בשבועות האחרונים מתרבות הידיעות בתקשורת הישראלית על ה"אנטישמיות הגואה בעולם". תקריות אנטישמיות מוונצואלה עד אינדונזיה, מבריטניה עד תימן – כך זועקות הכותרות בעברית. נושא הגזענות הוא אחד מהנושאים המעסיקים והמטרידים אותי בחיי היום-יום. כיהודי מפריעים לי במיוחד שני סוגים של גזענות: זו המכוונת כלפי יהודים (אנטישמיות) ועוד יותר מכך זו המכוונת ע"י יהודים. לכן, כפי שציינתי, אני הראשון שאמור להזדעק נוכח הידיעות המטרידות שמגיעות מרחבי העולם.
אך בעצם אין זה כך. למעשה ניתן לומר כי מדובר בשקר אחד גדול, או לכל הפחות בהקצנה פראית של הנושא. כשקורא נתקל בכתבה הוא בדר"כ מציץ בכותרת ומקנח במראות הלא נעימים שעולים מהתמונות המצורפות לכתבות בנושא. מפגינים צורחים במבט מאיים כמעט תמיד הם בעלי חזות ערבית או בעלי סממנים מוסלמיים. דגל ישראל עולה באש. השוואה של המגן דוד עם צלב הקרס. ורחמנא ליצלן – דגל פלסטין מונף בגאון. על פניו המצב שנשקף מכתבות אלו הוא מצב איום ונורא – ממזרח וממערב, מצפון ומדרום כולם רוצים בחיסולנו. אך זוהי לא פחות (ואני משתדל להמנע משימוש בסיסמאות) מתעמולה ציונית שקרית, בתיבול תעמולתי אמריקני.
מדוע אני טוען טענות כה נחרצות, ועוד כיהודי וכישראלי? מהסיבה הפשוטה – התופעה הגואה בעולם אינה לדעתי אנטישמיות. איני מתעלם ממקרים אנטישמיים שבאמת מתרחשים, בעיקר באירופה, אך אלו מעטים. למעשה מדובר בתופעה אנטי-ישראלית, או אם תרצו אנטי-ציונית. זוהי תופעה לגיטימית ביותר, שלא לדבר על כך שאין לה קשר לגזענות כלל וכלל. אותן טענות כלפי המדיניות הישראלית-ציונית יכולות להגיע, והן מגיעות, גם מכיוון של יהודים ישראלים, שבאותה עת יכולים להיות פטריוטים אמיתיים לכל דבר.
למען האמת, בכל הכתבות שמבשרות לנו על האנטישמיות מסופר בעצם על גינויים, חריפים יותר וחריפים פחות, למבצע "עופרת יצוקה" – או במילים אחרות: לטבח של ישראל בתושבי עזה. תשאלו כיצד אגיב, למשל, לפריצה ולהשחתה הנבזית של בית הכנסת "תפארת ישראל" בקראקס, בירת ונצואלה? הרי כתובות אנטישמיות ברורות רוססו מסביב לכל ההרס הנורא במקום היהודי הקדוש. אשיב לשאלתכם שמקרים אנטישמיים בודדים המבוצעים ע"י מיעוט קיצוני, עלולים להתגבר כאשר ישראל מבצעת פשעים בינלאומיים ומסביב גועשים הקולות וההפגנות נגדה. זה אכן מעורר אנטישמיים בזויים, אבל אלו מקרים מעטים.
הידיעה על השחתת בית הכנסת בקראקס היתה בולטת ומוחצנת מאוד, לעומת הידיעה על הגינוי הרשמי של נשיא ונצואלה, הוגו צ’אבס. אותו צ’אבס שמצטייר בשנים האחרונות כאחד מהאנטישמיים הגדולים בעולם, רק משום שמדיניותו ודעותיו לא עולים בקנה אחד, בלשון המעטה, עם אלו של האמריקנים והישראלים. לפחות הוא מספיק אמיץ לומר זאת בפומבי מול ארה"ב. זו דוגמא נוספת של בלבול בכוונת מכוון בין תפישה אנטי יהודית לתפישה אנטי ישראלית. לטשטוש הזה בדיוק אחראיות התעמולה הציונית והאמריקאית. צ’אבס כלל אינו אנטישמי והאידיאולוגיה הסוציאליסטית שלו שוללת מכל וכל גזענות באשר היא. הוא אף הגדיל עשות וקרא ליהודי ארצו להתנגד בקול גדול לטבח שהתחולל בעזה, בייחוד בשל הסטוריית עמם. באותו נושא הופיעה ידיעה שסיכמה את אירוע השחתת בית הכנסת. זו היתה ידיעה קטנה ומוצנעת שהופיעה ביום ג’, 17.2.09, בעמוד 2 בעיתון "הארץ". מקורה הוא בעיתון של האופוזיציה בוונצואלה, ומדווח בה שהמניע להרס ביה"כ בקראקס כלל לא היה ממניעים אנטישמיים. אלא נעשה בשל בצע כסף ונקמנות אישית של שומר ראשו של רב ביה"כ כלפי הרב עצמו. הכתובות האנטישמיות שרוססו היו כדי לבלבל את החוקרים. ידיעה זו לא בלטה כמו הכתבה הראשונית שבישרה על ההשחתה.
טענתי המרכזית היא שיש להבחין בין אנטישמיות לשמה לבין אנטי ישראליות או אנטי ציונות. באומרי אנטי ציונות כוונתי להתנגדות כלפי המדיניות והנרטיב השולטים בישראל משחר קיומה ועד היום. ממש לא התנגדות לקיומה של מדינת ישראל או לקיום היהודים שבה. מטרת ההתנגדות היא למען עתיד ורוד יותר לישראל.
שתי דוגמאות נוספות מזמן התקיפה הישראלית בעזה יכולות לבאר את אשר אני טוען. בשתי מדינות מוסלמיות – תימן ואיראן, חיות קהילות יהודיות זעירות. בשתיהן ראשי הקהילות יצאו מגדרם (עובדות המתבססות על כתבה מצולמת של ערוץ 10, ומכתבה בynet מתאריך 18.2.09, הנושאת את הכותרת: "טורקיה, אחרי עזה: כניסה לכלבים, לא ליהודים") כדי לבדל עצמם מישראל ומהציונים ואף פרסמו הצהרות המביעות סולידריות כנה עם הפלסטינים המותקפים ונגד ישראל. טענתם היתה שמעשיה של ישראל הציונית הם לא הומניים וסותרים לחלוטין את היהדות.
זה כל הסיפור – הציונות במידה רבה סותרת את תמצית היהדות והרעיונות היהודיים. לכן, לא רק שתופעה אנטי ציונית היא לא אנטישמית, אלא שאנטישמיות רק מחזקת את הציונות. לא לשווא קיימים תעמולנים ציוניים שמלבים אותה.
להתנגד לאנטישמיות באמת – זה להתנגד בראש ובראשונה לפעולות הנתעבות שמבצעת לא פעם המדיניות השלטת במדינת ישראל.
אור – מוכיר תודה על מאמר זה – שמבהיר במילים רהוטות את השימוש הבזוי שעושים הציונים באנטי-ציוניות כאילו היא גזענות, בזמן שמנסים להשתיק ללא הצלחה את הגזענות שלהם.
אני לא אתפלא אם יתגלה שקיימות יוזמות שמקורן בישראל ליצור לא רק כותרות ותעמולה אלא גם פרובוקציות בשטח.
הכותב צודק. אבל מי מקשיב?
המאמר של אור שמש לוקה בכמה נקודות רעיוניות:
קהילות יהודי תימן ואיראן למשל, אשר "בשתיהן ראשי הקהילות יצאו מגדרם כדי לבדל עצמם מישראל ומהציונים" וכדומה…
צריך מידה רבה של ציניות כדי להעמיד פנים תמימות ולא להבין את המצב העדין של יהודי תימן ואיראן, ואת חששם לשלומם בתוך מדינות מוסלמיות כל-כך קיצוניות.
אין פלא שהם הביעו סולידריות עם הפלסטינים, וכי מה הם יכולים לעשות? אילו הייתי גר בטהרן או בצנעא הייתי עושה הכל כדי שלא יחשדו שיש בי אפילו קמצוץ של תמיכה בישראל.
כמובן שאור שמש חושב שיהודי טהרן כמוהם כיהודי סן-פרנסיסקו, וזה בדיוק מה שהופך את המאמר הנ"ל ללא רציני.
את ההוכחה לקשר הבלתי ניתן לניתוק בין אנטי-ציונות ואנטישמיות סיפק נשיא איראן אחמדיניג’אד, ראש האנטי ציונים לכאורה, שהפיק כנס הכחשת שואה שבינו ובין אנטי ישראליות אין דבר וחצי דבר.
אנא ממך אור שמש, הסבר לי את הרעיון מאחורי כנס ההכחשה הנ"ל.
עוד הוכחה היא העובדה שמקרים הומניטריים קשים (הכוללים רצח עם) כמו בדארפור לא זוכים לאלפית המחאה לה זוכים מעשי ישראל בעזה.
מישהו יכול להסביר מדוע?
איך זה שקלגס יהודי מקפיץ מאות אלפי אנשים בעולם, ואילו מאות אלפי אפריקאים נרצחים, וכל אותם שוחרי זכויות אדם מחרישים?
האם אין כאן סימן ברור לאנטישמיות?
אומרים על אולמרט שהוא שקרן וטיפש. לדעתי, כמו רבים בעם ולא פחות אצל מנהיגי הציונות הכובשת, הוא סובל מ"כיבושיזם" ותיסמונת פיצול האישיות!
שלשום הורה אולמרט ללשכתו להגיש תלונה רשמית נגד שליחו עמוס גלעד. ובאותו היום, בישיבת הממשלה טען כי העלייה ברמת האנטישמיות בעולם נובעת מהכיבוש. כך אולמרט: "צריך לזכור שהמציאות המורכבת בה אנחנו נמצאים (כלומר הכיבוש) מעודדת את האנטישמיות". עוד טען ש"כל זמן שנמשיך להיות מוצגים ככובשים, נמשיך לסבול מאירועי אנטישמיות. ומוטב שלא נשכח את התמונה הכללית ואת המשמעות המורכבת הזאת של להיות כובש". לכן השאלה שצריך לשאול אינה האם אולמרט השתגע – אלא האם דעת העם נטרפה עליו? למה מתרבות ההפרעות הנפשיות ברמה והציבורית, ולא רק אצל אולמרט, שלא פעל על-פי סדרי מנהל תקין! גם ידוע שלמרות ההצהרות בזכות השלום, כל אהוד,ציפי,ביבי פועל/פועלת למגר כל נסיון שלום. כי לאהוד כמו לקיסר יאנוס – יש שני צדדים למטבע, וזה שטוען ש"עבד אצלנו" – עבד עלינו בעיניים.
מסתבר שמחזון הנביאים של "איש תחת גפנו ותחת תאנתו" נשאר רק ה"תחת"… והנהגת המדינה שהיא קצת יודו-נאצית מהולה בסאטיריקון, אובדת/עובדת עצות לשמע את המילה המגונה "שלום"… אם אין רגיעה לא יהיה שלום, ומי שלא רוצה בשניהם זה המנהיג ש"מאוד איכפת לו" גורלו של גלעד – עמוס וגם שליט. ולכן 2אהוד,1ציפי,1ביבי חולקים עם ליברמן ושות’ זכאים לפרס ישראל כמי שהביא עלינו את "האנטישמיות החדשה". הם הם שהוליכו את ישראל למלחמה נוספת שממנו היא יצאה מרוסקת בחזית העולמית, וגם הוציאה את השד האנטישמי מהבקבוק, לאחר שצה"ל ריסק את אזרחי עזה.
הגיע הזמן שיהודים-ישראלים יבינו שכל עוד הם אוכלים בהנאה את החרא ההסברתי ושנאת הערבים, השכנים והמבקרים בעולם –למשל טורקיה– שמגיש להם השלטון, נאכל גם את "המנה האחרונה" שיגיש לו החמאס. חבל.
הערה: הדברים האלה גם נשלחו לאתר "הארץ" ונפסלו ע"י עורכי התגובות.
זוהי הגדרה מאוד מוזרה לאנטי-ציונות:
"באומרי אנטי ציונות כוונתי להתנגדות כלפי המדיניות והנרטיב השולטים בישראל משחר קיומה ועד היום. ממש לא התנגדות לקיומה של מדינת ישראל או לקיום היהודים שבה"
אנטי-ציונות היא בוודאי לא רק התנגדות לנרטיב והמדיניות השולטים בישראל.
במינימום העמדה האנט-ציונית מתנגדת לקיום מדינת ישראל כמדינה יהודית. כלומר אם מישהו בעד ישראל כמדינת כל אזרחיה ולא רק של יהודיה, אזי זו עמדה אנטי-ציונית מינימליסטית. עמדה יותר חריפה מתנגדת לנוכחות יהודית מסיבית בפלסטין.
שתי העמדות, כולל האחרונה, לא באופן אוטומאטי מבטאות שנאת יהודים (מה שנקרא בטעות אנטישמיות ולמעשה צריך להיקרא כפי שהציע פינסקר יודיאופוביה).
יכול מישהו להתנגד לציונות כתנועה קולוניאליסטית שגזלה אדמות פלסטיניות, נישלה וגרשה פלסטינים ועל חורבת הישובים הפלסטינים קמה למשל אוניברסיטת ת"א.
היו בזמנו אירגונים יהודים משמעותיים כמו "הבונד" שהתנגדו לפתרון לאומי בפלסטין. ברור ש"הבונד" לא היה ארגון של יהודופוביים.
יחד עם זאת אין להתעלם מהעובדה שהיודיאופוביה בארצות שונות נמצאת בעליה בעקבות "עופרת יצוקה" אבל גם בעקבות מהלכים קודמים. כאן מדובר בתופעות שבהן לא מבחינים בין התומכים היהודים במדיניות הפושעת כלפי הפלסטינים ובין יהודים בכלל.
ההגדרה ליודיאופוביה היא מאוד פשוטה והיא אומרת שנאה של יהודי מכיוון שהוא יהודי. בלשון קלה יותר: יהודיאופוב הוא מי ששונא יהודים יותר ממה שצריך".
דברים נכוחים. מי שתורם לאנשטישמיות הם כל אותם יהודים בישראל ובעולם שטוענים שכל ביקורת כלפי ישראל היא אנטישמיות. באופן זה הם מבקשים ליצור זהות שקרית בין יהדות לבין ציונות.
התנועה הציונית הייתה מיעוט קטן בקרב היהודים במשך שנים רבות. היו לה מתנגדים רבים: הן יהודים שביקשו להשתלב במערב, הן חרדים, והן סוציאליסטים נוסח הבונד.
בחשבון היסטורי היהודים שבחרו להגר לצפון-אמריקה ולא לארץ-ישראל(פלשתינה) היו החכמים מכולם.
עדיין, רוב היהודים בארץ, וכנראה גם בעולם, מכירים במדינת ישראל כהגדרתה הנוכחית. בניגוד אליכם, הם לא רואים בכך סתירה.
אי לכך, "ביקורת" שהיא ברובה ארסית אנטי ציונית, שפוסלת את הלגיטימיות של הציונות והציוניים, וגוזרת את דינם להיות בבחינת פושעי מלחמה, משולה לאנטישמיות בעטיפה אחרת, שכן היא מצדיקה פעולות איבה, הרג ורצח.
ביקורת היא דבר לגיטימי, אפילו קונסטרוקטיבי.
אבל רוב הביקורות האנטי ציוניות הן לא לגיטימיות, כיוון שהן למעשה לאומניות/גזעניות מהצד הנגדי.
הכותב מגדיר את הידיעות על התקפות אנטישמיות כ"תעמולה ציונית". איש לא הגדיר כ"תעמולת שקר איסלאמית" את ההתקפות נגד מסגדים ומרכזים קהילתיים מוסלמים ברחבי העולם לאחר שהאופוזיצה האיסלאמית באלג’יריה טבחה כ-200,000 כפריים והרסה את כפריהם, או לאחר שירדן רצחה אלפי פלסטינים ב"ספטמבר השחור", או בעקבות הטבח בדרפור שנעשה (וממשיך להיעשות) בידי מוסלמים. זאת משום שמעולם לא הופיעו ידיעות כאלה, והן לא הופיעו משום שאיש לא התנכל לאף מוסלמי בעולם בעקבות מעשי הטבח ההמוניים הללו, שכל אחד מהם היה מתכבד בידי יפי הנפש בתואר "נאצי" אילו היה נעשה בידי ישראל.
בנסיבות אלו חובת ההוכחה אינה מוטלת עלינו, אלא על יפי הנפש (האנטישמים כנראה בכל זאת) ששום טבח המונים במאה העשרים לא הזיז להם את קצה הפופיק, אבל קופצים על כל הזדמנות, מפוקפקת ככל שתהיה, להלביש על "הציונות" השנואה איזה פשע מלחמה בריא.
כבר הגדירו את האנטישמיות כמחלה. אבל במאה העשרים מחלת האנטישמיות הולכת יד ביד עם מחלה גרועה הרבה יותר – הצביעות.
למגיב השני בשירשור
למשל טורקיה? וואלאק? ברובע הארמני בירושלים היית? למה שלא תעשה שעורי בית לפני שאתה נותן דוגמא שמוכיחה בדיוק את אמיתות הטענה שאתה מנסה להפריך?
בעיקרון אני מסכים את הטענה שחשוב להבדיל בין אנטישמיות לביקורת על פעולות ישראל, והרבה פעמים קל יותר לחברה הישראלית לפתור כל ביקורת כאנטישמיות, מפני שאז לא צריך להתמודד איתה- הרי כולם אנטישמים בכל מקרה, אז לא משנה בכלל מה נעשה, תמיד יבקרו אותנו.
אבל, וזה אבל גדול, לא פעם ולא פעמיים ביקורת על ישראל משמשת תחפושת אופנתית לאנטישמיות ישנה וטובה. כי מה לעשות, להיות אנטישמי זה לא באופנה היום.
דוגמאות על קצה המזלג-
* סימן השיוויון בין מגן דוד לצלב קרס. זו השוואה כל כך מופרכת ומטומטמת שאף אדם אינטלגנטי לא יכול לעשות אותה בלב תמים. במיוחד אם זוכרים שאף מדינה בעולם לא זוכה לכך שישוו אותו לגרמניה הנאצית באותה תדירות כמו ישראל.
* היחס של המשטר האיראני לישראל. נכון, לא תתפסו את אמחדיניג’אד אומר: "היהודים הם מקור הרוע", כי כמו שאמרתי- זה לא פופלרי. עדיף בהרבה לדבר על על עוולות הציונות ולקבל מחיאות כפיים משמאלנים רדיקליים. אבל משטר שמארח סימפוזיונים שכל מטרתם היא הכחשת שואה, משדר בטלויזיה הממלכתית סדרה תיעודית שאומרת שהיהודים רוצים להשמיד את האנושות ומדפיס את הפרוטוקלים של זקני ציון להמונים, הוא משטר אנטישמי. אפילו אם הנשיא יודע לנאום בשמאלנית-אנטי-אימפריאליסטית-אנטי-ציונית שוטפת מול סטודנטים בקולומביה.
ובקשר לגינוי של הקהילות היהודיות בתימן ובאיראן לפעולה בעזה, אור שמש כותב שהם מביעים סולידריות כנה עם הפלסטינאים ועושים כל מאמץ לבדל עצמם מישראל- ואני אומר שאם אני הייתי חי בתימן למשל, שבה נרצח ביריות יהודי על רקע דתי ומספר ימים אחר כך הושלך רימון על בית של משפחה יהודית, תימן שרב הקהילה היהודית בה אמר (בערך שבועיים לפני תחילת המבצע בעזה):
"אנו מצויים תחת מצור בתוך בתינו, ואיננו יכולים אפילו לפתוח את דלתות הבתים ולצאת. חברי הכנופיה הזו מסתובבים ברחובות וליד בתינו, ואינם חדלים לאיים ברצח על מי שייצא."
(אפשר לקרוא עוד פה- — קישור —)
אם הייתי חי בתימן הזאת, אז גם אני הייתי יוצא מגדרי כדי להביע סולידריות כנה עם תושבי עזה ולבדל את עצמי מהציונים.
ואגב, בכתבה של YNET שמוזכרת במאמר כחיזוק לטענות שבו יש תמונה של הפגנה בתימן שבה ילד מניף כרזה: "יהודים הם טרוריסטים".
מאמר יפה.
ויאנוס לא היה קיסר אלא אל.
וגם אין דבר כזה "איסלמופוביה".
זו סתם תגובה טבעית של אנשים פשוטים לפעולותיהם של אי אלו אנשים שבמקרה נולדו מוסלמים…
אם תחשוב לעומק, תבין שגם מה שקרה בשנות השלושים של המאה הקודמת באירופה לא היה אנטישמיות. זה סתם שכמה אנשים ממוצא יהודי נפנפו יותר מדי בכסף שלהם, וזה הביא את החורפה לשכנים התרבותיים והמעודנים, אלזו…
גזענות? מה פתאום.
נהפוך הוא,מדובר בהומניזם נאור ומתקדם ביותר.
למה צריך להתעצבן על מי שגילה את מקור הרוע והליכלוך בעולם, ומנסה לבער אותו לטובת האנושות כולה? זה בסך הכל עניין של הגיינה ציבורית. במקום לתת מדליה למי שאכפת לו באמת, קוראים לו בשמות גנאי.
לדעתי מדובר בקונספירציה, שטיפת מוח גלובלית, שמאחוריה עומדים המושכים בחוטים שלא ננקוב בשמם, אבל לכולם ידוע מי הם…
הם שולטים בבנקאות העולמית, הם שולטים בתקשורת, מנהיגי העולם בכיס הקטן שלהם.
פעם אחר פעם הם מביאים על עצמם את זעם העולם, ואחר כך בוכים ששונאים אותם.
אבל לא לעולם חוסן.
סוף גנב לתליה. זה ידוע.
האמת היא: כשרואים מה עושים היהודים והערבים קשה לא להיות אנטישמי.
אתה מתפלא שהמגיב השני סותר את עצמו?
שים לב שהוא גם סותר את המאמר של אור שמש: הוא טוען שמנהיגי ישראל "הוציאו את השד האנטישמי מהבקבוק" – דהיינו, אם נתרגם לעברית: מעשי ישראל נתנו פתחון פה לכל האנטישמים שרק חיכו להזדמנות להתנכל ליהודים.
לכן הוא בעצם מודה שכל מה שקורה בעולם הוא האנטישמיות הישנה והטובה שאנחנו מכירים כל-כך טוב.
אבל הרי כבר התרגלנו, לא?
במאמר שבו הכותב טוען שיהודי מפוחד באיראן או תימן מביע "סולידריות כנה עם הפלסטינים" (דגש על המילה "כנה"), אין פלא שיש גם מגיב הזוי כזה או אחר שבא לברך ובהיסח הדעת יצא מקלל.
כן ירבו, והשמאל "העקבי" ימשיך להוות חצי מנדט במפלגת חד"ש ועוד שלושה-ארבעה אנרכיסטים מפלורנטין.
אחד האירועים הבזויים בהיסטוריה הוא עמדת
השמאל במשפט דרייפוס
דרייפוס הופקר על ידי כל מפלגות השמאל
באירופה
הטענה שטענו ראשי השמאל היתה
"דרייפוס הוא תקלה בתוך המעמד השליט והמדכא
דרייפוס הוא קצין בצבא ושייך למעמד המדכא
ומשום כך אינו ראוי להגנת השמאל"
העמדה הנוראית הזו היא שהביאה את הרצל
להבין שהעם היהודי לא יקבל תמיכה במאבקו
כנגד הדיכוי וכך קמה הציונות
טענה דומה מושמעת בחדרי חדרים בתוך השמאל כלפי השואה
הטענה הזו באה לביטוי באמירות
"מספיק להתעסק עם השואה"
מי שמדבר כך גם מוסיף בשקט
"השואה היתה תקלה בתוך העולם הקפיטליסטי
מאורע שולי בזרם המרכזי של ההיסטוריה
של מדוכא ומדכא "
והרמז ברור העם היהודי אינו מדוכא ואינו
זקוק להגנה
(שוב אמירה נוסח האמירה על דרייפוס)
מדוע השמאל אינו רואה ברדיפות היהודים
לאורך כל ההיסטוריה את הדיכוי בהא הידיעה ?
משום שזה לא נתפס טוב "להיות מגן על היהודים"
כל "הממבו גמבו" על דיכוי הפלסטינים בידי
ישראל הוא שקר אחד גדול
אף אחד אינו מתיחס לסבל של הפלסטינים במחנות הפליטים במדינות ערב
אף אחד לא מתיחס להרג הפלסטינים בנהר אל בארד שם נטבחו 300 פלסטינים בהפגזות
מסיביות במשך 3 חודשים על ידי הצבא הלבנוני
(אמצע 2008)וכל המחנה הוחרב
אף אחד לא מתיחס לגירוש הפלסטינים מכווית
אף אחד לא מתעניין בדיכוי של הפלסטינים בסעודיה ומדינות המפרץ
אף אחד לא דואג למצבם הפוליטי בירדן
(אזרחים מדרגה גימל)
המשך יבוא…..
קשקוש,
לא יודע אילו שפות אתה מבין או קורא,
במקסיקו, המרוחקת אלפי מילין מישראל, התגובות באתרי אינטרנט דיברו על "היהודים המחורבנים" לא על הישראלים, וזה עוד בעדינות.
לאחר ליל הבדולח הגה גבלס רעיון מבריק….היהודים ייאלצו לשלם קנס של מיליארד מארק לגרמנים משום שבעוולותיהם הם הכריחו אותם לעשות בהם פרעות…
הפשע בקראקס לא נעשה ממניעים אנטישמיים אלא עבור בצע כסף…ואת זה אתה אומר על סמך דבריו של הוגו צ’אווז או על סמך דברי העיתונאים שכלל לא כפופים לממשל בוונצואלה…
הנראטיב השולט במדינה מאז הקמתה הוא "בית לאומי ליהודים מכל העולם". מי ששולל את הנראטיב הזה נגוע באנטישמיות. במיוחד לאור העובדה שלא ממש שמענו את אחמדינג’אד אומר משהו בסגנון של "אני מתנגד לנראטיב הציוני מאחר ואני חושב שבתנאים הסוציואל דמוגראפיים במדינת ישראל יש צורך בשינוי חוקה". הוא הצהיר בפה מלא – אנו לא מכירים במשטר הציוני כשברור שמשטר אנטיציוני אומר בעצם חיסול מדינת ישראל. מה שכן מפתיע הוא כמות המשאבים שהשמאל משקיע בכדי להצדיק דיקטטור פונדמנטליסטי קטן ומושתן כאחמדינג’אד…אולי זה בעצם יכול להסביר את ההתרסקות בבחירות? שווה מאמר…
יופי של טור – מלמד ונותן נקודת מבט נוספת אל מול התעמולה הציונית השקרית.
המשיכו עם פרסום המאמרים הנהדרים הללו.
של השואה (יש אמנם הסברים שכלתניים, אבל שום הסבר לא מצליח לענות על התמיהה העצומה באמת) – זה "איך האירופאים יכלו לעשות דבר כזה", במיוחד לאנשים שחיו אתם ובתוכם דלת מול דלת.
אבל יש עוד שאלה שנמצאת שם גם כן, וגם עליה יש הרבה הסברים שכלתניים, אבל אין תשובה – איך היהודים בעצמם הצליחו להכחיש את מה שקורה סביבם, עד שנהיה מאוחר מדי.
מסתבר שאין חדש תחת השמש. אותה הגברת בשינוי אדרת, רק הטיפשים והעיוורים מתחלפים.
ההיסטוריה היהודית מלמדת אותנו שלא משנה כמה גבוה נגיע אצל ה"גויים", כמה נשתלב, כמה נהיה מקובלים ועשירים וחשובים, כמה נתרום לחברה שסביבנו, בכל דור ודור יקומו ה"אינטלקטואלים" התורנים שיציעו תיאוריות משכנעות להפליא למה היהודים מנוולים ומגיע להם שיגרשו אותם, יחרימו את רכושם, יתנכלו להם וירצחו אותם.
ובכל דור ודור יקומו היהודים התורנים שיעשו לגיטימציה לתיאוריות האלו, יוציאו את עצמם מהכלל ויצעקו – "אני לא הם, אני מהיהודים הטובים…", לא בהכרח מתוך תקווה להציל את עורם הפרטי, חלק מהם באמת מאמינים במה שהם אומרים, ועוד מחשיבים את עצמם "נביאי זעם ואנשי מוסר".
והנה השאלה השלישית שאין לה מענה – כמה "הדגמות על רטוב" המציאות צריכה לעשות לבנאדם לפני שנופל לו האסימון.
יש כאלה שהאסימון אף פעם לא יפול להם, כנראה, גם לא על עברי פי קבר. גם שם הם ינסו לעשות רציונליזציה לרוע וסנגוריה לרשע.
בועידת זכויות האדם בדרבן צעדו "פעילי זכויות" שכם אל שכם עם ניאו נאצים, מכחישי שואה, פונדומנטליסטים איסלאמיים וסתם שונאי ישראל בהפגנה נגד "דיכוי הפלסטינים".
אתה הולך לישון עם חסידי אומות העולם מסוג זה ועוד מתפלא שאתה מתעורר בבוקר כאנטישמי?
עוד לא יבשו הפיקסלים במאמר הנ"ל וכבר הושלך מטען חבלה אל המרכז יהודי בקארקס.
מעניין האם גם זו פעולה מחאה אנטי-ישראלית או שאולי מדובר בעוד מאבטח שרצה להלין על שכרו הנמוך?
אגב הארוע הקודם בבית-הכנסת: פורסם שהמאבטח במקום סייע לשאר התוקפים לחדור לבית הכנסת, ולא כפי שכתוב במאמר כאילו כל ההתקפה היא ממניעים אישיים.
אבל כל זה כמובן לא מעניין את הכותב, כי הרי אפשר לעצום עיניים ולחשוב שישראל היא מקור הרוע בעולם וכל האנטישמים הם בעצם אנשים חביבים שלא יכולים לשלוט בתגובותיהם לנוכח הפעולה בעזה,
ולכן האלימות הישראלית "גוררת" אלימות של תושב קאראקס שוחר שלום ש"התפלק" לו צלב קרס על איזה קיר או "חמק לו מבין האצבעות" מטען חבלה במקרה ליד מרכז יהודי.
מסכן, אולי כדאי שישראל תשלם לו פיצויים על עוגמת הנפש.
והפעם האנטישמיות בקרב הקומוניסטים שניסו להתחנף לרגשות הלאומניים של ‘ההמונים העמלים’ בגרמניה שהיו – מה לעשות – אנטישמים.
כך למשל הצניעה המ"ק הגרמנית את נושא האנטישמיות בתעמולה שלה ולא הגנה על המיעוט היהודי הקטן בגרמניה (פחות מאחוז) מפני אלה שתכננו להשמיד אותו.
יותר מזה: במקרים מסויימים המ"ק נתנה ידה להסתה אנטישמית פרועה במסווה של ‘מאבק בקפיטליזם’. כך למשל מנהיגת המפלגה באמצע שנות ה-20, רות פישר (בעצמה יהודייה) הופיעה בפני ‘עמלים’ נאצים והסיתה נגד ה-’JUDENKAPITAL’.
לקראת סוף רפובליקת ויימר ‘טיהרה’ המ"ק את סיעתה ברייכסטאג מיהודים ולא העמידה חברים יהודיים כמועמדים בבחירות ‘כדי לא לפגוע ברגשות’ של האספסוף האנטישמי.
וכבר אמר החכם מכל אדם: מה שהיה הוא שיהיה, ואין חדש תחת השמש.
אפשר מקור לדברים האלה? בעיקר ל"טיהור" המפלגה מיהודים.
הרצון של חלק מן השמאלנים למצוא חן בעיני האירופים מעורר אצלי תמיד אסוציאציות לא כל כך נעימות.
בהזדהות עם הפלסטינים אומר בעצם השמאלן היהודי לעמיתיו האירופים כי הוא, בניגוד לבני עמו האחרים, הפונדמנטליסטים החשוכים, מבצעי פשעי המלחמה, אינו דומה להם בשום פנים ואופן אלא משתייך כמובן למחנה האירופי הנאור והליברלי.
למה זה מעורר אסוציאציות לא נעימות?
משום שגם בגרמניה, לפני השואה, היהודים הגרמנים הותיקים ניסו בכל כוחם לבדל עצמם מן ה"אוסט יודה",] אלה היהודים הפונדמנטליסטים החשוכים שהגיעו ממזרח אירופה ואשר היו שנואים על האנטישמי הגרמני.
בכל כוחם ניסו אותם יהודים גרמנים להתנער מאחיהם היהודים מתוך מחשבה שכך יצליחו להשתלב בחברה הגרמנית "הנאורה"….
הסוף ידוע לכולנו: הגרמנים שלחו את כל היהודים למזרח…
לכותב המאמר
אינני חושב שאתה לוקה בעוורון ונוטה לחשוב שהסיבה היא פשוט רשעות.הנסיון להסביר
את האנטישמיות החדשה במבצע "עופרת יצוקה" חסר כל בסיס.הנסיון "להסביר" אנטישמיות זו בבקורת על הציונות גרועה אף יותר.
לחדש לך,היהודים תמיד היו אשמים בכל,במהפכת אוקטובר ובקפיטליזם,במחלות ובהתקדמות הרפואה,בציונות וגם במזג האוויר ובהתחממות כדור הארץ.
במאמרך,אתה מכין את הקרקע לשלב המתקרב כתוצאה ממשבר הקפיטליזם,התפרצות בלתי נשלטת של אנטישמיות.
הצבת מגן דווד ליד צלב קרס אינה ביקורת לציונות אלא אנטישמיות ב"מיטבה".
וחלק מהאחריות לכך,רובצת על ראשך.
יש על זה ספרות מחקר עניפה, בייחוד בגרמנית. למשל ספרו של ההיסטוריון אדמונד זילברנר שחקר את הנושא לעומק:
Kommunisten zur Judenfrage שהופיע בשנות ה-80. זילברנר מביא בספרו את האסמכתאות והמקורות הרלוונטיים שחוץ מ’בעלי מקצוע’ אף אחד לא מכיר היום.
אגב, גם הסוציאל-דמוקרטים בסוף ימי רפובליקת ויימאר ניסו להיפטר מהיהודים בצמרת מפלגתם כדי להתחנף להמון האנטישמי. בניגוד למיתוסים הנפוצים, רבבות ואולי מאות אלפים עברו בשלב הזה של ההתפתחות הפוליטית בגרמניה ממחנה תומכי הסוציאליזם והקומוניזם למחנה הנציונאל-סוציאליזם.
לגבי ה’טיהור’: מדובר בטיהור הסיעה הקומוניסטית ברייכסטאג ובהימנעות מהצבת מועמדים יהודיים בבחירות, לא ב’טיהור המפלגה’ לגמרי מיהודים, אם כי אחוז היהודים במ"ק הגרמנית היה בניגוד למיתוסים גם ללא ‘טיהור’ נמוך, אפילו מחלקם של היהודים באוכלוסייה הכללית. למשל באמצע שנות ה-20 היה אחוז היהודים במפלגה 0.7% לעומת 0.93% בכלל האוכלוסייה. אבל ב-1931 למשל כבר לא היו יהודים בוועד המרכזי של המפלגה או בגופים מפלגתיים חשובים אחרים, כמו במערכת עיתון הערב של המפלגה, ה-WELT AM ABEND.
מדינת ישראל, כולל השטחים שהיא כובשת מאז 1967, כמובן, זה המקום הכי מסוכן עבור יהודים, בגלל היותם יהודים, או בגלל שבני המקום נחשבים יהודים.
מה יש להוסיף על כך??!!!