הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-24 במאי, 2009 13 תגובות

הישוו את ברק אובמה לנשיא פרנקלין רוזוולט, אך מוטב להשוותו דווקא לרוזוולט אחר: הנשיא תיאודור רוזוולט, שנתן לפני 108 שנים עצה ליורשיו: "דבר בקול רך ושא איתך מקל גדול, כך תרחיק לכת."


השבוע ראה העולם כולו איך עושים את זה. אובמה ישב בחדר הסגלגל לצד בנימין נתניהו ודיבר עם העיתונאים. הוא היה רציני אך נינוח. שפת-הגוף אמרה את שלה: בעוד שנתניהו נטה קדימה בשקיקה, כסוכן-נוסע המבקש למכור את סחורתו, אובמה נשען אחורה, רגוע ובוטח בעצמו.


הוא דיבר בקול רך, רך מאוד. אך מאחוריו, ליד הדגל, בלתי-נראה לעין, עמד מקל גדול מאוד.

כל העולם רצה כמובן לדעת מה דובר בין השניים לפני כן, בארבע עיניים.


בשובו הביתה, יצא נתניהו מגדרו כדי לתאר את הפגישה כהצלחה גדולה שלו. אך אחרי שגולגל השטיח האדום וכובו הזרקורים, כדאי להתבונן מה באמת ראינו ושמענו.


נתניהו הדגיש ברשימת הישגיו את הנושא האיראני. "השגנו הסכמה מלאה," חזר והתפאר שוב ושוב.


הסכמה על מה? על כך שיש למנוע מאיראן להשיג "יכולת גרעינית צבאית".


רגע, רגע. מה זאת אומרת "צבאית"? מניין צצה פתאום המילה הזאת? הרי ממשלות-ישראל תבעו תמיד למנוע מאיראן "יכולת גרעינית" מכל סוג שהוא. אם מצטמצמת דרישה זו עכשיו למניעת יכולת גרעינית צבאית בלבד, משמע שממשלת-נתניהו מסכימה לזה שאיראן תשיג יכולת גרעינית אזרחית.


אין זו הנסיגה היחידה של נתניהו בנושא האיראני. לפני נסיעתו דרש שאובמה יקציב לאיראן זמן "עד אוקטובר", ואז "תהיינה כל האופציות מונחות על השולחן". כלומר, אולטימאטום הכולל איום צבאי.


לא נשאר מזה דבר. אובמה אמר שינהל דו-שיח עם איראן עד סוף השנה, ואז יעריך מה הושג ויחשוב על ההמשך. אם יגיע למסקנה שלא הושגה התקדמות, ישקול אמצעים נוספים, ובכללם "סנקציות חריפות". האופציה הצבאית נעלמה. אמנם, אובמה אמר לפני הפגישה ש"כל האופציות מונחות על השולחן", אך העובדה שלא חזר על כך בנוכחות נתניהו אומרת הרבה.


אין ספק שנתניהו ביקש היתר להתקיף את איראן, או – לפחות – לאיים עליה בהתקפה. אם כן, הייתה התשובה לאו מוחלט. מנוי וגמור עם אובמה למנוע התקפה צבאית מצד ישראל. הוא אף הזהיר את ממשלת ישראל בצורה חד-משמעית. כדי לוודא שהמסר נקלט, שלח עוד לפני הפגישה את ראש הסי-איי-אי לישראל, שמסר זאת אישית לכל ראשי המדינה.


ההתקפה הצבאית של ישראל על איראן ירדה מן הפרק – אם בכלל הייתה מונחת שם אי-פעם.


נתניהו רצה לקשור את איראן לעניין הפלסטיני, על דרך השלילה: כל עוד קיימת הסכנה האיראנית, אין לו זמן לטפל בעניין הפלסטיני. אובמה הפך את הקערה על פיה וקשר את שני הנושאים באופן חיובי: התקדמות לקראת שלום עם הפלסטינים היא תנאי מוקדם להתקדמות בעניין האיראני. זה הגיוני: הסכסוך הבלתי-פתור הוא המתדלק את איראן, מספק לה עילה לאיים על ישראל ומחליש את ההתנגדות של מצריים וסעודיה לאיראן.


המסר העיקרי של אובמה התבטא בנושא אחד, שחזר השבוע למרכז הבמה: ההתנחלויות.


המילה הזאת כאילו נעלמה בתקופת בוש (הבן). אמנם, כל ממשלות ארצות-הברית התנגדו להרחבת ההתנחלויות, אך מאז הניסיון של ג’יימס בייקר, שר החוץ של בוש (האב), להפעיל נגדן סנקציה כלכלית, אף אחת מהן לא העזה לפעול לעצירתן. בוושינגטון גמגמו, ובשטח בנו. בירושלים שיקרו, ובשטח בנו.


כדברי פלסטיני בכיר: "אנחנו מנהלים משא-ומתן על חלוקת הפיצה, ובינתיים ישראל אוכלת אותה."


צריך לחזור ולהבהיר: ההתנחלויות הן אסון לפלסטינים, אסון לשלום ואסון כפול ומשולש לישראל. ראשית, מפני שכל מטרתן היא להפוך את הקמתה של מדינה פלסטינית לבלתי-אפשרית, ובכך למנוע את השלום לצמיתות. שנית, מפני שהן מוצצות את הלשד מכלכלת ישראל ומגבירה את מצוקת השכבות העניות. שלישית, מפני שהתנחלויות מערערות את שלטון החוק בישראל, מצמיחות גידולי-פרא פאשיסטיים ודוחפות את המערכת הפוליטית כולה ימינה.


לכן צודק אובמה כאשר הוא שם את עניין ההתנחלויות בראש התור, עוד לפני המשא-ומתן לשלום. הפסקה מוחלטת של הבנייה בהתנחלויות קודמת לכל דבר אחר. כשהגוף שותת דם, יש לעצור את השטף לפני שמטפלים במחלה. שכן אם ימות הפאציינט מאובדן דם, כבר לא יהיה את מי לרפא מהמחלה. וזאת בדיוק האסטרטגיה של הממשלה הימנית.


לכן סירב נתניהו לקבל את הדרישה. אחרת הייתה מתפרקת הקואליציה שלו, והוא היה נאלץ להתפטר או להקים קואליציה חלופית עם קדימה. ציפי ליבני המוכה, שאינה מוצאת את מקומה כמנהיגת אופוזיציה, הייתה מן הסתם קופצת על המציאה.


נתניהו ינסה להשתמש בברק נגד ברק. בעזרת אהוד ברק הוא מציג "פינוי מאחזים" כדי להסיח את הדעת מהמשך הבנייה בהתנחלויות. נחכה ונראה אם תכסיס זה יצליח, ואם הנהגת המתנחלים תשתף פעולה בתרמית. יום אחרי שיבת נתניהו לארץ "הרס" ברק בפעם השביעית מאחז של שבעה צריפי-עץ, ותוך שעות חזרו המתנחלים למקום.


(צה"ל בנה בנגב כפר ערבי שלם למטרות אימונים. הבדיחה אומרת שצה"ל גם בנה את המאחז מעוז אסתר, ושתושביו הם חיילים מוסווים, מסתנחלים. בכל פעם שיש לחץ מארצות-הברית, צה"ל הורס את המאחז. אחר-כך בונים אותו מחדש, לקראת הסיבוב הבא של לחץ אמריקאי.)


מי שמסרב להקפיא את ההתנחלויות אינו יכול לקבל את פיתרון "שתי המדינות". נתניהו פיזר סביבו סיסמאות ריקות. הוא דיבר על "שני עמים" שיחיו ביחד בשלום, אך סירב לדבר על מדינה פלסטינית. אחד מעוזריו הכריז שהדרישה עצמה היא "משחק ילדותי".


אבל זה איננו משחק ילדותי כלל וכלל. כבר הוכח שמשא-ומתן, שמטרתו אינה מוגדרת מראש, אינו מוביל לשום מקום. הסכם אוסלו קרס בגלל סיבה זו בדיוק. נתניהו רוצה שגם המשא-ומתן הבא יקרוס בגלל אותה הסיבה.


הוא לא הציג תוכנית משלו. לא מפני שאין לו תוכנית, אלא מפני שאף אחד לא יקבל אותה.


תוכנית נתניהו אומרת: שליטה ישראלית מוחלטת בכל הארץ מהים עד הנהר. התנחלות ישראלית בלתי-מוגבלת. שלטון עצמי מקומי בכמה מובלעות פלסטיניות שבהן יש אוכלוסייה פלסטינית צפופה, שתהיינה מוקפות בהתנחלויות. ירושלים כולה תישאר חלק מישראל. אין מה לדבר אף על החזרת פליט פלסטיני אחד.


זוהי סחורה שאין לה קונים בעולם. נתניהו מנסה לארוז אותה באריזה מושכת.


למשל: לפלסטינים יהיה "שלטון עצמי". איפה בדיוק? היכן הגבולות? הוא כבר קבע שלא תהיה לפלסטינים "שליטה באוויר ובגבולות". מדינה בלי מרחב אווירי, בלי שליטה במעברי-הגבול שלה, בלי כוח צבאי – זה דומה מאוד לבנטוסטנים של דרום-אפריקה הגזענית בשעתו.


לא אתפלא אם נתניהו יתחיל לדבר בעתיד על "מדינה פלסטינית", כשכוונתו לשמורות האלה.


בינתיים הוא מנסה להרוויח זמן ולדחות את המשא-ומתן עד כמה שאפשר. הוא דורש שהפלסטינים יכירו בישראל כב"מדינת העם היהודי", בתקווה שהם ידחו את הדרישה בשתי ידיים. שהרי פירוש הדבר שיוותרו מראש על קלף-המיקוח העיקרי שלהם – עניין הפליטים, ושגם יתקעו סכין בגב מיליון וחצי הפלסטינים שהם אזרחי ישראל.


נתניהו מוכן לקבל את הצעת אובמה לשתף את המדינות הערביות והמוסלמיות בתהליך-השלום – דבר שישראל תמיד התנגדה לו בתוקף. זהו בסך-הכול עוד אחד מהשפנים שישלוף לבקרים לשם השהייה. עד שעשרות מדינות ערב, ואולי גם חמישים וכמה המדינות המוסלמיות,יחליטו להצטרף לתהליך יעברו חודשים, ואולי שנים. ובינתיים דורש מהן נתניהו כמקדמה שתהיה נורמליזציה – כלומר שהעולם הערבי והמוסלמי כולו ישלם מראש ויוותר על קלף-המיקוח היחידי שיש לו בלי שום תמורה. יעני כבקשיש.


זוהי תוכנית-העבודה של נתניהו.


האם יש לאובמה תכנית-שלום משלו? אם מצרפים ביחד את כל התבטאויותיו בימים האחרונים, נראה שיש לו.


כשהוא מדבר על "שתי מדינות לשני עמים", הוא מקבל למעשה את תוכנית-השלום שהפכה כבר לקונסנזוס העולמי: התכנית שנוסחה על-ידי ביל קלינטון בסוף תקופת-כהונתו, שהשתקפה בהצעת-השלום הסעודית והתואמת את הצעת מחנה-השלום הישראלי (טיוטת-ההסכם של "גוש שלום", "יוזמת ז’נבה", הצהרת איילון-נוסייבה ועוד ועוד).


בקיצור: מדינה פלסטינית ריבונית ובת-קיימא לצד ישראל, גבולות 1967 עם חילופי-שטחים קלים ומוסכמים, פירוק ההתנחלויות שלא יצורפו לישראל במסגרת חילופי-השטחים, מזרח-ירושלים בירת פלסטין ומערב-ירושלים בירת ישראל, פיתרון מוסכם של בעיית-הפליטים, מעבר בטוח בין הגדה והרצועה, סידורי-ביטחון הדדיים.


בינתיים גובר הקונסנזוס העולמי האומר שיש רק דרך אחת להתניע מחדש את גלגלי השלום: על אובמה לפרסם את הצעת-השלום שלו ולקרוא לשני הצדדים לקבל אותה. אם צריך – במשאלי-עם.


הוא יכול לעשות זאת בנאום החגיגי שהוא עומד לשאת בעוד שבועיים בקהיר, בעת הביקור הראשון שלו כנשיא במזרח התיכון. לא במקרה הוא פוסח בביקור הזה על ישראל, דבר שהוא כמעט חסר-תקדים.


כדי לעשות זאת, הוא יצטרך להתמודד עם השדולה הישראלית אדירת-העצמה. נדמה שהוא מוכן לכך. הנשיא האחרון שהעז לעשות זאת היה דוייט אייזנהואר, שהכריח את ישראל להחזיר את סיני אחרי מלחמת-1956. "אייק" היה כל-כך פופולארי, שלא פחד מפני השדולה. אובמה פופולארי לא פחות, ויתכן שגם הוא יעז.


כמו שרמז "תדי" רוזוולט: כשיש לך מקל גדול, אינך צריך לנפנף בו. אתה יכול לדבר בקול רך.


אני מקווה שאובמה אכן ידבר בקול רך – אך יאמר בו מלים ברורות.

תגובות
נושאים: מאמרים

13 תגובות

  1. לאורי מציפור בודד כמה הערות: הגיב:

    א.האם אורי שמעת אי פעם על דמוקרטיה?
    בדמוקרטיה הרוב קובע.כלומר אם רוב העם בוחר בדרך מסוימת גם המיעוט המתנגד חייב לכבד החלטה זו ולפעול נגדה בדרכים המקובלות.עדוד השפעה מבחוץ על מדיניות פנימית של מדינה כלשהי הוא ענין יגע ומסובך שהגבול בינו ובין בגידה הוא די מעורפל וסתום.רק המחשבה שאם היה כאן שלטון שמאלני והימין היה מגיס לטובתו לובי פאשיסטי מחוץ לישראל ע"מ להשפיע על המדיניות הישראלית,מעידה שמה ששנוא עליך על תעשה לחברך (חברך במובן חבר לשיטה הדמוקרטית ולריבונותו של העם על מדינתו).
    ב.צודק ביבי בכך שאינו מתנגד לגרעין "מאוזרח",יש בכך תבונה טקטית רבה: למי שעוד לא יודע,תח"כ גרעינית רדיו-אקטיבית הינה עקב אכילס במלוא משמעותו בגופה של כל מדינה.הא ראיה בישראל לא בונים אחת כזו משום שאם תופצץ חלילה בידי אויב,יצטרכו לפנות חצי מדינה.כלומר אדרבא,שיבנו כמה שיותר.מי שגר בבית זכוכית יזהר שבעתיים בבואו לידות אבנים.
    ג.ביבי כמדינאי נבון,יודע טוב מאד שלפני כל פעולה צבאית אמריקנית כנגד אירן צריך להיות שלב הסנקציות הכלכליות והחברתיות.להזכירך כך היה גם במקרה עירק והנשק הכימי שלה.עד שלא בוצעה הפרובוקציה בדמות הפלישה לכווית לא נכנסו הכוחות האמריקנים לשטח.ביבי דוחף לפעולה צבאית ובכך משתיק את הימין הישראלי המתלהם.אך יודע טוב טוב שאפילו ויהיה לאירן נשק גריעיני,זה רק יהיה חבל מספיק ארוך אם לא להתלות בו אז להחנק ממנו.אירן תדמה אז ללוחם מסורבל העמוס פצצות כבדות שאינו יכול יותר לזוז בשטח.כלומר חסל סדר פרובוקציות מקומיות מפחד התגובה הטוטאלית.
    ג.את תרומתו של ביבי למשק הישראלי שאינו פועל בחלל ריק (הגלובליזציה איתו ובלעדיו עדין קימת),ניתן לראות היטב בשוק המניות ובמצב הבורסה.גם בעובדה שנציג הפועלים נמצא לידו וגם משום שסוציאליסט (כן הוא סוציאליסט) כברק הוא מספר שתיים שלו דה פאקטו.
    ד.לסיכום ביבי וברק מיצגים דרך שאינה ימנית או שמאלית כי אם מרכזית,כפי שרוב הציבור כאן בארץ בחר לדבוק בה ועד עכשיו מהבחינה הזו מבצעים עבודתם בשקט,בצניעות ועם ראש גדול.
    ומי שחושב שדרכם לא נכונה או שגויה (כמוני למשל),מוזמן לעשות זאת בכלים הדמוקרטים העומדים לרשותו.

  2. קורא אנגלי הגיב:

    אתה משעשע מר ציפור. קשה להחליט האם אתה מתלוצץ או רציני. אני מבין שבחדר השינה יש לך תמונה גדולה של ביבי ובסלון תמונה גדולה של ברק, ונסעת למוסקווה לאירויזיון עם דגל ענקי. כל הכבוד לך. אולי באמת יש לך מבנה אישיותי של ציפור.

    השאלה שאפשר לשאול במצבה של ישראל היא – האם התרגלנו שלא לחשוב? האם את או אתה התרגלתם יתר על המידה ללכת עם המנטרות של אנשי המדים? האם את או אתה לא זיהיתם את הטירוף שבמשפטי ההבל והרשע של גולדה ודיין?
    האם לא נדבקתם בחיידק הלאומנות? האם לא נסחפתם בחגיגות הנצחון? עם יד על הלב האם אנו מסוגלים להביט במראה מבלי להשפיל מבט?

    מר ציפור חסרה לך ההבחנה הבסיסית בין טפל ועיקר, בין אמת ושקר. הדרך היחידה להעלות דברים כשלך אדון ציפור היא להיות שטוף לאומנות ("פטריוטיות" בלשון העם) וצעיר. צעיר מדי כדי לפקוח זוג עיניים. הצרה היא שהעינים לא הן הרואות אלא המוח הוא הרואה.

    ישראל שבויה בטירוף הזייתי קולקטיבי.
    הדתיים הוזים(!) אחרים אדמוריהם.
    והחילונים הוזים(!) אחרי מצביאיהם.
    זה מן מצב של ניתוק המוח מהגוף ומסירתו למנהיג. הדתי לרב. החילוני לקצין.

    אני שותף לתקוותו של אבנרי לגבי אובמה אם כי אינני אופטימי לגבי הסיכוי שהוא אכן יצליח לשנות משהו. אובמה מעוניין ב"שינוי" כי זו היתה סיסמת הבחירות שלו אבל מה יהיה טיבו של שינוי זה בשטח?

  3. מר"צניק הגיב:

    לזה שמעלי, איך שליטה על מעל מיליון איש ללא שום זכויות ומשטר צבאי מתיישב בדיוק עם דמוקרטיה. הפלשתנאים שיושבים בגדה לא הצביעו בבחירות, ולא הסכימו לכך שהצבא הישראלי ימשיך לשלוט.
    אורי צודק בתמיכתו במתווה של "שתי מדינות לשני העמים", והיה לו ראיה ארוכת תווך. אני מוכרח אבל להוסיף גם שבכל הסכם עתידי הפליטים לא יוכלו לחזור לישראל ויקבלו במקום זה פיצוי פשוט בגלל שכבר יושבים שם אנשים אחרים.

  4. הקלף היחיד הגיב:

    קודם כל הערה טכנית
    כדי להפעיל כור אזרחי צריך אורניום מעושר
    ברמה של 3% כל העשרה מעבר לכך היא למטרות צבאיות
    אם האירנים מתכונים לעשות שימוש בכורים
    שלהם למטרות אזרחיות אין שום סיבה שלא
    יכניסו פקחים בהתאם לאמנה עליה הם חתומים
    כמו כן הוצע לאירנים אורניום מעושר עם תוסף
    שאינו מאפשר יצור פצצה והם סרבו
    גם תוכנית הטילים שלהם אינה הגנתית אלא התקפית מובהקת
    מה זה הטעון על הקלף היחיד שיש לערבים
    (דמעות עלו בעיני לנוכח המצוקה)?
    הרי כל רגע הם יכולים להחזיר את השגריר
    וכמו מצריים הם יכולים להמשיך ולרדוף את ישראל בכל המוסדות הבין לאומיים
    וגם אף אחד לא מונע מהם להמשיך ולהכין את
    צבאם אז על איזה קורבן מדבר אבנרי ?
    אבנרי מוכיח על קיום שנאה עמוקה
    כלפי ישראל כאשר הוא מעלה טעון של הקלף
    היחיד שבידי הערבים
    ואנחנו הציונים כבר עיפנו מכל הטריקים
    והשטיקים של הערבים
    הרי ברור לנו שכל מטרתם היא הסחת ההמונים מהעולות מהעוני ומחוסר הצדק שבחלוקת משאבי הנפט
    הקלף היחיד כדי להסתיר את העולות היא ישראל

  5. הפלסטינים שיושבים בגדה לא הצביעו בבחירות? הגיב:

    על מה כבודו מדבר?

    הפלסטינים הצביעו גם הצביעו: לפרלמנט היושב ברמאללה.

    הצרה היא שבכל פעם שנותנים לפלסטינים להחליט הם בוחרים באפשרות הגרועה ביותר:

    ב 47 הם בחרו שלא לקבל את הצעת החלוקה.[
    ב 2000 הם בחרו לדחות את הצעותיו של מי שהיה יושב ראש המפלגה ש"מרצ"ניק" משתייך אליה.
    ב2005 הם בחרו בחמאס.

  6. ציפור בודד תגובה: הגיב:

    א.איך אפשר לומר עלי שאני חסיד הארוביזיון? זו ההשמצה הגדולה ביותר שנחתה עלי מזה שנות דור! איך הגעת למסקנה ההזויה שאני תומך בתשפוכת הקיצ’ית ותעשיית הסלב עטורת הפאייטים הזו?…הרגת אותי בלי סכין.
    ב.מה כבר אמרתי? שאם תביט סביבך לא תראה אלטרנטיבות טובות יותר.תן לי שם אחד של מנהיג עם סיכויי בחירה כמובן שיהיה טוב מביבי וגם אם תביא,אפשר יהיה להתווכח על כך.
    ג.לא התיחסת לדברי בקשר לכיבוד הדמוקרטיה או לגרעין המאוזרח.ישר יצאת כפיטבול לתקוף ולנשוך מצויד בסופרלטיבים ותמונות ענק המתנוססות בחדרי…נו טויף שיהיה.
    ד.יש מטרה שיכולה להיות קדושה מאד ויש גם דרך להגשמתה.ללכת ולהגיד שרעיון הומני כשתי מדינות לשני העמים יכול להיות מושג בדרך הומנית זה כבר ענין אחר.אתה בעצמך אינך ילד כבר שנים רבות הענין על המדוכה וכל פעם ננטש ומופסק משום פגוע זה או אחר.ובינתיים מכבש ההתנחלויות השעבוד הנשול והניצול משתלח בכל עוזו.במה סיסמאותיך הריקות עזרו עד היום?
    ה.גם כאן באתר ישנם רבים החושבים שדוקא הפתרון של מדינה אחת סוציאל/דמוקרטית הוא הנכון והרצוי לאזורנו,במה חטאתי ידידי שאתה משייך לי את התכונות הלאומניות ששיכת? ומה רע בלדרוש שהענינים שלנו יוכרעו בתוך מדינתנו באופן דמוקרטי.לא כל הפתרונות קלים.
    ן.אני עדיין לא יכול להרגע בקשר לארוביזיון…זה ממש לא פייר (תגיד שאני מיכאל שרון-ממש לא אכפת לי,אדרבא,אבל ככה לרדת על בן אדם שלא עשה לך שום רע….).

  7. daniel הגיב:

    משיח לא בא.משיח גם לא מטלפן.וכל בר דעת יבין למה כתבתי ציטוט של שלום חנוך כאן.

  8. קורא אנגלי הגיב:

    ציפור, אין צורך להיות בעל אינטילגנציה גבוהה כדי להבין שהמדינה נחטפה בידי פושעים.
    בתגובתך ניתן להבחין כל שתי שורות במילות הערכה (הערכה מקצועית?) למכהנים בראש ורמיזה עבה על אבנרי כגורם בוגדני ואנטי-דמוקרטי. נכון, אינני מכירך אבל שמחברים 1+1 יוצא 2 …אולם, אולי הייתי נמהר במסקנתי – אינני יודע. זה שהפושעים מצליחים במשימתם וצוחקים כל הדרך לבנק זה שנים מביא עצבים. בכל מדינה מתוקנת במצבה של ישראל – למחרת בבוקר הציבור היה משתולל ברחובות. בדיוק אתמול ראיתי סרט תעודה על תחילתה של התנועה העממית נגד מלחמת ויאטנם ע"ע סטודנטים אמיצים ומרציהם ועל השוטרים שבאו להפליא בהם את אלותיהם בכוח ברוטלי. בתוכנית רואיינו איניבידואלים ממחנה השוטרים וממחנה הסטודנטים. אחד השוטרים בוודאי בשנות ה 60 לחייו אמר שמצדו צריך היה להעמיד את כל הסטודנטים (שהפגינו באופן שקט!!) בשורה ולירות בכולם. ואילו אחד המרצים (צייטלין שמו) אמר שבהשתתפותו בהפגנה מילא את חובתו(!) הדמוקרטית….ובחזרה אל הנמשל – אם רצית לקבוע לאיזה "צד" אתה משתייך עלה לי הרושם מתגובתך שיש לך והבנה ואף גרוע מכך סימפטיה די ברורה לברבריות המשטרית הקיימת אותה אתה נוטה לקבל בהכנעה רק בגלל התווית הדמוקרטית. אם טעיתי עלי הסליחה.

  9. יגאל – לציפור ולעיוור האנגלי הגיב:

    ציפור: קרעת אותי עם הארוביזיון…. 🙂

    לקורה האנגלי:
    טוב, דבריך פשוט נופלים כפרי בשל להנחתה.
    אז הנה זה בא:
    1. כל השכל והחשיבה אצלך? מנין היהירות הזאת?
    (טוב, זה היה צפוי, אני מקווה שהבאים יותר
    טובים).
    2. מה בדבר משפטי הרשע של עראפאת?
    שלא לומר משעל, הניה, וחבריו לחמאס?
    ארגון שקשה להאשים אותו באהבת יתר לישראל.
    בהיפוך גמור של אישים, טענת למעשה את
    הימין בטענת נגד מנצחת.

    למשל:
    "השמאל הרדיקלי שבוי בטירוף הזייתי קולקטיבי…" המשך ברור….

    אז מה? פעם הבאה תביא קצת בשר לדיון ולא רק השמצות?

  10. לקורא אנגלי הגיב:

    שלום קורא אנגלי. על איזה ברבריות משטרתית אתה מדבר? מדוע אתה סבור שהמדינה נחטפה בידי פושעים? מה פשר ערימת הסיסמאות הזאת שאתה מטיח בנו? כבר הרבה זמן לא נתקלתי בשילוב כה אבסורדי – גיבוב קלישאות צדקני ופשטני על גבול האינפנטילי, לצד זחיחות של בן-אדם שבטוח שהאמת היא אך ורק מה שנמצא בין שתי אזניו.
    נכון שיש הרבה חרא במדינה, אבל תפיסת עולם כמו שלך היא בוודאי לא הדרך לתקן זאת. תתבגר!

  11. ציפור בודד לקורא אנגלי הגיב:

    גם אם טעית אינך חייב בסליחה.
    רק מילה בקשר לאורי אבנרי: כדור שני של אנשים שתמכו באורי עוד בזמן היותו בכנסת וכאחד שהלך עמו עוד בשנת 73 כברת דרך משותפת בהקמת צל"ש (תנועת המחאה האמיתית הראשונה שצצה מיד עם שוך קרבות יום הכפורים).קשה לראות בי מתנגד שלו.נהפוך הוא.
    כמוהו שנים דגלתי בשטחים תמורת שלום והאמנתי כמותו בחזון שתי המדינות לשני העמים.
    אם תקרא את תגובתי שנית (אתה הרי קורא גם בעברית..) תראה שפשוט התפכחתי.זה לא שזנחתי את הרעיון.אדרבא כפי שכתבתי,אני רואה בו דבר נעלה.לו כל המדינה הייתה מורכבת מאנשים כמוני וכמוך קרוב לודאי שגם היה יוצא לפועל,וממזמן.
    מה שקרה הוא שזנחתי את הדרך,משום שאני מציאותי.בוחן מהצד את מה שיש וניגש לנקר היכן שנמצא התכל’ס (לדעתי).
    כמו שכתבתי לאורי,יש מטרה ויש גם דרך.אורי שוכח כאמור,שאת הדרך להגשמת החזון של שתי המדינות לא הוא,אני ואתה עושים.צריכים ללכת בה אנשים שהורגלו לחשוב שהארץ שייכת רק ליהודים,או רק לערבים.אלו הם רוב האנשים כאן.חלק גדול מהם עבר וגם עובר את השינוי המתבקש.אך זה לא מספיק. המציאות מספרת לנו שמספיק פיגוע אחד מחד ותגובה בלתי מאוזנת מאידך,ע"מ לעצור את גלגלי ההתקדמות.כלומר הליכה בדרך כזו נותנת כוח בידי מיעוט קיצוני לטרפדה בכל רגע נתון.אך למרות הכל,נכון,אפשר לחוש בשינוי-מפלגת קדימה למשל וגם חלקים בליכוד,שלא לדבר על תפישתו המעוותת של ליברמן.אבל זה כמובן לא מספיק,הא ראיה,הבט סביבך וספר לי אם השתנה דבר מה במשך כל השנים הארוכות.אשאלך,כמה פעמים יצא אורי בעצמו כנגד אנשי "השמאל" של מפלגת העבודה ומנהיגיהם והאשימם בצביעות מתחסדת ובנפנוף בעלמא ברעיון עצמו,ללא שום כיסוי ורצון אמיתי להנחילו? כמה פעמים,תגיד לי אתה?
    לאט לאט,התחלתי להבין שמישהו משתמש גם ברעיון הקדוש הזה למטרותיו הציניות וממשיך לגזור את קופון הדמים והדם.
    מדוע אם כך ללכת ולבצע שלוש מהפיכות ע"מ להשיג אחווה ושוויו בין היהודים והערבים כאן בא"י (החלת פשרה כואבת לשני הצדדים ושני פילוגים נוראים בתוך שני הצדדים)?
    למה לא להסתפק במהפיכה אחת שתביא אותנו ישר אל הבאר של אחדותנו הפועלית?
    למה לא להלחם עכשיו ומיד על שפור תנאיהם של הפליטים העשוקים?
    למה לא לנסות ולרתום גם את המדינות השכנות לעזרה (שתשתלם להן כלכלית כמובן) בסילוק הלחץ הדמוגרפי הבלתי נסבל,שמופיע בצורה של גטאות,גדרות ומכלאות אדם (ערביות וגם יהודיות )?
    למה לשתף פעולה עם זחיחות שחצנית הגוזרת מאמונתנו דיווידנד לתעשיית הנשק והביצורים? שלא לדבר על חיזוק מעמדה עד כדי אי סילוק מוחלט ורודנות תמיד?
    ביבי עבורי הוא מה שיש,וגם הרע במיעוטו.הוא ה-מנהיג מבחינת הקונצנזוס של ה"מיין סטריים" להוביל עכשיו את המדינה ולמנוע קטסטרופות גדולות יותר מהאלטרנטיבות (ברק ולבני).אפילו אורי בין השורות,יודע לחלק לו את השבחים המגיעים גם לבר פלוגתא שמיטיב (יחסית) לנהל את דרכו.
    ולסיום,היכן ראית שהאשמתי את אורי בבגידה? נהפוך הוא,הזהרתי אותו שהליכה לגורמים חיצוניים עלולה להכניסו לאזור דמדומים בה מתנגדיו יוכלו להאשימו בבגידה ויהיה קשה להוכיח את ההפך.יש הבדל בין פגישה (על תקן של אזרח) עם עראפת בבירות לבין השפעה על תגובות עוינות לישראל (ולא רק אמברגו על מוצרים מהשטחים אלא על נסיגה ואולי גם על אספקת נשק) מצד מדינות אירופאיות ריבוניות. אתה לבד זוכר כיצד הוצג כבוגד לאחר לכתו אל המנהיג הפלסטיני.למעט נזק תדמיתי לא נגרם דבר למדינת ישראל הריבונית.לא כך הדבר בהשפעה על מדיניות של מדינות ריבוניות.כמובן שאם טוב הדבר בעיניו ונכון הוא להקריב עצמו וההולכים בדרכו למען כך,לא אעמוד בדרכו,אלא אגיד שמעבר להצגתו כבוגד (בישראל) לא ישיג דבר.תמיד יהיה מי שיעקוף את האמברגו או ידחה את הלחצים (על אנטישמיות ככלי לניגוח לחצים צודקים כבר דברנו?).כלומר אני מוצא לנחוץ להזהיר אותו.מבין?
    וכן,קיים גם העיקרון הדמוקרטי האומר שאת העניינים סוגרים בבית. ויהיו הם קשים שיהיו. נמצאים כאן כאלה שיתנגדו לי כמו גדעון ספירו (עוד מכר ותיק מימי חיפה של תחילת שנות השבעים העליזות שלפני מלחמת יום כפור),אז מה?
    זו דעתי,מה ששנוא עלי לא אעשה גם לחברי (לעניין הדמוקרטי-כולנו הולכים עדיין לאותה הקלפי).
    אלא שהדמוקרטיה בעולמנו,דפוקה לחלוטין.אך זה כבר סיפור אחר ,לא אכביר במילים רק אומר שכמו בשינוי הגישה לסכסוך היהודי ערבי בא"י (ראית פתרון בעיית הפליטים כנושא נפרד,ראשון במעלה ודחוף,הדורש טפול מידי),כך גם בעניין הזה: הפרדת רשויות מוחלטת,מפלגת חד"ש נדרשת לאוונגרד אבל מעדיפה להשמיע קולות של שטיח.
    זה למה אני קורא (יש כזאת ציפור ממשפחת הפסיונים) לעצמי (גם באנגלית): ציפור בודד.
    שלך.

  12. קורא אנגלי הגיב:

    זו כנראה עובדה שהאינטרנט אינו נטול "מגיבים" מטעם. המציאות היא "הבשר".
    מי שזקוק לעוד "בשר" חשוד בעיני כלא דובר אמת. למי שטען שלא זו הדרך לתקן – לא התכוונתי לתקן כלום. בסה"כ ניסיתי לקרא לילד בשמו. אפשר שבמקרה דנן דווקא ההימנעות מקריאה לילד בשמו – היא זו שמעכבת את התיקון.
    לו זרקנו לחלוטין את כל הסיסמאות את כל הדגלים את כל ההמנונים את כל הדגלים את כל הדעות הקדומות את כל השנאה את כל הדת והיינו מסתכלים על המציאות ורק עליה מבלי לכופף אותה (או על כל פנים לשאוף לאוביקטיביות) אז הבבואה האמיתית היתה נכנסת לפוקוס מיידי!! אגב, חידוד הפוקוס הזה היה מועיל לא רק בתחום המדיני. אבל מרוב "בשר" כבר לא רואים את האטליז… או שגם הפעם שוב השמצתי? הבעיה היא לא "השמצותי" או "זחיחותי" הבעיה שמבחינה פסיכולוגית זו כנראה בעייה להגיע למסקנה לא נעימה. מוטב לכן לחפש כל תירוץ וכל שביב של תקווה כדי להציל את האשליה. לכן תמיד יהיה צורך בעוד הוכחה ובעוד הסבר ובעוד מחקר ובעוד תיעוד ובעוד "בשר" ועוד ועוד.
    וגם אז אפשר יהיה להביא נסיבות מקילות ופלפולים עד אמצע הלילה בלי שום סוף.
    האם זו טקטיקה של התשה, סיבוך או יצירת מורכבות מדומה? זריעת יאוש ובלבול? דחיית הקץ?

  13. שירה ליגאל הגיב:

    כתבת לקורא אנגלי שהוא שהדברים שלו "הם כפרי בשל להנחתה" ואני ישר נכנסתי למתח כזה לקרוא את הדברים שלך, כדי לראות איזו הנחתה הבאת, ואני לא אוכל לתאר לך את האכזבה אחרי שסיימתי לקרוא את הפוסט שלך. "הנחתה" יותר עלובה מזו הרבה זמן לא ראיתי. עראפאת שהוא נגד עם ישראל? זו ההנחתה? :((
    מסקנה, לא לבוא בהקדמות מותחות ומסקרנות ואח"כ לא לספק את הסחורה. עדיף לבוא צנוע ואז להנחית. בהצלחה בפעם הבאה!

הגיבו כאן

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים