אם אתם בוחרים להצביע למפלגה – אנא מכם הצביעו למען המפלגה שהכי מתאימה לדעותיכם – וזה לא יכול להיות אחת ממפלגות המרכז – אלו מפלגות עם מכנה משותף נמוך מדי לכולנו.

עכשיו השאלה היא למי. לצערי אין כרגע בארץ מפלגה עם מצע ורקע הוליסטי. כל מפלגה קטנה נוטה להתמקד בנושאים מסוימים מאד ולהתעלם מנושאים קריטיים אחרים – בדומה לכדור שמסלק את הכאב ראש אך גורם לסרטן לאחר כמה שנים. באופן אידיאלי היה ניתן מחר לבחור ולדרג מספר מפלגות קטנות אך אין זה אפשרי – צריך לבחור מפלגה אחת – או אף אחת.

איך אני אמור לשקול בין שיווין בסיסי ואמיתי בין תושבי הארץ לאיכות החיים? יש קשר ישיר בין איך אנשים מתייחסים זה לזה ואיך הם מתייחסים לטבע. זה כל כך מלאכותי להפריד בין הנושאים השונים! לכן לדעתי המפלגות הירוקות – עם כל האהדה שיש לי לצבע – טועות כשבוחרות בהדגשה של נושאים סביבתיים אך בנושאים אחרים עומדות בקו אחד ברוב הנושאים עם מפלגות המרכז. אין זה מקרה שבבחירות הפנימיות של התנועה הירוקה – כשעברתי ממועמד למועמד ושאלתי שאלות פשוטות ובסיסיות שבוחנות את היושרה המינימלית והכוונות הפרגמטיות שלהם כמועמדים ירוקים, ציפתה לי אכזבה. מלבד 2-3 מועמדים שנדחפו לקצה הרשימה במיוחד לאחר המיזוג עם מימ"ד – כל המועמדים הגיעו ברכב פרטי לסמינר הקיבוצים ביום חול למרות שלא הייתה בעייה להגיע באמצעים ירוקים אמיתיים כמו אופניים ותחבורה ציבורית (ראו בני בגין), ורוב רובם אכלו בשר באופן יומיומי למרות שהוכח שתעשייה זו מזיקה לסביבה יותר מתעשיית הרכב (ראו ציפי לבני – צמחונית).

מבחינה אחת – מפלגת חד"ש – היא המפלגה ההוליסטית ביותר – מדובר במפלגה שבאופן עקבי מעלה ומקדמת נושאים של שיוויון בין התושבים, איכות סביבה, התנגדות ל"מלחמות מרכוז" כמו זו האחרונה ודב חנין הוא ח"כ אמין, מוכר לערבים ולעברים, ובעל נסיון מוכח. צר לי שחד"ש הצטרפה למפלגות המרכז בתמיכה במדינה בה לקבוצה אתנית אחת יש זכויות יתר על חשבון קבוצות אחרות (מה שקרוי ריבונות יהודית על חלק או כלל הארץ) – אך יתכן מאד שזו בחירה אסטרטגית זמנית. עם זאת, חד"ש יכלה להתאמץ יותר (ולפי המאמר הזה אף הפריעה) ולחבור כפי שעשתה בעבר לרשימה משותפת עם בל"ד שהיא המפלגה הדומיננטית ביותר בתמיכה למדינה עם ריבונות שיוויונית. לצערי בל"ד מקרינה לאומנות-יתר ולא פונה באופן יעיל למצביע העברי הפוטנציאלי.

כאן אנו מגיעים לאחוז החסימה – לחד"ש לא תהיה בעיה לעבור אותו ככל הנראה (אבל מקומו של דב חנין אינו מובטח) – אולם בל"ד ומפלגות קטנות אחרות נמצאות בסיכון. ניתן לתמוך במפלגה אחת על ידי הצבעה עבורה – אך ניתן לתמוך בה גם על ידי הורדת אחוז החסימה, שכמות הקולות בו נמוכה ככל שישנם פחות קולות כשרים. מה זה אומר?

זה אומר שניתן לתמוך בכל המפלגות הקטנות שקרובות לאחוז החסימה – על ידי הצבעה בפתק לבן. פתק לבן מעלה את הסיכוי של מפלגות קטנות לעבור את אחוז החסימה. פתק לבן תומך גם בתנועה הירוקה, גם בבל"ד, וגם במפלגות קטנות אחרות שעל אף מצען השלילי חושפות את הגזענות בחברה בפה מלא. פתק לבן מחליש את מפלגות המרכז.

בנוסף על כך, וחשוב מזה, פתק לבן הוא קול מחאה. מחאה על הריכוזיות של הכוח במפלגות המרכז. מחאה שאומרת לא רוצים לשחק במשחק מכור מראש. מחאה שמפגינה מודעות לאשליה שבבחירה הזו וסירוב לפספס הזדמנות לשינוי הרדיקלי הנחוץ לנו יותר מתמיד.

Share on Facebook