התגברות הלאומנות הערבית והפשיזם היהודי, התמשכותו האלימה של הסכסוך והבעת אי האמון של הציבור במפלגות השמאל דורשות שינוי כיוון מעמיק, גם ודווקא אצל אלה המזהים עצמם בקצה השמאלי ביותר של המפה.
במאמרה ב-ynet מבקרת תמר גוז’נסקי את מה שקרוי השמאל המתון על התמזגותו ברוח העכורה הנושבת מימין הן על כלכלת המדינה והן על התנהלותה ביחס לסכסוך. היא מציגה את חד"ש ככזו השוחה נגד הזרם, ובצדק, שהרי בכל פעם שהתותחים רועמים רועמת איתם גם זעקה רמה שכנגד מכיוון חד"ש וסביבתה הפוליטית.
קריאתם של המפגינים הנאמנים ברורה, חדה ופשוטה. הם דורשים שלום והם דורשים אותו מיד; סיום הכיבוש לאלתר והסגת הכוחות לתמיד. מהחדות והפשטות הללו משתמע שהדבר תלוי בסך הכל בלחיצת כפתור, בכמה שיחות טלפון של מנהיגינו אל חבריהם הגנרלים, ועוד משתמע שהשפופרות נותרות במקומן פשוט משום שאלה גם אלה מעוניינים במרחץ דמים מתמשך.
פשטנות ימנית בגרסתה השמאלית
אנשי השמאל הקיצוני עוסקים בקביעת מטרות והצבת דרישות יותר מביצירת הכלים המאפשרים הגשמה של מטרה כזו או אחרת. הם לא מתעניינים בשלבים או בהסכמה לאומית, ופועלים כאילו שקיימת איזו דלת אחורית נסתרת להיסטוריה, שביום אחד תיפתח לרווחה בפני אידיאל השלום והצדק, ללא כל קשר למגמות ההפוכות הפועלות בחברה.
הגישה הזו מזכירה בצורה מפתיעה ומאכזבת דווקא את הלך המחשבה העומד ביסוד הקפיטליזם. מי לא שמע את הטענה המנוכרת והמשומשת על פיה מי שבאמת רוצה לעבוד ולהסתדר בחברה כבר יצליח בכוחות עצמו. אם מישהו מוצא עצמו מתחת לקו העוני (יותר מ-1.6 מיליון איש), מחוסר עבודה (175 אלף איש) או בית (כחמשת אלפים איש), הרי שזו בוודאי אשמתו, ואף אחד לא מונע ממנו להתנער מהעבר ולצאת לדרך חדשה שכולה טוב.
מהטענה המיתממת והמופרכת הזו ניזון הקפיטליזם בישראל ובכל העולם, לא בגלל שמפתה להשתכנע שזו המציאות, אלא בעיקר בגלל שקל ונוח להיאחז בשקר הבחירה של השכבות המוחלשות וכך להמשיך לרוץ אל המיליון ללא הפרעה.
גם במישור המדיני פועלת הפשטנות הימנית חסרת האחראיות, המתבטאת לא אחת באמירה שאם הערבים באמת רוצים שלום, שקודם יפסיקו לירות, וזאת בידיעה שהירי הוא הוא הביטוי של היעדר השלום, ושהאופק שגלום באופן מחשבה שכזה הוא אופק של מלחמה אינסופית.
הפשטנות וההיתממות מתגלות כנקודות מוצא נוחות מאוד עבור הקיצון השמאלי. אם ישראל רוצה שלום, שתעשה שלום, ואם היא לא עושה זה פשוט משום שהיא לא רוצה. אף אחד לא מונע בעדה ללכת בדרך של אחוות העמים והצדק החברתי. לא חששם האותנטי והמוצדק של ישראלים בני כל המגזרים מפגיעה בביטחונם, לא הפחד מפני הישנות האכזבה מתהליך אוסלו ומההתנתקות, ולא שאיפתם של היהודים לשחרור לאומי בארצם, שאינה נופלת בחשיבותה משאיפותיהם הלאומיות הצודקות של הפלסטינים.
לישראלי הממוצע, שהוא במקרה גם זה שיקבע את דרכה וגורלה של החברה הישראלית, האמירה הזו לא אומרת דבר. היא מרוקנת את הדרישה לשלום ולצדק מכל תוכן ויוצרת לה דימוי של עמדה אינפנטילית, מרד נעורים עיוור אכול שנאה עצמית.
כך הופך המראה הצפוי מראש של הפגנת השמאל הנחושה והנועזת לדלק במכונת המלחמה ואי השוויון, כי אם החלופות הן הגזענות מימין או העיוורון משמאל מוטב להמשיך לחסות בצל היאוש, להתנער מאחראיות ולתת לגדולים בממשלה לנהל את העניינים במקומנו, גם אם הם ממש גרועים בזה. וכמה שהם גרועים.
תיקון הוא לא רק מחאה על הקלקול
גדילתה המשמעותית של חד"ש היא משמעותית בקנה המידה של חד"ש – לא בקנה המידה דרכו משתקף הכיוון האמיתי אליו מתקדמת החברה הישראלית. תמר גוז’נסקי היתה פרלמנטרית למופת בתחום החקיקה החברתית, ובה בעת, יחד עם חבריה לעמדה הפוליטית, היא משחקת ישר לידיים המזיקות של כוחות הימין. אנשי השמאל הקיצוני ממלאים את משבצת ההוזים והבוגדים שרוב הציבור פשוט אוהב לשנוא, גם ובעיקר בכדי לא להתבלבל ולחשוב לרגע ברצינות על האפשרות ליצור חברה שהיא אחרת מהיסוד.
מחאה וסירוב משולי החברה, וזו מסקנה שכבר אפשר והגיע הזמן להסיק, לא מספיקים בכדי ליצור תפנית. לא ניתן לקחת מהשמאל הקיצוני את תואר הלוחם השוחה כנגד הזרם, אך הזרם ממשיך לזרום בכל הכוח, והוא אכן עכור מאין כמוהו.
אין ספק, הימין ישניא על עצמו חלקים נרחבים יותר ויותר מהציבור ככל שתיחשפנה המשמעויות ההרסניות שמאחורי הסיסמאות הדמגוגיות. רוב מכריע של הישראלים רוצים להאמין שייעודה של החברה הזו הוא אחר מלחימה עקובה מדם בחזית ואי שוויון מחריד בעורף.
אם אל מול העולם הישן והמוכר לעייפה שמוצע לנו יקום כוח שמאלי אחראי, קונסטרוקטיבי, מוסרי ומאוחד, שיהיה מוכן לגעת בקונצנזוס ולא רק להשליך עליו פצצות מוסרניות מרחוק, הרי שיימצא מחדש ערוץ אל השלום, הצדק החברתי וההגשמה של החברה הישראלית כחברת המופת שהיא מיועדת להיות.
למה ימינה? הימין לא חובק. זו טעות כתיבה. החלף את ה"ב" ב"נ".
הימין חונק, אבל בשיטות תקשורתיות של רמאות. כמו צמח טורף. כמו מלכודת עכברים. אפשר להיחלץ מהמלכודת הזו, כי זה רק "כמו", אבל עדיף לבוא ישר אל השמאל האמיתי. זה רק נראה מסוכן, בגלל התשקורת של השלטונות למיניהם. וכאן צריך לציין שבעצם יש שיתוף פעולה בין ה"למיניהם"…
עלינו לשים את האצבע על הדופק, לחבוש את הפצעים ולעצור את המשך האלימות הציונית רבת הכיוונים והסוגים. מיכוון שזו פעילות דחופה מאד, עלינו לשנס את מותנינו ו…נו? וכאן עלינו להגביר ווליום ולהגיד בקול רם "אקשן"! (על אמת, לא בקטע קולנועי…)
סוף סוף מישהו באתר הזה כותב דברים לעניין, ללא טיוח של הדברים. השמאל הקיצוני, על אף הבטחון המוחלט בצדקתו, פשוט מוציא שם רע למונח "השמאל הישראלי". הוא גורם לאנשים כמוני, שבקונסטלציה מסויימת יכולים למצוא את עצמם מצביעים למפלגות כמו קדימה או העבודה, לברוח כל עוד נפשנו מאימתם אל עבר חיקו המחבק של הימין.
השמאל שאת קוראת לו "אמיתי" הוא האחרון שיכול להעלות טענות כלפי התקשורת. הנפח שהוא מקבל בתקשורת, הן מבחינת דעות, והן מבחינת אייטמים\ כתבות גדול עשרות מונים מנפחו באוכלוסייה. תסמונת "הקוזאק הנגזל" קוראים לזה.
תאמיני לי, את לא רוצה להגיע ליום בו אנשי התקשורת "יתפלגו" פוליטית כמו האוכלוסייה עצמה. יהיה לך קשה מאוד לחיות עם תקשורת הוגנת.
תקשורת הוגנת תהיה כאשר הדיווח יהיה אמיתי.
למשל ילד פלסטיני שנהרג מיריה מכוונת של חייל – לא יקרא "הרוג בטעות".
למשל קהל מתפללים שנהרג מצרורות של יריות שנורו ע"י מתנחל – כן יקרא "קרבנות טבח".
למשל תמונת אב האוחז בגופת בנו ובוכה – לא תיחסם ע"י העורך.
וכד’…
אלו רק 3 דוגמאות אמיתיות ממאות, ואף אלפי מקרים אמיתיים מאז תחילת שתי האינתיפאדות, וגם לפניהן.
לי זה מזכיר את הזוועות מתולדות עם ישראל, רק שכאן ישראל החליפה תפקיד.
אני לא יודעת איך אתה מרגיש כרגע אחרי שקראת את מה שכתבתי כאן. אני מרגישה נוראאאאא!!!!!!!!!!!!
אולי תמשיך להתעלם, אולי תבטל את הכתוב כאן במחי יד ובזלזול. אם כך תגיב, כמו רוב הישראלים, זו תהיה בריחה מהמציאות. כמו בת יענה.
נראה לי שאם ישראל תמשיך לטמון את ראשה בחול, יבוא יום אחד העולם ויבעט לה בישבן, או מה שיותר גרוע – ידרוך לה על הצוואר, מה שיביא תוצאות לא נעימות בלשון המעטה, וכנראה בלתי הפיכות.
אני מקווה שאתבדה… מה אתה אומר, בן? (אגב, אחלה כינוי, עם משמעות מצויינת, אם הבנתי נכון.)
קודם כל, השם בן הוא לא כינוי, זה באמת השם שלי.
זה יפה שאת דורשת תקשורת הוגנת כלפי הפלסטינים. לי זה נראה מוזר. אני מתכוון תקשורת הוגנת כלפי מי שצורך אותה, כלומר דוברי העברית. התקשורת הישראלית צריכה לפנות למי שצופה בה. כלומר הישראלים. אחרת את הפנייה שלך לגבי התקשורת את צריכה גם להפנות לאל- ג’זירה, אל ערבייה, וכל כלי התקשורת בעולם הערבי. זה כמובן לא יקרה. זה גם לא צריך לקרות. תקשורת אובייקטיבית אין משמעותה תקשורת נייטראלית כלפי כל העולם. אחרת גם סיקור מערכת הבחירות בפרו אמור לזכות באותו נפח כמו סיקור הבחירות בישראל. אובייקטיבית לא ?
העקרון לפיו תקשורת צריכה להיות אובייקטיבית, עומד בראש ובראשונה כלפי הקהל שנאלץ לצרוך אותה. אין לי בעיה עם תקשורת לא אובייקטיבית, אבל לפחות שזו שאני נאלץ לצרוך, תהיה אובייקטיבית כמו שהיא אמורה, ולא תהיה מורכבת מחמישים שישים אחוז של עיתנאים תומכי מרץ ( כולל עיתון שלם, וערוץ שלם), וקמצוץ של ימין. כל עוד היא לא מאוזנת, אין לך אפילו שום זכות לדרוש מימנה להיות מאוזנת כלפי הסכסוכים "מבחוץ".
מצטער להיות לא מקורי. אבל…ילדים לא נהרגים בכוונה מרובה של חייל. ההרוג בטעות הוא הרוג בטעות. את יכולה להמשיך להמציא סיפורים עד מחר. כמו שאת רואה, לשכנע בבדיות האלה אתם לא כל כך מצליחים.
"ילדים לא נהרגים בכוונה מרובה של חייל"…
אם הייתה אמורה להיות "תקיפה ממוקדת" בלב תל אביב, מותם של ילדים "לא בכוונה" היה עובר מבחינתך בשלום? כנראה שלא. מה שאומר שחיי ילד פלסטיני שווים פחות משקית תה משומשת. נהרג? לא נורא, סליחה, טעינו (אלפי פעמים "טעינו").
נתנו לך אגרוף? לא נורא, טעות. עשו לך את זה מספר אינסופי של פעמים? מה לך כי תלין? הרי הקפידו להתנצל בכל פעם, כפוי טובה שכמוך.
לגבי התקשורת, באופן אירוני אני מסכים איתך. התקשורת הימנית המעמידה פנים נאורות היא תעתוע אחד גדול, הן לימין הרדיקלי, הן לשמאל (המתון והרדיקלי). לימין הרדיקלי אין היא מאירה פנים, מכיון והיא מתפארת באנשים "נאורים" כביכול. לשמאל אין היא מאירה פנים, מכיון שבפועל אנשיה חושבים בערך כמוך, רק שהם לא אומרים מה שאתה חושב בפנים, ובכך חוטאים ליושרה. הנה, אתה לפחות איש ישר. אין הבדל גדול בין מרצ וליברמן (ארוחת הבוקר המפורסמת של ביילין את ליברמן היא הוכחה לכך), ההבדל הוא בניסוח. שתיהן מפלגות ציוניות, משמע קולוניאליסטיות, ושתיהן ממוקמות בצד הימני של המפה הפוליטית, הן מדינית, הן כלכלית. רצה הגורל, ובאיזורנו מרצ עוד נחשבת כשמאל, עקב היעדרו של שמאל אמיתי, סוציאליסטי ואינטרנציונליסטי (למעט חד"ש, ודע"מ שלא נכנסה לכנסת). שאיפתך לתקשורת פשיסטית (חרף העובדה שבשעת הטבח בעזה היא די התקרבה למודל זה) יכולה לזרז את קץ האשליה שישראל נשלטת על ידי "אנשים נאורים" כביכול, מה שיכול אולי להביא לשינוי בדעת הציבור אחרי יותר מששים שנות קולוניאליזם בחסות האימפריאליזם האמריקני.
העובדה שאתה אומר מה שאתה באמת חושב, ולא מנסה "לייפות" את דיעותיך, ממקמת אותך מבחינה מוסרית מעל "שמאלנים" כמו ימיני, יהושע, עוז, כספית, גרוסמן מרגלית ושאר אנשי ימין באצטלה שמאלית, המזיקים לשמאל יותר מאנשי "כך".
גם אם ההתנצלויות הישראליות על הרג ילדים נחשבות בעיניך לזיוף, עדיין ידידיך מהחמאס לא מתנצלים אפילו, ואם יתנצלו זה יהיה באמת מגוחך לאור ההצהרות שלהם על רצח מכוון של ילדים (הפצצת בית ספר באשקלון נחשבת בעיניך כנראה לטיול בוקר תמים). עם ידידים שכאלה מדהים שאתם בכלל מעלים את הנושא של הרג ילדים. מי שיש לו חמאה על הראש שלא יסתובב בשמש.
ובאשר לנזקים שגורמים לשמאל "שמאלנים" לגרסתך כמו ימיני, גרוסמן, עוז וכו’, המזיקים האמיתיים לשמאל בארץ הם אתה וחבריך הקיצונים, שגרמו לעשרות ומאות אלפי אנשים שהיו בשמאל (כמוני) להתבייש לכנות את עצמם "שמאלנים".
תגידי, אורנה, את באמת באמת מאמינה שחייל ישראלי שיורה בילד פלסטיני בכוונת מכוון, זו תופעה סטנדרטית?
זה נשמע לך הגיוני?
כאילו, הפרופיל של חייל צה"ל הנורמטיבי זה של אחד שקם בבוקר, שותה קפה ואוכל סנדוויץ’, ויוצא לצוד ילדים פלסטינים בשביל הבילוי או הנקמה או השד יודע מה?
את באמת מאמינה בזה???
שלום לך, חסר/ת שם יקר/ה
(למה את/ה חסר/ת שם?)
עוד לא עשיתי מחקר סטטיסטי כדי לברר כמה חיילים אכן נהנים מהפשע, אך גם אלו שאינם נהנים הם פושעים באותה מידה.
הפקודה הצבאית, מכל סוג, היא פקודה בלתי חוקית בעליל. זה מכיוון שבכל צבא יש ענין של כח אדם (כמו בכל ארגון ו/או מקום עבודה וכד’), ולכן גם מי שסתם יושב בקריה ומדפיס ניירות של איזה משרד צבאי כלשהו – הוא פושע.
כמה שפחות חיילים יהיו, פחות פושעים יהיו. פחות יריות שיפגעו בפחות א/נשים וחיות אחרות. פחות בתים ייהרסו. פחות שנאה. פחות הרג ופציעות.
מי יתן ויהפכו כל כלי הנשק למתכות, חומרי גלם לייצור טרקטורים ושאר חפצים הדרושים לעולם לצורכי החיים.
הסיווג שלך בנוגע למה הוא ימין ומהו שמאל, מדגים בדיוק כמה אתה קיצוני. מזכיר לי את המצע של מפלגת חזית יהודית שכינתה את האיחוד הלאומי "שמאל מתון" ואת הליכוד "שמאל קיצוני. אתה הזוי וקיצוני בדיוק כמוהם. אתה רואה את המציאות בשחור ולבן בדיוק כמוהם. סביר להניח שאם היית נולד במשפחה דתית, היית גם, בדיוק כמוהם, חי על איזושהי גבעה ממוספרת בשומרון. רק מה, לא נולדת בן למשפחה דתית. לכן, אתה טוען שמרץ היא לא שמאל ( !?), ובן דרור ימיני הוא פאשיסט. ובכן, בעלות על המושג שמאל אין לך, וגם לא תהיה. מי שטוען כי הוא שמאל בתקופה זו, בה להיות איש שמאל זו סוג של קללה ( והרבה בגלל אנשים כמוך), ראוי כי תעריך אותו, ולא תבדיל אותו ממך. אתה מעוניין שישראל תישלט ע"י אנשים "נאורים", אבל כמובן שההגדרה "לנאור" שמורה אך ורק לך, ולחבר מרעיך. רובכם מהמוצא הנאור והמתורבת של גרמניה. ובכן ידידי, האמת לעולם לא נמצאת בצד אחד. חבל שאת כל תפיסת העולם שלך לגבי האחר אתה לא מיישם כלפי הימין כפי שאתה מיישם כלפי "אחיך הפלסטינאים", עם נאור ומתורבת לפי כל אמת מידה אירופאית כמו שלך, בעל הסטוריה ארוכה של מדענים, פילוסופים ושאר אנשי רוח.
לאורנה:
חלומות על עולם ללא צבאות, ללא פשע, ללא רוע, הם רעיון נחמד להשתעשע בו בפנטזיות מהסוג שנהוג לדמיין אותם לפני השינה.
לנו, כאן בעולם האמיתי, יש גורמים נוספים שעלינו להתחשב בהם. מכאן נגזרת דעתינו על העולם, ומכאן נגזרת דעתינו הפוליטית. אם לא כך נגזרת תפיסת עולמך, הרי שכל אדם חפץ חיים בוודאי לא יוכל לקבל אותה.
אתה צודק בדבר אחד. אכן בנוף הישראלי אנשים כמו ארי שביט ודומיהם נחשבים לשמאליים. השאלה היא היכן הם ממוקמים מבחינה אוניברסלית? השיח הישראלי הגזעני נותן קרדיט "שמאלי" לאנשים שספק אם יזוהו ככאלה בכל מקום אחר בעולם (אולי למעט ארצות הברית של אמריקה, ולא, ארה"ב זה לא "כל העולם", כפי שאמריקאים רבים ששים לחשוב).
השתלחותך (ושל מר בן-דוד) בי על תמיכתי במאבק הפלסטיני בשלטון הכיבוש מעידה יותר עליך(ם). אתם רואים בתמיכה במאבקו של העם הפלסטיני לחירות כשווה לתמיכה בארגון גרילה ימני-קיצוני (חמא"ס). החמא"ס אינו כוס התה שלי, אבל בהרבה מובנים (לא בכל, כמובן) הוא משמש תמונת-ראי להלך הרוח בציבור הישראלי. מכתיבתך המלבבת עולה כי אתה הרבה יותר קרוב אליהם בדיעותיך ממני.
בנוסף, הרמיזה (המופרכת) שלך המשווה אותי ל- "גרמני נאור", גובלת בהוצאת דיבה.
כבן להורים ממוצא פולני ותוניסאי, אני חולק את השכול שעברה משפחתי בשואה מחד, ואת התרבות הערבית "הפרימיטיבית" מאידך.
אולי זה מעיד על תפיסת "השחור/לבן" שלך. כל מי שמתנגד לכיבוש הוא אשכנזי "צפונבון" ?