רמי יובל הגיב:

מבחינת רמת האכזריות והרצחנות, המחבלים והמתאבדים הפלסטינים יכולים להתחרות גם עם הגרועים שברוצחים הישראלים. מה אצ"ל ולח"י וגם ההגנה ביצעו מעשי רצח איומים [כגון הנחת מטענים בלב שווקים הומי אדם (בעיקר האצ"ל, בחיפה, ביפו, בירושלים ועוד, רצח בדם קר של שמונים שבויים כפותים (כפותים!) על יד הפלמ"ח לפי עדות נתיבה בן יהודה בספרה שאזל, פיצוץ בנין משרדים ("המלונצ'יק") שנטל 92 חיי אדם ברגע ועד היום טרם הוקם ציון לזכרם ועוד ועוד ועוד], כך הפלסטינים רצחו ורוצחים בגוש עציון לאחר הקרב, בפטיש, במעלה עקרבים, ברחוב בן יהודה, במלון פארק באוטובוסים ורק לאחרונה רצחו בדם קר שני שוטרים שהושיטו להם עזרה בכביש הבקעה.

אני מאמין שכל אזרח ישר חייב לעצמו להתעניין וללמוד ולהבין את תמונת הרצח ההדדי המתרחש כאן מזה מספר דורות וקטל עד כה חיים רבים מספור.גם העיוורון והבורות מדעת היא חטא ושותפות לפשע. מי שחפץ להיות נקי משותפות לפשע הרצחנות, חייב ללמוד את העובדות ולהכיר אותן ולהודות באומץ בכך שתמונת הרצח היא הדדית והרוצחים שלנו ממשה דיין בלוד ועד אהוד ברק בעזה, אינם טובים מהרוצחים שלהם.

התובנה שאני באתי אליה הוא שמצב של סכסוך בין עמים מעלה אל מרכז במת העשיה טיפוסים אכזרים וחסרי מצפון, כגון סמיר קונטר או יצחק יזרניצקי וכדברי הלל הזקן, הם עוטפים ונעטפים.
כדי לצאת ממצב זה של סכסוך דמים חייבים היהודים בארץ ישראל להתנער מן השקר הגדול של אתה בחרתנו. איש לא בחר בנו מכל העמים אלא כאחד האדם אנו, לא פחות ולא יותר שווים מאשר שכנינו הפלסטינים. כל עוד ימשיך הציבור היהודי בישראל, בעידוד ממערכת החינוך וכלי התקשורת ורבנים נביאי שקר, להאמין שאנו נעלים עליהם וזכותנו יפה מזכותם ושהם רוצחים שפלים ואבק אדם – נמשיך לשלם את מחיר הפנטזיה עד שיום אחד, קרוב או רחוק, ה"מפעל" הבנגוריוני כולו העומד על אדני שקר יקרוס תחתיו והיה כלא היה.

נתן. הגיב:

האם גם השלכתם של אנשי פת"ח בידי אנשי החמאס מהקומה החמישית במגדל מגורים בעזה היא ביטוי של "העם הרוצה להשיל מעליו את כבלי השעבוד"?

comradecirrus הגיב:

כמה אסירים מתו בבתי הכלא הישראלים? כמה מחבלים ניתלו ע"י מדינת ישראל? האמת היא שזה ממש מצוין שהכותב מספק לנו נתונים כה מפורטים על מעשי הבריטים וחבל שלא הוספת גם לגבי הצרפתים. אין ספק שמדינת ישראל איננה טלית שכולה תכלת, אך ביחס לשאר העולם המתורבת הכותב מוכיח לנו ללא צל של ספק שצה"ל הוא אכן הצבא המוסרי ביותר בעולם. הכותב שוכח להזכיר פובליצסט לבנוני ששיבח את מראו השמנמן של סמיר קונטאר שגם סיים בהצלחה תואר ראשון בבתי הכלא הישראלים וזה לעומת גורלם המר של אסירים לבנונים בסוריה.
אלא שיותר מזאת, הכותב משקף גישה מסוכנת ובלתי מוסרית ביותר כאשר הוא מכשיר רצח ללא הבחנה על בסיס של יחסיות. רצח הוא רצח ולא משנה אם הרוצח הוא יהודי הוא ערבי. מי שרצח חייב להענש, הכותב מתייחס לרוצחים שפלים כלוחמי חופש וחירות ובכך הוא מבזה את אידיאל החופש והחירות ולמעשה מכשיר את כול האמצעים למען המטרה והתוצאה הסופית של אופן חשיבה שכזה היא בד"כ לידתה של עוד דיקטטורה רצחנית.

אורנה לביא – ליוליוס הגיב:

השאלה היא איך אתה מגדיר רצח, הריגה ופשע עם. השאלה היא האם הטלת פצצה במשקל טונה על בית חולים או על שוק היא הגנה עצמית (ואם כן או לא – מה ההגדרה שלך להגנה עצמית?), או פשע עם.כלומר את מי תעניש ובאיזה עונש.

ליאור וכטל הגיב:

מאמר מאיר עיניים. מסכים עם כל מילה!

לענין המאו מאו הגיב:

המאו מאו רצחו 11000 אפריקאיים שנחשדו
בשיתוף פעולה
העולם הזדעזע מאכזריות המאו מאו ולא מעצם
ההתקוממות שלהם
המאו מאו כרתו ידיים ורגליים של אנשים חיים
ובצעו מעשי זוועה שאינם קשורים למלחמת
חופש (בעקר בבני עמם שלא רצו להצטרף למלחמה)

לפי הכותב גם הנאצים לחמו מלחמה צודקת
כנגד ההשפלה והדיכוי של שלום ורסיי

חיים ברעם הגיב:

מאמר חשוב מאוד. כל מלה אמת צרופה.

יואב ב. הגיב:

בגין לא אמר מעולם שהערבים הם חיות דו רגליות. ברק לא אמר מעולם שהערבים לא יודעים להבדיל בין טוב לרע. המאו מאו לא היו תנועת שחרור…. יש לך דמיון יצירתי.

דרור בל"ד הגיב:

לא ציונים יקרים

בנסיונותיכם להצדיק,להסביר,להמשיל\להשוות למקרים קודמים בהסטוריה,לגונ,להקל בחומרת המעשה,בגילויי ההבנה האלו,אתם מאבדים את האמצעי הכי יעיל במאבק:את צדקת הדרך.

הציונים לא מפחדים מטרור(הם נלחמים בו),לא מפחדים מאחמדינג’ד(גם בו הם רוצים להלחם,אבל לא מרשים להם),,הם מפחדים מצדקת הדרך.טלי פחימה ובשארה הם ההוכחה הטובה ביותר לכך.
גם השאלה על המושג "חפים מפשע"לא זכתה מעולם לתשובה.כשנשאל בן לאדן האם ארגונו אחראי להריגת חפים מפשע,הוא התייחס רק לחלק האחרון של השאלה ואמר כי מצביעי בוש אינם חפים מפשע.

אין ספק כי הציונים מעוותים לחלוטין את מידת אחריותם ואחריות לוחמי ההתנגדות למה שמכונה בשפתם טרור.ברור לכל בר דעת כי כל אדם ההולך להתאבד ולהרוג אחרים הוא קרבן,בד"כ באופן ישיר ובוטה במיוחד,של הכיבוש הציוני.בעיני הוא קרבן לא פחות מכל אדם אחר שהרג במו ידיו.אדם,שלא נותר לא דבר בחייו,פרט לרצון בנקמה
.
אך לא באלה עוסק כותב המאמר ומגיביו הלא ציונים,אלא בשולחיהם.
שלושה מהרסים עיקריים יש לתהליך השלום:החמאס,יגאל עמיר ואהוד ברק
החמאס הציב לעצמו מטרה לחסל את תהליך השלום מתוך אמונה כי ע"י מאבק מזויין ניתן להשיג יותר.חוץ מלהשתתף בשידורי התעמולה של הליכוד,עשה הכל,אבל הכל,כדי להעלות את הליכוד לשלטון,פעמיים.
לשיטתו,שלטון הליכוד יאיץ את קריסת היישות הציונית.בין אם יש צדק בדבריו ובין אם לא,שימוש בקורבנות הכיבוש כפצצות חיות למען הריגתם של אזרחים נוספים שנבחרו באקראי(בניגוד,למשל,לרוצחי כהנא וזאבי,שנבחרו על רקע אישי)הוא פסול.הוא פסול מהסיבה הפשוטה ,הבסיסית כל כך:זהו רצח!חד וחלק,איך שלא תסתכלו על זה,זה רצח.
גם לשולחיו של יגאל עמיר לא נשכח ולא נסלח.
על גדול פושעי המלחמה של ישראל בכל שנות קיומה\יישותה נכתב כבר הכל.ראוי להזכיר כי בזמנו הוא אמר כי אילו הוא היה פלשתינאי,היה מחבל מתאבד בעצמו.היום אפילו איתן כבל מבין למה נאמרו הדברים ולמי היו מכוונים.

הטענה הנפוצה ביותר בזמן הטבח בעזה כנגד חה"כ הערביים ותומכיהם ה"בוגדים"היתה כי כי אם הם(הכלומר אנחנו)לא תומכים בטבח,הרי אנו תומכים בחמאס.במדינה נורמלית היה נמצא מי שיתבע תביעת דיבה ויזכה,אך כאן זה לא מדינה נ ורמלית.במדינה נורמלית היה נמצא מי שיבוא ויציע לחמאס,חודשיים לפני טבח,את ההצעה לקחת חצי מליון איש,לא חמושים,ולצעוד אל עבר מעבר ארז.לא היה צריך להגות דבר.תרחיש זה פורסם בכל כלי התקשורת,ולא רק זאת,זהו התרחיש שממנו פחדו יותר מכל אהוד ברק ושאר הלוחמים הטרור,ובראשם השב"כ,וגם זה פורסם בהרחבה בתקשורת.אנשי חמאס התעלמו,והעדיפו לתת לברק לחדש את החוזה המפוקפק שלו עם משרד הבטחון.

החמאס נבחר ע"י רוב התושבים בעזה בגלל הסתאבות הרשות הפלשתינאית,בגלל בריוני טוניס שהביאו רבין וערפאת,בגלל יאוש.דבר זה מקביל,לדעתי,לעליית הליכוד ב77.בשנת 94 התושבים יצאו להפגנות ענק(400 אלף?)כנגד הפיגועים.דווח אז על 74%התנגדות לפיגועים נגד אזרחים ישראלים.באו אהוד ברק ויגאל עמיר וחיסלו את רבין ואת מורשתו.היום ,באשמתם הבלעדית של שני אלה,ישנה תמיכה גדולה בהתנגדות,אך מתנגדים לפיגועים אין.אין לשפוט כמובן,את תושבי עזה,כפי שעושים הציונים,אך עלינו,האנשים היחידים והמעטים שהכיבוש לא שיבש את דעתם וכושר שיפוטם,לאמר בריש גלי כי רצח הוא רצח,טבח הוא טבח,ואהוד ברק הוא אהוד ברק.

קראו את "דיבורים על מלחמה"-ארונדאטי רוי.עניין זה נדון בהרחבה בפתיחת הספר.

עלי הגיב:

הנארטיב הפלסטיני במלוא תפארתו

והמסקנה היא
האמנה של החמס היא אמנה צודקת
ומכאן
השמאל חייב להכיר בחמס ולשתף פעולה עם החמס
מספיק עם הססמאות של 2 מדינות
רק מדינה ערבית אחת תגשים את השחרור הצודק
מהקולוניליזים הציוני

איתן לרנר הגיב:

תיאור נכון אך גם לי החד צדדיות מפריעה.זה נכון שאנחנו כובשים ומדכאים עם אחר אבל יש כאן מוסר כפול שמאפשר ומקבל רצח של אזרחים על ידי פלסטינים כפעולה לשחרור וחירות ולפיכך כזו שאינה עומדת בקריטריון של טרור .בעיניי כל פלסטיני שרוצח אזרחים הוא טרוריסט .כנ"ל הצבא הישראלי שהוא צבא טרור של מדינה המפעילה תדיר טרור מזוויע כנגד העם הפלסטניאני מקבל את ההגדרה שכל פלסטיני שלוחם והורג חיילים או שובה אותם אינו טרוריסט אלא לוחם (ופש או אחר).

יובל הלפרין הגיב:

השאלה "טרוריסטים או לוחמי חירות" מאפשרת מתוך ניסוחה שתי אפשרויות:
או טרוריסטים או לוחמי טרור.
אני טוען שהם גם טרוריסטים וגם לוחמי חירות.
יש מאבק נגד הכיבוש שבמסגרתו נעשים גם מעשים פסולים כשלעצמם.
זה כך בכל המאבקים.
כך גם אפילו לגבי הלח"י. חלק ממעשיהם היו בגדר רצח, אבל אני עדיין מעריכם על כך שגם הרצח הזה נעשה במסגרת מאבק שהיו בו אלמנטים פרוגרסיביים מסוימים, והייתה שם סיעת מיעוט שמאלית שחלקם הצטרפו למפלגה הקומוניסטית וחלקם לתנועות שלום.
כיום יודעים שנתן ילין מור עמד בסוד קבוצת הסרבנים הקטנה בזמן מבצע קדש.

ב-1979 גינה טופיק טובי את חטיפות המטוסים על ידי ארגונים פלסטינים. זה מנע מאנשי מק"י וחד"ש להיפגש עם מנהיגים פלסטינים?
זה אומר שהחזית העממית, למשל, הפסיקה להיות ארגון שמאל רדיקלי השואף לסוציאליזם? לא. זה אומר שבמסגרת זו הוא ביצע מעשים שהם בגדר שגיאות ואף פשעים.

אגב, עם כל רצוננו לא נוכל ליצור חפיפה מוחלטת בין פשיעה פוליטית לפשיעה פלילית, בלא קשר לשאלת "לוחמי חופש או לא".
עם גדולי הפושעים הפוליטיים והצבאיים קיימנו קשרים קורקטיים.
לא ידענו מה עשה רפול במבצע קדש ושרון ביחידה 101 ורבין בטיבת הראל? בטח ידענו. זה היה יכול למנוע קשרים קורקטיים מסוימים בבניין הכנסת, למשל? לא.
אם השכן שלך ממול הוא רוצח פלילי ואם הוא חייל קרבי שרוצח אזרחים במדים, תתייחס אליו באותה צורה? ודאי שלא, כי אתה לא יכול להתייחס למאות אלפי אנשים שחיים סביבך בדרך שאתה מצפה מעצמך להתייחס לפושעים פליליים.
נורמה זו נורמה, נרצה או לא.

נחזור לחמאס, כן, אני נגד פגיעה באזרחים, אבל זה לא אומר שיש מציאות שהדבר הזה לא יתרחש בזמן כיבוש מסוג זה. עצם הגינוי של המעשה הזה לא מצדיק שום פעולה מצד הכובש, ולגבי הכובש זה 100% תוצאה ולא סיבה.

ג’ו קלום הגיב:

הביטוי דם על הידים מתאר אנשים שהרגו אנשים אחרים, לא יותר ולא פחות, בלי קשר לסיבות למעשה, ואם זה בסדר או לא.
גם לי יש דם על הידים, וזה בטח לא עושה אותי יותר לוחם חופש בעינייך, נכון מר אמיר?

מעבר לזה, כשמדברים על מחבלים עם דם על הידיים זה בד"כ בגישת ה"אז מה אם יש להם דם על הידיים, זה חשוב לשחרר אותם בשם גלעד", ככה שבכלל הפתיחה שלך מגוכחת.

מעבר לזה, הייתי רוצה להוסיף שוב שההשוואה בין ישראל לקולוניאליזם חוטאת לקולונאליזם, לקובנורתיו, ולאמת בעיקר.
ישראל, תרצה או לא, היא לא פרוייקט קולוניאלי. היהודים מנסים להחליף את הילידים ולא לשלוט עליהם [ראה למשל את אידיאולוגיית כיבוש העבודה] ואין מדינת אם שממנה מגיעים המתיישבים ואליה שולחים את התוצרת. ההשוואה גורמת לכל מי שמכיר את הקולוניאליזם לחשוב שאתה בור ולהתעלם משאר דבריך, ולכל מי שלא מכיר את הקולוניאליזם לחשוב שקולוניאליזם זה משהו די סימפטי בסופו של דבר.

אפשר לטעון שישראל היא פושעת וכו’ מבלי לאנוס את ההיסטוריה, תודה.

פשקוויל לשמואל אמיר ויגאל לביב הגיב:

אתה יודע מה שמואל? נניח ואתה צודק,
עכשיו לך ספר את זה ליגאל לביב וחבר מרעיו (הכוללים את מיכאל שרון ועוד מגיב בשם הכביר "לא") האומרים של העם הטיבטי הנכבש בפראות ע"י סין דברים כגון:
"היה קורבן אדם בטיבט
וגם אם זה לא הונהג באופן סדיר, התרבות לא היתה הרבה מעל רמה של הקרבת קורבנות".
ו"העובדות הן כי עד לכיבושה על ידי סין שרר בה משטר פיאודאלי נצלני ששיעבד את מיליוני הטיבטים למעמד השליט בראשות הדאלי-למה שהוא מקביל לבאבא סאלי ולרב סולובייציק מייסד חב"ד".

מישהו אמר "דמוניזציה של הקורבן"?

ל"לפשקוויל" הגיב:

לא, הטיעונים הללו לא נכונים. אתה יודע למה? כי בתור התחלה, הרב סולובייצ’יק הוא ממייסדי "מזרחי", לא חב"ד. ולא ממש ניתן להשוות בינו לבין הדאלי-לאמה, משום כיוון, לטוב ולרע, פרט ל-אם אתה ממש מתעקש, ששניהם בני אדם, לשניהם יש אשכים, שניהם נושמים חמצן ושניהם אנשי-דת.

לפקס את הדיון הגיב:

נראה לי שאנשים פחות מודאגים מהדם שכבר יש למחבלים על הידיים, ויותר מהדם שעשוי להיות להם אם הם ישוחררו ויחזרו לשטחים.

המרכיב של הנקמה או הרצון להעניש קיים תמיד, אבל עליו אפשר להתגבר מבחינה רציונלית (גם אם לא אמוציונאלית).

מה שמטריד יותר הוא הרצון למנוע התגברות של טרור עתידי כתוצאה משחרור לשטחים של אנשים בעלי נסיון בארגון של טרור, בעלי מעמד מוכר ורשת קיימת של קשרים, שמעוניינים להמשיל לעשות מה שעשו קודם.

כשדנים בשחרור של טרוריסטים (או "לוחמי-חופש" – השם לא משנה כל עוד כולם יודעים במה מדובר. ניוספיק אורווליאני לא מסווה את המהות, הוא רק אוחז בשקר מוסכם) בהשוואה לדוגמאות היסטוריות, צריך להתייחס לכמה נקודות –

1חילופי שבויים בין צדדים לוחמים מתבצעים בדרך כלל בסופה של מלחמה, כאשר כל התנאים להפסקת האש כבר מוסכמים. זאת אומרת, שני הצדדים מניחים שהלוחמים המשוחררים לא יחזרו לתגבר את צבא האוייב בקרבות הבאים, משום שלא צפויים קרבות נוספים.

במהלך הקרבות – מוחלפים שבויים פצועים – כשהפציעות שלהם הן כאלה שהם אינם כשירים לחזור לקרב, וגם לא יהיו כשירים במשך זמן רב או בכלל.

במקרה שלפנינו, זה לא המצב.
מדובר בעצם בחטיפה לצורך כופר.

רוב האסירים שיש עליהם וויכוח אינם סוסים זקנים שחמאס רוצה להוציא לפנסיה בתנאים משופרים, אלא אנשים שאמורים לחזור ולעזור לחמאס במאמץ המלחמתי שלו נגד ישראל.

לכן הוויכוחים על כמות הדם שעל ידי האסירים הפלסטינים וההשוואות ההיסטוריות מסיטים את הדיון מעיקרו.

שמואל אמיר צריך לשאול את עצמו שאלה פשוטה – האם שחרור האנשים המדוברים יתרום לשלום בין העמים, או להחרפת העימות.
כל השאר הוא זריית חול בעיניים.

נכון הגיב:

אי אפשר להשוות בין הדת לנאציזם. הדת הרבה יותר גרועה, וממשיכה להפיל קורבנות. בניגוד לנאציזם שמוגר מזמן.

פשקוויל: לכל מי שחושב שטיבט לא קשורה לעניין הגיב:

הרשו לי לעדכן אתכם, טיבט קשורה גם קשורה
מפני שהמקרה הטיבטי הופך על פניו את כל סל הטיעונים והתאוריות ששמואל אמיר, ויגאל לביב ושות’ מנסים לבנות (על כרעי תרנגולת כמובן).

בניגוד לדוגמאות שהביא שמואל אמיר של המאו-מאו בקניה או העבדים בוירג’יניה (והפלסטינים כנגד ישראל כמובן),
בטיבט מנהל העם הכבוש מאבק לא אלים כנגד כובש אימפריאליסט ומתנחל,
בהנהגת מנהיג אוהב אדם ונבון מאין כמוהו בדמות הדלאי למה.

כ"אנשי שלום וזכויות אדם" (מיד תבינו מדוע המרכאות) אמורים שמואל אמיר, יגאל לביב ושות’ קודם כל לגנות כל צורת כיבוש וקולוניאליזם וכמובן גם להעדיף תמיד את המאבק הלא אלים על-פני מאבק אלים ופגיעה בחפים מפשע.
אך ראו איזה פלא: לא רק שהטיבטים לא זוכים להערכה והגנת (והסינים לא זוכים לגינוי), אלא בדיוק להיפך! פתאום צצים להם כל מיני מאמרים מפוקפקים על קורבנות אדם וטקסים אליליים אכזריים ועוד הכפשות שונות ומשונות.
מיותר לציין שהמכפישים עצמם כותבים כנגד אותה תופעת הכפשה כאשר מדובר בפלסטינים, איכרים קנייתים או עבדים בארה"ב.

כמובם שזה המקום לצטט שוב את אותו משפט ידוע אותו עיקם וסיבב המגיב בכותרת "ואגב":
"מי שמרחם על אכזרים סופו שיתאכזר לרחמנים".
ואני אבאר לטובת כל אלו שצריכים לטול קורה מבין עיניהם: האכזרים: הסינים הכובשים, המחבלים הפלסטינים עם דם על ידיהם, ואנשי המאו-מאו,
והרחמנים מיהם? אלו הטיבטים כמובן, שכל חטאם הוא שמאבקם הוא לא אלים.

הבה נבחן מסקנות אפשריות, אבסורדיות בדיוק כמו התופעה עליה הצבעתי:

– עם מוגדר "כבוש" רק עם הכובש הוא ארה"ב, בריטניה או ישראל.

– "מסכן" אמיתי שיש לרחם עליו הוא רק מי שמנהל מאבק אלים. מי שמעז ברוב חוצפתו לנהל מאבק לא אלים הוא קניבל.

השמאל הגיב:

הייתי רק רוצה לציין שרובו ככולו של השמאל השפוי והלא-סטליניסטי תומך בעצמאות טיבט.

ההבדל הקטן שיוליוס מתעלם ממנו הגיב:

הענין הוא שהרוצחים "שלך" עושים זאת במטרה לדכא, לנשל ולשלול זכויות אדם מהנכבשים והורצחים "שלנו" עושים זאת במטרה להשתחרר מהדיכוי – "הבדל הקטן"

השאלה מי כאן עושה פשעי מלחמה נוגעת רק לכובשים שהם קבעו את הכללים בהתאם לאינטרסים שלהם, הם חתומים עליהם והם מחוייבים להם.

נ.ב
כמות הנרצחים בקרב המדוכאים הוא תמיד עשרת מונים מאלו של הכובשים המדכאים. עוד הבדל קטן

ליוליוס הגיב:

ראינו כמה נשפטו עקב פשעי המלחמה האחרונים בעזה. אפילו עדויות של חיילי צה"ל לא עזרו לזה.

לאורנה לביא – הגנה עצמית הגיב:

ההגדרה להגנה עצמית היא הקם להרגך השכם להרגו. בניגוד לשיטות הגנה עצמית חדשניות יותר של הסתתרות בבתי חולים, שריון נשים ילדים וקשישים וכמובן ההגנה העצמית האפקטיבית ביותר…דאג תמיד שאצל האויב יהיו כמה סהרוריים שיתמכו בך ויעשו בשבילך את העבודה המלוכלכת…זה תפקידך …סוג של קאפו

מושון למגיב "ההבדל הקטן שיוליוס מתעלם ממנו" הגיב:

מעניין מאוד. כאשר היישוב היהודי בארץ ישראל היה תחת כיבוש בריטי, אז לפי החלוקה שאתה עושה האצ"ל והלח"י היו שייכים לקבוצת "הורצחים "שלנו" שעושים זאת "במטרה להשתחרר מהדיכוי".
אבל משום מה הם לא זוכים לעשירית האמפטיה לה זוכים "הורצחים שלנו" כגון המפגעים הפלסטינים או האיכרים המתקוממים בקניה.
לראיה ראה תגובתו המתלהמת של רמי יובל מתאריך 27.3 .
כבר דובר כאן על מוסר כפול וזו רק עוד דוגמה קטנה לכך.
כנראה שמה שלא יהיה – ערבים תמיד יהיו "הרוצחים שלנו" ויהודים תמיד יהיו "הרוצחים שלהם" גם כאשר הם עצמם רצו להשתחרר מדיכוי בריטי

יוליוס ל"אזרח" הגיב:

קשה מאד לשכנע בעובדות מי שאמונתו הדתית קובעת שליהודים (או לישראלים) אין סיפוק גדול יותר מביצוע פשעי מלחמה. חסר רק ציור בנוסח "שטירמר" עם יהודי נוטף דם כדי שהתמונה תהיה מושלמת.

היהודים שהניחו פצצה על יד בית ספר לבנות נתפסו, הועמדו לדין והם יושבים כעת בכלא. עמי פופר, שהרג שבעה פלסטינים, נידון לשבעה מאסרי עולם. לעומת זאת כל הרוצחים הפלסטינים שרצחו ילדים ואזרחים חפים מפשע ונמצאים בשטחי הרשות, לא רק מסתובבים חופשי אלא אף זוכים לכבוד גדול. אלו העובדות. כל אחד יכול לפרש את העובדות הללו כרצונו. אם הן מחזקות אצלך את ההשקפה שהיהודים הם עם של רוצחים ופושעים לעומת עמים אחרים (הפלסטינים למשל) שאינם כאלה, זו בחירה שרירותית שלך.

אמרתי שאין לומר אמן אחר כל קביעה של הפצ"ר, אבל לפי כל הסימנים כנראה שהעדויות על רצח מכוון של אזרחים מוטעות. אם אתה מסיק מכך שאני "אזרח כנוע ומאמין" – יבושם לך.

לג’וקר הגיב:

מסכים באופן כללי, אבל לידיעתך הסגר על עזה לא קשור כלל לעניין שליט. הסגר התחיל אחרי שהפלסטינים עשו את הבחירה האומללה להעלות לשלטון את חמאס, שבתורו התחיל לתקוף את המעברים ולהוות סכנה לחיילי צה"ל כמו גם לפלסטינים עצמם.