חוזה צפונות הגיב:

גדעון ספירו קובע נחרצות ש"אפשר היה לנטרלה גם בלי להרוג אותה". כנראה שיש לו מקורות אינפורמציה עלומים, או אולי הוא בכלל היה שם? הוא גם יודע מה עבר בראשם של שוטרי מג"ב המותקפים: הדבר הראשון שחשבו עליו היו חוקי השפיטה ביחס לקטינים. לא עלה בדעתם כלל להציל את נפשם. הם רק דאגו באותו רגע שמא חס וחלילה היא תישפט בתור קטינה. פעם נוספת עשה ספירו שירות לאנושות בחשפו את הלך המחשבה הפושע של הפאשיסטים הישראלים. כל הכבוד!

נמרוד ברנע הגיב:

צר לי מאוד שמר ספירו יצא מתוך מחנה השמאל אל עבר הצדקת פיגועי טרור תוך כדי אפולגטיות מחרידה.
לא ברור אם ספירו רואה משמעות לגיל (הח"מ היה בן 16 לפני לא הרבה שנים וגם אז לא היה מחזיק אקדח בשביל פיגוע טיפשי ונורא שכזה) או שאכזריות הכיבוש השכיחו ממנו את אכזריות הטרור. כהומוניסטים אל לנו להיקלע לשיח הפוסט-קולוניאליסטי שמאפשר פגיעה בחיי אדם רק מכיוון שהם משויכים לצד המדכא. מה גם שלא ברור כלל איך המפגרת הזו קידמה את המאבק הפלשתינאי ו\או הבדואי. סביר להניח שהיא רק החריפה את המצב. בנוגע לטקסט המצוטט: שמעתי גם את שרון אומר שהכיבוש משחית, אז קראתי לו איש שלום? צריך להתייחס למעשים, לא רק לדיבורים.

עופר לגדעון2 הגיב:

בואו ננסה לחשוב על הסיטואציה הדמיונית הבאה:
נער מתנחל יורה בפלסטיני, הפלסטינים יורים חזרה והורגים את הנער.
ברוך מרזל מפרסם מאמר, שבו הוא אומר שהוא מאתר נער רגיש שלא יכול היה יותר לסבול את הטרור מצד שכניו הפלסטינים. עוד אומר ברוך מרזל אחרי שירה הנער כבר לא היווה סכנה ולא היתה כל סיבה להרוג אותו.
אף אחד לא היה מתפלא אם ברוך מרזל היה מפרסם כזה מאמר שכן ידוע שהוא חסר מוסר, אבל משום מה יש אנשי שמאל שחושבים שתמיכה בטרור היא עמדה מאוד מוסרית.

במחאה על חוסר צדק וחוסר מוסר מצד מדינת ישראל מאמץ גדעון ספירו עמדה חסרת מוסר משלו שמצדיקה ומבינה מעשי אלימות וטרור.

כשמאלני אני מתבייש בכך, אפשר להתנגד לכיבוש גם בלי לתמוך בטרור.

ההשוואה המרומזת והמתועבת לגרמניה הנאצית נותנת גם היא לגיטימציה לטרור, שכן מצווה להלחם במפלצת הנאצית.

עמדות קיצוניות כאלו גורמות נזקים בלתי הפיכים לשמאל המוסרי שנלחם בכיבוש הנוראי.

כשאני נתקל בכזה מאמר אני מרגיש שהגעתי לערוץ 7

יואב שמר קונץ הגיב:

מאמר מעניין על עוד טרוריסטית מסוכנת שבעצם אולי סתם מתבגרת כועסת. ספירו מתייחס בביקורת להריגתה, או שמא יש לומר חיסולה הממוקד, לא מפני שהיה שם או בגלל שירותו במג"ב, אלא מתוך נסיון עשיר ורב עם הרבה מקרים של ירי על מנת להרוג כשמדובר בערבים כשהם בורחים, כפותים, ללא נשק, וגם כבר מאוד מתים. למשל המחבל לכאורה על הטרקטור בירושלים, ועד הגנב הנמלט ששוטרים ירו בו במנוסתו במושבה הגרמנית בירושלים בשבת בבוקר. דם הערבים זול מאוד בארצנו, לא רק בעזה. חקירת העובדות של כל הרג שכזה בידי כוחות חוסר הבטחון לעומק היא מחוייבת המציאות לאור הנסיון בטאטוא מקרים שכאלה מתחת לשטיח, שלא כמנהג נקיון פסח. חג חירות שמח לחופשיים בנפשם…

נתן. הגיב:

חייל א’:זהירות יש כאן מישהי עם רובה שרוצה לירות!!

חייל ב’: בת כמה היא?

חייל א’: בעוד חודשיים ימלאו לה 16! בוא נתפוס אותה.

חייל ב’: השתגעת! לפי חוקי העונשין סעיף 345 /ג ועל פי תקדימים משפטיים שנקבעו על ידי השופט ויתקון בשנת 78 אי אפשר יהיה להאשים אותה ברצח!

חייל א’: חיבים למנוע את זה.

חייל ב’:אז בוא נהרוג אותה!

חייל א’: אבל אני מפחד שגדעון ספירו יעלה על המזימה.

חייל ב’: עזוב. אין סיכוי…..

מוסר כפול הגיב:

האם אדם יהודי שחש מרירות על המבצע בעזה למעשה "רשאי" ע"פ ספירו ללכת ולפגוע בחיילים ? או אולי גם באזרחים ?

הרי מה זה משנה, בדואי, יהודי, אם אתה ממורמר, הרם נשק, ולך שפוך מעט דם חיילים, ואולי גם קצת אזרחים בדרך אם אתה ממש ממש מתנגד לכיבוש

אז זה הקטע לא?

אני בטוח שגם ברוך גולדשטיין היה יחסית אדם ממורמר לא ?
אני זוכר שגם הרב הימני-קיצוני אבינר הצדיק את מעשה הנבלה של גולדשטיין בכך שהיה רופא ונחשף רבות בבית החולים לקורבנות ישראלים שיצאו מפיגועים

תשובה לעמית הגיב:

חייל מג"ב הוא אח לנשק לבני עמה של שמשרתים גם כן במג"ב.

חלאס עם השטויות.

לפי ההגיון המופלא שלכם, כל ערבי באשר הוא, הוא מחבל בפוטנציה. לפעמים כדאי לחשוב לפני שמשחררים את הלשון.

דרך אגב, לפי אותו הגיון מופלא, סביר והגיוני לצפות כל מי שמרגיש כאב בגלל מה שמחבלים לפסטינים עוללו ל"בני-עמו", יקח נשק ויצא לירות באנשים ברחוב.

כמו כן, גם כן לפי אותו הגיון מופלא, מאוד הגיוני שכל מי שמזדהה עם כאב הפלסטינים (כמו ספירו), גם אם הוא לא ערבי בעצמו, יקח נשק ויצא לרחוב לירות באנשים "מהעם הכובש",

מה זה פה, המערב הפרוע?

מי שנדמה לו שרצח כתגובה על תחושת עלבון (זה כן דומה לפסיכופטים שיורים בחבריהם ללימודים, לעבודה, או בשכנים סתם) זה דבר נורמלי בחברה אנושית מתוקנת, הוא בעצמו פסיכופט.

למה ההזדהות עם תושבי עזה היא מניע מוצדק יותר לרצח מאשר הכעס על השכן שהכלבים שלו מחרבנים לי באופן קבוע בכניסה לבית, או על הבוס שפיטר אותי, או על הילדים בכיתה שהפכו את חיי לגהינום עלי אדמות?

קורא נאמן הגיב:

חלק מהמגיבים מגלים כאן אי הבנה בסיסית. ספירו אינו ניטרלי במאבק בין הכובש והנכבש. לכן הוא מתייחס בצורה שונה לגולדשטיין ולנערה הבדואית. והוא גם מבדיל בין הרג אזרחים לא חמושים, כמו למשל בטבח שביצע גולדשטיין, לבין ניסיונה של הנערה הבדואית לפגוע בלוחם חמוש.
המגיב שסבור כי אם כלבו של השכן מחרבן ליד דלתו, הדבר משול לטבח אזרחים שישראל ביצעה בעזה, ועל כן מותר לו לרצוח את שכנו, אז זה חורג מגבולות הויכוח הפוליטי לעבר הסצינה הפסיכיאטרית.

גלעד הגיב:

אני לא מצליח להבין הצדקת מעשה טרור!!!

מילה לא נאמרה על כך שייתכן מאד שהנערה לא פעלה לבד!!! הרי מישהו מסר לה אקדח ותחמושת ומישהו אימן אותה. ברור שמי שעשה זאת התכוון לבצע מעשה טרור וניצל נערה תמימה לצורך כך.
זה לא שונה ממתן תשלום של 100 ש"ח לילד תמים בעזה כדי שילך למחסום של צהל ויפוצץ את עצמו.

ספירו זה נשגב מבינתי להבין נפשו של אדם שמוכן לצפות באבקת סוכר מעשה ניצול נפשע של אנשים מבוגרים ציניים ששלחו נערה תמימה אל מותה.

כן נכון חבל מאד!!! שלא ניטרלו אותה בלי להרוג אותה ואולי זה היה אפשרי אינני יודע,

הש"ג ניסה להפציר בה לחדול אבל היא הסתתרה והמשיכה לירות כך שגם כאן התמונה אינה בדיוק כפי שאתה מתאר אותה.

זה קל מאד לשבת מול המחשב ולומר מה צריך חייל לעשות כאשר יורים לעברו.

ולבסוף הזעם הכי גדול שיש לי זה על משפחת הנערה שידעה על כוונותיה ואולי אף תמכה במעשה. רק משהו שהו לא שלא ממשפחת האדם יכול להסביר אם/אב/אח/אחות שמסוגלים לשלוח את בתם אל מותה.

קורא אנגלי הגיב:

כבר אמר רושפקו שלכולם יש את היכולת לנשוא בסבל רב מאד כל עוד הסבל הוא סבלם של אחרים.

לפחות היינו ישרים והיינו מודים בזה.

אבל ביננו ישנם מטומטמים ורשעים שטובחים ומצטדקים. זוהי תחתית הבור חברים.
אין נמוך מזה. פשוט אין.
העוגה הזו כבר מתבשלת בתנור.
אפשר להריח את הסרחון העולה.
אבל הטבחים והבשלנים בשלהם.
איך יגמר התבשיל?…

עופר לגדעון הגיב:

לא חיפשתי הבנה למדכאים, רחוק מזה.
אני לא מבין למה להתנגד לכיבוש גורר תמיכה בטרור. אני למשל מתנגד גם לכיבוש וגם לטרור, ולא מגלה הבנה לא לכיבוש ולא לטרור.

דרור בל"ד הגיב:

טוב עשה כותב המאמר כשהתייחס אל הנערה כאל קרבן הכיבוש והדיכוי.

התקשורת הציונית,ובעקבותיה המגיבים הציוניים באתר(בין אם הם מכנים עצמם שמאל ימין או מרכז)עדיין לא הפנימו את ההבדל בין מה שהם מכנים מחבלים בארגוני טרור לבין מה שהם מכנים מחבלים עצמאיים.
גם את ההנחה הרווחת לא רק בקרב ארגוני זכויות האדם,אלא אף בקרב פסיכולוגים ,סוציולוגים וכל מי שעוסק בנושא על צדו המחקרי,הם,הציונים,אינם מסוגלים לעכל,פן תקרוס כל תפיסת עולמם המוסרי כמגדל קלפים .עדיף תמיד,למען שמירת העילה לקיומם כאן,לקרוא לרוצח בכינויו הציוני,וכמובן,להזדעזע מהפרשה.

ראשית,יש לדעת,גם לבדואים יש קרובי משפחה בעזה.לא היתה זו הפגנת סולידריות לשמה,כי אם רצון לנקום את דם משפחתה. (אם אכן ארע המעשה כפי שתואר בתקשורת הציונית,וראוי הדבר להבדק היטב היטב) אמנם טבעי כי הנערה תחפש את נקמתה,זו היא המסורת הבדואית,אך מסורת היא גם אורך הרוח ,עד 40 שנה,לחכות לרגע המתאים.קוצר רוחה של הנערה מלמד כי לא בדתה מליבה את צעקותיה של עזה.
ובכן דעו לכם הציונים,אתם המנפנפים במוסר כפול והממהרים לקרוא לנערה "מחבלת" ולכותב "תומך בטרור",כי נערה זו היא קרבן לא פחות מכל קרבן אחר הנהרג מפעולות טרור.אין צורך להעמיק בחקר ההסטוריה,הפסיכולוגיה,או כל תחום אחר כדי לדעת,בוודאות,כי תמיד ימצאו אלה שיהיו מוכנים להקריב את חייהם.בין אם אלה קרבנות האפרטהייד בגדה,קרבנות המצור על עזה,תושבי מזרח ירושלים שביתם נהרס או נערה רגישה שליבה-רחב ככל שהיה-היה צר מלהכיל,את הזוועות שנעשו בעזה.

מבהיר כותב המאמר,כי הוא שולל כל פעולה שיש עימה קטילת חיי אדם(להלן:טרור),וכמי שרואה בחיי אדם ערך עליון,הוא מבכה מרה את מותה המיותר בטרם עת.אין זו תמיכה בטרור,זו היא התנגדות נחרצת לטרור.ארגוני הטרור,בנוסף לאימוץ גישת "אין פרטנר"(הקרובה יותר למציאות בצד הפלשתינאי) משתמשים בקרבנות הטרור -אלה שאבד עליהם עולמם ולא נותר אלא הרצון בנקמה,כמו גם באלה שמוכנים למות בעד חירות עמם-למען מטרות ורווחים פוליטיים.מארגוני השמאל מעולם לא יצאה קריאה לתמיכה בו.זוהי הסתה וגניבת דעת של התקשורת הציונית.
טוב יעשו הציונים בכלל,ומוקירי "מורשת שרון"בפרט,אם יתעמקו במורשתו של שרון:"מי בעד חיסול הטרור שירים את ידו?"זוהי כל המורשת כולה,וכל השאר פירושים למורשת.אם יתעמקו מספיק,תרעד ידם מלהצביע למפלגות ציוניות.ועד לאותו יום מיוחל,בל יעזו להטיף מוסר הן לנערה והן לכותב המאמר.

ולמומחה הציוני לענייני המגזר הבדואי ולענייני מציאות
. לא תזכה לראות את הבדואים מבקשים סליחה ממג"ב,היות והכפר כולו משוכנע כי התיאור שתואר ע"י חיילי מג"ב אינו יכול להתאים למציאות..ישנם הטוענים כי כלל לא היה אקדח,והיא חצתה את הכביש בריצה בגלל מהירות המכוניות,והשומר,שנבהל, פתח לעברה באש.יש לזכור כי הבדואים אמצו את עצתו של מובארכ:"אם אינך יכול להרוג את הזאב,אל תמשוך בזנבו"ולא סביר כי מישהו מהם יתן אקדח לנערה בת 16
אך גם אם השיגה את מבוקשה בתחבולות,ברור כי המקרה יכל להגמר אחרת וראוי כי האמת תצא לאור,

תהייה קטנה הגיב:

תמהני אם ב"ספטמבר השחור" ב-1970, כאשר המלך חוסיין קטל, לפי האומדן הפלסטיני, 20,000 פלסטינים (פי 15 ממספר ההרוגים במלחמה בעזה) היו נערות שגורל ההרוגים כה נגע ללבן שהן הלכו להרוג חיילים, שוטרים או אזרחים ירדנים. גם לא שמעתי שלאחר המאורעות במחנה הפליטים נהר אל בארד, שבהם החריב צבא לבנון את המחנה כמעט כליל והרג כ-800 פלסטינים, קם ולו פלסטיני אחד שהזדעזע מהמעשה במידה מספקת כדי להרוג חיילים לבנוניים. האם ייתכן שגודל תחושת הנקם קשור יותר לזהותו של ההורג ולא כל כך לזהותו של הקרבן, או רק נדמה לי?

שירה לעופר ולאחרים הגיב:

נתחיל מזה שאתה לא היחיד, אבל יש כאן בעיה חמורה של הגדרות. כי ברגע שאתה מכיר ב"כיבוש" כשלילת חירות של פרטים, אמורה להיות לך בעיה לקרוא למעשי התנגדות לכיבוש בשם "טרור". "טרור" זו הגדרה שמטרתה לשלול כל הבנה, הדברות או הזדהות, עם הצד השני. למיטב הבנתי, מה שספירו עשה במאמרו, הוא לפרק את המיתוסים שהופכים נערה בת 16, מנערה בת 16, בעלת רגשות שסבלה סבל עמוק, ל"מחבלת" ו"טרוריסטית", בלי להצדיק או לחייב את מעשיה. כי במצב של כיבוש עמוק ומתמשך, ואלים כשיטה, ללא פרופורציה, אני לא מבינה איך יש ציפייה שמעשים כמו זו שעשתה הנערה גורמים לזעזוע עצום בצד האלים תדיר.
להפך! השאלה צריכה להיות: למה, למרות שאנחנו הורגים בהם שוב ושוב, ומשאירים אותם, שוב ושוב ללא תקווה, הם לא מתמרדים כמעט כלל??
בגלל אי הבנות יסודיות מהסוג הזה, הרבה פעמים הדברים השנונים שאתם כותבים לא זוכים לתגובה. כי מדובר ראשית כל, בהסברת מושגים בסיסיים, ולאחר מכן, מדובר בחידוד לוגי של הטיעון – וכל זה קצת כבד, אני חייבת להודות.בבחירה בין לכתוב תגובה מחדדת או מוסיפה או חולקת לאיש או אשת שמאל לבין לכתוב תגובה למי שכותב דעות שגרתיות, נפוצות, כאלו שלא חסר מהם, נגיד את זה בעדינות, אז הבחירה לרוב ברורה.
אז אני מקווה שעכשיו תבינו יותר למה בד"כ הדברים שלכם, שנונים ככל שיהיו, לא נענים. צר לי לאכזב, זה לא כי נתתם איזה נוק -אאוט. אני אישית, יכולה להתמודד לוגית עם כל טיעון פה, מועשר בשנינויות ככל שיהיה ולהוציא את כל המגיבים כמוכם כאן גזענים בריבוע. אבל אין לי כוח לזה כי זה פשוט כל כך שכיח וגם לא מעניין במיוחד. הרי המציאות עמוקה וקשה מידי ואני אישית לא מאמינה בשינוי שלה, בטח ובטח לא דרך התמודדות עם התגובות כשלכם.

עלי לספירו הגיב:

אמנת זנווה קובעת את היחס בין כובש ונכבש
מטרת האמנה למנוע מעשי זועה ורצח
האמנה קובעת שלנכבש מותר לבצע פעולות התנגדות אבל רק בשטח הכבוש ובצורה לא אלימה
(האמנה גם קובעת בדיוק מה זה טרוריסט)
האמנה גם מגבילה את פעולות הכובש
לא מאפשרת לכובש להנות מהכיבוש ומטילה אחריות על הכובש וכל זה במטרה למצוא הסדר
ללא שפיכות דמים

אמנות האו"ם קובעות חד משמעית כאשר משטח מסויים מתוכננות פעולות גרילה וטרור זכותה
של המדינה המאוימת לפלוש לאותו שטח ולהחזיק בו
נניח שישראל תיסוג מ-80% מהשטח האם פירוש הדבר שהכיבוש נמשך

אף אחד לא יעיז לטעון שהרצח שבצעה פקיסטן במומביי הוא מוצדק רק משום שהודו מחזיקה בקשמיר שאוכלוסיתה מוסלמית

המוסר מתמוטט כאשר מתירים רצח (אף אחד לא קונה את ההסתיגויות שלך)
נשאלת השאלה למה רק הכיבוש מצדיק רצח
למה לאישה שנאנסה אסור לרצוח ?
למה לעובד שפוטר אסור לרצוח ?
(ראה המקרה בארה"ב שם נרצחו 13 על ידי מובטל)
למה לעני אסור לשדוד את העשיר ?
התחושה היא שענין הכיבוש ניתן לפתרון אבל
לקורבנות הטרור הפתרון הוא מוחלט

מ.ש. הבורגנים והמקורנפים לא זועקים הגיב:

זעקה היא תגובה לא אפאטית, של זה שנילחם, לסבל.

הלא ראוי, המסכן, בשולי החיים הבורגניים, לא זועק, אלא מתלונן ומשחק את משחק הסבל, לקבלת סיוע.

העמל בעל התודעה המהפכנית, לא מתלונן אלא מתאגד ונילחם על זכויותיו.

האינדיוידואל הבוחר בחיים של חופש ואהבה ויצרנות אוטונומית – זועק. זוהי תגובה לא אפאטית לסבל. צולבים אנשים כאלה. לפעמים. לרוב מטרידים ופורעים בהם, במגמה לנטרל אותם, לקצר את חייהם. זקוקים להם אך מקרבנים אותם.

לוחם ההתנגדות – לא רק הפלשתינאי, גם האינדיוידואל היוצר הופך ללוחם התנגדות – זועק. ונילחם ומתנגד. זה מאבק לחיים ולמוות בין שני ישויות – סאוב, אנטרופייה, מול הפגת האנטרופיה בשאיפה לאור, ותוך יניקה מגיצי האור.

הפילוסופיה של איגרוף והתנגדות
— קישור —

אור- שאלה לגדעון הגיב:

שאלאה לגדעון – מהי מטרת כתיבתך לאתר זה ?

אשמח לתשובה כנה
אור

גדעון ספירו הגיב:

לאור,
להביע את דעותיי.

עמית לג’וקר הגיב:

אני מבין את המקור לפחדיך אבל הם לא ממש ריאלים, למרות התהדרותך בהיותך מפוכח כביכול. אין שום קשר גורדי בין פוליטיקאים ערבים לדת. במדינות כמו סוריה, עיראק של סדאן ומצרים פוליטיקאים מהשלטון רדפו, ממש רדפו דתיים. לגבי הטרוניה שלך על חוסר דמוקרטיה אצל הערבים- קצת לא לעניין שהטרוניה הזאת מגיעה מפיו של מי שחי ונהנה ממשטר אפרטהייד, שבו המדינה שלו שולטת בגדול על כל הארץ, אבל למרבית הפלסטינים (מלבד ערביי 48) אין כל אזרחות וזכויות מדיניות. אבל גם אם נתעלם מזה למענך, הבעיה הבסיסית היא שאתה רואה בערבים שבכל רחבי העולם הערבי מקשה אחת, והאמת היא שיש ביניהם הרבה מאד הבדלים. במדינות ערביות שונות יש גם כיום הרבה תנועות דמוקרטיות ופוליטיקאים דמוקרטים. זה שהשלטון נותר עדין בידי זה שמחזיק את השליטה בצבא, לא הופך את חוסר הדמוקרטיה לתכונה לאומית ערבית.

אורנה לביא – לג’וקר, בהמשך לדברי עמית וכחיזוק רציני לדבריו הגיב:

אין בעולם שני אנשים שאפשר לכנותם "מקשה אחת". ג’וקר, אתה מנסה לכנות כך אנשי עם שלם?

אתה לא כל כך מכיר את העם הפלסטיני, אבל הנה. העם הישראלי, שאותו בוודאי אתה די מכיר – האם הוא מקשה אחת?

אין בעולם עם שהוא מקשה אחת!

עופרי לג’וקר ולגדעון ספירו הגיב:

אצטט רק את אורי אבנרי באומרו: "הצלחנו להוציא את היהודי מהגטו, אבל עדיין לא הוצאנו את הגטו מהיהודי".
כשהעם היהודי היושב בציון יתפכח, ויבין שהתירוץ של "כולם קמים להשמידנו", הוא כלי שלטוני שכל מטרתו היא המשך קיום הכיבוש והגזענות, אולי נצליח לחיות בשלום בארץ ישראל, כמו שחלמו אותם אנשים שהקימו אותה למעננו.

ה"אנטישמיות" הגואה היום בעולם הערבי והמערבי כאחד, אינה כנגד העם היהודי, אלא כנגד מדיניות מדינת ישראל, המזוהה עימו. אם אנחנו לא עושים הפרדה בין יהודים לישראל, מדוע שיעשה אותה שאר העולם?
שנאת היהודים באשר הם כבר כמעט ונעלמה מהעולם. לעומת זאת, ההתנגדות לכיבוש הציוני חיה ובועטת, ואותו כיבוש הוא המנכס לעצמו את המונח "אנטישמים", לתיאור מתנגדיו באשר הם.

ולגדעון ספירו – היא אכן מחבלת. אין הצדקה, גם לא כיבוש ודיכוי, להרג אדם אחר. אם היא סובלת, שתארגן הפגנות, צעדות ושביתות, שתחסום בגופה את משכן ראש הממשלה. אם היא יצאה חמושה, במטרה להרוג, היא מחבלת. היא אלימה וקיצונית בדיוק כמו אותו מחבל יהודי ממערת המכפלה. דרכה היא דרך של שנאה ואלימות, ואין לכך תירוץ.