עקרונית רצוי לברך על כל יוזמה שנועדה לאחד את השמאל. יחד עם זאת, ישנם כמה היבטים חשובים של היוזמה "אפשר אחרת" המעוררים דאגה.
א"א יוצאת עם קריאה לכנס בראשית חודש מאי אשר במרכזה חמש סיסמאות (ראו מטה). סיסמאות כידוע אמורות למסור בצורה תמציתית את עיקר המסר של התנועה החדשה. פה ושם בסיסמאות אפשר לזהות רעיון שמאלי, אך ככלל הסיסמאות אינן אלא גיבוב של ניסוחים נבובים. לדוגמה: הסיסמה היחידה הדנה בסכסוך הישראלי-פלסטיני קובעת ש"אפשר לדבוק בשלום ובהידברות".
במדינה הכופה כיבוש אכזרי וממושך נגד מיליוני פלסטינים, איך אפשר במסמך המתיימר להיות מנוף לאירגון השמאל להימנע מאיזכור הכיבוש ומשמעותו לשני העמים? במדינה זו הדוחפת בכל עצמתה למלחמה חדשה באזור איך אפשר להתארגן מבלי להזכיר שישנה תוכנית שלום ערבית שיכולה להבטיח שלום ובטחון לישראלים ולערבים?
לשם הבהרת הדברים ערכתי את ההזמנה הזאת מחדש תוך שמירה צורתה:
אפשר לקבל בהכנעה את שיטת הפערים החברתיים, הלאומיים והעדתיים הנמצאת במשבר
ואפשר להתחיל לדבר על אלטרנטיבה לשיטת הקפיטליזם החמסני.
אפשר להשאיר את מפתחות המדינה אצל בעלי ההון
ואפשר להודיע שאנו לא נשלם את החשבון עבור מדיניות השוד ותאוות הבצע שלהם.
אפשר להשלים עם דרך המלחמה והכיבוש
ואפשר להיאבק לתוכנית שלום על בסיס היוזמה הערבית המבטיחה שלום וביטחון גם לפלסטינים וגם לשיראל
אפשר להיגרר אחרי הגזענות וההפליה הלאומית
ואפשר להיאבק על לשוויון לאומי, אתני ותרבותי בין יהודים וערבים
אפשר להיכנס למיטה ולא לצאת בגלל מצב השמאל
ואפשר להעלות על סדר היום התארגנות של שמאל חדש על פי עקרונות הדמוקרטיה, הפלורליזם, השקיפות והאחריות האישית!
לדעתי מקור הניסוחים האנמיים בהזמנה של א"א נעוץ בקונספציה אסטרטגית בלתי נכונה. קורא לא פעם שאנשי שמאל מבקשים להרחיב את השפעתם על ידי דילול המסר שלהם בתקווה למשוך אליהם פרטנרים חדשים. אך דווקא קו אסטרטגי זה הוא שנחל מפלה צורבת בקרב השמאל הציוני. במרצ, למשל, ביקשו במשך שנים, לרכוש כוחות חדשים וקולות בקלפי על ידי קריצה למרכז. וכל אחד יודע את התוצאות.
אני מכיר רבים מאלה שמשתתפים ביוזמה. בסך הכול מדובר בפעילי שמאל מסורים ובעלי עמדות שמאליות עקביות. אז מה קרה בדרך אל "בניית שמאל חדש"? אני סבור שהרב המכריע של היוזמים הינם בעלי עמדות נחרצות ועקביות בהרבה מאלה שבאו לביטוי בסיסמאות הפשרניות האלה. זה שמאל חדש?
אגב, מה קרה לסיסמה "בונים שמאל חדש" בדרך לכנס? למה נאלמה? חד"ש, כידוע, הלכה לבחירות בסיסמה של "בונים שמאל חדש." על כן, רצוי להזכיר כמה מהתכונות האופייניות לתוכן של השמאל החדש. השמאל החדש לא בא לעולם כדי למתן את המסרים של השמאל הישן. השמאל החדש הכניס לפוליטיקה רוח קרב אידיאית ורדיקאלית ודרש לעקוף את הביורוקרטיות המפלגתיות ולהקים מסגרות של דמוקרטיה השתתפותית. השמאל החדש לא הסתגל לקונסנסוס הלאומי/והלאומני אלא הסתער נגדו. האם בגלל התכונות הטובות האלה מישהו ראה לנכון לבטל את הסיסמה של בונים שמאל חדש? האם זו הסיבה שהוחלפה הסיסמה של "בונים שמאל חדש" רבת המשמעות בסיסמה "לבנות פוליטיקה של בני אדם" הריקנית?
אף על פי כן ולמרות הסתייגויותי, נאחל לחברים הצלחה בכינוסם בתקווה שימצאו במהרה את הדרך למחשבה בהירה והתארגנות לוחמת.
נוסח ההזמנה המקורי:
אפשר אחרת
פועלים ביחד, בונים דרך
אפשר לקבל בהכנעה את הפערים החברתיים ואת הרס הסביבה –
ואפשר להעמיד בפני הציבור אלטרנטיבה.
אפשר לתת לבעלי ההון את מפתחות המדינה –
ואפשר לדרוש אותם בחזרה לעצמנו.
אפשר להשלים עם דרך הכוח והאלימות –
ואפשר לדבוק בשלום ובהידברות.
אפשר להיגרר אחר הגזענות וחוסר הסובלנות –
ואפשר להתעקש על שיתוף יהודי-ערבי ולהגן על הדמוקרטיה.
אפשר להיכנס למיטה ולא לצאת בגלל מצב השמאל –
ואפשר להתנער, לקום ולבנות מחדש.
ב 5- במאי | ביום ג’ | בשעה 19:00
בתיאטרון הסטודיו | רח’ הרב קוק 37 | תל אביב
לפרטים נוספים:
אלישבע מיליקובסקי 050-7519558
רמי לבני 050-4003802
ניפגש כולנו: פעילים ופעילות למען שינוי חברתי וסביבתי, שוויון ודמוקרטיה; פעילי מפלגות
וארגונים; אזרחים מודאגים ואנשים שאכפת להם – כדי להיערך לעשייה משותפת מול
הימין ולהתחיל דרך חדשה. אנו באים ממסגרות ומרקעים שונים, אך המשימה שלנו
צריכה להיות אחת: לבנות פוליטיקה של בני אדם. ונצליח רק אם נעשה זאת יחד.
לאה שקדיאל דב חנין אמל א-סנע מוסי רז
ת’אבת אבו ראס אבנר דה-שליט יואב קריים נורית חג’ג’
ערן בן-ימיני עאידה תומא-סולימאן דני פילק מוריה שלומות
יפעת סולל רמי לבני עידית לב יובל סרי
קצת משונה להעמיד את הביקורת על טקסט לפני שמראים את מושא הביקורת- הטקסקט עצמו. מצד שני, אולי טוב שהכותב עשה כך. אם היה שם את ההזמנה המקורית בהתחלה, לא הייתי צריך לקרוא עד סוף רשימתו כדי להבין שהיא קטנונית, מתפרצת לדלת פתוחה ודי מיותרת, והייתי מפסיק לקרוא אותה קודם.
בהצלחה להתארגנות החדשה, ונחכה לשמוע עוד פרטים כדי לבין מהו הכיוון הארגוני שהיא נעה אליו.
עובדה מצערת היא, שצבור לא קטן של אנשים בישראל הוא בעל השקפה שמאלית בנושאים החברתיים-דתיים-ירוקים אך חסר כל השקפה בנושא העקרי – ההתנחלויות. חלקם אמנם מתנגד להתנחלויות אך אינו רואה בהם את בעיתה מספר אחת של ישראל. בישראל 2009, טוען אנוכי, הקריטריון לשמאליות, הוא העדיפות הברורה הנתנת לבעית ההתנחלויות.
תארולכם אדם מובא לחדר מיון לאחר תאונת דרכים קשה. רוב צלעותיו, ידיו ורגליו שבורות והוא גם מלא חתכים ופגיעות שטח בחלקים רבים של גופו. בנוסף לכל הנ"ל, אחד העורקים החשובים קרוע ומדמם.
כיצד ינהגו רופאי חדר המיון?
בשלב הראשוני, שלב חדר המיון, הרופאים כלל לא יתעסקו עם השברים השונים, אלא ישקיעו את כל מאמציהם בעורק המדמם המהווה סכנה מיידית לחייו של הפצוע.
ההתנחלויות, חברים, הן הן העורק המדמם של מדינת ישראל!
כל בעיותיה האחרות של ישראל יפתרו בקלות יחסית לאחר שיחוסלו ההתנחלויות.
מודה אני כי יהיה זה מוגזם ופשטני לאמר זאת, אך ברמה העקרונית נכונה הקביעה, שההתנחלויות הן בפעל בעיתה ה-י-ח-י-ד-ה של ישראל.
לא הבנתי. פשוט לא הבנתי מה רוצה כותב המאמר לומר. מישהו מוכן להסביר לי? תודה מראש.
נדמה לי שאין מה להתעכב על הניסוחים הללו או האחרים. כמו במפגשים עם חיזרים או בדייט ראשון, חשיבות המפגש הוא cעצם קיומו. נדמה לי גם שהפוליטיקה החדשה אמורה להיות מבוססת בכל אופן על מעשים ולא על ססמאות, לא משנה אם הן רדיקליות או נבובות, ברורות או מעורפלות.
אני חושב שרשימת הנשים והאנשים שלמטה, ומה שהם עושים ומייצגים, יותר חשובה מהמילים שבפלייר ההזמנה.