אַרְצי מְנָאֶפֶת שָׁם עַל הֶהָרים
עַל כָּל בָּתֵּי הַבָּמוֹת אֲשֶׁר בְּהָרֵי שׁוֹמְרוֹן ,
וּבְהָרֵי יְהוּדָה מוֹעֶלֶת בַּחֶרֶם
כְּעָכָן בֶּן כַּרְמִי בֶּן זִבְדִּי בֶּן זֶרַח לְמַטֵּה יְהוּדָה .(*)
אַרְצִי מְנַאֶפֶת שָׁם עַל הֶהָרִים
עַל הָרֵי יְהוּדָה וְעַל הָרֵי שׁוֹמְרוֹן
אֲבָל אֵינֶנִּי יָכוֹל לְהַשְׁאִירָה לְבַד
מֵאֵימַת צִנַּת זְרָמִים וְשָׁדֶה מִתְעַלֵּף.
אֲנִי מְכַוֵּן לִבִּי לִמְקוֹמוֹת
שֶׁפִּרְחֵי לַיְלָה דּוֹלְקִים
אַחֲרֵי תִּפְרַחַת שׁוֹמֶטֶת חִרְחוּרֵי נַאֲפוּפִים ,
שֶׁמּוֹתִירָה אַרְצִי אַרְבָּעִים שָׁנָה עַל הֶהָרִים
וְגַם בַּמּוֹרָדוֹת הַגּוֹלְשִׁים לִשְׁנַת
הָאַרְבָּעִים וָאַחַת לְמִנְיַן הַנּוֹאֵף.
אֲנִי מְכַוֵּן לִבִּי לִזְמַנִּים
שֶׁקּוֹרְצוּ מֵחֳמָרִים שֶׁאָזְלוּ הַיּוֹם –
זְמַנִּים בַּהֶם הַסְּנֶה בָּעַר
וְלא אַלּוֹן בְּכוּת דָּמַע ,
לְיָמִים שֶל יוֹנָה
וַעֲלֵה זַיִת טָרָף בְּפִיהָ (*)(*)
וְלא לְרֶשֶף אֵשׁ בִּכְנָפָהּ
לְיָמִים שֶׁל יוֹנַת שָׁלוֹם
וְלא לְיָמִים שֶׁל מִמְטְרֵי עַיִט וְנֵץ .
ושוב אני חוזרת ומברכת את המשורר , שדולה מארון הספרים היהודי ומהסנה הבוער לא את הלאומנות המתלהמת , אלא מצליח לדלות מתוכם רגישויות הומאניות אנושיות ,