בשנה האחרונה הזרים הממשל האמריקאי עשרות מיליארדי דולר לבנקים ולמוסדות הפיננסיים הגדולים, מחשש כי הם "גדולים מדי מכדי ליפול" וכי קריסתם תפגע קשות ביציבותה של המערכת הפיננסית. כעת, הבנקים שנחשבו לגדולים מכדי ליפול גדולים יותר מאי פעם, והם ניצלו את המשבר שטרם הסתיים, כדי להגדיל באופן משמעותי את נכסיהם. כך נכתב בשבוע שעבר בעיתון "וושינגטון פוסט".
את המעורבות המסיבית של כל המדינות הקפיטליסטיות הגדולות, בעיקר באמצעות הזרמת היקף אדיר של הון – טריליוני דולרים – למגזר הפרטי, הגדירו שני חוקרים כ"מדינת הרווחה להון". זאב רוזנהק ומיכאל שלו אף הדגישו במחקרם כי מאמץ זה מיועד להציל את המוסדות הפיננסיים ואת המערכת הפיננסית בכללותה, ואף סקטורים מסוימים מהכלכלה הריאלית, מקריסה. בכך המשבר הנוכחי חשף והציף את החשיבות המכרעת של "מדינת הרווחה להון" בדינמיקה של הקפיטליזם העכשווי.
ובדיוק כפי שקרה בעקבות המשבר הקפיטליסטי של שנות ה-30, הגדולים מדי כדי ליפול ניצלו הודות לסיוע הממשל, והם אוכלים בתיאבון רב את הגדולים שנפלו. על פי ה"וושינגטון פוסט" ג’יי.פי מורגן צ’ייס, הבנק השני בגודלו בארה"ב, מחזיק כעת ביותר מ-10 אחוז פיקדונות בארה"ב, או יותר מדולר אחד מכל 10 דולרים שמופקדים בבנקים במדינה, לאחר שניצל את המשבר כדי לרכוש את בנק ההשקעות הכושל בר סטרנס ואת בנק ההלוואות והחיסכון וושינגטון מיוצ’ואל, שקרס בשנה שעברה. כך גם בנק אוף אמריקה, שאמנם נכווה מרכישת מריל לינץ’ ונאלץ לקבל סיוע ממשלתי בסך 45 מיליארד דולר, וכך גם ולס פארגו, שהפך לבנק הגדול ביותר בחוף המערבי של ארה"ב לאחר רכישת ואקוביה הפושט רגל.
שלושת הבנקים האלה, בנוסף לענקית הפיננסים סיטי שקיבלה סיוע ממשלתי בסך 45 מיליארד דולר, מעניקות כעת אחת מכל שתי משכנתאות בארה"ב ומנפיקות שניים מתוך כל שלושה כרטיסי אשראי. במטרה לעודד את רכישותיהם של בר סטרנס, וושינגטון מיוצ’ואל, מריל לינץ’ וואקוביה התירו ראשי הממשל לג’יי.פי מורגן, לבנק אוף אמריקה ולוולס פארגו להחזיק ביותר מ-10 אחוז מכלל הפיקדונות בארה"ב, למרות חוק האוסר זאת מפורשות. באזורים מסוימים הורשו הבנקים הגדולים להחזיק בנתח שוק החורג מהגדרות המונופול של משרד המשפטים. ברבעון האחרון העלו ארבעת הבנקים הגדולים בארה"ב את העמלות על הפיקדונות ב-8 אחוזים בממוצע, לפי נתוני הממשל, בעוד שהבנקים הקטנים יותר נאלצו להפחית את העמלות ב-12 אחוז בממוצע.
והיד עוד נטויה. שכר הבכירים ב-20 בנקים שקיבלו סיוע מהממשל במסגרת התוכנית לחילוץ המגזר הפיננסי גבוה ב-37 אחוז משכרם הממוצע של העומדים בראש התאגידים הפיננסיים, והוא צפוי להמשיך ולטפס בהתאם לעליות בשוקי המניות. הבנקים הגדולים כגון ולס פארגו ובנק אוף אמריקה שילמו אשתקד לבכיריהם שכר ממוצע של 13.8 מיליון דולר, מעל לממוצע של 10.1 מיליון דולר שקיבלו בכירים בחברות האחרות. זאת, לפי המחקר השנתי שפרסם בשבוע שעבר המכון לחקר המדיניות (IPS) הפועל בוושינגטון. עוד עולה מן המחקר ששכר הבכירים בבנקים היה אשתקד גבוה פי 430 משכרו הממוצע של העובד בארה"ב. "חבילות השכר למנהלים נשארו ברמות מנותקות לחלוטין מתרומתם של במנהלים אלה", נכתב בדו"ח. "כשניתנים לבכירים בונוסים שערורייתיים, הם מספקים להם תמריצים להתנהג באופן שערורייתי" הדגישו עוד אנשי המכון.
כאמור, המשבר הקפיטליסטי טרם הסתיים. פרסום נתוני האבטלה בארה"ב, ליתר דיוק, פרסום הנתונים המצביעים על הגידול האבטלה, הם הוכחה לכך. אבל בקפיטליזם כמו בקפיטליזם. גם בעיצומו של משבר יש מי שמתחזקים על חשבון כספי ציבור – מדינת הרווחה של בעלי ההון.
– למאמר שפורסם על ידי מרכז אדוה, "המשבר של הקפיטליזם הפיננסי: סיכוי למדינת הרווחה?", מאת זאב רוזנהק ומיכאל שלו.

המדיניות הקפיטליסטית והצבועה של פסאודו שוק חופשי ממשיכה. כשהדינמיקה ברורה למדי: כל עוד העסקים כרגיל, הקפיטליסטים מתנגדים למעורבות ממשלתית בחשש שזאת תנגוס ברווחיהם. אך כאשר המבנה הרעוע של מערכת הכספים קורס הם משתמשים בכוחם הפוליטי והתלות בהם כדי לקבל סיוע ממשלתי – שהוא בעצם כספם של ההמונים משלמי המיסים.
כך שמשברים פיננסיים מנוצלים בעצם ע"י בעלי ההון כהזדמנות להעשיר את קופותיהם אף יותר.
הבלוג שלי:
— קישור —
כדאי לקרוא את גם הבקורת של Paul Krugman בניו יורק טיימס ו- Joseph Stieglitz
הם אמנם אינם מרקסיסטים, אבל חיציהם מושחזים ופוגעים במטרה.
הבעיה היא הלובי של חסידי הכלכלה הישנה במשטר החדש… ברננקה, לורנס סאמרס ועוד כמה "יהודי-מחמד" וחסידי איפא"ק.
לעת עתה זהו המאמר הכי הכי שפורסם בעברית בנושא לב לבייב. רוצות עוד…